איסלנד - טיול תרמילאים ללא רכב

תמונה ראשית עבור: איסלנד - טיול תרמילאים ללא רכב - תמונת קאבר
Skaftafell

אני וחברה שלי החלטנו ב-2015 לנסוע לאיסלנד לטיול שמקיף את האי. שנינו לא בדיוק מוצ'ילרים מומחים אבל מאוד אוהבים טבע ונופים וגם סתם לחוות מקומות שונים שבד"כ לא מגיעים אליהם. מתוך חשיבה על צמצום עלויות ולהיות קרובים יותר לטבע עשינו טיול מוצ'ילות נטול רכב (בניגוד לרוב המטיילים באיסלנד) ולא התאכזבנו. טסנו לקראת סוף אוגוסט וחזרנו באמצע ספטמבר, ממש בסוף עונת התיירות. הקפנו את האי נגד כיוון השעון כי היה לנו חשוב לעשות את הטרק של landmanalauger כמה שיותר מוקדם כדי למנוע מצב של דרכים חסומות ומזג אוויר גרוע.

בסה"כ היינו באיסלנד 19 לילות (12 לילות באוהל, השאר בגסטהאוסים, הוסטלים ו-airbnb), עלות הטיול הכוללת לשנינו ביחד הסתכמה ב-2850 יורו, 4000 כולל כרטיסי טיסה (קונקשנים בלונדון). לא טסנו עם ציוד משוכלל מדי מהארץ אבל כן חשוב לטוס עם שק"ש ואוהל נוחים (שיהיו עמידים לרוחות ולקור עד כמה שאפשר), נעלי טיולים (שיהיו עמידות באופן יחסי לפחות למים) ומעיל שיודע להתמודד עם גשם.

תזמון - הגענו לאיסלנד ב-23 לאוגוסט, ממש לקראת סוף העונה בגלל אילוצים אישיים שלנו. איכשהו הכל יצא לטובה כי מזג האוויר היה נוח יחסית (רק 4-5 ימים בהם ירד גשם במהלך היום) והאתרים ששווים ביקור לא היו צפופים כמו ביולי. מבחינת קווי אוטובוס ודרכים פתוחות - זה עניין יחסית גמיש ובכל שנה משתנה מעט, כשאנחנו היינו קווי האוטובוס המרכזיים של חברת reykjavik excursions (או בקיצור re) פעלו עד 5-10 בספטמבר ולא היו דרכים חסומות באזורים של האטרקציות המרכזיות.

אטרקציות ומקומות לבקר בהם - תלוי מאוד אם אתם מגיעים בטווח של העונה ובכמה זמן אתם נוסעים. 19-20 יום הספיקו לנו למעגל הזהב, טרק של landmanalaugar, שלושה ימים ב-skaftafell, ביקור ארוך בלגונת הקרחונים (jokulsarlon), ארבעה ימים באזור אגם myvatn, שהיות קצרות ב-egilsstadir ו-akureyri ויום-יומיים איכותיים ב-reykjavik. ידענו מראש שבפיורדים המזרחיים כנראה רק נעבור בדרך לאגם myvatn ושלא נספיק באמת לטייל בפיורדים המערביים וב-snaefellsnes. גם בדיעבד לא היינו משנים יותר מדי את הבחירות שלנו אבל כן נציין שלטעמנו הטרק היה פסגת הטיול - לא לוותר עליו. אם אתם מאוד קצרים בזמן ורוצים להגיע גם לאגם myvatn היינו מוותרים אולי על skaftafell (למרות שגם שם יפה כמובן!). מבחינת מפלים - לא כדאי לוותר על gullfoss, dettifoss, godafoss, skogafoss. עוד מפל שלא היינו בו אבל נראה מדהים הוא Hraunfossar.

כסף - אנחנו לקחנו איתנו הרבה כסף במזומן (סביב ה-2000 יורו) כדי שלא נצטרך להוציא מכספומט או לגהץ אשראי כל הזמן. חשוב לומר שאפשר לשלם באשראי כמעט בכל מקום, אפילו על אוטובוסים (לא בטוח לגבי אוטובוסים עירוניים) - זה לגמרי בתרבות שם ונורא פשוט ומהיר. לא מומלץ להמיר הרבה כסף ב-information שנמצא בערים כי יחס הההמרה שלהם לא משהו - כדאי ללכת לבנק ולעשות את זה שם (קחו בחשבון שב-reykjavik למשל שעות הפתיחה של בנקים הן בגדול 9-16). באוטובוסים עירוניים שתפסנו ב-reykjavik לנהגים אין עודף - חייבים לשלם להם במדויק (נסיעה בודדת עולה כמה מאות קרונות) אז שימו לב שיש לכם כסף קטן לפני שאתם עולים עליהם. על נסיעות הבינעירוניות שלא היו מכוסות בפספורט נסיעות שלנו (פרטים מיד) שילמנו בקופה לפני שעלינו לאוטובוס.

התניידות - הסתמכנו אך ורק על תחבורה ציבורית וקצת על טרמפים. קנינו את ה-circle passport שמציעים ב-reykjavik excursions (פירוט על הפספורטים שלהם תוכלו למצוא ב-https://www.re.is/iceland-on-your-own/). הפספורט הספציפי הזה כולל מספר קווים שנוסעים מסביב האי על הכביש המרכזי ושתוך כדי נסיעה עוצרים גם בנקודות מסוימות, בד"כ ל-30-60 דקות. רוב הקווים נוסעים פעם אחת ביום מעיירה A לעיירה B ובדרך עוצרים בכמה נקודות מוגדרות שיכולות להיות נקודות הורדה ואיסוף (ליד מלונות והוסטלים) או נקודות עם אטרקציות ששווה לחוות (מפלים, מפלים ושוב מפלים…). הקווים העיקריים בפספורט שלנו נעו בצירים של מעגל הזהב, reykjavik - skogar/skaftafell, skaftafell - hofn, hofn - myvatn - akureyri, akureyri - reykjavik. חשוב לציין שבפספורט הזה את/ה יכול/ה לנוע רק בכיוון אחד - עם כיוון השעון או נגד (אנחנו כאמור בחרנו באופציה השנייה). על כל מקטע בין ערים/עיירות אפשר לחזור רק פעם אחת במסגרת הפספורט - אם משום מה תצטרכו לחזור על נסיעה (מה שבגדול לא אמור לקרות) תצטרכו לשלם בנפרד.

בנוסף ל-re יש גם את חברת straeto שמשמשת יותר את המקומיים ופחות את התיירים. אמנם אין בה נסיעות מפונפנות באטרקציות ונופים אבל המחירים בה יחסית נמוכים. מומלץ לנסוע בה אם צריך להגיע נקודתית מעיירה מסוימת לעיירה אחרת כשאתם יודעים שאין אתרים מיוחדים באזור. ל-straeto גם יש אתר נוח שדרכו אפשר לראות איזה קווים צריכים לתפוס אם רוצים להגיע ממקום למקום (http://s.is/journeyplanner/enterJourneyPlan.do?hss=dM3hC188584194).

מבחינת טרמפים נראה שדי קל לתפוס הסעות על הכביש הטבעתי, בעיקר באזור הדרום.

עלויות - באופן כללי איסלנד די יקרה. התחבורה הציבורית שם קצת יותר יקרה מבארץ (כנ"ל גם לגבי השכרת רכב, לפחות ממה שראינו), המסעדות ובתי הקפה במחירים כמו של הארץ בגדול וגם לינה במלונות לא בדיוק זולה.

לינה - רוב הזמן ישנו באוהל באתרי הקמפינג השונים שהיו ממש אחלה (לשים לב לפינות של של ציוד שמטיילים שעזבו השאירו - אנחנו מצאנו ככה מלא מיכלי גז חצי מלאים). כשבכל זאת ישנו בערים או בעיירות (reykjavik, hofn, egilsstadir ו-akureyri) ישנו בגסטהאוסים, הוסטלים ו-airbnb במחירים סבירים לגמרי (בממוצע 50-70 יורו ללילה לזוג). כדאי להזמין מקום לישון כמה שיותר זמן מראש, אנחנו לרוב הזמנו 3-4 ימים מראש וזה היה מספיק טוב לתקופה של סוף אוגוסט.

אתרי קמפינג ובקתות - אתרי הקמפינג המרכזיים בהם היינו היו landmanalauger, thorsmork, skaftafell ו-myvatn (יש שם כמה, אנחנו היינו ב-bjarg). בכולם היה נוח ונחמד, הייתה גישה למים חמים ולמקלחות (לפעמים בתשלום) אבל אל תבנו על גישה למטבח כי כמעט בכולם אין אופציה כזאת. תביאו גזיה קטנה מהארץ, סיר קטן ופינג'ן וכשאתם מגיעים לאיסלנד תקנו בלון גז גדול או שניים בינוניים (בהמשך תוכלו לקחת בלונים שמטיילים שסיימו את הטיול משאירים). בחלק מאתרי הקמפינג הללו יש גישה גם ל-wifi. עניין חשוב הוא גישה לחשמל: ב-thorsmork יש גישה חופשית, ב-skaftafell זה עלה כסף (לא הרבה), ב-myvatn אנחנו השתמשנו בעובדות האדיבות של מרכז התיירות שם וב-landmanalauger לא בדקנו מה היו האופציות.

העניין של הבקתות רלוונטי באזור הטרק של landmanalauger כאשר ניתן להזמין מקום מראש בבקתות לאורך המסלול או לפתוח אוהל בשטח. צריך להזמין בקתות הרבה זמן מראש (כמה חודשים) כדי שיהיה מקום. אנחנו ישנו באוהל לכל אורך הטרק ובסה"כ היה נוח, אולי פרט לאזור הקמפינג בסוף היום הראשון (פרטים בהמשך). אל תבנו על גישה לחשמל או לאינטרנט באתרי הקמפינג שליד הבקתות.

מזג האוויר - לא ניתן לחיזוי בשום צורה… הרבה פעמים אמרנו לנו ב-information תחזית עבור אותו יום והיא לא הייתה נכונה ככה שקשה לסמוך על זה. תביאו מעיל טוב שיודע להתמודד עם גשם או שכמייה נוחה ותוודאו שהם בהישג יד כל פעם שאתם יוצאים לטייל. מזג האוויר גם מאוד הפכפך - יום בהיר יכול להפוך לקודר וגם להיפך. החדשות הטובות הן שלרוב הגשם הוא רק טפטוף (עיקש יש לומר) - לנו לפחות לא יצא לחוות מבול אחד בשעות היום.

אוכלוסיה ואווירה - האנשים ממש נחמדים וכמעט כולם יודעים אנגלית מצוין. האווירה כפרית ורגועה ובאמת שקשה לדמיין מצב שיתרחש איזשהו פשע באי הזה. הרגשנו שם מאוד בטוחים עד כדי כך שהיו לא מעט מצבים שזרקנו את המוצ'ילות בכניסה לאיזה אתר, הסתובבנו לנו שם בלי כל המשקל וחזרנו לקחת אותם אחרי שעה שעתיים.

אינטרנט - כדאי לקנות סים מקומי ולא לעשות דיל עם חברות הסלולר בארץ. כשהגענו לשדה התעופה של reykjavik קנינו בדיוטי פרי סים של nova ב-60 שקל שהגיע כבר עם ג'יגה של דאטה. היו לנו שני סימים, לא ממש התקמצנו על האינטרנט ובזבזנו משהו כמו חצי ג'יגה כל אחד.

עוד פיצ'עפקסים - לא נהוג להשאיר באיסלנד טיפים, רוב המקומות נפתחים יחסית מאוחר (9-10) ונסגרים די מוקדם (16-18), כולם נוהגים ברכבים ידניים.

תיאור הטיול:

ימים 1-2: התארגנות ב-reykjavik ומעגל הזהב

נחתנו בסביבות הצהריים בשדה התעופה מסביר הפנים ב-keflavik. בדיוטי פרי (יש גישה חלקית גם למגיעים, לא רק ליוצאים) קנינו כרטיס סים אחד של nova עם 1GB של דאטה ולאחר מכן קנינו כרטיסי flybus ל-reykjavik. שימו לב שיש אפשרות לנסוע ל-reykjavik דרך ה-blue lagoon אבל חייבים להזמין מקומות ב-blue lagoon מראש - אם תעשו את מהשדה תעופה כמעט בטוח שלא יהיה מקום פנוי. תוך פחות משעה הגענו ל-reykjavik, וקפצנו ל-tourist information בתחנה המרכזית (BSI). המרנו שם מעט כסף אבל לא כדאי להמיר יותר מדי כי השער שם בכלל לא משהו. קנינו בדלפק של reykjavik excursions את ה-circle passport שאפשר לנו להקיף את האי באוטובוסים בכיוון בו בחרנו - נגד השעון. התכנון היה לעשות את מעגל הזהב (Þingvellir, Geysir, Gullfoss) ביום שלמחרת כחלק מהפספורט שקנינו. מאוחר יותר הסתובבנו קצת במרכז העיר ואכלנו פיש אנד צ'יפס טוב ב-icelandic fish & chips שנמצאת ב-Tryggvagata 11. הגענו לדירת ה-airbnb שלנו שהייתה קילומטר או שניים מזרחית למרכז העיר וסגרנו את היום.


ביום שלמחרת הגענו מוקדם בבוקר לתחנה המרכזית (ה-BSI) ועלינו על האוטובוס שעושה את המעגל. תוך כדי הנסיעה לנקודה הראשונה הבנו שבגלל האוטובוס שאנחנו תופסים חוזר ל-reykjavik (ומכאן השם מעגל הזהב...), הפספורט שלנו לא יכסה את הנסיעה שכן הוא רק לכיוון אחד. אז יצא שעל הנסיעה הלוך לשלושת אתרים לכיוון צפון מזרח אנחנו צריכים לשלם ואת הנסיעה חזור אפשר "לנקב" על הפספורט (אבל אז כשנחזור בסוף הטיול באוטובוס הפספורט כבר לא יכסה את המקטע האחרון הזה ל-reykjavik). הדבר המדהים בכל הסיפור הזה היה כשהנהג הנדיב החליק לנו את הסיפור ולא היה מוכן שנשלם לו בנפרד על הדרך הלוך לאתרים שלא הייתה מכוסה בפספורט אז יצא שנסענו חצי דרך בחינם ועל החצי של החזור ניקבנו בפספורט. כמו שאמר קוסטנזה, our stupidity paid off!

האתרים עצמם היו יפים ומרשימים, בטח בשלב הזה של הטיול כשלא ראינו עוד כלום מהנופים של איסלנד. Þingvellir הוא אתר מעניין ומיוחד בגלל ההקשר הטופוגרפי שלו אבל הוא הפחות מסעיר מבין השלושה. Geysir מגניב בגלל הפעילות הגיאותרמית והנביעות של הגייזרים - נראה שרוב התיירים שם עומדים ומחכים לראות את Strokkur מתפרץ לגבהים בלתי אפשריים (וכמובן שנראה שהדעה הרווחת שם היא שיותר חשוב לצלם את זה מאשר לראות את זה באמת בעיניים). לראות אותו מתפרץ פעם אחת או שתיים זה יפה ואחלה אבל אנחנו ממליצים בחום לנצל את הזמן באתר כדי לעלות על הגבעה הסמוכה: אפשר לראות ממנה את התמונה הסוריאליסטית של כל התיירים שמקיפים את הגייזר באדיקות (בכנות, זה היה יותר מלהיב מאשר להיות ממש ליד הגייזר) ויותר חשוב - לראות את העמק היפהפה שניבט מהפסגה של הגבעה לצד השני. העלייה לגבעה קלילה בסה"כ, לא משהו שלוקח יותר מדי זמן.5dfdba9e17123b5cc0c6b7ca4870bde4.jpg?l=8

האתר השלישי היה מפלי gullfoss ושם לראשונה התחיל סינדרום איסלנד שלנו. הגענו לשם בשעות אחר הצהריים המוקדמות כשהייתה קצת שמש שליטפה את כל זרזיפי המים שניתזים מהמפל וכך נוצרה קשת מדהימה. שווה ללכת בשביל ולהיכנס לעומק של המפלים (כדאי לעשות את זה עם מעיל גשם) וגם אח"כ לעלות ולהשקיף על המפל מהשביל הנוסף שעולה למעלה.b4e4a29f6bcce6eb9c660366c4acbe12.JPG?l=8

ימים 3-7: הטרק של landmanaluager


הטרק היה הסיבה המרכזית שבחרנו לעשות את הסיבוב של האי נגד השעון כי רצינו להגיע אליו כשהוא עוד יחסית בעונה וסימנו אותו מראש כמאסט הגדול של הטיול - הוא קיים ובגדול.

הנסיעה לשם לא הייתה חלק מהפספורט שלנו. קחו בחשבון שהיא אורכת 3-4 שעות, היא די יקרה ולא נוחה - מהרגע שפונים מהכבישים ההיקפיים של האי לכיוון פנים האי (aka ה-highlands) זה מתחיל להיות קשוח. אלה מכם שנוטים לבחילות בכבישים המפותלים של ים המלח - ראו הוזהרתם!

הגענו לשם בסביבות 11 ומכאן היו בגדול שתי אופציות - להתחיל ישר בטרק, ללכת יחסית מהר ולהגיע למחנה הראשון לפני השקיעה או לקחת את היום הזה באיזי, לעשות טיול קטן בסביבה של המחנה של landmanaluager ולנצל את המעיין החם השם. מומלץ בחום לעשות את האופציה השנייה כי הנופים מהפסגות המקומיות שליד המחנה מדהימים, הטבילה במעיין היא חוויה חד פעמית ולעשות את היום הראשון בטרק בלחץ זה אף פעם לא כיף. נשארנו במחנה, הקמנו אוהל וקיבלנו עלון לשבילים שנעים משעה-שעתיים הליכה עד ליום שלם. הלכנו על שביל במקום טוב באמצע שאמור לקחת 3-4 שעות ומתחיל מנקודה דרומית למחנה, עולים לפסגות של ההרים שליד ואז ממשיכים במעין צורה של פרסה, יורדים מההרים וחוזרים למחנה (מהצפון שלו). אנחנו הגענו לחצי הדרך ואז חזרנו למחנה מהדרך שבאנו בה כי הסתבר לנו שבהמשך יש קטע קטן של הליכה במים רדודים ולא היינו ערוכים מספיק לזה. שימו לב שמזג האוויר ממש הפכפך - תמיד תלכו עם תיק שיכול להכיל גם מעיל גשם וסנדלי שורש על כל צרה שתבוא (למרות שהגשם שירד עלינו לאורך הטיול היה ברובו טפטוף לא מזיק במיוחד, אבל עדיין).0b367ec4b080d6ad55094001358a4d2c.JPG?l=8

לקראת הערב הלכנו למעיין החם, שהוא בעצם נהר חם שמקבל זרמים לוהטים וקרים ואפשר לנווט את הגוף לנקודות חמות או קרירות יותר בנהר - עד שלא מכניסים את הגוף ולו חווים את זה לא מבינים עד כמה זאת חוויה מדהימה. קרוב לוודאי שתראו קבוצה גדולה של אנשים מרוכזת קרוב לשפך של המים החמים - don't beleive the hype - יש מקומות חמים מאוד גם בהמשך הנהר איפה שיש ריכוז קטן יותר של אנשים ומעט יותר פרטיות. השילוב של הזרימות הרותחות והקרות לגמרי ממריץ את הגוף.4149f3727b72db1c0a7b6a1df29edb3a.jpg?l=8

חשוב לציין שהסביבה שממנה מתחילים את הטרק (המחנה הזה ב-landmanaluager) שוממת מאוד - אין שם עיירה או משהו בסגנון, רק האנשים של המחנה עצמו. הדבר היחידי שתוכלו למצוא שם זה אספקה בסיסית פלוס לטרקרים - מפות, מיכלי גז, השכרה של אוהלים/שק"שים ובקבוקי מים. אל תבנו על יותר מזה, אפילו לא על גישה לחשמל. אם שאתם שוכרים שם בקתה אז אני מניח שיהיה חשמל אבל זה כבר סיפור אחר...). כמו כן, יצאנו לטרק עם כל הציוד שהבאנו איתנו לאיסלנד - בגלל שזה לא טרק מעגלי אין סידור נוח מדי להשארת תיקים/ציוד במקום מסוים ואז לאסוף אותם, מצד שני גם לא בדיוק חיפשנו בנרות אחר סידור כזה. בדיעבד לא היה פשוט להיות ארבעה ימים עם 15-16 קילו תיק על הגב (כולל מים ואוכל, ושנינו לא בדיוק מופת לכוח ולסיבולת..) כנראה שאם זה היה טרק תובעני יותר מבחינת הדרך היינו מתחרטים על זה יותר. אם זה ממש דיל ברייקר מבחינתכם אז תחפשו איזה סידור עם התיקים (במקרה הכי נורא תחזרו לקחת אותם מ-reykjavik) או שתוותרו קצת על מותרויות ותנסו לרדת ל-11-12 קילו. יש מטיילים שמחברים את המסלול של היום הראשון והשני, כנראה בגלל שהמחנה של המסלול של היום הראשון לא ממש אידיאלי - במקרה כזה תצאו מוקדם בבוקר כי זה יכול לקחת לכם בסביבות ה-10 שעות הליכה.

קמנו ביום ה-4, קיפלנו את כל הציוד שלנו והתחלנו למעשה את הטרק. בשעה-שעתיים הראשונות הולכים בתוואי נוח ויחסית מישורי, לאחר מכן יש עיקול שמאלה ומתחילים בעלייה מתונה לכיוון ההרים - אי אפשר לפספס את המראות (ובעיקר הריחות!) הגיאותרמיים שצצים משמאל לאורך הדרך. בסוף העלייה יש אפשרות להמשיך ולעלות לפסגה של אחד ההרים הסמוכים (לא משהו שאמור לקחת יותר מחצי שעה הלוך-חזור) אבל כנראה שלא זרם לנו מספיק חמצן למוח ברגעים שהחלטנו לוותר על זה ובדיעבד אנחנו קצת מתחרטים - מהנקודה הזאת אמור להיות נוף פנורמי (ומאוד גבוה) על ההרים החומים-ירוקים-לבנים הקומיקסיים משהו של landmanaluager ולא רואים עוד יותר מדי כאלה לאורך הטרק. אפשר לזרוק את התיק בתחילת העלייה להר ולעשות את זה בלי משקל - הסיכוי שמישהו ייגע לכם בו שואף למינוס 7. לאחר מכן מתחילה הליכה מישורית לרוב והתוואי מתחיל להיות יותר שלגי. כשהיינו שם הראות הייתה לא משהו בכלל אז צריך לא להתפזר ולשמור על ריכוז במהלך ההליכה עד שמגיעים למחנה. וגם - להיזהר מאוד עם הפסיעות שלכם - השלג בתקופה זו אמנם לא עמוק מדי אבל היו קטעים של קרח סדוק שהתמזל מזלי לדרוך בו ולהיכנס עם כל הנעל הגבוהה שלי היטב לתוך מי קרח קפואים. כמובן שאין דרך למנוע בוודאות מקרים כאלה אבל כדאי להיזהר ככל הניתן.82f221fd1c8811c7a9e47d6590826ab6.jpg?l=8

24f8eec0c1eba764a5b5faabd3bd0d25.jpg?l=8

הגענו למחנה אחרי כ-5-6 שעות הליכה (כולל עצירות) והגענו למחנה לא הכי מסביר פנים - הקמת האוהל נעשית על צלע הר שחשופה לרוחות אדירות ואפילו תוך כדי הקמת האוהל התחיל לטפטף עלינו גשם ככה שהייתה לנו חגיגה אמיתית. כדי להשלים את הסצנה הסוריאליסטית יש במקום מעין מבצרי רוג'ומים כאלה שבהם כדאי להקים את האוהלים, אחרת האוהל יהיה כולו חשוף לרוחות ויעוף השמימה לגרינלנד. תכינו את עצמם ללילה קשוח ותקבעו את היתדות של האוהל היטב. כשאנחנו היינו הדבר היחידי שהבקתה סיפקה לנו היה מים חמים לגזייה, וגם זה לא עבר בקלות. על פסגה קטנה ממול הבקתות יש מתחם מקורה עם שירותים וברז עם מים, וזה בגדול הספיק לנו.43c71c58e13caa984d07206f19eccdd4.jpg?l=8

ביום ה-5 קיבל את פנינו מזג האוויר קצת יותר בהיר מהיום הקודם, קיפלנו את האוהל והתחלנו במסע לעבר הבקתה הבאה. יוצא שהולכים 2-3 שעות בשלג/קרח (חלק מהזמן בעלייה מתונה, זכורה במיוחד עלייה קצרה וחדה על גבעת בוץ בצבעים זרחניים!) ועם זה מסיימים פחות או יותר את מכסת ההליכה בשלג בטרק. 8b41fd994e434d5196d960f494e0f8ed.JPG?l=8

לאחר מכן מגיעים לנקודה גבוהה שמשקיפה על נוף מהמם, אולי הכי יפה לכל אורך הטרק. מאותה נקודה פחות או יותר יש ירידה תלולה ודי ארוכה (ללא ספק החלק המאתגר ביותר לברכיים לכל אורך הטרק). לאחר הירידה הולכים התוואי מישורי לקראת המחנה הקרוב ובדרך גם חוצים נהר ראשון בטרק (החלפה לשורש והרמת המכנס למעל הברך עשו את העבודה כמו ביתר 4-5 הנהרות שיש בימים הבאים), חוויה מבורכת אם התמזל מזלכם ליפול על יום חמים. 54e1d482676c98102d0004a388f52e18.JPG?l=8

לאחר כ-6 שעות הליכה (כולל מעט עצירות) הגענו למחנה שנמצא על גדות אגם פסטורלי אבל לנו עוד היה כוח אז החלטנו להמשיך למחנה הבא שנמצא פחות או יותר שעה הליכה משם. מבין כל המחנות הוא היה הכי מבודד אבל גם מאוד מיוחד ולא המוני. בנוסף לשירותים וגישה לברז מים יש שם מקלחות שאפשר להתקלח במים חמים (עם זמן מוקצב של חמש דקות) וגם אפשר היה לקנות שם ציוד כמו מיכלי גז ומים - אין ממש גישה לחשמל בבקתות (המתחם היה שם בתחילתו של שיפוץ כשהגענו לשם, אולי הוא קצת השתפר מאז). שימו לב שלא ממש קריטי להספיק לבקתה המרוחקת יותר כי היום השלישי הוא היום היותר רגוע ופחות מאתגר של הטרק.

ביום ה-6 קמנו לעוד יום מעונן חלקית (חדשות מצוינות עבורנו כמובן) שהיה יבש לגמרי מבחינת גשם אחרי כמה טפטופים שהיו בימים שלפני כן. ההליכה לכל אורך היום פשוטה ותוואי השטח הופך למעט צחיח עם צורות נוף שונות קצת מהיומיים שלפני כן. e25b184672836e1529876f740ccf51f8.jpg?l=8

שילוב של הרוח עם השביל ביום הזה יצר סופות קטנות של חול ואבק - מומלץ מאוד לכסות את עצמכם כמה שיותר כשזה קורה אחרת תסיימו את היום עם אפר ואבק בכל חלק בגוף. גם ביום הזה חוצים כמה נהרות אבל אחרי קצת ניסיון עושים את זה כבר כמו מכונות - עדיין, תעשו את זה לאט ובזהירות כי הקרקע קצת סלעית ולא כזה קשה להחליק שם ובטעות ליפול עם המוצ'ילה למים (כשאתם חוצים תשחררו את האבזמים ככה שהיא לא תהיה ממש קשורה לגוף שלכם ככה שלא תיסחפו איתה בנהר אם וכאשר מלח מים מלח מים).64f05d372798d528deb8585dfa2716b9.jpg?l=8

גם במחנה הזה לא ממש לארג'ים בקטע של החשמל ודרושה התמקחות רצינית כדי להשיג שקע לשעה. לא זכור לנו אם היו שם מקלחות אבל היו כמובן מים ושירותים כמו בשאר המחנות. לאחר שהגעתם אליו והקמתם את האוהל מאוד כדאי לטפס מהמחנה ולעלות שמאלה ולהשקיף מקרוב על הקניון האדיר שנמצא שם (הליכה קצרה, משהו כמו 20-30 דקות לכיוון).

קמנו ליום 7 בהיר מאוד כמעט ללא ענן בשמיים. ביום הזה הנוף מגוון יותר מהיום הקודם ומשלב רמות בזלת צחיחות ולאחר מכן תוואי יותר יערי.449040b377e96340f30daa999c42812e.JPG?l=8

ea990eeeabce18ff677cb4e82d79d59c.jpg?l=8

גם ביום הזה חוצים איזה נהר או שניים ובסוף מגיעים לגבעה מיוערת שביציאה ממנה מגיעים בעצם ל-thorsmork. ההליכה בשביל שם לא אמורה להיות קשה או לקחת יותר משעה אבל אנחנו התבלבלנו קצת בדרך (הסימון שם לא ממש חד משמעי) והלכנו בשביל שהאריך לנו את ההליכה בכמעט שעה. סה"כ הלכנו כ-7 שעות באותו היום ובסוף כשמגיעים למחנה שם מרגישים סופסוף קצת ציוויליזציה - מסעדות עם בופה ובירה (אפשר להשתמש חופשי בשקעים!), שירותים ומקלחות ברמה גבוהה יחסית, אוכלוסיה שנעה בין חבורות של בייקרים קשוחים לסבתות רוסיות ועוד. במסעדה הראשית שם שליד המחנה יש בופה חופשי עם תפריט נפרד לצהריים ולערב (יותר יקר כמובן). הגענו קצת לפני חמש ובופה של הצהריים והתענגנו על המרקים והסלטים שם כאילו לא אכלנו כבר חודש… בערב חזרנו למסעדה הזאת ושתינו בירה ועברנו על התמונות מהטיול, אחלה ערב לסיכום הטרק הנדיר הזה.

מ-thorsmork יש אפשרות להמשיך את הטרק לעוד יומיים עד ל-skogar או פשוט להישאר שם ולעשות טיולי יום. אנחנו כבר מיצינו פחות או יותר את האזור ורצינו להמשיך לתחנה הבאה.

ימים 8-10: המפלים ו-skaftafell

בבוקר יום 8 תפסנו אוטובוס ל-seljalandsfoss כשהתכנון היה להמשיך משם באוטובוס אחר לכיוון skaftafell. מפלי Seljalandsfoss היו יפים אבל לא בקנה מידה של המפלים הבאמת מרשימים (קחו בערבון מוגבל כי גם תפסנו יום עם מזג אוויר די קודר). משם החלפנו אוטובוס שנוסע ל-skaftafell עם עצירות ב-skogafoss וב-vik. ב-skogafoss מזג האוויר כבר התבהר קצת יותר והייתה קשת יפה על המפל. יש גם אפשרות לעלות במדרגות מימין למפל ולהסתכל עליו מקרוב ולהבחין בכל הציפורים שחגות סביבו ואת הנוף היפה של כל המקום הזה.2df71b5c6948703e6a459c545c485434.jpg?l=8

המשכנו עם האוטובוס לחוף השחור של vik שהוא כשלעצמו יפה אבל די מפוצץ בתיירים כמו מרבית פינות החמד של איסלנד. ב-vik יש סופרמרקט די גדול ועשינו בו קניות של אוכל לקראת השהייה ב-skaftafell. 8669f88296e10a430051d92aa8444cab.jpg?l=8

ל-skaftafell הגענו בשעות אחר הצהריים, הקמנו אוהל ועשינו סיבוב להתרשם מהמקום. בניגוד למקומות ההומים שראינו עד אז בטיול ב-skaftafell כבר יש קצת פחות תיירים ואווירה יותר שלווה. יש שם כמובן שירותים וגישה למים, ומקלחות (עם לוקרים) בתשלום. בנוסף בכניסה לאתר הקמפינג יש tourist information עם מסך גדול שמבשר את תחזית מזג האוויר באזור לימים הקרובים (אל תסמכו על זה יותר מדי, לחזות את מזג האוויר באזורים הללו זאת כנראה משימה קשה מדי) וישנה מסעדה עם בופה שגם מוכרת מוצרים בסיסיים (חטיפים, מים וכאלה, לא זול). בכניסה לאתר יש גם חברות טיולים עם כל מיני אטרקציות, בעיקר טיולים רגליים ו/או טיפוס לקרחון. התלבטנו קצת לגבי זה אבל החלטנו בסוף שלא לעשות משהו מאלה. קחו בחשבון גם שב-skaftafell קר יותר מהאזור של landmanaluager, בעיקר בגלל הקרבה לקרחון העצום. לקחנו מפת שבילים חינמית מה-tourist information וחיפשנו מסלול או שניים של יום שלם, או לפחות כמה שעות טובות. בסמוך למחנה ישנם מפלים חביבים ושבילים לא קשים במיוחד (מסומנים במספרים 3-5) שנמצאים בחלק המתון של ההר שלמרגלות המחנה והם קלאסיים למשפחות או למי שמחפש מסלולים קצרים בלי הרבה אתגר. ישנם מסלולים יותר תובעניים שעולים את ההר ומקיפים אותו (מה שאנחנו בחרנו לעשות בסוף, שביל S3/S4 במפה) או הליכה לכיוון ההרים שנמצאים מצפון מערב להר שלמרגלותיו המחנה (הליכה של יום-יומיים).

התחלנו את יום 9 (עם תיקים קטנים כשהמוצ'ילה באוהל, איזה פינוק!) עם המסלול הרגוע שעובר דרך המפלים (ביניהם svartifoss המפורסם) ומשם זלגנו לשביל של S3.944650d162db29187b42c457bd7f9aa7.jpg?l=8

בהתחלה עולים בהר לכיוון צפון מערב ומגיעים לתצפיות מרהיבות לכיוון רכס הרים אחר וזוכים לראות את לשון הקרחון מבצבצת בערוץ בין ההרים. מזג האוויר היה רחוק מאופטימלי עם ערפל די כבד וטפטוף טורדני אבל זה השרה על ההר אווירה מאוד מיוחדת ומיסטית (איסלנד איכשהו גורמת לך תמיד לראות את הטוב גם בסיטואציות בעייתיות…).aab2450a74b938d9170f2818f50b6d94.JPG?l=8

המשכנו בהקפה של ההר ותוך כדי היה פיצול לשביל S4, שהוא די זהה ל-S3 אבל כולל טיפוס לא קל של משהו כמו 300 מטר לאחת הפסגות ברכס. מכיוון שהראות לא הייתה כ"כ טובה ולא היינו בטוחים שנספיק בכלל לחזור למחנה החלטנו לוותר והמשכנו על ה-S3. המשכנו בהקפה והגענו לצד השני של ההר שמשקיף על הלשון הרחבה יותר של הקרחון - בהחלט מחזה יפה ועוצמתי. המשכנו עוד קצת על ה-S3 ותוך כדי התחברנו לשבילים S5/S6 וירדנו מהם עד למחנה. סה"כ (מהרגע שהתחלנו לצעוד עד שחזרנו למחנה) הלכנו 7.5 שעות, כולל עצירות. באותו ערב החלטנו גם לתפוס אוטובוס מ-skaftafell ל-hofn (שעוצר כמובן בלגונת הקרחונים לשעה) ביום שלמחרת כי הרגשנו שמיצינו פחות או יותר את הנופים של האזור וגם כי מזג האוויר לא היה מסביר פנים. ניסינו לחפש מקום לישון בו ב-hofn ולאכזבתנו לא מצאנו אז החלטנו להעביר עוד יום אחד די באיזי ב-skaftafell ואז לצאת משם על הבוקר ללגונה.

ביום ה-10 מזג האוויר המשיך להיות אפרפר וקמנו קצת חלושס. עשינו גרסה מורחבת של שביל S1 שמגיעה ללשון של הקרחון ולשפך שלה, שיוצר לגונה קטנה של חתיכות קרחונים. ההליכה הזאת ארכה שעתיים. אחרי הצהריים צעדנו ל-sel - מין חווה ישנה כזאת עם בקתות עם גג מדשא - לא מאסט אבל נחמד אם יש לכם זמן לשרוף. גם זה לקח שעתיים של הליכה הלוך חזור מהמחנה (שעה לכל כיוון).7ee8f9f9f0508519f20b086970fca6a6.jpg?l=8

יום 11: לגונת הקרחונים והגעה ל-hofn

לגבי הגעה מ-skaftafell ל-jokulsarlon היו לנו שתי אופציות - לצאת מ-skaftafell אחר הצהריים עם הקו שמגיע ל-hofn דרך הלגונה (עצירה של שעה) או לצאת בקו אחר שיוצא בבוקר שמגיע עד הלגונה, להעביר שם את כל היום ואז לתפוס את הקו שעוצר בלגונה ומגיע ל-hofn לקראת הערב. בחרנו באופציה השנייה כי רצינו שלא להיות מוגבלים בזמן באתר של הלגונה וגם כי חבר יקר שהיה באיסלנד אמר לנו שיש עוד לגונת קרחונים דרומית מערבית ללגונה המפורסמת שהיא הרבה פחות מתוירת ונעימה יותר למשתמש. אז יצאנו מוקדם בבוקר היום ה-11 לעבר הלגונה עם כמה תיירים נוספים. בצומת באמצע הכביש הראשי (5-10 דקות לפני שמגיעים ל-jokulsarlon) האוטובוס עצר והוריד שתי מטיילות עם מוצ'ילות במה שנראה כמו אמצע שום מקום (מאוחר יותר הבנו מה היה הקטע שלהן, תיכף ההסברים המלאים). הגענו ללגונה, כנראה האטרקציה הכי מתוירת ומצולמת באיסלנד וזה בהחלט מורגש. עם כל זה, האתר עצמו באמת מהמם. קר שם מאוד, תכינו מעיל בשלוף.b1ed76071581a5f05fe59dab7c783517.JPG?l=8

החלטנו לקחת את השיט על הרכב האמפיבי (סירה עם גלגלים בגדול), מה שהתברר כאטרקציה מאוד מיותרת ואוברייטד (אני לצערי זה שדחפתי לעשות את זה, חברה שלי מזכירה לי את זה עד היום): היא יקרה, המונית, לא נוחה (נדחסים בדפנות של סירה קטנה מלא אנשים), לא מחדשת מבחינת הנוף ומלאה באנשים שבראש מעייניהם להסריט כל רגע ורגע בשיט במצלמה/סמארטפון שלהם. נקודת אור אפשרית בשיט הזה הוא ההסברים שמקבלים על האזור ועל הלגונה עצמה אבל גם זה יצא די קצר ושטחי. בקיצור אנחנו ממליצים בחום לוותר על זה אבל אני מניח שיהיו אנשים שייהנו מזה, different strokes וכל זה. הסתובבנו עוד חצי שעה באתר (בנוסף לקרחונים היפים ישנם גם כלבי ים מתוקים שמקפצים ביניהם ומשם למים) ואז ניסינו לתפוס טרמפ עם רכב שיוצא מהלגונה לכיוון מערב (reykjavik) ולרדת במקום שבו אמורה להיות הלגונה הלא מתוירת. לא היה כ"כ קשה לצוד רכב שיוצא מהלגונה לאור כמות המבקרים שם - לאחר 10-20 רכבים שעברו על פנינו ולא עצרו עלינו על רכב עם טייס רומני שהגיע לאיסלנד לטייל לבדו. אמרנו לו על הלגונה הנוספת והוא החליט לשנות תכניות ולרדת איתנו שם. כשהגענו לשם הבנו למה הבנות ההן ירדו מהאוטובוס - הן ירדו בדיוק בצומת שממנה אפשר ללכת ללגונה הזאת ובאתר עצמו ראינו שיש אפשרות לעשות טרק (עם שביל מסומן עד כמה שאנחנו זוכרים) של כמה שעות בין שתי הלגונות. אם היינו יודעים על זה מראש יש מצב שהיינו עושים אותו. בכל מקרה הלגונה הזאת הייתה קצת פחות מרשימה מבחינת הקרחונים שהיו בה אבל הרבה יותר היה כיף להסתובב בה ועדיין היו בה קרחונים מאוד יפים - מומלץ בחום. חזרנו בטרמפ עם זוג אירופאי חביב בחזרה ל-jokulsarlon והפעם הלכנו מהלגונה לכיוון החוף. מה שקורה זה שהקרחון הגדול מפשיר וניתקות ממנו חתיכות של קרח בגדלים שונים שצפות להם בלגונה ומשם יש מעבר ימי יחסית צר לכיוון הים שחלק מהקרחונים יכולים לעבור בו. כשהם מגיעים לים אז הגאות והגלים מעיפים את חתיכות הקרח הללו לחוף ואז יצא שהחול של רצועת החוף השחורה שם מלא בקרחונים קטנים ספורדיים, מחזה מגניב ומוזר לכל הדעות. 684e1a760b1c0389577d30b87d0cffcb.JPG?l=8

e939f4e153521fc78cde0c54930f7320.JPG?l=8

העברנו עוד קצת זמן בהסתובבות בחוף והכנה של פק"ל קפה (מהלגונה לחוף זה משהו כמו רבע שעה הליכה). בשלב הזה מיצינו כבר לגמרי את jokulsarlon וחיכינו בקוצר רוח לשעה שבה אמור לבוא הקו שייקח אותנו ל-hofn. ישבנו ונשנשנו משהו במסעדה שליד האתר תוך שימוש חינמי בשקעים של המקום שכולם נוצלו עד תום על ידי כל התיירים שם. קצת לפני שהקו שלנו הגיע יצאנו שוב ללגונה ובגלל שהאור השתנה (לקראת השקיעה) הצבעים שלה היו רוויים יותר אז עשינו עוד סשן אחד של תמונות והתחפפנו משם ל-hofn. ישנו שם ב-HI hostel ב-dorms קצת מפוקפקים אבל כל מקום מקורה היה בשבילנו קלאב 5 כוכבים אחרי שמונה ימים רצופים באוהל. הלכנו למסעדה מקומית שהייתה קצת פנסי אבל לגמרי שווה את הכסף וישנו כמו תינוקות.

ימים 12-13: egilsstadir והגעה לאגם myvatn

עזבנו את hofn בבוקר ועלינו על מיניבוס ל-egilsstadir, מתוך מחשבה להגיע לאחת העיירות שנמצאות בפיורדים הצפון מזרחיים. בנסיעה הזאת ראינו בפעם הראשונה את הנופים של הפיורדים המדהימים, תשתדלו שלא להתעפץ מאורך הנסיעה והפיתולים כי המראות באמת יפים. c8e393ae7369a3fe4e1035c880586790.jpg?l=8

בגלל שלא היה לנו עוד יותר מדי זמן לטיול ורצינו להעביר כמה ימים טובים באגם myvatn תכננו להישאר באזור של הפיורדים כ-24 שעות (לעלות ביום שלמחרת על הקו שאיתו באנו ל-egilsstadir) ולנסות להעביר חצי יום ב-Seydisfjordur. הבעיה היא שהקווים מ-egilsstadir לשם יוצאים רק בשעות הבוקר וחוזרים רק אחה"צ ובגלל שהגענו רק באמצע היום ל-egilsstadir יצאנו קירחים מכאן ומכאן. מונית או השכרת רכב הן גם אופציות כמובן אך הן לא זולות ומכיוון ש-Seydisfjordur לא הייתה ברשימה של הדברים שהם מאסט עבורנו החלטנו לוותר ולנוח עוד יום לקראת השהייה ב-myvatn. לא היו יותר מדי דברים לעשות שם - הסתובבנו קצת ברחובות העיירה לראות איך נראים החיים הפרבריים הרחק מהבירה וזה היה די נחמד. ישנו בגסטהאוס Ormurinn בחדר זוגי, סה"כ מקום חביב עם צוות מסביר פנים, לא נרשמו בו תקריות ששוות ציון...

ביום שלמחרת הצטיידנו היטב במצרכים בסופרמרקט המקומי לקראת myvatn (שמענו שאין ב-myvatn יותר מדי מצרכים בחנויות המקומיות, בדיעבד זה לא היה ממש נכון) ועלינו על המיניבוס בצהרי היום ה-13. הגענו לאגם ב-15:30 (שימו לב שלא מכנים אותו 'מיוואטן', אם תנסו לקרוא לו ככה לא יבינו אתכם. 'מיווה' עבד לנו הרבה יותר טוב) וכמובן שנכנסנו קודם ל-tourist info להבין מי נגד מי - העובדות שם מאוד עזרו לנו, היו ממש נחמדות ואפשרו לנו להטעין שם מדי פעם את הפלאפונים והמצלמות (לא לבנות על זה ואם אתם מבקשים על לעשות את זה בנימוס כמובן). הקמנו אוהל במחנה bjarg הקרוב ל-tourist info שנמצא ממש על גדות האגם וליד צומת ה-T של הכביש הראשי של איסלנד והכביש שמקיף את האגם. היו שם מקלחות (גישה חופשית) ושירותים וגם מטבח עם ציוד בסיסי וגז (יצא שלא השתמשנו בו יותר מדי בגלל שבד"כ היה תור לשימוש בגז וגם ככה היו לנו מכלי גז ספייר). סה"כ הייתה שם אווירה מאוד נחמדה ונינוחה אבל כן כדאי לדעת מראש שיש שם כמויות מסחריות של ברחשים באוויר, בעיקר בשטחים שקרובים לאגם (אבל לא רק). יש שעות ביום שהם ממש מציקים ומסתערים על הפנים שלכם (יצא שבלעתי כמות חד ספרתית גבוהה במהלך השהות שם, חלבון חינמי!) ויש שעות שכמעט ולא מרגישים אותם, לא בדיוק הצלחנו לפענח את החוקיות… בכל מקרה אל תתנו להם להבריח אתכם מהאגם כי האזור כולו הוא פנינה אמיתית.

אחרי ההתמקמות החלטנו לעשות סיבוב קטן וללכת דרומית למחנה עד שיתחיל להחשיך. הלכנו עם הכביש שמקיף את האגם דרומה וחיפשנו ללא הועיל את הסימון של השביל שמוביל לאטרקציות הקרובות למחנה - grjotagja ו-storagja, שתי מערות גיאותרמיות עם מים חמים. לא הגענו אליהן בסוף כי אם לא עולים על השביל מההתחלה ובמקום הולכים לאורך הכביש ומנסים לשבור לכיוון מזרח אז יוצא שנתקלים כל הזמן בשטחים פרטיים מגודרים וכאלה - לא ממש כיף. איכשהו הצלחנו ללכת מזרחה קצת ולהגיע לאזור של ה-Jardbodin - הספא הגיאותרמי של myvatn ישנו שפך שיוצא משם ויוצר בשטח בחוץ שלוליות גדולות של מים בצבעים גיאותרמיים מגניבים. החלטנו שלא להיכנס לספא באותו יום כי כבר היה מאוחר ורצינו להגיע לשם לא בלחץ. הלכנו צפונה משם לכביש הראשי (שמוביל לאגם מ-egilsstadir) והלכנו על הכביש מערבה עד לצומת ה-T ומשם תוך כמה דקות למחנה. בהליכה הזאת ראינו מימין שטח גיאותרמי מרהיב שנראה שמשמש לצרכים תעשייתיים, כנראה סוג של תחנת כוח. הגענו למחנה בערב, אכלנו ושתינו משהו והלכנו לישון.c72b7eac3f1f9e54641cf81c00eb69c0.jpg?l=8

ימים 14-17: אזור myvatn ו-Akureyri

היום התחיל במזג האוויר טוב והתארגנו לנו ברגוע. הפעם הצלחנו למצוא את שביל ההליכה שחיפשנו יום קודם - לא ממש רואים אותו מהכביש שמקיף את האגם, מה שצריך לעשות זה לחזור לצומת ה-T ההיא של הכביש מקיף את האי והכביש שמקיף את האגם, ללכת טיפה מזרחה על הכביש שמקיף את האי ואז הסימון לכיוון דרום מזרח פשוט יופיע שם. עברנו ב-storagja וב-grjotagja ולקחנו איתנו אפילו בגד ים לשם כך אבל טבילה אמיתית במים חמים הייתה תחזית אופטימית קצת מהצד שלנו - המים קבורים במערה סלעית חשוכה ולא ממש מזמינה. הסתפקנו בהתרשמות כללית מהתופעה הבכל זאת מפעימה הזאת וטבילה של הידיים במים, אני מניח שאחרי שהשתכשכנו בנביעה המושלמת של landmanaluager נהיינו די מפונקים. באיזשהו שלב השביל מתפצל לשניים - לכיוון צפון מזרח (לכיוון ה-Jardbodin) ולדרום מזרח. אנחנו פנינו ימינה לכיוון דרום-מזרח. לאחר כשעתיים הליכה פחות או יותר מהרגע שיצאנו הגענו להיילייט של היום (ואפילו לא ידענו שהוא כזה...) - Hverfjall. העלייה להר קצת מאתגרת אבל קצרה. הגענו למעלה די מותשים אבל המכתש היפהפה של ההר והנוף מסביב היו שווים את זה בגדול. אמנם זאת קלישאה אך זה בחלט מרגיש כמו ביקור בכוכב לכת אחר. הקפנו את הרכס של ההר והמצלמה עבדה שעות נוספות.cdd384a7f1a190c7840740a955cee682.JPG?l=8

ירדנו בחזרה ללמטה והחלטנו לחזור קצת בשביל ואז לפנות ימינה (לכיוון צפון מזרח) לשביל שמוביל עד ל-Jardbodin ולהתפנק שם. בדרך לשם עוברים בתוואי הוולקני המוכר של myvatn ובאותו זמן של אחה"צ היה אור מושלם על כל האזור אז ההליכה הייתה מרתקת.2b0d2e0d802008ab0abbeca417d96a8e.JPG?l=8

הספא אכן היה מפנק - מתחילים ברחצה של הגוף (עם סבון וזה, האיסלנדים מקפידים על מה שנכנס להם לבריכות הגיאותרמיות) ומשם יוצאים בריצה אלגנטית (אירופה בכל זאת) לעבר הבריכה החמה כי בחוץ קר בטירוף. הבריכה הראשית היא חמימה ונחמדה אבל חיפשנו קונטרסט חזק יותר לקור שבחוץ אז זיגזגנו בינה ובין הג'קוזים הסמוכים. הייתה במקום גם סאונה אבל משום מה לא הלכנו אליה, לא ברור למה ברטרוספקטיבה…480ad102a22b90ad69a9343119cafd86.jpg?l=8

חזרנו למחנה בערב (הלכנו לאורך הכביש כי כבר די החשיך, הליכה די מבאסת) וסגרנו על טיול יומי ל-askja דרך הצוות של המחנה, מה שהקנה לנו הנחה קטנה. התלבטנו לא מעט אם לעשות אותו או לא, בעיקר כי הוא יקר מאוד (לא זכור לנו הסכום המדויק אבל אנחנו כן זוכרים שהוא היה שקול ל-160 יורו בערך) אבל רצינו להתפנק בעוד חוויה אחת אחרונה של טבע גולמי לפני החזרה הצפויה ל-Reykjavik. כמו כן שימו לב שלא בכל יום יש את הטיול הזה כי הוא תלוי מזג אוויר אז תבררו כמה ימים מראש. באותו ערב גילינו גם את Gamli bistro - מקום מומלץ עם אוכל טוב שנמצא ליד המלונות ששוכנים 10-15 הליכה צפונה מהמחנה שהיינו בו.

היום ה-15 היה היום האחרון בו פועל הקו שנוסע מ-myvatn ל-krafla ו-detifoss ואז חזור ל-myvatn, אז כמובן שניצלנו את ההזדמנות ונסענו בו ב-8 בבוקר מה-tourist info. הנסיעה ל-krafla אמורה לקחת רבע שעה אבל התמזל מזלנו (לא בציניות!) והיה עדר גדול של כבשים שעשה את דרכו על הכביש לכיוון הנגדי. היה מדהים לראות כמה סבלנות ואורך רוח יש למקומיים ובכלל כמה סינרגיה יש באיסלנד בין הקידמה והטבע.fbdf88f8aebe798bf081f9afb4708d4a.JPG?l=8

הגענו לבסוף ל-krafla כאשר הפעם בניגוד לפעמים קודמות כשעצרנו לראות אטרקציות (עצירות של 10-60 דקות) הנהג חזר לאסוף אותנו אחרי שלוש שעות וחצי. בהתחלה עלינו לתצפית על אגם viti הסמוך לנקודת ההורדה. משם הלכנו לכיוון השטח הגיאותרמי שנקרא Leirhnukur - היה קשה לזהות שם שביל, הלכנו קצת על הכביש עד שהגענו לחניון קטן ומשם היה סימון מסודר. לאחר כ-20-30 דקות הליכה מגיעים לאזור המבעבע - ריחות של גופרית, אדים, אדמה צהובה-אדומה-כחולה ומה לא… מה שנחמד שם שצורות הנוף לא לגמרי מונוטוניות ורואים את ההשפעות של הפעילות הוולקניות בכמה אופנים. eadac709e819bd1cdff9377c126f4f82.JPG?l=8

אחרי שהסתובבנו שם חצי שעה חזרנו בשביל לנקודת ההורדה והייתה לנו כמעט שעה לשרוף. יש לציין שמזרחה לאגם viti יש גם את ההר krafla - לנו לא היה כוח לטפס עליו (להספיק בשלוש וחצי שעות לעשות גם את זה וגם לבקר ב-Leirhnukur זה לחוץ פלוס). נסענו עם הנהג משם ל-Detifoss (כ-40 דקות נסיעה) עם שעה הפסקה ואז שוב חוזרים לכיוון האגם. המפל הוא ללא ספק בין המרשימים (ובטח עוצמתיים) שיש לאיסלנד להציע. 3abe703d1367971494a2acc1827ff640.JPG?l=8

באותו מתחם פחות או יותר שוכן גם ה-selfoss - עוד מפל יפה אך קצת פחות מרשים לטעמנו. חזרנו לנהג המסור שלנו והגענו ל-myvatn בשעות אחה"צ המוקדמות. עשינו קניות בסופר/מכולת שנמצא קרוב ל-tourist info והיה בו יותר מבחר משחשבנו שיהיה בו (קצת ירקות ופירות, חטיפים, ממרחים, נקניקים, לחמניות, מתוקים - כל אבני הבניין בקיצור). כל הנשנושים היו מיועדים ליום שלמחרת - הטיול המאורגן ל-askja.

קמנו נרגשים כמו ילדי בר מצווה לחוויה המסעירה האחרונה שלנו באיסלנד – הטיול ל-askja. נסענו באוטובוס (מהזן שיכול לחצות נהרות) עם מדריכה צעירה ונלהבת שנדמה שיש לה סיפור פולקלורי על כל דבר, זרמנו עם המעשיות שלה ובסה"כ היא הייתה חביבה מאוד וחלק מהמידע היה ממש מעניין. כשסגרנו את הטיול לשם חשבנו על הקדרלה עצמה ועל האגמים שרואים בתמונות אבל מסתבר שבדרך יש פינות חמד רציניות שלבד עושות את כל הטיול לשם שווה. התחנה הראשונה הייתה מקום בעל חשיבות היסטורית של דמות מקומית מפורסמת (לא זכור בדיוק מי ומו, נדמה לנו שזה היה איזה פוליטיקאי שהסתתר שם מאנשים שרדפו אותו) - מקום פסטורלי ויפהפה. 3a594b7afa7d3b811a0d59602369a63d.jpg?l=8

אחרי 20 דקות הגענו למפלים נמוכים יחסי אבל מאוד שוצפים וגועשים. ec97873020d0265c26a011c6c23db464.JPG?l=8

התחנה השלישית הייתה עצירה קצרה בשטח מישורי הזוי שנראה כמו פני החלל - מגניב מאוד ומזכיר קצת את המראות של Hverfjall. הגענו ל-askja קצת אחרי 12 (אחרי יותר מ-4 שעות נסיעה, כולל עצירות מרובות) ואחרי השממה והיובש הרב שרואים מהאוטובוס עד אז סופסוף רואים קצת שלג וסימני חיים. משם יש הליכה של כ-45 דקות עד לאגם viti, שרובה ככולה בשלג לא עמוק. האגם עצמו מהמם (אפשר לטבול בו אבל כשאנחנו היינו המים בו לא היו חמימים) וגם התצפית ממנו ל-oskjuvatn מאוד יפה. העברנו במקום בערך שעה ואז חזרנו לאוטובוס. b756fd671a313813acf13f6383de6c8b.JPG?l=8

נסענו כרבע שעה והגענו ל-dragon canyon - עוד מקום מיוחד ופוטוגני תוצרת איסלנד אבל זאת הייתה עצירה קצרה של חצי שעה ככה שאי אפשר להיכנס ממש לעומק הקניון. 5912fa7189fd62d962e36261abe8f6b4.JPG?l=8

סיימנו עם האטרקציות בסביבות 16 וחזרנו דוך ל-myvatn (הגעה קצת לפני 19). בלילה התפללנו ממש חזק לזוהר צפוני - לא ראינו עד אז בטיול ו-myvatn אמור להיות מקום טוב לתצפיות אבל האלים הנורדיים לא שעו לתפילותינו indecision.

ביום ה-17 קיפלנו את האוהל, התנחלנו קצת ב-gamli bistro תוך כדי הטענת סמארטפונים + מצלמות והזמנה של ה-bread soup - קינוח איסלנדי מעולההה שאתם חייבים לנסות (הוא לא מתוק כ"כ אבל מאוד טעים ובטוח שלא ייצא לכם לאכול כזה מחוץ לאיסלנד). האוטובוס יצא רק ב-15:30 אז כדי לשרוף עוד קצת זמן הסתובבנו בחלק הצפוני של האגם. אם היה לנו יותר זמן היינו הולכים אולי ל-hverir או מטפסים את vindbelgjarfjal אבל לא חשבנו שזה הפסד גדול כי ראינו כבר דברים דומים מוקדם יותר בטיול. c7a6330c7b4edb1325db2c06ea69988c.jpg?l=8

4f972c0de9a6ded2b05cb06c10a822e2.jpg?l=8

חזרנו בשעה המיועדת ל-tourist info ועלינו על הקו ל-akureyri, נסיעה שלקחה כשעתיים. הגענו לעיירה לקראת הערב ובניגוד ל-egilsstadir היא ידידותית מאוד לתיירים - יש בה כמות לא מבוטלת של מסעדות וברים ובהחלט יש מה לעשות בה בערב. תכננו להישאר בה רק לילה אחד ואז לצאת ל-reykjavik כי בבוקר של היום ה-20 הייתה לנו טיסה חזור. ברדיוס לא רחוק יש כמה וכמה דברים לעשות, מפורסמים יותר או פחות - לא רצינו לנסוע לשיט לווייתנים ב-husavik אבל כן אמור להיות יפה ב-Siglufjordur אבל לא הספקנו והיה די מורכב להגיע לשם. כשהגענו ל-akureyri בדקנו מה אופציות הנסיעה ל-reykjavik וראינו שלנסוע עם קו של הפספורט (כמו שעשינו ברוב הטיול) הולך להיות ארוך מאוד (מהבוקר עד הערב) עם עצירות במקומות שכבר היינו בחלק מהם במסגרת מעגל הזהב אז החלטנו לוותר ולחפש אופציה אחרת. חיפשנו קו של straeto (חברה ששמענו עליה מזוג ישראלים שפגשנו), חברה שנוסעים בה המקומיים ללא עצירות בכל מיני אטרקציות. לא זכור לנו איפה בדיוק קנינו את הכרטיסים אבל קיבלנו את כל המידע שהיינו צריכים בחנות ב-Hof Cultural and Conference Center (העובד הנחמד במלון הפנה אותנו לשם). היה אוטובוס למחרת בשעת בוקר מאוחרת והמחיר לא היה גבוה כ"כ, בטח שלא דומה למחירים של הקווים התיירותיים. לנו בחדר זוגי במלון די פושט שנקרא Apotek שלגמרי ענה על הצרכים הבסיסיים שלנו. חיפשנו ארוחה דשנה ומצאנו כזאת ב-kaffi Ilmur (ברחוב hafnarstræt, ממש ממול Apotek), שכללה בופה חופשי של מרקים וסלטים והייתה שווה כל קרונה! דידינו בחזרה למלון ונרדמנו תוך חצי דקה.

ימים 18-20: יציאה מ-akureyri והסיומת ב-reykjavik

ארזנו את הדברים במלון והלכנו לנקודת היציאה מחוץ ל-Hof center. הנסיעה ארכה 5-6 שעות וכללה עצירה ארוכה בתחנת דלק שהייתה בה חנות עם כל מיני נשנושים + מזנון פתוח למי שרוצה לקנות לעצמו ארוחה. כמו כן ביצענו עצירה מהירה ב-godafoss העצום, המפל האיסלנדי האחרון שלנו. הגענו ה-reykjavik אחה"צ, התמקמנו בחדר זוגי ב-Konrads guesthouse (אחלה מקום!), הסתובבנו קצת בחוץ והלכנו לאכול משהו במרכז העיר. היו לנו עוד מחשבות לבלות את היום המלא האחרון שלנו ב-snaefellsnes אבל היינו כבר מותשים והרגשנו מיצוי. מה לעשות, you can't win them all. החלטנו להעביר עוד יום ב-reykjavik כי היו כמה דברים שרצינו לעשות שם שלא הספקנו בתחילת הטיול.

ביום ה-19 הלכנו לחוף הים (nautholsvik) אפילו כשהיה מזג אוויר די סגרירי - הטבילה במים של הים דורשת אומץ ועמידות רצינית לקור (או DNA איסלנדי, הזקנים שם עושים את זה כאילו זה חוף מציצים באוגוסט) אבל למזלנו הטוב יש במקום גם בריכה מחוממת שממנה אפשר להשקיף לחוף וסתם להתפנן בערבוביה ייחודית של פנסיונרים מקומיים ותיירים נלהבים. כשהגענו הבריכה הייתה ריקה ממים והתבאסנו בטירוף, חשבנו שהמקום סגור או משהו אבל אז יצאו כמה עובדות במתחם שם ואמרו שהם כבר פותחים ותוך כחצי שעה הבריכה תתמלא במים. אם זכור לנו נכון המקום נפתח רק ב-11, עד אז אין בבריכה מים - קחו בחשבון. עשינו שטיפה קלה במלתחות במקום ונכנסו לבריכה החמימה תוך כדי שבחוץ 10 מעלות ומתחיל לטפטף גשם… חוויה מעולה. 545b605df2d51b120c57ba891feceba4.JPG?l=8

מזג האוויר התבהר קצת אז הלכנו לכנסייה המפורסמת של reykjavik ואכלנו צהריים ה-svarta kaffi כדי לנסות את המרק המפורסם שלהם, שמגיע בתוך כיכר לחם - אכן היה טעים. התהלכנו במרכז העיר וחיפשנו חנויות לשופינג מחופף - קניית מזכרות ומתנות לחברים וכאלה. מצאנו מעדנייה שנראתה ברמה גבוהה (klapparstigur פינת nyalsgata) וקנינו בה נתחי סלמון בפסטו שצריכים רק חימום קל בתנור. הגענו בחזרה לגסטהאוס, הכנו את הסלמון ויצא מעדן של ממש. בערב עשינו עוד סיבוב ברים קצר שתינו בירה וככה בעצם סגרנו את הערב.

בבוקר שלמחרת הלכנו מוקדם מאוד ל-BSI ותפסנו flybus לשדה התעופה ובזאת תם המסע המופלא שלנו שעלה על כל הציפיות הגבוהות שהיו לנו.

למידע נוסף ניתן ליצור איתנו קשר במייל – idankeissar@gmail.con

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של idanCaesar?

לכל הפוסטים של idanCaesar »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

וואו מדהים!

Travel is the only thing you buy that makes you richer
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תודה רבה על הפוסט המפורט

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות