מסע עוצר נשימה ביערות הגשם של פרו

לקח בדיוק לילה עד שעוצמתו הפראית של האמזונס היכתה בי, ולאחריה, השתוקקתי לצאת ולגלות עוד בעלי חיים, ציפורים ועצים מוזרים והתמסרתי ליערות הגשם, לשקיעות מדהימות, לצלילי הטבע ולשמיים המלאים בכוכבים. הנה החוויות שלי ממסע בלתי נשכח

יעל כפיר מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: מסע עוצר נשימה ביערות הגשם של פרו - תמונת קאבר
© יעל כפיר

כולנו שמענו בהזדמנות כלשהי בחיים על נהר האמאזונס, אך ההזדמנות לצאת לשיט בלתי נשכח על מימיו, לא נקרית בדרכו של כל אחד. התמזל מזלי לצאת להפלגה מדהימה על הנהר, שרוב שטחו זורם בגבולותיהן של ברזיל ופרו, ובתחומן של שבע מדינות נוספות בדרום אמריקה. כדי להגיע ליערות הגשם של פרו, טסנו לעיר איקיטוס, שם החל המסע בנהר, שסביבו משתרע יער האמאזונס הפרואני. הוא אמנם השני בגודלו אחרי היער של ברזיל, אך גדול משטח מדינת ישראל פי יותר מ-30!

הנהר הארוך בעולם

על פי אחת הגרסאות, קיבל האמאזונס את שמו על ידי האירופאי פרנסיסקו דה אורייאנה, ששט לאורכו בשנת 1541 ופגש אינדיאנים מגודלי שיער, שהזכירו לו את הלוחמות המתוארות במיתולוגיה היוונית – האמזונות. גרסה אחרת והגיונית יותר, היא שהשם הוא שיבוש שמו המקורי של הנהר, "אמאזונו", שפירושו "המיית ענני מים".

מה שידהים אתכם באמאזונס הפרואני הוא הגיוון והעושר של עולם הצומח והחי לכל אורך השנה, הכולל צמחיה מסוגים שונים ועשרות זנים של ציפורים ובעלי חיים מקומיים. כ-2,500 דגים שונים שוחים פה, מתוכם למעלה מ-20 סוגים של דגי פיריניאה, 4,000 סוגי ציפורים, 60 סוגי זוחלים, ביניהם התנין ונחש האנקונדה, ויונקים רבים כמו קופים, עצלנים ועוד.

תוכלו לבקר כאן באזורים פראיים שבני האדם לא דרכו בהם מעולם. השליט העליון בהם הוא הטבע, והם מנותקים לחלוטין מכל דבר מוכר. בשנת 2011 נבחרו הנהר והיער לאחד משבעת פלאי עולם הטבע וכיום הוא נחשב לנהר הארוך בעולם.

כפרים צבעוניים וילדים מתוקים

כבר מהמטוס, כשהבטתי למטה בהתרגשות, הנוף התחיל להפוך לירוק כהה ולקראת הנחיתה באיקיטוס (Iquitos) היה נדמה שאנחנו נוחתים ישר בתוך הג'ונגל הירוק הפראי. את פנינו קיבלו טיפות גשם עזות וטמפרטורה גבוהה, מה שגרם לצבעים להראות בוהקים בשלל גווני ירוק זוהר. אם תהיתם מדוע מכנים את האזור יערות הגשם, אז הסיבה היא שבכל רגע יכול לרדת כאן גשם ולא ניתן לצפות מראש מתי הוא ירד, כמה זמן הוא יימשך ובאיזו עוצמה.

העיר איקיטוס, בירת מחוז לורטו (Loreto), היא היעד המרכזי שממנו יוצאים לטיולים באמאזונס הפרואני. פירוש שמה הוא "עיר מוקפת מים" ואכן, ניתן להגיע לכאן רק באמצעות מטוס או בשיט ותוך כשעתיים טיסה מלימה בירת פרו, אתם יכולים לצלול למציאות שונה לגמרי מכל מה שהכרתם – מרתקת, ייחודית ובעיקר כזו שתזמן לכם חוויה די חד פעמית.

קצת השראה לטיולים שלך

מאיקיטוס נסענו לנאוטה סיטי (Nauta), דרך כביש ססגוני ומלא כפרים קטנים וצבעוניים, עם עצי דקל וקוקוס ובקתות קש והרבה אנשים וילדים חייכנים, שנופפו לנו לשלום. הדרך התפתלה במקומות שאליהם עוד מעולם לא נחשפתי.

בסביבות שש בערב השמש מתחילה לשקוע, ופסים דקיקים של אדום וכתום מפרידים בין מי הנהר הכחול לשמיים שמעל, עד שהכל מתחבר לחושך מוחלט. ואז, אחד אחרי השני, הכוכבים נדלקים ומקשטים את הרקיע בנקודות זוהרות וענקיות. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה כוכבים נוצצים בשמיים לפני כן, ובכל לילה, היה נראה שהכוכבים מתקרבים אלינו יותר ויותר.

הנהר ואני, אהבה ממבט ראשון

לקראת ערב הגענו לספינת האם, שעליה ביליתי את חמשת הימים הבאים. באוויר עמדה לחות והתעופפו יתושים, אבל כשהגיע הבוקר, הבנתי שכל זה ממש לא משנה – התעוררתי לנופי הנהר מוקף הצמחייה והשמים הכחולים היו מעוטרים בעננים משונים במגוון צורות. זה היה רגע של התאהבות. שאפתי את האוויר הנקי והצלול, והתמלאתי ברצון עז לגלות את כל מה שמסתתר כאן.

בעקבות הדולפינים הוורודים

הרבה פירות טרופיים ומיצים טעימים הרכיבו את תפריט ארוחת הבוקר, ולאחריה יצאנו לחקור את הנהר בעקבות הדולפינים הוורודים. לבושים מכף רגל ועד ראש, התיישבנו בחליפות הצלה בסירות מנוע קטנות והמראנו אל תוך הסוואנה הפראית של האמאזונס.

הקונטרסט הירוק של הג'ונגל ליווה אותנו בשפע גווניו ונמשך עד לאופק. מצאתי את עצמי חוקרת את העלים והענפים, את עצי הקוקוס, הדקלים והשרכים השונים. נמשכתי ליופיים של הפרחים השונים, הסתקרנתי מזני הפירות על העצים, והתפעלתי משלל חבצלות המים והעלים בצורת הלבבות, שהתפתלו על גזעי העצים. כשתיתקלו גם אתם בפעם הראשונה בעושר שכזה, שום גן בוטני כבר לא ירשים אתכם כמו הגן הטבעי הזה של האמאזונס.

חצינו את אזור המים השחורים ולפתע הבחנו בתנועות במים. היו אלו הדולפינים הוורודים, שקיפצו די הרבה לכבודנו. יש מקומות בנהר, שבהם ניתן אפילו לשחות לצידם. הם נולדו כדולפינים רגילים לגמרי וכיוון שרוב התזונה שלהם מורכבת משרימפסים ורודים, כשהם מתבגרים, צבעם הופך לוורוד. הדולפינים, שאורכם יכול להגיע לשני מטרים אורך, נעים ברוב המקרים בקבוצות גדולות.

חווית המפגש עם בעלי חיים מיוחדים לא נגמרת רק בדולפינים. במהלך השיט פגשנו עוד המון בעלי חיים מסקרנים, ציפורים, תוכוני מקאו גדולים וצבעוניים, דונקי בירד, שקיבלה את שמה בגלל הנעירות שהיא משמיעה, קופי סאקי קטנים וזריזים, קופי סנאי, גור קיימן קטן (Caiman) שעלה רגע לשאוף אוויר... ואפילו עצלן שנאחז חזק וגבוה על ענפי העץ. מעולם לא הייתי קרובה כל כך למגוון גדול כל כך של בעלי חיים ועוד בסביבתם הטבעית (לא, והספארי ברמת גן הוא לא סביבה טבעית...).

הישרדות – העולם האמיתי

למחרת בבוקר, יצאנו לבקר בכפר ליסבואה, שבתחומי שמורת הטבע המדהימה Pacaya samiria reserve. ג'ורג' המדריך סיפר לנו על חיי היום יום של תושבי הנהר. כ-30,000 בני אדם מתגוררים בתחומי השמורה, בכפרים שרובם ממש על המים. לא דרוש להם רכוש או ביגוד נוצץ וגם לא רכב או סמארטפון מתקדם כדי להיות מאושרים.

על גדת הנהר אני רואה את הילדים משחקים כדורגל וממתינים לבואנו, כשעל פניהם חיוכים גדולים וסקרנות רבה. אנחנו צועדים אל הכפר, הבתים בנויים על כלונסאות עץ גבוהות, למניעת הצפות בעונה החמה, כשמי הנהר גבוהים. אנו מטפסים מספר מדרגות, דיקטים של עץ סוככים בין הפנים לחוץ ושורות ארוכות של חבלי כביסה, עמוסים בבגדים צבעוניים, תלויים מהתקרה. בפינת הבית עומדת קערה עם דגים, שאמורים להספיק לימים הקרובים, הם מכוסים במלח, ששומר על טריותם.

אין כאן חשמל או אינטרנט, אבל יש כאן קסם ופשטות שלא קיימים בהרבה מקומות. זה נותן קצת פרופורציה לחיים. כשתיכנסו לכאן תחושו באמת במפגש אותנטי עם קהילה מקומית, בניגוד להרבה מקומות אחרים בעולם, אותנטיים לכאורה, שהתקלקלו והתמסרו לתעשיית התיירות.

מה לעשות כשאנקונדה חונקת אותך?

מוקדם מאוד בבוקר המחרת יצאנו לחפש אנקונדות. זה היה בדיוק ברגעים שבהם האמאזונס החל להתעורר, הציפורים צייצו וצללו מעץ לעץ והשמש התמקמה גבוה בשמיים. המדריך דניאל, שליווה אותנו בבוקר עם יציאתנו לתוך השמורה, שאל אם מישהו יודע כיצד להתגונן מול אנקונדה. תהיתי כיצד אגיב למצב שאנקונדה כרוכה סביב צווארי, הרי בטח אתעלף... אבל רק שתדעו: כדי להיפטר ממנה צריך לנשוך אותה חזק עם השיניים ורק ככה היא תשחרר את אחיזתה. זה אמנם יגרום לכם לאבד את כל השיניים, אבל היי, לפחות לא תאבדו את חייכם...

המדריכים המקצוענים שליוו אותנו ידעו להבחין מרחוק בצורות ועקבות על העשב וכיוונו את הסירה הקטנה ממש אל תוך הצמחייה, שמכסה בצפיפות את פני המים. למזלי ולצערם של האחרים, היא לא קפצה מתוך המים כמו שדימיינתי. היא גם לא היתה בסביבה כלל.

במקום באנקונדה המיתולוגית, נתקלנו בטרנטולה ענקית, שממש לא התכוננה לאורחים, אבל היא הסכימה לטפס על מכנסיו של דניאל המדריך, שלא התרגש מהעניין. הוא רגיל להתמודד עם הטבע מילדות ומכיר כל עץ, ציפור ונחש. כיוון שהוא מתגורר באיקיטוס כל חייו. “80% מהזמן אני במים”, הוא מספר בגאווה.

אחר הצהריים יצאנו שוב לנהר לכיוון Nauta cano creek, כדי להמשיך ולחקור את האזור. בדרך חלפנו על פני משפחות גדולות של קופים מכל מיני סוגים, שקפצו על הצמרות הגבוהות. נתקלנו בקיני ציפורים מוזרים, עטלפים קטנים שנחו על גזע עץ ושלל עופות וציפורים.

יוצאים לספארי לילה

בשעה שש בערב, בדיוק כשהשמש החלה להעלם לתוך בליל של צבעים, והאמאזונס החל להשתקף על המים, נעצרנו באמצע הנהר. 25 אנשים בתוך ארבע סירות שדוממו מנוע, עוצרים לכמה דקות ומקשיבים לשקט.

כוונתי היא לשקט העירוני, כי לא היתה כאן דממה אמיתית, זה היה יותר הסימפוניה של הטבע – רעשים של צרצרים וציפורים מכל עבר, קרקורים של עופות, קריאות של קופים ורוח, שמלטפת את קצות הענפים. עצמתי עיניים והקשבתי. הסירה התנועעה בעדינות על המים והיער התעורר. המלצה - אם גם אתם תשוטו כאן לעת לילה מסתורי שכזה, עצמו עיניים והאזינו לרחש מסביב. תוך רגע תרגישו כמו בסרט של דיסני.

כשפקחתי את עיני, החושך היה כבר כמעט מוחלט והסירות החלו לעשות את דרכן בנהר, עם פנס שמאיר את הדרך. הרעש של הסירה שמפלחת את המים ליווה אותנו ומדי פעם עצרנו, כדי שלואיס המדריך יוכל לשלוף עבורנו איזו חיה מעניינת. לואיס לא מוותר ומצליח לראות מרחוק את הניצוץ שנוצר מהמפגש של הפנס שלו, עם עיניו של בעל חיים. החזר האור הזה מאפשר לו למצוא קיימן שחור קטן בתוך החושך הטוטאלי. אנחנו עושים איתו היכרות ומשחררים אותו בחזרה לדרכו.

לואיס מספר לי, שמבחינתו, להיות מדריך באמאזונס זו העבודה הכי מפתיעה ומאתגרת שיש, “אף פעם אי אפשר לדעת מה תמצא בדרך, תמיד יהיו הפתעות ושום דבר לעולם לא חוזר על עצמו”. הוא מציין שהמסלול הקבוע של המאצ'ו פיצ'ו, למשל, לעולם לא משתנה, אך באמאזונס תמיד יש עוד צמחים שנוספו ועצים ואחרים שנעלמו וזה מפתיע בכל פעם מחדש, “הסקרנות היא שמוציאה אותי לדרך”.

הסירה ממשיכה לשוט בתוך הנהר השחור, כשמדי פעם גחליליות מאירות את הרקע הכהה וקולות מוזרים בוקעים מתוך החשיכה. כאן אנחנו האורחים בין שלל בעלי החיים שמתכוננים ללילה. מכירים את זה שאתם צופים בתוכנית בנשיונל ג'יאוגרפיק וחולמים להיות שם, בתוך המרקע, בסבך הלילי של הנהר עמוק בטבע? אז כאן זה בדיוק ככה.

עצים הולכים

ביום הרביעי למסע, יצאנו להליכת ג'ונגל בקרבת העיר נאוטה, עלינו ביער הירוק עד ל-Giant tree Pacaya Samiria Natural Reserve, שמתפארת בפיקוס עצום מימדים, ששורשיו הענקיים מתפתלים על פני שטח גדול. היער מאוכלס במאות בעלי חיים אם לא אלפים מהם, כולל עכבישי ענק, פרפרים, צפרדעים רעילות, נחשים, איגואנות, חלזונות ענק, קופים ועצלנים. זכינו אפילו לבחון מקרוב שני סוגים של נחשים, שדי הופתעו כשהפכו לדוגמני הג'ונגל אל מול זוגות עיניים סקרניות.

הג'ונגל המטורף מכיל עצים מוזרים, גזעים בצבעים שונים ובצורות שונות. למשל, עץ קיפודי שהגזע שלו מכוסה שפיצים דוקרים להגנה מבעלי חיים מזיקים. עץ נוסף ומדהים הוא העץ ההולך (The stilt-root palm), עץ דקל שהגזע שלו נראה כמו מטריה פתוחה הפוכה. ממרכז הגזע יוצאים שורשים, שמאפשרים לעץ לגשש אחר מקומות לחים ומוארים יותר, ולנוע כשהשורשים הבוגרים מוותרים על מקומם לטובת שורשים חדשים. הוא מסוגל לזוז ממקומו למרחק של מטר בשנה!

לקראת הטיסה חזרה ללימה אנחנו מבקרים בפרבר של איקיטוס – העיר הצפה בלן (Belén), שכולה בקתות ארעיות שצפות על הנהר. בבתים החשופים לעיני כל ישנים על ערסלים וילדים מגיל שלוש משיטים בעצמם סירות קאנו קטנות כדי לנוע ממקום למקום. זהו הצד האחורי של השוק המפורסם של בלן, שאליו מביאים התושבים סחורות שונות.

המראות פסטורליים והשקט ממכר, אבל אני נפרדת מהמקומיים הידידותיים, מהפשטות ומהיופי ומתכוננת לחזור לאזורי הרעש. אני מביטה בנוף ומנסה לצלם את המראה הזה בדימיוני, כדי שישאר חרוט בי תמיד.

מה אוכלים כאן: דגים שונים ובייחוד סביצ'ה, המאכל הלאומי של פרו. קינואה, יוקה, לבבות דקל, אננס, פאפאיה, פנטיין (בננה לבישול). הרבה ממיני הפירות הם בעלי תכונות בריאותיות, כמות גבוהה של ויטמינים ועוד סגולות רפואיות כמו פרי הלומין, פרי הדקל (Agauje) גרביולה ירוקה עם קליפה גבשושית (ממשפחת האנונה), קוקוס ירוק, קקאו מתוק (Mocambo), קשיו אדום (שעליו גדל אגוז הקשיו שאנחנו מכירים) וקאמו קאמו, שצבעו ורוד והוא מכיל פי עשר ויטמין C מתפוז. קיימים כאן אגוזים שונים כמו האינקה פינאט או המונקי בריין וכן שפע של צמחי תבלין בריאותיים.

צפו בווידאו שמתעד את היופי של האמאזונס:

מתי להגיע: התנאים לאורך נהר האמאזונס בפרו מתחלקים לשתי עונות: עונת מים גבוהה מדצמבר עד מאי ועונת מים נמוכה שנמשכת מיוני עד נובמבר. ההבדל העיקרי בין העונה הנמוכה לעומת הגבוהה הוא שניתן לגשת לעומק שבילי הג'ונגל, שיוצפו מדצמבר עד מאי וכן, הביקור מלווה בפחות יתושים מאשר בעונת המים הגבוהה.

איפה ישנתי: זכיתי להתארח במהלך הביקור באמאזונס באניית פאר מדהימה ברמה של 5 כוכבים Aria Amazon. האנייה מורכבת מ-12 עד 16 חדרים זוגיים, כשבכל אחד מהם מיטה ענקית ומפנקת וחלון פנורמי שקוף, שמאפשר להביט בכל זמן על הנופים שבחוץ. הארוחות המשובחות באנייה מורכבות על ידי שף וצוות עובדים והתפריט מורכב ממנות מפתיעות וטעימות שמשתנות מדי ערב.

בנוסף, על הספינה אזור מנוחה מוצל, בר ישיבה נעים וממוזג ועוד מספר אזורים מפנקים. זוהי ההזדמנות להתארח ברמה הכי גבוהה האפשרית, לצאת בכל יום בסירות מנוע אל לב האמאזונס מלווים בצוות מדריכים מקצועי ולחזור לספינת האם ללינת לילה איכותית. אתר האינטרנט: www.aquaexpeditions.com

חוויה שמתאימה לכל אחד

כדי לצאת ולחקור את האמאזונס, לא מוכרחים לצאת לטיול בתקציב מאוד גבוה. היציאה לשמורה אפשרית כמעט בכל תקציב, עבור כל מטייל מעל גיל 7, החל מיום מודרך בודד ועד שבועיים ואף למעלה מכך. הספינה שבה התארחתי היא הרמה הגבוהה ביותר של האירוח, והיא כמו מלון קטן ומפנק, שנע על המים. אם אתם מעוניינים לטייל בתקציב נמוך יותר, זה כמובן אפשרי. ניתן לצאת למספר ימים לג'ונגל ולהתארח בלודג'ים, שמצויים במספר מקומות בשמורה. אופציה נוספת היא לעשות טיול הכולל לינה בשטח.

היתרון כאן הוא האפשרות לטייל בדיוק כפי שאתם רוצים ובהתאם לתקציב שלכם. העלות היומית לטיול מודרך באמאזונס נעה החל מ-200 שקל ליום ועד ל-1000 דולר ליום. הכל תלוי במידת היכולת שלכם. הטיול יכול להיות אתגרי ומטורף או טיול למפונקים, משפחות וכדומה. בכל מקרה, לכל אחת מהאופציות חייבים לצאת עם מדריך. מומלץ לחפש סוכנויות מקומיות באמצעות המלון שבו תתאכסנו או המלצות שונות.

איך מגיעים: אין עדיין טיסות ישירות לפרו. מומלץ לטוס עם חברת KLM דרך אמסטרדם, לעשות שם עצירה ואז להמשיך בטיסה הארוכה ללימה. השירות מצוין, הצוות שמח לעזור ויש טיסה שיוצאת אחת ליום.

כיצד להערך מראש: מומלץ לקחת מספר חיסונים לפי המלצת הרופא, להצטייד בחומרים טובים נגד יתושים, להתלבש בבגדים דקים וקלים, רצוי בצבעים בהירים ועם שרוולים ארוכים. כובע, משקפי שמש וקרם הגנה הם חובה! היו לי חששות בקשר ליתושים פה, אבל כיוון שהתגוננתי כראוי כמעט ולא נעקצתי כלל.

הכתבת היתה אורחת של לשכת התיירות הפרואנית וחברת התעופה KLM

לתחילת הכתבה

מעוניינים לקרוא עוד על פרו? הנה מספר כתבות שיכולות לעניין אתכם:

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

שייט באמאזונאס

הטיול מוצלח מאוד, כשלא מספיקים את כל התכנית.
השב  · 

תודה רחל

השב  · 

כתבה יפיפיה ומעניינת!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאמזונס

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×