ארגנטינה, בוליביה ופרו על קצה המזלג - פרק א`

תמר ושמעון שוקעים לליבה של דרום אמריקה, ואחרי טיול מאורגן הם מתנסים בה באופן עצמאי. אחרי התחלה סוערת בארגנטינה, הם מצפינים אל עמי האנדים של בוליביה, שם הם פוגשים נופים מדהימים ותרבויות קסומות.

תמר ושמעון יוחאי
תמונה ראשית עבור: ארגנטינה, בוליביה ופרו על קצה המזלג - פרק א` - תמונת קאבר
בכתבה זו: 

הקדמה

הטיול הזה הוא טיול פרטי בהמשך לטיול מאורגן של 3 שבועות אשר עליו כתבתי באתר לפני זמן מה. הגענו עם הקבוצה, בטיסה מפטגוניה, בחזרה לבואנוס איירס. כאן אנו מתחילים את טיולנו הפרטי. הטיול הפרטי אורגן ותוכנן, לבקשתנו, על ידי ברק אפיק אשר בנוסף לכל העזרה הטכנית היה לנו לאבן שואבת בניסיוננו להבין מעט מההיסטוריה והתרבות המפוארת של בוליביה ופרו.

לתחילת הכתבה

בואנוס איירס – גואלואוצ`ו

לאחר שיחת סיכום של הטיול המאורגן אנו ממהרים להתארגן לקראת נסיעה לגואלואוצ`ו השוכנת בצפון מזרח ארגנטינה, מרחק כ-3 שעות נסיעה מבואנוס איירס. איננו יודעים בדיוק מה מחכה לנו. לקראת הקרנבל ממריאים מחירי המלונות במקום, הם מוכרים רק חבילה של 3 לילות ואילו הקרנבל מסתיים לפנות בוקר. אי לכך החלטנו לחזור לבואנוס איירס לפנות בוקר, מיד עם גמר הקרנבל. בתרמיל קל אנו אורזים סנדביצ`ים ובננות וכן משהו חם ללבוש. האוטובוס יוצא בשעה 14 וגבי, המדריך המקומי, קבע אתנו שיאספו אותנו בשעה 12.30. לתומנו חשבנו שתחנת האוטובוס רחוקה מאד ממלוננו. ברם, התברר כי בשעה 12.35 מצאנו את עצמנו בתחנה. לשמחתנו התחנה היא שוק אחד גדול ואנו מבלים את הזמן בהשלמת ציוד שהתבלה או אבד במהלך הטיול המאורגן. האוטובוס שלנו הוא פינוק אמיתי. כסאות נוחים ומרווחים שניתן להשכיבם ולהפכם כמעט למיטה, שירותים וכן קפה על חשבון הבית. שנינו נרדמים ואיננו מרגישים כיצד חולפת לה הנסיעה. 

בשעה 17.30 אנו מוצאים את עצמנו בתחנת האוטובוס של גואלואוצ`ו. מסביב שממה. חם מאד מאד. מונית מביאה אותנו תוך דקות ספורות לאזור הקורסודרומו (מרכז הקרנבלים), לכתובת בה עלינו להחליף את הואוצ`רים הנמצאים בידינו לכרטיסים. המקום נמצא בשולי העיירה הנראית כמו כפר קטן ונידח והכול נראה שומם לגמרי. כל התהליך הולך מהר מאד ואנחנו מנסים למצוא את מרכז העיירה. בקושי רואים אנשים ברחובות. הכול סגור. חם מאד. אין טעם להמשיך ולהסתובב. ליד הכניסה לקורסודרומו הוקמו כמה בתי קפה מאולתרים. בוחרים באחד מהם ומתיישבים בצל. כאן אנו מתכוונים להעביר את השעות הקרובות עד הערב. אנחנו מבינים שיכולנו לצאת מבואנוס איירס 3 שעות מאוחר יותר ולהספיק להגיע בלי כל בעיה. הקרנבל הזה הוא הגדול והחשוב בארגנטינה ולמיטב ידיעתנו ישתתפו בו כ-3000 מופיעים, כאשר הקורסודרומו מכיל כ-38.000 מקומות ישיבה. מסביב הכול כל כך שקט. האנשים מגיעים טיפין טיפין, אך בשום אופן לא בכמות המתאימה לאירוע כזה. גם כאשר אנחנו כבר נכנסים פנימה הכול נראה ריק. סדר מופתי. נערה חמודה מובילה אותנו למקומותינו באזור ה V.I.P-וכאן מתברר לנו כי הכרטיסים שלנו כוללים שולחן עם 4 כסאות, מתחם סגור רק לנו, בשורה שלישית. מתרווחים, חולצים נעליים ואף נרדמים לזמן קצר. רעש הרמקולים הנכנסים לפעולה מעיר אותנו והנה כל הקורסודרומו מלא. איננו מבינים מהיכן הגיעו כל כך הרבה אנשים במהירות כזו. מסביב שומעים רק ספרדית. אין תיירים. אנחנו יושבים באזור המכובדים ומלצרים בחולצות לבנות ופפיונים מסתובבים בין השולחנות ומציעים מכל טוב. פיצה, המבורגר, שתייה חמה וקרה וכו` וכו`.
 
מתחיל המופע, בתחילה פרסום למכוניות ועוד כהנה וכהנה והנה מתחילות להגיע הלהקות. בכל צבעי הקשת וכיד הדמיון הפרוע. נראה כי אנו נמצאים בעולם אחר. גם העייפות עושה את שלה ואנו מרחפים. במשך 5 שעות עובר מסע דמיוני לפנינו. במות ענק עם תפאורות שלא מהעולם הזה, תופים, להקות ריקוד ושירה. הישבנים והציצים החוגגים מתאווררים בחוץ. קצב, קצב. הגוף משתחרר ומתחיל להתנועע בקצב הכללי. אנחנו שרים ורוקדים על הכיסאות וכמונו כל הקורסודרומו מתנועע. כולם רוקדים ונשבים בקצב. 

הניגוד בין סערת הנפש והריגוש הקצבי לבין הסדר המופתי הוא עצום, למרות שלא נראים כמעט שוטרים בסביבה. גם היציאה משטח האירוע קלה ביותר. אנחנו הולכים ברגל לתחנת האוטובוס, יש לנו כרטיסים לאוטובוס של השעה 6. בהגיענו לתחנה מתברר כי יש אוטובוס קודם היוצא מייד, בשעה 3.15 אבל הוא מלא. וכך אנו יושבים נים לא נים במסעדת תחנת האוטובוסים, עד האוטובוס של השעה 6. הדרך עוברת עלינו בשינה ואנו מספיקים עוד לארוחת הבוקר במלון שלנו.

התרעננות קלה ואנו יוצאים במונית לשכונת לה בוקה. בשכונת האמנים הנחמדה הזו ביקרנו במסגרת הטיול המאורגן אך לא שבענו אז מהמקום והחלטנו לחזור אליו כאשר נהיה לבד. היום יום א` והמקום הומה מאנשים. שוק אמנים, ריקודי טנגו בכל בתי הקפה – שמח כמו שאנחנו אוהבים. היום יש לנו מספיק זמן לשבת בבית קפה, להתבונן מסביב ושמעון אף מתנסה בריקוד. העייפות נותנת את אותותיה ואנו חוזרים למלון לשנת צהריים ואחריה למדרחוב קליפורניה. כאן, מוצאי יום ראשון, אמנם רוב החנויות סגורות אבל המון אנשים ברחוב, מופעי רחוב ובעיקר כמובן טנגו.

עוד אתמול החלטנו כי היום נעשה לנו יום של מנוחה. גמרנו טיול מאורגן של 3 שבועות – טירונות של ממש - והמשכנו ישר לליל שימורים בקרנבל. מחר אנו טסים ללה פאס הגבוהה (3600 מ`) וצריך לאגור כוח לקראת ההתמודדות עם הגובה ובכלל לקראת המשך הטיול. 

קמים מאוחר ויוצאים לטיול והתבוננות ברחובות. אם אנחנו זוכרים את ריו כעיר תוססת עם נתונים נופיים מעולים הרי שבואנוס איירס היא אלגנטית. שדרות רחבות – לא רק שדרת ה-9 בחוליו עם 20 מסלוליה ו-2 שדרות העצים הפורחים בורוד ולבן. גם הרבה רחובות אחרים הם חד סטריים, בעלי 5 מסלולים, המון עצים פורחים, בתים יפים, מדרחובים, חנויות אלגנטיות, אנשים לבושים באלגנטיות – נשים וגברים כאחד – והם גם מסבירי פנים. לא רואים כמעט קבצנים. הכול מאד נקי ומואר. נהגי המוניות אדיבים. הם מבחינים שאנחנו עוקבים במפה אחר מסלול הנסיעה ומיד מתנדבים ועוזרים לנו להתמצא היכן אנו נמצאים.  בערב – מופע טנגו. הפעם ב - La Esquina Des Carlos Gardel. כלומר הבית של קרלוס גרדל, הנחשב לגדול המחברים של מוסיקת טנגו בארגנטינה והתחיל במקום זה את הקריירה שלו כנגן וכמלחין. 

אוספים אותנו מהמלון במיניבוס מיוחד וכך גם נחזור. המופע מלווה בארוחת ערב. מימיננו יושב זוג מקולומביה ומשמאלנו זוג מהפיליפינים. השיחה קולחת , כוס שתייה חריפה, על חשבון הבית, אולם מעוצב ויפה. נדמה שאנחנו נמצאים בטלנובלה. אנו לומדים לדעת כי גם הטנגו מקורו באפריקה. הוא עשה "סיבוב" דרך האיים הקריביים והגיע לארגנטינה בלבוש אחר. המופע עצמו יפהפה ואלגנטי עם קורטוב של הומור. איננו מפסיקים להתפעל מתנועות הרגליים ואיך הם שולחים אותן לכל הכיוונים. לעתים לאט לאט כאילו ב"סלואו מושן" ולעתים במהירות כה גבוהה שקשה לעקוב אחר מסלולן. השילוב של המוזיקה והתנועה מחזיר אותנו לעולם שאיננו עוד ואליו נותר רק להתגעגע.

לתחילת הכתבה

בואנוס איירס – לה פאס

הבוקר העירה אותנו שרון מהמשרד בארץ עם הבשורה כי אייר בוליביאנו אתם אנחנו צריכים לטוס היום אחר הצהריים בצרות ועלינו לגשת למשרדי החברה לערוך שינוי במסלול הטיסה ללה פאס. לאחר מספר שיחות טלפון עם הסוכנות המקומית ועם הארץ אנו ניגשים למשרדי החברה וכאן מתברר לנו כי אין כל שינוי בכרטיסים שלנו, הטיסה נשארת בעינה, אך נערוך חניית ביניים בנוסף ללה קרוס גם בקוצ`במבה. סיבוב אחרון במדרחוב קליפורניה היפה, אומרים שלום לרקדני הטנגו ברחוב ולשדרות היפות ונפרדים מבואנוס איירס. 

לקראת העלייה לגבהים לקחנו כדור דיאמוקס אשר אותו יש לקחת כ-3 ימים עד שמתרגלים לגובה. ברם, על שנינו הוא משפיע לא טוב. מרגישים זרמים בגוף, סחרחורת ועייפות רבה. אנחנו מקבלים החלטה לא להמשיך ולקחת את הכדור. הטיסה מטורטרת. חניות הביניים בלה קרוס וקוצבמבה מתישות, אך בסך הכול אנו מגיעים באיחור של שעה לעומת הזמן המתוכנן המקורי. בשדה התעופה, בשעה 10 בלילה, פוגשת אותנו גברת נלי אשר הדריכה גם את חברינו עדה וזאב שלו ומאד הומלצה לנו על ידם. נלי, אישה קטנה ועדינה, שמחה מאד לקבל דרישת שלום מהם ואנו מרגישים כי נפלנו לידיים טובות.

למרות כל האזהרות שמחכה לנו ליל שימורים (הגובה, הגובה) עובר עלינו לילה מצוין – שנת ישרים. אבל בבוקר, כמו שאנחנו מתחילים להסתובב, מרגישים עייפות ואף כאבי ראש. לה פאס - משמעותה Peace - נמצאת בגובה של כ-3.660 מ` מעל פני הים. עכשיו כאן עונת הקיץ ובדרך כלל בעונה זו יורדים הרבה מאד גשמים. אבל אני התפללתי לפצ`ממה, אלת האדמה והיקום ומקור הפריון, ואנחנו קמים לבוקר שמש נפלא. 

נלי כבר מחכה לנו ואנו יוצאים לעבר עמק הירח. לה פאס בנויה על קרקע חימר ויש כל הזמן סכנה של התמוטטות. היא בנויה בתוך ערוץ שרחבו כ- 5 ק"מ ומטפסת על גדותיו ועל הגבעות מסביבו. כ-100 נהרות זורמים מתחת לאדמה ויש סכנה בעיתות הגשומות כי המים יעלו על גדותיהם ויגרמו להתמוטטות. עמק הירח נוצר על ידי חתירת המים בתוך הקרקע. התוצאה היא תצורות קרקע מאד מיוחדות ומשונות, עומדות להן זקופות ויוצרות מבוכים ושבילים נפתלים. קקטוסים גבוהים הצומחים כאן מוסיפים נופך עוד יותר מוזר למקום. לאחר מכן ממשיכים לתצפית יפהפיה על העיר והעמק – Kylly Kylly – זוהי נקודת פנורמה על כל לה פאס הבנויה על גבעות ובעמק הרחב ביניהן. 

מסיירים ברובע העשיר של לה פאס וממשיכים לככר מוריליו, הכיכר המרכזית של העיר. הכיכר האלגנטית והתוססת מלאה אנשים. אנו פוגשים לראשונה את הצ`ולות, נשים כבדות גוף הלובשות שכבות רבות של חצאיות רחבות ולהן צמות וכובעים מיוחדים, כאן הם נראים כמו מגבעות גבוהות, לבנות או שחורות. על גבן הן נושאות שק ענקי, צבעוני, לעתים קרובות תינוק מציץ מתוך השק. בכיכר גם יונים בהמוניהן. ממש כיף להסתובב כאן. גלידה טעימה משלימה את העניין. 

ביקור קצר במוזיאון כסף וזהב אשר עומד להיסגר ואחריו השווקים, השווקים, צבעוניים ותוססים. אך לנו נגמר הכוח. הנשימה קשה ואנו נאלצים לחזור למלון למנוחה. מחלון חדרנו רואים התגודדויות של מקומיים בככר וגם כנסיה יפה. אחר הצהריים אנו חוזרים לשווקים. דוכנים דוכנים עם עוברים של לאמה, שריון של ארמדיל, עור נחש, חוטי צמר, דמויות מסוכרות, קונפטי ועוד כל מיני דברים שלא ניתנים לזיהוי. כאן מכינים חבילה מלאה "כל טוב" עבור השמאן אשר יגיש אותם כמנחה לאלים. ובחנויות מלא פסלים, בדים ארוגים צבעוניים, בגדים, תיקים ארוגים ורקומים, תכשיטים ועוד ועוד. הצ`ולות יושבות ברחוב ליד דוכניהן, מתמקחות על כל בוליביאן, ילדיהן יושבים בשקט לידן, מחזיקים בשמלתן, עם עיניים גדולות ועצובות.
 
עם רדת החשיכה ממשיכים למסעדת הוארי, בה מחכה לנו בנוסף לארוחה, גם מופע. אנחנו לא מרגישים טוב וגם המופע לא מרשים במיוחד, כך שאנו יוצאים באמצע. לקחנו מונית למלון, לאור אזהרותיה של נלי, לא להסתובב בלילה ברחוב. ברם הנהג מסובבנו ברחובות עד שאנו נאלצים להרים קול ולדרוש ממנו בתוקף שיחזירנו למלון. מחלון חדרנו נשקף נוף נפלא של גבעות לה פאס המוארות.

לתחילת הכתבה

לה פאס – דרך המוות – לה פאס

הלילה עבר עלינו קשה. שנינו סובלים מכאב ראש. לפנות בוקר נרדמנו. היום פנינו לדרך המוות, עד קורויקו, במטרה לרדת קצת מהגובה ולתת לגוף להירגע ולצרוך יותר חמצן. דרך המוות היא פנטזיה של הרבה שנים. הסיפורים של החבר`ה הצעירים מפעילים את דמיוננו, אך מעולם לא חלמנו שנגיע לכאן. אנחנו מאד מתרגשים לקראת הנסיעה. גם היום פצ`ממה איתי ומזג האוויר מצוין. 

ביציאה מלה פאס עולים למעבר ההרים לה קומברה, בגובה של יותר מ-5000 מ`. המקום מעורר הוד, מסביב הרים מושלגים ועננים מטיילים ביניהם. בחודש אוגוסט נערכים כאן טקסים, הנקראים Challa, של הקזת דם הלאמה ופיזורו על האדמה – בכדי לקבל את ברכת הפצ`ממה, אלת האדמה. היום אנחנו פוגשים כאן 2 משפחות העורכות טקסים בעזרת אלכוהול העשוי מתירס. הנהג שלנו לוקח אצלם בקבוק אלכוהול ומתיז על גלגלי המכונית, לברכת הדרך של רוחות ההרים, לפני שיירד בדרכי האנדים. עכשיו אנחנו מרגישים את עצמנו בטוחים. 

 דרך המוות נבנתה ב-1932, בזמן המלחמה בין בוליביה ופרגוואי, על ידי האסירים הפרגוואיים. אנו יורדים מגובה 5000 מ` לגובה 1700 מ`. ההרים מושלגים, קרחונים. מרחוק רואים את הר הצ`קלטיה שגובהו 5700 מ`. במחצית הדרך היא הופכת לדרך עפר, צרה מאד מאד, מתפתלת בין הרי האנדים והנוף הופך לסובטרופי מרגע לרגע, עד שהצמחייה הופכת לג`ונגל אמיתי. שרכים גבוהים, פרחים כתומים שאינני יודעת את שמם, מפלי מים יורדים מסביב והדרך רטובה מהמים הנוטפים בכל מקום. עננים שטים אתנו יחד ונותנים נופך קסום עוד יותר למראות. לעתים נכנסים לענן ולא רואים כלום. לעתים נוסעים מתחת למפל השוטף את המכונית "מכף רגל ועד ראש". פיתחנו תרגולת של סגירת שמשות כל פעם שמתקרבים למפל. רוכבי האופניים הצעירים רוכבים בקבוצות. המראות כל כך יפים שאנו מבקשים מהנהג לעצור והולכים ברגל. 

נלי קנתה לחם והיא מפזרת אותו לכלבים. בדרך עומדים כפריים המכוונים את התנועה במקומות הצרים ומתעקלים עוד יותר ואשר בהם אין ראות. נלי מכבדת גם אותם, שמעון מצרף בננות, והם שמחים שמחה רבה. בנקודה מסוימת יש דרדרת גדולה של אבנים וטרקטור מנסה לפנותן. כל פעם שנדמה כי השטח פונה מתדרדר גל חדש של אבנים. עד שלבסוף הושלמה המלאכה ומסמנים לנו לנסוע. הנהג מתניע את הג`יפ וכמו שהוא עומד לצאת עפה לה מלמעלה אבן בגודל של כמטר על מטר. איננו רוצים אף לחשוב מה יכול היה לקרות. את קטע הדרך הזה הנהג עובר בטיסה מטורפת. לקראת צהריים מגיעים לקורויקו, כאן אנו אוכלים צהריים, מסתובבים קצת בעיירה בה מגדלים קוקה, קפה, בננות, פאפאיות, יוקה ועוד כל מיני פרחים מסוגים שונים. 

בדרך חזרה נלי מרביצה בנו קצת עובדות על ארצה. במאות ה-16- 15 לא היו גבולות בין ארצות, אלא גבולות בין אזורים, תחת שליטת המשנה למלך ספרד. הנציבות הראשית הראשונה של המשנה למלך ספרד הייתה בפרו, בלימה. בוליביה של היום נקראה אלטו פרו. לאחר השחרור מעול הספרדים נקראה בוליביה על שמו של משחרר היבשת, סימון בוליבאר. ב-1879 בוליביה הפסידה לפרו את המוצא לים ואת מכרות הנחושת. במלחמה עם פרגוואי הפסידה שטחים שלאחרונה מצאו בהם גז וכך, כמו תמיד, המדינה הענייה ביותר נוצלה עד תום. משכורת ממוצעת – 70 $ לחודש. הקבוצות האתניות – קצ`ואה, איימרה וגוארנו – מהוות 55% מהאוכלוסייה, 25% מעורבים והשאר לבנים. עם חושך אנו שבים ללה פאס.

לתחילת הכתבה

אורורו

150 אוטובוסים נוסעים היום מלה פאס לאורורו, לקראת קרנבל השטן המתקיים מחר. באורורו, עיר מכרות כסף בוליביאנית, השוכנת בגובה 3800 מ`, הוקמה כנסייה על אתר הפולחן הראשי לאל המכרות של ממלכת האינקה אשר הספרדים הגדירו אותו כשטן- דיאבלדה. הם בזזו את המכרות ועיצבו את דמות מריה כבתולת המכרות (לה ויח`ין דה סוקבון). במהלך הזמן נוצר המיתוס המקומי שעל פיו קיים מאבק איתנים בין השטן לבתולה מריה אשר מנצחת והופכת להיות המגינה. זוהי תמצית הקרנבל שבו יציגו את השטן, את הכובשים הספרדים, את העבדים והשולטים בהם, את בני העם ובדרך גם עוד מעמדים פולקלוריים – כולם הולכים לבקש את ברכת הבתולה מסוקובון. השנה אנחנו נהיה אתם במעמד זה. 

מישהו צריך לפגוש אותנו באורורו ואנחנו אמורים לבלות את הקרנבל בקבוצה קטנה עם מדריך שידאג לנו. באוטובוס מצוקמק, נוסעים במישורי רמת האלטיפלנו הבוליביאני. שטחי בור עצומים, הרים מושלגים מסביב, מדי פעם כמה בתי חומר מוקפים בגדר. עדרי כבשים ולאמות. השמיים מעוננים בעננים נמוכים מאד. טורנדות חול רבות הנפגשות ממש עם העננים, כאילו תומכות בהם. בדרך יורד גשם. כעבור 4 שעות מגיעים לאורורו, מקום שכוח אל. כאן מזג האוויר שמשי לגמרי. פוגשת אותנו בחורה שאינה מבינה מילה באנגלית ועל כן הביאה את החבר שלה שמגמגם קצת אנגלית. נוסעים במונית למלון סאן פיליפה. מקבלים אותנו אנשים חייכניים. חדר פשוט אך חמוד. מיטת ברזל מעוצבת יפה, וילונות פרחוניים. אין לנו כל מידע מה הולך לקרות. הבחורה מתקשרת למישהו אשר אומר לה כי בערב יבואו לפגשנו. החבר שלה, פרננדו, מתנדב להדריכנו בעיר ויוצא אתנו לסיור עד שהגובה מכריע אותנו (קשה לנשום) ואנו חוזרים למלון. בדרך מספר לנו הבחור שהוא לומד הנדסת מחשבים אך אין עבודה. כאשר אנו מפצים אותו בתשלום הוא נבוך ומופתע. 

לאחר מנוחה יורדים ללובי ופוגשים את אנחלה אשר אמורה להדריכנו מחר בקבוצה של 11 איש. בארוחת ערב אנו נהנים מחברת זוג ממקסיקו ואנחלה, ואחר כך יוצאים שנינו למרכז ההתרחשויות של מחר. בערב שלפני הקרנבל ובמהלך הקרנבל כולו קיים מנהג שעל פיו הצעירים מסתובבים עם אקדחי מים (ממש שמחת בית השואבה) ועם קצף לבן ומתיזים על כולם. גם אנחנו חוטפים מעט. בחזרנו למלון מראיינים אותנו מהטלוויזיה של סנטה קרוס – חוויה נחמדה.

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

נפלא, כמו תמיד

רבקהג
השב  · 

תמר ושמעון הטיול לדרום אמריקה

רבקהג
השב  · 

תקון טעות

השב  · 

טיול בהמשכים של שמעון ותמר

השב  · 

מרתק

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאורורו

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×