אתיופיה - מדריך למטייל

אתיופיה היא מדינה מאתגרת למטיילים בה, אבל בהחלט שווה את המאמץ. בכתבה שלפניכם תמצאו מידע על ההכנות ההכרחיות לטיול - איזה ציוד דרוש, ויזה, חיסונים וכן מידע על אופי המדינה ותושביה, האקלים, עלויות, לינה, תחבורה, אוכל, תקשורת ועוד...

זוהר זינגר וכתבי למטייל תהילה ומוסא
תמונה ראשית עבור: אתיופיה - מדריך למטייל - תמונת קאבר
© רתם סוננברג

בכתבה זו:

אתיופיה - מידע כללי

לא קל להיות תרמילאי באתיופיה. דרושים לצורך העניין רצון חזק, נכונות ל"התכלב" בכל עת ובעיקר הרבה סבלנות. בתי המלון לרוב די מפוקפקים, עם שירותי "בול-פגיעה", מקלחות קרות ומיטות עם פשפשים. אם תדאגו לקבל מראש המלצות עדכניות או שתבדקו כמה אופציות בכל מקום, תמצאו גם מקומות סבירים. אם לא, צפויים לכם מפגשים עם קרציות במיטה ויונים בשירותים. גם ג`וקים, חולדות, יתושים, עכבישים ושאר חיות חביבות תזכו לפגוש כאן. אבל קשה מכל הוא המפגש עם האנשים. האתיופים הם האנשים הנפלאים ביותר והנוראיים ביותר שיש בעת ובעונה אחת. מצד אחד, הם חביבים וידידותיים ואין טובים מהם בהכנסת אורחים - תמיד יזמינו אתכם לטקס קפה או לארוחה, וידאגו לכם אם תהיו לבד באוטובוס. מצד שני, כמעט בכל מקום ינסו לרמות אתכם ולהוציא מכם כמה שיותר כסף, ותמצאו את עצמכם מתמקחים על כל דבר ודבר (במיוחד על המחירים בבתי המלון - משום שאפילו במקומות מכובדים יחסית אין מחיר קבוע). למי שלא יתרגש מהקשיים צפוי טיול שהוא שילוב של הרים ונהרות, כנסיות ומסגדים, ובעיקר תרבות עשירה ושונה מכל מה שאנחנו מכירים.

גיאוגרפיה
אתיופיה גובלת בקניה מדרום, באריתריאה מצפון, בסומליה וג`יבוטי ממזרח ובסודן ממערב. ניתן להגיע אליה בטיסה, או ברכב מכיוון קניה. אין תחבורה ציבורית מקניה לאתיופיה, והאפשרות היחידה לעבור דרך זו היא במשאיות שיוצאות בכל יום בשיירה מאיסיולו עד מויאלה עיירת הגבול. נהוג לחלק את המדינה לשלושה אזורים עיקריים: הצפון הנוצרי (שהוא המתויר ביותר), המזרח המוסלמי, והדרום - בו חיים שבטים שהמאה ה-21 עדיין לא הגיעה אליהם.

אקלים
באתיופיה יש שתי עונות גשומות: מתחילת ינואר עד תחילת מרץ, ומיוני עד אמצע ספטמבר.

בטחון
אתיופיה היא מדינה בטוחה יחסית למדינות אפריקה, ובכל זאת, לא מומלץ להסתובב לבד בשעות החושך. בערים הגדולות ובמיוחד באדיס אבבה יש פעילות ענפה של גנבים וכייסים, ובאזורי הספר פועלות לעיתים כנופיות שודדים חמושות. בנוסף, קיים האיום האסלאמי - המוסלמים באתיופיה לא מסוכנים ולא מתייחסים לישראלים בצורה אחרת משאר התושבים, אבל צריך לזכור שהטרור האסלאמי מתפשט בעולם, ואתיופיה היא מדינה שקרובה למוקדי טרור.

לוח שנה ושעון
לאתיופים לוח שנה משלהם ובו 13 חודשים: 12 חודשים בני 30 יום וחודש נוסף בן 5-6 ימים, תלוי אם זו שנה מעוברת. (במודעות של משרד התיירות האתיופי מופיעה הסיסמה: "אתיופיה - 13 חודשים של שמש"). בנוסף, ספירת השנים שלהם מפגרת ב-8 שנים אחרי הספירה המערבית. השעה באתיופיה היא כמו בישראל, אבל השעון אחר - הספירה מתחילה בזריחה. כלומר: 7:00 בבוקר אצלנו זה 1:00 אצלם, 12:00 בצהריים זה 6:00 אצלם, 16:00 אחר הצהריים זה 10:00 אצלם, ו-21:00 בערב - אצלם זה 3:00. כשאומרים לכם לבוא בשעה מסוימת, צריך תמיד לברר אם לפי זמן אתיופי או זמן מערבי.

שפה
השפה הרשמית היא אמהרית, ורוב תושבי המדינה דוברים אותה. חוץ ממנה יש עוד עשרות שפות. באדיס אבבה ובערים היותר מתוירות רוב האנשים מבינים אנגלית, אבל באזורים הנידחים יותר לפעמים תתקשו למצוא אפילו דובר אנגלית אחד. בסה"כ השפה האמהרית היא נחמדה מאד ולא קשה ללמידה.

מטבע
המטבע הנהוג באתיופיה הוא "ביר", שמחולק ל-100 סנט. טרוולר-צ`קס ניתן להחליף ללא בעיה בבנקים באדיס-אבבה, וכמו כן בערים הגדולות (אם כי שם יתכנו שערים נמוכים). לכרטיס אשראי אין כיום שימוש בכלל באתיופיה, חוץ מאשר במשרדים של חברות תעופה, וגם זה לא תמיד. אין אפשרות בשום מקום למשוך כסף באמצעות כרטיס אשראי ולכן מומלץ להגיע עם הרבה כסף במזומן או בטרוולר-צ`קס.

עלויות
המחייה ברחבי אתיופיה זולה למדי. מחירי המלונות לתרמילאים נעים בין 10 ביר (עבור "מאורת עכברושים") ל-60 ביר (עבור חדר עם מקלחת עם מים חמים). האוכל גם הוא זול, אם כי לעיתים טעמו בהתאם. דברים זולים נוספים הם שירותי הדואר ופיתוח תמונות. לעומתם מחירי הטלפון והאינטרנט יקרים במיוחד.

בריאות
אתיופיה היא אחת הארצות הכי פחות מפותחות מבחינה רפואית במזרח אפריקה. כל המחלות של מדינת עולם שלישי באפריקה רווחות גם כאן, ובאזורים מסויימים הסיכון לחטוף מלריה הוא גדול. את המים כמובן אסור לשתות, ורצוי להצטייד בהרבה חומרים לטיהור מים, כי ישנם אזורים שבהם אין שום אפשרות למצוא מים מינרליים. במקרה של צורך בעזרה רפואית, אין בית חולים ברמה מספיק גבוהה. בדרך כלל מומלץ לפנות במקרה כזה לשגרירות הישראלית, ובמקרה הצורך אפילו להגיע לניירובי בקניה, שם נמצא בית חולים ברמה גבוהה . את החיסונים עושים בדרך כלל במשרד הבריאות: צהבת A ,צהבת B, טיפוס הבטן,טטנוס. כדורים נגד מלריה חובה לקחת באתיופיה. לוקחים כדור אחד שבוע לפני הנסיעה במהלך השהיה במקום וארבעה שבועות אחר כך. לפי מה שהמקומיים אומרים לא פרצה מגפת מלריה בשלוש שנים האחרונות אבל כדאי מאוד לא לקחת סיכון. מידע נוסף על בריאות ניתן למצוא במדריך הבריאות באתר.

ציוד
באופן עקרוני אין צורך בציוד מיוחד לאתיופיה (חוץ מכל ציוד התרמילאים הרגיל) מלבד אולי ספריי נגד חרקים לשימוש בחדרים בבתי המלון, ואת זה אפשר לקנות גם שם. למי שמתכנן לישון בטבע (בטרקים או בדרום אתיופיה למשל) מומלץ להביא אוהל, שק שינה וציוד בישול. למי שמתכוון רק לטייל בצפון אין צורך באוהל, כי באתיופיה אין אכסניות לקמפינג אלא רק בתי מלון. לסיכום: שק"ש או מצעים - לא חובה , חומר דוחה יתושים - חובה בבהר דר וגונדר, מעיל גשם - מי שנוסע ביוני-אוגוסט מגיע לעונה הרטובה באתיופיה ומתקפות גשם עלולות לתפוס אותו לכן רצוי לבוא מוכן, פנס - אם מגיעים לכפרים שוממים (ומגיעים...) כדאי לקחת פנס, חוץ מזה, בלליבלה יש מנהרות בהם צריך להשתמש בפנס, ולמי שמטרק - אהל ובנזיניה, למרות שאפשר להשכיר.

אשרת כניסה
ויזה עולה בסביבות ה-50 דולר, וניתן להפיק אותה בארץ, אבל צריך לקחת בחשבון שיש זמן מוגבל מרגע הוצאת הויזה ועד לרגע הכניסה למדינה. יש אפשרות להוציא ויזה בשגרירות אתיופיה בקניה, ומי שמגיע מקניה חייב לעשות זאת, כי בכל אופן אין שום אפשרות להוציא ויזה בגבול! הויזה תקפה לשלושה חודשים ויש אפשרות להאריך אותה באדיס-אבבה. את המידע המעודכן ביותר לגבי ויזות ניתן למצוא במדור הויזות באתר.

אוכל
לאתיופיה יש "מטבח" אופייני שאין בשום מקום אחר. ישנם אנשים שאוהבים את האוכל האתיופי, ולעומתם אחרים שבאופן קבוע נשארים רעבים. המאכל העיקרי הוא "אינג`רה" - סוג של פיתה רטובה וחמוצה, שאוכלים עם תוספות של בשר או ירקות. האתיופים מתים על אינג`רה ואוכלים אותה יום יום, לתיירים קצת יותר קשה לעכל. לרוב היא מגיעה עם כל מיני רטבים משונים - רובם ממש חריפים. מכינים אותה מ"טף" - צמח שדומה לחיטה. ודרך אגב - זה מאד בריא! חוץ מזה יש בשר (בעיקר עיזים), דגים מטוגנים, ביצים והרבה ספגטי, שריד מהאיטלקים. השפעות איטלקיות נוספות הן ה"מקיאטו" (ברכה לחובבי הקפה) וה"פסטרי" - בתי קפה שמוכרים בעיקר מקיאטו ועוגיות ונמצאים באדיס-אבבה בכל פינה. הדבר שהאתיופים הכי מצטיינים בו הוא מיצי פירות - מנגו, תפוזים, אננס וגויאבה, ומה שהם הכי אוהבים - פפאיה ואבוקדו. לא לפספס. באדיס-אבבה אפשר למצוא את רוב סוגי המזון, אבל בשאר המדינה המבחר מצומצם ודי קבוע. והכל, אבל הכל - חריף!!! המחירים זולים - כמעט הכל עולה 4 ביר. תקשורת עם המלצר היא לא עניין פשוט, אפילו אם אתם מדברים באמהרית. המלצרים מקפידים לא לרשום אף פעם את ההזמנה, ולעיתים נדירות מקבלים בדיוק את מה שמבקשים. מילת הקסם - סבלנות.

כביסה
כמעט כל מלון עושה כביסה. המחיר מחושב לפי מספר הפריטים ולא לפי משקל: מכנסיים - 3 ביר, תחתונים - ביר, חולצה - 2 ביר וגרביים-חצי ביר.

לתחילת הכתבה

תחבורה

אוטובוסים 
אתיופיה ידועה באוטובוסים האיומים שבה - אוטובוס רעוע וחורק, ללא משענת לראש ועם צפיפות חמימה. האוטובוסים יוצאים תמיד בשעה מאד מוקדמת בבוקר, וכדאי להגיע לתחנה בזמן, אחרת תירמסו על ידי המון אתיופי זועם בדרכו לתפוס מקום (לרוב, אם מגיעים מספיק מוקדם, יתנו לכם להכנס לפני כולם כי אתם תיירים). את הציוד שלכם יניפו לגג האוטובוס ויבקשו כסף תמורת המטען. הסכום המקובל הוא 1-2 ביר, אבל לרוב מכם יבקשו יותר. חשוב להתמקח, אבל לפעמים עדיף להיות חכם מאשר צודק - היו מקרים שתיקים פשוט "עפו" מהגג באמצע הדרך. המקומיים תמיד מעמיסים המון חבילות לתוך האוטובוס, ובין היתר גם די הרבה תרנגולות. נסיעה מעיר לעיר לוקחת בד"כ יום שלם ולפעמים אפילו יומיים, תלוי כמה פעמים בדרך האוטובוס שבק חיים, או לחילופין עוכב במחסום של המשטרה. לא נוסעים בשעות החושך, ולכן יתכן מצב שהאוטובוס לא יגיע ליעדו המתוכנן אלא יעצור ללילה, ותצטרכו למצוא בית מלון ולחכות למחר. במקרה כזה כל המטען נשאר באוטובוס, ואתם נשארים בלי מברשת שיניים... האתיופים נוהגים לאטום את כל החלונות באוטובוס מאחר והם מאמינים שרוח מביאה מחלות, דבר שהופך את הנסיעה לחמה, דחוסה ומסריחה. ולמרות הכל, בסה"כ הנסיעה יכולה להיות בהחלט חוויתית - כמעט תמיד הנוסע שלידכם יתחקר אתכם בשאלות, הנוסעים מאחוריכם יציעו לכם ללעוס איתם ג`ת, ואולי אפילו מישהו יזמין אתכם לשתיה על חשבונו בעצירת הצהריים.

מוניות
אדיס אבבה- מוניות מנמל התעופה ולנמל התעופה עולות בין 20 ל-50 ביר. כדאי לצאת אל מחוץ לטרמינל כדי להשיג מוניות בזול ותמיד אפשר לומר לנהג המונית שתבחרו ב-mini bus, וזה כמובן מוזיל את מחיר הנסיעה. בתוך אדיס מוניות צריכה לעלות 10 ביר ושווה להתמקח.
גונדר- מונית לנמל תעופה עולה 40 ביר.ניתן לנסוע ב מוניות למרחצאות ול- goha hotel ב-30 ביר.
לליבלה-הסעות לנמל התעופה עולות 30 ביר לאדם .

טיסה
אפשרות יותר נוחה ויקרה היא לטוס. חברת "אתיופיאן אירליינס" מפעילה טיסות פנים לערים הגדולות. בצפון זה בעצם מין "אוטובוס מעופף" שכזה, שטס כל יום במסלול קבוע ונוחת בכל תחנה. לדוגמה: מאדיס-אבבה עד אקסום (התחנה הסופית) הטיסה לוקחת שלוש שעות, עם נחיתות ביניים בגונדר, בהר-דר ולליבלה. יש דיל של החברה שמאפשר טיסות במחיר של 40$ מנקודה לנקודה - התנאים למבצע הם טיסה בינלאומית עם "אתיופיאן" בעבר או בעתיד, השתתפות של שלושה אנשים לפחות וטיסה לפחות לשלושה יעדים. המטוסים קטנים ומקפצים, הכיבוד (כשיש) מזעזע, אבל הדיילים מאד נחמדים, ומעניין תמיד לראות את הבדלי התרבות - המטוס נוחת, חולף על פני בקתות קש ומחריד כמה עיזים מרבצן. נחמד.

רכבת
דרך תחבורה נוספת היא הרכבת. הרכבת האתיופית מצטיינת באיטיות ובחוסר נוחות. הנסיעות ארוכות וצפופות ויש סכנה של כייסים. קיימות רק שתי מחלקות - שניה ושלישית (לא ברור לאן נעלמה הראשונה). לא מומלץ בשום אופן לבחור במחלקה השלישית - המצב במחלקה השניה גרוע מספיק. מחירי הכרטיסים דומים פחות או יותר למחירי האוטובוס, אבל הנסיעה לוקחת הרבה יותר זמן. מומלץ בתור חוויה חד-פעמית...

לתחילת הכתבה

תקשורת

טלפונים
קיימים בכל הערים הגדולות, אבל המחירים בשמיים. השיחה הכי זולה מאדיס-אבבה לישראל עולה כדולר לדקה. האינטרנט גם הוא יקר - 75 סנט לדקה. יש לא מעט מקומות עם אינטרנט באדיס-אבבה, אבל ברובם יש בין מחשב אחד למקסימום חמישה. בצפון ניתן למצוא אינטרנט במקומות מסויימים, אבל המחיר כפול מאשר באדיס.  מספר מלונות מאפשרים להתקשר אבל המחירים גבוהים לכן המקום המומלץ להתקשר ממנו הוא משרד ה-telecommunication .3 דקות שיחה לישראל עולות 55.70 ביר והזמן מספיק להגיד משהו כמו: "הלו אמא, מה נשמע? תתקשרי אלי...". לפעמים יש בעיות גם למי שמתקשר מהארץ.

משרדי ה-telecommunication: אדיס אבבה- ליד ה piazza יש בניין חום ענק. בהר דר- מול מלון ghyon. גונדר- ב:piazza. לליבלה- קרוב לקפה shalom באזור של Ethiopian airlines.

דואר
מכתבים מגיעים לישראל במהירות מפתיעה, במחיר של בערך 4 ביר למכתב. חבילות פחות מומלץ לשלוח אבל זה אפשרי.

נט-פון
באדיס אבבה יש מקום אחד שאפשר להתקשר ממנו דרך הנט-פון. עלות דקת שיחה עולה- 8 ביר לדקה לבזק, 10 ביר לדקה לסלולרי. הנט פון נמצא בתוך מאפייה מאחורי מלון taitu קרוב ל-piazza.

אינטרנט
שירותי האינטרנט לא כל כך מפותחים כאן אבל בכל זאת אם אין מאיפה להתקשר זה יכול לעזור. אדיס אבבה: יש אינטרנט ליד taitu hotel. דקת גלישה עולה- 0.75 ביר לדקה. מקום נוסף באדיס נמצא ליד arat kilo הקילומטר הרביעי מהמרכז. אפשר לקחת מונית מכל מקום לשם. דקת גלישה עולה 0.65 ביר לדקה. בהר דר: יש אינטרנט ליד הסניף של Ethiopian, המחיר הוא 1.25 ביר לדקה. גונדר: יש 2 מקומות בהם אפשר לגלוש, אבל לא תמיד הבעלים מסכים לתת לתיירים לגלוש וגם אז השירות גרוע- המחשב נתקע כל רגע או איטי מאוד. מי שבכל זאת רוצה לנסות את מזלו: 1) האינטרנט הראשון נמצא מול ה-fasil hotel בגונדר (אין שם אפילו שלט). דקת גלישה עולה שם 1.25 ביר לדקה. המון ילדים בכניסה ינסו להוביל אותכם לאינטרנט השני היותר זול שנמצא רבע שעה הליכה משם.  2) באינטרנט השני- דקת גלישה עולה ביר לדקה אבל השירות גרוע, המחשב נתקע כל הזמן. האינטרנט הזה נמצא בפנייה הראשונה מול מלון circle יורדים בירידה ומגיעים. בלליבלה אין אינטרנט!

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובה לצב מים

השב  · 

תודה - אבל נראה לי שהמידע כבר קצת מיושן

השב  · 

אחלה כתיבה כל הכבוד

השב  · 

ל-ליאלי

השב  · 

כמה פחות או יותר עולה מחיה של זוג לחודש?

ליאלי ואבישי
השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאתיופיה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×