האתרים המרכזיים במזרח אתיופיה - הרר ודיר דווה

מזרח אתיופיה הוא חבל ארץ מוסלמי מאד, שונה מאד מהצפון הנוצרי והדרום השבטי. יש בו שתי ערים גדולות עיקריות: הרר ודיר-דאווה. על השווקים ההומים, נשים בצעיפים ססגוניים, מסגדים מרשימים, עשרות גמלים וצבועים ועוד. כל מה שאתם צריכים לדעת על האיזור - בכתבה שלפניכם.

האתרים המרכזיים במזרח אתיופיה  - הרר ודיר דווה - תמונת קאבר

בכתבה זו:

דיר דווה

דיר-דווה עושה רושם של עיירה קטנה, אבל למעשה היא השניה בגודלה באתיופיה מבחינת מספר התושבים. הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא החום הבלתי נסבל וכמות הזבובים הרוחשים בכל פינה, אבל בסך הכל העיר די נחמדה: שדרות עצים יפות מעטרות את הרחובות והאנשים נראים שמחים. יש אומרים כי העיר מזכירה את ישראל של שנות ה-50, בעיקר בגלל המכוניות הישנות שלרוב צבועות תכלת.

הגעה
מאדיס-אבבה לדיר-דווה אפשר להגיע באוטובוס או ברכבת. המחיר די דומה, בערך 60 ביר. הרכבת של אתיופיה היא חוויה ייחודית בפני עצמה. היא יוצאת מאדיס-אבבה בשעות הצהרים המאוחרות ומגיעה לדיר-דווה בשעות הצהרים המוקדמות. יש בערך 20 שעות להעביר ברכבת, ולא בדיוק בנוחות. קונים כרטיס למחלקה השניה (מחלקה ראשונה - אין) ורצים מהר לתפוס מקום - תמיד יש יותר נוסעים מכיסאות ולכן הזריזות היא חיונית. הדרך יפה - עוברים על פני שמורות טבע , אגמים וכפרים. מדי פעם הרכבת עוצרת בתחנה ואפשר לקנות פירות וכל מיני מאכלים דרך החלון מהרוכלים.

מה לראות?
יש בעיר שוק נחמד, בנוי פחונים ואוהלים, שאפשר למצוא בו מגוון של ירקות, פריטי לבוש וכלי עבודה. ילדים קטנים ירדפו אחריכם לאן שלא תלכו, וכשתגיעו לסוף השוק כבר יתאסף מאחוריכם שובל זאטוטים מקפצים. אם אתן בנות, גם ילדים יותר גדולים יעקבו אחריכן בעניין. לא רחוק משם ישנו שוק קטן המיועד כולו למכירה של ג`ת - נשים עם ערמות עלים ירוקים יושבות בצל העצים, מוכרות ולועסות. הג`ת פופולרי מאד באתיופיה ובמיוחד במזרח, שם כולם עסוקים בלעיסה מבוקר עד ערב. מומלץ גם לטייל סתם ככה בעיר ולהיכנס לרחובות הקטנים.

איפה לישון?
בעיר ישנם כמה וכמה מלונות קטנים וזולים. המחיר לרוב הוא 20-30 ביר לחדר זוגי. כדאי לבדוק טוב טוב את המיטות - לא חסרים שם פשפשים. מול תחנת הרכבת יש מלון נחמד למדי, עם יתרון גדול - מאוורר תקרה. המחיר המקובל לחדר שם הוא 20 ביר. אם אתם שני בנים או שתי בנות יבקשו 30 ביר, בתירוץ שאתם שני אנשים מאותו המין. האתיופים הם מאד הומופוביים, ובמזרח המוסלמי במיוחד. בסופו של דבר תמיד יאפשרו לכם לחלוק חדר, אבל יבקשו יותר כסף. לא משנה כמה תתרגזו, תספר שאתם אחים או תאיימו ללכת למלון אחר - שום דבר לא יעזור.

לתחילת הכתבה

הרר

הרר היא בירת המזרח. עיר מוסלמית מרובת מסגדים, שניתן לראות בה נשים בצעיפים צבעוניים, בניינים עתיקים וגמלים מהלכים ברחוב. העיר העתיקה מוקפת חומה, ובתוכה סמטאות צרות בין בתים הבנויים אבן. אפשר לטייל בה שעות ובכל פעם למצוא דברים מעניינים חדשים.

הגעה ועזיבה
בין הרר לדיר-דווה יש מיניבוסים שיוצאים לעיתים קרובות ועולים בסביבות ה- 10 ביר, הנסיעה אורכת כשעה והנוף משגע. (הרכבת לא מגיעה להרר אלא רק עד דיר-דווה). בין אדיס-אבבה להרר יש אוטובוסים שיוצאים כל יום, והמחיר הוא בערך 60-70 ביר. למי שנוסע מהרר לאדיס-אבבה רצוי לקנות כרטיס יום קודם, אחרת לא ישאר לו מקום. כמו כן, כדאי להגיע לתחנת האוטובוס לפני 5:00 בבוקר, אחרת העובדה שיש בידיכם כרטיס לא תהיה רלוונטית למצב בו תתקלו...והמלצה למשחק מעניין: לספור כמה אנשים אתם רואים משתינים על הרצפה מהמלון ועד לאוטובוס - משעשע.

מה לראות?
לא תוכלו להסתובב בעיר מבלי שיקפצו עליכם כל הזמן בחורים צעירים ויציעו לכם להיות מדריכים. מרובם כדאי להיזהר, אבל יש גם יתרונות במדריך שייקח אתכם לכל המקומות הנחשבים ויסביר לכם מה אתם רואים. צריך לסכם מראש על התשלום ועל מה שמקבלים בתמורה. בתוך העיר העתיקה יש שוק גדול וצבעוני, שמגיעים אליו אנשים מכל האזור, ובעיקר נשים יפות מקושטות בבדים ובתכשיטים. מומלץ להתיישב באחד האוהלים שמציעים קפה או תה, מפגש מרגש גם לכם וגם למקומיים. הגברים בהרר מבלים את רוב זמנם בלעיסת הג`ת בשלווה, וכולם יחייכו אליכם בפה מלא וירוק. יקבלו את פניכם תמיד במילים "סאלאם עליכום", ויהיו מבסוטים במיוחד אם תענו להם "עליכום אסאלאם". ישנם בעיר כמה מסגדים, וכן כמה מוזיאונים שכדאי ללכת אליהם בעיקר כי המבנים יפים. אם אתם מטיילים בעיר ביחד עם מדריך, תוכלו להיכנס לראות בית הררי טיפוסי מבפנים, המאופיין בהרבה קישוטים ייחודיים. גם מחוץ לחומות יש שוק גדול שבו חוגגת ערבוביה של אנשים, חמורים ומצרכים.

איפה לישון?
גם כאן תתקלו בבעיות המיקוח על מחירי המלונות (אם אתם שני אנשים מאותו המין) ומי שלא יגיע עם הרבה סבלנות יזכה להתמוטטות עצבים. רוב המלונות הזולים (7-10 ביר) הם למעשה מלונות למקומיים שמשמשים גם כבתי בושת. בחלקם אין בכלל מקלחת, ובאחרים יש שלל תופעות כגון חולדות ועכברים, ריח של שתן או צעקות במסדרון. ברובם ככולם מגוון של יצורי מיטה למיניהם. בדרגה אחת למעלה אפשר למצוא מלונות של 20-30 ביר (לזוג או ליחיד) או 50 ביר (לשניים מאותו המין). אלה כבר מלונות המיועדים לתיירים, אבל גם הם די צפופים ועם ברזים מטפטפים. אפשרות נוספת היא לחרוג מרמת המחירים הקבועה ולקבל חדר באחד המלונות "המפוארים" - ב-60 ביר (עם מקלחת קרה).

מה לאכול?
בתי הקפה בהרר הם מהנחמדים במדינה. האוכל והמחירים די דומים לשאר העיירות הקטנות אבל המיצים טובים במיוחד ואפשר למצוא שם מציאות כמו גלידה ואפילו שקשוקה! והכי חשוב - בשום אופן לא לעזוב את העיר לפני שטועמים מיץ אנונה: משקה סמיך בצבע לבן שדי מזכיר גרבר, אבל טעים מאד, ולא תמצאו דבר כזה בשום מקום אחר!

איש הצבועים
מוסד תיירותי בהרר הוא "יוסוף היינה מן" (Hyena man=איש הצבועים). בכל ערב עם רדת החשכה מגיעים לקצה העיר, איפה שמסתיימת החומה. יוסוף מתחיל לקרוא לצבועים, כל צבוע בשמו הפרטי. אחד אחד מגיעים הצבועים ומתקרבים אל האיש, המאכיל אותם בחתיכות בשר מכף ידו. הוא נותן גם לתיירים להאכיל את החיות בפיסות בשר נעוצות על מקל, וככה אפשר להצטלם בתמונת "הנה אני מאכיל צבוע" ולשלוח לאמא. המחיר משתנה, אבל בד"כ עולה בסביבות 20 - 30 ביר לאדם. אפשר להגיע לשם לבד, אבל צריך להיזהר כשהולכים בעיר בחושך, ואפשר גם לתאם עם נהג מונית "דיל" שכולל בתוכו את מחיר הנסיעה ומחיר האטרקציה ביחד.

לתחילת הכתבה

הדפס| שמור למועדפים| שלח |סרוק לנייד

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

אהובתי אתיופיה

טלפונים של היער

מזרח איתיופיה

סגור