מושלם לערסל: 8 חופים שווים ודרינקים להשלמת החוויה

מה יותר טוב מאשר להשתרע בערסל על חוף שנראה כמו גלויה? ללגום על החוף בירה או קוקטייל צבעוני עם שמשייה! חלמנו עבורכם על החופים הכי שווים בעולם, שדכנו להם את המשקאות המושלמים, ובינתיים, אתם מוזמנים לשתות ערק אשכוליות בחוף ישראלי ולדמיין את עצמכם שם

אביטל ישראל - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: מושלם לערסל: 8 חופים שווים ודרינקים להשלמת החוויה - תמונת קאבר
© dedukh/depositphotos.com

ברזיל - קיפירינייה נגד ההנגאובר

ברזיל מלאה בחופים יפהפיים, לכן בעיני רבים היא נחשבת למדינת החופים האולטימטיבית: החל בחופים המפורסמים של ריו דה ז'נרו וכלה בפינות חמד קטנטנות בפארקים לאומיים או על איים מרוחקים. בגלל שאנחנו פרקטיים, נתמקד דווקא במורו דה סאו פאולו (Morro de São Paulo), וליתר דיוק – בחוף מספר 2 במורו דה סאו פאולו (כן, הם ממוספרים, שלא תסתבכו).

מים צלולים, כחולים-ירוקים, שתחומים בשוניות אלמוגים (אז אין גלים), עצי קוקוס, וכל מה שתוכלו לבקש ביעד הנופש-מסיבות הנהדר הזה. אפשר בקלות להעביר ימים שלמים של האנגאובר-פוסט-מסיבתי בערסל, נהנים מהנוף ומהאווירה הרגועה, כשברקע מתנגנת מוזיקת רגאיי וביד מוחזקת כוס משקה צונן.

אז מה שותים בברזיל, בעצם? הברזילאים נחשבים אמנם לחובבי אלכוהול, אבל התוצרת המקומית שלהם לא ממש הצליחה לזלוג אל מחוץ למדינת הענק. כמובן, אם לא לוקחים בחשבון את הקפירינייה. מדובר בקוקטייל על בסיס קשאסה (רום עשוי קני סוכר, שכמעט אף אחד לא שותה אותו נקי), שמעורבב עם סוכר, ליים/לימון והרבה קרח כתוש.

היתרון הגדול: קוקטייל טעים, פשוט להכנה ומאוד מרענן. הבעיה היחידה: אחוז האלכוהול הגבוה מתחבא היטב בין שאר הטעמים, ואם לא נזהרים – אתם עלולים להשתכר יותר מדי ומהר מדי.

אוסטרליה - בירה עם כרישים

כאן בחרנו בחוף 75 המייל באי פרייזר. יש בו, אהם, 75 מיילים של חול צבעוני (לבן-צהוב-כתום-אדום-חום) מול מים כחולים כהים, שנוטים לעתים להיות שורצי כרישי-נמר. אז אל תכנסו להשתכשך לפני שביררתם מראש. בקצה הצפוני של החוף הארוך יש בריכות מים מתוקים, המכונות "בריכות השמפניה", בזכות קצף גלי הים המתנפצים עליהם. אז אפשר בעצם ליהנות משני העולמות.

בגלל שמדובר בשמורת טבע – ועוד אי – אין מקומות שאפשר לקנות בהם דברים, אז אל תשכחו להצטייד מראש בכמות אלכוהול מספקת ותאחסנו הכל בצידניות ("אסקי", בשפת המקומיים). אז מה נארוז? נגיד "פוסטר'ס" (בירת לאגר די בסיסית, קלילה ומאוד פופולארית גם מחוץ ליבשת), או אלו של מבשלת "קופרס", במיוחד ה-Original Pale Ale, שתתאים יותר ללגימה מול הגלים הגדולים. אה, ותיזהרו מהג'יפים ומהמטוסים שנוחתים על החוף!

קוסטה ריקה - שאלנו את האלכוהול מהשכנים

מבין כל החופים המרהיבים של קוסטה ריקה, איך בוחרים את היפה ביותר? רק בחצי האי ניקויה לבדו יש אינסוף חופים יפהפיים, כשכל אחד מהם מהמם בפני עצמו. למרות זאת, החוף האהוב עלינו בכל המדינה הוא החוף בסמרה (Sámara). החוף המעוקל, התחום בין שני הרים מיוערים, כולל חול אפרפר מול מים כחולים-בהירים, חמימים ורגועים.

אנחנו לא ממש מכירים אלכוהול מקומי שרק בשבילו כדאי לטוס עד לקוסטה ריקה, אבל אם אתם כבר שם, פשוט תעשו כבוד לאחד הקוקטיילים של השכנה הקובנית. לא משנה אם זה קובה ליברה, מוחיטו או דאקירי, העיקר שיהיה קר, ושיוגש מול הים.

יש עשרות מסעדות ופאבים הממוקמים ממש על החול ואין כמו לנוח בערסל בצילו של עץ קוקוס גדול, אחרי יום ארוך של עשיית כלום ולהתפעל מההשתקפויות המדהימות של השמש במים.

מקסיקו - מרגריטה קפואה נגד החום

ומשם – צפונה למקסיקו, וליתר דיוק – לחצי האי יוקטן, העמוס בחופים יפהפיים, במסיבות ובהרבה, הרבה אלכוהול. למרות שחופי קנקון ופלאיה דל כרמן מרהיבים, החוף בטולום (Tulum) הוא משהו אחר לחלוטין. מדובר ברצועת חוף ארוכה ורחבה של חול בהיר ונעים מול מים כחולים-ירוקים-כהים בטמפרטורה מושלמת. כל זה בצל העתיקות של המאיה, שניצבות על הצוק המשקיף על החוף מלמעלה. ההרפתקנים שבכם יכולים לצלול בבורות התת-ימיים המפורסמים, אך ניתן בהחלט להסתפק ברביצה על מגבת חוף עם כוס משקה קפוא, שיגרום לכם להעריך את הנוף המטורף שסביבכם אפילו יותר.

למה כוס משקה ולא בירה, אתם שואלים? על הבירות המקסיקניות אומרים שהן ממש ממש טובות, אם אתם לא אנשים שאוהבים לשתות בירות. זאת קצת הגזמה, אבל האמת היא שלרוב, באמת מדובר בבירות קלות ודלילות (שלא לומר מימיות), שמראש מיוצרות פחות בשביל הבאזז האלכוהולי שלהן, ויותר בשביל שיהיה עם מה לשבור קצת את החום. אז מה כן? מרגריטה, ועדיף שתהיה קפואה. לקוקטייל המפורסם יש לא מעט וריאציות ואופציות לשדרוג, אבל בבסיסו הוא כולל טקילה, מיץ לימון או ליים, וליקר קוואנטרו או טריפלסק. כשמכינים אותו כמו שצריך, זה עובד מצוין. רק תוודאו שהברמן מערבב פנימה טקילה איכותית, ושאתם לא מתכוונים להיכנס אחר כך לים.

תאילנד - לפחות הבירות לא זיוף

מבין כל החופים היפים-בצורה-לא-הגיונית, שאפשר למצוא בתאילנד בכלל ובקו פיפי בפרט, בחרנו בחוף יפהפה בדרום מערב פיפי דון (האי המרכזי) , שאפשר להגיע אליו גם בקלות – בהליכה או בשייט. ב-Long Beach תמצאו חול לבן, דק ורך, הגובל במים תכולים, בהירים מאוד וצלולים מאוד. בעונה (נובמבר-אפריל) המים רגועים ולכן מתאימים לכל פעילות שתרצו – החל מטבילה בתכלת יוצא הדופן וכלה בשנרקול בין האלמוגים הצבעוניים, שנמצאים לא עמוק מדי במים.

אגב, החוף צופה על האי הקטן יותר, פיפי לה, שבו נמצא מפרץ מאיה (Maya Bay), שנחשב לחוף המרהיב ביותר בתאילנד: חול לבן ומי טורקיז, המוקפים בצוקי גרניט אימתניים, שמשווים לו מראה דרמטי וקסום במיוחד. בגלל שמדובר בשמורת טבע, אי אפשר לישון בו ואין איפה לקנות בו שתיה. היות ולשם כך התכנסנו בעצם, נאלצנו לוותר עליו ברשימה זו. אבל תדעו שהוא שם, ממש מעבר לאופק, בזמן שתשבו בשמש ותלגמו משהו בלונג ביץ'.

אז מה שותים שם? כיאה למדינה שמושכת אליה תיירים מכל פינה אפשרית על הגלובוס, סביר להניח, שגם בברים הצנועים ביותר תמצאו מגוון לא רע של אלכוהול מכל הסוגים. מה שכן, המגוון הזה כולל גם כמה וויסקים וליקרים מקומיים שעדיף להשאיר, ובכן, רק למקומיים. אלו מביניכם שמסתדרים עם משקאות אלכופופיים ("בריזר" וכאלה) בטח ימצאו אותם בשפע, אבל גם הבירות המקומיות שוות צ'אנס. נסו את Singha ,Chang או Leo.

פיליפינים - בירה צהבהבה מול המים השקופים

בכל אחד מהאיים הפיליפיניים תוכלו למצוא חופי-גלויה יפהפיים, כך שאפילו לבחור אי אחד להתמקד בו הוא בעייתי. וגם אחרי שהתבייתנו על אי – פלוואן (Palawan) קשה לבחור חוף ספציפי אחד. אז אחרי קצת התייעצות, הגענו למסקנה שפורט בארטון (Port Barton) הוא ה-מקום להשתקע בו על החוף.

למה להשתקע? כי זוהי עיירת דייגים קטנה ופשוטה, כך שאם כבר הגעתם – כדאי להישאר בה קצת. אגב, אין גם כספומטים, שירותים רפואיים, ולעתים אפילו חשמל, אבל מה שיש בה זה חוף יפה בצורה בלתי סבירה. חול בהיר ורך, שמצדו האחד גובל במים טורקיזיים כל כך שקופים, שאפשר לראות בהם את השוניות גם מרחוק, ומצדו השני גובל ביער גשם עבות.

תוכלו כמובן לטייל באזור או לצאת לשייט אל האיים הסמוכים. מצד שני, אפשר פשוט להשתרע בתוך ערסל וליהנות מהנוף עם בקבוק בירה קרה: סאן מיגל. מותג הבירה הזה שולט כמעט בלעדית בשוק האלכוהול המקומי, ומציע כמה בירות בעלות גוף קליל עם אחוז אלכוהול שנע בין 5 ל-7 אחוזים. אגב, אין קשר לבירת סאן מיגל הספרדית.

יוון - אוזו מול הלגונה

כדאי להתאמץ בשביל להגיע למקומות השווים באמת. רק תשאלו את כל האנשים שנוהרים מדי יום לחוף באלוס (Balos) בכרתים. אז נכון, מבין כל המקומות ברשימה, כרתים הוא המקום שהכי פשוט להגיע אליו. אבל אם תרצו להגיע לחוף היפה ביותר באי, תצטרכו לנסוע בדרך משובשת, לעשות טיול רגלי מייגע או לשוט במעבורת. אבל זה שווה את זה.

בסוף המסע, תתקלו בהפתעה כפולה – לגונה וים – שניים באחד. באמצע יש לשון יבשה, המפרידה בין הכחול הכהה של הים התיכון לשלל צבעי הכחול המתערבלים בלגונה – מתכלת-פסטל ועד לטורקיז, כשהכל תחום בחול ורדרד. אין תשתית תיירותית על החוף עצמו, אבל את הדברים החשובים תמיד יש, ותוכלו לקנות שתייה בקיוסק הקטן שעל החול או בברים שבמעבורות. צריך רק לחפש חלקה פנויה להניח בה את המגבת ולשכוח מהעולם.

לא באמת צריך לשאול מה שותים ביוון, נכון? כי ברור שתלכו על אוזו. מה שלא ברור זה איזה אוזו בדיוק. לצד המותגים שאתם אולי מכירים מהארץ (אוזו 12, מטקסה, פלומארי) מככבים באי השכן לא מעט מותגים שממש כדאי לנסות. Sans Rival הוא דוגמה טובה לאחד כזה. אוזו 7 פרימיום הוא דוגמה מוצלחת נוספת. אם אתם עדיין טירוני אוזו, המהילה המסורתית במים בטח תעזור לכם לצלוח את טעמי האניס הדומיננטיים.

הונולולו - בירה בגלוייה

זו אמורה להיות ברשימה סמי-מציאותית, ולכן לא תמצאו בה יעדים אקזוטיים מדי, אבל החלטנו שהוואי דווקא כן נופלת תחת ההגדרה של "סמי-מציאותי" וספציפית – חוף לניקאי (Lanikai Beach) המפורסם בהונולולו.

לניקאי נראה בדיוק כמו שהייתם מצפים מחוף בהוואי: מים תכולים שהולכים ומתכהים ככל שמתרחקים מהחול הבהיר, שמתפרש על פני כמעט קילומטר שלם. לכאורה, נדמה שהמים שקטים ורגועים, אבל אם תכניסו את הראש למים הצלולים, תראו דגים, אלמוגים וצבי ים. הנופים הפנורמיים הלא מציאותיים האלה של האוקיינוס השקט שנפרש מולכם, בשילוב עם הצמחייה הטרופית הירוקה שגובלת בחוף מצידו השני, תגרום לכם לרצות לגור בתוך הערסל שלכם, בצל עצי הקוקוס, בעודכם לוגמים משקה קר ונהנים מהבריזה.

אז מה תלגמו? האסוציאציה הראשונה כשחושבים על אלכוהול בהוואי היא כנראה קוקטיילים בגודל של חורשה בינונית, ובצבעים רדיואקטיביים. אבל הוואי היא עדיין בארצות הברית, והחלק הזה של העולם חווה בשנים האחרונות מהפכה בכל מה שקשור לבירות בוטיק איכותיות. נגיד, כמו אלו של מבשלת Brooklyn. אז נכון שרוב הבירות של המבשלה הניו־יורקית לא ממש מתאימות לשתייה על החוף, אבל יש להם אחת שממש כן: Summer Ale. מדובר בבירת אייל, קלילה וארומטית, עם טעמים וריחות של פירות הדר, ואלכוהול (5%) שלא מפרק אותך יותר מדי.

תודה לאיציק שאשו ממגזין בלייזר על עזרתו בכתיבת הכתבה.

התמונות בכתבה, הלקוחות מ-Flickr, הן תחת רישיון Creative Commons BY 2.0

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לקופיפי

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×