ויסטלר או ויסלר בקנדה, סקי שהתחיל בלית ברירה, והסתיים בכייף גדול, ועדיין, את מי משני הו"וים אני יותר אוהבת- ויסלר או וייל?

תמונה ראשית עבור: ויסטלר או ויסלר בקנדה, סקי שהתחיל בלית ברירה, והסתיים בכייף גדול, ועדיין, את מי משני הו
ויסלר ממעלה מעלית ה peak- נוף עוצר נשימה.

אז למה ויסלר?

לתחילת העונה באתר הסקי ויסלר בקנדה הגעתי בלית ברירה. אחרי שתכננתי טיול נפלא בקולורדו האהובה עליי מאד, שהיה אמור להתחיל בתחילת דצמבר, ואחרי מעקב מבאס יומיומי אחרי תנועת השלג ותחזיות מאתר האינטרנט open snow, החלטתי על שינוי כיוון בסוף השבוע האחרון שלפני חופשתי הצפויה.

לדאבון הלב, קולורדו, שמדי שנה מספקת לי תחילת עונה נפלאה ומרגשת, חוותה תחילת עונה קשה במיוחד. עד עתה לא התחילה העונה כמו שצריך, וזה מבאס מאד. גם כעת, אמצע דצמבר, האתר פתוח בחלקו הקטן- 17 מסלולים. וכפי שציינתי בעבר- לוייל צריך להגיע כשכל האתר פתוח, או לפחות רובו הגדול.

אז שיניתי את הטיסה הלוך- במקום דנבר דרך ניוארק ביונייטד, טסתי דרך פרנקפורט לונקובר בלופטהנזה, מה שגרם להורדת יום גלישה אחד, כיוון שמדובר בטיסת בוקר במקום טיסת לילה. עלות השינוי- 240 דולר, כשהטיסה חזור ללא שינוי.

886b9c11ea19d861191f333133691345.jpg?l=6

ס”ה מול הסוכנת שלי, נותרתי ביתרת זכות. אולם, בשל הוספת עלויות על מלון בדקה ה 90 בויסלר, להערכתי הוספתי כ 3000 ש”ח לטיול. גם עם ביטול הרכב בדנבר, שהיה אמור להוסיף עלויות של דלק וכמובן- שופינג ללא הפסקה שיש בסילברת'ורן. וכמובן, גישה תמידית לוולמארט בעיירה אייבון שליד וייל.

מנגד, דחיית הנסיעה בדקה ה 90 היתה גורמת לבעיות אחרות של לו”ז וכן הופעות שקניתי מראש. ולא ניתן היה לבטלן, ולכן, הבחירה של לטוס לויסלר, הסתדרה בסופו של דבר על הצד הטוב ביותר.

היה שיקול ביניים לטוס לג'קסון הול בויומינג, האתר הנידח למרגלות הגרנד טטון, בו ביקרתי בעבר בקיץ, והוא נחשב לאחד הטובים בצפון אמריקה. לא טסתי לשם מ 2 שיקולים- טיסות יקרות בטירוף (900 דולר מינימום הלוך ושוב מדנבר !!) ועלות סקי פס.

ויסלר, שייכת לאפיק פאס, אותו רכשתי מבעוד מועד והטיסות אליה היו זולות בהרבה. ס”ה הטיסה עלתה לי כ 1380 דולר (הלוך בלופטהנזה וחזרה עם יונייטד) וכך הוחלט- ויסלר, אני באה.

e2c6bfc6a5c7b96688cb4aaf090fb48c.jpg?l=6

עשיתי ETA- ויזה אלקטרונית באינטרנט, בעלות של 7 דולר. כל ישראלי שמגיע לקנדה נדרש להגיש בקשה אלקטרונית באתר האינטרנט https://www.canada.ca/en/immigration-refugees-citizenship/services/visit-canada/eta.html, ובד”כ מתקבלת תשובה מהר מאד (אצלי זה לקח מס' דקות). ללא ויזה כזו, לא נותנים לעלות על הטיסה לקנדה והצגתי את האישור המודפס לדיילים בנתב”ג טרם עלייתי לטיסה לפרנקפורט. כ”כ יש להקפיד מאד על רישום מדוייק של כל הפרטים – כולל מס' דרכון. מי שטועה, יכול להפסיד את טיסתו וחבל כי לא יתירו את עלייתו לטיסה.

וכך עליתי על הטיסה ב 1.12 לכיוון פרנקפורט השכם בבוקר, (אחרי מרתון סרטים ברב חן בערב שלפני, ובלי נמנום טרם העלייה לטיסה, אבל זה לא ממש קשור), ונחתתי בפרנקפורט בזמן לטיסת ההמשך. אחרי תשאול מהיר ע”י הדיילות (כמה זמן החופשה, האם יש לי כרטיס חזרה), המראנו לונקובר. לקחתי איתי את כל הציוד הנדרש שיכולתי לקחת לטיסה- בגדים, כפפות, גוגלס, קסדה. זכרתי את הבאסה של לנחות ללא ציוד, ולכן.

באמצע הטיסה (בערך מעל סקוטלנד) הבנו שיש נוסע על המטוס שחטף ככל הנראה התקף לב. המטוס חזר למנצ'סטר (אחרי ששפך את הדלק העודף- הטייס הסביר את זה לנוסעים שקלטו את התנועה. אני ישבתי ממש ליד הכנף אז לא ממש ראיתי במה מדובר). נחתנו נחיתת חירום, ורק אחרי 40 דקות תשאול שעבר האומלל, הוא פונה לבי”ח. נתבקשנו לא לצלם ולא להסתכל כדי לשמור על פרטיותו. אני ישבתי בצד ימין של המטוס אז לא ממש ראיתי אותו או את הפינוי. אנו נותרנו במנצ'סטר עוד זמן מה לתדלוק נוסף, וזאת כשבדקו מול כל הדיילים האם הם מוכנים להמשיך לונקובר. מסתבר שיש מקסימום משמרת בלופטהנזה, ובגלל נחיתת החירום המשמרת התארכה מעבר למותר. במידה והדיילים היו מסרבים, היינו נותרים לישון במנצ'סטר וממריאים למחרת. שמחנו מאד שכולם הסכימו.

והנה סיפור המקרה (ראינו אנשים מצלמים את המטוס בעת ההמראה)- וזה לדעתי הצילום הזה.

http://www.bbc.com/news/uk-england-manchester-42199767

https://www.thesun.co.uk/news/5041063/lufthansa-flight-from-frankfurt-to-vancouver-makes-emergency-landing-in-manchester/

נחתנו בונקובר בסופו של דבר ב 15:30 במקום ב 11:00 כפי שנועדנו מלכתחילה. אחרי קבלת המזוודות המשכתי בטרמינל עצמו למלון הפיירמונט- 740 ש”ח ללילה, אבל איזה מלון נפלא !

אחרי הצ'ק אין, המשכתי לדלפקי השכרת הרכב, המרוחקים מהמלון מס' מאות מטרים, לקחתי רכב ליום אחד, שיצא בעצם כמה שעות. נסעתי כמה ק”מ לוולמארט ולמרשל'ס- שתיים מהחנויות החביבות עליי ביותר. השדה נמצא באיזור בשם ריצ'מונד, וחיפשתי, כמובן, מבעוד מועד חנויות וקניונים מתאימים. הייתי אמורה לשוטט עוד זמן, אבל הנחיתה המאוחרת צמצמה את האפשרויות. בוולמארט הצטיידתי במזון ושתיה (2 חבילות של פחיות פרייה ליים- 10 פחיות באריזה), וטוב עשיתי שכך, כיוון שבויסלר הדברים האלה עלו הרבה יותר. במררשל'ס קניתי דברים למשפחה ולעצמי, בעלויות מגניבות של דולר קנדי. מה שאומר שהכל עולה כמו בארה”ב, אבל במקום בדולר אמריקאי נקוב (כ 3.5 ש”ח לדולר), בדולר קנדי נקוב (2.75 ש”ח לדולר). נפלא.

הלכתי לישון בסביבות 22:00, כשהיה ברור שהג'ט לג יסייע לקום מוקדם.

ההסעה:

בחמש ורבע התחלתי להתכונן לאיסוף המוקדם- early bird של benz tours- הסעה שמצאתי באינטרנט, ועלתה לי 88 דולר לוורסיה המוקדמת ו 52 דולר לחזור בשעה נורמלית. ס”ה עם מיסים שילמתי 152 דולר- זול מהמונית שהתכוונתי לקחת (520 דולר הלוך ושוב).

אחת הסיבות שבחרתי את המלון היתה האיסוף מהשדה, ואכן, גארי הגיע לאסוף אותי בשש וחמישה.היינו רק שנינו בדרך לויסלר, מה שאומר שההסעה יצאה פרטית בסופו של דבר…

אחרי שעה וארבעים הגענו למלון קריסטל המעולה בויסלר. בגלל שהעיירה בנויה ממדרחובים, הגישה למלונות הינה דרך כביש אחורי שעובר דרך המלונות. מה שאומר שהלובי נמצא באחורי המלון, והחלק הקדמי הוא בעצם היציאה לעיירה ולגונדולה.

הלינה:

המלון (crystal lodge ) עלה לי ה-מ-ו-ן- כ 4000 ש”ח ל 5 לילות, אבל הוא ממש מעולה, מרכזי וקרוב לגונדולות. קיבלתי חדר יקר במיוחד, עם amenities יוקרתיים יותר מהאגף הפחות חדיש. המטבחון מעולה, חוץ מזה שכל יום נעלמו לי הכלים שבהם בישלתי, ורק כשביקשתי אותם, קיבלתי חזרה… ככל הנראה הם שוטפים אותם במקום אחר.

החבר'ה שנותנים שירותים בכל מקום בויסלר (כמו עובדי המלון, לדוגמא) הם בריטים או אוסטרלים, כששאלתי מדוע, הוסבר לי כי הם רוצים להגיע לעונה ולגלוש בימים החופשיים, והרבה יותר קל להם להשיג ויזת עבודה לקנדה מאשר לארה”ב.

יצאתי משדה התעופה בונקובר לבושה בבגדי סקי, כך שכשהגעתי למלון הייתי רק צריכה לנעול את מגפי הסקי, לקחת את תיק היום שהכנתי מראש, ולצאת למדרונות.

לקחתי הפעם את הגונדולה לבלקומב, כי זכרתי שאהבתי את ההר הזה יותר בטיול מינואר 2014. ובכן- מהפך ! בטיול הזה למדתי לחבב יותר את ויסלר על בלקומב וכמובן שאסביר מדוע.

כשירדתי מהגונדולה המשכתי במעלית האקסלרטור- היה קר למדיי, אבל לא קר בטירוף. בכל אחד מהימים שלי על ההרים שמתי מחממי ידיים בכפפות הmittens של קולומביה, וזה הספיק. גם כמות השכבות היתה – תרמי, פליס וג'קט בחלק העליון, ותרמי, מכנסי גלישה- בחלק התחתון.

9354fb39951d325f1e0a5b5b1187a2be.jpg?l=6

המסלולים היו רכים ונעימים, אבל השלג היה כבד לתחושתי. אני כבר רגילה ואוהבת עד מאד את השלג הקולורדואי היבש והאבקתי, כך שבהקשר זה אני מעדיפה את קולורדו by far, אבל מה שייאמר לזכות ויסלר הוא שהיה המון שלג- 4 מטרים and counting, בתחילת דצמבר (!). מבדיקה שערכתי לפני הנסיעה ראיתי כי 73 מסלולים מהאתר פתוחים, שחלקם הגדול הינו groomed, ס”ה היו כ 2000 אקרים.פתוחים לגלישה. בהשוואה לוייל שפתחה 3 מסלולים ס”ה, המצב היה מדהים לעומת עגום.

3b5a2c18dbe3274f0d94a80ad1d42c0b.jpg?l=6

כל היום גלשתי בצד של בלקומב, בשלג שהמשיך לרדת בעדינות על הפנים, ללא רוח צולפת שהכרתי בסיבוב הקודם. ויסלר היא אתר ששוכן יחסית קרוב לאוקיינוס הפסיפי, כך שזו הסיבה לשלג הרטוב יותר ולתנאי מזג האויר הלא מאד יציבים באתר. ביומיים הראשונים שלי באתר ירד שלג, ב 4 הימים שאחרי כן היה שמשי ומושלם כמעט לאורך כל יום.

יש להם שלט לימים ערפיליים שמסביר למה להיצמד כדי לדעת איפה המסלול:

07a423135c74b06d715cc94dea0e55eb.jpg?l=6

לא כל האתר היה פתוח- מעלית 7th heaven היתה סגורה, וכן מעלית הקרחון (בבלקומב יש קרחון) ואני זכרתי את המעלית הזו מאד לטובה יחד עם ההורטסמן האט- שם פגשתי לראשונה פאודר ברכיים. בצד של בלקומב יש המון מסלולים כחולים (המקבילה של אדומים, כמובן, באירופה), שרובם מוחלקים וחלקם הקטן לא.

...”אוי, הרגליים..” הפתרונות שליד והפתרון האמיתי (תודה, sgebay)

ביום זה התחלתי לחוש כאב בלתי נסבל בחלק האחורי של שוקיי לקראת סוף היום. הואיל ועשיתי בוט פיטינג בוייל בחודש מרץ השנה, לא ציפיתי שמדובר בכך, אלא הנחתי שאולי לא עשיתי הכנה מתאימה.

ובכן- טעות. מצאתי עצמי עוצרת תחת כל עץ רענן בשעה האחרונה של היום כדי לנוח- דבר שמאד מאד אינו אופייני לי. חשבתי שאולי מדובר ביום ראשון, וחזרתי למלון לעשות צ'ק אין, ולקפוץ לג'קוזי שנמצא מתחת לכיפת השמים ביחד עם עוד גולשים קנדים ואמריקאיים, שחלקם נראה כאילו הגיעו יותר בשביל הברים והאפרה סקי מאשר בשביל הגלישה. החוויה היתה סוריאליסטית משהו וכייפית, אולם למרות שהתעוררתי למחרת בסדר גמור, שוב, בסוף היום השני הרגשתי שאני חצי מתה והייתי בהחלט חייבת לעצור בשעה האחרונה של היום בשל השוקיים המתוחות שלי.

בערב השני בדקתי באינטרנט מה מומלץ לעשות, ומצאתי אתר שהמליץ בחום לעשות אמבטיות קרות- נראה לי טיפ מצויין למי שחוטף שרירים תפוסים בימים הראשונים: פותחים את המים הקרים באמבטיה, ומוסיפים bucket אחד של קרח למים. נכנסים למים עם כיסוי של האיזור הכואב ברגליים למשך 2 דקות, ואחרי קללות נמרצות (או שזו רק אני?wink), יוצאים לרגליים מאוששות יותר. כמו כן עשיתי מתיחות שונות, ובאמת הרגשתי בסדר, עד שהגעתי למדרונות, ובמיוחד בסוף היום. בבוקר הייתי ממש בסדר.

ביום השלישי כבר התייעצתי אתכם בפורום, והומלץ לי ע”י sgebay לקפוץ לבוט פיטר- מה שעשיתי בבוקרו של היום הרביעי- וזה כבר אושש לי את כל החופשה. מסתבר שהרגל שלי נטתה בתוך המגף קצת יותר מדיי קדימה וזה שיגע לי את השוק. לכן, בתחילת היום הייתי בסדר ובסופו טוטאל לוס. לפי מה שהסביר לי הבוט פיטר האסייתי, זה פוגע יותר בנשים. שילמתי לו 33 דולר קנדיים של שמחה. ומאותו הרגע חזרתי לעצמי כמעט לחלוטין. באותו יום ירדתי מההר ברבע לארבע כשההר פתוח עד שלוש...angry

כך ביליתי את כל היום הראשון בבלקומב, וחוץ מעניין הרגליים, היה ממש כייף. ירדתי לעיירה דרך הגונדולה בתחנה הנמוכה יותר- לצערנו, לא ניתן לגלוש עד העיירה, אלא אם הגלישה היא על אבנים.

ביום השני עברתי דרך גונדולת ה peak to peak לויסלר. בימים הבאים כבר גיבשתי את המעבר העדיף- בתקופה זו של השנה ובימים שמשיים כדאי להתחיל מויסלר ואז לעבור לבלקומב. השמש עוברת מויסלר לבלקומב, והמסלולים השמשיים של ויסלר בבוקר, הם פשוט גן עדן. גם אחרי הצהריים בבלקומב נחמד מאד כשחלקו הגדול של ההר שמשי.

מילה על הגונדולה: לא ניתן לגלוש בין ויסלר לבלקומב- חייבים לעבור דרך הגונדולה הזו בלבד. יש 2 גונדולות עם רצפת זכוכית ומעבר ל 5 דקות הראשונות של ההתרגשות, זה בס”ה להסתכל על העצים מלמעלה. אבל זה נחמד, אני סתם צינית.

5b1baa825b5965562d2d7c2fac760563.jpg?l=6בבוקר הראשון שבו הגעתי לחלק העליון של ויסלר (אחרי שירדתי בטעות בתחנה הראשונה של הגונדולה- החלק למתחילים)- יצאתי החוצה לשמש יפה וכמובן, הלכתי להצטלם שוב עם סמל האולימפיאדה. 7f68114909e56fcc6eb667c7e8eb867f.jpg?l=6 66173611028a3d1f4418bf83b971460d.jpg?l=6לקח לי קצת זמן לחרוש את ההר הזה, כי הוא גדול יותר (או יותר נכון, היו פתוחים בו יותר מסלולים), אבל נהניתי בו מאד. יש בו מסלולים כחולים לרוב, וגם שחורים, וכמה מסלולי דאבל דאיימונד שהיו די סכנת נפשות בתחילת העונה כי הם קרחיים למדי.

אחת החסויות של המקום הוא GMC- ושם ראיתי את הרכב הכי מגניב בעולם:

35837398e6dac04f0c0e19194fac1ebc.jpg?l=6

אהבתי מאד לרדת ממעלה הגונדולה ולחתוך למקומות שונים עם מסלולי החתחתים החביבים עליי, כמו לדוגמא raven, bear paw, ratfink, שהיו כייפים ביותר. אחד הדברים המיוחדים שיש באתר הוא העליה והירידה במעלית ה peak, לפסגת ההר ויסלר- מחזה מהמם ומרהיב, שאין מילים לתארו. e51fc918be66c0696387a9128e0bfbc8.jpg?l=6

גם הירידה מדהימה ביופיה ובאמת קשה להתרכז בירידה המסובכת יחסית (שם יש את המסלולים הכי קשים באתר- מסלולי דאימונד ודאבל דאימונד קשים במיוחד וכן כמה מה bowls של האתר. יש מסלול כחול אחד שיורד מהפסגה שנקרא האוכף- The saddle- שהירידה ממנו היא אחת הקשות והתלולות ובכלל לא כחולות.

b3c7a2950aeb13e528731a95856378b1.jpg?l=6

רק ביום החמישי הרגשתי כבר שאני מכירה את שני ההרים היטב- חרשתי את שניהם הלוך ושוב, וידאתי שאין מסלולים עיקריים שפספסתי, ואם כן- וידאתי שאעשה אותם, ורק אז הגעתי למסקנה שאני מעדיפה את ויסלר על בלקומב, כי יש שם יותר מסלולי חתחתים, ובכללי ההר הזה מתאים יותר לרמתי הנוכחית. בפעם הראשונה שהייתי בהר, לפני כמעט 4 שנים, בקושי חוויתי רבע ממנו במקרה הטוב. הפעם חוויתי הרבה יותר ולעומק.

c519457cfb3a3f7609080dc4a27518fa.jpg?l=6

גם מויסלר חייבים לרדת דרך הגונדולה, וכך הומלץ גם ע”י העובדים באתר שציינו שאפשר לרדת בגלישה, אבל זה לא בריא לא לנו ולא למגלשיים שלנו. אז עשיתי כהצעתם וירדתי מהתחנה האמצעית של הגונדולה, ליד איזור המתחילים.

4800753eb13fd6fa7638eade3d5f6f63.jpg?l=6

אוכל על ההר:

אז פה יש כבר הרבה יותר מה להציע- במסעדות ההרים השונות ניתן להכין סנדוויצ'ים טעימים במיוחד (פלאפל בראפ- היה אחלה, חוץ מזה שהיא הציעה לי מיונז על הפלאפל. אמרתי לה oh, no!!! you can't put mayo on a fallafel!!! ), מרקים שווים, סלטים, פיצות, פיש אנד צ'יפס, פסטה, אוכל הודי, אוכל סיני ובכללי הרבה יותר מוצלח ברמת האוכל בויסלר.

המחירים- כמו בוייל, אבל בדולר קנדי.

בילויי ערב בעיירה ויסלר:

בגדול, יש מסעדות, ברים, וכל האפרה סקי הסטנדרטי כולל מועדון.

יש חנויות יוקרתיות, וחנויות מזכרות נחמדות. אפשר לבלות שם בכייף.

אני הלכתי גם לסרטים (coco, daddy;s home 2), לספא שונים והכי מגניב: הספא הסקנדינבי.

פה כבר ממש הייתי צריכה לקחת מונית (12 דולר לצד), ולהגיע למקום- מדובר בספא בנוסח פיני אמיתי, עם קונספט של – 15-20 דקות בחום, 1 דקה בקור, ו 15 דקות רגיעה. יש הרבה בריכות חמות, סאונה עם אדי אקליפטוס, סאונה רגילה ועוד.

ובכן, על הקטע של הקר דילגתי, אולי כי הספא הוא באוויר הפתוח, ורק החשיפה לקור מצליחה לכווץ את הנקבוביות (אודה שניסיתי לטבול רגל בקור. ובכן, לא). משם המשכתי לערסלים ולכסאות נוחים למשך רבע שעה של בהייה או מנוחה. זה היה כייף לא נורמלי, אמיתי ! נרגעתי כפי שלא נרגעתי זמן רב.

משם המשכתי לעיסוי שוודי, וס”ה שילמתי על כל התענוג הזה 150 דולר קנדי (כיוון שאת העיסוי עשיתי בשמונה בערב חסכתי כ 25 דולר- ניתן גם לקבל הנחה זו אם עושים את העיסוי הראשון ביום- בתשע בבוקר. לא כ”כ מתאים לגולשים).

עלויות:

טיסה- 1380 דולר.

הסעות מהשדה בונקובר לויסלר וחזרה: 152 דולר.

מלון פיירמונט בשדה: 740 ש”ח ללילה.

מלון קריסטל בויסלר- 4000 ש”ח ל 5 לילות.

השכרת רכב בשדה ליום עם ג'י פי אס: 66 דולר.

סקי פאס מקומי- כ 600 דולר בתחילת עונה. לא ניתן להשיגו כעת. מתאים ל 10 ימי גלישה בוייל, ביבר קריק או ויסלר. הפעם ניצלתי 6 ימים בויסלר. ניתן לגלוש ללא הגבלה בברקנרידג' וקיסטון בקולורדו.

סיכום:

ויסלר אתר גדול, שהיה פתוח ברובו בתחילת דצמבר. הסיכוי לקבל אתר פתוח בתקופה זו של השנה גדול במיוחד בויסלר, וזה יתרון. האתר מאד מותאם לגולשים, כולל העיירה שבנויה ממדרחובים נעימים.

אין המון מה לעשות ברמת קניות בעיירה- יש 2 סופרמרקטים- אחד קרוב למלון ונמצא ממש לידו, והשני מרוחק כעשר דקות הליכה מהמלון ונקרא מרקט פלייס. הוא בסדר אבל לא ממש גדול. כמו כן קניתי לא מעט מזכרות בעלויות מעט גבוהות אבל נחמדות.

החיבור בין ההרים דרך גונדולה מעט מבאס, אני אוהבת לגלוש ברצף, וכן לרדת לעיירה בגלישה, את זה לא היה לי. כמו כן, אני אוהבת מסלולים לא מוחלקים, והרבה מהם. בויסלר רוב האתר מוחלק, וזה כייף אבל קצת פחות מאתגר עבורי.

אני גם אוהבת להסתובב בין אתרים ברכב ולהחליף אוירה ואתרים- זה פחות מתאים למי שמגיע לויסלר- כי אין מה לעשות בעיירה עם רכב. מעבר לזה שהעיירה מתאימה להולכי רגל, כאמור.

הנופים מרהיבים, האנשים מקסימים, וקיבלתי שירות מצויין בכל מקום.

כמו כן יש יתרון לפאס שהיה לי שחסך לי רכישת פאס חדש.

שורה תחתונה: ויסלר אתר מעולה, אבל אני מעדיפה את וייל ללא ספק מסיבות של שלג, מגוון, גיוון, כמות מסלולים לא מוחלקים, רכב וכמובן, שופינג. לא ניתן להתחרות בוולמארט...laugh

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של rozmar?

‹ הפוסט הקודם
דברים שלמדתי מטיוליי בעולם- פוסט מסקנות.
דברים שלמדתי מטיוליי בעולם- פוסט מסקנות.
מתוך הבלוג של rozmar
27-10-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של rozmar »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לונקובר

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×