טאלין - עיר ובליבה חומה

טאלין היא עיר קומפקטית וציורית. רוב האטרקציות (אם כי לא כולן) מרוכזות בעיר העתיקה המוקפת חומה, ואפשר להגיע אליהן ברגל. ניתן למצות את העיר ביומיים וחצי עד שלושה אינטנסיביים, או 4-5 ימים באיזי. לנו היה נוח האיזי. העיר יפהפיה ומומלצת עד מאד כיעד הבא שלכם.

מי?

הפעם טיול זוגי.

למה?

היעד נבחר באופן די אקראי. היו לנו תאריכים מוגדרים בהם יכולנו לסוע וחיפשנו יעד לא יקר, מקום שטרם ביקרנו בו ושהוא עדיין לא "לעוס". עשינו גוגל על טאלין, ראינו תמונות שמשכו לנו את העין ואת הלב, ודי על עיוור - הזמנו...

מתי?

30/4-4/5/2014 – חמישה ימים כמעט מלאים. מזג האוויר האיר לנו פנים - 8 מעלות (בדיוק כמו שאני אוהבת) ושמיים כחולים עם עננות קלה. בבוקר היום האחרון טפטף גשם. בעונה זו האביב האסטוני בחיתוליו. הירוק עדיין לא עמוק, חלק מהעצים ערומים, ופה ושם נראית פריחה יפהפיה.

איך?

טיסת טורקיש איירליינס נתב"ג-איסטנבול-טאלין. בקונקשן - שעה ורבע לכל צד. המראה בהלוך ב- 7:30 בבוקר. המראה בחזור ב- 16:50. לטאלין אין טיסה ישירה מישראל!

כמה?

טיסה+מלון עלו לנו 1483$. בנוסף, לקחנו איתנו 400 אירו במזומן, ולמרות שהיינו לגמרי לארג'ים, חזרנו עם עודף. העיר עדיין זולה מאד ביחס לערי בירה אחרות באירופה. קצת דוגמאות למחירים: ארוחה טובה במסעדה, שכוללת מנה ראשונה, עיקרית, קינוח, שתיה קלה וקפה/תה עלתה לשנינו יחד בין 16 ל- 28 יורו. כניסות לאתרים עלו בין 2 ל- 8 יורו. נסיעה בתחבורה ציבורית 60 סנט.

מה (לקחת)?

no נעליים טובות ונוחות – את העיר חורשים ברגל. בדומה לערים עתיקות אחרות, טאלין מרוצפת באבנים, מה שעשוי להקשות על ההליכה.

no חומר כתוב בעברית כמעט ולא מצאנו. נעזרנו בכמה מהטיפים שנכתבו בלמטייל (בעיקר אלו של nugat – תודה רבה רבה נוגט!!), בקטי שהגיעה לעיר שתי שניות לפנינו, וכן בשתי כתבות שהתפרסמו במסע אחר ובעכבר העיר.

noחומר כתוב באנגלית יש לא מעט. נעזרנו בעיקר בשני מקורות: בספרון הוירטואלי Tallinn in your pocket - שאפשר גם להוריד אותו בגרסת PDF למחשב ו/או כאפליקציה לסמארטפון. המידע בו לא יסולא בפז. כמו כן נעזרנו באתר הרשמי של העיר שגם בו ים של מידע עדכני ורלוונטי. כתוב ברור ומקיף ביותר. היתרון הגדול של שני האתרים הללו שהם מתעדכנים און ליין כל העת.

אנחנו מוכנים ושניה לפני שיוצאים לדרך - אני רוצה להזמין את מי שהצילומים מטאלין מדברים אל ליבו להציץ לדף הפייסבוק שלי. העליתי לשם מקבצי צילומים מהעיר היפה (בנפח הרבה יותר רחב ממה שסיפור בבלוג מאפשר).

יאללה, התחלנו...

היום הראשון:

יום שבו השתמשנו בכל כלי תחבורה אפשרי כמעט, ובסופו התאהבנו בעיר בטיול היכרות קצר.

על הבוקר המראנו לאיסטנבול. הדרך צלולה ויפה, ומההרים הטורקיים טרם נמס השלג. אנחנו רואים אותם בבירור מחלון המטוס.

נחתנו באיסטנבול הגשומה, ולאחר זמן לא רב המראנו שנית ונחתנו בטאלין. ביציאה משדה התעופה אנחנו תופסים מונית לבנה של חברת Tulika Takso, כמו שהציעו לנו מהמלון בהתכתבות מוקדמת. הנסיעה עורכת כ- 10-15 דקות ומחירה כ- 8 יורו. נוסעים למלון שלנו, Meriton old town garden , שממוקם ברחוב Lai, ממש במרכז העיר העתיקה. כמו מרבית המלונות שנמצאים בתחומי החומה – הוא קטן וידידותי. מאוחר יותר בהמשך הטיול נגלה גם שארוחת הבוקר מצויינת והשירות בכלל נהדר, אדיב, ונעים. לרשת מריטון מספר מלונות בעיר טאלין, שניים מהם נמצאים בין חומות העיר העתיקה.

מניחים את הציוד בחדר ומיד יוצאים לסיבוב היכרות רגלי ראשוני. עולים לגבעת טומפיאה (Toompea hill), שממנה תצפיות מרהיבות על העיר ועל הים הבאלטי שלחופי היא שוכנת, ומרפרפים על מספר אתרים שבהם נבקר בימים הקרובים.

את היום הראשון בטאלין סיימנו עם אור אחרון ששלח קרניים אל השפיץ של הכנסיה אשר בקצה הרחוב שלנו. היינו סחוטים מהיום ללא לילה שעבר עלינו ופשוט נכנסנו למסעדה הקרובה ביותר למלון - IN VINO VERITAS. במסעדה האיטלקית קיבל אותנו מי שיכונה על ידינו, כמובן, "וינו", והושיב אותנו ליד ארון בקבוקי היין... חיפשנו משהו צמחוני בתפריט והצלחנו לדוג משם סלט, מרק ופסטות. היה טעים. ממש טעים!

היום השני:

יום שבו טיפסנו מאות מדרגות, ביקרנו בשלוש כנסיות וחזינו בהופעת מקהלת המשטרה הנורבגית על גג שמעל חנות פרחים.

שלא כמו בארצנו, כאן 1 במאי הוא סיבה למסיבה – שריד מהשלטון הסובייטי כנראה. אמנם חלק מהדברים שרצינו לראות היו סגורים, אבל עוד נחזור אליהם בימים הבאים. את הבוקר פתחנו בעליה חוזרת לגבעת טומפיאה – הפעם מהמדרגות שמטפסות על החומה מבחוץ. ראשית, טיפסנו אל ראש מגדל הפעמונים של קתדרלת סנט מרי הקדושה (שמכונה גם כנסיית הדום).

הנוף מלמעלה עוצר נשימה. באחת מקומות המגדל יש תערוכת צילומים מאד מעניינת שמציגה, זה לצד זה, צילומים מהעיר מהעבר (בשחור לבן) ומן ההווה (בצבע).

ירדנו ופנינו אל עבר כנסייה נוספת - כנסיית אלכסנדר נייבסקי שגם היא נמצאת על הגבעה – מול בניין הפרלמנט האסטוני. זוהי הכנסיה המרכזית של האוכלוסיה הרוסית באסטוניה והיא בולטת בכיפותיה הענקיות והמוזהבות. העיטורים בפנים ובחוץ מרשימים ביותר.

משם התדרדרנו למרגלות הגבעה ושוטטנו בסמטאות היפות. העיר העתיקה של טאלין מאד מזכירה בחזותה את פראג, אבל יש בה משהו אפילו יותר ציורי, ואפשר להגיד יותר צעצועי. הבתים נמוכים לרוב, 2-3 קומות ומאד צבעוניים ומקושטים.

הלכנו והלכנו עד שהגענו לאחד השערים העתיקים בחומת העיר – שער וירו. הוצאנו את האף החוצה מהשער וגילינו שמעל חנויות הפרחים שמובילות מהעיר החדשה אל העיר העתיקה מתמקמת לה מקהלה של לובשי מדים. עמדנו לנו בסבלנות עם כולם וכבר הם פצחו בשירה מופלאה. שרו מספר שירים וזכו למחיאות כפיים סוערות מהקהל הנרגש. מתברר כי זוהי מקהלת המשטרה הנורבגית מאוסלו וזהו פרומו להופעה שלהם מחר בכנסיית סנט ניקולס. רשמנו לעצמנו! בהמלצתה של קטי, קנינו את השקדים המסוכרים שנמכרים בעגלות מיוחדות בכל מקום, והתמכרנו מיד. מעכשיו הם ילוו אותנו בכל יום לאורך הטיול. תודה קטי.

מתודלקים בשקדים מסוכרים המשכנו לסמטת סנטה קטרינה, שבה פועלים אומנים שעוסקים במלאכתם, ואם יש מזל – העסק פתוח ואפשר לחזות בהם בפעולה. לנו לא היה יותר מדי מזל, אבל כן הצלחנו להנות מצפיה במלאכת ניפוח הזכוכית. היה מרתק.

משם למוזיאון בובות התיאטרון. המוזיאון הזה קצת מבלבל – הן באופן שבו הוא בנוי והן באיכות הלא אחידה של התצוגה. אין לי המלצה חד משמעית עליו לכאן או לכאן. למרות שהיו בו גם חלקים מאד מעניינים, לדעתי מתאים בעיקר לטיול עם ילדים וכן לחובבי הז'אנר.

מנוחה במלון, ושוב יצאנו לסמטאות, ולאורך החומה העיר עד לכיכר העיר הנחמדה וההומה. הכיכר מלאה בתי קפה, ובה שוכן גם בית העירייה. למגדל שמעל בית העיריה ניתן לעלות, וברור שלא וויתרנו על התענוג. בכל זאת, צריך לשמור על כושר, מה גם שהתצפית מלמעלה נורא יפה....

עוד בכיכר העיר כנסיה אחת - כנסיית הרוח הקדושה. על הקיר החיצוני השעון העתיק של העיר ובפנים עבודות עץ מגולפות יפהפיות. סיום הולם ליום הכייפי ב"מסעדת הבית" של וינו האיטלקי שכבר דגמנו אתמול. שמח לראות את פנינו. שוב שירות ביתי ומצויין ואוכל טעים. בזה עשינו V על כל הפריטים הצמחוניים בתפריט. למחר צריך למצוא אחר....

היום השלישי:

יום שבו אנו יוצאים אל פרברי העיר לעבר המוזיאון הפתוח של אסטוניה, מטפסים 258 מדרגות כדי לראות עוד נוף, מבקרים בבית המרקחת העתיק, ומסיימים באחת המסעדות הטובות שידענו.

יצאנו אל בוקר יפה. תחנת הרכבת המרכזית - באלטי ג'אם - נמצאת ממש בשולי העיר העתיקה ואנחנו צועדים אליה כדי לתפוס שם את האוטובוס הנכון – מס' 21 או 21b. האוטובוס יביא אותנו אל המוזיאון הפתוח של אסטוניה (Eesti Vabaohumuuseum Rocca al Mares) בנסיעה שלוקחת בערך 20-30 דקות וחולפת בפרברים ירוקים.

המוזיאון שוכן על שפת הים הבאלטי ואליו הביאו מכל רחבי המדינה בתים מסורתיים המדגימים את ההיסטוריה הכפרית האסטונית. בימים מסויימים יש גם הדגמות של אורחות החיים ההם - צריך לברר מראש. המוזיאון נפלא ומרתק, ואפשר לבלות בו שעות רבות.

יש לקחת בחשבון שהבתים פזורים על פני מרחבים עצומים. 3 אפשרויות עומדות לטובת המבקרים – הליכה ברגל (שבה בחרנו אנחנו), נסיעה בכרכרה עם סוס, רכיבה על אופניים. תעשו את השיקול שלכם לגבי התנועה, אבל אל תפספסו בשום אופן את האתר הזה. ממש אתר חובה! מומלץ עם ילדים.

שעות לאחר שנחתנו במוזיאון הפתוח, אנחנו נפרדים ממנו וחוזרים באוטובוס לעיר.

נזכרים בשני בתי קפה ששוכנים זה לצד זה ברחוב Nunne שממנו יצאנו בבוקר בדרכנו לתחנת הרכבת המרכזית. אחד בלי שם אבל עם חלון ראווה מקסים שממנו תלויות קוביות סוכר ענקיות, כוסות וצלחות. השני בעל השם PAGARIPOISID עם חלון סתמי לא מצודד. אנחנו נכנסים לזה עם קוביות הסוכר ומזמינים 2 קפה + 2 עוגות. בלי הרבה מילים – אל תכנסו!!!

לא להכנס!

פתח סוגריים:

ביום המחרת, ברגע של משבר, אנחנו מחליטים לתת צ'אנס לקפה השני עם חלון הראווה הסתמי. בלי הרבה מילים – פשוט תענוג! לשם תכנסו!!! הנה, שכבנו בשבילכם על הגדר...

סגור סוגריים!

כן להכנס!

מרחבי הענק של המוזיאון הפתוח והקפה הגרוע התישו אותנו קצת ואנחנו חוזרים למנוחת צהריים במלון. בשעות אחר הצהריים אנחנו מחליטים לקפוץ לקצה הרחוב שלנו ולטפס ב- 258 המדרגות אל ראשה של כנסיית סנט אולב, שהיתה לפני כמה מאות שנים הבניין הגבוה ביותר בעולם. המדרגות תלולות ומפחידות. המגדל הצר שבו מטפסים משמש הן את המטפסים מעלה והן את היורדים מטה. פעמים רבות צריך לעצור, להכניס את הבטן ולתת לתנועה הנגדית לעבור. אזהרה: לא לבעלי לב חלש ונטיות קלסטרופוביות!!!

אבל המאמץ שווה והמראה מלמעלה מלבב. הכנסיה שמתחת למגדל מאד פשוטה, ביחס לכנסיות שביקרנו בהן אתמול. הכניסה אליה בחינם לאלו ששילמו בדם, יזע ויורו על טיפוס במגדל.

עכשיו אנחנו חוזרים לכיכר העיר, הפעם כדי לחפש את בית המרקחת העתיק. אנחנו מתקשים למצוא אותו כי אין לנו כתובת מדוייקת והדבר היחיד שאנו יודעים עליו זה שהוא נמצא ממש קרוב אלינו, רואה אותנו מחפשים וצוחק עלינו מאחת מפינות הכיכר. היה קשה, אבל בסוף מצאנו. זה המיקום המדוייק: הפינה הצפון מזרחית של כיכר העיר, בתחילת רחוב Apteegi ויש גם תמונה, שתדעו מה לחפש.

בית המרקחת השתמר ממש כפי שהיה, עם הארונות מרובי המגירות הקטנות, הדלפק והבקבוקים. אפילו הרוקחות נראות קצת עתיקות. רק התרופות השתנו וכיום הוא משמש כבית מרקחת מודרני לכל דבר. כפי שאתם יכולים לראות בצילום – לא חסרה עבודה.

כבר כמעט 18:00 ואנחנו נזכרים בקונצרט של מקהלת המשטרה מאוסלו. מנסים בכנסיית סנט ניקולס אחת, ואחר כך בסנט ניקולס אחרת. לא מוצאים. מוותרים. מתנהלים לאיטנו לכיוון המלון ופתאום נתקלים בשלט – מסעדה צמחונית! השם הוא Vegan Restoran V והיא נמצאת ברחוב Rataskaevu מס' 12. מסתבר שזו מסעדה שאך נפתחה והיא היחידה על טהרת הצמחונות בלבד בעיר. עוד מסתבר, לאכזבתנו, שאין מקום עכשיו, אבל מתברר שיהיה ב- 20:30. אנחנו מהנהנים כן שמח עם הראש וחוזרים בשעה היעודה. מה אכלנו? מכל טוב ורק נגיד שהיה כל כך יאמי!! שמיד הזמנו מקום ליום המחרת...

היום הרביעי :

יום שבו יצאנו אל העיר החדשה, ספגנו קצת יהדות וקצת תרבות אירופאית ואסטונית, עשינו היכרות עם ג'וזפין, ונרגענו בטיול שלו בפארק המקומי.

קמנו מאוחר (שבת או לא?) וקרוב לשעת צהריים יצאנו את העיר העתיקה דרך שער וירו. פנינו מועדות אל פארק Kadriorg שבמרכזו אחד ממוזיאוני האומנות של אסטוניה. הפארק מרוחק כ- 45 דק' הליכה מהעיר העתיקה ואנחנו לקחנו אותן בנחת. ניתן כמובן להגיע בקלות בתחבורה ציבורית.

כבר כשהגענו לטאלין תהינו מה עלה בגורלם של יהודי אסטוניה, ואם בכלל היו שם כאלה - כנראה שתחת השפעת יום השואה, שלאחריו טסנו... בכל אופן השאלות עלו שוב ושוב, עד שנכנסנו לגוגל וגילינו כי באסטוניה היו לפני המלחמה כ- 4500 יהודים. חלקם נרצחו ע"י הנאצים ואחרים הוגלו לסיביר ע"י הרוסים. כל בתי הכנסת נחרבו. כיום חיים במדינה כ- 1800 יהודים ובשנת 2007, בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה, נבנה ונחנך בית הכנסת החדש (והיחיד) שנמצא בתוך בית הקהילה היהודית האסטונית בטאלין.

בדרך אל הפארק אנחנו מגלים את אותו בית כנסת, וכך, דווקא בשבת, אנחנו נקלעים אליו. המבנה מיוחד מאד – גבוה, גגו מקושת וקירותיו זכוכית שבה משתקפים הרחוב והעצים. למבנה דלת עץ גדולה עם חריטת רימון שמשתרג עליה ועל הידיות העגולות חרוטים מגיני דוד.

אנחנו פותחים בזהירות את הדלת ובכניסה השומר חוקר על יהדותנו. ואנחנו מספרים לו כי הגענו מישראל ומברכים ב"שבת שלום". הדלת נפתחת. נקלענו בדיוק לתפילה והחלטנו רק להציץ. עומדים מבחוץ ומביטים בציבור המתפללים, בדגל ישראל ובכל הסממנים הכל כך מוכרים.

המשכנו לפארק היפה ולמוזיאון האומנות שבמכרזו. "מוזיאון האומנות של אסטוניה" מהווה למעשה גג ל- 5 מוזיאונים שונים. אנחנו ביקרנו בשניים מהם שנמצאים סמוך זה לזה.

במוזיאון קדריורג, לצד תערוכה קבועה של אומנות אירופאית מהמחצית השניה של המאה ה- 20, גם תערוכות מתחלפות. התמזל מזלנו וחזינו בתערוכה מדהימה של אמנית מגזרות הנייר Eveline von Maydell – התערוכה מרתקת וממולצת ביותר (לא רק לחובבי האומנות, ואפילו לילדים)!

במוזיאון מיקלי ביקרנו בתערוכה נוספת שמציגה אוסף של אמנות אסטונית מהמחצית הראשונה של המאה שעברה. תערוכה מעניינת ומאד אסטטית.

שני המוזיאונים קטנים וקומפקטיים ומאד נעים להסתובב בהם. שתי התערוכות מומלצות בחום ופתוחות עד ספטמבר 2014. למי שנמצא בעיר, שווה בהחלט להתאמץ ולהגיע לשם.

מהמוזיאונים יצאנו אל פארק קדריורג, שטרם הגיע למיטבו והוא רק בשלבי לבלוב ראשונים. צעדנו לעבר אנדרטת רוסלקה - פסל מלאך ברונזה הנושא צלב שניצב על חוף הים. האנדרטה הוקמה לזר צוות אניית הקרב של הצי הרוסי שנספו בעת תביעת האניה במסעה מטאלין להלסינקי בשנת 1983.

המשכנו לאורך החוף וחזרנו מדרך קצת שונה על העיר העתיקה. חיפשנו היכן לשבת עד שנזכרתי – קטי המליצה על משהו, מה זה היה? גוגל, תפוז, בלוגים, קטי בטאלין – יש!! קפה ג'וזפין הוא אכן מקום מתוק, עם עוגות מתוקות לא פחות. ניתן לצילום לדבר...

התאוששות קלה ולאחריה טיול רגוע בפארק שלמרגלות חומות העיר העתיקה. במרכזו אגם מאורך, שבילי הליכה והרבה ירוק בעיניים.

למסעדה הצמחונית שלנו הגענו היום כל כך רעבים, ושוב היה נפלא ממש. המסעדה מומלצת ביותר, הן לצמחונים והן לאלה שלא. לילה אחרון בטאלין

היום החמישי (והאחרון):

התעוררנו אל בוקר גשום. נפרדנו מהחדר, ארוחת בוקר אחרונה במלון ויציאה לאוויר הלח. צעדנו ברחובות הרטובים, הכהים, לחפש את מוזיאון הצילום, שוב – ע"פ המלצתה של קטי.

התברברות קלה ואנחנו שם. מוזיאון הצילום ממוקם ממש מאחורי בניין העיריה, במה שהיה בית הכלא של העיר. בחלק מחדריו הכוכיים ניתן עדיין לראות את השרידים.

במקום שתי תערוכות – הראשונה, תערוכה קבועה המציגה את היסטוריית הצילום של אסטוניה ע"פ צלמים. השניה, תערוכה מתחלפת - אנחנו זכינו לצפות בתערוכת צילומים מזעזעת של נפגעי מוקשים מאפגניסטן. לכאן לא הייתי לוקחת ילדים...

היינו חייבים להתאושש מהמוזיאון וחזרנו לקפה ועוגה אחרונים בג'וזפין. משם המשכנו לתערוכת צילום נוספת במוזיאון הימי הנקרא "מרגרט השמנה", אך לאכזבתנו התברר כי היא נסגרה כבר. עשינו וויש על המוצגים הימיים ותצפית אחרונה על העיר מגג המוזיאון ויצאנו. המוזיאון מומלץ אולי לחובבי ים, שייט וספנות. לדעתנו הוא הוא היה מייגע.

חזרנו למלון לאסוף את הכבודה ונסענו לשדה התעופה. השדה קטנטן ויפה. אפשר לשבת על כסא מפוספס, אפשר להכנס לשירותים עם הדלתות המצויירות, או להשאיר כרטיס ביקור שמא איזה אסטוני או בעל לאום אחר ירצה לעשות איתך עסקים. והכי - אפשר לשלוח גלויה מהמדינה שלך אל שדה התעופה ויוסיפו אותה לאוסף הגלויות שכבר תלויות שם ממקומות שונים ומשונים בעולם.

עוד כמה המלצות:

טאלין כארדטאלין כארד הוא כרטיס שמקנה כניסות חינם למאה אתרים ואטרקציות, כולל תחבורה ציבורית וסיורים מודרכים, וכן הנחות במסעדות ובאתרים שונים.הכרטיס טוב ל- 24/48/72 שעות, ומשתלם למי שרוצה להכנס למספר גדול של אטרקציות ביום אחד. לנו הוא לא השתלם ולכן לא עשינו אותו.

מזכרות – טאלין משופעת בחנויות מזכרות. חיפשנו דברים שמיחדים את המקום. אהבנו במיוחד את חנות כלי החרס המצויירים Helina Tilk. לחנות שלושה סניפים בעיר, שניים מהם בעיר העתיקה. התלהבנו גם מסורגות הצמר שמוכרות בבאסטות שברחובMüürivahe שנמצא ליד שער וירו. בנוסף, מי שמחפש מזכרות מפנקות אך מתכלות – אין כמו השוקולדים של kalev. שוקולדים מ-ע-ו-ל-י-ם במליון טעמים ובמגוון מחירים.

רכבת תיירים - בעיר העתיקה מסתובבת רכבת תיירים שניתן לסייר איתה בסמטאות. הרכבת יוצאת מרחוב Kullassepa , ליד לשכת התיירות המרכזית. הסיבוב עורך כעשרים דקות ויוצא בין השעות 11:30 ל- 19:00. אנחנו לא נסענו בה, אבל נראה לי שלילדים צעירים או למי שמתקשה ללכת - זה נחמד מאד. אנחנו לא ניסינו....

ומה השארנו לפעם הבאה בטאלין:

מוזיאון מגדל בחומה ( Keik in De Kok) – המגדל השמור ביותר במערכת הביצורים של העיר. במוזיאון מוסברת מערכת הביצורים, הכוללת ביקור במנהרות התת קרקעיות (אליהן חובה להזמין סיור מראש), ביסודות המגדל שנבנה ב-1219, עליה לראשו, תצפית ומוזיאון קטן בקומותיו העליונות.

המוזיאון האסטוני לאמנות שימושית ועיצוב - המוזיאון מציג עבודות עיצוב ואמנות שימושית החל מהמאה הקודמת ועד ימינו. עיצוב בזכוכית, בד, עור, תכשיטים, קרמיקה וריהוט.

מגדל הטלוויזיה טלטרון (Teletron) – מגדל שגובהו 170 מטר, והוא מהווה נקודת תצפית מצוינת על טאלין וסביבותיה. מספרים שביום בהיר ניתן לראות את החוף הפיני במרחק. המגדל נמצא בפאתי טאלין.

פארק החבלים פיריטיה (Pirita Adventure Park) – נראה מקום כייפי לילדים ומבוגרים. נמצא באיזור פיריטיה, צפונית לטאלין.

עד כאן להפעם...

לצילומים נוספים שלי, אתם מוזמנים להכנס לכאן

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של אורה.ג.?

הפוסט הבא ›
וונדרפול וונדרפול קופנהגן - טיול משפחתי
וונדרפול וונדרפול קופנהגן - טיול משפחתי
מתוך הבלוג של אורה.ג.
11-10-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
אוי אמסטרדם, ווי מדאם נו מדאם
אוי אמסטרדם, ווי מדאם נו מדאם
מתוך הבלוג של אורה.ג.
15-01-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של אורה.ג. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות