טיול של שלושה שבועות במערב קנדה עם גיחה למערב ארה"ב

תמונה ראשית עבור: טיול של שלושה שבועות במערב קנדה עם גיחה למערב ארה

אנחנו זוג בגילאי 29 ו-33.
בחרנו את מערב קנדה בתור יעד לירח הדבש שלנו. הטיול שלנו התקיים בחודש אוגוסט, שזהו החודש האחרון של עונת התיירות באזור, לאחר מכן מזג האוויר מתחיל להתקרר. זהו יעד מאד יקר, על אחת כמה וכמה בשיא עונת התיירות, וכדאי לקחת את זה בחשבון לפני שמחליטים לנסוע לשם. בנוסף, מומלץ מאד להזמין כמה שאפשר מראש את כל מקומות הלינה (נכון גם לקמפינג) ואת כל האטרקציות שאתם מתכוונים לעשות. מקומות הלינה מתמלאים כשנה מראש. אנחנו אירגנו את הטיול 3 חודשים מראש, ובפארקים היה קשה מאד למצוא לינה, הכל היה מלא עד אפס מקום. אטרקציות כדאי להזמין לפחות כמה ימים מראש, עדיף אפילו לפני.

יום #1 – טיסה מתל-אביב לונקובר:

כל מי שמגיע לקנדה בטיסה, צריך מראש להוציא אשרת כניסה (eTA) באינטרנט. עלות האשרה – 7CAD. למי שנכנס לתוך קנדה בים או ביבשה, אין צורך באשרה.
הטיסות שלנו היו דרך חברת Air Canada – טיסה ישירה מתל-אביב לטורונטו, ומשם קונקשן לונקובר.
הכרטיסים היו יקרים בצורה יוצאת דופן, ולעומת זאת החוסר שירות שקיבלנו מהחברה הזו יכול היה לבייש אפילו חברת לואו-קוסט לא מוצלחת. החווייה שלנו איתם היתה פשוט נוראית, ואני ממליצה בחום להתרחק מהחברה הזו כמו מאש. למי שמעוניין לקרוא על החוויה שלנו (ושל אחרים) איתם, אני מצרפת קישור לפוסט שכתבתי באתר החברה בפייסבוק:

הטיסה מאד ארוכה – 11 שעות טיסה עד טורונטו, ומשם עוד כמעט 5 שעות עד ונקובר. בשדה התעופה בטורונטו תצטרכו לאסוף את הכבודה שלכם, ולשלוח אותה שוב לבטן המטוס הבא. שימו לב שהטיסה הפנימית (לונקובר) הינה בתנאי לואו-קוסט – שם לא תקבלו שמיכות, כריות או אוכל (אלא רק בתוספת תשלום), וכיוון שהטיסה ארוכה, כדאי להערך לזה בהתאם.
בסופו של יום, ואף יותר, ארוך ומייגע הגענו למקום הלינה שלנו שממוקם 5 ק”מ משדה התעופה בונקובר – Travelodge Vancouver Airport. המלון מספק שירות שאטלים מהמלון לשדה התעופה וחזרה ללא תוספת תשלום, מה שמאד נוח. החדר היה מרווח ונוח מאד. בנוסף, המלון מספק ארוחת בוקר קונטיננטלית צנועה מאד שכוללת קורנפלקס, קפה/תה, לחמניות ותפוזים. המחיר של המלון יקר בצורה לא מוצדקת, אך אלה הם המחירים בקנדה.

יום #2 – נסיעה מונקובר לאזור פארק Wells Gray:

בבוקר נסענו בשאטל של המלון חזרה לשדה התעופה כדי להשכיר רכב. את הרכב השכרנו דרך חברת אלדן, שלה הסכם עם חברת Alamo הבינלאומית אשר משכירה את הרכב בפועל בשדה התעופה.
המטרה שלנו באותו יום היתה להתקדם לעבר מקום הלינה הבא שלנו, שהיה ממוקם ליד פארק בשם Wells Gray. משך הנסיעה לשם מונקובר היה כ-5 שעות (463 ק”מ).
באותו יום ביצענו עצירה אחת בעיר בשם Kamloops כדי לאכול ולהתרענן. בעיר יש פארק בשם Riverside Park שכשמו כן הוא, שוכן לצד נהר. לצערינו היתה שריפת ענק איפשהו לא רחוק מהעיר וכל האזור היה אפוף בעשן כבד מאד, עד כדי כך שלא ניתן היה לראות את הגדה השניה של הנהר.
פה המקום להרחיב קצת בנוגע לשריפות היער. שריפות יער רבות מאד מתרחשות כל שנה בשנים האחרונות ב-British Columbia. עקב ההתחממות הגלובלית הטמפרטורות שם היו גבוהות מאד ביולי-אוגוסט השנה (כשאנחנו הגענו שררו 33 מעלות במשך כל השבוע הראשון), יש הרבה מאד עצים יבשים שמתלקחים בקלות, וכן מטיילים לא זהירים שמשאירים אחריהם גצים שמתלקחים, ובכך נגרמות הרבה מאד שריפות ענק באזור. אז דבר ראשון, צריך להיות זהירים מאד ולוודא שאתם לא משאירים אחריכם גצים שיכולים להתלקח. דבר שני, צריך לקחת גם את הפקטור הזה בחשבון כשאתם מתכננים לנסוע ליעד כל-כך רחוק, ולחשוב על תוכנית חלופית מראש. לנו היה מזל, והעשן לא השפיע בשום צורה על המקומות שתיכננו לבקר בהם, אבל במקרים אחרים אנשים נאלצו לבטל שבוע שלם של טיול ולשנות את המסלול עקב השריפות.

לאחר העצירה ב-Kamloops המשכנו בנסיעה במשך שעה נוספת עד שהגענו למקום הלינה שלנו ללילה זה – Rivermount Motel BnB and RV Park. המוטל נמצא במקום שקט מאד, ממוקם קרוב לכביש הראשי, בטבע, על גדת נהר. יש שם מדשאות רחבות ידיים וכן חניה לקראוונים. הבעלים נחמדים מאד, וניסו לעזור לנו בכל מה שרק יכלו. המחיר זול מאד יחסית למחירים של קנדה. החדר היה צנוע ופשוט, אבל זה לגמרי הספיק כדי להעביר את הלילה. בבוקר מוגשת ארוחת בוקר חמה.

יום #3 – טיול בפארק Wells Gray ונסיעה לג'ספר:

בבוקר נסענו לטייל בפארק Wells Gray, אשר מרוחק 20 דק' נסיעה ממקום הלינה שלנו. הפארק גדול, ואנחנו ביקרנו רק בחלק הדרומי שלו. התחלנו ממפלים בשם Spahats Falls. המפלים נמצאים 10 דק' נסיעה מהכניסה לפארק. חונים בחניון, ומשם יש עוד 5 דק' הליכה עד לתצפית על המפלים. דרגת הקושי היא קלה ביותר, וזה מאד מומלץ לכולם. המפלים עצמם לא עוצמתיים, אבל הם נופלים בצורה יפה לתוך קניון עמוק.
משם נסענו דרך כביש עפר בשם Clearwater Valley Road אל נקודת תצפית בשם Shadden Viewpoint אשר משקיפה על כל העמק והנהר שזורם בו. התצפית מאד יפה. לצערינו, עדיין היה קצת מעושן, ולכן הראות למרחקים גדולים היתה מוגבלת, אבל גם עם העשן התרשמנו מאד מהנוף.
משם חזרנו לכביש הראשי של הפארק, ונסענו עוד מרחק של 30 ק”מ עד המפלים הבאים – Dawson Falls. המפלים מרשימים מאד, ממוקמים באמצע נהר רחב. חונים בחניון, ומשם הולכים כ-10 דק' בשביל, שעובר בתוך יער, עד שמגיעים לתצפית על המפלים. גם פה רמת הקושי היא קלה ביותר, וזה מאד מומלץ לכולם.
משם נסענו עוד 7 ק”מ עד שהגענו למפל הגבוה ביותר בפארק – Helmcken Falls. חונים בחניון, והולכים 5 דק' עד נקודת התצפית על המפל. כמו קודם, גם כאן רמת הקושי היא קלה ביותר, וזה מאד מומלץ לכולם. המפל הזה מזכיר בצורה בה הוא נופל את המפל הראשון, אבל הוא עוצמתי וגבוה מאד.
לאחר מכן חזרנו חזרה לכניסה לפארק, והמשכנו משם לג'ספר, מרחק של 318 ק”מ, כ-4 שעות נסיעה.

פה ברצוני להתייחס לסוגיה נוספת שיש לקחת בחשבון כשמתכננים לטייל בטבע בקנדה וארה”ב – דובים. אזורים אלה שופעים בדובים (גריזלי, ודוב שחור). מאד מומלץ לקנות ספריי נגד דובים ולדאוג שהוא תמיד יהיה עליכם כשאתם מטיילים בטבע. בנוסף, רוב התקיפות מתרחשות כאשר הדוב אינו מודע לכך שאתם שם, והוא מופתע. לכן, ניתן לקנות גם פעמון שקושרים לתיק, והוא מצלצל כשאתם בתנועה. אנחנו בחרנו ללכת עם רמקול נייד, שהפעלנו כאשר היינו לבד ביער.

הדרך לג'ספר מלאה בנופים מרהיבים – פסגות הרים מושלגות, נהרות. עשינו עצירה קצרה בשמורה קטנה בשם Mount Robson. זהו ההר הגבוה ביותר ברוקיז הקנדיים, מאד מרשים. עצרנו כדי לנוח קצת ולצלם כמה תמונות. משם המשכנו לג'ספר, לרכבל בשם Jasper SkyTram.
הרכבל עולה להר אשר משקיף על כל Jasper והסביבה. העליה ברכבל עולה 75CAD (לשני הכיוונים). הנוף שנשקף מלמעלה הוא באמת מרהיב – ניתן לראות את העיירה ג'ספר, מוקפת באינספור הרים, אגמים ונהרות. יש גם מסלול שעולה מהתחנה העליונה של הרכבל עד לראש ההר. אנחנו לא תיכננו לעלות לראש ההר, ומה שפחות אהבנו זה שאין כמעט איפה להסתובב שם במידה ובחרתם לא לעשות את המסלול. כפי שציינתי, הנוף באמת מרהיב, אבל קשה לומר האם הוא שווה את הסכום הגבוה שעולה החוויה.

ב-3 הלילות הבאים ישנו ביחידת דיור במקום לינה בשם Mountain Mist Lodging. אני ממליצה בחום על המקום! המחיר לא יקר, ביחס למחירי לינה בקנדה. המקום חדש, מתוקתק ונקי, המזרון והמצעים במיטה היו הנוחים והנעימים ביותר שיצא לנו לישון בהם אי פעם.
במהלך השהות שלנו שם, אכלנו ארוחת בוקר (וערב) במסעדה ששייכת ל-Tonquin Inn (מרחק של 3 דק' נסיעה מיחידת הדיור). בבוקר מוגש שם בופה חם בשווי 15CAD לאדם. ניתן לשלם גם רק עבור בופה קר – 10CAD לאדם.

יום #4 – טיול בפארק ג'ספר:

בבוקר נסענו ל-Maligne Canyon. המסלול עובר לאורך הקניון הצר. יש שם אופציה לעשות מסלול בכמה אורכים שונים. אנחנו עשינו את המסלול המלא עד ה-5th Bridge וחזרה. האורך שלו הוא בערך 2 ק”מ לכל כיוון. המסלול קל וסלול ברובו, אבל מכיל עליות וירידות (בהנחה שאתם הולכים גם הלוך וגם חזור).
משם נסענו ל-Medicine Lake – אגם מרהיב מאד. עצרנו שם לתצפית, והמשכנו הלאה אל Maligne Lake. בדרך זכינו לראות דובה שחורה עם גור על גדת הנהר.
Maligne Lake זהו אגם גדול מאד, באורך 14 ק”מ, מוקף בהרים עם קרחונים על חלקם. התוכנית שלנו באגם זה היתה לעשות שייט אל Spirit Island, אשר נמצא בקצה האגם, ושייט זו הדרך היחידה להגיע אליו. כאן ציפתה לנו הפתעה – כל הכרטיסים לשייט נמכרו ל-3 הימים הקרובים. בסופו של דבר, למזלינו הרב, הצליחו למצוא לנו 2 מקומות אחרונים על הסירה האחרונה באותו היום. לכן שוב אני מדגישה את החשיבות של להזמין מקומות לאטרקציות לפחות כמה ימים מראש כי מקומות כמו Spirit Island אתם בטוח לא תרצו להחמיץ! Spirit Island זה בעצם חצי אי קטן בחלק הדרומי של האגם, אליו כאמור אין גישה בשום דרך פרט לסירה הזו. המקום הזה מרהיב ביופיו – צבע המים שם משתנה לטורקיז, את האגם מקיפים הרים מושלגים, ובאמצע נמצא חצי האי הפצפון הזה עם מספר עצי ארז על גביו – פשוט נראה כמו נוף שלקוח מגלויה!
השייט נמשך שעה וחצי, כאשר נותנים לכם רבע שעה כדי לרדת מהסירה, לטייל על הגדה ולהנות מהנוף, ולאחר מכן, אתם נקראים לחזור חזרה לסירה, ושטים חזרה.
אחרי שחזרנו לרכב, נסענו חזרה אל עבר העיירה ג'ספר. ליד ג'ספר יש שני אגמים, אנחנו נסענו לבקר באחד מהם – Pyramid Lake. האגם קטן יותר ומרהיב פחות מהשניים שקדמו לו באותו היום, אך במרכזו יש אי – Pyramid Island, אשר ניתן לעלות עליו דרך גשר, ומשם יש נוף יפה על Mount Edith Cavell המושלג. אם אין לכם זמן, ניתן לוותר על ביקור באגם זה.
משם חזרנו חזרה לעיירה, כאשר בדרך ציפתה לנו הפתעה – עדר של נקבות Elk עם עופרים קטנים שיצא אל הכביש ונעמד ממש ליד המכוניות מבלי לפחד. במרחק 3 דק' נסיעה משם, ראינו גם את הזכר, עם קרניים מרשימות, גם הוא רועה ממש ליד הכביש.

יום #5 – טיול בפארק ג'ספר:

בבוקר תיכננו לנסוע ל-Angel Glacier שממוקם כ-30 ק”מ דרומית לג'ספר. פה ציפתה לנו הפתעה לא נעימה – הכביש שפונה אל הקרחון (כביש ללא מוצא באורך 14 ק”מ) סגור כיוון שמרחיבים שם את החניה, ולכן כמות מקומות החניה שם מוגבלת. ניתן להשיג היתר כניסה כל יום בין השעות 8:00-10:00 בinformation שנמצא בעיירה ג'ספר, וכל ההיתרים לכמה ימים הקרובים כבר חולקו. המידע הזה לא מופיע בשום מקום, אלא אם כן במקרה שמעתם את זה ממישהו אחר, במקרה הגעתם ל-information מסיבות אחרות וסיפרו לכם על זה שם, או שניסיתם להכנס, ואז סיפרו לכם על זה במקום. כיוון שבאותו יום היה הלילה האחרון שלנו בג'ספר, האפשרויות היו או לוותר לחלוטין על ביקור בקרחון, או להשאיר את הרכב למטה ולנסות לתפוס טרמפים. בחרנו באופציה השניה. רק אחרי שעה של עמידה על הכביש, וכשכבר התכוונו לוותר, מישהי עצרה לנו. תודות לאותה בחורה, זכינו לבקר בקרחון Angel. בחרנו לעשות שם את המסלול הקצר שמוביל עד לתצפית. המסלול סלול ואורך כ-10 דק' הליכה. בתצפית ניתן לראות את הקרחון ואת האגם שלמרגלותיו, שבתוכו צפים שברי קרחונים. כיוון שהתצפית נמצאת ממש בצד, לא ניתן היה לצלם את הקרחון יחד עם האגם. למי שרוצה לקבל תצפית יותר טובה, יכול ללכת במשך רבע שעה במסלול הארוך (זה מסלול מעגלי של כ-5 שעות, אנחנו הלכנו רק את הרבע שעה עד התצפית), ומשם לקבל נוף יפה יותר על הקרחון והאגם שמתחתיו. זוהי לא תצפית מוגדרת, צריך לטפס שם על ערימת אבנים גדולות. המסלול עצמו (החלק הקטן שאנחנו עשינו) הוא לא קשה, ואף סלול עד התצפית הראשונה, אבל הוא בעליה.
לאחר מכן חזרנו חזרה לחניה ותפסנו טרמפ לאגם שנמצא כ-5 דק' נסיעה מטה לכיוון הכביש הראשי. ירדנו אל האגם לתצפית עליו ועל Mount Edith Cavell. משם חזרנו חזרה לחניה, ותפסנו טרמפ עד הכביש הראשי.
חזרנו לרכב שלנו, ונסענו הלאה אל מפלי Athabasca Falls. אלה מפלים עוצמתיים מאד, נמצאים ממש על הכביש. אפשר לעבור שם בין מגוון תצפיות על המפלים, הכל סלול ובמישור אחד.
לאחר מכן, נסענו עוד כ-20 דק' דרומה כדי לבקר במפלי Sunwapta Falls. אחרי Athabasca Falls, המפלים האלה נראו לנו פחות מרשימים, אך עדיין יפים.
משם חזרנו חזרה לעיירה ג'ספר, נסיעה של כ-40 דק'. טיילנו במרכז העיירה, אזור מאד תיירותי עם המון חנויות מזכרות ומסעדות, מאד צבעוני ומלא חיים.

יום #6 – טיול בפארק ג'ספר:

את היום הזה התחלנו מוקדם מאד כיוון שב-9:00 כבר היה מוזמן לנו סיור ב-Columbia Icefield, אשר ממוקם כשעה נסיעה מהעיירה ג'ספר. את הסיור הזמנו במסגרת חבילה שקנינו דרך האינטרנט – כניסה ל-4 מקומות ברוקיז, שעל חלקם אפרט תיכף, ועל חלקם בהמשך. חבילה כזו עולה 194CAD למבוגר, ואם אתם באמת מתכננים לעשות את כל 4 האטרקציות, זה חוסך הרבה כסף. ניתן להזמין חבילה זו באתר של חברת Brewster, המפעילה את כל האטרקציות האלה.
האטרקציה הראשונה בחבילה היתה סיור ב-Athabasca Glacier. הסיור יוצא ממרכז המבקרים Columbia Icefield. משם לוקחים אתכם באוטובוס לנקודת איסוף שבה אתם עולים על Snowcat – רכב ענק שמיועד לנסיעה על גבי קרח. הרכב הזה יביא אתכם אל הקרחון, שם תוכלו לרדת ולהסתובב על גבי הקרחון במשך חצי שעה באזור שמוקצה לכך.
הסיבה שהזמנו את הסיור לשעה כל כך מוקדמת (זה היה הסיור הראשון באותו יום) היא שביצענו את ההזמנה יומיים קודם לכן, וזו היתה השעה היחידה שהיו בה מקומות. בדיעבד, זו היתה החלטה מצויינת, ואני מאד ממליצה להזמין את הסיור הראשון ביום, אפילו אם צריך לקום מוקדם בשביל זה, כיוון שבסיור הראשון רק הקבוצה שלכם נמצאת על הקרחון. בהמשך ראינו איך כל 20 דקות מביאים לשם קבוצות נוספות, והמקום הופך לצפוף והומה. העליה על הקרחון והנסיעה ב-Snowcat זו חוויה ממש מיוחדת, הנופים שם מאד יפים, ואני ממליצה בחום לא לוותר על אטרקציה זו.
לאחר שחזרנו לנקודת האיסוף, אסף אותנו שוב האוטובוס, והסיע אותנו לתחנה הבאה – Glacier Skywalk. זוהי עוד אטרקציה בחבילה, אבל היא בעצם כלולה בכל מקרה במחיר של העלייה לקרחון. אטרקציה זו היא בעצם תצפית על הנוף המרהיב שיש באזור עד שמגיעים לגשר עם רצפה שקופה שתלוי באוויר. בכניסה לתצפית מחלקים מדריכים אלקטרוניים אשר מלמדים על היבטים שונים שקשורים לאזור. הנוף עצמו מאד יפה. לא הרגשנו שגשר הזכוכית תורם במשהו. המדריך האלקטרוני היה מעניין. לאחר ששבענו מהנוף, עלינו על אוטובוס וחזרנו למרכז המבקרים.
משם נסענו דרומה. הכביש הראשי מלא בנופים מרהיבים שאי אפשר להפסיק להתפעל מהם. מאחורי כל סיבוב נגלים נופים חדשים ושונים. לאחר שעה עצרנו ב-Mistaya Canyon. זהו מסלול קצר (רבע שעה הליכה בכיוון אחד) לאורך קניון קטן שנגמר בנהר גועש עם נוף להרים. אם אתם קצרים בזמן, ניתן לוותר על הקניון הזה, במיוחד אם ביקרתם ב-Maligne Canyon.
משם המשכנו דרומה בכביש הראשי, עד שנגלה לעינינו אגם בצבע טורקיז, מוקף כולו בהרים, חלקם עם שאריות שלג. היה נורא חם, והאגם היה כ”כ יפה, שהחלטנו לעצור שם ולטבול במים, בעלי אף נכנס לשחות. היינו שם לבד, והיה פשוט תענוג!
אחרי שהתרעננו, חזרנו לרכב, והמשכנו דרומה, עד שהגענו ל-Bow Summit. מהחניון יוצא מסלול סלול, אך בעליה די תלולה, שנמשך כ-20 דק', עד שמגיעים לפסגה, ממנה נגלה נוף על Peyto Lake – אגם בצבע טורקיז בצורת כוכב שביט, מוקף בהרים מכל עבר, מאחוריו קרחון, פשוט יפהפה! מומלץ בחום!
לאחר ששבענו מהנוף, חזרנו לרכב והמשכנו דרומה לעבר Bow Lake. עוד אגם מדהים בצבע טורקיז-תכלת, עם מים צלולים-צלולים, אשר מוקף בהרים עם קרחונים. כל אחד מהאגמים שונה לחלוטין מהאחרים. לא יכולתי להתאפק, וגם פה טבלתי את רגלי במים.
מכאן המשכנו דרומה לעבר העיירה Lake Louise, ומקום הלינה שלנו ללילה הזה – Mountaineer Lodge. מקום הלינה הזה היה יקר, אך המיקום שלו היה מעולה – היישר מעבר לכביש היה מרכז המבקרים. כמו כן, המיטה היתה עצומה, בלודג' ניתן היה להנות מג'קוזי וסאונה. בלודג' הוגשה ארוחת בוקר חמה ומשביעה, אם כי ציפיתי ליותר מתגובות המבקרים שקראתי עליה.

יום #7 – טיול ב-Lake Louise והסביבה:

את היום הזה גם כן התחלנו מוקדם מאד. אותה בחורה שנתנה לנו טרמפ יומיים קודם לכן, עידכנה אותנו שאם נרצה להגיע ל-Lake Moraine, כדאי מאד שנגיע לשם לפני 7:30 בבוקר או אחרי 16:00, כי בכל זמן אחר חוסמים את הכביש שמוביל לשם כיוון שיש יותר מכוניות ממקומות חניה. גם מידע זה לא מופיע בשום מקום, ופשוט עובר מפה לאוזן בין המטיילים. במלון לא אמרו לנו על זה כלום, למרות שברור לחלוטין שאנשים שמגיעים לאזור ירצו לנסוע לשם, הרי זה הנוף הכי מפורסם של הרי הרוקיז הקנדיים. רק לאחר ששאלתי במפורש לגבי זה, נאמר לי שאכן חוסמים את הכביש החל מ-8:00, לכן כדאי להגיע מוקדם.
אז כאמור, קמנו מוקדם, ויצאנו לדרך. עקב השעה המוקדמת, זכינו לראות בדרך עוד גור של דוב שחור. כשהגענו לאגם, השעה היתה 7:00. בשעה זו האגם עדיין לא היה מואר היטב, השמש האירה רק את פסגות ההרים המקיפים אותו. החלטנו לטפס למעלה כדי לקבל תצפית יותר טובה. הרבה מאד אנשים פשוט טיפסו על ערימת סלעים ענקיים, ואנחנו אחריהם. מאוחר יותר גילינו שיש שביל בסוף החניה אשר מוביל לתצפית, וכי אין צורך לטפס על ערימת הסלעים. חיכינו בתצפית שעה וחצי כדי לאפשר לשמש לצאת כמה שיותר ולהאיר את האגם, עד שבסופו של דבר נאלצנו ללכת. אמנם התאורה לא היתה אופטימלית, אבל גם זה לא גרע מיופיו של האגם הזה, וההשתקפות המושלמת של ההרים הסובבים אותו במי הטורקיז-תכלת שלו. זהו מקום שאסור להחמיץ!
לאחר מכן חזרנו ללודג', אכלנו ארוחת בוקר, והלכנו אל מרכז המבקרים. משם יוצאים שאטלים (בפועל אוטובוס בית-ספר שהוסב למטרה זו במהלך חופשת הקיץ) אל Lake Louise כיוון שגם שם יש מצוקת חניה. גם את זה הפקידה בלודג' סיפרה לנו כבדרך אגב כיוון שכבר שאלנו לגבי Lake Moraine, אחרת בכלל לא היינו יודעים. שירות השאטלים הזה הינו בחינם.
אחרי Lake Moraine, אגם לואיז מחוויר קצת, אך הוא עדיין מדהים, והביקור בו מאד מומלץ! לאורך האגם יש טיילת שמקיפה את חציו הצפוני. הלכנו בה כשעה ואח”כ שבנו על עקבותינו.
משם נסענו ל-Herbert Lake שנמצא כ-5 דק' נסיעה מ-Lake Louise. האגם הוא קטן, ולכן גם מימיו קצת יותר חמים מאשר באגמים הגדולים. כשהגענו אליו, עלינו על בגדי ים, והלכנו לשחות. זה היה תענוג, וממש מרענן! אחרי ששבענו מהשחיה, נסענו אל מקום הלינה הבא שלנו שממוקם רק 10 דק' נסיעה משם – Great Divide Lodge. הלודג' נמצא על הכביש הראשי של פארק Yoho, ולצד Wapta Lake. בלודג' שידרגו אותנו לאגף החדש, לסוויטה שצופה על האגם. הנוף באמת היה מהמם, אבל הסוויטה היתה מוזרה למדי – בנויה בצורת גלריה, הסלון והשירותים/ מקלחת למטה, ומדרגות צרות ותלולות שמובילות לגלריה, בה נמצאת המיטה. מעבר לזה, היה חלון גדול ושקוף שפנה לנוף (ויחד עם זאת לכביש ולחניה), הוילונות לא נסגרו עד הסוף, מה שיצר חוסר פרטיות רציני בערב, ורק חלק קטנטן מכל החלון אפשר פתיחה שלו. בהעדר מיזוג בחדר – היה מאד מאד חם, וכל עוד אותו חלק קטנטן היה פתוח – היה גם הרבה מאד רעש מהכביש הראשי. מזל שלפחות סיפקו לנו מאוורר. הלודג' מספק ארוחת בוקר קונטיננטלית.

יום #8 – טיול בפארק Yoho ו-Kootenay:

התחלנו את היום בטיול בפארק Yoho. היעד הראשון שלנו היה Emerald Lake, וכשמו כן הוא! אותו יום היה מעושן עקב שריפת יער בקרבת מקום, אך כל זה לא השפיע כלל על צבע האגם הזה – פשוט טורקיז טהור! על גבי האגם יש בקתות השייכות ללודג' כלשהו, ויש שביל סלול שעובר בין הבקתות לאורך האגם. הלכנו בו כחצי שעה, ואז חזרנו על עקבותינו. הביקור באגם מאד מומלץ!
בחזרה אל הכביש הראשי עצרנו בנקודת תצפית נוספת, ממש קרוב לכביש הראשי. יש שם נהר רחב וסוער, וסלעים שהמים חצבו בהם מעבר צר.
משם המשכנו אל מפלי Takakkaw Falls. מהחניון יש מסלול סלול שמוביל אל תחתית המפל, אורך המסלול כ-20 דק'. המפל עוצמתי מאד ונופל מגובה רב. שימו לב, כשמתקרבים למפל, נהיה קר מאד, ויש שם רוחות חזקות מאד! לכן כדאי להביא איתכם משהו חם. המפל מאד מרשים, ומומלץ מאד לביקור!
לאחר הביקור במפל, נסענו דרומה, לביקור בפארק Kootenay. תחילה נסענו למפלי Numa Falls, אך כשהגענו לשם, הבנו שהמסלול סגור עד לסתיו 2017 כיוון שהגשר נשטף.
החלטנו במקום זאת לנסוע ל-Marble Canyon. אורך המסלול הוא כ-20 דק' לכל כיוון. הקניון מאד יפה, והמים בו בעלי צבע טורקיז.
מהביקור שלנו בפארק Kootenay נוצרה ההרגשה שהוא משמעותית פחות מתוייר מהפארקים השכנים, שכן היינו היחידים לאורך רוב המסלול.
משם נסענו ל-Johnston Canyon. עשינו את המסלול המלא שמגיע עד המפלים העליונים. אורך כל כיוון הוא כ-2.5 ק”מ. המסלול סלול ברובו המוחלט עד המפלים התחתונים, ובחלקו גם עד המפלים העליונים, ובדרגת קושי קלה. ההליכה במסלול ממש נחמדה, אם כי אותי אישית הקניון לא הרשים.
משם נסענו לעיירה באנף, הממוקמת כחצי שעה נסיעה מהקניון. כפי שציינתי, אותו יום היה מעושן עקב שריפת יער בקרבת מקום, ולכן כשהגענו לפאתי העיירה, לא ראינו כלום מסביבינו, למרות שהאזור כולו מוקף בהרים.
בבאנף לנו ב-YWCA Hotel שהוא יותר מעין הוסטל לצעירים. החדר שלנו היה נקי, צנוע, ללא מיזוג, והיה בו חם מאד! במקרה ראיתי מאוורר בחלון אחד החדרים, אז ניגשתי לצוות כדי לבקש גם לנו אחד. אף אחד לא עידכן אותנו שיש בכלל אפשרות לבקש מאוורר, ואם לא הייתי רואה אחד כזה בחלון אחד החדרים, היינו נאלצים לבלות יומיים בחדר מחניק וחם. בנוסף, לקראת הערב, מתעוררת שם מצוקת מקומות חניה. כשיורד החושך, החניה חשוכה לגמרי ברובה המוחלט (המלון נמצא על גדת נחל, בתוך חורש). היו רכבים שהגיעו כשכל החניות היו תפוסות, ונאלצו לנסוע לאנשהו לתוך החורש ולחפש איפה לחנות שם. החורש לא מואר כלל, ותיתכן נוכחות של חיות בר שם. אנחנו הרגשנו מאד לא בנוח להסתובב בחניה ובשטח שמחוצה לה אחרי שירד החושך.

יום #9 – טיול בפארק באנף:

כיוון שהמלון שלנו לא סיפק ארוחות בוקר, נאלצנו לחפש מקום אחר לאכול בו, ומצאנו מקום שאנחנו ממליצים עליו בחום! בלודג' Banff Caribou Lodge & Spa ניתן לקבל בופה ב-18CAD לאדם. הבופה מאד עשיר ומכיל מגוון עצום של אוכל חם, יוגורטים, דגנים, פירות, לחמים ועוד.
את אותו בוקר התחלנו עם ראות בינונית, עדיין היה אביך בגלל העשן, ולא ראו היטב את ההרים הרחוקים יותר. החלטנו להתחיל עם נסיעה ל-Bow Falls, אשר נמצאים בעיירה באנף עצמה, כ-5 דק' נסיעה מהמלון שלנו. המפלים הם לא בין המרשימים שיצא לנו לראות עד כה בטיול, אבל עדיין נחמד לבקר שם. יש שם גם מסלול הליכה אל המפלים, אבל החלטנו לקצר זמנים ולחנות ישר בחניה שלידם. משם נסענו ל-Johnson Lake, נסיעה של כ-20 דק'. כאשר הגענו לשם, היו הרבה מתרחצים באגם, והחלטנו שגם אנחנו נצטרף אליהם. אך כל שהספקנו היה לטבול את רגלינו במים, ומיד השמים הפכו לקודרים, התחילה רוח ממש חזקה, וגשם. חזרנו לרכב, ונסענו ל- Vermillion Lakes. יש שם 3 אגמים, זה ליד זה. האגמים עצמם אינם מרשימים, מה שיפה שם זה הנוף שנשקף אל ההרים שמסביב, וההשתקפות שלהם במים. אך כשהגענו לשם, כל ההרים היו מכוסים בעננים כבדים, והכל היה אפור.
משם החלטנו לנסוע ל-Banff Gondola, שזהו רכבל שעולה להר Sulphur, ומשם נשקף נוף על כל העמק של באנף וההרים שמסביב. גם אטרקציה זו היא חלק מהחבילה שהזמנתי, והזכרתי קודם לכן. הסערה קצת שכחה, והיה נראה שהראות משתפרת עקב הרוח שפיזרה את העננים והעשן. נסיעה של כ-10 דק' מהמלון שלנו הביאה אותנו אל החניון של הרכבל. כבר היו לנו כרטיסים, לכן ישר נעמדנו בתור לרכבל עצמו, ותוך רבע שעה כבר היינו בתוך הרכבל. על פסגת ההר יש קומפלקס שלם, עליו ארחיב בהמשך. משם יוצא גם מסלול שמרוצף בקורות עץ לכל אורכו, ונמשך לאורך כל רכס ההר עד לנקודת התצפית העליונה ביותר. אורך המסלול בכיוון אחד הוא כרבע שעה (בהנחה שלא עוצרים לתמונות). מכל נקודה לאורך המסלול נשקפים נופים על העמק שלמרגלות ההר, שם נמצאת גם העיירה באנף, וההרים והאגמים שבאזור. כשעלינו למעלה, לאט לאט הרוח פיזרה את כל העננים, ולעינינו נגלה הנוף המלא והמרהיב! את הרכבל הזה אהבנו הרבה יותר מאשר את זה שבג'ספר. הנוף בשניהם מדהים, אבל ברכבל הנוכחי גם היה מסלול שלם שאפשר היה לעשות ולראות ממנו את הנוף בזוויות שונות, וב-360 מעלות. לאחר שחזרנו לטרמינל של הרכבל, גילינו שהקומפלקס הזה (בניין בן 4 קומות) מכיל תצוגות שונות לילדים (גם למבוגרים זה היה נחמד), סרט קצר עם נופים של הרוקיז, וכן תצפית פתוחה על הגג. לא ברור אם התצוגות שנערכו שם הן קבועות או לא, אבל אם אתם עם ילדים, שווה לבדוק כשאתם שם. בקומפלקס עצמו העברנו עוד כ-40 דק' עד שעלינו על הרכבל שלקח אותנו למטה.
ליד תחנת הרכבל יש מעיינות חמים בשם Banff Upper Hot Springs שחשבנו ללכת לשם, אך בפועל רואים את כל מה שיש בפנים גם מבחוץ – בריכה אחת בלבד באוויר הפתוח. שאלנו אם זה הכל, ונענינו שכן. עקב המחיר הנמוך נוהרת לשם כמות אנשים הגדולה בהרבה ממה שהמקום יכול להכיל, והתוצאה היא שאנשים יושבים בבריכה הזו כתף אל כתף. החלטנו שחוויה כזו אפשר לחוות גם בארץ, וויתרנו על התענוג.
כיוון שהראות השתפרה משמעותית אחרי הסערה, החלטנו לחזור שוב אל Vermillion Lakes כדי לראות אם עכשיו אפשר לראות את הנוף. ואכן, הנוף שנשקף משם היה אמנם עדיין קצת אפרורי, אך יפה.
בערב הלכנו להסתובב בעיירה עצמה. העיירה מאד מתויירת, מלאה בחנויות מזכרות ומסעדות.

יום #10 – טיול בפארק באנף ונסיעה לארה”ב:

לבוקר הזה הזמנו שייט באגם Minnewanka, הנמצא כ-20 דק' נסיעה בהעיירה באנף. זוהי האטרקציה האחרונה שהיתה כלולה בחבילה שהזכרתי קודם לכן. השייט נמשך שעה, ולוקח אתכם עד סופו של האגם וחזרה. עם הגעתנו לאגם, נתקלנו בעדר של Bighorn Sheep (אמהות וגורים בלבד) שצעדו ממש לעברינו בלי לפחד, עברו חצי מטר מאיתנו והמשיכו הלאה, ואף התנפלו על כלבלב קטן שהיה באזור עם הבעלים שלו (לכן חשוב להחזיק את הכלבים שלכם על רצועה). האגם עצמו ממש יפה, בצבע טורקיז כהה, מוקף בהרים מכל עבר. גם השייט היה ממש נחמד.
לאחר השייט נסענו על גבי הסכר, וחזרנו לכביש הראשי. משם נסענו דרך קלגרי אל עבר המעבר לארה”ב, נסיעה של כ-4 שעות.
במעבר הגבול לארה”ב לקחו מאיתנו את הדרכונים ונתבקשנו להחנות את הרכב שלנו ולהכנס למשרד כדי שיקחו מאיתנו טביעות אצבע. בנוסף גבו מכל אחד מאיתנו 6$ מבלי להסביר על מה בדיוק.
לאחר שעברנו את הגבול, נסענו עוד שעה נוספת עד שהגענו אל עיירה בשם East Glacier Park Village, אשר שוכנת בצידו המזרחי של Glacier Park. כל האזור ממעבר הגבול ועד העיירה הוא צחיח ושומם לחלוטין. יש שם מעט מאד עיירות, ולכן אין הרבה אופציות ללינה בצד זה של הפארק. מעט העיירות שמתחילות לצוץ לקראת סוף הנסיעה נראות עניות מאד – קרוואנים חצי מפורקים, מגרשי גרוטאות, אנשים מפוקפקים ברחובות וכו'. גם East Glacier Park Village לא שונה מהעיירות האחרות בהרבה. היא כנראה קצת יותר מתויירת, אבל גם היא עניה מאד, רוב הבתים בה נראים כאילו הם עומדים להתפרק, וטיפוסים מפוקפקים מסתובבים ברחובות. חיפוש קצר באינטרנט העלה שגם רמת הפשיעה שם גבוהה יחסית. בנוסף, קראתי מראש שיש שם בעיה של ליסטריה במים, לכן הקפדנו לשתות רק מים מינרליים, ולצחצח שיניים רק איתם.
את שני הלילות הבאים העברנו בצימר פרטי בשם The Brown House. הבעלים הוא איש מבוגר ונחמד למראה. קיבלנו צימר עץ עם כניסה פרטית מהרחוב. מבפנים, הצימר היה מרווח, וקושט בצורה רומנטית, ממש מתאים לירח דבש. מצד שני, הוא חלק קיר עם החנות של בעל הצימר, ואפשר היה לשמוע הכל מעבר לקיר (וכך גם אותנו), מה שפגע מאד בתחושת הפרטיות. בנוסף, באופן תמוה ואף קצת מחשיד, הוילון בחדר השירותים/מקלחת היה לבן שקוף, והחלון פנה למרפסת הקדמית של בעל הצימר (שאר הוילונות בצימר היו אטומים). כמובן שנאלצנו לאטום אותו.
הרושם הראשוני שלנו מהעיירה היה כ”כ שלילי, שהחלטנו באותו יום אפילו לא להסתובב בחוץ, אלא להכנס לסופר הקרוב, לקנות יוגורט, ולאכול אותו בחדר יחד עם האוכל שעוד נותר לנו.

יום #11 – טיול בפארק Glacier:

את ארוחות הבוקר שלנו אכלנו ב-Glacier Park Lodge, אשר ממוקם מהעבר השני של הכביש. ארוחת הבוקר הינה בסגנון בופה, ועולה 16$ לאדם. הבופה היה צנוע יותר מזה שבבאנף, אך עדיין טוב. לדעתינו המחיר שלו קצת יקר ביחס לתמורה שמקבלים, אך מאד לא רצינו להסתובב בעיירה בחיפוש אחר מקום לאכול בו, ומרבית הסיכויים שגם לא היינו מוצאים שום דבר יותר טוב. שם גם אכלנו את ארוחת הערב באותו היום, שגם היא היתה קצת יקרה ביחס לתמורה, אך מאד טעימה.
אחרי ארוחת הבוקר נסענו לתחנה הראשונה שלנו באותו יום – The Running Eagle Falls. המפלים נמצאים כ-10 דק' נסיעה מהעיירה. הכניסה לפארק היא בתשלום – על שבוע (אי אפשר פחות) שילמנו 30$ לרכב. המסלול עד המפלים הינו באורך של כ-10 דק' לכיוון אחד. המפלים לא נורא מרשימים, אבל עדיין המסלול נחמד מאד. בהעדר זמן, ניתן לוותר עליו.
משם נסענו ל-Two Medicine Lake אשר נמצא כ-5 דק' נסיעה מהמפלים. האגם מוקף בהרים בעלי צורות ייחודיות, חלקם אף צבעוניים (ניתן לראות בהם גוון אדמדם). עם זאת, אחרי האגמים הצבעוניים והמרהיבים של קנדה, האגם הזה לא הדהים אותנו. ללא ספק, אם היינו מתחילים מהפארק הזה, ורק אחריו נוסעים לקנדה, הרושם היה אחר לגמרי.
משם, נסענו לחלק הצפוני של הפארק, נסיעה של כשעה וחצי. מהכביש שעוקף את הפארק ראינו נוף על ה-Lower Two Medicine Lake, שקצת התייבש, מוקף בהרים.
כאשר הגענו לחלק הצפוני של הפארק, עצרנו לנוף על Sherburne Lake, גם הוא מוקף בהרים.
משם המשכנו הלאה אל תוך הפארק, עד שהגענו ל-Swiftcurrent Lake. מה שכתבתי לגבי ה-Two Medicine Lake תופס גם לגבי האגם הזה. באגם הזה הזמנו מבעוד מועד שייט, אשר יוצא מהרציף שלמרגלות הלודג' שעל שפת האגם (צריך לעבור דרך הלודג' כדי להגיע לרציף). השייט מתחיל ב-Swiftcurrent Lake, עוגן בקצהו השני, שם יש קטע הליכה של כ-5 דק' בתוך יער, ואז מגיעים לאגם נוסף, Josephine Lake, שם מחכה סירה נוספת שלוקחת אתכם לקצהו השני של האגם. פעמיים ביום יש בנוסף לשייט גם אפשרות להצטרף לסיור מודרך שהולך מ-Josephine Lake ל-Grinnell Lake. כיוון שבאזור זה יש מושבה גדולה של דובי גריזלי, ואנחנו רק זוג, החלטנו לא להסתובב שם לבד, ולהזמין את השייט בשעה שבה יש גם סיור. בהלוך החוויה היתה בהחלט נחמדה. כשיצאנו מהסירה השניה, המדריך הסביר שיש כמה אופציות: א) ללכת לסיור יחד איתו, ב) לרדת מהסירה ולעשות מסלול לבד (יש שם הרבה מסלולים אפשריים), ג) להשאר בסירה ולחזור חזרה. על החוף מחכים אנשים כדי שהסירה תיקח אותם חזרה, אך כמות האנשים שתעלה היא רק ככמות האנשים שירדו מהסירה. הוא הסביר שהוא מתכנן לחזור לסירה האחרונה, אך אם לא ירדו ממנה אנשים כלל, היא תחזור חזרה מבלי לאסוף אף אחד, ומשם היא תשוט הלוך-חזור עד שהיא תאסוף את אחרון המטיילים.
החלטנו לרדת וללכת יחד עם המדריך. היינו קבוצה ענקית, ומאד מהר הבנו שאנחנו עוזבים את המדריך וממשיכים לבד. אמנם הוא סיפר דברים מעניינים, אך זה נעשה בצורה שתהיה מעניינת לילדים, וכל ההליכה לאורך המסלול התארכה עוד ועוד. בסופו של דבר, למרות החשש שלנו ממפגש עם דובים (שהתחזקו עוד יותר מזה שאנשים שעברו דיווחו שהם ראו דובים) נטשנו את הקבוצה והמשכנו לבד. הפעלנו את הרמקול הנייד וקיווינו לטוב. ואכן, אחרי כ-2 מייל הגענו ל-Grinnell Lake. האגם יפה, חלקו אפילו בצבע טורקיז, אבל גם אותו היה קשה להשוות לאגמים של קנדה.
חזרנו חזרה לרציף מבלי להתקל בדובים, ואז גילינו שהסירה שהרגע עזבה לא אספה את כל האנשים שהיו, ושבעצם עכשיו יש תור. הפעם הבאה שהסירה הגיעה היתה שעה מאוחר יותר. השייט לאורך האגם לוקח 10 דק' לכיוון, אבל למרות שידוע מראש שבשעות אלה נוצר תור ארוך כי כולם חוזרים מהמסלולים חזרה לרציף, לא טרחו לשלוח את הסירה עוד כמה פעמים כדי להקל על התור מתוך התקמצנות ועצלנות. משיט הסירה פשוט ישב בה במשך שעה בקצה השני של האגם, עד שהגיעה הסירה מ-Swiftcurrent Lake, ורק אז שט חזרה אל עבר הרציף. מבחינתנו זה היה זלזול בוטה באנשים ששילמו את מיטב כספם (27$ לאדם) על השייט. לא רק שלא טרחו להגדיל ראש כדי לשחרר קצת את התור, הסירה הגיעה באיחור אפילו ביחס ללו”ז המוצהר שלה. כשהיא הגיעה היה כבר תור של 100 איש, אם לא יותר (הסירה יכולה להכיל רק 49, בהנחה שכולם יורדים מהסירה). בשלב הזה המדריך שלנו ,שחזר עם הקבוצה, התחיל לשכנע אנשים ללכת 2.5 מייל עד ללודג' (באזור ששורץ דובים) מבלי לחכות לסירה כי אמנם יאספו בסוף את כולם, אבל זה עלול לקחת עוד שעתיים, ואז כבר יהיה חשוך. וזה בהנחה שאנשים לנים בלודג', הלינה שלנו היתה במרחק שעה וחצי נסיעה משם בכביש נטוש ולא מואר. אנשים שהגיעו אחרונים, עם מספר ילדים, חלקם בני שנתיים, הבינו שברגל הם יגיעו מהר יותר ופשוט ויתרו. בסירה שהגיעה ירדו 21 איש. ההתנהלות הזו השאירה טעם מר מאד מחוויה שהיתה יכולה להיות מאד מוצלחת ומומלצת.

יום #12 – טיול בפארק Glacier:

ביום הזה טיילנו בחלק המרכזי של הפארק. משך הנסיעה ממקום הלינה שלנו עד לאזור זה של הפארק הינו כשעה. התחלנו עם תצפית על St. Mary Lake וההרים שסובבים אותו. מאותו רגע נסענו לאורך כל היום בכביש החוצה את הפארק שנקרא Going-to-the-sun Road. זהו כביש עם נופים מדהימים לכל אורכו! יש לאורכו הרבה נקודות תצפית שמתחשק לעצור בכל אחת ואחת מהן. היעד הראשון שלנו לאורך הכביש הזה היה Logan Pass. החניה שם היתה מלאה עד אפס מקום, אז ירדנו קצת חזרה במורד הכביש, והחנינו את הרכב לאורכו. מהחניון מתחיל מסלול ארוך ויפהפה, שגם אחרי קנדה מדהים כל פעם מחדש. המסלול משלב בתוכו הכל – הרים גבוהים עם פסגות הרים קירחות ושאריות שלג שנשארו, מרבדי פרחים בכל הצבעים והמינים, אגם נסתר יפהפה, מגוון בעלי-חיים שאפשר לראות ממש מקרוב.מומלץ בחום!!! המסלול מתחיל משביל מרוצף בקורות עץ שעולה במעלה ההר (עליה מתונה). כשהגענו לחלק העליון של המסלול, ראינו חבורה גדולה של זכרים צעירים של Bighorn Sheep מתקדמת ישר לעברינו. הם היו ממש קרובים ואפשרו לנו לבחון אותם מכל הזוויות עד שהמשיכו בדרכם. 5 דקות מאוחר יותר – Mountain Goat, עז הרים לבנה, צעדה לקראתינו בין הסלעים. בהמשך המסלול ראינו עוד 5 כאלה, שכלל לא מפחדות מאנשים. לאחר כ-40 דק' (אם לא לספור את כל העצירות לתמונות) הגענו אל נקודת תצפית על האגם הנסתר שמסתתר לו בין ההרים. מי שרוצה יכול לעצור כאן ולחזור, אנחנו המשכנו הלאה, עוד כ-40 דק', עד שירדנו לגדת האגם. עצרנו על גדת האגם למנוחה קצרה לפני הטיפוס הקשה חזרה, טבלנו את רגלינו במים הקרירים, ושבנו על עקבותינו. העליה חזרה היא תלולה ולא פשוטה. לאחר שצלחנו אותה, חזרנו חזרה אל הרכב שלנו, והמשכנו הלאה בדרכינו.
העצירה הבאה שלנו היתה The Loop, נקודת תצפית בנקודה בכביש שבה הוא מבצע פניה חדה מאד ומשנה כיוון. בניגוד למה שקראתי, הנוף מהתצפית הספציפית הזו לא הרשים אותי, אולי כי העמק היה נגד כיוון השמש והיה קשה לראות משהו.
המשכנו לרדת עם הכביש, עד שירדנו לתחתית העמק. העצירה הבאה שלנו היתה Trail of the Cedars. זהו מסלול מעגלי של קילומטר אחד, רובו המוחלט בשביל מוגבה שמרוצף בקורות עץ, שעובר ביער עבות של עצי ארז ענקיים. זו חוויה מעניינת ומאד מומלץ לבקר שם.
התחנה האחרונה לאורך כביש זה היתה Lake McDonald. זהו אגם גדול מאד. עקב השעה המאוחרת עצרנו שם רק לכמה דקות רק בשביל הנוף, אבל זה נראה אגם שנחמד לשחות בו.
המשכנו עם הכביש עד שיצאנו מהפארק דרך היציאה המערבית שלו. האזור שממערב לפארק נראה הרבה יותר שוקק חיים ומשמעותית פחות מפוקפק מהאזור המזרחי של הפארק, ואכן רוב התיירים עוצרים באזור שממערב לפארק.
באותו לילה עצרנו ב-Glacier Travel Inn. הוא נמצא על הכביש הראשי שמוביל לכיוון Columbia Falls, כרבע שעה נסיעה מהכניסה המערבית לפארק. דלפק הקבלה פתוח רק עד השעה 22:30 (אנחנו הגענו ב-21:00). החדר שקיבלנו היה גדול מאד, אך הוילונות בו גם לא נסגרו בצורה מלאה (קומת קרקע, יוצא לחניה ולכביש הראשי). ארוחת הבוקר שם היתה קונטיננטלית, אך כללה גם יוגורטים ומתקן להכנת ופלים.

יום #13 – נסיעה לסיאטל:

היום הזה הוקדש במלואו לנסיעה ממקום הלינה שלנו עד לסיאטל. משך הנסיעה הוא קרוב ל-9 שעות אם נוסעים ללא עצירות. עשינו עצירת התרעננות אחת לאורך הדרך, בעיירה בשם Coeur d'Alene. בעיירה זו בחרנו לעצור ב- City Park & Beach. זוהי טיילת לאורך אגם גדול, שיש בה גם שירותים ומקלחות. היו הרבה מתרחצים באגם. לצערינו, עקב קוצר הזמן, לא הספקנו לרחוץ שם גם כן, אבל זה מומלץ. החניה במקום היא בתשלום שעתי.
משם המשכנו ישירות אל סיאטל. בסיאטל לנו במשך יומיים באכסניה בשם The Loyal Inn. היא נמצאת בליבו של ה-Downtown, כ-10 דק' הליכה מה-Space Needle. מקום הלינה יקר מאד ביחס לתמורה שמקבלים, אך כפי שאמרתי, הוא נמצא בלב ליבו של ה-Downtown, וזו היתה הסיבה העיקרית שבחרנו להזמין את הלינה שלנו דווקא שם. החדר שלנו היה גדול מאד עם מיטה עצומה, במקום יש חדר כושר וג'קוזי שפתוחים 24/7, ומגישים שם ארוחת בוקר קונטיננטלית, אבל עשירה יחסית, שכוללת ופלים, פירות ודגנים. על חניה צריך לשלם בנפרד – 10$ ליום + מס.

יום #14 – טיול בסיאטל:

התחלנו את היום מביקור ב-Space Needle. מומלץ להגיע לשם עם הפתיחה כיוון שעד 9:30 מחיר הכניסה מוזל. לצערינו הגענו קצת יותר מאוחר, ולכן נאלצנו לשלם את המחיר המלא. כיוון ששילמנו את המחיר המלא, העדפנו כבר לרכוש את ה-City Pass אשר תקף ל-7 ימים ומקנה כניסה למגוון אטרקציות. אנחנו טיילנו בסיאטל רק יום אחד, אבל גם במצב זה ה-Сity Pass עלה לנו בדיוק אותו מחיר כמו לקנות כרטיס נפרד לכל אחת מהאטרקציות שעשינו באותו יום.
סיאטל לא הרשימה אותנו ביופיה, וגם הראות באותו יום לא היתה מדהימה, אבל עדיין הביקור ב-Space Needle היה נחמד.
לאחר הביקור ב-Space Needle, ביקרנו ב-Chihuly Glass Exhibition, אשר נמצא ממול ל-Space Needle. הביקור בתצוגה מומלץ בחום רב, נהנינו מאד!!!
אחרי הביקור בתצוגה הסתובבנו עוד קצת ב-Seattle Center, שזהו האזור הכי נחמד של סיאטל, מהמקומות שלנו יצא לבקר בהם.
משם המשכנו אל עבר הנמל. בדרך עברנו דרך Olympic Park שממש לא הרשים אותנו משום בחינה. הדרך מ-Seattle Center אל הנמל לקחה כחצי שעה ברגל, וההליכה היתה לא מהנעימות – או רחובות ריקים לחלוטין, או רחובות מלאים בכל מיני טיפוסים מוזרים (למען ההגינות, לא רחוק משם התקיים פסטיבל ענק שחוגג את הלגליזציה של הקנאביס, אבל חלק מהטיפוסים נכחו ברחובות בלי שום קשר לפסטיבל).
האזור של הנמל הוא גם אזור שוקק חיים, אך בכל זאת הרגשנו שם אי נוחות מסויימת כי גם שם לא היה חסר טיפוסים מוזרים. באזור הנמל הזמנו שייט של חברת Argosy (גם כן כלול ב-City Pass). מדובר באוניה גדולה אשר עושה שייט של שעה לאורך חופי ה-downtown, קצת מתרחקת מהחוף כדי לאפשר נוף על קו החוף של סיאטל, ובסוף הסיור נכנסת לתוך הנמל של סיאטל. הסיור היה חביב למדי. פחות התחברתי לקטע של הנמל בסוף, אבל סה”כ החוויה היתה נחמדה.
משם התחלנו לחזור לכיוון האכסניה שלנו, הליכה של כחצי שעה. ההליכה ברחובות ה-downtown לא היתה נעימה כ”כ – הרבה טיפוסים מפוקפקים (שלא קשורים לפסטיבל), נרקומנים. לא עשה לנו חשק להמשיך להסתובב שם.
סיאטל לא הרשימה אותנו כלל, ולא הייתי ממליצה לנסוע אליה במיוחד, בטח שלא את המרחק שאנחנו נסענו. אם אתם במקרה באזור, אפשר לקפוץ ליום אחד ולעשות את האטרקציות שציינתי. אם אתם אם ילדים, אולי תרצו להתעכב לעוד יום אחד כדי לבקר גם באקווריום של סיאטל (גם כן כלול ב-Сity Pass), אבל לא מעבר.

יום #15 – חזרה לקנדה וטיול בויקטוריה:

בבוקר נסענו מסיאטל ל-Port Angeles, נסיעה של כשעתיים. מ-Port Angeles לקחנו מעבורת אשר הביאה אותנו לויקטוריה. את המעבורת שריינו מראש בחברת Black Ball Ferry Line. משך השייט הוא כ-40 דק'. במהלך השייט נשקף נוף מאד יפה על ה-Olympic Mountains המושלגים של ארה”ב, ואף זכינו לראות מרחוק לווייתן ואורקה שקפצה מהמים, כך שאם אתם שם, תפקחו עיניים. חשוב גם לוודא שהדרכון עליכם כיוון שיש חציית גבול.
המעבורת עוגנת במרכז העיר ויקטוריה. ירדנו מהמעבורת, עברנו ביקורת דרכונים, ומשם נסענו אל מקום הלינה שלנו ליומיים הבאים – Trutch Manor. זהו בית בבעלות פרטית, אשר מחולק ל-6 יחידות דיור. המיקום שלו הוא כ-20 דק' הליכה ממרכז העיר, ברחוב שקט מאד. בעלי הבית גרים בבניין מעבר לכביש, ולכן אם הבניין נעול, הם משאירים פתק שהם בבניין שמעבר לכביש. הבית מעוצב בסגנון בית רדוף רוחות מהמאה ה-19 (או לפחות זו האסוציאציה שהעיצוב עשה לי בכל פעם). היחידה שלנו הכילה חדר שינה, מטבח מאובזר, שירותים/מקלחת ויציאה לגינה שבה אפשר לעשות ברבקיו. בעלת הבית מגישה ארוחת בוקר בבית שמעבר לכביש. את ארוחת הבוקר היא מכינה בעצמה ומאפשרת בחירה בין: ביצים ובייקון/ ופל בלגי עם קצפת/ יוגורט/ 2 פנקייקים ממולאים באוכמניות. כל מנה מוגשת עם פירות ופירות יער, כאשר בופל הבלגי יש הכי הרבה מהם.
לאחר שהתמקמנו, הלכנו למרכז העיר. התחלנו מהטיילת שלאורך ה-Inner Harbor, ממש ליד מלון The Empress Hotel. משם הלכנו לאורך הטיילת עד שלבסוף פנינו אל ה-Government Street, והמשכנו עד שחזרנו חזרה אל ה-Empress Hotel.

יום #16 – טיול בויקטוריה והסביבה:

בבוקר המשכנו לטייל בויקטוריה. התחלנו מביקור בבניין הפרלמנט. הביקור הוא ללא עלות. כל כ-20 דק' יוצא סיור מקדמת הפרלמנט. בפנים עליכם לעבור בידוק בטחוני, וחפצים חדים יוחרמו, ויוחזרו לכם רק בסוף הביקור. משך הביקור כחצי שעה, והוא מומלץ.
משם הלכנו לאורך הטיילת של ה-inner harbor בכיוון ההפוך מזה שהלכנו בו ביום הקודם, עד שהגענו ל-Fishermen's Wharf. ההליכה בטיילת היא מאד נעימה, ומומלצת. משך ההליכה הוא כ-20 דק'. אפשרות נוספת להגיע ל-Fishermen's Wharf היא על-ידי Water Taxi, מה שגם יכול להוות אטרקציה. Fishermen's Wharf זהו אזור של בתים צבעוניים שנמצאים ממש על המים, וביניהם מחברים רציפים. באזור יש מגוון מסעדות, ודוכנים, ומאד נחמד לעשות שם עצירה לארוחת צהריים.
משם הלכנו במשך עוד כ-20 דק' ל-Ogden Point. זהו שובר גלים ארוך מאד, שעל גביו יש טיילת המשקיפה ל-Olympic Mountains המושלגים של ארה”ב. בסוף הטיילת נמצא Breakwater Lighthouse. הנופים הנשקפים מהטיילת מאד יפים, והביקור שם מומלץ מאד.
משם חזרנו חזרה למרכז העיר, והלכנו לטייל ב- Beacon Hill Park. זהו פארק גדול למדי, עם אגמים, פינת חי (בתשלום), מדשאות, תצפית על ה-Olympic Mountains ועוד. מקום מאד נחמד.
לאחר הביקור בפארק חזרנו למקום הלינה שלנו, לקחנו את הרכב, ונסענו במשך עוד כ-5 דק' ל-Craigdarroch Castle. הביקור בטירה מומלץ. משך הביקור כשעה. עלות הכניסה היא 14.25CAD, המקום מציע הנחה לסטודנטים – 9.25CAD.
משם נסענו ל-Butchart Gardens. משך הנסיעה מויקטוריה הוא כחצי שעה. עלות הכניסה היא 32.6CAD, לא כולל מס. הגנים פתוחים עד שעה מאוחרת בלילה. אנחנו הגענו בסביבות 19:00. היתרון היה שהיו מעט מאד אנשים בגנים בשעה זו. החסרון – אחרי כשעתיים התחיל להחשיך. שעתיים זה מספיק זמן כדי לראות את כל הדברים המרכזיים בגנים, אך אפשר בקלות לבלות שם גם 4 שעות. הגנים מכילים סגנונות שונים של גנים ושל צמחים, ומתפרשים על פני שטח ענק. בשעה 20:00 התחילה גם הופעה של שני אמנים אורחים בבמה שנמצאת בפארק. ישבנו שם כ-40 דק' אחרי שהחשיך, והאזנו להופעה. היתה חוויה מאד נחמדה, והביקור בפארק מומלץ בחום!

יום #17 – נסיעה מויקטוריה לטופינו:

המטרה שלנו ביום הזה היתה להגיע מויקטוריה לטופינו. בדרך ביצענו עצירות בנקודות מעניינות.
המקום הראשון שבו עצרנו נמצא כשעה ו-20 דק' נסיעה מויקטוריה. זוהי עיירה בשם Chemainus, שבמרכזה יש אוסף של ציורי קיר שמתארים מאורעות שאירעו בעיר בתקופות שונות. הסתובבנו במרכז העיירה במשך שעה, ונסענו הלאה.
לאחר עוד כשעה של נסיעה עצרנו לארוחת צהריים במקום בשם Coombs. המקום נמצא ממש על הכביש, ויש שם שוק מקורה ולא מקורה, ובנוסף מספר מסעדות, אחת מהן בתוך השוק. האטרקציה המרכזית במקום היא הגג של השוק המקורה, שמכוסה דשא, ועליו רועות עזים.
משם נסענו הלאה, ולאחר כ-10 דק' נסיעה עברנו ליד אגם גדול. עצרנו, החלפנו לבגד ים, והלכנו לשחות. לאחר מכן המשכנו הלאה במשך עוד כ-5 דק', ועצרנו בעצירה האחרונה שלנו ליום זה – Cathedral Grove. אזור זה נמצא בתוך פארק בשם MacMillan Provincial Park. באזור הזה יש שני מסלולים שיוצאים ממש מהכביש – Big Tree Trail, ומסלול נוסף שיוצא מהעבר השני של הכביש. אנחנו עשינו רק את ה-Big Tree Trail עקב השעה המאוחרת והנסיעה הארוכה שעוד היתה צפויה לנו. המסלול מזכיר את ה-Trail of the Cedars שעשינו ב-Glacier Park. גם פה יש יער עבות של עצי ארז ענקיים, חלקם בני 300 שנה ויותר. השיא הוא עץ בן 800 שנה שנמצא לאורך המסלול, ומתנשא לגובה רב מאד. המסלול הארוך לוקח כ-10 דק', והוא מעגלי. אם יש זמן, נחמד לעצור שם ולחלץ רגליים.
משם המשכנו עוד כשעתיים עד לטופינו. הכביש עובר דרך שמורת Pacific Rim, והופך להיות מפותל מאד. הנופים לאורך הכביש הם מדהימים! לצערינו, עקב השעה המאוחרת, לא היה לנו זמן לעצור ולהתפעל מהנופים, אך עדיין נהנינו מאד מהנוף שנשקף מחלון הרכב.
בטופינו לנו במשך יומיים במלון שנקרא Maquinna Hotel. בפועל זו מעין אכסניה גדולה ופשוטה למדי, אך נמצאת במיקום מעולה, היישר במרכז העיירה וליד הים, קרוב למסעדות ובשכנות לסופר גדול. בנוסף, מחיר המלון הזה הוא זול מאד. בעיקרון הזמנו שם את החדר האחרון שהיה פנוי – חדר טווין, וציינו שאנחנו בירח דבש. כשהגענו, נתנו לנו חדר עם מיטה זוגית ונוף לים ולאיים. החדרים שם הם, כאמור, פשוטים, אך עדיין היה נחמד שהצוות הגדיל ראש, והשתדל ללכת לקראתנו.

יום #18 – שייט לוייתנים:

בבוקר יום זה עשינו שייט לווייתנים. את השייט הזמנו מראש בחברת Adventure Tofino. החברה קטנה יחסית, אך לאחר שקראנו עליהם הרבה ביקורות נלהבות ב-TripAdvisor, החלטנו להזמין דווקא אצלם. שייט לווייתנים מתבצע בחברה זו בסירות Zodiac בלבד – סירות גומי עם מנוע, ששימשו בעברן את משמר החופים. הסירות מאד מהירות ומסוגלות לתמרן בקלות. הנסיעה בסירות אלה אינה מומלצת למי שסובל מבעיות גב למיניהן ולנשים בהריון, כפי שניתן לקרוא באתר של כל אחת מהחברות שמציעה את הסיורים האלה. עלות שייט לווייתנים בחברה זו עולה כ-100CAD לאדם.
החלטנו לא לאכול הרבה לפני השייט, מטעמי מחלת ים, וכן לקחנו חצי כדור של Travamin (כדור נגד מחלת ים). בסופו של דבר, המים היו רגועים, ולדעתי היינו מסתדרים גם ללא הכדור. לכדורים אלה יש תופעות לוואי חזקות מאד שגורמות לנמנום, ועוברות רק לאחר כמה שעות.
כאשר התעוררנו בבוקר, כל האזור היה מכוסה בעננים נמוכים, אשר לא אפשרו לראות 500 מטר קדימה. מאד התבאסנו כי חשבנו שזה מוריד את הסיכויים לראות לווייתנים כמעט לאפס. עם מעט מאד אמונה הלכנו אל המשרדים של חברת Adventure Tofino. מבקשים להגיע לשם חצי שעה לפני תחילת הסיור כדי להסדיר את התשלום, לעבור תדריך ולקבל חליפת הצלה (חליפה שלמה לכל הגוף אשר מאפשרת ציפה במקרה של נפילה למים, וכן מחממת מאד). מומלץ מאד להביא איתכם מינימום דברים, שכן בסירה אין מקום לתיקים, ותתבקשו להשאיר אותם במשרדים. במקום תוכלו לקחת שק שאינו חדיר למים, ולשים שם את כל הדברים שחשובים לכם.
מה כן כדאי לקחת? מצלמה ומשקפת.
לאחר שכולנו (12 איש על סירה) לבשנו את החליפות, התחלנו את ההליכה לעבר הרציף, מרחק של כ-5 דק' הליכה מהמשרדים. שם קיבל את פנינו המדריך טים, נתן לנו הסבר קצר, ואז הושיב את כולנו בסירה. הוא זה שבוחר איך להושיב את האנשים, לכן אם יש לכם העדפה מסויימת, כדאי פשוט לבקש ממנו. הנסיעה בים הפתוח היא מאד קופצנית, יש רוח חזקה מאד, ומי שיושב בחרטום הסירה, מקבל מכות חזקות מאד בגב, שכן החרטום קופץ הרבה יותר מאשר הירכתיים. לכן, אם יש לכם מחלת ים, או אם אתם חוששים לגב שלכם, עדיף שתשבו כמה שיותר מאחורה, שם הנסיעה היא קצת יותר נינוחה. כיוון שהיו עננים נמוכים מאד בכל האזור, ולא ראו כלום, לא ראינו סיבה לשבת מקדימה, והתיישבנו הכי מאחורה.
בתחילתו של השייט רוב הזמן כל הסביבה היתה אפופה בערפל ולא ראינו כלום. באיזשהו שלב המדריך הביא אותנו לאיזשהו אזור בו יכולנו לראות כלבי ים על הסלעים. הוא נתן לנו הרבה זמן להתבונן בהם, בעוד שהוא מספר כל מיני עובדות מעניינות עליהם, וכשכולם שבעו מכלבי הים המשכנו הלאה, שוב עמוק לתוך הערפל. לאחר נסיעה קצרה פתאם עצר המדריך את הסירה כיוון שהוא הבחין בלוטרה ששוחה במים. בשלב הזה, עם הערפל הכבד שאפף אותנו מכל עבר, קשה היה להאמין שזה בכלל אפשרי לראות לווייתנים. שאלתי על כך את המדריך, ולהפתעתי הוא ענה שבהחלט יש סיכוי טוב שנראה לווייתנים. הוא לא ממש הצליח לשכנע אותי, אבל בכל מקרה אנחנו כבר על הסירה, אז מה שיהיה יהיה.
שטנו במשך עוד כמה זמן בתוך ערפל, ופתאם פרצנו את הערפל והגענו למקום כלשהו, קרוב לחופי אחד האיים הקטנים במפרץ, ששם הערפל התפזר, ואפשר היה לראות את החוף. ופתאם ראינו שאנחנו לא לבד, שסביבינו יש עוד כמה סירות וגם.. לווייתנים אפורים! תחילה ראינו רק אחד, מרחוק, אך מאד מהר הבנו שיש לידינו עוד 3 לווייתנים אפורים. טים דומם את המנוע, ואיפשר לנו לצפות להנאתינו בלווייתנים ששוחים סביבינו, תוך שהוא מסביר ומספר עובדות מעניינות עליהם. צפינו בלווייתנים מעל לשעה כאשר באף שלב טים לא האיץ בנו להמשיך הלאה ולסיים את הסיור, וכן דאג למקם אותנו במיקום הטוב ביותר האפשרי, תוך שהוא מכבד מאד את האזור האישי של הלווייתנים, ולא מנסה להכנס אליו. הלווייתנים שחו ממש קרוב לסירות, כאשר השיא של הסיור היה ששני לווייתנים מתבגרים (בני שנתיים-שלוש) שחו ממש מתחת לסירה שלנו, כך שיכולנו לראות את כל גופם מתחת למים, ויצאו ממש ליד דופן הסירה. זו היתה חוויה נדירה ובלתי נשכחת, החזקה ביותר עבורי בכל הטיול הזה!
גם אחרי החוויה הזו, אשר ברור היה שתהיה השיא של כל הסיור (וגם השיא של כל הסיורים במהלך הקיץ הזה, על פי הדברים שהמדריכים בסירות השונות החליפו ביניהם), טים נתן לנו להמשיך לצפות בלווייתנים עוד הרבה זמן, מבלי להאיץ בנו, תוך שהוא ממשיך לספר עובדות מעניינות עליהם ועונה על שאלות.
לבסוף, לאחר כ-3 שעות חזרנו חזרה לטופינו. אני ממליצה בחום רב על הסיור הזה, ועל החברה הזו בכלל, ועל המדריך טים בפרט! זו היתה חוויה מדהימה שלעולם לא תשכח!
לאחר החזרה לטופינו, הלכנו לאכול ארוחת צהריים, שכן דילגנו על ארוחת הבוקר. מאוחר יותר באותו היום, אחרי שהשפעת התרופה פגה, לקחנו את הרכב, ונסענו כ-10 דק' דרומה אל Chesterman Beach. זוהי רצועת חוף חולית. כשהגענו לשם, היתה רוח קרה וחזקה, האוקיינוס היה גלי, ולא התחשק לנו להשתכשך במימיו, אך חוף זה מתאים מאד לחובבי גלישת הגלים.
טיילנו בחוף הלוך וחזור, חזרנו לרכב, ונסענו עוד כרבע שעה דרומה, ל-Long Beach. כשמו כן הוא, זוהי רצועת חוף ארוכה מאד, די דומה במאפייניה ל-Chesterman Beach. לאחר שטיילנו לאורך החוף, חזרנו לרכב, וחזרנו לטופינו.

יום #19 – שייט דובים:

לבוקר זה הזמנו שייט דרך אותה החברה שמטרתו לצפות בדובים שחורים. כיוון שזהו השייט השני שהזמנו באותה החברה, קיבלנו הנחה של 10CAD לאדם (העלות המקורת של הסיור היא כמו זו של שייט הלווייתנים). משך הסיור הינו 2-2.5 שעות.
הסיור מתבצע בזמן שפל, כאשר המים נסוגים, וחושפים את הקרקעית הסלעית. הדובים יוצאים במהלך השפל אל החוף, ומחפשים סרטנים שמתחבאים מתחת לסלעים שנחשפו.
הסיור מתבצע באותן הסירות, ובמקרה שלנו אפילו עם אותו המדריך, טים. האזור אליו שטים שונה מזה ששטנו אליו בסיור הלווייתנים. הפעם הסיור נערך במים שקטים, בין איים. ביקשנו מהמדריך לשבת הפעם מקדימה כדי לחוות את החוויה משם. מקדימה אכן מרגישים חזק יותר את כל הקפיצות של הסירה בגלים, ואת כל התמרונים. במים שקטים זה בסדר גמור, ולא מקבלים מכות חזקות. כששטנו בחזרה לעבר טופינו, התחיל גשם והיה קר נורא מקדימה – הרוח והגשם היכו לנו בפנים כך שבקושי יכולנו לפקוח את העיניים.
הסיור נערך במקומות יפהפיים, וכיוון שישבנו מקדימה, יכולנו לראות את הנוף במלואו מבלי שמישהו הסתיר לנו. יתרון נוסף בלשבת מקדימה בשייט הזה היא שמקדימה יש רק 2 אנשים, ולא 3 כמו בשאר הספסלים, לכן קל יותר לראות את מה שקורה בכל אחד מהצדדים.
העצירה הראשונה שביצענו היתה כדי לצפות במושבת כלבי ים שנחו על אחד הסלעים שבלטו מהמים. משם המשכנו למקום שבו גם שהינו מרבית הסיור – כדי לראות דובים שחורים.
ראינו במהלך הסיור 4 דובים שחורים מקרוב ועוד 3 מרחוק. המדריך ידע באופן מדוייק כיצד עדיף למקם את הסירה כדי שתהיה לנו תצפית אופטימלית על הדובים. בסיור הזה יש יתרון רב לסירות ה-Zodiac, כיוון שהן יכולות להתקרב כמעט עד החוף, לעומת סירות גדולות שיכלו לעצור במרחק רב בלבד מהחוף, וללא משקפת, לא ממש אפשר לראות משם פרטים.
כמו בשייט הלווייתנים, גם בשייט הזה המדריך טים סיפר פרטים מעניינים מאד על הדובים, הזיז את הסירה מפעם לפעם כדי לתת לנו זווית אופטימלית והתאזר בסבלנות רבה, ורק אחרי שכל נוסעי הסירה הסכימו שאפשר להמשיך, המשיך בדרכו. את כל זה הוא עשה ברוגע, ובנועם. זאת לעומת חלק ממדריכי הסירות האחרות שהיו לידינו, שאפשר היה לשמוע אותם ממרחק רב (כי הם דיברו בקול רם מאד), מה שהפר את האידיליה ששררה במקום, גרע מההנאה מהרגע, ופוטנציאלית יכול היה גם להבריח את הדובים. בנוסף, שמנו לב שלא היתה אף סירה אחרת במקום שהתעכבה לצפות בדובים את אותו הזמן שאנחנו התעכבנו שם. כאשר כולם עזבו, זכינו לראות סצנות יוצאות דופן ממרחק כמעט אפסי (שלא דורש משקפת כדי להבחין בכל הפרטים) – דוב שמפיל בזה אחר זה סלעי ענק לתוך המים כיוון שהוא הריח מתחתיהם סרטן, ולבסוף לוכד סרטן זה, ואוכל אותו בתיאבון רב.
השייט שלנו ערך שעתיים וחצי של הנאה צרופה. בסיכום שני הסיורים שהזמנו דרך חברת Adventure Tofino, אנחנו ממליצים עליהם בחום – גם מבחינת מחיר ועל אחת כמה וכמה תמורה למחיר! שני הסיורים היו פשוט נהדרים, ויזכרו לעוד הרבה שנים כחוויה מדהימה. זאת גם הרבה בזכות המדריך טים, שהיה מדהים, ויש לנו רק מלים חמות לומר עליו!
לאחר שחזרנו לטופינו, התחלנו בנסיעה לעבר העיר Nanaimo, שם הזמנו מעבורת לונקובר. הנסיעה ל-Nanaimo עורכת כ-3 שעות. את המעבורת הזמנו דרך חברת BC Ferries. משך השייט עד לונקובר הוא כשעה וחצי, בסופו מגיעים ל-Horseshoe Bay. על סיפון המעבורת ניתן לאכול ארוחת צהריים מלאה. אנחנו לא ידענו את זה, ולכן אכלנו במרכז מסחרי כשלהו לפני שנכנסנו לטרמינל של המעבורת.
מ-Horseshoe Bay נסענו לשדה התעופה של ונקובר, נסיעה של כשעה, כדי להחזיר את הרכב השכור. כדי לחזור למרכז העיר, השתמשנו ב-Skyline (רכבת). לקחנו את קו Сanada Line עד לתחנת Vancouver City Center Station, נסיעה של כחצי שעה. עלות הנסיעה היא כ-7.5CAD לאדם. ירדנו בתחנה, והלכנו עוד כ-5 דק' ברגל עד למלון שלנו ל-3 הלילות הבאים – Kingston Hotel Bed & Breakfast. המלון נמצא בלב ליבו של ה-downtown, מיקום טוב. עקב כך הוא מאד יקר, בעיקר ביחס לתמורה שמקבלים. החדר שקיבלנו היה מרווח. בנוסף, במלון יש סאונה עם שירותים ומקלחת צמודים שפתוחה עד 23:00. את ה-Breakfast בשם של המלון הייתי משמיטה כיוון שארוחת הבוקר היא כמעט ולא קיימת. החדרון שמוקצה לחדר האוכל הוא פצפון. אנשים נאלצים להצטופף מסביב לשלוחנות שמתאימים לזוג (אך משמשים עבור רביעייה) עם אנשים לא מוכרים כדי לא לעמוד בתור לאכול. מבחינת מבחר, יש רק קורנפלקס, לחמניה/ לחם ותה/קפה. זהו. וגם את הטוסט עושה לכם מישהי שלא ברור למה צריך אותה שם. אתם אומרים לה האם אתם רוצים לחמניה או פרוסת לחם והאם לשים לכם עליה חמאה או whipped butter. כדי שחלילה לא תקחו יותר מדי (לא חושבת שמישהו יסרב אם תבקשו כמה פעמים, אבל התחושה היא לא נעימה). גם מבחינת הדפסות (היינו צריכים להדפיס את כרטיסי העליה למטוס), הם בכוונה לא מחזיקים דפים בתוך המדפסת. כשאתם רוצים להדפיס, אתם יורדים ללובי, ומבקשים דפים. לכל אחד מקצים 2 דפים. מעבר לזה כבר כרוך בתשלום. לכן אם אתם צפויים להדפיס משהו נפחי, כדאי פשוט להביא איתכם דפים ריקים (או לשלם).

יום #20 – טיול בונקובר:

בבוקר נסענו ל-Public Market ב-Granville Island. לקחנו אוטובוס (קו 50) מרח' Granville, כ-5 דק' הליכה מהמלון. משך הנסיעה כרבע שעה. עלות הנסיעה כ-6CAD לזוג (קחו בחשבון שאין עודף, ומקבלים רק מטבעות). ה-Public Market הוא מקום נחמד, מאד תיירותי, ולכן גם יקר מאד. שהינו שם כשעה וחצי, טעמנו כל מיני דברים (באנו די רעבים כי מארוחת הבוקר במלון אי אפשר היה לשבוע), ואכלנו אותם בחוץ, שם יש נוף יפה אל ונקובר.
לאחר מכן חזרנו באוטובוס אל מרכז העיר, וירדנו ליד Canada Place, קומפלקס שנמצא ממש על קו המים. משם יש נוף לעבר ונקובר וההרים והאוקיינוס המקיפים אותה. בנוסף, יש שם אטרקציה של “טיסה מעל קנדה”, יקרה מאד (באזור 27CAD לאדם), אך אם להתעלם לרגע מהמחיר, מאד נהנינו ממנה! זה מתקן שניתן למצוא גם בפארקים כגון דיסנילנד, שמדמה חוויית טיסה של 4D מעל נופיה המהממים של קנדה.
משם המשכנו לעבר שכונת Gastown, רחובות נחמדים עם חנויות מזכרות. בשכונה זו, ברחוב Water, נמצא ה-Steam Clock, שעון המונע על-ידי אדי קיטור. כל רבע שעה הוא אף מנגן מנגינה כלשהי באמצעות יציאת אדי הקיטור.
משם המשכנו לעבר שכונת China Town. בצמתים מסויימים באזור ה-Downtown יש חבורות גדולות (כ-50 איש) של הומלסים ונרקומנים, מה שיוצר תחושה מאד לא נעימה. לאורך הרחובות הפחות מתויירים, ניתן לראות אותם גם משוטטים ברחובות בבודדים, שיכורים לגמרי. זה יצר אצלינו תחושה מאד לא נעימה, והתחלנו לחכות שהיום הזה יגמר. ה-China Town לחלוטין לא הרשים אותנו, לא מצאנו בו שום דבר ססגוני או ציורי כמו למשל ב-China Town של סן פרנסיסקו. היה לנו די לא נעים להסתובב שם. פינת החמת היחידה שראינו שם הינה גן קטן בשם Dr. Sun Yat-Sen Classical Chinese Garden. חציו (ניתן להקיף אותו ב-5 דק') פתוח לציבור הרחב בחינם, והחצי השני (בדיוק באותו גודל) כרוך בתשלום של 14CAD לאדם. הצצנו מהחלונות מבחוץ לתוך החלק שבתשלום והוא נראה לנו די זהה לזה שבחינם, לכן לא ראינו שום טעם להכנס לשם.
משם חזרנו למלון, תוך שאנחנו עוברים בטעות דרך אזורים לא מתויירים ולא נעימים ב-Downtown, הליכה שאמורה לקחת כ-20 דק'.

יום #21 – טיול בונקובר:

את היום הזה העברנו ברובו ב-Stanley Park, פארק עצום שמשתרע על פני חצי אי מצפון-מערב ל-Downtown. מהמלון הלכנו לעבר הפארק (וגם חזרה) דרך רחובות Robson ו-Denman, רחובות של קניות ומסעדות. משך ההליכה עד הפארק היא כחצי שעה. בפארק תחילה הלכנו ל-Vancouver Aquarium, שם בילינו כ-5 שעות. האקווריום ממש נחמד, ומומלץ במיוחד אם אתם עם ילדים. עלות הכניסה היא 39CAD לאדם, מחיר לסטודנט הינו 30 CAD. באקווריום מתקיימות גם הופעות והסברים על בעלי החיים השונים. על ההסברים ויתרנו. הלכנו להופעת הדולפינים, והתאכזבנו מהרמה שלה (ביחס למקומות אחרים בעולם, בהם יצא לנו לבקר). את הופעת אריות הים פיספסנו, אבל הבנו שהיא באותה רמה כמו ההופעה של הדולפינים.
אחרי שיצאנו מהאקווריום, המשכנו לטייל ארוכות לאורך הפארק, תחילה לאורך החוף, ואז נכנסנו פנימה, וחצינו אותו, עד שהגענו לחוף בצד השני. הביקור בפארק מומלץ מאד, ואם אתם מתכננים ללכת גם לאקווריום, אז הייתי משריינת לטובת זה יום שלם.
בדרכינו חזרה למלון דרך רחוב Robson, נתקלנו במסעדה שמתמחה ב-Seafood ובפרט סרטנים ולובסטרים. המסעדה נקראת The Holy Crab. הזמנו שם סרטן גדול שלם בעלות של 55CAD. אם אתם בקטע של מאכלים בסגנון, ממליצה על המסעדה, היא ממש מגניבה, והאוכל טעים.

יום #22 – טיסה מקנדה חזרה לישראל:

הטיסה שלנו לטורונטו (ומשם לתל-אביב) המריאה ב-7:00 בבוקר. לכן הזמנו מונית למלון ב-3:30 לפנות בוקר. המונית לקחה אותנו לשדה התעופה, נסיעה של כ-20 דק' באמצע הלילה. עלות הנסיעה היתה 35CAD.
למי ששרד מתחילת הפוסט עד סופו, ותהה איך Air Canada פיצו אותנו על עוגמת הנפש שנגרמה לנו והחוסר שירותיות המזעזע שלהם, התשובה היא שהם לא פיצו. כשבועיים לאחר שחזרנו לארץ ופירסמנו את הפוסט הזועם בדף הבית של החברה, קיבלנו תשובה שדברים כאלה יכולים לקרות, ושבכלל קיבלנו שירות טוב.
למרות חברת התעופה המזעזעת, את קנדה עצמה אהבנו מאד, ואנחנו מאד ממליצים לבקר בה!

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Inna_3375850?

‹ הפוסט הקודם
טיול של שלושה שבועות בסין
טיול של שלושה שבועות בסין
מתוך הבלוג של Inna_3375850
18-11-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Inna_3375850 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות