טיול של 3.5 שבועות באוגנדה

תמונה ראשית עבור: טיול של 3.5 שבועות באוגנדה - תמונת קאבר
מפלי סיפי

טיול של 3.5 שבועות באוגנדה (סתיו 2017):

לוגיסטיקה:

הגעה: טיסה דרך אטיופיאן אירליינס עם קונקשן באדיס אבבה (700$).

ויזה ניתנת בשדה תמורת 50 דולר והצגת חיסון כנגד קדחת צהובה. בלי החיסון אתם עלולים לא להיכנס.

לינק לאתר: https://www.ethiopianairlines.com/AA/EN

מהשדה ניתן לקחת מונית, או בודה-בודה(אופנוע) ב5 אלף למרכז אנטבה ומשם מונית שרות (מטאטו) לקמפלה ב3 אלף.

התניידות: מוניות (יקר), מוניות אופנוע -בודה בודה(זול, נח וטוב למרחקים קצרים, לא טוב בגשם), אוטובוסים (20-30 אלף לנסיעות ארוכות של 5-8 שעות) , מוניות שרות-מטאטו, השכרת רכב (שילמנו 60 דולר ליום ללנדקרוזר דרך סלפדרייב אוגנדה, באוגנדה ניתן לנהוג לבד ויש כמה חברות בקמפלה שמשכירות ג'יפים).

לינק להשכרת רכב: https://www.roadtripuganda.com, https://www.selfdriveuganda.com/, http://rentacaruganda.com/,

לינה: יש מלא הוסטלים כמעט בכל מקום (בין 30-80 אלף לאדם בחדר זוגי לרוב). יש גם הרבה מקומות בהם ניתן לעשות קמפינג ולפתוח אוהל אם יש (בין 15-30 אלף לאדם לרוב). כמובן שיש גם בתי מלון יוקרתיים במקומות התיירותיים. אם רוצים להוזיל עלויות מומלץ לבוא עם אוהל.

אוכל: האוכל במסעדות המקומיות הוא פשוט וזול. מנה עולה בין 3-6 אלף. האוכל כולל לרוב אורז, שועית, מטוקה (בננה מבושלת), לפעמים קצת ירקות מבושלים, פושו ומילט. במסעדות התיירותות המחירים בין 10-20 אלף ומבחר רב יותר.

כסף: כ1000 שילינג אוגנדי שווה לשקל. ניתן להוציא כסף בבנק בכספומטים. ברוב המקומות ניתן לשלם גם בדולרים. חשוב שהדולרים יהיו החל משנת 2009. הם לא מקבלים דולרים ישנים בשום מקום.

בטיחות: רוב המדינה היא נוצרית. האוגנדים מאוד ידידותיים והרגשתי מאוד בטוח למרות שבערים הגדולות לא ממליצים להסתובב לבד בלילה. לדעתי אין שום בעיה לטייל לבחורות לבד.

עלות כוללת כ2250 דולר. טיסה וויזה 750 ד, אטרקציות 850 ד, השכרת רכב ודלק ל12 יום: 270 ד לאדם עבור 4 אנשים. לינה אוכל ואוטובוסים 350 ד.

ניתן למצוא מלא מידע, טיפים ואפילו שותפים באתר הבא: http://www.mzungu.co.il/. ניתן להצטרף משם גם לווטסאפ של המטיילים באוגנדה ולהוריד מפת טיפים למפס מי.

“Uganda is from end to end a 'beautiful garden' where 'staple food' of the people grows almost without labour. Does it not sound like a paradise on earth? It is the Pearl of Africa.” Winston Churchill's – 1907 African Travels to Uganda

תאור המסלול שעשיתי:

קמפלה – אגם בוניוני

לקחנו אוטובוס של חברת ג'אגואר שיצא ב10 בבוקר לקיסורו. ומשם מונית לאגם. ישנו באדריסה 3 לילות. יש להם דורמס ואתר קמפינג ובית עץ ממש מגניב על האגם ששם אפשר לשבת ולאכול. בנוסף הם נותנים להשתמש בקנו שלהם בחינם. זהו מקום קהילתי שחלק מהרווחים שלהם הם משקיעים בבית הספר שנמצא ליד. ויש להם גם ברכת שחייה רדודה שם הם מלמדים את הילדים לשחות. באגם ניתן לעלות למעלה לתצפית, להסתובב קצת בין הכפרים ולקחת קנו ולשחות בין האיים. שטנו לאי הזברה בו ראינו כמה זברות ואנטילופות שהביאו לשם, לשוק המקומי שיש פעמיים בשבוע וסתם לאיים הסמוכים. חיי האנשים בסביבה הם די עניים. פגשנו בחור שמסיים תיכון ורוצה ללמוד באונברסיטה אז הוא מתכנן לגדל חזירים ולמכור אותם כדי לממן את שכר הלימדים. בנתיים יש לו רק חזירון קטן אחד. אישה שמשכירה חדר קטן עם 2 ילדים קטנים שבעלה עזב אותה והיא חוצבת אבנים כדי לממן את שכר הדירה והאוכל לילדיה.

68688b3baa288e8be4801979127ba9d6.jpg?l=6

אגם בוניוני – בווינדי (גורילות)

דיברנו עם סוכן בשם סית והוא סידר לנו הסעה, לינה, אוכל, פרמיט לגורילות והקפצה למחרת לקיסורו תמורת 650 דולר. הגענו להוסטל באזור בווינדי שמשקיף על היער. בלילה ירד גשם חזק והייתה מתקפת נמלים בחדר שלנו. אז הרגשתי לראשונה שאני באמת בג'ונגל. למחרת מוקדם בבוקר יצאנו לפגוש את הגורילות. פגשנו משפחה יחסית גדולה של כ16 נפשות עם תינוק שנולד רק לפני כמה ימים ו2 זכרים כסופי גב. זה די מדהים שהן בכלל לא פחדו מאיתנו (היינו קבוצה של 10 איש) ולא התייחסו אלינו. תחילה ראינו אותם בתוך יער ועקבנו אחריהם עד שהם חצו את הנחל ועלו על העצים לאכול. אח"כ המניהיג כסוף הגב ירד למטה ויכולנו להתקרב אליו עד מרחק של כ4 מטר וצפינו בו נח ומעכל את הארוחה. סה"כ מותר לשהות בקרבת הגורילות כשעה, עצובים ומרותקים עזבנו אותם לאחר כשעה וחזרנו חזרה. דיאן פוסי כתבה ספר מרתק על המחקר שלה שנקרא גורילות בערפל. שם היא מתארת את חיי הגורילות, המאבק שלה נגד ציידים בלתי חוקיים, חשיבות מנהיג כסוף גב חזק ששומר על משפחתו ואפילו רצח של תינוקות ע"י זכרים מקבוצות אחרות כאשר אין מנהיג חזק בכדי להעביר אליו את הנקבות ולהביא צאצאים משלו.

164587df1006656c97cd0233e512852d.jpg?l=6

בווינדי – קיסורו

לאחר שעזבנו את הגורילות נסענו לקיסורו. התוכנית המקורית הייתה להגיע לפארק מגהינגה ולטפס על הר שגובל ב3 מדינות (רואנדה, קונגו ואוגנדה). אך מזג האוויר לא היה טוב, הרבה גשם ועננים ולכן החלטנו במקום זה ללכת לאגם מוטנדה שנמצא כ5 קילומטר מקיסורו. האגם לא פחות יפה מבוניוני ומצאנו שביל הליכה מקיסורו שהגיע עד לתצפית מטריפה. בדרך הצטרפו אלינו זוג ילדים והלכו איתנו כל הדרך עד האגם וחזרה. בסוף הטיול הם אמרו שהם רעבים וכיוון שהם בילו איתנו מחצית היום לא יכולנו לסרב להם והזמנו אותם לאכול איתנו במסעדה מקומית. הם היו ממש חמודים ולאחר שסיימו לאכול לא רצו לעזוב אותנו וללכת חזרה הביתה, פשוט ישבו איתנו עוד איזה שעה לפחות. ההמשך הטבעי משם זה צפונה לפארק קווין אליזבט.

c8e0510cd83c4a2cdde35341729525e9.jpg?l=6

קיסורו – קמפלה: כיוון שמצאנו עוד 2 חברה להשכיר איתם רכב חזרנו באוטובוס לילה לקפלה ובבוקר השכרנו רכב מבילי ל12 יום (60 דולר ליום לטיוטה לנד קרוזר) ונסענו צפונה לאזור הפחות מתוייר והיותר שבטי ופראי של אוגנדה. התנועה בקמפלה מטורפת אבל ברגע שיוצאים מהעיר ומצפינים אז הכבישים לרוב ריקים יחסית, הנסיעה בצד שמאל כמו באנגליה.

fb57c1f37901be60017ffe36a499466d.jpg?l=6

קמפלה – ג'ינג'ה (כ3 שעות נהיגה)

ג'ינג'ה היא עיר בריטית שכלל לא דומה לערים אחרות באוגנדה. גרים בה הרבה מוזונגו (לבנים) והרבה הודים. מפורסמת בעיקר בזכות הרפטינג האתגרי שבה והיותה יושבת על המקור של הנילוס. ישנו על גדת הנילוס בג'ינג'ה בקפקרס. כ10 דקות הליכה ממקדש הודי שבדיוק היתה שם בערב סעודה, מוזיקה, ריקודים ומלא מלא הודים. שטנו על הנילוס לקראת השקיעה לראות את המקור שלו, בדרך פגשנו מלא שלווה וציפורים: נשרים, פרפורים, חסידות ועוד. בהחלט יש קסם בעיירה בריטית זו.

03097eba81bfa262ab72c2d8e724ad72.jpg?l=6

ג'ינג'ה – קהילת האבאיודה האורטודוקסית (כ4 שעות נסיעה)

באוגנדה יש 2 קהילות של יהודים: אוגנדים שקיבלו על עצמם יהדות לפני כמאה שנה ממה שהבנתי. שתיהן נמצאות לא רחוק ממבאלה. הקהילה הרפורמית היא יותר עמידה ויותר מפורסמת בקרב המטיילים הישראלים ואילו אנו בחרנו להגיע דווקא לקהילה האוררטודוקסית הקטנה ליד נקאלוקה. יש להם בית כנסת קטן ובית ספר על שמו של יונתן נתניהו. ראש הקהילה הוא רב עם אשתו שאימצו כ17 ילדים בנוסף לילדים שלהם. כמה מהם אפילו הגיעו לארץ ללמוד בישיבה בגוש עציון תקופה קצרה ולכן דוברים עיברית. הגברים הולכים עם כיפות ויש להם בניין שמשמש לבית הכנסת עם כיתוב בעיברית והפרדה בין עזרת גברים לנשים. אנחנו ישנו בחדר אורחים הסמוך למרפאה. החברה ממש נחמדים ומקבלי פנים. מאוד שמחים לפגוש ישראלים,אך מאד עניים. הבאנו להם לארוחת שבת דג אורז וירקות והם ממש שמחו ואמרו שלא אכלו דג ואורז מזמן.

אבאיודה – סיפי (כשעה נהיגה)

סיפי הם 3 מפלים מרשימים בגבהים 80-100 מטר שזורמים בעוצמה מטורפת וניתן להתקרב אליהם ואפילו לעמוד מאחורי אחד מהם. הם נמצאים למרגלות השמורה הר אלגון אך עדיין מחוץ לה. לקחנו מדריך והוא לקחת אותנו לטיול של כ4 שעות שבמהלכו ירדנו ל2 מפלים מרשים עם עוצמת זרימת מים הכי חזקה שיצא לי לפגוש עד כה (גם בזכות זה שהיינו בעונת הגשמים). בעונה היבשה הזרימה פחות חזקה אבל בטח עדיין מרשים.

7640606c0e6203117dadbf16ad8c68d0.jpg?l=6

סיפי – מורוטו (כ6 שעות נהיגה)

נסיעה די ארוכה שלקחה כ6 שעות בכבישים לא טובים במיוחד. כרגע הממשלה משקיעה בפיתוח כבישים ולפחות שליש מהדרכים שעברנו היו תחת בנייה והרחבה. מעניין לציין שבכל גשר שבונים על כביש רואים מלא אוגנדים ומהנדס סיני אחד שמפקח על הבנייה. סין משתלטת לה על העולם לאט לאט... באזור הצפוני אין כל כך רכבים ובכלל רוב האוגנדים נורא עניים כך שהם פשוט הולכים ברגל מרחקים במקום נסיעה ברכב. בדרך עצרנו לאכול באיזה כפר וחצי ממנו רצו לתפוס איתנו טרמפ בדרך. בסוף לקחנו אישה עם תינוק, אישה מבוגרת וגבר עם רגל אחד וזוג קביים. אמרו לנו שעד לפני 10 שנים אזור הצפון היה הרבה יותר מסוכן ואנשי הקאראמוג'ה היו מסתובבים חופשי עם נשק ויורים אחד בשני כדי לגנוב בקר. ייתכן שככה הטרמפיסט שלנו איבד את הרגל. זה היה די מפתיע איך הוא קפץ למושב האחורי ברכב בשניה בזמן שניסיתי לפנות לו מקום מקדימה. בסוף השארנו כ20אנשים שחשבו שיוכלו גם כן להידחס לג'יפ והמשכנו למורוטו. כדאי לציין שהדרך למורוטו הייתה מרשימה ביופייה של הסוואנה החצי מדברית.

במורוטו היה לנו מזל ובדיוק למחרת ביום שני היה שוק מקומי. המוצר העיקרי בשוק היו כמובן הפרות. בנוסף היו קצת תרנגלות ובגדים מקומיים. ללא ספק שהשוק היה מאוד אוטנטי ומסריח. פרה או שור עולים קרוב למיליון שילינג. הקאראמוג'ה נוהגים לשתות את הדם שלהם וכמובן גם להשתמש בחלב כך שפרה זה מצרך מאוד יקר שעוזר לשרוד. לאחר הביקור בשוק בשעות הבוקר לקחנו מדריך מקומי ונסענו איתו לראות שבטים. היה לנו מזל ועברנו ליד כפר בו היה טקס מיוחד. הבת הצעירה התחתנה וכדי שזה לא יביא מזל רע על הבת הבכורה הם שחטו שור, הורידו ממנו את העור, מרחו עליו המון חרא של פרות ורקדו עם העור הזה במשך שעות. גם צעירים וגם זקנים, כל הכפר השתתף. בגלל העבר הלוחמני של האזור כל כפר בנוי מבתים קטנים שמגודרים סביבם בגדר עם פתח מאוד נמוך. ממש כמו בונקר שמגן על תושביו. לאחר הביקור בכמה כפרים נסענו לראות את מכרות השיש – לה משהו מרשים במיוחד. אבל כשנכנסנו החיילים התחילו לעשות לנו בעיות ותמורת כמה שטרות יצאנו בשלום בלי בעיה. בערב עלינו על הר מורוטו (פה לא צריך שום מדריך) לתצפית ממש יפה על העמק.בדרך להר כמובן הצטרפו אלינו 3 ילדים שרק אחד מהם הלך לבית הספר וידע לקרוא.

1ddce3130547e442f7f6fe779dc22963.jpg?l=6

מורוטו – קאאבונג

נסיעה ארוכה בכבישי עפר. בדרך עצרנו לזוג טרמפיסטים עם תינוק מנקאפלימורו, היו להם קעקועי צלקות על הפנים והם תכננו ללכת איזה 30 קילומטר עד הבית. אנגלית הם לא ידעו אבל כשהקפצנו אותם לכפר ביקשנו להצטרף ולראות את הבית שלהם. היה להם בית קטן עם פתח עוד יותר קטן מה שמאוד אופייני לאזור שחי מסכנה של פשיטות. החלפנו כמה מילים ראינו את הבית עם רשת נגד ייתושים שהממשלה מספקת לכולם כהגנה על מלריה והמשכנו הלאה בדרכנו. ביקור חוויתי בהחלט. בקאאבונג פגשנו את המדריכה שלנו למחרת ויצאנו להסתובב באזור. אזור די מבודד, חצי מדברי ממש יפה עם נחל ואנשים מקסימים שעזרו לנו לפתור איזה תקלה באוטו.

1003bb7fc45a1e2d0aab4f0d69be2610.jpg?l=6

קאאבונג – קארנגה

בדיאבד היה יום מבוזבז לחלוטין עם מלא נסיעות. רצינו לראות שבטים מיוחדים ונסענו לגבול עם קניה לראות את ההיקס. הנוף על קניה היה מרשים אך הביקור היה ממש תיירותי והחברה באו ורקדו במיוחד בשבילנו ואח"כ ביקשו על זה כסף. אפילו האיש שהראה לי את הכוורת שלו: גזע ענק על עץ, גם הוא ביקש כסף. אח"כ נסענו לעוד שבט שגם שם לא היה כלום ובסוף הגענו לקארנגה. שם החלטנו להיפרד מהמדריכה שלנו כי הרגשנו שהיא לא תורמת לנו בכלום ולא בדיוק מבינה מה אנחנו צריכים ולמחרת לנסוע לבד לפארק קידפו.

070b0581e497d4d6062a42ad752cb526.jpg?l=6

קארנגה – פארק לאומי קידפו

סוף סוף הגענו לספארי! האזור של קידפו הוא די פראי והרבה פחות מתוייר מהאזורים האחרים במדינה. בעיקר בזכות ריחוקו והקושי הרב להגיע אליו. בלילה במחנה שישנו היו סה"כ עוד איזה 5 תיירים חוץ מאיתנו בכל הפארק. המחנה היה מלא בחזירי יבלות, אנטילופות שונות, תנים,להקת קופים ואפילו לביאה שבאה לשתות מהבריכת מים במרחק של כמה עשרות מטר מאיתנו. בפארק עצמו ראינו פילים, ג'ירפות ,זברות, 2 אריות, אנטילופות שונות, בפלו, חזירי יבלות, קופים וציפורים. יש גם לאופרד ויענים אך לא הצלחנו למצוא אותם. אין המון חיות כמו בקניה ותנזניה אך המיעוט שיש מלא קסם ומרגיש כמו טבע אמיתי. בפארק ניתן להסתובב לבד ברכב או להשכיר רנג'ר ל3 שעות שיצטרף ויעזור לחפש את החיות. זה נקרא גיים דרייב. המדריך שלנו היה ממש טוב אז לקחנו 3 גיים דרייבים. הוא הסביר לנו הרבה על החיות וידע כל שם של ציפור. ובפעם השלישית נסענו עד הגבול של דרום סודאן ואפילו חצינו אותו במקצת. ללא ספק זה היה אחד ההיילייטים של הטיול.

bbdcfe235b137ee6d0ef295eecdcd1c5.jpg?l=6

פארק לאומי קידפו – פארק לאומי מורצ'ינסון

לאחר שלושה ימים בפארק המשכנו למורצ'ינסון. ישנו בקמפ ממש מגניב על גדת הנילוס. בערב היה להם שם מופע עם מוזיקה וריקודים אפריקאים. בבוקר לאחר רולקס בפאקואץ' נכנסנו לפארק. לקחנו גיים דרייב וראינו 2 אריות (זכר ונקבה) ממש מקרוב, מלא ג'ירפות ממש מקרוב, היפופוטמים, באפלו, פילים מרחוק ואנטילופות. בצהריים לקחנו שייט עד המפלים (בתכלס לא שווה 30 דולר). ראינו היפופוטמים במים ותנין אחד קטן. לאחר מכן חצינו במעבורת לצד השני וישנו ברד צ'ילי. אחלה קמפינג. בבוקר קמנו מוקדם ונסענו לראות את מפלי מורצ'ינסון. בראש המפלים, הנילוס מוצא את דרכו החוצה דרך פרצה ברוחב 7 מטרים. הנהר נשפך אל בסיס המפלים בהפרש גובה של 43 מטרים דרך שלושה אשדים נפרדים, וממשיך בזרימתו מערבה אל אגם אלברט. במפלים זורמים כ-300 מטרים מעוקבים של מים מדי שנייה. ממש מרשים עם עוצמת זרימה מטורפת.

c9ac0ae3974484cfe4eaaedebe4a4d19.jpg?l=6

פארק לאומי מורצ'ינסון – קמפלה

יצאנו מהפארק ועצרנו במסינדי לארוחת בוקר. בדיוק היה יום העצמאות אז היתה להם תהלוכה ברחוב שהשתתפו בה בתי ספר, חיילים וארגונים שונים. לאחר מכן הגענו לקמפלה, עצרנו בבפקפקרס, מסרנו חזרה את הרכב לבילי, קנינו קצת מזכרות בשוק ומצאנו ערב ג'אם מגניב של מוזיקת רגאי בסנטנרי פארק שלאחריו הייתה להם מסיבת רגאי עד אמצע הלילה. אחלה ערב להעביר בו יום הולדת.

c2921a15ec89ef8c342fbc66e46bd2a0.jpg?l=6

קמפלה – קרייטר לייקס (אגמי המכתש)

לאחר אוטובוס לפורט פורטל בבוקר שנסע כ7 שעות ומונית הגענו למקום ממש מגניב על גדת האגם נקורובה. במקום יש מסלול מגניב של הליכה במעט היער הטבעי שנשאר באזור ולא נכרת לצורכי חימום או חקלאות, 4 סוגים שונים של קופים (קולובוס אדום ושחור לבן, וולוט, וזנב אדום) שמתקרבים ממש קרוב למקום הלינה עד כדי מרחק נגיעה ואגם ממש יפה במרחק של כמה עשרות מטר. בהחלט מקום ששווה כמה ימים של שהייה ומנוחה. האזור כולו מלא באגמי מכתש שונים ולכן עשינו טיול רגלי לראות עוד כמה מכתשים באזור.

b9ce48138c55a82022929c15bc79d397.jpg?l=6

אגמי המכתש – פורט פורטל

את הלילה הלפני אחרון החלטנו להעביר בפורט פורטל. לאחר נסיעה של כחצי שעה בבודה בודה (אופנוע) הגענו מהאגמים לפורט פורטל. אני החלטתי למחרת בבוקר לנסוע לראות את הרי הרוונזורי אך לצערי הכל שם היה מלא חקלאות ושטחים פרטיים ולאחר של כשעה עלייה עדיין האזור הטבעי היה מרוחק מדי ולא נראה באופק. אז חזרתי חזרה לפורט פורטל דרך אגמי המכתש הצפוניים. בדרך היה הר קטן בין 3 אגמים שממנו הייתה תצפית פנורמית מטורפת על 3 אגמים והרי הרוונזורי ברקע.

d09ad806619cbbdb4c50106c1b9ee22c.jpg?l=6

פורט פורטל – אנטבה

לאחר אוטובוס לילה לקמפלה ומטאטו הגענו לאנטבה. באנטבה יש גן חיות וגנים בוטניים. כיוון שכבר ראינו חיות בספארי אז הלכנו לגן הבוטני. גן ממש מרשים עם עצים מטורפים מהתקופה הבריטית, קני טרמיתים בגובה של 2 מטר וחרק שסוחב גופות של נמלים על גבו לשם הסוואה. בהחלט שווה לבילוי של חצי יום. זהו גם היה מקום בו שהה וינסטון צ'רצ'יל, מקום שנתן לו רוגע והשראה. בהוסטל פגשנו תייר שוויצרי שבדיוק הגיע במטוס אולטרהלייט תקול מדרום סודן שם שהה בשבי שלהם כשבוע לאחר שנאלץ לבצע נחיתת חירום עקב רוחות חזקות. למזלו הכל עבר בשלום וחוץ מכמה מצלמות וציוד שלקחו לו הוא יצא ללא פגע.

ff165909fd90246c9bc47a9348d5e885.jpg?l=6

אנטבה – ישראל

לאחר בודה-בודה (מונית אופנוע) לשדה התעופה קניתי עיתון מקומי לדרך וטסתי הביתה. בזה תם המסע הקצר שלי במדינה המופלאה הזאת שהשאירה אותי עם רגשות מעורבים של יופי ואנשים מדהימים לצד העוני והריסת הטבע המקורי ע"י הפיכת הכל לקרקע לשימוש חקלאי.

הטיסה עוברת מעל הנילוס והסהרה והנוף מהמטוס פשוט מטורף.

6d279d7c86992303f87aec2c093f645c.jpg?l=6

נ.ב

שכחתי לציין שבזמן שהייתי שם המצב הפוליטי היה מאוד מתוח. יש באוגנדה חוק שמגביל את גילו של הנשיא עד 75 ובבחירות הבאות הנשיא המכהן שלהם(כבר 31 שנים בשלטון) היה אמור לא להיבחר עקב היותו מבוגר מדי. ולכן הוא החליט להעביר חוק חדש ולהוריד את הגבלת הגיל. כל הצעירים והמפלגה הדמוקרטית היו נגד וערכו הפגנות בקמפלה שחלקן נגמר אפילו בכמה הרוגים. במהלך כל יום זה היה הדבר העיקרי בחדשות וכל הזמן הראו איך הם הולכים מכות בישיבות של הפרלמנט. בסופו של דבר נראה שהוא בדרך להסיר את הגבלת הגיל למורת רוחם של חלק גדול מהאזרחים.

9f41c5d4275f5ec92dc250243bd6c4e7.jpg?l=6

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של inna55555?

‹ הפוסט הקודם
טרק מארקה בלדאק
טרק מארקה בלדאק
מתוך הבלוג של inna55555
25-11-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של inna55555 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאוגנדה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×