טרק של אבא ובן לוואיווש

תמונה ראשית עבור: טרק של אבא ובן לוואיווש - תמונת קאבר
הוואיווש!!!!

זה התחיל בשיחת ווטסאפ (רוב המטיילים הצעירים לא נוהגים להשתמש בסים אלה רק בשרותי Wi-Fi אקראיים ) מבני בכורי ספיר בן ה23 שהשתחרר לפני מס חודשים משרות קבע מפרך ביחידה מובחרת ונמצא כבר כמה חודשים בדרום אמריקה ״אבא מתי אתה מגיע? אני רוצה שנטייל בפרו ! ״ מצוין ״ אני עונה ללא מחשבה נוספת בוא ונברר על החוף הכי יפה בפרו נעשה חיים , אוכל טוב ,בירות ,גלישה מלון מפנק....״ . ספיר מיד עונה ״לא ,אני רוצה שנעשה יחד טרק״ . ואני מיד מגיב ״ברור ,אין בעיה ,נטייל בעיירות סמטאות קטנות בתי קפה אולי נשקיע זמן באיזה מוזיאון שאימא לא תגיד שבזבזנו זמן ולא ראינו קצת תרבות!!!! ״ ושוב ספיר עונה ״לא אבא, אני מתכוון לטרק בשטח ,אמיתי ,לינה באוהלים ,הליכה של 15-25 ק"מ ביום ונגיע לגבהים של 5200 מ׳, הוואיוואש הוא נחשב לטרק השני הכי יפה בעולם ״ . ואני מנסה (למרות שמבין שהפור נפל) ״אולי נצא לטיול ג'יפים או טרקטורונים ? ״. ומקבל תשובה בקול גוער ״ אבא!!!!״ , ואני נכנע ״בסדר״ . bf30bf91d9ec7ab8ec88de444f2a585d.JPG?l=8

קפה בקומה השניה בכיכר בקוסקו

אני מתחיל לקרוא בכל אתר מטיילים כל מיידע אפשרי על הוואיוואש רואה סרטוני יוטיוב וכולם ! ללא יוצא מהכלל קובעים: הזמן המיטבי לביצוע הטרק הוא החל מחודש מאי ,העונה היחסית יבשה ,עד לחודש זה הסיכוי לגשם ברד ושלג קרוב ל100%!!!!!! יש ! אני אומר בליבי , ותמונת החוף המלון המפנק שוב עולה בראשי , מי יוכל להתמודד עם סיבה כה רצינית ? ! . אומר לאשתי בתמימות ״תראי כמה הנוער לא רציני, לא עורך בירור כה בסיסי ! (עדיין בטוח שבידי קלף מנצח) .

אני ממתין מס ימים שיואיל ספיר להיות מחובר(הוא בטרק בבוליביה ואפילו לא טורח לשלוח כל יום ״מיקום והכל בסדר ״ במכשיר המגנוס ששכרנו במיטב כספנו , " יובל הבן של השכנה תמיד דאג לשלוח לאימא שלו ״הכל בסדר״ מהיער השחור שבגרמניה הרחוקה״ אומרת אנג'לה האימא הדואגת. (לטענתו היו בעיות בקליטה??? והסוללה עמדה להסתיים) . בשיחת הפייסטיים הבאה שלנו כעבור מס ימים אימו של ספיר לאחר שדאגה לשאול אותו ״ למה אתה כל כך רזה? הכל בסדר? ״ אני מצטרף ומטיל את הטענה שנראית כרצינית ביותר ,מכחכח בגרוני ואומר לו ״ אתה יודע שהתאריך לטרק לא מתאים ? ״ "מה זה אומר ?״ הוא עונה " לא יוצאים לטרקים בתאריכים האלו ! זו לא העונה!״ אני מוסיף ״ אל תדאג! נמצא סוכנות ,נזרום!״ לאיפה נזרום אני חושב לעצמי וחלום בגד הים והחופים הכחולים עם החול הלבן נמוג לו מעיני רוחי ! .

ספיר שולח לי מס של סוכנות בהוארז של בחור בשם אבל ואני שולח לבחור הודעה שאני בן 54 ומתכנן לעשות את טרק הוואיוואש ומיד מקבל תשובה בצרור אחד ארוך(הטעויות אותנטיות!!!)

* Shalom Amigo Moshe! Is pleasure to hear from You. You need 4 days aclamatize before you go to Huayhuash Trek

* If there is a group going those days in the time You come Will cost 900 soles With the protection Include every thing: Tents, Sleeping bag, Food, Transporte privado, Guide, Cook ,Donkeys, Horses, Donkey driver.

* And i do have a special group for rescue in an emergency too

* You must know. That we love to work with Israeli's

* Most of the israelíes come with us and some go With another companys to safe money. But the Last week a girl got problem ( altitud sickness and faringitis. So she needed to get out from the trek. They went With a Hostel called .........., so they work With a company called ........ expeditions!

* I work only With God and my own team in the company.

ההודעה ארוכה !!!! פרוטקשן? חמורים וסוסים? חילוץ מההר? מחלת גבהים? מה אומרים הדברים האלו? .

פרוטקשן הוא לא "משפחת פשע אלימה" אלה הכסף שמשולם למס אנשים לאורך המסע, ככל הנראה הקרקע בבעלותם ,המדריך נותן להם דמי מעבר והם פותחים לנו את השער למיטב ידיעתי לא היו מקרי אלימות והעניין הוא שגרתי לחלוטין.

חמורים וסוסים משמשים להעברת הציוד שלנו שלא נשא על הגב ממחנה לילה אחד לאחר וכולל גם את כל האוהלים שקשים (כל זוג מקבל אוהל שעל רצפתו מונחת פיסת ניילון לבידוד ומניעת חדירת הלחות ) מזרן דק ,שק שינה ושמיכה נוספת להתגבר על הקור העז ששורר בימים ובעיקר בלילות ( יורד מתחת ל0!!!!) מטבח נייד הכולל מזון גז סירים צלחות וצידה נוספת . ושלא נדע טפו טפו טפו לנשיאת אנשים שנפצעו או עייפו מלב השטח לאזור פינוי (כל גישה לכלי רכב ממונע היא בלתי אפשרית !!!!) והכפר הקרוב ביותר לפינוי במכל נקודה נמצא במרחק של 4 שעות נשיאת חמור.

מחלת גבהים היא מחלה רצינית ומסוכנת היכולה לגרום אפילו מוות !!!! וכנגדה ניתן לעשות מס דברים כגון התאקלמות של 4 ימים לפחות לגובה (אני מגיע לקוסקו בגובה של כ3300 מטר !!! ואנחנו מתכוונים להגיע לגבהים שמעל 5200 מטר) נטילת תרופה עם מס אפקטים שליליים כגון עקצוצים בכפות ידיים ורגליים ומה שיותר נורא משתן ומעיר משינה בלילה , לעיתים יותר מפעם אחת ,ומוציא אותך משק השינה שלא הספיק להתחמם לקור המקפיא בחוץ!!! בכל מקרה בהם הסימנים מדאיגים( כאבי ראש חזקים , טשטוש , קושי נשימתי ) יש לרדת במידי בגובה!!! .

c3c95b2b8f2e0cc4e043f70d5db09ce7.jpg?l=8

בכיכר בקוסקו

ועכשיו להכנות כרטיס הטיסה ללימה בירת פרו עולה 1200-1500$ ועזבו את המחיר , אין טיסה ישירה וחשבון השעות הוא כדלקמן התייצבות 3 שעות לפני טיסה למדריד בנתב"ג .4 ורבע שעות טיסה למדריד המתנה של כ3 שעות ואז......כ 11וחצי שעות טיסה ללימה המתנה של כ3 שעות ואז.... טיסה לקוסקו כשעה ועשרים דקות ( ספיר היה בקוסקו והחלטנו שחלק מ4 ימי התאקלמות נעשה בקוסקו) הרבה שעות אויר !!!!! בנוגע לציוד אני פונה לשבי חברי הקרוב בעל מס חנויות ריקושט ושולח לו רשימה הכוללת עשרות פריטים מגרביים תחתונים ועד למעילי סערה ופוך תיקים ועוד ״השתגעת? לאן אתה נוסע!״ הוא עונה לי ״מה קרה לך?״ ומיד כמו חבר אמיתי נרתם למשימה ועוזר לארגן את הציוד (וגם שולח איתי מטען נייד וטלפון סלולרי במקום זה שנשבר לבתו אריאל שנמצאת בקוסקו) ואני מבקש (בדיעבד בצדק!!) רק את הציוד הטוב ביותר ( אין מחיר לנעל טובה ונוחה שלא תתרטב . גרב שתמנע יבלות גם תחת מצבי רטיבות קיצון , מכנסי מסע שיתייבשו מהר ,גופיות מנדפות ,חולצות נושמות, מעיל פוך ( באופן פרדוקסלי פוך סינטטי שפחות רגיש לרטיבות מפוך טבעי עם חיסרון המשקל . לא ידעתי שמעיל פוך לא עמיד בגשם עז) ומעיל גשם ורוח ,לא ניילון!!!! ״נושם״ שמאפשר הליכה תחת גשם שוטף לאורך שעות עם יכולת ״נשימה״ ללא הזעה תחת מאמץ שמגבירה את הקור.

65b86419446053e953bbf38c871840c1.JPG?l=8

מסדר ציוד

e5a8e0f4f836303f37507b2233132dd1.JPG?l=8

השוק בקוסקו

היום הגדול מגיע ואני מגיע לנתב"ג עם טקס בישבן ומזוודה ענקית ובתוכה תיק נוסף (ספיר רוצה להחזיר הרבה דברים ומתנות שקנה לאחיו ואחיותיו וגם חלק מדברים שנסע עימם ולא בשימוש) מגיע למדריד, ממתין....מגיע לאחר אינספור שעות ללימה, ממתין..... ואז מגיע לפגישה מרגשת עם ספיר, אנו נופלים זה לזרועות של האחר ולאחר ״מה קורה גבר״ מאוד גברי, אני לוקח צעד לאחור ומתפנה להתבונן בו ״באמת רזית אימא אף פעם לא טועה!״ ״עזוב שטויות ,הכל טוב אני פשוט לא מתאמן ובכל מקרה אני יכול עוד לנצח אותך״ הוא עונה .עשרות נהגי מונית מתנפלים עלינו וספיר בספרדית כמעט שוטפת מנהל איתם משא ומתן ״הם ביקשו 20 וסגרתי על 8 סול״ הוא מסביר עולים למונית (בדרך ספיר מחסל שקית דוריטוס ירוק ובמבה נוגט שהבאתי עימי מהארץ בנוסף לטחינה וקפה נחלה ירוק!!! ונהנה מכל נגיסה ) ומגיעים למלון שספיר ופז חברתו(אימא, דורית הגיעה לביקור שבוע קודם ) הזמינו כדי לפנק ובעיקר להתפנק לאחר כל ההוסטלים בהם לנו כבר כמה חודשים. אני מניח את המזוודה ויוצא איתם למרכז העיר ופתאום ....כאילו מישהו סוגר מלחצי נגרים על רקותיי ובכל שניה מחזק את האחיזה ,אני מתאפק .אנחנו נפגשים עם כל החברים וההורים ובהם דורית אימא של פז חברתו של ספיר וניצן שכנה וחברה מנופית אימא של גל (מסתבר שביקורי הורים הפכו לעניין שכיח ביותר ) ספיר מציג אותם חלקם חברים ותיקים עוד מברזיל או מארגנצילה( מסתבר שבנינו חיברו את ארגנטינה וצ'ילה למדינה אחת )לפני חודשיים וחלקם חדשים יותר מבוליביה לפני חודש כולם .... בחורים רציניים בוגרי יחידות מובחרות עם שיער ארוך ו.....זקן .

4c90acef610a9c47cb42b9adeb77cd36.JPG?l=8

הכיכר המרכזית בקוסקו

. בחדר במלון בהתארגנות לארוחת ערב לחגוג יום הולדת לאחד מהחברה אני מחליט לקחת כדור לטיפול במחלת גבהים ואכן למחרת מתחיל להרגיש טוב יותר אם כי מתעורר מוקדם ומרגיש לא ממוקד . אנחנו ממשיכים את שגרת היום הקשה של מיטב בנינו ונפגשים לקפה בקומה השנייה של בית קפה הצופה לכיכר המרכזית של קוסקו עם בתי כנסיה מרשימים ואווירה טובה השיחה מתמקדת במסיבה של אתמול ובזו של היום, טרקים שנעשו ואלו שעוד יעשו מקומות לינה מסעדות מומלצות ולמעשה מהווה מקום של קליטה ומסירת מידע( בנוסף כמובן לאתר המוצ'ילר הפופולרי) .אני פוגש את אריאל הבת של שבי (החבר ״מהציוד״ ) ושרון חברי הטובים ומעביר לה טלפון שאבא שבי שלח במקום זה שנשבר באחד הטורקים וחיבוק חזק מאימא שרון כפי שהבטחתי לה .שואל לשלומה והאם חסר דבר מה היא עונה בחיוך ״הכל טוב״ האמת נראית מאושרת ובריאה אנחנו שותים עוד קפה ונפרדים . הרחובות סביב שוקקים בישראלים ובמוכרים המציעים את מרכולתם בעיקר מוצרים מצמר הלאמה ורובם באופן לא מפתיע שולטים היטב בעברית ונדמה כי כל קוסקו מדברת ספאנגלעברית( בחיי הם המציאו שפה חדשה !!!!) . ״טוב מה עושים״ שואל אחד, אולי פק״ל? עונה השני ואני חושב איזה פק״ל כאן זה לא צבא! ספיר ושחר חוזרים למלון ומגיעים עם פק״ל קפה ואנחנו החברים וההורים עולים לנקודת תצפית על ראש ההר תחת פיסלו של ישו השומר על העיר .כמה תמונות נוף, סביבנו מסתובבות לאמות .גזיות נשלפות המים רותחים וקפה או תה נלגמים מול נופים מדהימים של קוסקו שיחות על ארץ היעד הבאה והטרק הבא גולשות אולי בהשפעת ההורים למתי כרטיס חזרה ...הביתה.... מתי פסיכומטרי...... מתי ומה לומדים........

הדרך להוארז מתחילה בטיסה חזרה ללימה והגעה למעיין תחנה מרכזית של חברת אוטובוסים הנקראת קרוז דה סול המתנהלת כחברת תעופה עם טרמינל מרכזי בו אתה מוסר את המטען שלך שמופנה לאוטובוס הנכון (מידי כמה דקות יוצא אוטובוס לרחבי פרו ואפילו לארצות אחרות כגון קולומביה או ארגנטינה !!).אנחנו עוד מספיקים לפגוש את דורית ופז בפארק המזרקות המוארות עושים סיבוב קצר אוכלים משהו קל אבל הראש כבר בטרק .... הנסיעה היא חוויה בפני עצמה האוטובוס הוא דו קומתי ומציע מושבים רחבים אשר יורדים כמעט למצב שכיבה עם כרית ושמיכה דיילת שמחלקת סנדוויץ' ומים ואפילו .,,, שירותים (מצרך חובה לנוטלי כדורים כנגד מחלת הגבהים ) הנסיעה אורכת כ8 שעות שאת חלקם אני מעביר בשינה קלה וחלק אחר במחשבות על ההר שאליו נגיע..... בוקר טוב הוארז !!! העיר מקבלת את פנינו לפנות בוקר, עדין חשוך בחוץ,קר,אנחנו מגיעים למלון שהזמנו מראש ו....נופלים לשינה של שעה וחצי ,אני מתעורר מעיר את ספיר ואנחנו ניגשים לאבל בעל סוכנות קאלב אקספדיטיון , מגיעים ,שואלים אודות אבל ?״אני אבל״ עונה לנו בחור נמוך קומה עם חיוך רחב , ״משה אמיגו!״ הוא צועק וקופץ עלי עם חיבוק כמו אנחנו חברים עוד מימי הצבא (הוא פשוט זיהה אותי מתמונת הווטסאפ שלי) .אט אט החלו להגיע שאר משתתפי הטרק שחר ענת נטלי וחיה מיטב בנות ישראל גילי ויורם הזוג שהכיר בטיול ונמצא יחדיו כ4 חודשים סטיין מהולנד וחברו טים מגרמניה חברים לספסל הלימודים מהאוניברסיטה במגמת ״שימור הסביבה״ ( לכל אורך הטיול הם הזהירו אותנו מהתוצאות הנוראיות הסביבתיות של השארת קליפת בננה בהר על כדור הארץ כולו ואנחנו כישראלים טובים תמיד ענינו ״אבל זה אורגני״) ודן בחור מקנדה עם שיער ארוך וזקן לא מסודר מכוסה קעקועים שמטייל לבדו עובד כשרברב בארץ מוצאו אוסף מעט כסף וממשיך במסעותיו ( החתן האולטימטיבי של כל אם יהודייה, ללא ספק!) אנחנו יושבים אבל מדבר מסביר על גבי מפה קטנה את המסלול ,מרחקים ,אזורי היופי ואזורי הקושי מוודא שכל אחד הצטייד כשורה ואנחנו לאחר קריאה של פוסט של מטיילת שחזרה מהטרק מחליטים לעשות מסע השלמות ציוד עוד גרביים עוד פנס ראש וסוללות גיבוי ,ספיר קנה מקלות הליכה מוצר חובה במסע שכזה !!! פירות יבשים ומתוקים איש איש והעדפותיו) ארוחת צהריים ומנוחת צהריים ,אנחנו עורכים "מסדר צבאי" ע״ג המיטות גרביים ותחתונים להחלפה-יש חולצות גופיות מנדפות - יש .מכניסים כל קבוצת פריטים שנעטפת בניילון עבה שרכשנו לתיק שילווה אותנו לאורך המסע . מאוחר יותר פגישה עם חברי הקבוצה ל....ארוחת ערב במסעדת הצ׳ילי היום הוא יום שישי אנחנו מרימים לחיים מברכים לשבת שלום אוכלים ,אבל הראש.... בהר.

1d2209cff6a71f01c1fc1957602a27c4.JPG?l=8

סוכנות הנסיעות של אבל בהוארז

fb23a638efeb86d81f9a0f50fc994327.jpg?l=8

“הקבוצה” בגובה 5200מ'

הגיע היום !!!!! השעה 8:30 אנחנו נפגשים כל הציוד איתנו(תיק גב לנשיאת מים פרטי לבוש כגון סופטסל נוסף כובע צמר/רגיל צעיף צוקולוקים חלפ"ס(חליפת סערה) כפפות ועוד) ועוד תיק או שקית ניילון אטומה במשקל 5 ק"ג אשר יעבור עם כל הציוד הנלווה ע"ג חמורים ממחנה לילה אחד לאחר .מציגים בפנינו את המדריכים ,המדריך הראשי תומס חייכן דובר עברית ואנגלית משובשים וסמואל מדריך שני ובעיקר הטבח של המסע אנחנו עולים על 2 רכבי טויוטה להסעת נוסעים שעל הגג מועמסים לעייפה כל ציוד המסע , ב7 שעות הנסיעה אנו חוצים הרים גבעות ונחלים מנמנמים וישנים לסירוגין ,עוצרים לארוחה בכפר קטן מאוד של מרק מנחם ,עוף/בשר טלה אכילים חלקית ,ולפתן מתוק .דרך האספלט מתחלפת בדרך עפר לא סלולה ואני חושב לעצמי ״אם הגענו לדרך עפר סימן שאנחנו קרובים! ״ אבל אנחנו ממשיכים .....מימיננו נהר שוצף הדרך צרה מאוד, הסיבובים חדים ,שוליים אין! גשם יורד כבר שעות והנהג מנווט דרכו בין תהומות ובורות. אנחנו עוצרים במס נקודות לתשלום הפרוטקשין שער נפתח ונסגר ולבסוף עוצרים .....הגענו . מסביב הרים הגשם למזלנו פסק ואנחנו פורקים את הציוד לאזור שיהפוך להיות מחנה הלילה הראשון שלנו . מס דקות מאוחר יותר מצטרפים אלינו עדר חמורים ו2 סוסים עם 2 נוהגי העדר והרועה כריסטיאן שהפליא להעיר אותנו בשריקות נעימות בבוקר ולקבץ אליו את עדר החמורים שיהוו חלק בלתי נפרד מהחבורה. תוך כחצי שעה מוקם אוהל המטבח והמחסן ואוהל חדר האוכל ולצידם אוהלים זוגיים קטנים על רצפתם ניילון לבידוד מעליו מזרן דק ועליו שק שינה עם שמיכה נוספת אנחנו נפגשים לארוחת ערב של מרק ירקות עם פסטה ומנה עיקרית של דגי נהר מטוגנים עם פירה והכל טעים !

23ae4d0583130edb7533ad71eb4c7fdb.JPG?l=6

שותפינו הסוסים והחמורים

714ad0332f8b63be74e07c3237d61920.JPG?l=6

תומס וסמואל המדהימים

ב20:30 אנחנו פורשים לאוהלים השכמה ב5:30 ... אני נרדם לשינה טרופה וזוכר כי התעוררתי מס פעמים לאורך הלילה . דפיקות על דופן האוהל מעירות אותי! , בונאס דיאז ,קוקה מטה? (בוקר טוב , תה קוקה?)״ סי! גרציאס״ אני עונה הרוכסן של האוהל נפתח ,פניו של תומס מחייכים לעברנו , הוא ומעביר אלינו 2 כוסות תה ,מהבילים , מעלי קוקה עם סוכר (הפרואנים מאמינים שעלי קוקה טובים מאוד למחלת גבהים!),אני וספיר מתיישבים חלק גופנו התחתון בתוך השק״ש כמו מסרב להיפרד ולוגמים בשקט מהתה החם . מוציאים מכנסיים חולצות גופיות גרביים מתוך השק״ש (שיתחממו בלילה ולא יהיו קפואים) מתלבשים מצחצחים שיניים ושוטפים פנים במי הנהר הקפואים שזורם לידנו ( לא שותים את המים!!!!! בהמשך ,את השלוקרים אנו ממלאים מי נהר שהורתחו ע״י אחד מצוות הטיול בסיר גדול ) ארוחת בוקר חביתה עם נקניק עוף(אין חזיר במסעות של ישראלים) לחם יבש שילווה אותנו לאורך המסע מרגרינה מסויה וריבה .2 דקות של התארגנות התיקים על הגב רצועות נמתחות צילומי התחלה עם חיוך רחב , אנחנו מתחילים ללכת .

בחוץ אפור , השביל מתפתל ,צר ,מצב הרוח מרומם מדברים על הא ודא יכול להיות שזה לא כה נורא? ואז..... עוצרים.... ותומס מסביר שאנחנו מתחילים לטפס לעבר הפאס מימין(אחד מ2 שעלינו לעבור היום ) ,ואני מביט למעלה וחושב אוקי אבל איפה הסולם? מימין לנו הר תלול ,בקושי אנו רואים את פסגתו .אנחנו מתחילים טיפוס של כשעתיים עם הפסקות בכל כמה דקות לגימת מים הסדרת נשימה והמשך .... לאחר כשעה בנקודת נוף אתנחתא, שמחה גדולה השמש יצאה, מיד נשלפות מצלמות ,טלפונים ניידים לצילומי סלפי עם הנוף הנגלה סטיין ההולנדי הגיע עם תיק ענקי ובתוכו מס עדשות מד אור ומצלמה אנאלוגית עם פילמים שונים למצבי צילום שונים, ספיר נושא עימו מצלמת ניקון מסדרה 500 עם עדשה 18-200 מצוינת. אנחנו נמרחים בהנאה רבה כנגד קרינת השמש וממשיכים במסע. השמחה הייתה מוקדמת וקצרה ובתוך מס דקות מזג האוויר משתנה מקצה לקצה ושלג מתחיל לרדת ...אנחנו מהדקים מעילים ולאחר עוד קצת יותר משעה אנחנו מגיעים לפאס 4800 מ׳ מתחבקים מעודדים את האחרונים ולי יש קליטה בסלולרי, טלפון לאנג׳לה אשתי ,מבשר לה שהגענו לפאס הראשון היא כמובן שואלת ״מה זה פאס? ״ואני עונה כבעל ניסיון עשיר - מעבר הרים. אני שואל אודות הילדים שולח נשיקות ומנתק(מרגע זה לא הצלחתי למצוא עוד קליטה סלולרית) . קר , רוח ,שלג ולאחר מס תמונות אנחנו ממשיכים. במורד ההר הדופק יורד והמאמץ על הברכיים עולה השלג מתחלף בגשם ואנו ממשיכים עוד שעתיים עד ל״נקודת פרוטקשיין ״ עם אנשים נחמדים ביותר שמקבלים כסף מהמדריך ע״מ לאפשר לנו לעבור .למזלנו הרב אנו מוצאים מחסה מהגשם שמתופף לו על גג הפח, תחת סככה פתוחה שמשמשת את רועי העדרים. חברי הקבוצה מגיעים אני מביט בפניהם כולם רטובים ,מכונסים.״זמן ארוחת צהריים! ״ מכריז תומס . סמואל ותומס שולפים מהתרמילים שלהם צלחות וסכום קופסאות ובתוכם אורז וירקות עם כרעי עוף מבושלות ברוטב ולצידם ביצה קשה הם מחלקים לצלחות ומגישים לנו ולא שוכחים את הצמחונים להם הם מגישים אורז עם עגבניות טריות ואבוקדו ממש מנות מלכים אבל לי אין תאבון וקר, אני מכריח עצמי לאכול חלק מהאורז מבין שהגוף זקוק למזון ואנרגיה .ספיר לא אוכל עוף וביצה קשה עוד מילדותו ומחליט גם הוא להסתפק באורז לקינוח אנו זוכים במנגו טרי שמקולף לעיננו ותה פושר מעלי קוקה מתוך תרמוסים. אנחנו יוצאים לגשם שמפסיק רק לתקופות קצרות מטפסים כשעתיים נוספות לפאס הבא ולאחריו ירידה נוספת האורכת גם היא כשעתיים ומגיעים למחנה . כולנו מתכנסים באוהל האוכל מנסים להתחמם חלקנו מחליף ומוסיף שכבות בגדים .סמואל מגיע עם קערות ענקיות של פופקורן מלוח וחם מצב הרוח עולה כוסות תה מחממות את הגוף והנפש ואנחנו סביב השולחן פותחים קזינו ...טוב לא באמת, חבילות קלפים נשלפות ומשחקי קמביו , דורק(״טיפש״ ברוסית) טאקי משוחקים בלהט רב תוך לימוד של 3 דוברי האנגלית(לסט קארד אין מי הנד או טאקי אופן טאקי קלוז הם צועקים כמו ישראלים מן השורה) ארוחת הערב מוגשת ,מרק ירקות מנחם ומנה עיקרית עוף עם מס סוגי תפוחי אדמה כולם אוכלים ומלקקים אצבעות ( הפרואנים מאוד גאים במס הרב של סוגי תפוחי האדמה שלהם והם בעלי מרקם טעם וצבע רבים ושונים) כל אחד מוציא קצת חטיפים מתוקים למנה אחרונה וב20:30כולנו באוהלים. אוספים כוחות לימים הבאים לפני השינה ספיר ואני עוד פותרים תשבצים עד שמרגישים שכבר נרדמים הלכנו כ20 ק״מ טיפסנו ל2 פאסים בגבהים של 4800 מ׳ .

6aac3c4ba1115f7ed224fde73bd38271.JPG?l=8

אנשי הפרוטקשיין

1e96e364b460a4191e2b1ccecf993701.jpg?l=8

קזינו רויאל

היום השלישי אנחנו מתעוררים עם חיוכו של תומס וכוס התה שותים מתלבשים מצחצחים שיניים נכנסים לאוהל האוכל והיום לארוחת בוקר..... קורנפלקס עם יוגורט תות שדה לחם מרגרינה וריבה אנחנו אוכלים מתלוצצים על הקור המקפיא והגשם שלא פסק לאורך הלילה טקס חלוקת הצוקולוקים ע״י הצוות ביסקוויטים פרי טרי וחטיף אנרגיה (מסתבר שכלול במחיר המסע) ומתחילים בצעידה לכיוון ההרים היום נלך9 שעות וכ20 ק״מ . אנחנו מתחילים ב6 שעות טיפוס במהלכו נצפה ב3 לגונות ציוריות. הטיפוס ללגונה הראשונה ארך כ3 שעות ובסופו לגונה כחולה ומרהיבה מצלמות נשלפות ותומס אומר שזה עדיין לא השיא אנחנו אמורים להגיע לנקודת תצפית על 3 הלגונות יחדיו מיקום אופטימלי לתמונת מסע, גשם החל לרדת ומלווה אותנו ללגונה השנייה........השלישית..... וממשיך איתנו במעלה ההר לנקודת התצפית ,בתזמון מושלם הגשם פסק למס דקות ושוב מצלמות נשלפות לתיעוד מראה מקסים של 3 הלגונות בגבהים שונים של ההר, דקות מאוחר יותר השמיים מתקדרים ושלג כבד מתחיל אנחנו נכנסים תחת סלע מצטופפים מנסים להתחמם תומס מחליט על הקדמת ארוחת הצהריים הכוללת מרק ירקות ובשר עם ....אורז השלג לא מפסיק אנחנו רעבים אוכלים. ההר כמו בכל יום ללא הודעה מוקדמת מפתיע !!! השלג פוסק השמיים נפתחים ואנחנו....עוזבים את צלחות האוכל חוזרים לצלם מכל זווית אפשרית את נוף הלגונות המדהים.

9b3d58bbd9c1a91ea29e1a1cee87501c.JPG?l=8

תצפית 3 הלגונות

ממשיכים לעוד שעה וחצי של טיפוס תלול לפאס שמכוסה שלג כבד מלווה ברוח וקור , אנחנו לא מתעכבים ,מתחילים לרדת במדרון ,בשלב מסוים השביל הופך בוצי ובכל צעד הנעלים מתכסות בבוץ דביק ,השלג מתחלף בגשם חזק ואנחנו כולנו ללא יוצא מן הכלל רטובים (איני יודע למה אבל לא לבשתי את מכנסי הסערה ) המכנסיים והגרביים בנעליים רטובים (מעיל הגשם שלי עשה עבודה מצוינת ובחלק עליון נותרתי יבש למחצה) הגענו למחנה אחרי 9 שעות ו20 ק״מ ושוב מתקבצים באוהל המטבח סמואל כבר בהכנות לארוחת הערב שתוגש עוד מעט. הנחנו גרביים מכנסיים כפפות וכל פריט לבוש אחר על מכסי סירי ארוחת הערב (היה מראה מצחיק לראות את סמואל מרים מכסה של סיר מרק ועליו גרביים מערבב או מוסיף ירקות ומניח חזרה ,ארוחת הערב כללה מרק ירקות מחייה ומחמם נפשות וספגטי בולונז עם רוטב אדום עשיר אנחנו פורשים לאוהלים עייפים ותשושים עדין רטובים ספיר מנסה לשכנע אותי לפתור תשבץ אבל עיני נעצמות ....לילה טוב .

cc41af591c4da9025274f363a1c8452a.JPG?l=8

סתם לגונה בצבע טורקיז

בבוקרו של היום הרביעי תומס הביא את כוס התה לאוהל ... הוא פתח את כיסוי האוהל ומראה מרהיב נתגלה לעיננו ..., כל המחנה והאוהלים מכוסים בשכבת שלג דקה מעניקים לאזור מראה חלומי נקי כל כך, הקור עז אך כולנו מתלבשים במהרה ומצלמים חלקנו אפילו פותחים במלחמת כדורי שלג .

eee4bad85460ce233962722fdc2c00f9.JPG?l=8

המאהל מכוסה בשלג

ארוחת הבוקר מפנקת במיוחד וכוללת פנקייקים עם ריבת חלב או ריבה, תה ... סידורים אחרונים ויאללה לצעידה.ום לא פשוט שמתחיל ב6 שעות עליה בהתחלה מתונה (טוב הכל יחסי) והופך לתלול בסופו .בשלב מסוים של העלייה ולאחר ארוחת הצהריים אני מזהה קושי ואף דמעה אצל כמה מחברי הקבוצה ושולף את נשק יום הדין שלי ג׳לים מרוכזים של סוכר וקפאין שמשמשים בעיקר בריצות ארוכות ,אני מחלק , כולם מעודדים החזקים דוחפים מאחור לאורך הדרך אנו חוזים בקרחון שמולנו בתופעה מופלאה ,התנתקות של גושי קרח ענקיים הגורמים לרעש אדיר הדומה לרעם ומתגלגלים במורד התלול של ההר. בתום 6 שעות טיפוס אנחנו מגיעים למעבר בין 2 קרחוני ענק, מרשים...5200 מ׳ גובה!!! שלג יורד עלינו ,אולי התרגלנו אבל אנחנו ממש לא מתרגשים (השכלנו ללבוש חליפות ומכנסי סערה מבעוד מועד!!! אנחנו יבשים!!! וההבדל משמעותי!!! ) . הירידה תלולה מאוד ואורכת כ3-4 שעות , הבוץ עמוק, ואנחנו עושים דרכנו במורד בזהירות . ההר כמו תמיד שוב יודע להפתיע ושמש קייצית עולה למרכז השמיים ... ממש חם אני מוריד שכבות נשאר עם חולצה דקה אחת ואפילו שולף מתיק הגב את כובע הלגיונרים שלי ומשקפי השמש...איזה כיף , בסיום הירידה אנחנו מגיעים ללגונה קטנה שמנקזת לתוכה את מי הפשרת השלגים ספיר מקניט את כולם ומגייס קבוצה לטבילה הוא מתפשט עירום כביום היוולדו ומזנק למי הלגונה הקפואים צעקות שמחה וקור ..... מזל שאימא לא רואה ״אצלה זה לא היה קורה״ טים סטיין ויורם מצטרפים השמש החזקה מייבשת אותם מהר ואנחנו יושבים כולם ונהנים מרגע קסום .לא יאומן! מס דקות מאוחר יותר השמיים התקדרו הקור חזר המשכנו עוד כשעה למחנה ו.....גשם החל לרדת ... אנחנו באוהל חדר האוכל הקזינו נפתח וסמואל מכין לנו נשנוש של פסטלים עם גבינה מטוגנים בשמן עמוק ....איזו חגיגה אוכלים ארוחת ערב של בשר בקר עם פולנטה ותפוחי אדמה וממשיכים במשחקי הקלפים עד מאוחר.

היום האחרון ממתין מאתגר וקשוח , 25 ק״מ עד לכפר שממנו ייקחו אותנו בסוף המסע ,עוד פסגה אחת בדרך ,סנטה רוזה גובהה 5200 מ׳ אנחנו מסתכלים מעלה ותומס מסביר ״שמכאן לא רואים את הסוף״ שאחרי הפסגה שאנחנו רואים מחכה אחת נוספת 4 שעות טיפוס 3 שעות ירידה ועוד 4 שעות הגעה לכפר בדרך מישורית .מזג האוויר מעונן אך ללא גשם ממס בנות החליטו לבצע מעקף ולא לטפס לפסגה אלה להגיע בדרך עקיפה וקצרה יותר בליווי צמוד של נהגי החמורים והסוסים. אנחנו מתקדמים העלייה תלולה, הנוהל קבוע, עוצרים ,מסדירים נשימה וממשיכים ספיר שומר איתי על קשר וצועק עם הד מתגלגל ״אבא השמיע קול!!! ״ ממש כמו בטיולים שלנו שהוא היה קטן ואני אבא גדול והקול ממשיך בין רכסי ההרים והוואדיות ״קוקוריקו תרנגול ״ אני עונה בהד מתגלגל משלי (בטיול עברתי הליך של העברת כס ההכוון לספיר וחוץ ממידע כללי ספיר הכווין את כל מהלך המסע) , בשלב זה ספיר עוזר ודוחף את אחת הבנות שמתקשה ! אני לצידה של בת אחרת מדברים על לימודי רפואה או לימודים אחרים ספק עוזר לה בעליה בעיקר נעזר , הגענו לישורת קצרה לפני העליה ״הממש תלולה״ אני שוב מוציא ג׳לים ומחלק לבנות ולדן שמתקשה מאוד ואנחנו מתחילים את 200 המטרים האחרונים , בתוך שלג עמוק מנסים לצעוד בעקבות הצעדים של זה שלפנינו מתבוססים בשלג ובכל צעד הנעל שוקעת לעיתים עד הברך עוד צעד ועוד אחד הראשונים כבר בפסגה .....וגם אנחנו .לעיננו מתגלה נוף נפלא של פסגות מושלגות מפל מים גבוה ומתחתיו לגונה ענקים בצבע טורקיז, מקסים, עוצרים לתמונות מכל זוית ספיר מגיע ,אני עדין מתנשם ״איך היה? ״ אני שואל והוא ״בצניעות אופיינית ״ עונה ״האמת, לא נורא״ אנחנו מתחבקים , פסגה אחרונה מצטלמים .

bd0cdd4618f285bbe46cdaa3465d6ea9.JPG?l=8

הטיפוס לפסגת הסנטה רוזה

19f716a5d588af9f5a24f88ca315364d.JPG?l=8

על פסגת הסנטה רוזה

מתארגנים לירידה לצידו האחר של ההר ,אנחנו מזהים שביל אבנים לצד השביל המקורי שמכוסה בשלג, תלול יותר, ומחליטים לרדת בו הוא מלא באבנים קטנות ואנחנו חיש מחליקים למטה כמו על דיונת חול עד לקרבת הלגונה ועוצרים לתצפית נוספת ולארוחת צהריים הכוללת ..אורז מתובל בירקות ושבבי חביתה עם ..... המבורגר קטשופ ומיונז בהתחשב במיקום זה היה ממש מעדן מלכים . אנחנו הולכים כבר מס שעות ללא גשם התחושה היא נהדרת ואז ..... השמיים מתקדרים תוך שניות וגשם טורדני מתחיל ומלווה אותנו לאורך הדרך ,לצידנו נהר שוצף ומפלי מים הנשפכים מגובה של עשרות מטרים .הגענו לכפר ממנו נאסף חזרה לציוויליזציה אנחנו מגיעים רטובים הלילה הוא לילה מיוחד תמורת 10 סול המרנו את האוהלים בהוסטל בכפר עם מיטה אמיתית חלקנו מגשים חלום מקלחת קרה בהוסטל הנידח רובנו מעדיפים להמתין למים חמים ארוחת הערב החגיגית כוללת בשר בקר מוקפץ עם צ'יפס .בקבוקי יין ובירה נפתחים אווירת חג אופפת אותנו עשינו את הוואיוואש .....

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של mshteif?

לכל הפוסטים של mshteif »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפרו

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×