יומן טיול בפירנאים, חלק א` - הפירנאים הספרדיים

הפירנאים בספרד נחלקים לשלושה אזורים: הפירנאים הקטלניים, הפירנאים של אראגון והפירנאים הנאבאריים. בשלושת האזורים קיימות שמורות טבע מרהיבות, כפרים ציוריים, פעילות נופש ואתגר מסוגים שונים - ממסעות רגליים, רפטינג, Canyoning (הליכה במסלול רטוב), טיפוס על מצוקים, גלישת סנפלינג, אופני הרים, קפיצות באנג`י, ובחורף כמובן גם סקי. בחלק הראשון של יומן הטיול באזור הפירנאים, מביאה רונית בין עצות מועילות וגם כל מה שיש לדעת על טיול בחלק הספרדי של רכס ההרים.

יומן טיול בפירנאים, חלק א` - הפירנאים הספרדיים - תמונת קאבר

בכתבה זו:

מי אנחנו וכמה דגשים חשובים

אנחנו זוג מטיילים, שאוהב בעיקר את נופי הטבע, אך לא רק. כיום בגלאי 47 ו-58 מבחינתנו מסלולי הליכה הם עניין של כושר ולאו דווקא עניין של גיל. הטיול שלנו התקיים בין התאריכים 24.6.2008-8.7.2008 . כל שנשאר לכם כעת הוא לקרוא ,להתרשם ולצאת לדרך. ראשית, הנה כמה דגשים חשובים:

  • משך זמן הטיול: לאוהבים להכיר את מרחב הטיול ברגליים, 14 יום מספקים על מנת לחוות את האזור (אך לא למצות אותו), לא בלחץ של זמן, וגם לא פחות חשוב-לנוע במרחב בהתאם לשינויי מז"א.
  • טיול כוכב: רצוי לבצע טיולי כוכב בכל אזור, הדבר חוסך את הטירדה והזמן בחיפוש מקום לינה (בוודאי בסופ"ש) כמו כן מאפשר טיולים ארוכים יותר בטווחי זמן ומרחק. כדאי לבחון זאת מבחינת מיקום שמורות הטבע והעניין שלכם בשהות במקום יותר מיום אחד . מבחינתנו היו אזורים בהם שהינו יומיים והיו כאלה יום אחד . בעיקרון התנועה שלנו היתה מכיוון מזרח למערב.
  • עונה מומלצת ומזג אויר: התקופה שבין יוני לאמצע יולי היא תקופה נהדרת לטייל בפירנאים - השלגים מופשרים אם כי עדיין תראו שלג על המדרונות ופסגות ההרים, שיא הזרימה בערוצי הנחלים, שיא הפריחה. חשוב לא פחות - תקופה זו עדיין אינה נחשבת לשיא עונת התיירות ולכן לא תחושו את המועקה של מטיילים רבים ובהתאם לכך גם התפוסה באתרי הלינה. ככל שמצפינים מאגן הים התיכון, בדרך כלל בעונה זו רבים הימים שטופי השמש אך גם בתוך אלו תנאי מז"א משתנים באופן קיצוני: מיום יפה לגשם, סופת ברקים ואפילו ברד. יש להצטייד בהתאם ולהיות ערוכים לכל שינוי. לא להירתע /להתאכזב מימים מעוננים או ערפיליים – היה משהו מסתורי ומסקרן בנוף שעטה ערפילים, ולמראה העננים שגלשו וכיסו את המרחב או החליטו להתפנות וגילו את סודותיו.
  • ציוד נדרש: חשוב להצטייד בנעלי הליכה טובות, מקלות הליכה, ביגוד חם, כובע, כובע פליז, מעילי פליז ומעילי גשם ( ולאלו המתכוונים ללון בבקתות הרים חשוב גם להביא ביגוד תרמי וכפפות ), תרמיל גב עם כיסוי, שקית אטימה למים למפות. ולאלה שמתכננים לינה באוהל - יש להצטייד בכזה שיחסוך מכם מגע לא נעים עם הגשם (אוהל שלוש עונות). לחובבי הצפרות (אך לא רק) - כדאי להוסיף את המשקפת. מומלץ מאד להביא אתכם זכוכית מגדלת (בעיקר לאלה בעלי הראיה החלשה יותר, גם אם מרכיבים משקפי ראייה). הדבר מקל מאד בחיפוש ובקריאה במפה וזאת מניסיון אישי. קרם הגנה (השמש בשילוב הקרינה מהשלג יכולה לצרוב חזק מאד בעור). הצטיידנו בערכת קפה (כולל הגזיה) זו שמשה אותנו נאמנה, כל אימת שביצענו הפסקה במסלולים.
  • מרכזי מידע: ישנם מרכזי מידע בכל אזור. אלו נמצאים בערים ובעיירות הסמוכות לשמורות, כמו כן תחנות מידע יש גם בכניסות לשמורות. חשוב לציין כי ברוב המקרים מרכזי המידע סגורים בימי א` ובשעות הסייסטה שהן בדרך כלל מ 13:00 עד 17:00. לגבי תחנות המידע בשמורות ניתן לראות תנודות לגבי ימי א` ושעות סייסטה. גם אצל הצרפתים מצאנו מרכזי מידע סגורים בהתאם.
  • שפה: ספרדית וצרפתית, מעט מאד אנגלית, אם בכלל. לכן כדאי ורצוי להביא אתכם שיחון שיכול לסייע, אם כי הסתדרנו יפה מאד גם בתנועות ידיים, ציור ובכל אמצעי יצירתי אחר. המגבלה שיכולה להיות משמעותית היא השילוט בשמורות (ברובן) אינו באנגלית. בספרד ניתן לקבל במרכזי המידע גם פרוספקטים ומפות סכמאטיות באנגלית.
  • Refugio – בקתת הרים: אכסניות הפזורות לאורך המסלולים של יותר מיום. הבקתה בדרך כלל ברמה בסיסית כזו או אחרת, יש להזמין מקומות מראש.  בעונות השיא ובאתרים המיוחדים – הרבה זמן מראש, הלינה בתשלום. בדרך כלל ישנים בחדרים משותפים על דרגשי עץ ארוכים. לפעמים השירותים נמצאים מחוץ לבקתה, ובדרך כלל יש מקלחות חמות. האוכל במקום יחסית יקר בשל תנאי האספקה אך ישנן בקתות בהן ניתן לבשל את האוכל לעצמכם. פרטים באתר: www.refugiosyalbergues.com  (ספרדית צרפתית).
  • מערכת השבילים בספרד משולטת ברובה אך לא תמיד מסומנת בתוך המסלול עצמו. כמה פרטים חשובים על מנת למנוע בלבול: באזורי מנהל שונים, כגון: אזור קטלוניה, אראגון ונאבארייה, תגלו כי מערכת השילוט שונה וגם הצבעים משתנים: במקום אחד יהיה צהוב, בשני ירוק, בשלישי ירוק בהיר+ירוק כהה. ישנם מסלולים המסומנים רק באמצעות ערמות אבנים קטנות המכונות Hitos (מה שבמחוזתינו נקראות רוג`ום) - אלו ניראות לעין, בדרך כלל סימון מעין זה יהיה במסלולים המשניים. סימון נוסף שאותו ניתן לראות מלווה את חלק מהמסלולים הוא אדום לבן והוא שייך למערכת השבילים GR. אלו הם שבילים החוצים את רכס הפירנאים: GR 11 ברובו בתחום הספרדי, GR 10 בתחום הצרפתי. קיימים GR נוספים, כולם מסומנים ע"ג המפות הטופוגרפיות.

לתחילת הכתבה

פארק Vall De Nuria 

שמורה זו נמצאת מצפון לעיירה Ribes De Freser ובחלקה עובר המסלול Gr11 ולכן ניתן לראות שאת מסלול ההליכה ילווה סימון אדום לבן . אל השמורה ניתן לעלות ברכבת הרים Cremallera היוצאת משתי תחנות :
א. מ- Ribes De Freser
ב. מ- Queralbs אליה נשוב עם תום המסלול בשמורה זו ולכן כדאי לקחת את הרכבת היוצאת מתחנה זו ,את הרכב יש להחנות במגרש החנייה לפני הכניסה לעיירה וללכת מרחק של כמה מטרים אל תחנת הרכבת ), ממגרש החנייה העליון ניתן לראות בסמיכות את המסילה עליה נעה הרכבת .
לאלה היוצאים מ- Ribes De Freser, ניתן לבצע את מסלול ההליכה עד Queralbs ולשוב ברכבת ל- Ribes De Freser (פחות מומלץ מאפשרות ב`). במרכז העיירה Ribes De Freser ניתן להתעדכן בלוח הזמנים של הרכבת (תדירותה משתנה בהתאם לעונה ובהתאם גם המחירים). מחיר למבוגר 10.5 יורו, העלייה נמשכת כ 40 דקות ומזמנת מפגש עם נוף גרניט מצוקי ומחודד הנוסק כלפי מעלה, לא ניתן להתעלם מהמדרונות המעוטרים בפריחה משגעת. . הרכבת מתפתלת לאורך נהר Ferser שבהמשך יתחבר לנהר Nuria. בתחנה הסופית ישנן שלוש אפשרויות: א. לעלות בקרוניות אל נקודה גבוה יותר (במקום נמצא Refugio גדול) לתצפית; ב. כניסה אל תחנת המידע ומרכז מבקרים הנמצא במלון. מרכז המבקרים מספק מידע על האזור; ג. לצאת ישירות למסלול.  

המסלול לאורך Vall De Nuria מתנהל מכיוון צפון לדרום ,מתחיל בצידו המערבי של האגם ויורד אל העיירה Queralbs (שימו לב לשילוט המופיע בצבע ירוק ) ממש בתחילת הדרך חולפים ליד קפלה ההולמת את סגנון הבנייה בפירנאים ובמרחק קצר ממנה על השביל עולים לנקודת תצפית המעניקה אפשרות לצפות על המרחב אליו נרד ואל זה המקיף את האגם. מהתצפית יורד השביל אל הערוץ, רובו מתבצע בירידה. בעיקרו ,השביל מלווה את ערוץ הנחל הקניוני ,השופע מים. אלה יורדים מדי פעם במפלים מרהיבים. צמחים ססגוניים צובעים את המדרונות ומדי פעם נוסקים ביניהם אשכולות לבנים של פרחי העירית והסגולים של העכנאי. ככל שנרד במורד השביל, המצוקים ילכו ויזדקרו. לקראת סוף המסלול בקניון, חוצים גשר אבן ובהמשך מגיעים אל מדרגות, גם הן אבן, המטפסות אל קו גובה מעל הערוץ (נדרש קצת מאמץ אך בהחלט לא נורא). המסלול מגיע אל סופו עם התחברותו לכביש ואיתו יש לחבור אל מגרש החנייה. רגע לפני סיום : כדאי מאד להיכנס לבקר בעיירה Queralbs – סמטאותיה הצרות והקסומות ,בתי האבן וגגות הצפחה מהווים סיום הולם למסלול ב- Vall De Nuria.

  • מהתחנה הסופית של הרכבת, ליד האגם, ניתן להמשיך לעלות ברכבל (ללא עלות נוספת) לפסגה קרובה, אם כי אין לכך יתרון מבחינת הנופים והתצפיות לכן מבחינתנו כדאי לוותר (ליד המלון - יש לחצות את פסי הרכבת לכיוון מזרח אל רכבל הקרוניות).
  • באתר נמצא מלון גדול, מרחב רחב של דשא ואגם. כאן מתקיימת פעילות מיוחדת לילדים הכוללת רכיבה על סוסים, ירי חץ וקשת, שייט באגם, לימוד סקי (בחורף) ועוד. לכן, ניתן לעלות לכאן גם עם משפחה וילדים מבלי לבצע את מסלול ההליכה.
  • יש להצטייד במים לפני היציאה למסלול.
  • המסלול מתאים גם לילדים בני עשר ומעלה.
  • מסלול שכדאי לבצע אותו בירידה ולא בעלייה, מהלך של כשלוש שעות הליכה (ייתכן אף יותר, תלוי ברמת העניין והעצירות במסלול).

לתחילת הכתבה

זרימה בערוץ Nuria. צילום: אריה שרף

פארק Aigues Tortes

שמורה זו זכתה לכינוי "שמורת האגמים המרצדים" ובספרדית Aigues Tortes, מפני שהרוח המנשבת על פני המים יוצרת גלים קטנים המרקדים בשובבות על פני האגמים. לפארק זה שתי כניסות ראשיות שהמרחק ביניהן כ- 150 ק"מ ולכן עומדות 2 אפשרויות לטייל בפארק : א. כניסה מזרחית דרך Espot ויציאה ב- Boi (כניסה מערבית) או הפוך בשילוב לינה ב- Refugio וזאת כמובן בתנאי שלקחתם אפשרות להיעזר בתחבורה הציבורית (אין לי על כך מידע) או במידה ויש אפשרות לבצע הקפצה (במידה ויש לכם שני כלי רכב או מישהו שאינו מבצע את כל המסלול וממתין לכם באחת הכניסות/היציאות); ב. ביקור בפארק בשני ימים נפרדים פעם באזור הפארק מהכניסה ב- Espot וביום השני באזור הפארק מהכניסה ב- Boi, כאמור ביצענו אפשרות זו. 

הכניסה המזרחית: (במפה של הפארק מופיע כמסלול מס` 3) הכניסה לפארק מ - Espot מתבצעת ע"י הג`יפים של השמורה, בעזרתם עולים אל Refugio D` Amitge תחילת הדרך הצרה ע"ג אספלט, בינות העצים המלבלבים ולאורך הערוץ הזורם. הדרך המגיעה עד לחניון העליון (אליו ניתן להגיע גם עם הרכב הפרטי אלא שבכדי להגיע לאגם Maurici צריך לעשות זאת ברגל, מרחק לא קטן). לאורך הדרך, הנהגים נותנים הסבר והתייחסות לנקודות שכדאי לעצור בהן אך בדרך כלל ההסבר יהיה רק בספרדית.

הנהג עובר על פני Refugio D` Amitge לכיוון צפון מערב ומביא אותנו אל נקודה בה הדרך הסתיימה, לכאורה, סביב הכל מושלג ולנוכח פנינו אגם יפהפה שהופשר בחלקו והמראה שובה את העין. סביב הכל לבן וערפילי. הנהג נפרד מאתנו לשלום ומכאן עשינו דרכנו ברגל. חזרנו על עקבותינו לעבר Refugio D` Amitge ואל אגם Estany D` Amitge הסכור (ניתן להלך על הסכר), גם הוא כלוא בין המצוקים שסוגרים מעליו ונמצא עדיין בשלבי הפשרה. מנקודה זו יש לחזור אל הדרך בה עלינו עם הג`יפ עד למפגשה עם שביל, ליד השילוט על לוח עץ: Estany De Les Obeques. כאן עוזבים את הדרך הראשית ועולים על שביל המסומן לאורכו בצהוב ע"ג עמודי עץ. בהמשכו השביל מתחבר ל Gr 11-שצבעו, כאמור, אדום לבן (ליד שלט העץ). השלט מפנה אל תצפית על אגם, לשם כך יש לצעוד עם השילוט ל-Rort De Ratera זהו השביל שמוביל גם לפס Portarro למעוניינים לתצפית גבוהה יותר על אגם Estany Llong או להמשיך לחלקה המערבי של השמורה ואל Boi). 

לאחר התצפית על האגם ,חזרנו אל מפגש השבילים (עם הצהוב) בדרכנו אל אגם Maurici. השביל יורד לאורך ערוץ ואיתו אל העמקים החובקים בקירבם אגמים צלולים אך מתעתעים בשל המגע המקפיא אתם. השביל מגיע אל דרך ג`יפים רחבה : ימינה- שילוט Mirador, כלומר לתצפית ואל השביל הדרומי המקיף את אגם Maurici. אנחנו בחרנו לפנות שמאלה בדרך הרחבה המובילה אל דרך הג`יפים בה נסענו, יתרונה: מובילה אל הירידה למפל המרשים ביותר באזור (אותו ניתן ליראות גם מצידו הדרומי של האגם, אך כאמור אין כמו לגעת בו). אם כך פנינו לדרך זו עד לשילוט Cascada שפירושו מפל, אלא שכאן לא היה צריך להעניק שם מיוחד למפל (למרות שפעת המפלים באזור) מפני שזהו המפל בה` הידיעה ואלה המגיעים אליו לא יתקשו להבין מדוע (השביל אל המפל חוזר להיות צהוב). לא ניתן להתבלבל במיקומו. ככל שמתקרבים אליו, נהמותיו הולכות ומתחזקות, עד כי יש להגביר את עוצמת הקול שלנו אם חפצנו לעביר מסר אחד לשני וגם אז לא היתה בכך תועלת מרובה. קיימת ירידה אל מרפסת הצופה אל האשד הגבוה (לפעמים היא מוצפת במים תלוי בעוצמת הזרימה), המראה הנגלה לא משאיר אף אחד אדיש נוכח העוצמה האדירה, מבט פנורמי ממעלה המפל למרגלותיו מגלה שהוא ממשיך להתגלגל במדרון עד שמתרסק אחר כבוד אל אגם Maurici.

 הכניסה לפארק דרך Espot, מיד בכניסה לעיירה נמצאת תחנת הג`יפים.

  • מרחק כמה מטרים מתחנת הג`יפים, נמצאת תחנת המידע.
  • תחנת הג`יפים מתחילה לפעול החל מהשעה 09:00 (שם גם קונים את הכרטיסים ).
  • כדי לעלות ל- Refugio D` Amitge נדרשים 6 אנשים בג`יפ והעלות לאדם 16.5 יורו.
  • כדי לעלות רק ל- אגם Maurici, נדרשים 4 איש בג`יפ (עלות כמובן מופחתת).
  • חזרה לתחנת הג`יפים יוצאת כל שעה (עגולה) מאגם Maurici או כשהתמלא הג`יפ, עד השעה 18:00.
  • יש לשמור את הכרטיסים לחזור.
  • אפשרויות למסלולים נוספים: יש אפשרות לעלות עם הגיפים עד לאגם Maurici, לעלות ברגל עד המפל ולבצע מסלול היקפי, לחזור עם השביל המקיף אותו בצידו הדרומי.
  • אפשרות שכבר ציינתי: להגיע עם הרכב הפרטי לחניון של הכניסה לשמורה לעלות ברגל לאגם ולחזור. תיתכן אפשרות לחזור עם הג`יפ – אפשרות שלא נבדקה אך שווה לבדוק .
  • המסלול שבצענו רובו בירידה,מבחינתנו היתה מאד נוחה ולא מעיקה.
  • על פי הכתוב אורך המסלול בזמן: 2.5 שעות, אבל, כאמור, כל אחד וזמנו בידו. אנחנו הלכנו בו בהנאה רבה 5 שעות.
  • Refugio D` Amitge ניתן לישון (הזמנה מראש), לשבת, לשתות כוס תה חם או להזמין ארוחה.
  • בכל הכניסות לפארק מקבלים פרוספקט (כדאי לבקש אותו באנגלית) ובו הנחיות ומפה קטנה אך טובה של אזור השמורה (אם כי רצוי לקבל מפה גדולה יותר בתחנת המידע ) . מה שמאד מצא חן בעיננו שלכל פרוספקט מוצמדת שקית ניילון לאשפה.

הנופים בפארק: הכניסה המערבית (במפה של הפארק מופיע כמסלול מס` 1) הכניסה לפארק מ- Boi גם היא מתבצעת באותה פרוצדורה: ע"י הג`יפים או רכב טרנזיט אחר. אלו מעלים אל תחילת המסלול לאורך Ribera De Sant Nicolau הדרך מזמנת מפגש עם אחו מוריק ומרהיב שערוץ הנחל חורץ בו נתיב, פעמים בעוצמה רבה ולפעמים באופן מינורי המעניק לנוף אופי שליו ורגוע. הדרך מטפסת מעל האגם אשר גודלו הולך והופך קטן ככל שהדרך מתרחקת ונוסקת למעלה. בתחנת המידע העליונה אנחנו נפרדים מהנהג ועושים את דרכנו במעלה הדרך הרחבה בצמידות לערוץ הנחל. לאורך הדרך יש התפצלויות שבילים, ממשיכים עם מגמת העלייה, ככל שהערוץ צר המים מתחתרים בו בעוצמה, כאשר נפתח עמק רחב, המים עושים דרכם בשלווה, מתפצלים לכמה ערוצי זרימה, ולהשלמת החגיגה הפסטוראלית הזו, מלווים את התמונה, מרבצי עדרי בקר ועגלים צעירים שאך הגיחו לאוויר העולם. צלצול הפעמונים הנשמע מכל עבר מוסיף מוסיקה הולמת. את פלגי המים חוצים כמה גשרוני עץ עליהם נעבור לצידו השני של העמק אל המשך הדרך הרחבה הממשיכה לעלות עד Refugio Esany Llong הדרך ממשיכה לעלות ומובילה אל אגם Esany Llong ההליכה מעל האגם ובסמוך לו מזמנת השתקפויות רבות ומרהיבות. ניתן להגיע אל האגם ולהתיישב על גדתו, לנוח ,לפוש, לחלוץ את הנעליים ולצנן מעט את הרגלים. 

למעוניינים להגיע אל המפל שבשולי העמק, יש להמשיך עם הדרך המתרחקת מהאגם לחצות גשר עץ העובר מעל המים הסוערים של ערוץ נחל המגיח ממזרח. מנקודה זו מתפצלים השבילים: א. Porto Tarro העולה בסופו של דבר אל הפס שמעביר אותנו לצידו המזרחי של הפארק אל אגם Maurici; ב. Esany Redo לשם פונים בשביל המסומן בצהוב, חוצים את העמק לעבר המפל שנראה ממול. אפשר להמשיך לטפס בשביל אל האגם העליון Esany Redo. מכאן, שבנו על עקבותינו באותה דרך התחברנו להצעה ב ` ראה בהמשך עד לתחנה בה המתנו להסעה חזרה ל- Boi.

  • בכניסה לעיירה Boi ליד הכנסייה, נמצאת תחנת המידע, שם גם נמצאת תחנת ההסעה, את הכרטיסים קונים ישירות אצל הנהג. גם כאן ההגבלה: מינימום 6 איש.
  • ניתן לקחת את ההסעה ב- Boi או בכניסה לשמורה, בחניון התחתון. החיסרון: יתכן ולא יהיה מקום ברכב העולה.
  • עלות ההסעה הרבה יותר נמוכה מהכניסה המזרחית (איני זוכרת כמה – אך לא עבר את 10 יורו לאדם). גם כאן יש לשמור את הכרטיסים לחזור.
  • אפשרויות נוספות למסלולים: א. לעלות לנ. התחנה הסופית של ההסעה (לחזור מעט לכיוון מערב ) וממנה לרדת לאורך הנהר, המסלול מדלג על פלגי מים, אחו ירוק, מפל ואגם. אורכו כשעתיים וחצי ומסומן בצהוב; ב. מהתחנה הסופית של ההסעה, לצעוד על הדרך הרחבה עד למפגש עם גשר עץ, לבצע מסלול מעגלי על גבי גשרוני העץ בסבך הצמחייה, לשוב דרך הסכר (לאחר שחצינו ערוץ שוצף ע"ג גשר) ומשם לרדת אל התחנה הראשונה של הפארק (אפשרות א`); ג. המסלול שהצעתי + הצעה ב ` (את המפגש עם גשר העץ המדובר ניתן לראות בדרכם הלוך –זיכרו את נקודת המפגש – ומי שיעיף מבט אל סבך הצמחייה יגלה את המשך המסלול על גשרי העץ, מבצבץ בין העצים). מכאן ,מי שירצה יוסיף גם את הצעה א`.

לתחילת הכתבה

נופים בפארק Aigues Tortes. צילום: אריה שרף

עמק Noguera De Tort

עמק Noguera De Tort (במפה של הפארק מופיע כמסלול מס` 2): לאחר שאספתם את הרכב ב- Boi והזמן נותר בידכם אפשר לסיים את היום בהליכה נוספת אל אגם Cavaiiers הסכור בסכר ענק ורב עוצמה הצופה אל עמק Noguera De Tort בדרומו. בחלקו הצפוני של האגם מתהדר מפל Cascada De Riumalo, מבט מרחוק אינו מעיד על עוצמתו, לכן מי שרוצה להתפעם ממנו צריך להגיע עד אליו. אם כך, יש לצאת לדרך מצידו המזרחי של האגם, אין אפשרות אחרת ולמשוך קדימה (צפונה) אל המפל, תוך כדי הליכה, אם המבט יעלה במעלה המצוקים התלולים, אפשר לראות מטפסים המנסים להתמודד עם עוצמת המצוק. יחד אתם נאחזים במדרונות פרחים מרהיבים בניהם הקולמבין העדין עם פריחה גבעונית כחולה. אמנם המפל מושך אותנו קדימה, אך מבט לאחור לא יגבה מחיר של נציב מלח, אלא זווית ראיה מיוחדת אל האגם, שנראה פולש חסר גבולות אל העמק. לכן, אל תתעצלו והפנו מבט לאחור.  בהגיעכם למפל ניתן לעלות בשביל המטפס אל ראשו ומכאן נחזור בדרך בה באנו ובהזדמנות זו לעלות על הסכר להעניק מבט אחרון אל האגם והעמק. 

  • כדי להגיע אל Cavaiiers יש לנסוע מ Boi - צפונה. חולפים על פני המלון ומעיינות המים החמים Caldes De Boi ממשיכים עם הכביש עד שזה בא אל סופו למרגלות סכר הבטון העצום של האגם.
  • כדאי להגיע אל האגם בשעות הבוקר המוקדמות או שעות אחר הצהרים מפני שמקומות החנייה יהיו זמינים יותר וניתן יהיה לעלות עד לחניון העליון הקרוב ביותר לאגם ותחילת הסלול.
  • במידה וחניתם בחניונים הנמוכים יותר, שימו לב שמכל חניון עולה שביל המחבר (בעלייה) את החניון אל תחילת המסלול בצידו הימני (מזרחי ) של האגם.
  • המסלול מאד נח כשעה וחצי הליכה נינוחה.

אזור האגמים בדרום השמורה (במפה של הפארק מופיע כמסלול מס` 5 ,נמצא מחוץ לשמורה): מ-Cabdella נוסעים לאגם Embassament de Sallente משם עולים ברכבל לאזור האגמים. במקום תחנת מידע, כדאי מאד להתייעץ על אפשרויות המסלולים באזור. מכיוון שבאזור זה לא טיילנו איני יכולה להמליץ על מסלול מסוים.

  • הרכבל מתחיל לפעול החל מה- 1.7 ועד ספטמבר .
  • למעוניינים לרדת ברכבל האחרון יש להזמין מקום מראש.

לתחילת הכתבה

שמורת Maladeta 

כדי להגיע אל הפסגות הגבוהות של הפירנאים, גם אם לא במטרה להציב דגל ברום אלא רק לזקוף מבט אליהן, הכי קרוב שאפשר, יש להגיע לפארק Maladeta ולהשקיע בהליכה עד שפסגות Maladeta 3308 מ` ו-Anto, הגבוה בפסגות הפירנאים - 3404 מ`, יכנסו לטווח העין שלכם. עניינה של השמורה אינו רק בשתי פסגגות אלו, בנוסף היא מזמנת מפגש עם תופעת טבע מעניינת -"הבולענים", מפגש עם בעלי חיים, כגון: המרמיטה (Maramota), שגם אם לא הצלחתם לראותה, אי אפשר שלא לשמוע את שריקתה החדה מהדהדת במרחב. מפלי מים, אחו ירוק המבותר ע"י ערוצים ופלגי מים והרבה מאד שלווה. 

הכניסה לפארק Maladeta מכביש A 139 החוצה את העיירה Benasque. לפני שהדרך מגיעה לסופה, יש פניה עם שילוט לא גדול במיוחד אל מלון Hospital Benasque. במידה ולא הבחנתם בשלט והמשכתם בדרך, זה לא יהיה למרחק רב מפני שהיא מסתיימת באין מוצא ואין לכם ברירה אלא לשוב על עיקבותיכם אל הפניה הראשונה שתפגשו לכיון מזרח –שמאלה. במגרש החניה יש להחנות את הרכב ולעלות באוטובוס אל תחילת המסלול. ניתן להצטייד במפה מאד סכמטית בכניסה לחניון. ראשיתו של המסלול בתחנת האוטובוס העליונה, ליד הבקתה המעניקה גם שרותי מזנון ומידע, כגון: טמפרטורה , מסלולים אפשריים לביצוע וכו` (אפשר להצטייד במפות סכמטיות נוספות). 

כיוון כללי של ההליכה הוא מזרח. יש להמשיך מהבקתה על הדרך הרחבה עד לשילוט המפנה, הסימון במסלול הינו שני פסים בצבעים של ירוק כהה וירוק בהיר. הדרך העולה חשופה מעצים אך מלווה אותה צמחיה נמוכה, לכאורה נראה שהדרך מובילה לשום דבר מעניין ואולי המאמץ אינו כדאי, אך כמו שציינתי: זה רק לכאורה. ככל שנתקדם לכיוון מזרח - דרום מזרח, המפל יגלה נוכחות, עוצמת זרימתו ושפעת המים מותירה אותנו פעורי פה לנוכח העובדה שקודם לכן לא ראינו כל זכר למים בערוץ, אז...להיכן המים נעלמו? אכן בלעה אותם האדמה. המים נעלמים אל תוך מערה טבעית ולא נודע כי באו אל קרבה, ברכת טורקיז גדולה למרגלות המצוק היא אולי העדות למיקום העלמותם של המים. השביל מתקרב אל המפל ומגיע לראשו, כאן מזדמנת הפתעה נוספת: אל תוך עיננו מתפרץ, ללא הכנה מוקדמת, עמק רחב הכלוא בין המצוקים, והמים שאך לפני רגע התנפצו ברעש והמולה במפל, נראים כעת בשלוותם המנוגדת כל-כך, זורמים מעדנות. גם כאן אפשר לראותם לרגע נעלמים ושוב מגיחים. 

האחו הירוק מזמין מטיילים רבים לנפוש, יש כאלה שיישהו במקום ברביצה מרגיעה, לקרוא ספר, לטבול רגליים במים או להתבשם מהעמק, שמעליו אפשר כבר לראות בברור את הוד רוממותו והדר פיסגתו של ה-Anto. מכאן עמדו לפנינו שתי אפשריות: א. לשוב על עקבותינו ב. לעלות לאגם Toro גובה 2226 מ`. לשם כך יש לחצות את העמק לצידו הצפון מזרחי עד לשלט המכוון – Coll De Toro (מעבר טורו) המפנה אל המסלול העולה למפלס גבוה יותר. לפעמים השביל ,המושך אל תחילת העלייה, נעלם בשל פלגי המים החוצים אותו ויש לאתר את המקום המתאים ביותר לחצות אותם ולמשוך אל הכיוון המבוקש. הדרך העולה מסומנת ב- Hitos� (ערמות אבנים – רוג`ומים). בדרככם למעלה אל תשכחו להפנות מבט לאחור, העמק שחציתם לפני כמה רגעים יתגלה ממבט על והמראה כמו לקוח מתהילים כ"ג " בנאות דשא ירביצני ועל מיי מנוחות ינהלני". בתום העלייה נפרש לפנינו עמק נוסף, עטור בפרחים לבנים קטנים כמו פתיתי שלג, שלוגיות מונחות כלאחר יד, חלקן חושפות פיות של בולענים לתוכם חומקים המים, ומעלינו מתרוממות הפסגות המושלגות. 

חוויה בלתי רגילה היתה מנת חלקנו: שעת אחר הצהרים, מטיילים לא נראו באזור, רק אנחנו במרחב, נשמנו ושמענו את אוויר הפסגות. השקט הזה מסביב, המראה המהודר והנשגב הזה גרם לי לחוש כמי שנמצאת בקודש הקודשים, מהלכת בחרדת קודש חוששת להפריע את הרגע הקסום הזה, וכל שרציתי לעשות הוא להסיר את הכובע נוכח הבריאה ולומר בהכנעה: קטונתי. בחרנו את אחד השבילים איתו המשכנו לכיוון צפון - צפון מזרח. שלט מכוון האיץ בנו לעלות בעלייה קלה של 1/4 שעה ובבת אחת התגלה אגם Toro. ניתן לעבור את האגם בצידו הדרומי ע"ג דרדרת גדולה של אבנים (גם כאן השביל מסומן ב- Hitos) אל נקודת הפס (המעבר), משם ניתן לצפות אל האגם מזוית אחרת ולפתוח מבט למרחב, גם אל הפירנאים הצרפתיים. מכאן עשינו דרכנו חזרה, לא לפני שערמת שלג כבדה, החרידה את שלוותנו כשנפער לאורכה סדק וגרם לה לגלוש למים במפץ גדול.

  • במרכז העיירה - Benasque נמצאת תחנת מידע גדולה.
  • הנסיעה באוטובוס אורכת כרבע שעה.
  • עלויות : 4 יורו לאדם ( נסיעה הלוך –חזור) לכן יש לשמור את הכרטיסים.
  • אוטובוס אחרון היוצא מהתחנה העליונה ב-21:00.
  • זמינות : בין חצי שעה לשעה –תלוי בשעות היום וכמות המטיילים.
  • במידה ומכל סיבה שהיא לא ניתן לנסוע באוטובוס ,אפשר ללכת על כביש האספלט עד לתחנה העליונה –כשעה הליכה טכנית, אך כאמור שכרה בצידה.
  • אל תתפלאו אם תראו מטיילים לא שגרתיים הנושאים מגלשי סקי, הם עולים לגובה עם הציוד הנדרש על מנת לגלוש להנאתם וחוזרים על ציודם. מה שמלמד שאין שום רכבל העולה לפסגות הללו של ה-Maladeta וה-Anto .
  • משך המסלול כ- 5 שעות .

לתחילת הכתבה

פארק Ordesa

פארק Ordesa הינו מיוחד בשל אופיו המגוון ואחת מאטרקציות הטבע המצויות בתחומו הינו קניון אניסקלו- Carganta De Anisclo אליו מגיעים דרך הכניסה הדרומית (במפה של הפארק מופיע כמסלול מס` 13). מ- Ainsa פונים צפונה על כביש 138 A ב-Escalona פונים לכיוון צפון מערב, זהו כביש חד סטרי העובר לאורך Carganta De Anisclo אשר נחשב לאחד האתרים המרשמים בפירנאים, האזור מספק מגוון רחב של מסלולים, כך שכל אחד יכול לבחור את זה המתאים לו. בתום נסיעה לאורך הכביש הקניוני המדהים, מגיעים לשלט של השמורה (מצד ימין), המנחה למסלולים + זמנים. יש להמשיך עוד כ- 200 מטרים למגרש החניה אשר בסמוך לו מבנה קטן שם נמצאת תחנת מידע, בה ניתן לקבל מפה והסבר גם באנגלית. 

אפשרות א: מסלול 10 ע"ג המפה, הינו מסלול מעגלי, כשעה הליכה. יש ללכת עם השילוט Circvito, זוהי קפלה קטנה, אך לא מגיעם אליה אלא אל מפל Cascada De Molino, הנראה מגשר הברזל החוצה את הקניון. מהגשר ממשיכים הלאה וחוצים גשר עץ נוסף. המשכה של הדרך עולה עד להתפצלות, מכאן פונים ימינה (דרומה) על גדתו המזרחית של הקניון וממשיכים עם דרך הג`יפים עד למבנה של קפלה המשתלבת בסלע ומהווה מקום תפילה, חוצים גשר נוסף ומגיעים לכביש ,משם פונים ימינה אל מגרש החניה. 

אפשרות ב`: להתחיל עם מסלול 10 אך במקום לפנות בהתפצלות דרומה יש לפנות צפונה על דרך הג`יפים עם השילוט Cumaz מסלול 13 ע"ג המפה. אפשר להבחין לאורך הדרך בסימון השבילים אדום לבן, הדרך מתנהלת ברוב המקרים בסמוך למים אך גם מתרחקת על מנת להתגבר על מכשולי המפלים ואז ניתן לצפות על הקניון מלמעלה ולראות את בריכות הטורקיז המשגעות. מבט למעלה יגלה את המצוקים הדולומיטיים האדירים שמתנשאים מעל הקניון הצר ואף להבחין בעופות הדורסים הדואים בקו הרקיע. היכן שאפשר ניתן לרדת אל הערוץ, לבחור את הפינה המתאימה לכם למנוחה והתרענננות. אסור להתרחץ במים אך אף אחד לא יגיד מילה אם תטבלו את הרגלים להתרעננות קלה. כאמור, הכיוון הוא ל- Cumaz, אין משמעות לשם הזה. לנקודה זו מגיעים לאחר הליכה של כשעה וחצי. זהו אזור בו נראים דרגשי סלע טבעיים ובריכות טבעיות ,השביל יורד ממש עד למים והנהר מבצע כאן עיקול ונוחת במפל אל בריכה גדולה וצרה במפלס תחתון יותר. מכאן חוזרים באותה דרך עד לנקודת הפיצול עמה ממשיכים כפי שתואר במסלול 10 עד למגרש החנייה.

  • הליכה במסלול 10+13 ברובה נינוחה ברובה מוצלת ואורכת כ- 4 שעות.
  • המסלול מתאים גם למשפחה , לא חייבים להלך לכל אורכו של הקניון.
  • שימו לב: למגיעים מהצד הצפוני של שמורת Ordesa, לא ניתן לנסוע על הכביש הקניוני ל- Escalona בשל היותו חד סטרי ובכך מפסידים את אחד מקטעי הדרך המרשימים ביותר, לכן כדאי לקחת זאת בחשבון בתיכנון המסלול.
  • ניתן לשוב ל- Escalona ממגרש החניה בדרך עליונה (להמשיך עם השילוט). יתרונה: מספקת מבט פנורמי על הקניון. שלטים עליהם מופיעה מצלמה יזמינו אתכם לעצירה בנקודת תצפית נפלאה.

הכניסה הדרומית (במפה של הפארק מופיע כמסלול מס` 4): אל מפל זנב הסוס Dola Del Caballo החותם את Valle De Ordsa לאורך נהר ה- Arazas. למרגלותיו הדרומיים של הר Perdido, השלישי בגובהו ברכס הפרינאים, הנוסק לגובה של 3355 מ` והמכונה "ההר האבוד". הכניסה לשמורה מתבצעת ע"י אוטובוס (בתשלום) מהחניון בכניסה הדרומית לעיירה Torla. לאחר כ-20 דקות מגעים אל היעד. כדאי מאד להתייעץ בתחנת המידע, שם גם ניתן להצטייד במפה. המסלול מתנהל על גדתו הצפונית של הנהר, על דרך ג`יפים רחבה מעל ובסמוך לנהר. הדרך מטפסת ומתפתלת בין עצי היער החוסמים את קרני השמש מהשפעתם המלטפת לכן אפשר לחוש את הקרירות וההצללה הנובעות מכך. המסלול מפגיש אותנו עם סדרת מפלים מרהיבה, ומאפשר מדי פעם להגיע גם למרגלותם. 

המפל הראשון שנפגוש הוא Aripas, מפל רחב וסוער במיוחד. כדאי להמשיך ולעלות בדרך משם התצפית אליו פתוחה, מבלי שהעצים יצמצמו את טווח הראייה. שם גם קבוע שלט עם ציור של מצלמה המנחה אל סידרת מפלים Cascadas La Cava Y Estrecho מפל המערה והמיצר. שני מפלים מרשימים ביותר הצונחים בין קירות זקופים , ניתן להגיע גם לתחתית המפלים אל מרפסת שצופה אליהם (לא בכדי השלט מציין את המצלמה). עם הדרך המתמשכת לאיטה ,וככל שנעלה בגובה, העצים ילכו וינמיכו. תתחילו להבחין בכך מיד לאחר שתחלפו על פני שלט המזהיר מפני מפולת שלגים. העמק מתחיל להיפתח וממול נראה מפל Aoaso המקפץ על כמה מדרגות, גם אותו יש לעקוף בשביל צר המטפס מעליו ובבת אחת נפתח, עמק קרחוני בצורת - U - ומעליו מצוקי ענק של הקניון ותחתיתו של ה- Perdido. לאורך העמק הגדול הזה נמתח שביל שבחלקו מרוצף ומוביל אל מפל Dola Del Caballo אליו כיוונו את פנינו. המפל נראה כזנבו של סוס הפרוש כמניפה על אחוריו הבולטים. אם לומר את האמת, המאמץ שנדרש מאתנו על מנת להגיע אל המפל לא היה מבוטל, ולנוכח מה שהתגלה לעינינו תהינו: האם היה זה כדאי? נזכרתי בדברים שכתב קונסטנטינוס קוואפיס על איתקה: 

"...איתקה העניקה לך מסע יפה
אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך
יותר מזה היא לא תוכל לתת .
והיה כי תמצאנה עניה – לא רימתה אותך איתקה.
וכאשר תשוב – חכם, רב ניסיון –
תוכל להבין מה הן איתקות אלה ". 

אם הגעת אל איתקה ולא מצאת אוצר אל לך להתאכזב , גם הדרך היא אוצר. לאחר מנוחה קלה ,שבנו בדרך בה באנו, מלקטים את האוצרות שפגשנו. לרגע לא התחרטנו על הדרך בה הלכנו אל מפל Dola Del Caballo.

  • למגיעים ל Torla מקניון Anisclo מומלץ לנסוע בדרך מקומית העולה דרך Nerin אל Fanio ומתחברת לכביש N260 ב- Sarvis ומשם למשוך צפונה ל – Torla. הדרך מפותלת, לעיתים קצת משובשת, אך בהחלט יפה ומקצרת.
  • האוטובוסים מ- Torla לשמורה מתחילים החל מה- 1.7, לפני תאריך זה ניתן להגיע לשמורה עם הרכב הפרטי עד לתחנת המידע.
  • ניתן להחנות את הרכב מחוץ לחניון ב- Torla ואז חוסכים את התשלום.
  • בתחילת המסלול ,ליד תחנת המידע ,יש מסעדה וחנות מזכרות.
  • המסלול כולל עצירות ארך כ- 5 שעות.
  • אפשרות למסלול מעגלי: כשעתיים, לצאת על גבי השביל הרחב כפי שציינתי קודם לכן, אל סדרת המפלים אך יש לעקוב אחר השילוט Pradera אשר יעבור לגדה השניה של הערוץ ויוביל לנקודת ההתחלה.
  • גדתו הדרומית של הערוץ, פחות אטרקטיבית.
  • יש אפשרות לבצע מסלול מעגלי העולה ממסלול מס` 5 אל קו גובה הנמתח מעל Valle De Ordsa לכיוון מזרח, העמק נראה למטה, וממבט על הבריכות נראות כנקודות חן. ההליכה עם הפנים אל העמק הקרחוני, המסלול מתחבר אל מסלול מס` 4, יורד אל Dola Del Caballo, וחוזר אל נ. ההתחלה לאורך ערוץ ה- Arazas.
  • חשוב לציין כי מברור בתחנת המידע לא המליצו לבצע את מסלול 5 מפני שהעלייה מאד אינטנסיבית ומי שבוחר בכל זאת להלך בו רצוי שלא יחזור בו מפני שהירידה מאד דרדרתית וחדה (בדיעבד ראינו מטיילים רבים שהגיעו ממסלול זה והם לא נראו הלכים מקצועיים ...אז משאירה זאת לשיקולכם).
  • באיזור המערבי של פארק Ordesa מומלץ לבקר בעיירות הציוריות Oto ו- Broto שעל גדת נהר ה- Ara ולהסתובב בסימטאות הציוריות. ברחובה הראשי של Broto חניות ומסעדות ובה גם סוכנות שתספק לאלה המחפשים אתגרים נוספים: רפטינג בנהר ה- Ara, מסלולי Canyoning (הליכה במסלול רטוב), Via Feraata - במפל Cascada De Sorrasal הנמצא ממש על הדרך המובילה ל- Oto לפני חציית הגשר, מי שאינו חפץ במסלול האתגרי הזה ניתן להגיע למרגלות המפל, מרחק 5 דקות הליכה מהחניון (הדרך מובילה אליו בצמוד לבתים).

לתחילת הכתבה

פארק Sirra Y Canones de Gura

הפארק נמצא בתחומי ספרד באיזור ארגון אך מחוץ לאזור הפירנאים. הגענו אליו באקראי, ללא מידע מוקדם ובשל העובדה שנותר לנו זמן, אם כי לא מספיק על מנת להנות מכל מה שהוא מציע, ויש לו הרבה מה להציע. אבל גם כך טוב, להשאיר להזדמנות אחרת. מעצם היות הפארק מחוץ לאזור הפירנאים, הנוף בדרך אליו ובתחומו שונה בתכלית ממה שראינו עד כה. בדרכנו אל הפארק חלפנו על פני אזור נרחב של גבעות, אותן חוצים עמקים גדולים של שדות תירס וחיטה. המבט נפרש אל האופק מבלי שמצוקים יתרוממו ויצמצמו את טווח הראייה. גם הדרכים נעשו רחבות יותר ובוודאי פחות מפותלות. ההגעה לפארק היא דרך כביש N 240 ניתן לפנות לכביש, A 1227 ב- Peraatlla אחרי La Scellas או אחרי Angues, תלוי מהו הכיוון ממנו מגיעים. הנוף לאורך הדרך יפה ומוכר יותר מבחינת הצמחייה: כרמים של עצי זית, מטעים של רימונים וחורש מרווח של עצי אלון. בהמשך הדרך חוזרת ללות אותנו הצמחייה המחטנית. 

בדרך לשמורה חולפים על פני כפרים קטנים, אלה מספקים גם שירותי תיירות. הנסיעה המתמשכת הביאה אותנו אל Rodellat, כפר קטן וציורי המצוי בסופה של הדרך ומהווה בסיס ליציאה למסלולים השונים. המסלול שביצענו: El Real De Mascuiv ; De Rodellat A Otin זהו מסלול מעגלי האורך כ- 7 שעות אך מפאת הזמן הקצר שהיה ברשותינו, ביצענו רק את חלקו. מתחנת המידע שבכניסה לכפר יש להמשיך במעלה הרחוב כמה מטרים בודדים עד שמגיעים לארבעה שלטים של השמורה המקדמים את פניכם. מכאן יש לרדת במדרגות המובילות אל המסלול. ממבט על נראה כי יש כמה שבילים, דבר שמגביר את הבלבול, אך כולם מתחברים לאותה נקודה: תחתית הערוץ . 

מגמת ההליכה היא מזרח, דרום מזרח, כלומר: כל הזמן למשוך ימינה. חוצים את ערוץ הנחל Bco De La Virgen וממשיכים עם השביל לאורך הנחל שמימיו לפעמים נעלמים וחומקים מזרימה רציפה אך בינתיים זרימת המים לטובתינו. בעוד אתם הולכים בערוץ הפנו מבט למעלה: במצוק קבועה מערת "קשת" חלולה (כמו זו שבגליל) הנראית כעין המתבוננת בך. כאן אתם צריכים להתייחס אליה משני טעמים: א. אל אישון העין מדי פעם יגלשו מטפסים, אלה שמוצאים את מצוקי השמורה אטרקטיביים לטיפוס אתגרי; ב. נקודת ציון להמשך המסלול, מפני שיש להגיע לצידה השני של הקשת על מנת להלך במסלול הנכון. 

עם הגיעכם לצידה השני, יש למשוך עם הערוץ Real Del Mascun עד לנקודה בה מוצב שלט מכוון למסלולים השונים. עליכם לדבוק במסלול ל- Otin. מכאן ההליכה היתה בערוץ יבש עד לשלוט המכוון לעליה ל- Otin, בנקודה זו עוזבים את הערוץ ומתחילם לטפס. הערוץ הקניוני עוצר נשימה. לרגע הזכיר לנו את הברייס בארה"ב, אם כי כמובן בהבדל רב. יש מי ששמורה זו מזכירה לו את הגרנד קניון ואין פלא בכך. פעילות הבליה יצרה מעשה אומן, סלעי הגיר הקשים הפכו לחומר ביד היוצר: צנירים, נקרות, מערות, עמודים דמויי צריחים הנוסקים למעלה. כל אלה מהווים אתר נהדר לעופות הדורסים ובעיקר לנשרים, אשר הפכו את השמורה הזו לייחודית בכל אירופה, כך שהיא מהווה אבן שואבת לחובבי הצפרות. החגיגה בשעות אחר הצהרים היתה בעיצומה, עמדנו משתאים נוכח ההצגה שהפגינו: דאייה תוך כדי תפיסת תרמיקות וגלישה למעמקי הקניון, בזוגות, בשלשות, במקבצים - פשוט חוויה. על קירות המצוקים ניתן לראות מעין פסים לבנים, עדות ללשלשת שלהם אך אלו יכולים גם לכוון אתכם אל חגווי הסלע אליהם יורדים הנשרים לטפל בגוזלים או לשהות שם למנוחה. 

ככל שמטפסים בעליה ל-Otin, מתקרבים יותר ויותר לשיא גובה המצוקים וצריחי העמודים, שקודם לכן מתחתית הערוץ נראו בלתי נגישים. עובדה זו יכולה ליצור הזמנות לצפות בנשרים מקרוב מאד ומבלי להזדקק למשקפת. חוץ מהנשרים חובבי המצוקים, פגשנו בערוץ חובבי מצוקים נוספים שניתלו על הקירות התלולים כעכבישים. לא היה קיר, נקרה,צניר או מערה שלא נצמד אליהם מטפס. היינו חריגים בנוף, מהלכים עם מקלות ההליכה שלנו ,שכן העניין כאן הוא הטיפוס, אז לחובבי הטיפוס זהו מקום אידאלי ומרתק. לאחרים, גם זו חוויה - לעמוד, להתבוננן ולהמשיך הלאה. המשכנו לכיוון Otin, אך לא הגענו אל הכפר. צמד מטיילים שפגשנו סיפר שבתי הכפר הבודדים ריקים והדרך עוד ארוכה. הסתפקנו בנקודה הצופה על הקניון ומרחביו וגלשנו חזרה (במידה והזמן היה בידנו היינו מבצעים את המסלול המעגלי).

  • חשוב לדעת שלפעמים השביל יכול להיות מוצף במים. באין ברירה יש לחלוץ את הנעלים – ביום חם חווייה נהדרת.
  • אפשרויות רבות למסלולים שונים, כדאי לברר בתחנת המידע הנמצאת בכניסה לכפר ופתוחה גם בימי א` (אך לא בשעות הסייסטה). ניתן לקבל הסבר ופרוספקט המכיל את כל המסלולים בלווי מפות סכמטיות. המסלול המעגלי שאותו תארתי הינו המומלץ ביותר על פי ההסבר שקיבלנו.
  • השמורה מזמנת פעיליות נוספות : Canyoning (הליכה מאתגרת במסלול רטוב) עם ציוד מתאים: חליפות צלילה (המים מאד קרים) וקסדות.  שני קניונים בשמורה מומלצים ואטרקטיבים מאד לפעילות זו : Mascun Superior ו-Gorgas Negras (לחצו לצפיה בסרטונים). ב- Youtube ניתן למצוא סרטים נוספים המתארים את הפעילות בשני קניונים אלו. פרטים ניתן לקבל בשני אתרי הקמפינג שנמצאים בסמיכות לכפר Rodellat.
  • טיפוס מצוקים יש כאן בשפע. מי שבעניין יכול להגיע גם עם הציוד הנדרש – המרחק מברצלונה כ- 3 שעות .
  • ניתן לרדת לערוץ הנחל ולטבול במימיו, לתפוס שלווה ולהתבנון במטפסים. יש כאן פינות חמד מוצלות לאורך אפיק הזרימה.
  • לרוצים להגיע לגשר Puente De Pedrel מבלי לבצע את המסלול, יש לפנות לפני /אחרי הכפר Rodellat לקמפינג "El Puente " הנמצא ממש על גדת הנחל, הליכה רגלית של כ-5 דקות תביא אתכם אל הגשר. כדאי להתענג על מי הנחל, אפשר בהחלט לטבול במים (הקרים ,חוויה צוננת ומרעננת ביום חם).

לתחילת הכתבה

הפרקים הבאים בסדרה:

הדפס| שמור למועדפים| שלח |סרוק לנייד

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

אחלה הסברים ומסלול תודה!

כדאי להכנס גם לחלק ב' של היומן -הפירנאים הצרפתיים

תודה!

תגובה

סגור

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר