יפן בשיא פריחת הדובדבן - אפריל 2017

תמונה ראשית עבור: יפן בשיא פריחת הדובדבן - אפריל 2017 - תמונת קאבר
פריחת הדובדבן בקיוטו היפה

הגענו ליפן ב-11 באפריל, וזכינו לשיא פריחת הדובדבן בחלק מהערים וההרים, לסופה של פריחה זו בקיוטו (שעדיין היה יפה מאוד) וכשהגענו לבסוף לטוקיו היא כבר חלפה. שבועיים פלוס ביפן, ואולי הצלחתי לנחש למה מתכוונים כשאומרים "Big in Japan". המדינה. החל בכרך טוקיו הבלתי אפשרי ואפשרי כאחד הזה והפשוט מרתק - מלא בניגודים ומלא באנשים, השילוב של מודרניות לצד מסורת, של אורות ניאון בוהקים עם גנים יפנים זכים, השווקים, החנויות, הרחובות, הרכבות. האופנה. השיק. טוקיו של מעלה עם תצפיות ממרומי 45 ואף 60 קומות וטוקיו של מטה עם הניחוחות והצפיפות. טיפוח חיות המחמד, החיים כדמות קומיקס, והאוכל בכל פינה, בכל מקום, והטעים בכל תקציב. טוקיו פשוט עיר מרגשת. ויפן...בכלל. מדינה מיוחדת במינה. אומנות, נופים, אנשים. טיול ללב ולנשמה. חוויה קולינרית ותרבותית נפלאה.

טיפים כלליים

  1. אתר ישראלי מומלץ לעצות על התנהלות ואטרקציות ביפן: אתר "יפנית" - http://www.yapanit.com/index.php/HE/
  2. אם מתכננים לנסוע ברכבות ממקום למקום כדאי לרכוש כרטיס מעבר ייעודי לזרים: JR Pass לפרק הזמן הנדרש. עושים זאת באופן מקוון באמצעות Nippon Travel Agency America באתר:https://www.ntaamerica.com/אנחנו רכשנו לשבוע, קבלנו עם שליח בארץ את האישור ל-pass. בנאריטה יש להמירו בכרטיסים עם מקומות ישיבה מסומנים.
  3. כאשר מתנהלים ביפן ממקום למקום באמצעות הרכבת כדאי להשתמש בשירותי העברת המזוודות שהלוגו שלהם "חתול שחור": Tak-kyubin.
  4. טיפ חשוב לרכבת בטוקיו: מכיוון שהרכבות מנוהלות על ידי מספר חברות שונות וכל חברה משתמשת במערכת כרטיסים אחרת, בחרנו לקנות את הכרטיס הנטען - Suica (הדומה ל'אוייסטר' בלונדון), ובו ניתן להשתמש הן ב- JR והן במטרו ולהגיע לכל קצוות האזורים המרכזיים במטרופולין של טוקיו.

(1)

11.4

שלישי

12:35 - טיסה: ת"א – מוסקבה – טוקיו עם Aeroflot. טיסות נוחות מבחינת לו"ז וטיסת קישור. סב' 4 שעות למוסקבה ועוד כ-10 שעות לטוקיו.

מפתיע כמה זו אחלה חברה, קונקשיינים קצרים ומועילים!

(2)

12.4

רביעי

10:30 בבוקר – נחיתה – טוקיו - רכבת מ-Narita לטוקיו וממנה לOkayama. רכבת נאריטה – טוקיו (כל חצי שעה) זמן נסיעה – כשעה. טוקיו – Okayama (שינקנסן) כל 3 שעות משך נסיעה כ-4 שעות.

  • הפקדנו את המזוודות בידי "חתול שחור", ונפגוש אותן שוב בקיוטו כעבור 3 ימים. נשארנו עם טרולים בלבד.
  • המרת ה-JR Pass לכרטיסים אורכת זמן, יש לקחת זאת בחשבון – אך שווה את ההמתנה, הפס מאוד נוח לשימוש בכל התחנות והמעברים.

לינה: Okayamaבמלון טוב מאוד הסמוך לתחנת הרכבת: Ana crown Plaza Okayama "אנה קראון פלאזה"

ארוחת ערב: מסעדה במרחק הליכה בOkayamaTeppan Ku-Ya

(3)

13.4

חמישי

Okayama-Naoshima

בשבע ורבע בבוקר יצאנו רגלית כ-20 דקות צעידה, לגן קוראקואן Korakuen היפני הפה והמרווח שהינו אחד משלושת הגנים הגדולים ביפן ולצידו ראינו את "מצודת העורב". פריחת הדובדבן היתה בשיאה – מראה מרהיב, וכך גם החתן והכלה שהגיעו להצטלם.

חזרנו למלון לארוחת בוקר ומשם נסענו ברכבת לעיירה .Kurashiki, שיש המכנים אותה "ונציה של יפן", בזכות תעלות המים הקטנות בהן משייטות סירות. השארנו את מרבית הציוד בלוקרים של תחנת הרכבת המקומית, ויצאנו לסייר במרכז העתיק של העיירה הקסומה הזו. אכלנו צהריים באחת ממסעדות השוק. ביפן כמו ביפן, אתה יכול לדעת במדויק מה תקבל בזכות תמונה או רפליקה מפלסטיק הממחישה איך נראית המנה wink.

מ-Kurashiki המשכנו באוטובוס לעיירה Chayamachi כ-20 דקות, וממנה לקחנו רכבת אל Uno וממנה מעבורת אל Naoshima - בים הפנימי סֵטוֹהנמצא בין הונשו – האי היפני הגדול ביותר, לשיקוקו – הקטן שבארבעת האיים המרכזיים של יפן. האי Naoshima, ידוע בכינויו כ"אי האומנות" בזכות מגוון המוזיאונים לאומנות המודרנית שבו, הארכיטקטורה המעניינת והפסלים.

לנו וביקרנו ב"מוזיאון בנסי" שעל הגבעה, פרי יצירה של האדריכל המפורסם אנדו טדאו, ממנו צפינו על השקיעה המרהיבה! במסעדת המוזיאון אכלנו את ארוחת הקאייסקי היפנית מרובת המנות, הראשונה שלנו.

לינה: Naoshima בחדרים יפים עם מרפסת עץ מול הים, במלון בית בנסי של "מוזיאון בנסי".

(4)

14.4

שישי

Naoshima

69e4925e2365277ce6b6a0c1c3141ed1.jpg?l=6

וואו, להתעורר בבוקר ולהתבונן על ים סטו ואז לצאת לטיול באי – על קו החוף ליד בית בנסי נמצאת הדלעת הצהובה של האומנית קוסמה יאיוי, בכלל קו החוף יפהפה ויש בו מגוון מיצגים. אח"כ ארוחת בוקר נחמדה. מכאן, מרחק הליכה או שימוש בהקפצה מהמלון הגענו למוזיאון Chichu המדהים ביותר, שיש המגדירים אותו המוזיאון היפה בעולם אולי בזכות מעוט יצירות שהוקדשה מחשבה מרובה למיקומן ובניית החלל המתאים לתצוגתן.

4f08d1303edc2d8864af4e5bccf8b7a0.jpg?l=6

בצהריים יצאנו במעברות מNaoshima ל-Uno (יש לשים לב לשתי חניות מעבורת – אנחנו בפעם הזו עלינו על הקטנה) וממנה ברכבת לOkayama ומשם לקיוטו (משך נסיעה 1:20). הגענו לקיוטו בשעת השקיעה ולקחנו מונית של חברת MK ממול ליציאה הראשית מהתחנה (שימו לב לסמל הלב. השירות אדיב ומדברים אנגלית).

לינה – קיוטו - M's Inn Higashiyama, מלון דירות ברובע גיון (הרחובות שוקקי החיים ממש בסמוך עם מגוון מסעדות, סופרמרקט, seven eleven, וגם תחנות רכבת קרובות ותעלה קרובה – מתאימה לצעידות בוקר).

(5)

15.4

שבת

קיוטו היפה

סיור עם מדריך ממונעKawakami Tadashi, מאוד מומלץ הבחור בזכות הידע שלו, הגאווה הלאומית ובכלל – הנימוסים, הדיוק. להלן היעדים שפקדנו ביום זה (היה גשום):

  1. אזור אראשיאמה Arashiyama בצד השני של העיר, מרחק של שעת נסיעה. בקרנו ביער הבמבוק המרהיב בו מצאנו קני במבוק עצומים, וצעדנו, עם עוד תיירים רבים, בשביל הרחב שבין הבמבוקים, המגיעים לגובה של עשרות מטרים. ליער יש חשיבות רוחנית רבה עבור היפנים, יש שם מקדש מאוד יפה – Tenryu Ji.
  2. מקדש הזהב
  3. מקדש Ryoanji עם גן הסלעים הזן בודהיסטי המפורסם – מאוד מיוחד.
  4. אכלנו צהריים במסעדת סושי מסתובב
  5. בקרנו במקדש פושימי טאישה (Fushimi Inari Taisha) - אם יש מקדש אחד שממש כדאי לבקר זה זה! אינארי בקיוטו הוא המפורסם ביותר מבין אלפי מקדשי השינטו לאל אינארי (אל האורז והסאקה). במקדש אלפי "טורי" בגוון כתום בוהק, בגדלים שונים, צפופים אחד אחרי השני, שמובילים מהמקדש לתוך היער של ההר הקדוש אינארי. אנחנו הגענו אחר הצהריים והמשכנו לשעות הערב, נכנסנו והלכנו בשביל הטורים עד לפסגת ההר (נפרדנו מהמדריך וחזרנו ברכבת למלון). ככל שמטפסים כך מתמעטים האנשים.. כדאי לעלות עם מים. בלילה, הטורים מוארים ויוצרים גוון כתום-אדום מרהיב עוד יותר. קבלנו חוויה בלתי נשכחת, שכללה גם תצפית על קיוטו.

סיפור היום: קי קימ קימו קימונו

47f108f9880ec911ba898347d962e4e2.jpg?l=6

הסתבר לי היום כי יפניות שמבקרות בקיוטו, בוחרות לעיתים להסתובב בלבוש מסורתי. קצת הופתעתי כי הן כל כך בסטייל ייחודי, באמת, היפנית לא דומה לאף אחת אחרת. מאוד מרתק לראות את הבחירות שהן עושות. בין אם בלבוש ילדותי משהו או שיק אדיר. הן מטופחות, חינניות, עם אמירה ממשית לסובבים. על כל פנים בקיוטו גם תיירות רבות לובשות קימונו. יש מקומות בהם ניתן להשכיר קימונו, לקבל את כל שירות ה"תחפושת" (ויסלחו לי היפניות על הביטוי) מכף רגל ועד ראש, ולשוטט מדוגמות ימים שלמים ברחובות.

האם המצולמות הן יפניות? או אולי לא?

המראה שלהן דומה, בטח לעין שאינה דקת אבחנה כשלי, אך למדתי כי ניתן לדעת לפי ההליכה:

יפניות הולכות זקופות בצעדים קטנים ומדודים, מצמידות בוהנים, מוציאות עקבים, כאילו צועדות על מסלול כדוגמניות. ולעומתן האחרות צועדות באופן מגושם, מסתרבלות עם הגרביים, מתנדנדות על הכפכפים...

מה שבטוח, שכולן צובעות את העיר בגוונים עליזים, מחויכות, עוצרות מעת לעת - מצטלמות, מתאפרות, מסדרות את שערן. מביטות סביב, נכונות להצטלם עם כל מי שמבקש. (אציין כי פה ושם גם בן הזוג נצפה עטוף בבגד מסורתי). 😄

אם באוכל עסקינן יש בקיוטו טופו משובח!

לינה – קיוטו

(6)

16.4

ראשון

קיוטו

סיור עם מדריך ממונע:

  1. צעדנו בשביל הפילוסופים, שאורכו כ-2 ק"מ לאורך הפלג עם הפריחה המרהיבה.
  2. בתום דרך הפילוסופים הגענו למקדש פביליון הכסף
  3. ביקור טירת ניג'ו המרשימה
  4. ביקור במקדשGinkakuji
  5. ביקור במקדש קיומיזו-דרה המרשים מאוד: זהו אחד המקדשים המפורסמים והמרהיבים ביפן ופירושו: "מקדש המים הטהורים". הוקם בשנת 780 ומשויך לזרם ה"הוסו" (Hosso sect) אחד מהזרמים העתיקים בבודהיזם היפני. המקדש ניצב על גבעות מיוערות במזרח קיוטו ומציעים למבקרים תצפית מרהיבה על קיוטו ממרפסת העץ המפורסמת שבו. מתחת למרפסת ניתן ללגום ממי המעיין הטהורים, מהם נגזר שם המקדש ולהם מיוחסים סגולות ריפוי. אפשר ללכת מכאן ברגל למלון ברובע גיון.

לינה - קיוטו

(7)

17.4

שני

קיוטו – נארה – קיוטו

נארה הבירה הקדומה משנת 710, מרחק שעה נסיעה ברכבת מקיוטו.

  • בעיר נמצאים 8 מקדשים בודהיסטים גדולים, בקרנו בגדול מתוכם טודאי-ג'י, Todaijiבניין העץ הגדול בעולם. בתוכו נמצא פסל עצום מערד של בודהה. זחלנו דרך הנחיר של בודהה (קצת fun).

52537a4ca8d3f88b736e449b715cf023.jpg?l=6

  • בקרנו גם במקדש Nigatsudo ממנו יש מרפסת תצפית על נארה, ומשם טיפסנו אל גבעת Wakakusayama בגובה של למעלה מ-300 מטרים, מטפסים דרך יעד כ-20 דקות. שווה את המאמץ.
  • ברחובות העיר מתהלכים איילים מאולפים. ראינו את קופוקו-ג'י: הפגודה בעלת 5 קומות המתנשאות לגובה 50 מטרים.
  • בקרנו בגני ISUIEN - גן יפני מרהיב, חינמי שמשרה קסם.
  • מומלץ לנסות בנארה את הסושי עך עטיפת עלי הדובדבן או אפרסמון.

סיפורי היום:

  1. סערה באסלה

    בתחנת הרכבת בנארה מרוב כפתורים, לחצתי בטעות על לחצן המצוקה...מהרתי החוצה לפני שמשמרות בתי השימוש יגיעו להציל גברת אחת שטבעה באסלה...

    נו, אי אפשר לשתף אתכם בשפע היופי והנועם מבלי לעסוק גם בצרכים הביולוגיים שמקבלים כאן מענה אלגנטי (ויסלחו לי הנבוכים). בכל הקשור לבתי שימוש, דעו לכם - אין, אין על יפן. בצידי הדרכים, בטרק בהרים וגם בשירותים ציבוריים - הכל משולט, נקי ומצוחצח! יתרה מכך, יש מקום לתיקים (מדף ו/או קולב), מתקן כיסא להניח רגע בצד ילד פעוט, פינת איפור ו...זר פרחים טריים. לפעמים יש בחירה בין אסלות בכריעה לאסלות רגילות (עם סימון מתאים על הדלת), ובמקום אחד אם יפנית וילדתה, שהיו לפני בתור בחרו את הראשונה. בבתי מלון ובמקומות רבים אחרים המושב מחומם, ומדובר באסלת בידה עם מגוון מנגנוני שטיפה - רגיל או ייעודי לנשים ואף מוסיקה לשמירה על פרטיות. >>
  2. על גבעת Wakakusayama בנארה בגשם שוטף, שם היא עמדה על מזוודה (ראו תמונה) וחיכתה לנו?

158ccb241360915f6d6bb396b455636d.jpg?l=6

יום חוויתי ביותר פקד אותנו היום. הרחקנו כשעה נסיעה מקיוטו אל נארה, הבירה העתיקה עוד יותר. פקידת הקבלה בלשכת המידע קיבלה אותנו בסבר פנים יפות וסימנה לנו על מפה את היעדים המומלצים. יש כאן פארק גדול וברחביו פזורים מקדשים, פגודות ואיילים...הם רעבים לא רק לעשב אלא לסוג של קרקרים שקונים עבורם תיירים. גולת הכותרת היתה ביקור במקדש Todaiji ובו פסל הבודהה הענק המכונה דאיבוטסו, לצידו 2 פסלי בודהה מוקטנים ושני הנועזים השומרים עליו. גלי הצחוק והשעשוע עלו מקצה אחר של המקדש, ורבים כמו בסרטון שמצורף לפוסט זחלו דרכם בתוך הנחיר 👃 של הדאיבוטסו. אז ככה - מי שמצליח לנשום דרכו החוצה, מבטיחים לו שיזכה להארה בגלגול הבא. נו...ימים יגידו. משם טיפסנו למרפסת תצפית ולאחריה סעדנו ליבנו במרק כה טעים. לא הסתפקנו בגובה והעפלנו גם לראש הגבעה. עינכם הרואות, למרות הגשם היה שווה. בדרך חזרה עברנו במקדש נוסף ובו אלפי פנסים, ומשם בגן יפני קטן אך יפהפה בשם Isuien. חזרנו לקיוטו עייפים אך רעבים 😊. אל דאגה, מבחר המסעדות כאן אינסופי ובכל מקום פשוט טעים. באיחולי תרבחו ותסעדו!

לינה – קיוטו

(8)

18.4

שלישי

קיוטו-נגויה-Inuyama-Takayama

סיפור היום: חתול שחור משא טוב

אין על היפנים בכל הקשור לשירות, לדיוק ולסדר. הרכבות יוצאות בזמן. מוניות מגיעות לפני הזמן. בקיוטו נהג מונית מדוגם בחליפה, פתח לנו את הדלת לרווחה רק לאחר שהסיר את הכובע בפנינו. ו..הוא לא ציפה לתשר! זה לא מקובל. קבעתם שעה, יפה שעה אחת קודם!

ואם במיטלטלין ובמטען עסקינן, הרי שמצאנו את התנועה ביפן מעיר לעיר בעזרת הרכבות מאוד, מאוד נוחה - בין אם מדובר ברכבת המהירה שינקנסן או ברכבות אחרות. על מנת שהמזוודות שלנו לא יהיו לנו למשא - נעזרנו בשירותי "חתול שחור". למשל: ארזנו טרולי ליומיים ואת המזוודה הגדולה שלחנו עם החתול שתמתין לנו ביעד הבא. את שירות החתול השחור שכרנו כבר בשדה התעופה בנריטה כשהגענו. כאמור ארזנו טרולי והמזוודות הגיעו אלינו לקיוטו כעבור מספר ימים - למקום ובשעה שנקבעה, עטופות ומנוילנות. כשעזבנו את קיוטו, שוב ארזנו טרולי לכמה ימים, ושלחנו דרך seven eleven אל חתול שחור את המזוודות - שיחכו לנו בטוקיו. כך היה. המלצה חמה!

  • נסיעה לנגויה לאיסוף הרכב השכור (נציין כי מדובר בפרויקט הן לוגיסטי והן כלכלי...הסבר בע"פ), אספנו אותו ממלון מריוט בנגויה. יש לקחת בחשבון עלות גבוהה למדי של כבישי האגרה – כ-250 דולר ל-4 ימים, ועלות גבוהה של הרכב, יותר מ-700 דולר. אנחנו היינו חמישה עם חבר על כיסא גלגלים, כך שהיה לשימוש ברכב יתרון.
  • ביקור בטירת Inuyama, זו עיירה קטנה כפרית עם רחוב ראשי אחד ששומר על אותנטיות. הטירה שוכנת על נהר איתן. יפה בעיני מאוד. חצי שעה מנגויה.
  • כ-3 שעות נסיעה ל-Takayama (שימו לב ארוחת הערב במלון הנפלא בו לנו מוגשת לכל המאוחר בשבע)

לינה – Takayama במלון ריאוקן (בסגנון יפני), מאוד מומלץ! Hanaougi Bettei liyama

(9)

19.4

רביעי

Takayama-Kanazawa- Shirakawa-go -Takayama

נסיעה ל-Kanazawa, המאוד יפה וחביבה וש פה שוק דגים טעימים מאוד. ביקור בגני Kenrokuen היפים, יפים לצד טירת Kanazawa אח"כ סיור בשוק הדגים Omi-cho מאוד כדאי!, ומשם אל רובע הסמוראים המשומר Nagamachi.

fbdc234129db88066e8ca413c52d0924.jpg?l=6

המשך נהיגה חזרה באלפים היפנים עם הפסגות המושלגות אל Shirakawa-go עיירה יפהפייה והמפורסמת בתים עם סגנון הבניה הייחודי (Wada house) בעלי הגג הענק המאפשר אכסון ושמירה מפני השלג של החורף.

לינה – Takayama במלון בסגנון יפני Hanaougi Bettei liyama

(10)

20.4

חמישי

Takayama-Matsumoto-Nagiso

התהלכנו בבוקר במרכז העיר החמודה הזו Takayama, לאורך הנהר והמשך אל שוק הבוקר.

אח"כ נסיעה של כשעתיים באלפים אל טירת מאטסומוטו – טירה יפנית עתיקה שהשתמרה מהמאה ה-16. הטירה מוקפת בתעלה ולצידה שדרת עצי סאקורה פורחים נפלא בשיאם (כשאנחנו בקרנו).

להלן סיפור קטן על טקס תה אליו הוזמנתי בטירת מאצומוטו:

מוצ'יא מאצ'ה

נניח שאתם מגיעים למקום קטן אי שם בהרים, בדיוק בשיא הפריחה עוצרת הנשימה, דיינו. ונניח שמתנדבת קשישה פונה אליכם ב"אוהיו גוזאימאס" וקדה קידות קלות וחביבות, דיינו. ונניח שהיא מזמינה אתכם לטקס תה, דיינו. ונניח שבזכות תרומה צנועה של 500 ין, ייהנו גם קשישי מאצומוטו מבריאות טובה...בטח ובטח דיינו. טקס התה מיוחד ומשמעותי ליפנים:
# המארחת היפנית לבושה כמיטב המסורת
# היא מבצעת טקס תה באותן תנועות קבועות שלמדה מאמא שלה: היא לוקחת אבקת מאצ'ה (מאצ'ה = אבקת תה ירוק המופקת מעלים צעירים של שיח התה. האבקה בעלת סגולות רפואיות מנצחות - ללא מונחים מקצועיים אציין כי יש המכנים אותה פרוזאק טבעי, בזכות תחושת הרוגע שהיא משרה על השותים. כן מייחסים לה הפחתה ב-25% של ספיגת הפחמימות, כששותים את התה המופק ממנה, לצד הארוחת וגם ניעה של כל מיני מחלות. אולי בזכותה היפנים מאריכים ימים.
#
המארחת מחממת את המים, מוסיפה אבקת תה אותה היא מקציפה באופן מדויק (כנראה עם מברשת במבוק).
# אהבתי את התה בגרסה זו ועוד יותר לצידה, ממתק מקומי ככדור לבן עגול. כשפתחתי אותו...הפתעה יצ'אה סאקורה ורודה (כפריחת הדובדבן)

b77aa35aedb03a07cac8373e582d2fdd.jpg?l=6

לינה – ב - Nagiso (כמה דקות ממגומה – צומגו) Hotel Fuki no muri

(11)

21.4

שישי

נאגיסו-מגומה-טצומגו-פוג'יאושידה

הליכה של 8 ק"מ בין הכפרים Magome וTsumago.

שביליסטים בדרך הנקסנדו - מחוז Nagano

נחיל של 270 טרנינגים כחולים נצפה מעפיל אל תחילת המסלול. תלמידי תיכון בתלבושת אחידה, כאופייני ביפן https://www.facebook.com/images/emoji.php/v8/f7f/1/16/1f60a.png😊

אין כמו לדעת מדינה חדשה אלא דרך שביליה ואנשיה - ואלו גם אלו נפלאים. צעדנו במסלול שאורכו כ-8 ק"מ בעמק קיסו, בין הכפרים מגומה לצומגו הקסומים.

אז ככה, ביפן כמו ביפן, הסדר מופתי. זה התחיל בהסבר של נוח, מצוות המלון, שדיבר אנגלית רהוטה. כבן לאם קוריאנית ואב יפני (ממש שלום עולמי), למד בבית ספר בינלאומי. צוידנו במפה ובלוח זמנים לאוטובוס כמו גם בתדרוך מלא איך להגיע לתחילת המסלול.

כבר בתחילת המסלול בכפר מגומה, שביל הטרק (לא הופתענו) היה מסומן באופן שלא אפשר טעויות. טיפסנו כמה ק"מ אל תוך יער, שבתוכו המסלול היה ממש נינוח. אזהרות ענק על נוכחות דובים לא הטרידו אותנו, הן בזכות הפעמונים שמוצבים כל כמה מאות מטרים לאורך הדרך (הרי דובים לא אוהבים הפתעות) והן בזכותם של 270 בני הנוער העליזים והצוחקים, בטרנינגים כחולים https://www.facebook.com/images/emoji.php/v8/f7f/1/16/1f60a.png😊 שצעדו איתנו בערבוביה. הם אמנם לא ממש דברו אנגלית אך הפגינו חיוכים ותקשרו בתנועות ידיים, ועשו די רעש כדי שלא נפתיע דובים.

באמצע המסלול גילינו בקתת אירוח - יפני חביב וטוב לב - מנשמות השביל - מזג לנו כוס תה ולצידה ממתק, וכל אחד תרם כמה מטבעות לפי ראות עיניו. המסלול זיכה אותנו במראות נאים ומלבבים של בתי כפר, פריחת עצים, פרחי נוי בחצרות, שדות אורז, פלגי מים, עצי יער גבוהים ואוויר צלול. בסוף המסלול בכפר צומגו סעדנו את ליבנו בבאו-באן - לחמניות מאודות אווריריות עם מילויים מצוינים - שעועית אדומה (מאוד אופיינית ליפן), ירקות, אגוזים ועוד. מעדן ערב לחיך.

נסיעה לפוג'י (כשעתיים) , על האוטסטרדה רום הודו על פסגתו המושלגת

לינה – ב- Fujiyoshida במלון: HOTEL MYSTAYS Fuji

הגעתם בשעות האור? מהרו אל Arakurayama Sengen Park, לתצפית על הרו פוג'י. כל מדרגה מגרם ה-400 שווה טיפוס (ראו למחרת).

(12)

22.4

שבת

Fujiyoshida-טוקיו

  • Arakurayama Sengen Park תצפית על הר הפוג'י. הפארק שבו 400 מדרגות ועשרות עצי סאקורה היה בשיא פריחתו, פשוט יפהפה ונקודת תצפית נפלאה על פוג'י (רק שהבוקר הוא הסתתר מאחורי העננים. יש בפארק פגודה יפה ביותר -Fuji Sengen Jinja Shrine
  • 585f21104b3db9562ea9ed459c420ef9.jpg?l=6
  • Fuji Shibazakura Fastival - פסטיבל השיבאזקורה - מראה שדות פרחים אינסופיים, על רקע הר הפוג'י. מדי שנה, בדרך כלל בין החודשים אפריל ויוני, נפתח פסטיבל השיבאזקורה שמזמין תיירים מכל רחבי העולם לצפות בשדות הפרחים בגווני ורוד וסגול, שמשתרעים על פני שטח עצום מסביב להר הפוג'י. אנחנו הגענו קצת מוקדם, הפריחה היתה רק בתחילתה עם זאת, חוויה נחמדה לראות את היפנים חוגגים ועליזים.

סיכום קצר: 7:00 בבוקר - 400 מדרגות, פגודה יפהפייה, עצי סאקורה בשיא פריחתם ופוג'י סאן נסתר מבעד לעננים. 11:00 - אנחנו בפסטיבל שיבאזאקורה - פריחת דובדבן הדשא, פוג'י-סאן נגלה ונסתר לפרקים מבעד לעננים. 12:00 - אנחנו כבר בדרך לטוקיו, והנה רום הודו מציץ. עצירה לצילומים. 13:30 - בחניה על האטוסטרדה - עוגות פוג'י (:. 18:00 בערב: החזרת הרכב בטוקיו – מבצע, מבצע...

סיפור היום, בדרך לטוקיו:

400 מדרגות

פגודה יפהפייה

עצי סאקורה בשיא פריחתם

ופוג'י סאן

נסתר מבעד לעננים.

אחת עשרה

אנחנו בפסטיבל שיבאזאקורה - פריחת דובדבן הדשא

פוג'י-סאן נגלה ונסתר לפרקים מבעד לעננים.

שתים עשרה

אנחנו כבר בדרך לטוקיו, והנה רום הודו מציץ. עצירה לצילומים.

אחת וחצי

בחניה על האוטוסטרדה - עוגות פוג'י

לינה – טוקיו - Hundred Stay Shinjuku Tokyo, מלון דירות 4 כוכבים ברבע שינג'וקו, קרוב ל-2 תחנות רכבת תחתית.

ארוחת ערב ברובע רופונג'י: מסעדת ראמן Ippudo Roppongi

(13)

23.4

ראשון

טוקיו – סיור עם נהג ובחור ישראלי שליווה אותנו

טוקיו, "העיר העילית", טוקיו בעת המודרנית

  • ביקור במקדש מייג'י השינטואיסטי והפארק שלצידו. מכיוון שמדובר ביום ראשון נתקלנו בלפחות 3 חתונות. היה מרהיב.

אחד מסיפורי היום: 4 חתונות ואף לא לוויה אחת

"ביום ראשון אולי תראו טקס חתונה יפני מסורתי בנוסח שינטו". כך קראתי באחד האתרים הכותבים על יפן. והנה אנחנו בטוקיו, יום ראשון - מבקרים במקדש מייג'י, השוכן בתוך יער ירוק שבו עשרות אלפי עצים.

הגענו אל שער המקדש בדיוק כשזוג צעיר, שניהם בבגדים מסורתיים, יצאו ממנו. האישה, לבושה בקימונו לבן ועליו תוספת בד עבה בצבע שנהב חגיגי ועל ראשה זר פרחים כתומים. הגבר בבגד מסורתי שחלקו העליון כחול. מה שמשך את תשומת ליבי הן פניה שזרחו באושר עילאי והיא עמדה שם וחייכה. בטרם הבנתי מה אני בדיוק עושה, מצאתי את עצמי דוהרת קדימה אליהם, שולפת את הנייד ובחוסר נימוס משווע, כאילו היו קרובי משפחתי או חברי האבודים, מצלמת אותם ממש במרחק נגיעה. אכן ה"אינטואיציה" פעלה בראשי לפני שנאמר לי מפורשות - כלה וחתן שזה עתה הסתיים החלק הראשון של יום נישואיהם - טקס מסורתי בנוסח שינטו, הם שיצאו מהמקדש. תוך כמה דקות ולאחר כמה לחישות של גברת בקימונו זהוב באוזני הכלה, רכב גדול ושחור נחפז לאסוף אותם ונעלם כברק באור השמש.

המשכנו פנימה אל המקדש, ואז מצאנו שיש עוד כמה טקסי חתונה, בהם מככבים גם בני משפחה בלבוש חגיגי וגברת בקימונו זהוב שלוחשת על אוזנה של כל כלה. כמות המצלמים הלכה וגדלה עד כי משמרת המקדש חצצה בנועם אסרטיבי בין ההמון לזוגות המתחתנים, וכולנו יצרנו מעגלי צפייה אוהדים.

זוג אחד השתחווה עמוקות ופסע בראש תהלוכה של אנשים באיטיות. הכלה עטתה בגד לבן וראשה היה מכוסה במעין קפוצ'ון לבן ומתחתיו תסרוקתה בהקה בשחור. היא נראתה מעט נבוכה אולי בגלל העטיפה הלבנה, המכבידה על ראשה ומסתבר שיש לכך תכלית - במהלך טקס החתונה, הכלה היפנית עוטפת את ראשה במטפחת לבנה (שלי נראה יותר כברדס או כובע ענק), כדי להסתיר את הקנאה והאגו שלה, ושאר רגשות שליליים שהיא אוגרת בתוכה. המסורת הזו נועדה לשחרר אותה מכבליה הרגשיים, ולגרום לה להפוך לאישה צייתנית ועדינה.

זוג נוסף הוביל תהלוכה, כשאיש עטוף גלימה ירוקה הצל עליהם בשימשיה אדומה. כומר השינטו, על צוות 4 האסיסטנטים שלו, ניצח על הטקס שהיו בו הרבה קידות קטנות. במקרה זה החתן היה חמוש במשקפיים והכלה המאופרת למשעי, נשאה על ראשה כובע גדול שצורתו כסירה והיה עמוס פריטים שאין לי לדעת את משמעותם. 2 אסיסטנטיות בגלימות לבנות עם שוליים אדומים, צעדו בראש התהלוכה, ידיהן נפרשו לפנים...כאילו מסלקות שדים רעים מדרכו של הזוג. זוג אחר חמק מרחוק, ובני משפחתם ההדורים צעדו בסך, נראים מלאי סיפוק - מי בבגדים מסורתיים ומי מלאי הוד בחליפות מערביות. מאוד, מאוד התרגשתי יחד איתם.

אז למה אף לא לוויה אחת?

כי ביפן במקדש שינטו (כמו מייג'י) מתקיימים טקסי לידה וחתונה, בעוד לוויות מתקיימות במקדש בודהיסטי. מדריך יפני בקיוטו אמר לנו שהיפני נולד שינטוהיסט ומת בודהיסט וגם שהיפנים הם נוצרים ליום אחד בלבד בשנה - בכריסמס. אשריהם שהם כל כך גמישים בענייני דתות.

שיהיה במזל טוב!

  • צעידה במדרחוב טאקשיטה התוסס עם הרבה אנשים וחנויות.
  • רחוב אומוטסנדו, שמרכז אליו את כל מעצבי האופנה הגדולים ביותר בעולם, ולכן מכונה השאנז-אליזה של יפן. הרחוב מסעיר לא רק בגלל השמות היוקרתיים, אלא גם בשל כך שהפך בעצם לחלון-הראווה של ההתרחשות באדריכלות המודרנית של יפן היום.
  • ביקור באי אודיבה – אי מלאכותי מודרני ובו שילוב מעניין של תכנון אורבני חדשני, המשלב את צרכי הכרך למקומות נופש בילוי מגורים ותעסוקה. נכנסנו שם לכולבו לדוגמא עבור חיות מחמד . צהריים אכלנו במסעדה יפנית (אחת מרשת) Kushi soba.

באשר לחיות המחמד:

הלו, האם זו קיטי?

בשעות בין ערביים כששוטטנו ברחובות טוקיו, נתקלנו באיש שדחף לפניו בגאווה עגלת פעוטות ובה נמרחו ברכות דשנה כמה חתולים שבעים. כן. היפנים ללא ספק אוהבי חתולים עד כדי כך שהם מתייחסים אליהם כאילו היו ילדיהם. ואם עדיין לא השתכנעתם באהבת "ילדים" חתוליים אלו (כן, כן מעמד החתול כילד ממש), הרי שכדאי לדעת כי יש ביפן בתי קפה מיוחדים לשהייה עם חתולים, שנועדו כנראה עבור מי שיש לו צורך בגרגור וליטוף ליד ספל פרפה המאצ'ה שלו.

ואין זה סוף פסוק, תופעת החתולים בתרבות היפנית באה לידי ביטוי במסורת היפנית (יש אפילו מקדש חתולים), ביפן המודרנית, ובתרבות העכשווית, בין אם במאנגה (הקומיקס היפני), באנימה (הנפשה) ומדיות אחרות. למשל פגשנו חתולים כפסלוני מַנֶקִי נֵקוׁ (החתול המזמין 招き猫המקשטים בתי עסק וחנויות, כי לפי האמונה מביאים מזל ושפע לבעליהם וגם באיורים בפרסומות למשחקי מזל ומוצרים ברי קיימא.

אבל לא רק חתולים היפנים חובקים - גם כלבים (במיוחד זעירים), נמיות, צבים, אוגרים, שפנים וחזירי ים. להיות חיית מחמד ביפן זה ממש דבר חלומי. היפנים פיתחו עבורם מוצרי קוסמטיקה ומכוני טיפול יופי ייעודיים, תעשיית בגדים אופנתית אותה ניתן לפגוש על קולבים ומדפים בבתי כלבו ובוטיקים לחיות מחמד...ואין לדעת מה עוד (לא הספקתי לחקור עד הסוף https://www.facebook.com/images/emoji.php/v8/f57/1/16/1f609.png😉

חייבת להודות - מצאתי שזה קצת הזוי אך מקווה שבעלי החיים נהנים מתשומת הלב.

  • את הערב בילינו ברובע שיבויה, רובע ובו מרכזי קניות רבים והמוני צעירים ובו נמצא פסל הכלב הידוע ומעבר החצייה הסואן המפורסם של טוקיו. צפינו במעבר החצייה מסניף סטארבאקס שחולש על הצומת ובשעות הערב המאוחרים מבניין Hikarie בקומה ה-11. בבניין זה אכלנו ארוחת ערב במסעדת סושי מסתובב Running Sushi בקומה 6.

סובב סושי

כל העובדים ברכו אותנו בכניסה למסעדה ב- Irashai massen בקול רם ומתלהב (כמנהג המקומיים מסבירי הפנים ביפן). אחת מהם הובילה אותנו לשולחן מתאים לחמישה, התיישבנו רעבים, מביטים בתאווה אל המסוע. אבל רגע, לא אקדים את המאוחר ולמען הסר ספק (למרות התמונה) אדגיש כי אהבתי לסושי התעצמה עוד יותר בעקבות הביקור ביפן. אז מה זו תנועת ה"די" והינף היד הזה? מעשה שהיה כך היה.

קבלנו המלצה מנדב למסעדת סושי מסתובב Running Sushi בקומה 6 בבניין Hikarie בשיבויה, טוקיו (חשוב: מהקומה ה-11 ניתן להשקיף על מעבר החציה המפורסם בשיבויה). נדב הדגיש שעלינו להגיע לא רעבים מדי...בגלל התור. אור לניסיון מוצלח שהיה לנו עם סושי מסתובב בקיוטו, מצאה חן בעינינו ההמלצה.

כשהגענו לקומה השישית נרשמנו בדף בכניסה, הרישום היחיד שלא היה ביפנית...והתיישבנו בכיסאות לאורך המסדרון שמחוץ למסעדה. מספר הנרשמים הלך וגדל והסדרן שהוא גם הקופאי, יצא מעת לעת והכריז על שמות הבאים בתור. לאחר המתנה של כחצי שעה וכשכמה מהזוגות שבאו אחרינו כבר נכנסו, התחלתי לתהות אם דילגו עלינו. בדיוק אז ניגש אלי הסדרן ובתנועות ידיים, הצביע בשאלת וידוא על שמי. הנהנתי בשמחה, תוך שאני מתפעלת מכך שידע לפנות אלי (הייתכן שהבדיל ביני לבין כלל היפנים בתור? (:). הסתבר שהשמחה היתה מוקדמת כי מרגע זה חלפה עוד חצי שעה תמימה, עד שהתפנה אחד מ-3 השולחנות המתאימים ל-5 אנשים.

כאמור, התיישבנו ליד מסוע, הדומה לזה שנושא מזוודות בשדה תעופה, על גביו נעו צלחות עם מגוון של מנות סושי. יכולנו לקחת כל צלחת שנראית לנו, אך בחרנו להזמין תחילה מהמלצר מנה מומלצת ולהשתמש במסך המגע כדי להזמין דרכו גם ישירות מהמטבח משהו אחר שלא ב"תצוגה". המנות שהזמנו הגיעו על מסוע במסלול מעל המסוע הרגיל. זה די מצחיק, כי יש התראה ברעם וברק (צפצוף ומנורה), והמנות מגיעות במהירות לפחות כפולה מזו של המסוע התחתון...אז כשסוף, סוף הגיעה מנה ראשונה מהמטבח הסתערתי בקפיצה אך הסתבר...כמה מביך... שהיא היתה מיועדת דווקא ליושבים בצד השני של המסוע, מה שגרר זינוק מהיר עוד יותר שלהם במנות הבאות והתכווצות מנומסת שלי גם במנות שלנו.

היה טעים ונעים, אך כנראה שאדי הסאקה, בשילוב עם היום הארוך, מחכו מזיכרוני את שהזמנתי במשך הערב דרך המסך. קינוח גלידת המאצ'ה כבר נאכל...או אז הגיעו 2 מנות סושי, שהוזמנו בתחילת הערב, ולא היה להן דורש? אז זהו - שהיה. ואם כבר על סושי מדברים, ראו מגוון גרסאות נפלאות שלו: ככריך משולש גדול ממש, בקופסא לרכבת, בשוק עם דגים שרק נשלו מן הים. יאמי 🐡

לינה – טוקיו

(14)

24.4

שני

טוקיו – סיור המשך

  • התחלנו בגינזה - ב- Mitsukoshi department store, יש שם שוק מזון יוקרתי ביותר, לא ממש מעניין אלא לצורך צפייה במזון המונח לראווה במחירים מאוד גבוהים. בדרך לכאן ראינו את אזור בתי הממשל והארמון הקיסרי בהיביה.
  • ביקור במקדש Asakusa-Kanon, אליו נכנסנו דרך השער הענק המפורסם, ונהנו מהליכה בסמטאות מסביב למקדש
  • משם נסענו לפארק Ueno ואחריו לשוק אמיוקו בו פזורות מסעדות רבות
  • ביקור באקיהברה, רובע מוצרי החשמל של טוקיו, בו ניתן גם לחזות בתרבות המנגה – יש בתי כלבו לכל הקומיקס היפני (בטח תתקלו באותם יפנים שמתחפשים בגאווה לדמות קומיקס אהובה עליהם), השפע שלה ו"חנויות הנוסטלגיה" האלקטרוניות.
  • עלינו לתצפית על טוקיו מבניין המטרופוליטן, שידוע גם כבניין העירייה של טוקיו. מדובר בגורד שחקים, שממנו יש תצפית יפה על העיר. הוא נמצא ברובע שינג'וקו והתצפית מתקיימת מקומה 45, שנמצאת בגובה של כ- 240 מטרים. הכניסה לשם היא חופשית. צעדנו ברגל חזרה למלון.

לינה – טוקיו

(15)

25.4

שלישי

טוקיו עצמאים בעזרת הרכבות התחתיות

  • שוק הדגים שנמצא ב- Tsukijishijo -תחנה 18 בקו (oedo )
  • פארק Yoyogi ריאה ירוקה, קצת שקט משאון העיר. חזרנו גם אל המדרחוב Takeshita לקצת קניות נחמדות.
  • גן Rikugien - אחד מגניה היפים של טוקיו, ממש שווה ביקור! הגענו לשם דרך תחנת Komagome.
  • עלינו למגדל Sunshine City, מהקומה ה-60 תצפית על טוקיו והיא נראית עוד יותר יפה ממה שהיא. המעלית מהר מאוד הגיעה למהירות 600 קמ"ש (טירוף אך שווה)

חווית הרכבת התחתית: לא נדחפתי אלא נדחסתי כמו כולם https://www.facebook.com/images/emoji.php/v8/f8a/1/16/1f420.png

דלתות הרכבת נסגרו קרוב, קרוב מאחורי. הרכבת החלה נעה בכיוון הנסיעה. טלטוליה המהירים לא היוו איום על עמידתי, ראשי היה תקוע בתיק של Anello בצבע בז', "צבע לא רע" חשבתי לעצמי, "למה כל כך התחבטתי יום קודם בבחירת גוון לתיק". זרוע ימין שלי נגעה לא נגעה בספרון פתוח שאחז האיש מימיני. כף ידי השמאלית אחזה בתיק הגב הכחול של יוסי. דחוסה כסרדין בקופסה, חייכתי במשובה. מצחיק כמה שזה צפוף ועם זאת השקט מופתי. בטוקיו לא מדברים בנייד בזמן נסיעה וכמעט אין מפטפטים עם השכנים לקרון. לא נותר אלא לכוון מבט אל מסך מסלול הנסיעה ולהאזין לכריזה הזמינה גם באנגלית, ומדווחת מהי התחנה הבאה.

ירדנו בתחנת היעד שלנו, כשעל הרציף העולים המתינו בסבלנות לתורם עד לאחרון היורדים. היינו אמורים להחליף רכבת מקו אחד למשנהו, רק שהשני היה מחוץ לתחנה ושם קצת התברברנו. נחילים, נחילים של אנשים זרמו לכל מיני כיוונים, איזהו הכיוון שלנו? זאת גם google maps לא פתרו באותו רגע נתון. עמדנו עם מפת הנייר באמצע המדרכה, תוהים למי מהנוהרים לפנות...קשיי השפה, מניסיון, עלולים להוות מכשול. נראנו מספיק אובדי עצות, כך שמישהו במדים מצוות השירות לרכבות (כנראה) פנה אלינו. אפשר היה להבין שהוא שואל לאן אנחנו רוצים להגיע, וכשסימנו על המפה הוא ידע לסייע וכיוון אותנו למקום הנכון. היינו בדרכנו אל שוק הדגים שנמצא ב- Tsukijishijo (תחנה 18 בקו oedo). בתוך הקרון, אנשים נעמדים, לא אוחזים, כאילו למדו לעמוד ללא ניע גם כשהרכבת פחות דחוסה.

אדגיש ואומר כי הכי נוח להתנייד ברחבי טוקיו בעזרת רכבות עם זאת יש לקחת בחשבון שמדובר גם בצורך לגמוא מרחקים בהליכה ולעיתים אף בריצה (אין פלא שרובם שם ממש רזים). אז, תארו לכם שעשרות מיליוני אנשים פועלים לפי אותו עקרון ומשתמשים ברכבות טוקיו, כך יוצא שמדי יום ממוצע נוסעים לדוגמא בקו הפופולרי ביותר - Yamanote למעלה מ-3 מיליון איש. ברור שהנסיעה תהיה כרוכה בצפיפות מטורפת ועל אחת כמה וכמה בשעות הבוקר המוקדמות יותר ואחר הצהריים המאוחרים.

תחנות רכבת בטוקיו מאוד מאוד הומות. עמדתי באחת מהן בשעת בוקר במשך כמה דקות. הקשבתי לשאון - רכבות חולפות מכל הכיוונים - מהצד מלמטה ומלמעלה. עקבי נשים ענוגות טופפים על הרציפים, נעלי גברים אלגנטיות מחליקות בחופזה. הרכבת נעצרת בתחנה, נהג הקטר מציץ אל תנועת האנשים - אין עיכובים, אין איחורים - דלתות נפתחות, שערי הרציף יחד איתן נפתחים בתזמון מושלם ובמיקום הנכון. האנשים העולים בטורים סדורים, נכנסים לפי התור. דלתות נסגרות. הרכבת ממשיכה לתחנה הבאה.

כשהגענו לתחנת שוק הדגים אי אפשר היה לטעות. הריח מילא את האוויר, ירדנו מהרכבת וצעדנו בהתאם לניחוח ההולך ומתחזק. השוק הסיטונאי וגם הקימעונאי הם יעד מומלץ בטוקיו - באמצעותם ניתן להבין עד כמה הדגה משמעותית ליפנים ולמה זוכים לאכול דגים טריים ושלל אוצרות ימיים יום, יום.

ועוד אנקדוטה יפנית הקשורה ברכבות - בשעות הערב המאוחרות, בקווים מסוימים, יש קרונות הפתוחים רק לנשים, וזאת מחשש הטרדה על ידי גברים שתויים...

לינה – טוקיו

(16)

26.4

רביעי

טוקיו עצמאים בעזרת הרכבות התחתיות

  • Shinjuku Gyoen– גנים מאוד יפים הכוללים גם חממה ושילוב של גן יפני, גן צרפתי ומבט על גן אנגלי, בילינו שם כמעט 3 שעות
  • המשכנו לרובע רופונגי שם במרכז לאומנות לאומית של טוקיו הוצגה תערוכה יוצאת מן הכלל של Yayoi Kusama אומנית הנקודות (הדלעות שלה באי נאושימה) - העולם הוא פסיק על ידה: אומנית הנקודות היפנית, קוסמה יאיוי בת ה-88, הציגה תערוכה עוצרת נשימה במוזיאון הלאומי בטוקיו.
  • לאורך רוב התערוכה לא ניתן היה לצלם, אלא בכמה מהמיצגים כמשותף איתכם בפוסט זה. נענו בטור מסודר עם עשרות יפנים ותיירים לאורך חדרי התערוכה. היו שם ציורים, מיצגים, סרטונים, מסלול בחדר חשוך ובו מאות מנורות קטנטנות ככדורים בכמה צבעים זוהרים, מיצגים על טהרת הפין הגברי - בסלים, ברהיטים, בנעליים, ועוד. אין לדעת מה עובר לה בראש, אך היא יוצרת פורחת, מוערכת ומשפיעה מאוד הן ביפן והן בעולם, למרות או אולי בזכות היותה מאושפזת מרצון בבית חולים פסיכיאטרי. אפרופו, התור הגדול ביותר היה בחנות המזכרות של התערוכה. תור ארוך של כמה עשרות יפנים האוחזים בסלסלות עמוסות השתרך שם כדי לקנות סובינירים מנוקדים, בהשראת קוסמה. חוויה משובבת צבע וזוהר לעיניים.
  • העפלנו אל מגדלי רופונגי לקומה 52, שם היתה תערוכת אומן הקומיקס האמריקאי מרוול ותצפית יפהפייה על טוקיו.
  • בערב בילינו ברובע רופונגי, ה-hard core של הבילויים בטוקיו

אחרי ימים אחדים בטוקיו ואני לאט, לאט מצליחה אולי לנחש למה מתכוונים כשאומרים "ביג אין ג'אפאן". הכרך הבלתי אפשרי ואפשרי כאחד הזה פשוט מרתק.
מלא בניגודים ומלא באנשים. השילוב של מודרניות לצד מסורת, של אורות נאון בוהקים עם גנים יפנים זכים, השווקים, החנויות, הרחובות, הרכבות. האופנה. השיק. טוקיו של מעלה עם תצפיות ממרומי 45 ואף 60 קומות וטוקיו של מטה עם הניחוחות והצפיפות. טיפוח חיות המחמד, החיים כדמות קומיקס, והאוכל בכל פינה, בכל מקום, בכל תקציב. פשוט עיר מרגשת.

לינה – טוקיו

(17)

27.4

חמישי

12:00 – טיסה הביתה דרך מוסקבה – ת"א

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לאה גלמן?

הפוסט הבא ›
אי יווני פשוט וקסום במרחק נגיעה - זאקינתוס
אי יווני פשוט וקסום במרחק נגיעה - זאקינתוס
מתוך הבלוג של לאה גלמן
06-10-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
טיולנו לארגנטינה וצילה -  נובמבר 2010
טיולנו לארגנטינה וצ'ילה - נובמבר 2010
מתוך הבלוג של לאה גלמן
25-11-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לאה גלמן »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×