מבצע אנטבה: יומן מסע מטיול באוגנדה

תמונה ראשית עבור: מבצע אנטבה: יומן מסע מטיול באוגנדה - תמונת קאבר

למה לא אוגנדה? כי היא רחוקה, חמה, מתישה, לא תמיד זולה ובתכל'ס לא חסרים יעדים אחרים בעולם. למה כן? בגלל כל הסיבות האחרות »

את הטיול לאוגנדה התחלנו באוקטובר 2016, כהמשך ישיר למסענו בספארי בטנזניה. על אף הפיתוי לקנח את המסע האפריקני בזנזיבר, החלטנו לוותר על החופים הזהובים לטובת יערות הגשם, הסוואנות והכפרים של אוגנדה.

מה גילינו? מדינה צבעונית, מלאה במאגרי מים, יערות, חיות, הרים וירוק ירוק ירוק מכל עבר.
הזמן שלנו באוגנדה היה מצומצם מאוד (כעשרה ימים), לכן נאלצנו לוותר על הרבה מקומות שרצינו לבקר בהם – כמו מפלי סיפי ומפלי מורצ'ינסון, אבל כן חזרנו עם מספיק חוויות ששוות פוסט בבלוג. .
המסע מתחיל כאן >>e84b12062783a21161347d86e683dfcc.jpg?l=6


ג'ינג'ה: ראפטינג סוער ו-5% נכות
נקודת הפתיחה שלנו באוגנדה הייתה גם גולת הכותרת של הטיול: הראפטינג בנהר הנילוס בג'ינג'ה. מדובר בחוויית האקסטרים שאוגנדה מתהדרת בה – ובצדק. הנוף מרהיב, הראפידים מאתגרים ועוצרי נשימה, והמדריכים המקומיים מקסימים ומקצועיים. שווה כל רגע וכל דולר (125$).
בחרנו בחברת white nile rafting שהוכיחה את עצמה כאדיבה ומקצועית (וגם נתנה לנו את המחיר הטוב ביותר). מכיוון שהגענו בטיסת לילה מטנזניה ולא רצינו לבזבז יום, כבר לפנות בוקר הגיעו לאסוף אותנו משדה התעופה היישר למחנה בג'ינג'ה. הנסיעה ארכה כ-3 שעות. במחנה קיבלנו ארוחת בוקר שווה והועמסנו על משאיות לכיוון הנהר. חולקנו לשתי סירות – בכל קבוצה שישה אנשים. במפתיע או שלא, כל הקבוצה הורכבה מצעירים ישראלים, כך שהאווירה הייתה צוהלת במיוחד. broken heart
eca479c30b06bd964ddff15b729cf0f9.JPG?l=6

המדריך האוגנדי התחיל בהדרכה קצרה (“תיזהרו לא למות”) והפך אותנו עם הסירה למטרת תרגול, אח”כ המשכנו לראפידים תוך כדי שאנחנו חותרים, מתהפכים, טובעים, בולעים מים ומחולצים במהירות על ידי הצוות המקצועי. אקסטרים במיטבו. בצהרים מקבלים ארוחת צהרים על הסירה – שזה בעצם אננס, עוגיות וטרופית, ובסוף המסלול מתפנקים על ברביקיו ענק לארוחת ערב והסעה חזרה לקמפלה. תענוג.
החלק הפחות נחמד: נתלשה לי הציפורן בבוהן תוך כדי ראפיד ומכאן הפכתי לצולעת עד סוף הטיול. מצד שני, שמעתי שיש אנשים ששברו ידיים ורגליים בראפטינג הזה, אז מי אני שאתלונן.

aad172bc15b96a3b81248df4bdddd18d.jpg?l=6


קמפאלה: הטלטלה אל הלא נודע
בסוף יום הראפטינג הגענו עייפים, רצוצים ונטולי ציפורן לקמפאלה הסואנת וכל מה שרצינו זה מקלחת טובה ומיטה להניח עליה את הראש. הגענו למלון New city annex ופשוט נזרקנו שם בלי להתמקח (24$ לחדר זוגי).
קמפאלה (Kampala) היא עיר הבירה שוקקת החיים של אוגנדה, אך עבורנו היא שימשה בעיקר כתחנת מעבר. ניתן לראות בה בעיקר פקקי ענק, חדש מתערבב בישן, דרכי עפר משובשות לצד כבישים סלולים, שכונות צפופות של בתי בוץ ושווקים הומי אדם.

f993dd418e7b6cf6d61a23f61248bda6.jpg?l=6


בבוקר חיפשנו אוטובוס שייקח אותנו לתחנה הבאה שלנו – שמורת קווין אליזבת'. בתחנה המרכזית הרועשת והמעופשת צד אותנו אוגנדי רודף בצע והעלה אותנו על אוטובוס שלטענתו אמור להגיע ישירות לקווין אליזבת' תוך 4 שעות. עלינו. ונסענו. 9 שעות של נסיעה לוהטת, צפופה ולא אנושית, עד שנזרקנו באיזה חור לא ברור. משם העלו אותנו על מטאטו (מונית שמיועדת ל-10 איש אך דוחסים עליה לפחות 30), וגם אחרי שעה של נסיעה מטלטלת לא הגענו ליעדנו אלא נזרקנו בעיר קססה (Kassese). בעודנו משוטטים חסרי אונים, עטו עלינו נהגי מוניות שהסתנוורו מהבשר הלבן שנחת בעיר וניסו לעשוק אותנו עם מחירים לא הגיוניים.
מכיוון שהיינו מותשים ועצבניים, והלילה כבר ירד, הבנו שליעדנו כבר לא נגיע – ונשארנו לישון בעיירה שכוחת-האל הזו. מצאנו מלון קרוב (AK) והעברנו בו את הלילה תמורת 9$.

b786d94ca66ed5da47d695e9c706f69c.JPG?l=6

(רחוב טיפוסי בקמפלה)

קווין אליזבת: זהירות, היפופוטמים לפניך

בבוקר יצאנו עם שאטל מקומי (2$) מהעיר קססה לכיוון קטונגורו. משם עלינו על בודה-בודה שלקח אותנו לשמורת קווין אליזבת וכמעט דרס פיל בדרך (פילים משוטטים פה חופשי כמו חתולים, בחיי). לאור ההמלצות, התמקמנו ב- The Bosh Lodge. מדובר בלודג' יקר יחסית (50$ ללילה), ששוכן על גדות תעלת קזינגה שורצת ההיפופוטמים. בלודג' מספר אוהלים מאובזרים המוגבהים על טרסת עץ. בלילה נוהגים ההיפופוטמים לעלות כל גדות התעלה כדי לחפש עשב טרי, מסתובבים להם בינות האוהלים וגורסים להנאתם את העשב בהמהומים של שביעות רצון. וכך, ביניכם ובין בעל החיים המסוכן ביותר באפריקה מפריד רק בד האוהל. חוויה שאתם לא רוצים לפספס. no
fbdc178882281cfc68788a388d113e56.JPG?l=6
(בוש לודג')

קווין אליזבת' היא אחת משמורות הטבע האטרקטיביות באוגנדה. אך מכיוון שכבר עשינו ספארי בטנזניה (ובעיקר כי תקציבנו הולך ואוזל), הסתפקנו בספארי שיט בתעלת קזינגה (Kazinga Channel). זוהי תעלת מים טבעית באורך של כארבעים ק”מ, ובה ריכוז ההיפופוטמים הגדול ביותר במדינה ואחד הגדולים בעולם כולו. השיט הפרטי ארך כשעה והיה נחמד למדי, למרות שהפילים סירבו להפתיע בהופעת אורח. ראינו היפופוטמים, תניני נילוס ובפאלו (בעיקר זכרים זקנים שגורשו מהעדר).

בערב הוגשה בלודג' ארוחת ערב רומנטית לאור נרות על גדות התעלה. בחזרה לאוהל ליווה אותנו שומר חמוש (בגלל ההיפופוטמים - אסור להלך פה חופשי בחשיכה). בדרך נתקלנו בהיפופוטם ענק מהלך בינינו ונתנו את הצרחה של החיים – מה שנצרב בזיכרוננו בתור אחת החוויות המרגשות של הטיול.blush
44112bcb69e6ac0aeb719083bb519638.jpg?l=6

(תעלת קזינגה)

יער קלינזו: טרק שימפנזים, או סוג של...
מכיוון שאחת האטרקציות המרכזיות באוגנדה היא טרק הגורילות המפורסם – ולאבא שלנו לא קוראים רוטשילד (פרמיט עולה 600$!), החלטנו להסתפק באטרקציה זולה יותר (40$) ולצאת לטרק שימפנזים ביער קלינזו. החלטנו הפעם שלא לחרף נפשנו בתחבורה הציבורית והתקמבנו עם נהג פרטי שייקח אותנו לבוניוני ועל הדרך יעצור לנו ביער קלינזו.

58d3629b8fb595f057f74024226ac561.jpg?l=6

לטרק הסתפחו עוד 6 בנות ישראליות (אלוהים יודע איך הישראלים השתלטו גם על אוגנדה) והתחלנו לשוטט ביער הסבוך, בעקבות המדריכה.
הטרק היה מהנה למדי, אך הציפייה לראות שימפנזים מקרוב לא בדיוק התממשה. אמנם נתקלנו בכמה שימפנזים מקפצים להם על העצים הגבוהים, אבל לא הייתי קוראת לזה מפגש בין-אישי.
אם הפרוטה מצויה בכיסכם – עדיף שתצפינו ליער קיבלה, שם הסיכוי לראות שימפנזים גדול יותר.

7eb652931d2732caedc040776e83e4ea.JPG?l=6
(מחפשים שימפנזים ביער קלינזו)

אגם בוניוני: זמן להתפנק
אגם בוניוני הוא אגם פסטורלי שנמצא בדרום-מערב אוגנדה, בסמוך לגבול עם רואנדה. הוא מוקף בגבעות ירוקות עם טרסות וגידולים חקלאיים, ועל גדותיו פזורים מספר כפרים קטנים. בתוך האגם שוכנים 29 איים קטנים, אפופים באגדות הזויות. אחד מהם למשל נקרא 'אי העונשין', ואליו היו שולחים נערות שהתעברו לפני נישואין, כדי למות כמובן. בניגוד לשאר מקווי המים באפריקה, מי האגם מלוחים, אין בו תנינים או היפופוטמים, וגם לא נחשי-מים. אפשר לטבוע בכיף. laugh

אחרי שעברנו בין כמה ריזורטים לא מרשימים, החלטנו להתמקם ב-Bunyunyi eco resort שנמצא על 'אי הזברות' (שנקרא על שם שתי הזברות המסכנות שיובאו למקום). המחיר לא זול (160$ לשני לילות), אבל אנחנו גם ככה לקראת סוף הטיול – ואם לא נתפנק עכשיו, אז אי מתי?
81c1d1da4d8cd8db4995267dcd3ea230.JPG?l=6

(אגם בוניוני)

הריזורט אכן היה מפנק למדי. פנסיון מלא, אמבטיה חמה ומרפסת עם נוף לאגם בפנינה של אפריקה. בהחלט לא סבלנו. wink בנוסף, הריזורט היה ריק מאורחים, כך שהיינו לבדנו על האי, יחד עם עובדי המלון כמובן.
אחד העובדים, אברהם, לקח אותנו למחרת לתצפית מרהיבה על האגם ממלון Arcadia Cottage. מומלץ לשבת בבית הקפה של המלון ולהתפנק במשקה תוך התמוגגות אל מול הנוף.
אחר כך ירדנו ברגל כשאנו חולפים על פני הכפרים המקומיים ומנשנשים את המנה הלאומית - רולקס. משם המשכנו לשייט בקאנו בין האיים, תוך שאברהם מספר לנו על המקום, וגם על חייו הפרטיים (רוצה להתחתן אבל אין לו מספיק כסף כדי לשלם לאבי הכלה, וכיו”ב).

c106a6e84f254100fc7779fcda44b095.JPG?l=6

(משייטים באגם בוניוני)

למחרת עלינו על אוטובוס שיצא מהעיר הסמוכה קאבלה חזרה להמולה של קמפלה. הגענו מאוחר בערב, והחלטנו לנסוע להוסטל Chilli המפורסם. טעות מרה. ההוסטל נמצא בקצה מרוחק של העיר, שכדי להגיע עליו עלינו על בודה-בודה שכמעט קיפח את חיינו. לחלוטין ראיתי את המוות מול העיניים בנסיעת הבלהות על האופנוע המופרע. אל תעלו על בודה-בודה בלילה!!
בכל אופן, כשהגענו לצ'ילי לא נותרו חדרים זוגיים, ונאלצנו לישון בחדר מעונות ב-11$. ההוסטל אמנם יפה ומושקע ויש מסעדה ובריכה ומלא אנשים לבנים ועשירים, אבל למה לשלם כ”כ הרבה כשיש אופציות הרבה יותר משתלמות? לא ברור לי. בכל מקרה, ברחנו מפה עם אור ראשון לכיוון אנטבה.

אנטבה: לישון בתוך גן חיות

הגענו לאנטבה יומיים לפני הטיסה הביתה, רק כי לא נותר לנו זמן לאטרקציות רחוקות יותר. אנטבה היא עיר שלווה יחסית לבירה הסואנת קמפאלה, והיא שוכנת לחופיו של אגם ויקטוריה - אגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם, ומקור המים לנהר הנילוס הלבן.
אין הרבה מה לעשות באנטבה, אז החלטנו לבקר בגן החיות המקומי – entebbe wldelife education (שמשמש גם להצלת חיות פצועות), וכששמענו שאפשר לישון שם – קפצנו על המציאה. תמורת 70$ (כולל כניסה לגן) קיבלנו בונגלו חמוד ומאובזר היטב ממש ליד הכלוב של הג'ירפות. גן החיות עצמו לא משתווה לגן החיות התנכ”י שלנו, אבל לישון בתוכו ולשמוע כל הלילה שימפנזים גונחים ואריות שואגים זו כבר חוויה אחרת.
1742729908914e633ac5eee9d26830de.JPG?l=6

(הבונגלוס בגן החיות)

למחרת החלטנו לנפוש לחופיו של אגם ויקטוריה, והגענו לחוף הפרטי של מלון Palace. שילמנו 6$ עבור כניסה לחוף משעמם לגמרי, העובדים לא נחמדים בעליל וגם שם ניסו לעשוק אותנו. בקיצור, אל תתקרבו. יצאנו משם עם טעם רע. mail
את הלילה האחרון העברנו בהוסטל entebbe backpackers ש (25$ לחדר זוגי). מכאן לקחנו בודה-בודה לשדה התעופה של אנטבה ומשם בטיסה של אתיופיאן איירליינס בחזרה לארץ אבותינו. תם ולא נשלם.

נ.ב – אם גם לכם השם אנטבה מזכיר בעיקר את 'מבצע אנטבה' ההירואי מ-1976 ואת יהורם גאון בשיא פריחתו, תוכלו לראות את השריד האחרון מאותו אירוע: מגדל הפיקוח וחלק מהטרמינל הישן, שכיום ממוקמים בתוך שטח צבאי. המגדל נראה בבירור מהכביש המוביל אל שדה התעופה החדש, שממוקם ממש בסמוך לישן.

550f687601f265d0508ac257d7fd0e9a.jpg?l=6


לסיכום: אוגנדה מדינה מיוחדת ומרתקת ובהחלט שווה להקדיש לה ביקור (לפחות שלושה שבועות, כי יש הרבה מה להספיק… היא אמנם נראית קטנה – אך הנסיעות בין הערים יכולות להיות ארוכות ומתישות). בנוסף, היא לא זולה כמו שאולי חשבתם. ניתן למצוא מקומות לינה ואוכל במחירים מקומיים, אבל האטרקציות התיירותיות עולות המון כסף. בין אם אתם מתכננים ביקור במפלים/טרקים/ספארי/ראפטינג/כניסה לשמורות – קחו בחשבון שזה ממש לא בחינם. laugh

מה לא לעשות באוגנדה?

mail לא להיות פראיירים. אתם מושכים תשומת לב לא רק בגלל הלבן של העור, אבל בעיקר בגלל הירוק של הארנק.

mail לא לעלות על 'בודה-בודה' (האופנוע המקומי) בשעות הלילה, בטח שלא בקמפלה הסואנת והמסוכנת.

mail לא להאמין לאף אחד. אמרו לכם שהאוטובוס מגיע ל-X או Y? קחו זאת בעירבון מוגבל.

מה כן לעשות באוגנדה ?
no לטעום מהקינוח הלאומי “מתוקה” (Matoke) העשוי מבננות ירוקות מבושלות ומרגיש כמו מחית תפוח אדמה.

no לאכול 'רולקס' או צ'פאטי (סוג של מלאווח מגולגל עם ביצה וירקות). טעים מאוד, והמחיר הוא 1,000 שילינג, כלומר שקל אחד.

no לא לוותר על הראפטינג בנילוס. זהו הרפטינג הטוב בעולם, מספיק אתגרי כדי לשקשק, אבל לא מספיק מסוכן כדי לגמור באסון.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של naama972?

הפוסט הבא ›
ספארי בטנזניה: נשיונל גיאוגרפיק זה כאן
ספארי בטנזניה: נשיונל ג'יאוגרפיק זה כאן
מתוך הבלוג של naama972
24-04-2017
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
מונטנגרו: קטנה קטנה, אבל יש בה המון
מונטנגרו: קטנה קטנה, אבל יש בה המון
מתוך הבלוג של naama972
06-08-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של naama972 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאנטבה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×