מסלול בפנמה: 14 ימים מרתקים בין איים וחופים

הצטרפו ליומן מסע מרתק בין חופים ואיים, באחת המדינות המרתקות ביותר במרכז אמריקה - פנמה. הכירו תרבויות חדשות וקבלו המון עצות שימושיות. אז תיפסו שלווה על ערסל, והתמכרו ליומן המסע של ניר, שיצא לגלות את סודותיה של פנמה היפה

ניר גפני
תמונה ראשית עבור: מסלול בפנמה: 14 ימים מרתקים בין איים וחופים - תמונת קאבר
© עידו ויסמן

כמה דברים שכדאי לדעת לפני

פנמה היא המדינה הדרומית ביותר במרכז אמריקה. היא גובלת בקוסטה ריקה ממערב ובקולומביה ממזרח. על אף שקולומביה ופנמה גובלות (פיזית) אחת בשנייה, לא קיים מעבר גבול יבשתי רשמי בין שתי המדינות, אך כן קיימות אפשרויות של מעבר ימי או אווירי. לעומת זאת, בגבול עם קוסטה ריקה קיימים שלושה מעברי גבול יבשתיים. כמו כן, פנמה נחשבת לאחת המדינות הבטוחות והמפותחות ביותר במרכז אמריקה. ולבסוף, על אף שהמטבע בפנמה הוא בלבואה, השימוש בו הוא רק עבור מטבעות והשטרות הן של דולרים אמריקאים.

הטיול שלי בפנמה היה ממערב (קוסטה ריקה) למזרח (קולומביה) כחלק מטיול רחב היקף, שאליו יצאתי כתרמילאי יחיד. נכנסתי לפנמה ממעבר הגבול Paso Canoa שנמצא בצד הפסיפי, אליו הגעתי באוטובוס מבירת קוסטה ריקה, סן חוסה. היעד הראשון שלי בפנמה היה בוקס דל טורו (Bocas del Toro), שנמצא במערב פנמה, בצד הקריבי, לשם כך הירידה האופטימלית עבורי הייתה בעיר דויד (David), שנמצאת במערב פנמה בצד הפסיפי.

  • על אף שישראלים יכולים להסתפק רק בדרכון ואין צורך בוויזה בעת כניסה לפנמה, הכניסה היבשתית עלולה להיות מורכבת. מלבד הצגת הדרכון נדרשים להציג עוד שני דברים:
  • מסמך המאשר שיש ברשותכם כרטיס יציאה מהמדינה, בכדי שבמעבר הגבול יוכלו להיות בטוחים שאתם יוצאים ולא נשארים בפנמה. מסמך זה יכול להיות כרטיס טיסה, כרטיס אוטובוס או אישור יציאה בסירה לקולומביה.
  • סכום של 500 דולר במזומן או אישור שיש לכם סכום זה בחשבון. בפנמה חוששים שאנשים שנכנסים יתקעו בלי כסף וימצאו עצמם ברחובות או יתחילו לעבוד במדינה באופן לא חוקי, ועל כן זהו הסכום המינימלי שחייב להיות ברשותכם.
  • אם אין את הדברים האלו, עלולים להיתקע במעבר הגבול שעות רבות, ואולי אפילו לא להיכנס לפנמה. בהגעה למעבר הגבול עם אוטובוס שממשיך לתוך פנמה, כמו במקרה שלי, יש לשים לב שאם אתם היחידים שנתקעים במעבר, קיימת סכנה שהאוטובוס ימשיך בלעדיכם.

איי פנמה הנחבאים. צילום: ניר גפני

יום 1: הנסיעה לבוקס דל טורו

לעיר דויד הגעתי בשעת לילה מאוחרת, והיא היוותה עבורי רק תחנת ביניים. את הלילה העברתי ב- Bambú Hostel, הוסטל פשוט וזול, אך נוח ומספק עבור תרמילאים, ישנתי בחדר של כעשרה אנשים. בבוקר למחרת לקחתי מונית לטרמינל האוטובוסים של דויד. חלקתי את המונית עם עוד מספר תרמילאים שהיו בדרכם לקוסטה ריקה, בגלל שהם ירדו ראשונים מהמונית ירדתי גם כן בכדי להתחשבן על הנסיעה. בעודי עומד מחוץ למונית, נהג המונית נכנס חזרה למונית והחל בנסיעה, כאשר התיקים שלי בתוכה. למזלי הרב בזכות תמרור עצור ביציאה מהטרמינל וריצה מטורפת אחרי המונית, הצלחתי להדביק את המונית ולהיכנס אליה בטרם נעלמה.

הבנתי שזהו אינו מקרה יחיד בו נהג מונית מנסה לברוח עם התיקים של לקוחותיו. כלקח מזה – אם אתם יכולים, שתמיד יישאר אדם אחד ברכב בטרם כל הציוד נפרק. אם אין באפשרותכם להישאר ברכב ודאו כי הנהג יוצא לפניכם וחוזר אחריישפרקתם את כל הציוד, ובמקרה וגם זה לא אפשרי תשאירו דלת פתוחה, דבר שימנע ממנו להמשיך בנסיעה.

איך מגיעים: מהטרמינל בדויד יוצאים כל הזמן מיניבוסים אל עבר העיירה Almirante, שנמצאת על הים הקריבי, וממנה יוצא השייט הקצר ביותר לבוקס דל טורו. העיירה ממוקמת מרחק של כ-40 ק”מ מהגבול עם קוסטה ריקה, כך שאם אתם מגיעים מכיוונה זהו מעבר הגבול שכדאי לעבור בו. השייט יוצא כל הזמן ומגיע תוך חצי שעה לאי קולון, שהוא האי הראשי של הארכיפלג בוקס דל טורו

קצת השראה לטיולים שלך

ירדתי מהמיניבוס ב”תחנה המרכזית” של העיירה (מדובר בסתם נקודה באמצע הרחוב), העיירה עצמה מלוכלכת ואין מה לעשות בה, מלבד לקחת סירה לבוקס דל טורו. ברגע שירדתי בתחנה החלו נהגי מוניות רבים להציע לי הסעה למעגן הסירות שלוקחות לאי. בזכות מידע מקדים הבנתי שאין צורך במונית, מדובר במרחק הליכה של חמש דקות, וניתן לחסוך את עלות המונית.

הארכיפלג בוקס דל טורו מורכב ממספר איים, כאשר נהוג להתאכסן באי קולון (Isla Colon), שם גם תמצאו את מרבית ההוסטלים. הגעתי לאי בשעת צהריים מאוחרת, והתמקמתי ב-Coconut Hostel, הוסטל מאוד פשוט וזול שנמצא במרכז העיירה. בשארית היום הסתובבתי במרכז, והזמנתי באחת ממגוון סוכנויות הטיולים במקום – סיור איים ליום למחרת (ניתן ואף מומלץ להתמקח על המחירים, במיוחד בשל כמות הסוכנויות באי).

האי זאפטיה. צילום: ניר גפני

ימים 2-4: הארכיפלג בוקס דל טורו

בבוקר הגעתי לסוכנות הטיולים בה סגרתי את הדיל יום קודם. הסיור התחיל בשייט לאזור בו צופים בדולפינים, ואכן ראינו כשלושה מהם. מדובר במפרץ, שבו בגלל ריכוז הדגים, הסבירות לצפייה בדולפינים גבוהה במיוחד, אך אינה ודאית.

לאחר מכן נסענו לאי זאפטיה. מדובר באי קטן וטיפה מרוחק מהאי קולון, בעל חוף לבן ויפהפה, כמו גם מסלול עץ שעובר לאורכו. העברנו באי כשעתיים ולאחר מכן המשכנו בשייט ועגנו בשתי נקודות רדודות לביצוע שנירקולים. בהמשך עברנו ליד אי בו נמצאים עצלנים, אותם ניתן לראות מהסירה במעבר ליד האי. לסיום בטרם חזרנו לאי קולון עברנו בנקודות רדודות, בהן ניתן לצפות בכוכבי ים מהסירה.

ביום למחרת הלכתי לחוף כוכבי הים (Starfish Beach). מדובר בחוף מפורסם של האי קולון בכדי להגיע לחוף לקחתי קולקטיבו (אוטובוס שנוסע כשהוא מתמלא) מהעיירה אל החוף Boca Del Drago. כשיורדים מהאוטובוס, יש סירות שמציעות הסעה לחוף כוכבי הים (ניתן גם לקחת איתם שייט לאי הציפורים, אבל לצערי ביום שבו הייתי הים געש).

אני בחרתי ללכת כ-15 דקות בדרך חביבה לאורך קו המים, שבסופה מגיעים לחוף כוכבי הים. מעבר להיותו חוף לבן ויפה, כפי ששמו רומז, ניתן למצוא הרבה כוכבי ים. את כוכבי הים ניתן להרים, אך יש להיזהר שלא להחזיקם זמן רב מחוץ למים אחרת הם עלולים למות. הדרך חזור זהה לחלוטין, אך חשוב לברר את שעתו האחרונה של האוטובוס ולא לפספס אותו כי זו הדרך היחידה חזרה.

את היום השלישי והאחרון בבוקס דל טורו התחלתי בצלילה, דרך מועדון הצלילה Bocas Water Sports. המועדון רציני ולפי סקר השוק שעשיתי היה הזול ביותר, אבל מהצלילה עצמה דיי התאכזבתי, היא אינה מרשימה ביחס לצלילות אחרות שיצא לי לעשות במרכז אמריקה.

בהמשך היום הלכתי לחוף הצפרדעים האדומות באי Bastimentos. לקחתי מונית סירה ממעגן הסירות באי קולון עד ל-Red frog marina, חשוב לקבוע עם הנהג שעת חזרה (בערך שעתיים יספיקו), כי אין סירות שממתינות במרינה של האי. מדובר בשמורת טבע, ולכן במרינה יש עמדת תשלום. מהמרינה הולכים ב-Caiman Trail מסלול חביב בתוך הג'ונגל שבו רואים תנינים. בסוף המסלול מגיעים לחוף הצפרדעים האדומות (אני לצערי לא ראיתי צפרדעים אדומות), שהוא חוף יפהפה, בו ניתן לרחוץ ולהסתובב.

ימים 5-7: סנטה קטלינה והאי קויבה

בבוקר מוקדם ארזתי את הציוד והתחלתי את דרכי לעבר העיירה Santa Catalina, שנמצאת מזרחית לבוקס דל טורו, אך בצד הפסיפי של פנמה, מדובר בעיירה קטנה ומרוחקת. שאין אליה תחבורה ציבורית ישירה, ולכן הדרך אליה ארוכה במיוחד.

איך מגיעים: לאחר שלקחתי מיניבוס לעיר דויד ואוטובוס לסנטיאגו, לקחתי מיניבוס לעיירה סונה ומשם מיניבוס אחרון לסנטה קטלינה. לאחר יום ארוך ובשעת ערב מוקדמת – הגעתי לעיירה, ושם התמקמתי בהוסטל Mama Ines.

העיירה סנטה קטלינה שאינה נמצאת בנתיב המטייל הרגיל, היא עיירה קטנה ואינטימית (בערך שני רחובות), יש בה מספר הוסטלים, מספר בודד של מסעדות ואפילו פאב. בגלל "ניתוקה" של העיירה מהעולם, רשת האינטרנט מבוססת על הרשת הסלולרית וחווים בה בעיות רבות (אל תבנו על אינטרנט). העיירה ידועה בשל אתרי הגלישה שלה, כאשר המומלץ שבהם הוא Santa Catalina Surf Point. חוף נחמד בו המים מאוד רדודים, כלומר ניתן לתפוס גלים בלי לחתור (דבר שמקל מאוד על מי שמתעייף מחתירה).

האי קויבה (Isla de Coiba) הוא האי הגדול ביותר במרכז אמריקה (ובפנמה בפרט). האי הוא שמורת טבע ועל כן עלייה אליו כרוכה בתשלום. הוא מרשים ביופיו אך העולם הימי סביבו אפילו מתעלה על זה שמעל האדמה, ולכן האטרקציה הנפוצה היא להגיע לאזור האי בשביל לצלול. השונית מרשימה ביופייה כמו גם החיות הרבות שנמצאות בסביבתה – קבוצת דגים גדולות, חתולי ים, צבי ים, כרישים ועוד.

העיירה מהווה את הנקודה הקרובה ביותר ביבשה, ובה קיימים מספר מועדוני צלילה שמוציאים מדי יום לצלילות באי. בגלל שהאי יחסית רחוק מהיבשה (כשעה שייט לכיוון) נהוג לעשות סיור של מספר ימים עם שינה על האי וכך גם להגיע לאזורים בצדו המערבי.

הסיבה המרכזית עבורה הגעתי לעיירה הייתה הצלילות באי. בחרתי לצלול עם מועדון הצלילה- Panama Dive Center, שמנוהל על ידי בחור קולומביאני בשם קמילו. כל המדריכים במועדון מקצועיים מאוד, והציוד ברמה טובה. הפלגנו כשעה לכיוון האי, ובדרך נתקלנו בלוויתן. על אף שראינו רק את קצהו העליון, מדובר במראה מרשים. ביצענו שתי צלילות כאשר ביניהן עשינו עצירה של כשעתיים בחלקו הצפוני של האי. ניתן להגיע לנקודת תצפית יפה, שמתצפתת על האיים מסביב, כמו גם לנוח בערסלים על החוף. לעת ערב חזרנו חזרה לסנטה קטלינה. במקרה יצא שביום הצלילה חל יום הולדתי, וקמילו שידע על כך הזמין אותי בערב למשקה בכדי לחגוג בפאב המקומי של העיירה. זוהי רק דוגמא קטנה לחמימות האנשים בעיירה. אתר האינטרנט: www.panamadivecenter.com

תצפית מהאי קויבה. צילום: ניר גפני

יום 10-8: עיר הבירה פנמה סיטי

איך מגיעים: הנסיעה לפנמה סיטי התחילה במיניבוס שנוסע לסונה, ומשם למזלי יש אוטובוס ישיר לפנמה סיטי. כעבור חמש שעות נסיעה, האוטובוס הוריד אותי בתחנה המרכזית של פנמה סיטי (Albrook).

העיר פנמה סיטי היא מהמודרניות שיש בכל מרכז אמריקה, כמו גם התחנה המרכזית שלה. משם נסעתי להוסטל Los Mostros, הוסטל מאוד נחמד וזול, שאחד מבעליו יהודי ששהה בארץ כמה שנים, שעם או בלי קשר, נפוץ בקרב ישראלים. כתובת: Calle 54 Este, Panama City

דבר ראשון שעשיתי בפנמה סיטי היה ללכת לבקר במרכז המבקרים של Miraflores Locks, או כמו שרוב האנשים מכירים את המקום כתעלת פנמה. נקודה זו היא המוכרת ביותר בתעלה, אך היא רק חלק קטן מהתעלה כולה, שאורכה בפועל הוא 77 קילומטרים. התעלה, שמובילה מהאוקיינוס האטלנטי לפסיפי, מהווה את אחד מצירי התנועה המשמעותיים ביותר עבור אוניות משא מכל העולם. במרכז המבקרים יש סרט ומוזיאון בעל מספר קומות, שמסבירים על התעלה ועל סיפור הבניה שלה (שהוא מעניין בשל עצמו). בקומתו העליונה של המוזיאון ישנה תצפית על התאים (Locks). אתר אינטרנט: www.museodelcanal.com

אטרקציה נוספת היא לעלות לנקודת תצפית ב-Cerro Ancon. הגבעה שוכנת לא רחוק מהעיר העתיקה של פנמה סיטי, היא מהגבוהות בעיר וקשה לפספס אותה, בזכות דגל פנמה הענק שמתנוסס בפסגתה. לאחר הגעה למרגלות הגבעה בתחבורה ציבורית, התחלתי ללכת על הכביש שמתפתל ומטפס עליה. ממעלה הגבעה ניתן לראות את כל פנמה סיטי והתעלה, ואף יצא לי לראות נשרים רבים, דבר שלמיטב הבנתי הוא אינו מראה חריג בגבעה.

בגלל ההיסטוריה המורכבת של פנמה, ניתן למצוא בפנמה סיטי שתי ערים היסטוריות (רחוקות טיפה אחת מהשנייה), שעל רקע העיר המודרנית וגורדי השחקים יוצרים אווירה של ניגודיות מיוחדת. הראשונה Panama Viejo, זוהי שמורת טבע (עם עלות כניסה סמלית) שמכילה שרידים מהעיר פנמה סיטי המקורית. השנייה Casco Viejo, זוהי העיר העתיקה (יותר חדשה), שבנויה בצורה קולוניאלית.

בעיר העתיקה של פנמה סיטי. צילום: ניר גפני

ימים 11-14: בדרך לקולומביה עוצרים באיי סן בלאס

הארכיפלג סאן בלאס (Archipiélago de San Blas) ממוקם במערב פנמה בצידה הקריבי. על אף היותו של סן בלאס חלק מפנמה, הוא נמצא תחת מחוז Guna Yala, שנשלט בידי הילידים משבט הקונה. הוא ידוע בתור הגן עדן של מרכז אמריקה בשל האיים הקטנים עם החול הלבן ועצי הדקל, אך מרבית האנשים מבקרים רק באי אחד, או שניים בארכיפלג הענק הזה.

בגלל הרצון שלי להגיע לקולומביה, החלטתי לשלב את הנסיעה עם ביקור בסן בלאס, ובחרתי בשייט שיאפשר לי עצירה כזו. קיימות מספר חברות שמציעות שייט מסוגים שונים, כך שמרבית הסירות שעוברות מפנמה לקולומביה שטות במשך מספר ימים בעומק הים, אני בחרתי בשייט המאפשר גם טיול באיים של סאן בלאס במקביל למעבר לקולומביה. השייט נמשך ארבעה ימים ויוצא אחת לשבוע. יש להזמין מספר ימים טרם היציאה. אתר החברה: www.sanblasadventures.com

ביום לפני היציאה נפגשנו כל הקבוצה (היינו כ-20 איש, כשאני הישראלי היחיד) יחד עם המדריכה באחד ההוסטלים בפנמה סיטי וקיבלנו תדריך על הטיול, בהזדמנות זו שילמנו את יתר המחיר (המלצה שלי זה לקחת את מספר הטלפון של המדריכה ליתר ביטחון). מהרגע שעוזבים את פנמה סיטי אין כספומטים בכדי למשוך כסף עד שמגיעים לקולומביה ועל כן יש להצטייד מראש. אם אתם מעוניינים להביא לכם עוד אוכל או שתיה, גם בזה מומלץ להצטייד מראש, על אף שמלבד ארוחת הבוקר ביום הראשון כל הארוחות כלולות.

למחרת בבוקר, בסביבות השעה חמש וחצי הגיע רכב 4X4 לאסוף אותי מההוסטל. נסענו ברכב כשעתיים וחצי עד Carti (כאשר חלקה האחרון כולל עליות וירידות חדות בדרכי עפר, דבר שעלול להוות בעיה לאנשים רגישים), בעת המעבר למחוז Guna Yala, נדרשים להציג דרכון גם אם לא שטים לקולומביה. בהגיענו ל-Carti שילמנו לשבט הקונה בכדי להיכנס למחוז שלהם (גם תשלום זה רלוונטי עבור כל נסיעה לסן בלאס), עלינו כל הקבוצה על שתי סירות והחלנו בשיט.

לאחר שייט של כשעה עצרנו לשנירקול (החברה דואגת לציוד) וצהריים באי Pelicano, וממנו לאחר שעה נוספת של שייט הגענו לאי Coco Bandera. מדובר באי קטן של כ-200 מטר רבוע, עליו שוכנת משפחה מקומית אחת שאירחה אותנו. את אחר הצהריים העברנו על האי במשחקי כדור ושחיה לאיים שליד. לעת ערב קיבלנו ארוחה חמה, ולאחריה עשינו מדורה והתיישבנו סביבה, לבסוף סיימנו את היום בלינה בערסלים.

בבוקר למחרת עלינו שוב על הסירות והמשכנו את דרכנו (כשעתיים) לאי Tupile, שהיווה את נקודת הסיום שלנו לאותו היום. אכלנו צהריים, השארנו את הציוד והמשכנו לאי Iguana. באי זה קיימות מספר נקודות תצפית יפות על האיים שבסביבה, מעבר לחוף יפה, שבו העברנו את שהותנו. לאחר מספר שעות חזרנו חזרה לאי Tupile. על האי יש כפר של שבט הקונה, ואת אחר הצהריים של אותו היום העברנו בכפר.

נשות הקונה ולבושן המסורתי. צילום: ניר גפני

ביום הבא, לאחר שעתיים של שייט הגענו לכפר נוסף באי Caledonia, ובדומה ליום הקודם השארנו את הציוד ושטנו לאי Narganadup, שגם בו יש חוף יפה שהעברנו את זמננו בו. באופק ראיתי אי קטן עם חול לבן וארבעה עצי דקל (ממש כמו בסרטים), אז החלטתי לשחות לעברו. על אף שהאי היה נראה קרוב, שחייה לכל כיוון לקחה לי כארבעים דקות (מעייף מאוד לשחות נגד הזרמים). כשהגעתי לאי הסתבר שהוא מוקף בשונית אלמוגים, דבר שבשילוב עם הזרמים התברר כחוויה לא נעימה. לבסוף הצלחתי לעלות על האי, אחרי שנאבקתי ונחתכתי מהאלמוגים (כנראה שאני בין האנשים היחידים שדרכו על פיסת אדמה זו). לקחתי קוקוס מהעץ, פתחתי אותו על ידי הטחתו בסלע, והתענגתי עליו בטרם התחלתי את הקרב בזרמים, בכדי לצאת מהאי. כלקח מזה – המרחקים מתעתעים ואתם לא יודעים מה באמת מצפה לכם בדרך, אז אין למה לצאת להרפתקאות מיותרות.

לעת ערב חזרנו לאי Caledonia וגם כאן עשינו סיור בכפר, תוך למידה על מנהגי החתונה של שבט הקונה וביקור בבית ספר מקומי. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה בכפר, וגם את הלילה העברנו בלינה בערסלים.

ביום הרביעי והאחרון למסע, קמנו בבוקר ולאחר כשייט של שעתיים, הגענו ל- La Miel. כשהגענו, היינו צריכים לפרוק את כל הציוד שלנו ולתת למשמר הגבול של פנמה לעבור על הכל, ןלהוציא את כל הבגדים, בכדי לוודא שאנחנו לא מבריחים שום דבר. לאחר מכן, הבאנו את הדרכונים לשם קבלת חותמת יציאה מפנמה, ולבסוף עלינו על סירות שלקחו אותנו לעיירה Sapzuro בצד הקולומביאני. משם לקחנו סירה נוספת (בתשלום סמלי) ל-Capurgana ושם באופן עצמאי דאגנו לחתימת כניסה לקולומביה. בכך תם המסע בין האיים הקסומים של פנמה.

חולמים על טיול בפנמה? הנה עוד כמה כתבות שיעניינו אתכם:

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפנמה סיטי

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×