דובים, כלבי ים וטבע פראי: מסע הפארקים הגדול של מערב ארה"ב

לפגוש דובים וכלבי ים, לנסוע בדרכים בלתי נשכחות, לחצות עיירות יפות ומכניסות אורחים, לטפס על גשר מפורסם ולחזות באתרים פופולאריים. מסלול של חודש ימים במערב ארצות הברית עם תיעוד מיוחד לכל הפארקים הגדולים, עם הנופים עוצרי הנשימה

תמונה ראשית עבור: דובים, כלבי ים וטבע פראי: מסע הפארקים הגדול של מערב ארה
© שיר טוויג
בכתבה זו:

על המים, על הגשר וברציף הדייגים

נחתנו בסן פרנסיסקו אחר הצהריים והקדשנו לה יומיים קדחתניים במירוץ אחר הזמן וההספק. ראשית, לקחנו סיור מודרך באוטובוס, שלקח אותנו לסיבוב באתרים המיוחדים של העיר וסביבותיה, עם הסברים תמציתיים. עלינו לתצפית על אחת מהגבעות התאומות Twin picks, הצופות על העיר. מראה מרשים של כל העיר נפרשת למרגלותיך. ביקרנו מקרוב את הגשר התלוי, הגולדן גייט. צילמנו אותו מכל כיוון, רק לא ממסוק ולא מתוך סירה. אין ספק שהוא מושך קהל רב של צלמים ומצטלמים, בחנייה למרגלותיו היה קשה למצוא מקום. לא מזמן הוא חגג יום הולדת 75 שנים והוא נראה צעיר כמו ביום שחנכו אותו לראשונה.

ממול בתוך המפרץ נמצא האי אלקטרז ובו בית הכלא המפורסם. אנחנו ויתרנו על שייט לאי ועל הביקור בכלא. הסתפקנו בתצפית מרחוק מהטיילת שעל חוף הים. ירדנו ברחוב לומברד בחלק המפותל שלו. גימיק נחמד. בנוסף, בחרנו להסתובב רגלית במרכז העיר בכיכר יוניון וברציף הדייגים. את השבת בילינו בעיירה נובטו, פרבר מצפון לסן פרנסיסקו, ובדרך לשם ירדנו מהמסלול אל העיר הציורית המיוחדת סוסליטו. ביקור מומלץ. העיר בנויה על צלע הר סמוך למפרץ הצופה אל סן פרנסיסקו. כולה טובלת בירק צמחיה עבותה ובתיה יפים ומסוגננים. נחמד לבלות שעה קלה בבית קפה על חוף הים. מספרים גם כי סלבריטאים חשובים גרים שם, אך אנחנו לא העמקנו בנושא.

גשר הזהב. צילום: אינה גרייזל

עצי הסקויה הגבוהים, עמק יוסמיטי וצוק אל קפטן

בתחילת השבוע השני יצאנו לפארק יוסמיטי ושמורת עצי הסקויה. הנסיעה נמשכה כארבע שעות ומאחר שיצאנו מסן פרנסיסקו בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהגענו לאזור כבר היה כמעט ערב, לכן חיפשנו לינה ומצאנו חדר אחרון במוטל Comfort Inn בעיירה מאריפוזה (Mariposa). עם בוקר המשכנו בדרכנו לעבר שמורת הסקויה, זהו מסלול קל להליכה. לא עשינו את כל מסלולי ההליכה שם, כי הם ארוכים, אבל צעדנו את השביל הקלאסי, אל העץ הגדול ועב הגזע, המכונה “עץ הגריזלי” המרשים. לאורך כל המסלול עוברים בין הנפילים האדירים, העצים עבי הגזע הגבוהים והאנשים נראים ננסיים לעומתם. אתה מביט מלמטה למעלה, לגובה עצום ושם בצמרתו של העץ הענק עלים ירוקים רעננים מתנועעים בקלילות ברוח.

התמהמנו כאן כשלוש שעות. בהמשך היום נסענו אל עמק יוסמיטי. כשיצאנו משמורת הסקויה החל מזג האויר להתערפל, ענן כבד ירד על העצים ביער ונסענו באיטיות בין אדי ערפל לטיפטוף מטריד. זה היה היום היחידי בו חווינו גשם לכמה שעות. הכביש הוביל למנהרה ובכניסה אליה היה שלט גדול שמודיע לנוהג שיתכונן לעצירה. תהינו מה משמעות השלט. היציאה אל האור היתה מפתיעה ומדהימה! עוד לא היינו ממש מחוץ למנהרה, אבל כבר ראינו את הנוף והבנו למה צריך להתכונן לעצירה. אי אפשר שלא!

מראה העמק היפה מתגלה מיד והצוקים המתנשאים לגובה היו מרשימים משני צידי העמק וצוק אל-קפטן האדיר עומד רם ונישא בחזיתו. אין מצב שלא עוצרים, הייתי אומרת שזה היה בהחלט מראה עוצר נשימה. כל מי שיוצא מהמנהרה יכול לחנות, לצפות על הנוף הנשקף ממול, לצלם ולהצטלם. לנשום את היופי הזה שבא לנו בהפתעה נעימה. אחר כך ירדנו עם הכביש אל העמק. הדרך יפה מאוד. יש מסלול נסיעה מעגלי בתוך העמק, עצרנו לצפות על הצוק שראשו בעננים, הפעם במבט מלמטה ומפלים דקים וארוכים זולגים מפסגות הצוקים. יצאנו למסלול הליכה קצר לראות מפלים מוסתרים ואת נתיב הנהר הזורם בעמק (אולי יוסמיטי שמו), אבל בשל הטפטוף, שהמשיך, קיצרנו והמשכנו במסלול המתוכנן מערבה.

פארק יוסמיטי. צילום: לאה שוייד

נופים ועיירות לאורך כביש מספר 1

הכביש ארוך ויש לקחת בחשבון נסיעה של יומיים או אפילו שלושה, כלומר שני לילות על הדרך. תלוי כמה רוצים להתמהמה, לרדת לחופים המפורצים במקומות שניתן לרדת. הכביש נחשב לכביש יפה במיוחד בשל חופיו המפורצים בין העיירה החמודה מונטריי ועד טירת הרסט. אנחנו התחלנו מסנטה קרוז, צפונית למונטריי וירדנו דרומה. עשינו חניית לילה במונטרי וחנייה שניה במוטל Raggad Point, עם תצפית מדהימה למפרץ ים תלול. עצרנו בדרך בכמה נקודות. בסנטה קרוז עברנו על פני החופים המפורצים שלה, הרוחות החזקות לא הניחו לנו לשוטט זמן רב, אבל הצלחנו לראות כמה כלבי ים רובצים למטה על החול בתוך המפרץ. במונטריי ביקרנו באקווריום מאוד מוצלח ומומלץ. טיילנו ברכב לתוך שטח פרטי על חוף הים, אזור מגורים סגור שנקרא פאבל ביץ' והכניסה אליו בתשלום. יש שם דרך מעגלית, שעוברת בין חורשות ובתים מסוגננים ויורדת אל חוף ים יפה. אורך הדרך 17 מייל, שמחזירה אותך אל מונטריי. אפשר לוותר בגלל התשלום, אבל יפה שם מאוד.

בכרמל, עיירת נופש חמודה ביותר, הרחובות עמוסי צמחייה, הבתים מתוקים קטנים וגדולים וחוף הים מרווח, הכל פתוח לקהל ללא תשלום. גם כאן גרים הרבה מפורסמים אמריקאים, רק שלא יצא לנו לפגוש אף אחד מהם. ב- Point lobos ירדנו מהכביש לעשות מסלול הליכה נחמד על סיפו של המפרץ. השביל הוליך אותנו על אזור סלעי גבוה, לתצפת על הים. למטה שחו להם כלבי ים מסוג אוטר, קטנים וחמודים ובהמשך המסלול ראינו על איים קטנטנים עוד קבוצה של כלבי ים גדולים יותר, שניהלו קרבות וגנחו ונבחו בקולי קולות. יופי של מקום, בעיקר אם אתם עם ילדים. קצת לפני טירת הרסט נעצרנו על כביש החוף לצפות בהמון פילי ים שרבצו על החול. ממש מתחת לרגלינו. המונים. רובם נמנמו, בודדים ירדו להשתכשך במים וחלקם נזכרו פתאום להתקוטט בקולות נביחה גבוהים ושוב נפלו לשינה, רק זנבם המשיך להתנועע ולהתיז חול קריר על גופם החשוף לשמש.

טירת הרסט מהווה אשנב הצצה לסגנון חיים של עשירים. סיפור חיים מרתק של בן יחיד לאב שעשה את עושרו הראשוני ממכרה של מתכת יקרה שגילה. הבן, וויליאם רנדולף הרסט, שהפך לטייקון תקשורת, הגדיל את עושרו. בנה את הטירה הזו במשך כ-28 שנים ולבסוף היא אף לא הושלמה. האחוזה היא רכוש של המדינה כיום והיא אתר תיירות מסקרן המושך קהל רב. קצת לפני שהגענו ללוס אנג'לס עברנו בעיירה סולבנג', שרחובותיה נראים כהעתק של עיירה דנית או הולנדית על טחנות הרוח שבה. נחמד לעשות שם סיבוב.

העיירה הציורית כרמל. צילום: אינה גרייזל

מהטבע הפראי לחיי הכרך הסוערים

בלוס אנג'לס, ליתר דיוק, בסנטה מוניקה, עשינו שבת במלון באזור שגרים בו יהודים רבים. יש במקום מספר גדול של בתי כנסת. בשבת בבוקר כשהלכנו לבית הכנסת, ראינו כמעט רק יהודים ברחוב הראשי, כולם צעדו לבתי הכנסת, נראה לרגע שאנחנו בבית. הספקנו לערוך ביקור ביוניברסל סטודיוס של תעשיית האשליות הגדולה. התרשמנו מאוד מכל מבני התפאורה הגדולים, מהפעלולים והאפקטים שנחשפו לעינינו. באמת היה מעניין. אני בטוחה שיש עוד הרבה מה לעשות ולראות בעיר הזו, אבל אנחנו בחרנו לשים דגש ברור על תופעות טבע מעניינות ודילגנו בקלילות הלאה.

לעיר לאס וגאס הקדשנו יומיים, שני לילות ליתר דיוק. כחמש שעות לקח לנו להגיע מלוס אנג'לס. הדרך מדברית שטוחה לרוב, עם צמחיה מוזרה לפרקים ועם עיירות בודדות פה ושם, אבל תחבורה די סואנת כל הדרך ויש תחנות דלק מדי פעם. התמקמנו במלון צדדי, אבל לא רחוק מאוד מהמרכז ויצאנו לצפות בפלאי העיר, שכה רבות שמענו עליה. אני חייבת להודות שהעיר 'תפסה' אותי. “הסטריפ” המואר נראה מדהים: זהו רחוב ארוך למדי ובו מתרכזים כל בתי המלון הנחשבים. כל מלון וייחודו, כל מלון והאטרקציה שלו, יש, כך נראה לי, תחרות בין הנושאים לפיהם נבנו המלונות.

מלון ונציה, למשל, יש לו מגדל כמו ההוא בכיכר סן מרקו ובריכות גדולות שבהן שטות גונדולות והגונדולייר משיט אנשים מכאן לשם וחזרה ויש אולם קבלה עצום שתקרתו מצויירת ציורים מופלאים, שמזכירים קצת את ציורי התקרה של מיכלאנג'לו בותיקן. ממש מוזיאון. מלון ניו יורק הרים מבנה שנראה כמו מבט על העיר ניו יורק מאיזה מגדל תצפית ויש כמובן דגם של פסל החירות. למלון פריז יש את מגדל אייפל את שער הניצחון ואת מבנה האופרה, כל פריז על כפית אחת. למלון לוקסור יש פירמידה וספינקס וכתובות עתיקות בכתב חרטומים על קיר חיצוני ופסלי פרעונים שחציים אדם וחציים אריות. בקיצור, כל מלון הוא סיפור. אז איך זה שעוד לא נבנה שם מלון ירושלים? את ההצגה גונב מלון בלאג'יו הענק עם המזרקות המוזיקליות שבחזיתו. זהו שואו רחוב, חינם אין כסף לשמחת העוברים והשבים, והאנשים עומדים וממתינים למופע הבא ואכן זה מרשים. ויש גם טיפוסים מוזרים לבושים בתחפושות של רובוטים או בעלי חיים או משהו אחר ולהצטלם איתם זה אפשרי תמורת תשלום. אווירת חגיגה וחופש ועוד לא אמרתי כלום על אולמות הקזינו הגדולים.

מסכר גדול לצוקים זקופים בדרך לגרנד קניון

היעד הבא הוא גרנד קניון, שנמצא על הדרך ממש על גבול נבאדה - אריזונה, נכנסנו לביקור של כמה שעות לסכר הגדול הובר דאם, שאין לי מה להרחיב עליו, אלא לומר ששווה לרדת לראות ולהתפעל ממעשי ידי אדם. נסענו על כביש 40, נעצרנו לחניית לילה בעיירה וויליאמס (Williams) וקיבלנו המלצה מגברת אחת במוטל שכדאי לרדת בכביש הנופי לעיירה סידונה. שם יש אזור של עמודי סלע אדומים, מעין צוקים זקופים אדומים גבוהים ומרשימים. קיבלנו את ההמלצה ואני חושבת שזו ההמלצה הכי חמה שאני מעבירה הלאה לכל המטיילים באזור.

כיצד להגיע לשם: מכביש 40 על יד העיירה פלאגסטאף (Flagstaff) יורדים בדרך הנופית בכביש 89A הוא מתפתל והנסיעה בו נעימה, עם הפתעות נופיות בדרך וגם מקום שניתן לקבל בו מידע למטייל, מן חנייה עם מסעדה וחנות מזכרות. אפשר להישאר ללון שם, במוטלים יפים על הדרך. לחזור כבר כדאי בכביש 17, כי זהו כביש מהיר שמביא אתכם חזרה לפלגסטאף.

הגרנד קניון - מכביש 40 עולים על כביש 64 לכיוון צפון. רוב המבקרים מגיעים לטייל בצד הדרומי של הקניון ומסתפקים בכך. הגישה אליו נוחה עם כביש גישה טוב. התשתיות למטיילים נוחות. יש מדרכה לאורך הקניון, יש שאטלים לנוחות המטיילים, להגיע מנקודת תצפית אחת לאחרות, למי שרוצים לצעוד יש שבילים מסודרים ויש הצעות של טיולי חמורים או סיורים רגליים. במרכז המבקרים אפשר לקבל מפה והדרכה איך להתנהל שם. בכניסה יש מרכז מבקרים שם אפשר לראות סרט תלת מימד, שנותן תצפית על מקומות שאנשים אינם מגיעים ואם רוצים לקחת טיסה נופית במטוס קל גם זה נמצא בכניסה לאתר, כדאי לברר מראש על מקום פנוי ואפילו להזמין כרטיסים.הצד הצפוני של הגרנד קניון. צילום: לאה שוייד
הצד הצפוני לעומתו, לא פחות יפה, אבל ההגעה לשם היא עניין של זמן וק”מ לא מבוטלים וגם אין שבילי הליכה רבים מדי. אנחנו שממילא עברנו באזור, החלטנו להשקיע גם בצד הצפוני שלו ולא התאכזבנו. גם כאן הקניון מאוד מרשים ויש לו נקודות תצפית יפות וגם מסעדה ממש על קו הקניון. חובה לצאת למרפסת של המסעדה, כי משם המראה נהדר. גם מוטל בקתות נמצא שם במקום היפה הזה, לו ידענו מראש אולי היינו עושים שם שבת. פשוט מקום מקסים. לקינוח הסיור בגרנד קניון, לקחנו טיסה במטוס קל מלמעלה לראות את הקניון מזוית אחרת. כל האופציות מוצלחות, אבל אם אין לכם יותר מדי זמן תסתפקו בגדה הדרומית.

שבת שלישית בעיירה פייג (Page) במוטל Debbie's hide a way בדירה סלון, מטבח, פינת אוכל, שירותים וחדר שינה וגם גינה בקדמת הבית. ממש כל מה שנחוץ לנו לשבת נוחה וכך גם היה. מייל: Debieshideaway@PageAmerica.net.

פסלים בטבע אצל ברייס והליכה במים אצל ציון

בשבוע חדש לטיול הקדשנו יום אחד בלבד לפארק ברייס וציון וגילינו כי זה לא מספיק, ציון צריך יום נפרד. הופתענו מאד לטובה מהמראות של שני הקניונים. לברייס, הקניון הרחוק יותר לוקח די הרבה זמן להגיע, אבל משהגעת, מספיקות כמה שעות כדי לכסות את כל הפארק, אפילו אם עוצרים בכל התצפיות, אלא אם כן יש לכם תוכנית ללכת מסלולים בתוך הפארק וזה היה מרשים מאוד על גבול המדהים. כל הקניון הוא צורות טבעיות מפוסלות בסלע בצבעי אדום, כתום ולבן, מעין עמודים או פתחי ארמונות חקוקים בסלע תוצאה של כוחות רוח, מים וקרח שהופעלו על הסלעים. מרהיב. כדאי להתחיל מהנקודה האחרונה ואז לחזור ולעצור בכל עמדת תצפית. הכל ברכב שלכם.

שני הקניונים נמצאים בדרום יוטה על גבול אריזונה. אפשר להגיע מכיוון לאס וגאס כ-400 ק”מ בערך עד ברייס ולהמשיך מכאן הלאה ואפשר כמו שאנחנו עשינו, המשכנו מהעיירה פייג' צפונה לקניון ברייס בכביש 89 דרך העיירה קאנאב (Kanab) ואחר כך ירדנו חזרה על כביש 89 ושם בצומת כרמל (Carmel junction) נכנסנו בכביש 9, שלקח אותנו לקניון ציון ומשם ללאס וגאס כדי לטוס לסולט לייק סיטי. כביש 9 הוא כבר בעצם חלק מהקניון השייך לפארק הלאומי והדרך מדהימה, אין מילה אחרת. קניון ברייס קרוי על שם זוג חלוצים מורמונים אבנעזר ברייס ורעייתו, שהתיישבו במקום בשנת 1824. קניון ציון קיבל את שמו גם כן מהמורמונים, שעברו בו בנדודיהם לחפש מקום מרוחק למגורים והתפעלו מן ההרים, שהם דימו אותם לארמונות ציון וכך הם קבעו את שמו. פארק ציון צריך יום נפרד וזאת משום שיש מסלולי הליכה בתוך מים הזורמים בקניון וזוהי חוויה בפני עצמה.

קניון ברייס. צילום: לאה שוייד

פארק ילוסטון וכניסות רבות לו

מסולט לייק סיטי (יוטה), המשכנו במסע לוואיומינג. יצאנו לקראת ערב בכביש 80 לכיוון העיירה אבנסטון (Evenstone). שם מצאנו לינה. למחרת המשכנו לכיוון העיירה ג'קסון (Jackson) תוך שאנחנו מזגזגים בין איידהו לוואיומינג. העיירה חמודה, עיירת נופש וסקי, אבל אנחנו רק נעזרנו בה ללינה וציוד מזון להמשך, לקראת הימים הבאים שבהן נסתובב בפארק. על הדרך נכנסנו לפארק טטון, שבו מראות יפים של הרים ופסגות מושלגות. הקדשנו לפארק טטון חצי יום. עלינו על רכבל שלקח אותנו לאחת הפסגות ברכס, לתצפית על כל העמק הקרוי ג'קסון הול. אחר כך עצרנו על יד אגם ג'ני (Jenny lake) שטנו על האגם כדי לטפס בהר, לגלות את המפל הנסתר בסבך היער. הדרך היפה מטפסת בתוך היער והיא לא קשה במיוחד, אבל ילדים דלגו שם בקלי קלות, בעוד שאנחנו נשרכנו אחריהם באיטיות. עוד באותו יום התקדמנו לתוך פארק ילוסטון כשאנו מתקדמים לעבר העיירה גרדינר במונטנה על גבול וואיומינג בצפון. שם ממתין לנו חדר במוטל לשלושה ימים.

פארק ילוסטון. צילום: לאה שוייד


פארק ילוסטון הוא אתר טבע נפלא עם הפתעות רבות בדרכים. יש כמה כניסות לפארק: מדרום, הדרך בה אנחנו באנו, ממערב, כביש 20 מכיוון איידהו, מצפון, כביש 89 ממונטנה, ממזרח יש שתי כניסות, בצפון מזרח מכביש 212, מדרום מזרח מכביש 16. הכניסות מאפשרות להגיע ברכב מכל צד של הפארק, רק שיש לשים לב למועד, בחורף כשהשלג נערם חלק מהדרכים חסומות לגמרי וגם לא ניתן להיכנס מכל הכניסות. הכביש הסיבובי, המחבר את כל האתרים בפארק הוא בצורת 8 (או שני ריבועים מחוברים על צלע אחת) והוא מוליך אותך אל כל המקומות המעניינים בפארק. רצוי לקחת מפה באחד ממרכזי המבקרים שישנם בפארק ולתכנן את יעדי הביקור. האזור משופע בתופעות גיאותרמיות, מעיינות חמים, חיות בר למכביר, קניונים, מפלים וסתם פינות נוף יפהפיות.

האתרים המעניינים: גרנד קניון של נהר הילוסטון, אתר מרשים מאוד. הנהר זורם בקניון בין קירות סלע זקופים, הקרקע הסלעית הצהובה כתומה מסבירה את שם הפארק. יש מספר נקודות תצפית הצופות אל המפלים הנהדרים שלו. יש מקומות בהם ניתן ממש לעמוד מעל המפל מתוך מרפסות המיוחדות לכך ולהתרגש מכמות המים ומעוצמתם. לאורך המסלול הצפוני יש עוד כמה מפלים יפים, שניתן לראותם ממש כמעט על הכביש וכדאי לעצור ולהנות מיופים.

אתרים גיאותרמיים ומעיינות חמים: אתר מאמוס (Mammoth) המעניין, נמצא סמוך לכניסה הצפונית. מעיינות חמים זולגים על הסלעים והמינרלים שבמים יוצרים גוונים של צהוב/כתום/חום. ככל שמטפסים למעלה בריכות מעלות אדים על צלע הר, נבנו שם מסלולי הליכה לנוחות המטיילים וחל איסור מוחלט לרדת אל הקרקע משום שהאדמה הגיאותרמית אינה יציבה ויש חשש להתמוטטות. אתר נוריס (Norris) נמצא על כביש 89 מצפון לכניסה המערבית, על צומת המפגש עם הכביש האמצעי של ה-8. האתר מתפרש על שטח רחב יותר, שוב שבילים מסודרים, בריכות מעלות אדים וגייזרים קטנים, אך מרשימים. דרומית לנוריס נמצא את אתר המעיינות החמים שנקרא Mid way bassin אגן אמצע הדרך, שהוא היה המדהים ביותר בעיני. ב-Mid Way Bassin מי המעיינות החמים נקווים לתוך ברhכות. בריכה אחת ענקית במיוחד, עמוקה במיוחד שצבע המים בה כחול / טורקיז עז והמים מבעבעים ברתיחה מתמדת, אדים חמים נישאים ברוח ואנחנו פוסעים על השביל והאדים העולים ממנה, חולפים על פנינו כאילו שאנחנו בתוך סאונה, בתוך גל של חום.

בהמשך, השביל מוליך אותך אל בריכות רדודות שצבע הקרקעית בהן אדום אש. הצבעים נוצרו כנראה ממשקע של מינרלים. הבריכות עולות על גדותיהן ועודפי המים הרותחים זורמים בתוך תעלות צבעוניות, מעין פסים של ירוק אדום צהוב, צבעים עזים מאוד, המים הזורמים גולשים לבסוף אל הנהר הזורם למרגלות האתר. מעניין עד כמה ממתנים המים החמים את קור מי הנהר. הכל יופי, פשוט יופי מרתק ומעניין, פלאי תבל ממש. כל הכביש הזה שזור באתרים כאלה, לא עצרנו בכולם, אבל אלה שכן היו מעניינים מאוד וכמובן לא שכחתי את מה שנחשב לגולת כותרת הפארק וזהו גייזר הפיית'פול הזקן (Old faithful). הוא מתפרץ כל שעה ואנשים באים וממתינים לו ברחבה המסודרת עם ספסלים לנוחות הקהל. אומרים שהוא כבר לא מה שהיה פעם, אבל אני חושבת שהוא מרשים בהחלט, ועוד כוחו נכון לו להתפרץ שנים רבות. על ידו באותו מתחם ישנם גייזרים נוספים, כנראה צעירים יותר אבל בעלי עוצמה וקילוח נמרץ לא פחות, נראה כאילו צינור רחב שולח זרנוק מים חמים מן האדמה אל הגבהים, למשך כחמש דקות. מראה מרגש בהחלט.



חיות הבר: בכל אזור ובכל מקום בפארק, ניתן לפגוש מגוון של חיות בר. פגשנו ביזונים לרוב, במקומות שונים, יחידים או קבוצות קטנות, אבל באזור הכביש הצפוני, ביציאה הצפונית מזרחה, בערך עד 20 ק”מ כבר ניתן לראות אותם בהמונים, בכמויות עצומות רובצים על יד נהר לאמאר (Lamar) באחו אינסופי של עמק הלאמר. גם סוגים של אנטילופות ראינו והרבה, שוב בעיקר באזור הצפוני. באחת הפעמים ראינו קבוצת ביז'ונים מנסה לעבור את הכביש. כשראשון הביז'ונים עלה על הכביש נעצרו כל הרכבים משני צידי הכביש, ילדים ואנשים התיישבו על הכביש לצפות במחזה, כשהמנהיג ועוד "מבוגר אחראי" צופים בעדר העובר באיטיות ובהיסוס. כשאחרון התועים עלה על המסלול והצטרף לעדר בצד השני של הכביש, גם “המנהיגים” הלכו לדרכם וכל הרכבים המשיכו לדרכם גם הם. איזה סדר קהילתי ואיזו משמעת, זה היה מרתק. כל זה נמשך כ- 20 דקות. בעיירה מאמוס בפארק ובעיירה גרדינר (שמחוץ לפארק) ראינו אנטילופות גדולות וילדיהם הצעירים רועים על המדשאה במרכז העיירה. אין להם מורא מבני אדם, ואין בני האדם מהווים סיכון לבעלי חיים אלה, המרגישים בטוחים בכל מקום. אידיליה מופלאה.

וממש על יד הכניסה לגרנד קניון ילוסטון רבצו להם בנחת משפחה של צבאים בשם Elk עם עטרת קרניים מתנוססת לתפארת על ראשם. באיזו אדישות הם צפו בהמוני רכבים עוצרים בשולי הדרך ובאנשים המתקתקים במצלמות ללא הרף. ראינו עדרים שלמים של מה שנקרא Mule dear, עוד סוג של צבי, עם קרניים עדינות ובאשר לדובים שחורים, שמענו שיש שם כמה פרטים, בכמה מקומות, אבל אנחנו הצלחנו לראות רק דוב שחור אחד וגם זה רק מרחוק. אתר של מפת חיות הבר ותפוצתן באזור. כמובן שהכל גם עניין של תקופה ושל מזל. www.nps.gov.

אייל באחו. צילום: לאה שוייד


בדרך חזרה, במדינת איידהו, נכנסנו לפארק דובים, מעין מיני ספארי, כדי לפצות את עצמנו על הדוב האחד שפגשנו בילוסטון. היו שם דובים יפים גדולים ובריאים, משוטטים שם להנאתם כשאנחנו סגורים ברכב. נחמד, אבל זה לא זה. הרגשתי יותר כמו בגן חיות קטן. לסיום, קינחנו בסולט לייק סיטי. מנוחה לפני הטיסה הביתה. סולט לייק סיטי התגלתה כעיר ענקית שקטה מאוד והאתר המעניין שבה הוא מרכז המורמונים הגדול, המפואר, המטופח, העשיר והמגלומני מעט. ערכנו סיור בליווי שתי "אחיות" מדריכות מטעם וכשהתברר להן שאנחנו דוברי עברית הן התרגשו מאוד. לא יוצא לשתיים אלו לפגוש ישראלים מארץ הקודש כעניין של יום יום. הופתענו לגלות שם דגם מוקטן של ירושלים עם דגם בית המקדש, שניצב כיום במוזיאון ישראל. הן בקשו מאיתנו להסביר מה רואים בדגם. אנשים התקבצו סביב לשמוע, כי חשבו שזה מעניין לשמוע על ארץ הקודש מ”הנייטיבס”.

דבר חשוב מרגש ומעניין שמצאנו באתר המורמונים הוא ארכיון שמות, שבו ניתן למצוא שורשי משפחות. בעבר קיבלו המורמונים רשות לצלם במיקרופילם את כל ספרי הרשומות של פולין ואולי עוד כה ארצות באירופה. המידע שנצבר אצלם הוא אדיר. אנשים יכולים למצוא שם מידע על הורים, סבים אפילו כמה דורות אחורנית, מידע זה חשוב בעיקר לאנשים ששושלת המשפחות שלהם נגדעה בשואה. צריך רק מישהו שיודע פולנית. זהו. כאן מסתיים הטיול. חודש ימים של מרחקים, מדבריות, פארקים והפתעות. איזה טיול מדהים ולא לצעירים בלבד.

קניון ברייס. צילום: לאה שוייד

כמה טיפים לסיום או להתחלה

  • טריפל A - כדאי להירשם כחברים בטריפל A, זה מקנה הנחה משמעותית במוטלים רבים, כשמראים כרטיס חבר. ניתן להירשם בארץ במשרדי ממס"י.
  • פארקים לאומיים - כדאי לרכוש כרטיס כניסה לפארקים הלאומיים, כבר בכניסה לפארק הראשון, במיוחד אם יש בכוונתכם להיכנס לכמה פארקים. וכדאי לקנות כרטיס שנתי הוא טוב לכל הפארקים הלאומיים ברחבי ארצות הברית.
  • לינה - דווקא בארה”ב לא ראינו צורך להזמין מקומות לינה, וזאת משום ההיצע הרב של מוטלים בכל חור, ואת הלינות בדרכים באמת בחרנו באקראי בכל מקום שהחלטנו לעצור.
  • כמעט לא נתקלנו בבעיה למצוא מקום ללינת לילה.
  • ואילו לארבע השבתות הזמנו מקומות מראש, שכן אנחנו שומרי שבת וחשוב לנו להיות מסודרים במקום לינה שיש בו תנאים נאותים כמו למשל מטבחון להכנת אוכל. כן, אנחנו גם לוקחים איתנו מעט כלים לשם כך. רצוי חדר בקומת קרקע שאין צורך במעלית או בכלל בקתה שהיא ממש על הקרקע ורצוי מאד מפתח ידני לא אלקטרוני.
  • מזון כשר - בכל מקום, כך שאין מצב שצריך לקחת אוכל מהבית כמו שאנחנו עושים בטיולים ליעדים אחרים.

איפה מתחילים? במה שמעניין. אני לומדת אילו יעדים מעניינים אותנו. מסמנת אותם על המפה. בוחרת נקודת התחלה ונקודת סיום, כלומר המסגרת, ומחברת את כל הנקודות לפי סדר הגיוני. בחירת נקודת ההתחלה והסיום מאפשרת לי לגשת לקנות כרטיסי טיסה הלוך ושוב. סדר דברים, זה נראה לי נכון. שמעתי שאנשים רכשו כרטיסים ואחר כך החלו לתכנן, ומתברר לפעמים שהזמן לא מספיק לתוכנית, ואז התוכנית יוצאת מאולצת ומכווצת, כי חייבים להכניס אותה ללו”ז קיים.

ועכשיו לתוכן: אני נעזרת הרבה ב-Google Maps, לשם הבנת המרחקים, זה כל כך חשוב לדעת מה המרחק בין נקודה לנקודה, ומהו הזמן שדרוש לעשותה. משהחלטנו שהטיול הראשון לארה”ב יכסה חלק מהפארקים של המערב, בדקנו היכן הם נמצאים על המפה (שעכשיו אני כבר די בקיאה בה באזור המערב).

יוסמיטי וסקויה – בקליפורניה
גרנד קניון – באריזונה
ברייס וציון – ביוטה
ילוסטון – בוואיומינג.

ויש גם ערים גדולות וידועות, שגם שם יש מה לראות. סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, לאס וגאס וסולט לייק סיטי והן ממילא במסלול, כך שתכננו לטעום משהו בכל עיר, אבל לפרקי זמן קצרים ממש, מאחר ואנחנו חובבי טבע בעיקר והמטרה שלנו היא לראות ולהתפעל מתופעות הטבע המעניינות. אז זה היה הבסיס לטיול שלנו. עכשיו היה צריך “רק” לסדר את כל הפרטים במסלול, להחליט כמה זמן מקדישים לטיול הזה, היכן מתחילים היכן מסיימים ולהזמין כרטיסי טיסה למסגרת – כלומר הלוך וחזור וזהו. נראה פשוט וקל, אבל זה לא.

מספר ימי הטיול נקבע לפי חישוב זמן השהות בכל אתר + זמן נסיעה ממקום למקום. ראינו שיש ימים שהם יש הרבה נסיעה לצורך הגעה ליעד הבא ואין בהם יותר מידי זמן לביקור, ויש ימים שיש שילוב ביניהם, מגיעים ליעד ומספיקים גם לבקר בדרך וכדומה. חשוב שלא יהיה לחץ גדול מיום ליום, לקחת זמן באיזי.

מועד הטיול נקבע לכמעט ארבעה שבועות. התלבטנו קשות על תאריך היציאה ולבסוף יצא שכל הטיול למעשה היה ביוני. בדיעבד, הבחירה היתה מצויינת. מזג האויר היה נפלא. וגם לא היתה צפיפות באתרים המעניינים וחשוב לזכור שידע מוקדם על תנאי מזג אויר וכבישים סגורים הוא פרט חשוב ביותר לתכנון נכון.

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×