סופ"ש קצרצר בפריז

תמונה ראשית עבור: סופ
מקרונים מופלאים מבית פייר הרמה, שאנז אליזה

בתחילת דצמבר, הכנו הנחיות מפורטות לסבא ולסבתא, ארזנו שני מזוודות טרולי קטנות (שנמדדו היטב על המילימטר כמובן) ויצאנו להרפתקה קצרצרה ומופלאה בפריז הקסומה.

המראנו לצרפת בטיסת בוקר מוקדמת של חברת איירפראנס שהיתה סבירה ולא יותר.

נתחתנו בשדה התעופה שארל דה גול, וכיוון שזמננו היה קצוב, בחרנו בהסעה פרטית ישירות לעיר. נסענו עם אחד הנהגים של 'עובדיה הסעות'. השירות שניתן לנו בחברה היה מתוקתק והם כמובן זמינים לכל שאלה בוואטסאפ - 054-8325353. בדיעבד היה עדיף לנסוע לעיר ברכבת – הרכבות משדה התעופה ובחזרה אליו מתוקתקות, יוצאות בתדירות מאוד גבוהה, לא נתקעות בפקקי התנועה שבדרך ומחירן כשליש מנסיעה פרטית. את הנסיעה חזור כבר עשינו ברכבת…

הגענו עם הרכב למלון Hotel Crayon Rouge שהיה פשוט מושלם.

5d809c2878aa1d76e46637310372a4a1.jpg?l=6

מלון בוטיקי קטן ואינטימי בלב ליבו של רובע מספר 1, במרחק 5 דקות הליכה מהלובר. בקרבת המלון תחנות מטרו ורכבת וכן מקבץ נאה מאוד של מסעדות שוות. המלון עצמו מאוד מיוחד והעיצוב שובה לב ומוקפד עד לרמת הפרטים הקטנים ביותר כמו עפרונות הצביעה המיוחדים שנמצאים על השולחן ב”לובי” והכיתוב שעל אריזות הסבונים ושאר מוצרי הטיפוח שמחכים בחדר הרחצה (רק מי שביקר שם יוכל להבין את כוונתי). השירות בקבלה כמובן גם הוא מצוין וצוות המלון שמח לעזור בכל שאלה /בעיה שמתעוררת.

אנחנו לנו במלון 4 לילות ללא ארוחת בוקר כיוון שכל הטוב של פריז היה פרוש לפנינו אך לבטן יש קיבולת מוגבלת, אך למי שבוחר באופציית ארוחת הבוקר מחכה גם ב”מטבח” חוויה מוקפדת ומהוקצעת לפחות בפן העיצובי והאסתטי.

התלהבנו מעט מהמלון ויצאנו לכבוש את העיר !

מסלולים הוכנו מראש בלי התחייבות לימים מסויימים (פרט לארוחה ולסיור שהוזמנו מראש), כשהקו המנחה היה דגימות של מאפים ומתוקים בכל פטיסרי “שווה” שנפגוש בדרך.

כיוון שהשמיים האירו לנו פנים (לשעתיים בדיוק..) לקחנו מטרו ונסענו ישירות לשער הנצחון Arc De Triomphe.

d358c12b2e16506ebb81ee30affb4e11.jpg?l=6חצינו את הכיכר הסואנת מתחת לאדמה (לא מומלץ לחצות שם את הכביש או בכלל לנהוג שם) והגענו היישר אל התור המטפס אל מרפסת התצפית שעל השער. כרטיס כניסה מעלה עולה 12 אירו למבוגר והעלייה נעשית דרך כ250 מדרגות תלולות מעלה.

322bed9aeb34cdca7e34eddace61191b.jpg?l=6

הנוף הנשקף מלמעלה מרהיב ביופיו ובסך הכל לא נראה שהמקום מבוקש כ”כ לתצפית יחסית לאייפל ולעוד כמה מקומות נוספים שחיכינו בהם בתור. בקיצור – מומלץ ועוצר נשימה. הסיבוב הראשון שעשינו הוקדש לצילומים מכל זווית אפשרית ולהתלהבות מכל הסמלים המפורסמים של העיר שפתאום נגלים לעיננו ואח”כ סיבוב נוסף במקום ללא עזרת המצלמה, אלא רק בעזרת העיניים והלב הנפעם והמרוגש.

c57e1a77d1785c8884e4ce162894d259.jpg?l=6

בתמונה למעלה עוד רואים קרן שמש מחייכת אלינו, אך ברגע שירדנו למטה (שוב במדרגות תלולות ורבות), השמיים החלו להתקדר.

משער הניצחון הלכנו לכיוון שדרות השאנז אליזה ה”קיטשיות” והתיירותיות, אך אם זאת מלאות בחלונות ראווה מרהיבים ביופיים ומקושטים לכבוד החג וכמובן בתאורת הרחוב המיוחדת והמפורסמת.

בחנות הראשונה שנכנסנו אליה היה דוכן מקרונים של פייר הרמה Pierre Herme (היום כבר יש לו חנות בפני עצמה בשדרה). בחרנו לנו 4 מקרונים לטעימה ראשונית וגיחכנו לעצמנו שהמוכרת אמרה שלא ניתן לשמור את המקרונים בקופסא יותר מ24 שעות, כיוון שתוך 5 דקות פחות או יותר הקופסא התרוקנה לגמרי… קיבלנו אריזה יפה ומושקעת לא פחות מהתוכן שלה (מסתבר שככה זה בכל פטיסרי נחשב בעיר) ויצאנו להרפתקה קולינרית ראשונה ומענגת בעיר.

f7dfa01cc4f16d3284a14c842acdc692.jpg?l=6

נדגמו 4 מקרונים בעלות של כ10 יורו שסביר להניח שבארץ הייתי חושבת פעמיים אם להוציא כזה סכום על מקרונים, אך אצל פייר הרמה ההתלבטות הזאת כלל לא קיימת.

הטעמים שנבחרו היו – מקרון איספאהן בטעמי ורדים וליצ'י, מקרון לימון שחור, מקרון פואה גרה ושוקולד ומקרון קוויאר וליקר אגוזים. כבר בביס הראשון הבנתי שכנראה שעד היום לא הבנתי מהו טעמו ומרקמו של מקרון איכותי באמת. הביסים הקטנים היו מענגים ומיוחדים גם בשילובים שלעין הרגילה נראים קצת לא קונבציונליים.

5a409fb423ed91dcc14f960b8172c7ce.jpg?l=6

כשחיוך מתוק של אושר נסוך על פנינו יצאנו “לכבוש” את השדרה.

אין ספק שעם כל הקיטשיות והתיירים הגודשים את השדרה, עדיין לאורכה נמצאות חנויות מיוחדות ומעניינות. אציין חלק קטן מאלו שביקרנו.

d294b17ff53c9cd73746d0b52b78fff2.jpg?l=6

במספר 101 נמצא 'בית לואי ויטון', חנות ענק בבניין בן 7 קומות ובקומה האחרונה גלרית אומנות שמקיפה אל השדרה היפה. בכניסה לחנות יש לרוב תור ועמדת בידוק ביטחוני, אך לא כדאי לוותר על השיטוט בחנות האלגנטית ובעיקר להסתכל על הטיפוסים שמוכנים להוציא אלפי, עשרות אלפי ואף יותר (!) אירו על הפריטים המעוצבים.

המזוודה הזאת למשל עולה 61,500 אירו. ואני חושבת על כל הדברים הרבים שיכולתי לקנות בסכום הזה….

c841130be748cc73f040e370b9e77dd3.jpg?l=6

במספר 75 נמצא סניף של הפטיסרי המפורסם לדורה Laduree. התור לבחירת המתוקים היה ארוך ואחריו התברר שצריך להמתין בתור נוסף לתשלום ורק אז לחזור ולאסוף את המאפים. בקיצור, ויתרנו על התענוג. מזל שלפחות בזמן שחיכינו בתור הראשון היה קצת זמן לצילומים…

889c4c052ec3049ab5078e367fb73480.jpg?l=6

במספר 53 נמצא סניף של סוכנות הרכב רנו Renault. יש כאלה שיתהו מה כבר אפשר לעשות בסוכנות רכב, אבל אולם התצוגה הזה מרשים וחווייתי במיוחד וצריך פשוט להכנס פנימה כדי להבין במה מדובר. בחלקו העליון של החלל נמצא בית קפה שקוף ופתוח לאולם הגדול.

cbcc8689f02c685d3a35954fb75a0b00.jpg?l=6

במספר 2 (ממש על כיכר רוזוולט) נמצא הMotor Village. מה הרעיון בדיוק לא ממש הבנו אבל בגדול זה מבנה של 5 קומות עם תצוגות מעניינות של רכבי וינטג' ולמעלה כמובן – מסעדה. נחמד לעשות שם סיבוב קצרצר.

f27353e7dc16b6e6abc34bbeda871e36.jpg?l=6

המשכנו לשוטט לאורך השדרה כשפנינו לכיוון כיכר הקונקורד שם נמצא הגלגל הענק בתקופת חודשי החורף. הגלגל מואר ומרשים ורשמנו לעצמנו הערה לחזור אליו בהמשך. מהכיכר פנינו שמאלה לRue Royale ועד לכיכר מדליין, Place de la Madleiene. כמובן תוך כדי שטיפת עיניים תמידית על חלונות הראווה והחנויות המעוצבות למשעי כמו למשל החנות של כריסטיאן דיור DIOR.

c67aba2dc73ef8d4aae0044731ba430b.jpg?l=6

כשהגענו לכיכר הרגשנו כאילו נכנסנו לפארק שעשועים. הכיכר (אם בכלל אפשר לקרוא לה כך) מלאה חנויות מאירות ומרהיבות ובמרכזה ניצבת כמובן כנסיית המדליין העצומה והכל כך נוכחת שמזכירה במראה מקדש יווני.

ברגע שקלטתי בזווית העין את החנות של פטריק רוג'ר Patrick Roger, השוקולטייר הכה מוכשר, לא עניין אותי שום דבר ורצתי ישר לתור החנות. החנות די סגפנית ומבחר המוצרים בה לא גדול, אך מצד שני אין סיכוי לנפילה.

36c2028c9010b0f7cb447607212ba8aa.jpg?l=6

על דלפק ארוך מסודרות מספר קופסאות המציגות לראווה את תכולתן ואת המחיר (הלא זול). אין אפשרות לעשות מיקסים, אלא פשוט לומר למוכרים איזו קופסא אתה מעוניין לרכוש.

כיוון שיצא לנו להיות ב3 סניפים שונים, אני יכולה בפה מלא לומר שהכל טעים ומופלא ואין שום סיכוי לנפילה, אנחנו רכשנו בסניף הנ”ל קופסא קטנה של 4 פרלינים מרובעים שהיו מצויינים.

מלבד היותו של פטריק רוג'ר שוקולטייר מופלא, הוא גם אמן שמפסל יצירות ענק בשוקולד. היצירות מוצגות בסניפים השונים ובעת החלפת קולקציה, מכינים תבניות מהפסלים ויוצקים לתוכן ברונזה, כך שתמיד תישאר מזכרת מהפסלים. בנוסף, יש לו מעצבי פנים שעושים עבודה מושלמת ומדויקת בעיצוב הסניפים השונים שלו. יש לו קו עיצובי ברור מאוד, ואם זאת, כל סניף נראה שונה מקודמו. בקיצור, למי שטרם הבין – שווה ביקור לכל חובבי השוקולד, האמנות והעיצוב.

5fe0c39e28531b592caed28a222a683e.jpg?l=6

חנות חביבה נוספת שנמצאת בסמיכות היא The whisky shop. חנות לחובבי הוויסקי, כאשר בקצה החנות יש חדרון נסתר שבו מתקיימים טעימות וויסקי.

729b150a5a05ff1cf2bd150da4077075.jpg?l=6

כשאנחנו הגענו, היו במקום טעימות של ויסקי יפני.

מקום נוסף שביקרנו בכיכר הוא כמובן הסניף של פושון Fauchon שבדיעבד אחרי כל החנויות והמעדניות הקולינריות שחווינו בפריז, אני יכולה לומר שהיה יחסית מאכזב. דגמנו לנו Kouign Amann, מאפה שמרים כרוך בתוך המון חמאה והמון סוכר. אז נכון, עם מרכיבים כאלה רע זה בטוח לא יכול להיות, אבל יש לי תחושה שבמקום אחר טעם המאפה הזה יכול היה להיות הרבה יותר מוצלח (ואני מודה זאת היתה הפעם היחידה שטעמתי את סוג המאפה הזה).

9f9cd6ac90f1ed84a901c787c168bd5c.jpg?l=6

תוך טיול ברחובות צדדיים הגענו אל איזור הגלרי לאפייט ונכנסנו כמובן בתחילה אל הגלרי לאפייט גורמה Galerie Lafayette Gourme, אגף האוכל וכלי הבית של הכלבו העצום והמפורסם, שנמצא בצידו השני של הכביש. המזון מתרכז בשתי קומות עיקריות כשאת מהן כוללת בעיקר דוכני מזון מכל הסוגים והשנייה היא קומה לממכר מצרכים גולמיים. באיזור הדוכנים ניתן למצוא את כל השמות הגדולים בעיקרכ בתחום הפטיסרי, אך הפעם על בטן מלאה אנחנו רק צפינו ולא דגמנו כלום.

1a50f21992e341435f5d772c06b81cc8.jpg?l=6

זו למשל ערכת שוקולד למכירה מהדוכן של השף המפורסם אלאן דוקאס. מכירה 58 אירו והיא כוללת חלקי הרכבה משוקולד לבניית עץ חג המולד, כולל כפפה כמובן כדי לא לפגוע בברק השוקולד. בהחלט מתנה מקורית לחג...

כיוון שהיינו קצרים בזמן (מה שלא מומלץ כשאתם בפריז) והערב החל לרדת, מיהרנו לכיוון הכלבו עצמו בעיקר כדי לחזות בתקרה המפורסמת שלו, שכל חג מתקשטת מחדש.

הכלבו עצום בגודלו, עמוס בכל טוב, מזכיר במשהו את רשת 'המשביר לצרכן'. מודה שהגענו בשביל הקישוטים ופחות בשביל הקניות. הקומה הראשונה עמוסה דוכנים של כל חברות הקוסמטיקה המובילות, בעיניי עמוסה מדי. אך עיננו היו נשואות בכלל למעלה אל התקרה המרהיבה שמדי שנה בעונת החגים מתקשטת מחדש, כל פעם בעיצוב שונה לחלוטין.

השנה הנושא היה ממתקים.

0fc940043c197e10d99c91644ba16095.jpg?l=6

09ee0523b9cc5b1be1cd81e393af5ae2.jpg?l=6

מחזה מרהיב של ממתקים מכל המינים ובכל הצבעים, עולים ויורדים לפי צלילי המוסיקה. וכמובן שעיצובו המרשים של פנים הבנין מוסיף גם הוא לאווירה…

לקומות הכלבו עלינו רק בשביל לחוות מקרוב את העיצוב, הבגדים ושאר הדברים שנמכרים שם (מודה שאין לי ממש מושג מה בדיוק) פחות עניינו אותנו. בקומה האחרונה של הכלבו יש גם תצפית שיוצאת לגג, אך אנחנו הגענו למקום ממש לפני שעת הסגירה ובחוץ כבר היה חשוך לגמרי.

הפתעה נוספת הקשורה לכלבו חיכתה לנו ביציאה ממנו. מסתבר שהעיצוב החגיגי והמיוחד לא פוסח גם על חלונות הרבים מאוד של הכלבו. השפה העיצובית והקונספט של החלונות זהה, אך כל חלון מעוצב בצורה אחרת מקודמו, כולל אביזרי פירוטכניקה מיוחדים. מצאנו את עצמנו מבלים עוד זמן רב בהקפה של הבניין שלא נפספס בטעות אף חלון ראווה.

2b1b3fa055f30a5a77544f464d0df89e.jpg?l=6

בחלון ראווה זה למשל, חדי העין יוכלו לראות יונה לבנה ש”עפה” על המסלול במהופך ללא הפסקה, קרוסלה וגלגל ענק מסתובבים, יונים נוספות עפות באוויר ואת כל המיצג הזה מלווה מוסיקת כריסטמס עליזה.

חזרנו לאיזור המלון דרך האופרה גרנייה, מבנה מרשים לכל הדעות.

ועצרנו לאכול במזללת ראמן שנמצאת במרחק 5 דקות הליכה מהמלון. אזור המלון שופע מסעדות ובכללן ריכוז גדול מאוד של מסעדות ומזללות אסייאתיות שמשום מה ברובן הגדול משתרעים תורים ארוכים מאוד מחוץ להן לאורך כל שעות הערב.

a5cfcf945a306729240b8fa5391479e4.jpg?l=6

570bc88396a945ebd63735db261fb407.jpg?l=6

אנחנו אכלנו ב Kotteri Ramen Narkite לאור המלצה של עמית אהרונסון למרות שלאור כמות התורים מחוץ לכל 'מזללה', יש עוד כמה מקומות שלא נופלים ברמה.

המזללה מזכירה קצת את ה'סופ נאצי' מסיינפלד. עומדים בתור בחוץ, המקום פצפון, כשמישהו קם מישהו אחר מתיישב במקומו, אוכל וקם לפנות לבא אחריו. המטבח נמצא בתוך חלל הישיבה כך שבסוף אתה גם יוצא עם ריח הבישולים החוצה. יש במקום “מלצר” אחד ותפריט מצומצם ביותר הכולל 2 סוגי ראמן (על בסיס מיסו או סויה) ומשהו כמו 5 תוספות שניתן להוסיף למרק, כשעל השולחנות יש בנוסף גם סויה, צ'ילי ושום. המרקים ענקיים ושומניים מאוד, מתאימים ליום קר למרות שבפנים די חם ומחניק ומובן שכדאי להגיע רעבים.

1f698b2f6e6e0a1def649152ec0a95f0.jpg?l=6

a495322f7836023c0e7487861dd3878e.jpg?l=6

כשיצאנו החוצה לשאוף קצת אויר אחרי הארוחה, חיכה לנו שלג קסום שירד באיטיות וליווה אותנו לאורך הדרך עד למלון.

היום השני –

כזכור, נסענו לסופ”ש קצרצר והימים היו ספורים, לכן מצאנו את עצמנו יוצאים לכבוש את העיר בשנית כבר בשעה 8:00 בבוקר כשהעיר עוד חשוכה, מוארת באורות החג ונדמה שאין בחוץ נפש חיה. באמת תהיתי לאורך כל הסופש איפה הילדים שהולכים לביה”ס והאנשים שיוצאים לעבודה, הרי כאן בישראל 8:00 הוא סוג של RUSH HOUR.

החלטנו לפתוח את הבוקר באנג'לינה Angelina שנמצאת על Rue de Rivoli, מרחק רבע שעה מהמלון. קראתי שהמקום כה מתויר ומפורסם ושתורי ענק משתרכים תמידית מחוצה לו. כשאנחנו הגענו קצת אחרי השעה 8, המקום היה ריק וחיכה כולו רק לנו. הצטיידנו כמובן בשני הדברים הכי מפורסמים במקום – משקה השוקולד האלוהי !!! וקינוח המון בלאן (Mont Blanc), שלמרות שאינני חובבת קצפת כלל, היה פשוט מושלם. זריקת סוכר משובחת ומרוכזת ישר לוריד.

14161493918608b1d44643db7f03790d.jpg?l=6

c83cf63c2717b19a5a8b409a556f57a3.jpg?l=6

את משקה השוקולד שתינו בצעידה לכיוון גני הטווילרי Le Jardin des Tuileries, ואת הקינוח אכלנו בגנים. היה קפואאא נאלצתי להוריד כפפה ולהקריב את ידי למען הצילום. היד עוד תתנקם לי על כך בהמשך הבוקר…

הגנים בתקופה זו של השנה אפרוריים ונטולי צבע ירוק לחלוטין, אך עם זאת מרשימים ביותר וסימטריים עוד יותר. חוץ ממעט רצים לא נתקלנו בשעת הבוקר באף עוברי אורח אחרים.

647ceae61fec0acb9e2302c97e3836e8.jpg?l=6

מהגנים חצינו את הסיין לכיוון מוזיאון האורסיי (Musee d'Orsey). השעה היתה קרובה לשעת פתיחת המוזיאון ובאופן מפתיע בחוץ לא היה כלל תור וזאת אחרי שקראתי בכל מקום שיש להזמין כרטיסים מראש. אל המוזיאון בכל אופן לא היה לנו זמן להכנס, אבל המבנה שהיה בעבר תחנת רכבת, בהחלט מרשים ושווה ביקור , אפילו אם רק מבחוץ.

928c68b233c970d55ca2eab0450335be.jpg?l=6

על מרבית הגשרים החוצים את נהר הסיין יש מנהג נפוץ של זוג לתלות מנעולים כשעליהם מותבעים שמותיהם ותאריך כלשהו (כנראה תאריך הביקור שלהם על הגשר). את המנעול נועלים ואת המפתח משליכים לים. כך, מאמינים הזוגות, אהבתם כנראה ותפרח לנצח. בכל אופן, מראה המנעולים משעשע ומגוחך לעיתים ושווה לתת הצצה קרובה לפחות אל חלק מהמנעולים כי אפשר למצוא כיתובים מאוד מעניינים על גבי המנעולים.

d402f0a884e21bfa6975259f380cbb04.jpg?l=6

בשלב זה התחלתי לאבד את התחושה בידיים כיוון שהמצלמה עבדה בלי סוף והיד היתה נטולת כפפה. ברגע של פאניקה שאולי אני הולכת להישאר ללא יד רצתי כעשר דקות רק כדי למצוא מקום מחסה מחומם והגעתי אל מוזיאון הלובר (Louvre). גם שם באופן מפתיע, אף לא בן אחד שעומד בכניסה ומחכה בתור וכך יכולתי ישר להכנס פנימה אל הפרמידה המחוממת, לשתות כוס תה חם, לחמם את ידיי במייבש הידיים שבשירותים ולהתחיל לנסות להפשיר. בעודי יושבת בתחתית הפירמידה ובוהה בתיירים המבקרים בלובר, הגעתי למסקנה ש 90% מהתיירים במוזיאון הם אסייאתים (או לפחות כך היה באותו הבוקר).

בין המוזיאון לבין הכניסה מרחוב ריבולי מחבר קניון קטן. הוא לא באמת משמעותי לטיול אך אנחנו עברנו בו בגלל מצב הקיפאון אליו הגעתי. בקניון יש חנויות חביבות שלכולן סניפים נוספים ברחבי העיר, פרט לחנות המזכרות של מוזיאון הלובר.

חנות חביבה, עם סניפים נוספים ברחבי העיר, נקראת PYLON. זוהי חנות צבעונית, שמחה וכיפית שישר עושה חיוך בעיניים איך שנכנסים פנימה. בחנות מוצרי עיצוב שונים ומזכרות פריזאיות מודרניות ומדליקות. בהחלט שווה סיבוב.

ab769da1816b401bc1d58a3b8c1b8e09.jpg?l=6

יעדינו הבא היה איזור הפומפידו.

במסלולנו עברנו דרך קניון לה האל Les halles. לא נכנסנו אליו אלא רק ביקרנו בחנות הלגו שנמצאת בקומת הרחוב. נכנסנו לחנות בגלל הילדים, אבל החנות מושקעת וממש ממש חמודה. ואפילו מכינים שם תמנות של המבקרים מלגו.

ef868e45d3d6801065b77d19d3f4a6c0.jpg?l=6

כל האיזור שסביב הקניון מלא במדרחובים ואינספור חנויות חמודות מכל המינים והסוגים. הרבה רשתות של פיצ'פקעס בסגנון מקס סטוק, רק בסטייל כמו tiger ו- little extra. רחוב Rambuteau וכל הסימטאות היוצאות ממנו.

be5e54e1cd81b275c1f0b3261dde15ea.jpg?l=6

סופו של הרחוב מוביל היישר למרכז פומפידו (Pompidou) ולאטלייה ברנקוזי. מרכז פומפידו הוא מקום מדהים לאוהבי האמנות והעיצוב, אך שוב מפאת קוצר זמן, הפעם לא ביקרנו בתערוכות, אלא רק עלינו למעלה לקומה האחרונה לתצפית על גגות הרובע ואף מעבר לזה. במידה ולא ניתן לעלות במעלית הרגילה (כי לרוב בודקים אם יש לך כרטיס), ניתן לעלות ישירות דרך מעלית המסעדה, ובדרך גם להציץ במסעדה המעוצבת והמיוחדת.

1b3896c0eee94af79486ee9622016175.jpg?l=6

בצידו הדרומי של המרכז, בכיכר איגור סטרוינסקי, נמצאות כמובן המזרקות המפורסמות והמשעשעות, אך כנראה שבעונת החורף הן נסגרות וננטשות.

4cfd4449341ee92177a43eabff948a8b.jpg?l=6

סיימנו עם הצילומים ומיהרנו למסעדת KEI, מסעדה יפנית בעלת שני כוכבי מישלן הנמצאת ממש בסמיכות למלון בו לנו, ובה היו לנו 2 מקומות מוזמנים כחודש מראש.

החוויה במסעדה היתה מעניינת ומיוחדת. שירות מוקפד לפרטי פרטים, מלצר אישי לכל שולחן שדואג “לקרוא את מחשובותיך” ולעזור בכל פעולה כמו ליווי עד לתא השירותים, מילוי כוס השתייה אחרי כל לגימה, פינוי מהיר של כלים ריקים, עזרה בקימה מהשולחן ועוד כהנה וכהנה דקויות ללא סוף. לנו באיזשהו מקום זה קצת העיק וגרם לנו להרגיש פחות בנוח.

cf34fb7175db935989724660ad952d01.jpg?l=6

הארוחה עצמה מאוד איטית. בעת הישיבה מקבלים מספר מתאבנים לשולחן, לכל אחד מהם הסבר מפורט ברמה של מאיזה חבל ארץ הגיע כל מרכיב במנה. אחרי כ20 דקות ניגש לשולחן מלצר ובידו 2 תפריטים – לגבר תפריט עם המחיר ולאישה תפריט ללא מחיר. בתפריט כתובות 3 שורות בלבד. אופציות ל3 אפשרויות בחירה – ארוחות טעימות של 5 מנות, ארוחה של 7 מנות ועוד סוג של ארוחה. בעצם לאורחים אין כלל מושג לגבי המנות שיוגשו להם במהלך הארוחה. כמובן שהם מבררים מראש על רגישויות ואלרגיות שונות.

65d7cb3f57202ef3797be143bd0841b4.jpg?l=6

אנחנו בחרנו בארוחת 5 המנות שהיתה מספיקה בהחלט וכללה בנוסף גם מתאבנים בהתחלה ופטיפורים בסוף. מה אכלנו בארוחה אנחנו לא באמת יודעים כיוון שתיאור של כל מנה היה מאוד מפורט וכלל הרבה מרכיבים אסייאתים לא מוכרים לנו. הארוחה היתה מאוד איטית כשבין מנה למנה הפסקה של כ20 דקות. המנות הוגשו לנו יחד כששני מלצרים מניחים לפנינו את המנות בתיאום ובסנכרון מושלם. הכל היה מוקפד לפרטי פרטים והחוויה היתה בהחלט מיוחדת במינה.

6223a4c019a9c3a671253fde2cf69b72.jpg?l=6

שבעים ומאושרים החלטנו לקחת את המטרו ולנסוע לאיזור המארה כשתחנתנו הראשונה היתה חנות העיצוב Merci.

המטרו הפריסאי נוח להפליא, אנחנו כמעט ולא השתמשנו בו, אך השימוש בו ידידותי ונוח להפליא. בכניסה לכל מטרו יש קופות מאוישות ומכונות אוטומטיות ברורות ומובנות להפליא עם אופציה לשפה האנגלית. המטרו מדויק, מהיר ומגיע במרווחים קצרים ביותר – לא יצא שחיכינו בתחנה יותר מ5 דקות. בקיצור התחבורה הציבורית האידיאלית.

הגענו אל חנות העיצוב החמודה להפליא Merci.

fb465bf989fd27db40cbbe6c00dd61cf.jpg?l=6

את החנות לא ממש רואים מהרחוב והיא נמצאת בתוך חצר פנימית. בחנות 3 קומות גדולות עמוסות בכל טוב. הקומה התחתונה מוקדת למוצרים למטבח וכוללת בית קפה חמוד.

רכשנו כמה קשקושים ויצאנו לטייל במארה בין החנויות הייחודיות עד שהגענו אל ה epicerie breizh cafe, מעין חנות “מכולת” המוכרת את המצרכים המוגשים בבית הקפה / קרפרי הסמוך אליה (בעל אותו השם). המקום ידוע בקרפים המפורסמים שלו, הן המתוקים והן המלוחים ואנחנו הזמנו לעצמנו קרפ מלוח עם גבינה, נקניק וביצה מעל. היה מיוחד וטעים ביותר.

82180a969ff096649bcfefecca79828b.jpg?l=6

המשכנו בשיטוטנו בין החנויות השונות, כולל חנות ענקית במיוחד של יוניקלו, חנות של מוג'י ועוד כמה הפתעות שלא ניתן למצוא בארץ.

בrue des rosieres, רחוב היהודים המפורסם, עצרנו בפטיסרי של Yann Couvreur וטעמנו אקלייר שוקולד חלב וקוקוס שהיה לא פחות ממושלם.

9330950bfdee6e3841b78a56a2cd08ef.jpg?l=6

המשכנו לאורך הרחובות עד לplace des vosges, אך הגענו אליה כשהחשיך. המשכנו משם עד לכיכר הבסטיליה ואל הדוכנים החורפיים שקמו שם, כשבדרך לא פסחנו על בית הקפה המפורסם של Lenotre שנמצא ממש על הכיכר וחלון הראווה שלו היה גדוש קינוחי חג המולד.

af40c204a81f72e99b6e365bf0dcef85.jpg?l=6

חזרנו חזרה דרך rue saint antoine שהופך אח”כ לrue de rivoli ועצרנו בכלבו השוויצרי BHV.

כלבו יפהפה, עמוס כל טוב ונראה ידידותי יותר מהגאלרי לאפייט. גם כאן הקדשנו את מירב זמננו (נותרה לנו בסה”כ שעה אחת עד לסגירת בית הכלבו) לקומת הגורמה. עוד חנות עמוסה ושופעת כל טוב, ממיטב מוצרי המזון שניתן למצוא. הוספנו לנו עוד כמה רטבים לרכישות.

d3a79c7386025dae5edadb03d0258617.jpg?l=6

גם בית הכלבו הזה בדומה לקודמיו, עמוס חלונות ראווה מושקעים ומעוצבים לחגים וגם הוא מואר בצורה שוות לב בלילות.

f0b9d3092080209788fe7346d78e07cf.jpg?l=6

ממול לבית הכלבו נמצא בית העייריה (Hotel de ville) המפורסם. בשנים עברו היתה רחבה להחלקה על הקרח לפני בית העירייה בתקופת החגים, אך השנה בגלל סכסוך עירוני כלשהו, הרחבה היתה ריקה ונטולה משטח קרח להחלקה עליו.

המשכנו עד למלון דרך רחוב ריבולי ונהננו מחלונות הראווה המקושטים והמעוצבים של כל החנויות הפרושות לאורכו של הרחוב.

היום השלישי –

גם את היום השלישי פתחנו בבוקר אפרורי וחשוך עת יצאנו החוצה לרחובות העיר. רוב היום הוקדש לגדה השמאלית של הסיין (בעצם היום היחיד בו היינו בגדה השמאלית). פסענו לעבר גשר פונט נף (pont neuf), גשר אבן שאומרים שהוא העתיק ביותר שחוצה את נהר הסיין.

על רחוב פונט נף, מעט לפני הגשר נמצאת מסעדת KONG הראויה לציון. קונג היא מסעדה יפנית בעיצובו של האחד והיחיד פיליפ סטארק. מסעדה לא זולה, אך שווה הצצה ולו בשביל העיצוב.

59111f70f5034767c937003aec9d59e8.jpg?l=6

איזור הגשר העתיק מקסים ביותר עם אבנים מרוצפות לאורכו וכמובן מנעולים על גבי מנעולים שתלויים היכן שרק אפשר ושגרמו לנו לתהות איך הגשרים לא קורסים מעומסי המנעולים וכל כמה זמן מחליפים ומרעננים את המנעולים במנעולים חדשים ומה עושים עם אלו הישנים…

0ad6ca150a3f82fe529c9599bd14eef1.jpg?l=6

1d3d2bcad54503521daf310e68bfdf8e.jpg?l=6

97ebb558ae87723a35bb09d28e10b3f9.jpg?l=6

הגענו אל האיל דה לה סיטה (ile da la cite), אחד משני איים טבעיים (מחוברים זה לזה) בפריז. אי זה הוא בעצם מרכזה של פריז ומננו התפתח העיר. (מומלץ לקרוא את הספר 'עמוד האש' של קן פולט בשביל להיכנס טיפה לנבכי ההיסטוריה הפריזאית כעיר). באי מבני ציבור רבים כדוגמת היכל הצדק הפריזאי, בית החולים, המשטרה וכמובן קתדרלת נוטרדאם המרשימה. קתדרלה גותית המהווה את אחד מסמליה המובהקים של העיר. זהו מבנה עוצמתי ומדוקדק לפרטי פרטים בכל קנה מידה שהעובדה שנבנה לפני המצאת המכונות והמחשבים מוסיפה עוד יותר להתפעמות ולהתפעלות הרבה ממנו.

סיור בפנים מומלץ כדי להפשיר קצת מהקור, אבל כמובן גם כדי להתרשם מהאדריכלות.

לטפס מעלה אל המגדלים לא יכלונו כיוון שטרם נפתחו לעלייה.

מראה משעשע נגלה לעינינו בכניסה למבנה כשהמוני תיירים מכל העולם מנסים לעשות סלפי ולמצוא את הפוזה המושלמת כדי שהקתדרלה במלוא עוצמתה תכנס כולה לתמונה.

f67600f932c19edc17beb5d8cda93844.jpg?l=6

f7641537a4e1a27b92d02103b8a8ed24.jpg?l=6

אוף טופיק – ממש בקרבת הקתדרלה נתקלנו לראשונה במבנים שנראים קצת כמו עב”מים ועליהם מתנוסס השלט toielettes. המבנים סגורים תמידית והדרך לזהות אם הם תפוסים או לא היא לפי התאורה מחוצה להם – ירוק – פנוי – אדום – תפוס. לחיצה על הכפתור פותחת דלת הזזה שנסגרת כאשר נכנסים פנימה. בין אדם לאדם הדלת נסגרת ומערכת אוטומטית מנקה את השירותים ומבריקה אותם. בשימוש הראשון החווייה קצת קלסטרופובית ומבעיתה, אבל בשימוש השני כבר לומדים להבין את גאוניותו של הדבר.

בשעה 10 הוזמן לנו סיור מתוק במיוחד והזמן דחק בנו. מיהרנו למבט חטוף אל עבר האי השני, איל סן לואי משם חצינו לגדה השמאלית, אל מכון העולם הערבי (institut du monde arabe). מבנה מרשים ומודרני בתכנונו של האדריכל הצרפתי הידוע,ז'אן נובל. קיר המשרביות המפורסם היה פתוח לגמרי עקב השמיים האפורים, אך בכל היה מרשים ומהנה לצפות בבניין בשנית.

bf1f1da9d8ed78c04fb4955d73638150.jpg?l=6

בשעה 10:00 אחרי הספק די מרשים לאותו הבוקר, התייצבנו בשוק Maubert, לסיור מתוק עם שרון היינריך המהממת. שרון, ישראלית שבשנים האחרונות גרה בפריז, חיה חיים שהרבה אנשים היו רק יכולים לפנטז עליהם ומקדישה את רוב זמנה לחקר אחרי המתוקים בעיר הגדולה.

f826d3f688f5e1a37a37fca7b7d182de.jpg?l=6

התחלנו את הסיור בין דוכני השוק השונים תוך טעימות (מתוקות בעיקר) ומספר רכישות.

768fda778c5e185b5316afee4f446c00.jpg?l=6

Palmiers משובחים עשויים שכבות של בצק עלים ומפוצצים חמאה.

4d5ba58b2d8c84b47bdef96eb32c66a8.jpg?l=6

פונדנט ערמונים רך ונימוח.

יש חנות אחת בשוק שחייבת התייחסות מיוחדת, חנות הגבינות של Laurent Dubois. לורן הוא מעין אדריכל ומעצב של גבינות. בחנות שלו יש אינסוף טעמים ומרקמים של גבינות מכל הסוגים והכל מוצג באסתטיות והקפדה הכי גדולים שאפשר. המקום מזכיר בנראותו פטיסרי והוא שובה לב. אה, ויש גם מלא טעימות שוות בחינם :-)

3ff21440c2f015f2927b0680e28a8cda.jpg?l=6

קצת אחרי השוק, על שדרות סן ג'רמיין נמצא סניף נוסף של השוקולטייר פטריק רוג'ה. עוד סניף מופלא של שוקולדים משובחים שאין צורך להרחיב עליהם יותר.

1a6450ad440537012696b3748789f08c.jpg?l=6

לאוהבי האקלרים אין לפספס את L'eclair de Genie, האקלרים של הגאון. אקלרים יפהפים ומוקפדים בטעמים שונים.

07503f3051e9086c7637d3fd254d2125.jpg?l=6

ויש גם את Popplini ואת Arnaud Larher ועוד, אבל על זה כבר בפוסט אחר…

באיזור מלא בתי קפה ומסעדות מדליקות שרק עושות חשק לשבת על כיסאותיהם ולהשקיף אל עבר העוברים ושבים ברחובות, אבל כזכור הפעם זה לא היה אופי הטיול שלנו ואנחנו היינו במוד הממהר.

אחת החנויות שאני אוהבת לפקוד בכל ביקור בחו”ל היא חנות הספרים של Taschen, חנות ספרים לאוהבי העיצוב והצילום אך לא רק. בחנות יש ספרים איכותיים ומעוצבים ושווה להציץ בהם לפחות פעם אחת.

d4ecd850de9c69b52cb4d6f2ccd7a8f6.jpg?l=6

ממש בסמוך אליה נמצא בר סנדביצ'ים בשם Cosi, בכניסה משתרך תור תמידי אך הסנדביצ'ים במקום מושקעים ושווים, נאפים בטאבון מיוחד וזה יכול להיות אחלה נשנוש לדרך.

עוד קצת חנויות בדרך והגענו אל הGrand epicerie, מעדניית הגורמה של בית הכלבו לה בון מרשה. המעדנייה הגדולה בפריז ויש בה הכל ובגדול. היא עצומה בגודלה ולא הספקנו לפקוד את כל הקומות. אפשר בקלות להעביר בה יום שלם.

דרך האינוואליד והשאמפ דה מרס הגענו אל מגדל האייפל עמוס המבקרים. בשביל להכנס לרחבה התחתונה יש לעבור בידוק ביטחוני מאוד לא יעיל הן מבחינה בטיחונית והן מבחינת העומס הנגרם בכניסה ולכן למי שיש כרטיס לשעה מוזמנת מראש, כדאי קצת להקדים. אני מניחה שבחודשי הקיץ המקום עמוס פי חמש מאשר בתקופה בה אנחנו ביקרנו.

אנחנו ויתרנו על הטיפוס כיוון שהראות היתה לקויה ורק הקומה הראשונה היתה פתוחה לעלייה, הצטלמנו קצת וחצינו לכיוון גני הTrocadero לתצפית מרשימה על המגדל.

7493de18504de25cfc3d4971292b0985.jpg?l=6

הגנים לטעמי עמוסים ופחות נעימים לתצפית מאשר מהכיוון השני.

מהגנים הלכנו לכיוון Palais de tokyo', מוזיאון האומנות העכשווית של פריז. מקום מדליק ומיוחד עם בית קפה עם אווירה שמחה ועליזה ושירותים מגניבים.

eda7af6bc4cb93eb9e74f04efc40c3ac.jpg?l=6

כמו בכל מוזיאון ואתר בפריז, גם כאן יש חנות עיצוב עם מוצרים מדליקים. שימו לב לעמוד המסתובב של המעצבת Dana Wyse ועליו גלולות וכדורים מכל הסוגים…

67b83654a8881ca9a553fb4138d4e28c.jpg?l=6

את הדרך חזרה לכיוון המלון עשינו לאורך גדת הסיין כשהשמיים החלו להחשיך ואורות בוהקים החלו מנצנצים בין העצים. בדרך עברנו בFlamme de liberte, אתר הזיכרון שהוקם לזכר הנסיכה דיאנה.

2fd4ac3212b6e0217a40d5e2f417b72c.jpg?l=6

בכל שעה עגולה אורות מגדל אייפל מנצנצים למך כמה דקות, גם זה היה מחזה מרהיב שזכינו לראות בעודנו הולכים לאורך גדת הנהר.

שוב עברנו ליד הגלגל הענק בכיכר הקונקורד, מהופנטים מהאורות וחוככים בדעתנו האם שווה לעלות לסיבוב והגענו עד לכיכר Vendome, “כיכר המדינה”, מוקפת בניינים יוקרתיים, חנויות יוקרה ומלונות יוקרה. במרכזה ניצב עמוד ועליו פסלו של נפוליאון וכיאה לחודש דצמבר גם 2 עצי אשוח גדולים ומקושטים ותאורה אופיינית. חתנים וכלות מגיעים לצילומי חתונה בכיכר, אך לטעמי האישי הכיכר קצת קרה ומנוכרת.

9780c0db363ea9267274718c83715832.jpg?l=6

המשכנו דרך פסאג' Galerie Vivianne רק להצצה קלה כשהרעב שוב החל לתקוף אותנו.

36a079dc549abdee7a22c22e1460ef89.jpg?l=6

החלטנו לנסות את מזלנו ולהגיע אל הFrenchie wine bar הכה מדובר ומומלץ.

כיוון שאין אפשרות להזמנת מקומות במקום, מומלץ להגיע ממש קרוב לשעת הפתיחה כיוון שהמקום מאוד פופולארי ובנוסף גם מאוד קטן (גג ל30 אנשים). בפוקס הצלחנו לתפוס את 2 המקומות האחרונים. הישיבה היא על שולחנות בר משותפים ואני חייבת לציין שבתוך המקום הקטנטן הזה היתה נוכחת די יפה של דוברי עברית…

המקום מאוד הזכיר לנו כמה מברי היין התל אביביים.

תפריט האוכל לא גדול ומחולק לקטגוריות. כל המנות שטעמנו היו לא פחות ממעולות והגיעו במהירות שיא על אף העומס. האוירה במקום כיפית וקלילה. שווה ביקור.

cc46e519cc8c91849a03cb8e9780204b.jpg?l=6

היום הרביעי –

כיאה ליום ראשון, היעד המועדף הוא איזור המונמרטר. נפלנו על יום אפרורי וגשום, אבל זה לא הרתיע אותנו ועדיין התעקשנו להגיע למונמרטר. התכנון המקורי היה להגיע למקום רגלית מהמלון, אבל בגלל מזג האויר נסענו במטרו. כבר ממראה תחנות המטרו ומהאנשים שעולים עליו ניתן היה להרגיש שאנחנו יוצאים מהשכונות המלוקקות ומגיעים לאיזור אחר לחלוטין של פריז- מעניין.

תחנת הירידה היתה מול תיאטרון המולאן רוג' שהזכיר לי נשכחות מהביקור הראשון (והאחרון) בתיאטרון בשנת 1991.

cd520c8daadf03ec75e817d1f892ec8c.jpg?l=6

תכננו לפתוח את היום בסיור חינמי של Discover Walks. לפי ההמלצות והאתר האינטרנט יש להם הרבה סיורים מעניינים ומקיפים באיזורים שונים בעיר. טעות לוגיסטית הובילה אותנו לטעות בשעת התחלת הסיור והחלטנו שלא לחכות לתחילת הסיור אלא לסייר עצמאית.

מאוד רצינו לבקר בחנות הממתקים של Denise Acabo, אך לצערנו היא היתה סגורה כיוון שהיה יום ראשון בבוקר.

אנחנו ירדנו במטרו בתחנת Blanche והתחלנו לטפס במעלה הגבעה דרך רחוב Rue Lepic. הרחוב קצת ממוסחר, עמוס בדוכני מזכרות, אך עם זאת שונה לחלוטין מהנוף הפריזאי המלוקק והמהוקצע אותנו חווינו ב3 הימים הקודמים. Cafe des Deux Moulins, הנמצא במס' 15, הוא בית הקפה המצולם בסרט 'אמלי'. סימנו וי והמשכנו הלאה.

5aee0e4a579e9dade09532c2c53777d5.jpg?l=6

במס' 23 נמצאת חנות הקונפיסרי המתוקה A la mere de famille, אם המשפחה. חנות ותיקה ומתוקה שתעלה חיוך על כל שפתיים.

867bab56eb0ac8cef5a352441057ce4a.jpg?l=6

רחוב lepic עולה ומתפתל כלפי מעלה, אך לפני העלייה החלטנו להציץ בבית הקברות של האיזור. פנינו שמאלה לrue joseph de maistre לכיוון בית הקברות כשבדרך נתקלנו בחנות מיוחדת במינה הנקראת Tombees du camion. החנות לצערי היתה סגורה, ואף על פי כן מצאתי את עצמי בוהה בפליאה במשך דקות ארוכות בחלון הראווה ובתכולה שהוצגה על מדפי החנות. לפי אתרי האינטרנט החנות מוגדרת כחנות לאספנים, לדעתי שווה הצצה בכל מקרה.

69abfe42d4394cab52034442b2dcf8e1.jpg?l=6

המשכנו עד קצה הרחוב שבפאתיו כבר רואים את בתי הקבורה המרשימים של בית הקברות מונמרטר Cimetiere de Montmartre. בית הקברות גדול ופסטורלי, הקברים מרשימים ובכניסה יש מפה עם שמות המפורסמים הקבורים בו (אמיל זולא, אדגר דגה ועוד) ומיקום קברם.

6dc0d06a8252d8522f80e80b4bfa317b.jpg?l=6

שיטוט קצרצר במקום וניסיון לא מוצלח למצוא את קברו של דגה, וחזרנו בחזרה לרחוב lepic. המשכנו לטפס במעלה הרחוב כשבמספר 54 נמצא ביתו של תיאודור ון גוך, כשאחיו וינסנט גר כשנתיים במקום.

774fb1c924c2a24170a145c6e067c7c3.jpg?l=6

מול מס' 86 ומול מס' 98 נמצאות שתי טחנות רוח היחידות שנותרו במונמרטר.

df3950ef19722f84fcc5b22fa160f4dc.jpg?l=6

הליכה לכיוון Place Marcel Ayme הובילה אותנו אל פסל חוצה הקירותPasse Mraille המתאר אדם המגיח מתוך קיר אבן, גיבור סיפור קצר של הסופר אמה שהתגורר במבנה הסמוך.

87c7d918d9dfd02e4a8a028f081e511e.jpg?l=6

טיפוס במעלה הרחוב הוביל אותנו אל Place Dalida, לזכר הזמרת שהפכה לאגדה.

cb7cc84ce69e3fb45ddcdb667ead42a3.jpg?l=6

הרחוב המקסים והציורי ממשיך לטפס ואנחנו איתו. בקצהו ניתן להבחין בכרם מונמרטר Clos Montmartre, הכרם היחיד בפריז. במקומות כך אומרים נטועות 2000 גפנים וכל שנה בחודש אוקטובר מתרחש בציר הענבים המלווה בהפנינג גדול ובחגיגות שנמשכות כ5 ימים.

ממש בתחתי הכרם נמצא הקברו הותיק Au Lapin Agile ועליו ציור הקיר של ארנב הקופץ מסיר בישול.

ee608ebb9b1a4e6246dacb380682a7ef.jpg?l=6

חוזרים לטפס מעלה אל ראש הגבעה כשחנויות התיירים המפורסמות מתחילות לבצבץ, עמוסות מזכרות וציורים. הצטיידנו בכוסות יין חם ושוטטנו בין המזכרות עד הגיענו לPlace du Tertre, הכיכר המרכזית והתיירותית בכפר, עמוסת ציירי דיוקנאות שגם במזג אויר אפרורי וגשום מתייצבים ומתיישבים לציורי דיוקנאות.

61ffa2b6160f272fa7f05c87220517e7.jpg?l=6

הדרך מהכיכר אל בזיליקת הלב הקדוש (Sacre Courer) קצרצרה אך איטית עקב עומס המבקרים במקום. מאוחרי בתי הכיכר נגלית הבזיליקה במלוא עוצמתה וגודלה. התור לכניסה ארוך, אך מתקדם בקצב סביר למדי, כשגם כאן כמו בשאר אתרי התיירות המבוקשים, יש בדיקות אבטחה כביכול קפדניות, כשבפועל כל אחד יכול להבריח פנימה מה שירצה.

הגענו פנימה באמצע מיסת יום ראשון ונכנסנו כמו לסצנה מאחד מספריו של קן פולט על תקופת ימי הביניים. הבזיליקה מרשימה ביותר ושווה ביקור. אל הכיפב המרכזית לצערנו לא הצלחנו לטפס עקב תור ארוך במיוחד (ושוב חוסר זמן).

160d4487ef78fbda2f53580ad60fbe25.jpg?l=6

ff581b7a14f313c8a12544cecf94a02d.jpg?l=6

ביציאה החוצה נגלה לפנינו נוף מרהיב ומסחרר כשכל פריז פרוסה לפנינו וגרם של אינספור מדרגות עמוסות תיירים מצטלמים על רקע הבזיליקה.

9c079073d712b7a4550b916b9d4d24a9.jpg?l=6

פריס גדושה במדרגות. באיזור המונמרטר נמצא ריכוז לא קטן של מדרגות. אין ספק שלהגיע לעיר בכושר זה רעיון לא רע. מזל שאת המדרגות הבאות עשינו בירידה…

cd66726e7e70d56176ca845492d2f714.jpg?l=6

הגענו לrue des martyrs רעבים מכל העליות והירידות ונכנסנו לPAIN PAIN, בולונג'רי ופטיסרי שנראה מבחוץ עמוס באנשים.

7fa548a534ae1d9098a40a949bf61c00.jpg?l=6

מבחינתי תור ארוך הוא לרוב סימן למקום מצוין ואכן כך היה. מבחר המאפים במקום גדול מאוד והכל מוגש בצורה אסתטית ונעימה, הקושי היחיד במקום היה למצוא עובד דובר אנגלית. במילים רצוצות שנעו בין אנגלית ולצרפתית רכשנו לעצמנו קיש סלמון מופלא ועשיר וטארט פירות יער חמצמץ בדיוק במידה ועל שניהם התענגנו בזמן הנסיעה במטרו.

נכנסנו לתחנת המטרו Abbesses כשאנו עוברים בתוך כיכר עמוסה מתקני שעשועים לילדים ודוכני מזון. הפעם היתה נסיעה מעט ארוכה בשני קווים שונים לעבר הBercy Village/

9625be3ec3fe00e87b41a88efd65b90f.jpg?l=6

ירדנו בתחנת Cour Saint-Emilion אשר נמצאת ממש בפתח הBercy Village.

המקום מזכיר שתי טיפות מים את מתחם התחנה. רחובות של מבני אבן בני קומה אחת ששימשו בעבר כמחסני יין, כשבמרכז עוברת מסילת רכבת. בכל מבנה חנות יפה עם מוצרים יקרים, מספר בתי קפה ומסעדות ומלא משפחות צרפתיות שמחפשות דרך להעביר את יום ראשון. ניצלנו את המקום לשימוש בשירותים ודי מהר התעופפנו משם.

cdd3fb7ee8c3e31f334e7837d8656be3.jpg?l=6

ממש בפאתי המתחם נמצאת הכניסה הדרומית לParc Bercy. פארק יפהפה המתפרש על שטח של כ140 דונם, עמוס גנים פורחים, בריכות ומפלי מים. הפארק מחולק לאיזורים שונים ושטחו המרכזי קרוי על שם יצחק רבין. אתנחתא מצוינת לרגליים ביום שטוף שמש.

בלב הפארק, במעלה גרם מדרגות עוצמתי עשוי בטון, משתרע גשר סימון דה בובואר (Passerelle simone de beauvoir). הגשר מיועד להולכי רגל ורוכבי אופניים בלבד והוא מחבר בין שתי גדות הנהר. זהו גשר גלי מעץ ופלדה, נעים מאוד להליכה ועיצובו שווה לב.

023477a0bda61b07a539f332668e4e6b.jpg?l=6

בצידה השני של הגדה, בסוף הגשר, נמצאת הספרייה הלאומית של צרפת. ארבעה מגדלי זכוכית בדמות ספרים פתוחים בעיצובו של דומיניק פרו, כשברחבה שבינהם נמצאת מעטפת בדמות יער גשם.

מאחורי הספריה נמצאות שדרות Avenue de france. לתחושתינו נראה שזה רחוב בעיקר שמקומיים מבקרים בו. עצרנו תחילה ב MK2 שנראה כמו רשת בתי הקולנוע הגדולה בעיר. העצירה נועדה בעיקרה לשימוש בשירותים, אך במקום התגלתה חנות מדליקה של פריטי עיצוב משעשעים ואף של ממתקים מיוחדים.

0dff1d2ea2403def13a5c96a402cb2f8.jpg?l=6בהמשך הרחוב מגוון רחב של חנויות עצומות בגודלן כמו דקתלון, H&M, טויס אר אס ועוד. חנויות בהן אנחנו היינו היחידים שלא היינו מקומיים.

20eaef5191cb78d62de11dd6cc157f32.jpg?l=6

בסיומו של השופינג, ירדנו לתחנת המטרו bibliotheque החיננית ושמנו פעמינו לכיוון שער הניצחון החדש La Defense בעזרת קו מטרו מספר 1. המטרה העיקרית היתה לבקר בשוק חג המולד שהשנה בניגוד לשנים קודמות הוקם תחת שער הנצחון ולא לאורך שדרות השאנז אליזה.

ירדנו בתחנת לה דפאנס העצומה ועמוסת הקווים ולקח לנו לא מעט זמן להתכוונן ולמצוא את היציאה הנכונה. בחוץ חיכה לנו שער הניצחון החדש וסביבו גורדי שחקים לרוב.

981e7faac7acd3635cf37f4ff4ec91cc.jpg?l=6שוק חג המולד היה עמוס אנשים ועמוס דוכנים. מצדיק את הנסיעה? לא בטוח. התנחמנו בנוף השונה שנגלה מסביב, עשינו סביבון קצרצר בין חלק מהדוכנים והספקנו לחזור עם אותו כרטיס הנסיעה (שתקף לשעה וחצי) לרובע מס' 1.

לחובבי הקניות – אזור לה דפאנס שופע קניונים וחנויות ענק.

216e381e543fb3546f04e1ba22c880b9.jpg?l=6

חזרנו למלון לקראת ערב וכיוון שזה היה יומנו האחרון בעיר, יצאנו לסיבוב אחרון כשהיעד הנבחר היה עלייה לגלגל הענק. הצטיידנו שוב ברביעיית מקרונים מופלאה מבית פייר הרמה מהסניף הקרוב לכיכר הקונקורד בrue cambon (הפעם בטעמי ארל גריי ותמרים, מנדרינה, פלפל לימון ופירות יער וקרמל מלוח). המשכנו לכיכר הconcorde לסיבוב בגלגל הענק.

5a3de2a40e176ac40fa4ab75995e6d3b.jpg?l=6

מצד אחד העיר חשוכה בלילה וקשה להבחין בכל אתרי התיירות שביקרנו בהם לכל אורך הטיול, אך מצד שני העיר מוארת בצורה מקסימה והמקרונים המופלאים שנישנשנו בזמן הסיבובים (2) בהחלט הנעימו את זמננו.

את ארוחת הערב החלטנו לאכול במקום שלא הכרנו קודם לכן ושלא שמענו עליו המלצות. ממש בסמוך למלון בו לנו עברנו במקום קטן עם תור ארוך שהשתרך לו בחוץ. אני הסקתי שאם יש תור אז כנראה שיש סיבה לתור, וכך מצאנו את עצמנו עומדים גם בתור. תור למה? עוד לא היה לנו מושג…

בסך הכל חיכינו משהו כמו 10 דקות וקצת התחנחנויות לאחד האחראים גרמו לנו להיכנס לפני כמה לקוחות שהגיעו לפנינו. הגענו לIovine's, מסעדה איטלקית משפחתית קטנטונת. התפריט מינמליסטי וכולל מגוון פלטות של סוגי נקניקים וגבינות – הכל נפרש במקום, וכן טאבון שמוציא בצקים מופלאים שעליהם מבחר נקניקים וגבינות. וכמובן הרבה אלכוהול וכמה קינוחים איטלקיים קלאסים. האירוח נפלא, חם ולבבי והמקום פשוט וטעים ומומלץ בחום.

12ccc145b1722a37e2789b417693525f.jpg?l=6

בבוקר האחרון, אחרי כמה נשנושים מהפטיסרי הסמוך, שמנו פעמינו לתחנת Les Halles. התחנה גדולה, כוללת מספר קווי מטרו ורכבות וכדאי להיות ממוקדים לאן רוצים להגיע בדיוק. בשעה שאנחנו הגענו רכבות לכיוון נמל התעופה שארל דה גול יצאו בכל 5 דקות בדיוק מושלם כך שהנסיעה התגלתה כמאוד נוחה, אפילו יותר מנהג פרטי כיוון שברכבת נחסכים כל פקקי התנועה והרכבת נוסעת בדרכים מעניינות יותר, בין שטחים חקלאיים.

4b2bac2fc0909026c9eeb3dc8553c857.jpg?l=6בדרך חזור טסנו עם חברת איזי ג'ט. השירות בטיסה היה מצוין והטיסה נחתה בזמן המדויק.

היה טיול מופלא – מומלץ בחום !

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של boaztavor?

‹ הפוסט הקודם
טנריף 2017
טנריף 2017
מתוך הבלוג של boaztavor
20-10-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של boaztavor »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפריז

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד כרטיסים לאטרקציות לחסוך את התור
ולבלות יותר
ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×