סין - טיול וחוויה אותנטית

סין היא ערב רב של תרבויות. טיול ברחבי המדינה הוא הזדמנות להיכרות אמיתית עם אורחותיה ואנשיה, רחוק ממה שרואים בטלויזיה ובקולנוע. הנה סיפור מסע ברחבי סין האמיתית, מתחילים בגוואז'ו ומסיימים בגואנג'י. השמות לא אומרים לכם הרבה? זו ההזדמנות להכיר.

צמרת שפירא מואטי
תמונה ראשית עבור: סין - טיול וחוויה אותנטית - תמונת קאבר
© גיל חן

חלק א'

בכתבה זו:

ראשית דבר - למה דווקא לסין

אותנטיות היא המילה המובילה במסע זה. בניסיון להגיע לחוויה אותנטית מקסימאלית, חיפשנו מסלול ייחודי בסין. חיפשנו הזדמנות למפגש עם תרבויות ואורחות חיים השונים משלנו; היכרות עם חברה, שחיה עדיין על פי מסורת רבת שנים והשפעת העולם המודרני טרם פגע בה; מקום שהאדם חי עם ובכבוד לטבע ולעוצמתו. אנו זוג בשנות הארבעים, האוהבים לטייל במקומות מיוחדים, בסגנון טיול "תרמילאי פלוס", על מנת להצליח לחוות את המקום במקסימום האותנטיות שלו. אכן, קיבלנו אותנטיות מגוונת, מאתגרת, מתסכלת, מרגשת, ישירה ונוכחת. הדבר הראשון ששמנו לב אליו בהקשר זה היה במהות המושג "מדברים סינית" - הם מדברים סינית ורק סינית! מגדל בבל ניראה בהיר מתמיד.

הנה מסלול הטיול כולו:

  • הונג –קונג כבסיס יציאה.
  • מעבר יבשתי לעיר שן-זן (Shen Zhen).
  • גואי-יאנג (Guiyang)
  • קאלי (Kaili)ביקור בכפרי מיעוטים באיזור.
  • קוונצינג (Congjiang)
  • שאוושינג (Zhaoxing)
  • סאנג-יאנג (Sanjiang)
  • גווילין (Guiling)
  • האנג-יאוו (Huangyao)
  • גווילין (Guiling)
  • שן-ז'אן (Shen Zhen)

לתחילת הכתבה

כל כך קל בהונג קונג

הטיול שלנו החל והסתיים בעיר המגדלים, המחברת בין מזרח ומערב - הונג קונג. זוהי עיר מודרנית, שוקקת חיים, שופעת מרכזי קניות, שווקים, מסעדות מגוונות, בתי מלון ושירותי תיירות.  קל להתנייד בה – יש מערכת מטרו מצוינת, נוחה, מדויקת ומהירה, המשולבת עם רכבות (יש רכבת נוחה משדה התעופה אל העיר) וכמובן שיש גם מוניות ואוטובוסים. המערכת סואנת, המוני אנשים זזים בה. רכישת הכרטיס במכונות היא מאוד נוחה - פשוט לוחצים על היעד. רצוי שיהיה לכם כסף קטן לצורך זה, כיוון שקשה לפרוט. קיים כרטיס נסיעה לתייר לכמה ימים. כמו כן, כדאי להצטייד במפה של העיר (באנגלית ובסינית) עם שמות התחנות. מפות של העיר, הכוללות קווי תחבורה, מחולקות חינם בשדה התעופה, במלונות ומרכזי תיירות.

קל לתקשר עם התושבים בעיר, בה האנגלית נשמעת כמעט בכל מקום. ספרות באנגלית יש בחנויות מעטות. חנות גדולה לספרים באנגלית (ומעט מפות) נמצאת ליד כניסה לתחנת המטרו Jordan, קרוב לרחוב נתן, שם רכשנו את מדריך "לונלי פלנט", מפה ושיחון (במנדרינית). חשוב ביותר להגיע לסין עם חומר מודפס, משום שדי קשה להגיע שם לאינטרנט ומדפסת.

קל לשבוע בהונג קונג – ברוב המסעדות יש תפריטים באנגלית וניתן לראות ולבחור את המרכיבים הטריים לארוחה, המתבשלת במקום. העיר מתאפיינת בשפע קולינרי מגוון: פירות ים, דגים, פירות אקזוטיים, בשרים ועוד. מדוכני רחוב, דרך מסעדות קטנות למסעדות יוקרה ורשתות. המחיר הממוצע לאדם לארוחה הוא 40-60 $HK. מסעדה הודית מצויינת עם מאכלים מיוחדים נמצאת ממש מול הכניסה למלון Hang Fa Lau.

קל לישון – יש בעיר שפע של בתי מלון וגסט האוסים ברמות שונות. המלצתנו החמה היא על מלון Novotel - אי שקט, נקי וממוזג במיקום מעולה, נוח ומרכזי. קל לצאת מן המלון ולחזור מהרחובות הסואנים, המוני האנשים, המסעדות, חנויות, הלחות והחום. לקחנו את החדר הזוגי הזול ביותר (במחיר 885 $HK ללילה. בהזמנה מראש באינטרנט ניתן להשיג זול יותר). קיבלנו מיטה זוגית ענקית, חדר בגודל סביר (רוב המלונות בהונג קונג מציעים חדרים קטנטנים), מעוצב, נוח ומפנק. בחדר ישנם כספת, קומקום חשמלי, תה, מעבירי חשמל, חלוקים ועוד. בלובי ישנן עמדות אינטרנט חופשי. השארנו מזוודות לשמירה לכל תקופת הטיול, ללא עלות. הכתובת: Natan Road 348, Kowloon. טלפון: 3965888(852).

קל לבזבז – יש בהונג קונג המון מרכזי קניות, בהם המחירים דומים לארץ ושווקים, בהם חייבים להתמקח והרבה. השיא היה צמיד, עליו ביקשו בשוק 180 HK$ (בסוף רכשנו אותו ב-15).

קל להוציא ויזה לסין – (למי שלא הוציא בארץ) דרך סוכנויות או באופן עצמאי. אנחנו החלטנו להוציא באופן עצמאי. בכניסה לשגרירות עוברים בדיקות ביטחון ושיקוף, לא ניתן להיכנס עם תרמילים, שקיות, תיקים גדולים וכו', אין שמירת חפצים ואין מקום להמתין. על כן, אנו התפצלנו - אחד נשאר ברחוב, למטה עם הציוד ואחת עלתה לסדר. מקבלים טפסים מנציג, ממלאים, הנציג בודק, נותן מספר וממתינים לתור בדלפק. משאירים שם את הדרכון ומקבלים אישור עד לקבלת הויזה. הויזה המהירה ביותר מתקבלת אחרי 24 שעות. מחיר ויזה מהירה ל-3 חודשים, כניסה אחת, הוא 400 $HK. התשלום הוא בזמן קבלת הויזה, במזומן בדולר הונג קונג בלבד (אם שכחתם, יש דוכן המרת כספים ליד המעליות). ישנו תור נפרד לקבלת הויזה. חשוב לבדוק חגים לאומיים, בהם השגרירות סגורה, כמו ראש השנה הסיני, 1 במאי, אז סגור שם ל-3 ימים.

לתחילת הכתבה

המעבר לסין ולעולם אחר

במטרה לצמצמם עלויות, החלטנו לעבור יבשתית לסין, לעיר שן-זן (Shen Zhen) ושם לקנות כרטיסי טיסה לגואי יאנג, נקודת התחלת הטיול (קיימות טיסות גם מהונג קונג, לרוב במחיר כפול). המעבר לסין היה גם שינוי בסגנון הטיול שלנו. נפרדנו מהפינוקים, הפקדנו את המזוודות והציוד היקר בשמירה במלון (חינם), העמסנו תרמילים על הגב וצעדנו לתחנת המטרו הקרובה. אחרי כמה תחנות החלפנו לרכבת לשן ז'ן. למרות שמכונת הכרטיסים מאפשרת רכישת כרטיס משולב עד שן זן, מומלץ לרכוש כרטיס עד ליעד הרצוי במטרו ואז לרכוש כרטיס לרכבת. אנו נאלצנו לרכוש כרטיס נוסף לחלק השני כי הכרטיס פשוט נבלע, כנ"ל בכיוון ההפוך (המחיר הוא 40 Y לאדם במטרו ועוד רכבת מקאולון לשן-זן).

הנסיעה ברכבת נמשכת כחצי שעה. מספר האנשים הולך ומדלדל עם כיוון הנסיעה, עד לתחנה הסופית. כבר ברציף חשים בשינוי האנרגטי - מעט אנשים, קצב אחר, שקט יותר. זו היתה הזדמנות אחרונה למנצ'יס מערבי, בחנות צנועה סטייל דיוטי פרי (שוקולדים, עוגיות, סיגריות, אלכוהול). השילוט מכוון אל מעבר הגבול של הונג קונג. כמה צעדים נוספים ומגיעים לכניסת הגבול לסין. שם אנו ממלאים טפסים, בהם גם הצהרת בריאות (שפעת החזירים החלה כמה ימים קודם כן). הפקידים (עם מסכות על פיהם) מחתימים הדרכון וזהו. מולנו היו טורים של סינים נרגשים, העוברים בכיוון ההפוך- מסין להונג קונג. התאורה מתעמעמת לאור ניאון חיוור, המזכיר חדרי חקירה. אנו יוצאים המומים לחושך. לא ברור אם אנו מחוץ למבנה או בתוכו, אוירה של תחנה מרכזית ישנה בלילה, אנשים די מוזנחים עם פליירים ביד, מנסים למכור לנו משהו. מניסיון קצר לתקשר, ברור לנו שהמילים המשותפות לנו ולהם מסתכמות ב-Taxi ,Hotel.

אנו מתקדמים בחושך לכיוון האורות, שמקורם מתברר כמלונות דוחים, יקרים יחסית (לסין) וללא תקשורת באנגלית בכלל. אנחנו ממשיכים בצעידה לצליל קריאות ה-Hotel של אוחזי הפליירים, כשלפתע אנו מזהים גם את שאר המילים - איזו הקלה! מצאנו מישהו דובר אנגלית או, נכון יותר, הוא מצא אותנו. הסברנו שאנחנו מחפשים מלון וטיסה לבוקר של יום המחרת והוא אמר שיעזור. האיש הוביל אותנו לתוך מלון ענק, שבעברו היה מפואר, אך נכון לעכשיו הוא מוזנח, מרופט ומלוכלך. עברנו פקידות קבלה במדים ובמעלית נפגשנו עם גברים שיכורים מאד, המשלימים את האווירה הכללית.

לא אהבנו את החדר והמחיר היה גבוה, גם לאחר המיקוח - 240 Y ללילה. בדיעבד, ברור לנו שהיה ניתן למצוא מלון טוב בהרבה ובחצי המחיר, אבל "האיש המתקשר" היה נחמד והוא סייע לנו, שזה היה נחמד. הוא הזמין בטלפון את כרטיסי הטיסה לבוקר ושלח מישהי להביא אותם. כשרצינו להוציא כסף מבנקט בכדי לשלם לו (760 Y, אחרי שהכרטיסים היו בידינו) הוא הצמיד "שומר ראש" להגנתנו, כמלווה. האיש גם אירגן לנו מונית לבוקר לשדה התעופה (במחיר 150 Y - שעה נסיעה, מוקדם בבוקר לפני הפקקים הרבים שיש במהלך היום). כשביקשנו בבוקר להחזיר את המפתחות לפקידות הקבלה, אחרי הרבה תנועות ידיים וסימני שאלה, התברר שבכלל לא ישנו במלון שלהם (יש להם מפתחות שונים)! "שומר הראש" מאתמול הופיע פתאום, לקח את המפתחות ודאג שנכנס למונית ושוב הסביר לנו בפנטומימה לשמור על התרמילים.

מצאנו עצמנו בסין, במונית שמישהו הזמין לנו ,עם נהג שלא יודע אפילו מילה אחת באנגלית. השילוט סביב היה בסינית, הרחובות ריקים... אני מודה שלאורך רוב הדרך השתדלתי לדחוק חרדות ולראות את הצד החיובי בכל המצב המוזר הזה. ההגעה לשדה התעופה הייתה משמחת מתמיד. המלצה: להגיע במהלך היום לעיר, לרכוש את הכרטיס ולסגור מלון לפני החושך או לפגוש איש קשר מומלץ. שדה התעופה היה מאורגן, נקי ומדויק. דיברו שם אנגלית והטיסה היתה נעימה וקצרה.

לתחילת הכתבה

גוויאנג - מחוז גְװֵיג'וֹאוּ

נחתנו בגְװֵייָאנְג (贵阳/Guìyáng), בירת מחוז גְװֵיג'וֹאוּ (贵州/Guìzhōu), בדרום מערב סין. זהו אחד המחוזות העניים והלא מפותחים בסין. שטח המחוז הוא 170,000 קמ"ר ואוכלוסייתו נאמדת ב-38.4 מיליון נפש. המחוז מכיל את רוב קבוצות המיעוט שבסין, מחצית משטחו מוקצה לטובת נפות אוטונומיות של המיעוטים השונים. שני שלישים מתושבי המחוז הם בני האן, והיתר שייכים לשמונים קבוצות אתניות שונות: מְיָאו (ידועים כהְמוֹנְג בדרום-מזרח אסיה), בּוֹיֵי, דונְג, יִי, שְווֵי טוּגְ'יָה ועוד. שפה: מעטים דוברי אנגלית ויש מקומות שמתקשרים רק בניב המקומי בלבד ולא במנדרינית. השטח הוא הררי ברובו. גובה ממוצע הוא 1,000 מטרים מעל פני הים. האקלים: סוב טרופי לח. ישנם כמה שינויים עונתיים. טמפרטורה שנתית ממוצעת היא 10 עד 20 ° צלזיוס, בינואר -1- 10 ° צלזיוס, יולי 17-28 ° צלזיוס. כבר בשדה התעופה בגְװֵייָאנְג לא הצלחנו למצוא דוברי אנגלית (גם לא במודיעין). מכאן ואילך התקשורת התבססה על שתי הצבעות בסיסיות: אחת הצבעה על משפט מתוך שיחון רשום במנדרינית - משפטי מפתח כמו: "איפה האוטובוס ל...?" והצבעה שנייה: על שם היעד הרשום בסינית (לצד האנגלית) במפה. השיטה עבדה ביעילות לאורך הטיול, כך שויתרנו מראש על הרעיון להגות את המשפטים נכון.

משדה התעופה לקחנו אוטובוס מקומי (ממש בפתח היציאה) לתחנת הרכבת לקאלי (Y 10 לאדם). המקומיים נעצו בנו מבטים, משום שלא היו שם אנשים מערביים בכלל, חייכו אלינו בנימוס או במבוכה. מהחלון מתגלה אלינו עיר ענקית, צפופה ומלוכלכת. אנו ניגשים לכיוון תחנת הרכבת, המוני אנשים זזים ועומדים בתורים אינסופיים באולמות מלאים. אנחנו לא מצליחים לתקשר עם איש, גם לא בשיטת ההצבעה. אנשים אדישים, לא עוצרים, לא עונים, לא רואים אותנו ממטר. החלטנו לעבור לאופציית הנסיעה השנייה – אוטובוס. שוטר חביב מכוון אותנו לתחנה הנכונה. אנחנו מגיעים למגרש כורכר. המון אוטובוסים, רובם קטנים, אין תחנות. על חלון הרכבים שלטים בסינית, עם היעד בכתב יד. אוטובוסים נכנסים ויוצאים, אנשים הולכים וממתינים בין האוטובוסים הצפופים. אנחנו בתור לשלנו. ברגע שהדלת נפתחת הם נדחסים ונדחפים בלי התייחסות אם לפניהם, זקנה או אישה עם תינוק. פה זה לא שהם לא רואים אותנו ממטר, הם לא רואים אף אחד. אולי אלו הם חוקי ההישרדות באומה שכזו. האוטובוס סביר, מושבים מרופדים ומרופטים עם משענת גב יורדת. הנסיעה בת שעתיים וחצי עם נופים מדהימים של גשום ואפור, הרים, המון עצים וירוק, שמכוסים במהירות בערפל (המחיר - 40 Y לאדם).

לתחילת הכתבה

ביקור בעיר קאלי - בסיס לכפרי האזור

הגענו לקאלי (Kaili City, הם הוגים זאת "קאני"). אנחנו יורדים בתחנה הסופית, עוצרים בדוכן פירות ואז המונים פונים בחיוך לעזור לנו לעצור מונית ולהסביר לנהג את יעדינו (מוניות בקאלי עולות כ-5 Y). המלון בו לנו נקרא Yingpanponational Hotel. במלון קיבלו אותנו בהתרגשות וחיוכים רבים, משום שהיינו בו האורחים המערביים היחידים, ולפי הבנתנו, גם בעיר עצמה. על הלוח בקבלה היה מצוין מחיר מסוים, אולם בפועל ביקשו מאיתנו מחיר הנמוך ממנו, כי זו היתה לא 'העונה החמה'. שילמנו 150 Y ללילה לזוג - בדיעבד היינו אמורים להתמקח ל-120 Y. במלונות בסין מקובל לשלם ללילה מראש ובנוסף לתת פיקדון בסכום של לילה או שניים (יש לקבל קבלה על הפיקדון, כנגדה מוחזר הכסף בסיום השהות). העובדים במלון דיברו סינית בלבד. כל תקשורת איתם דרשה סבלנות, זמן ויצירתיות רבה. לקח לנו 20 דקות, שיחה עם שלוש עובדות, כולל בעזרת שיחון, רישום תאריכים במספרים, פנטומימה ועוד, בכדי להסביר שאנו רוצים לשלם לעוד לילה.

המלון עצמו היה מצוין - נעים, נקי, שקט, נוח וממוקם במרחק הליכה של כ-5 עד 10 דקות לכיוון הקניון, האיזור המסחרי הגדול ומרכז האינטרנט העירוני - חנות מלאת מחשבים ובני נוער (המחיר: 2 Y לשעה). במרחק 5 דקות הליכה לכיוון השני נמצאת תחנת האוטובוסים, משם ניתן לצאת לכפרי האיזור. כתובת המלון: 53 East Yingpan Road, טלפון: 08553837779.

בסמוך למלון נמצאת נציגות של "משרד התיירות" הצנוע ביותר. על קירות המשרד תלויים מפות וצילומים, כדאי ליצור קשר קודם במייל או בטלפון. האחראי על המקום הוא בילי, אשר דובר אנגלית טובה מאד ובעל ידע נרחב. לצערנו, הוא היה בחופשה בדיוק בזמן שהותנו בעיר. יצרתי עימו קשר מראש והוא ענה לי באדיבות בטלפון הנייד ובמייל, גם בזמן חופשתו. במשרד פגשנו את שותפו (דובר יפנית ואחראי על תיירות יפנית). הוא התקשר לבילי וכך שוחחנו איתו והוא הסביר לשותף שעזר לנו. שניהם אדיבים ונחמדים מאד. חשוב מאוד: יש לקנות מהם מפה של האיזור באנגלית וסינית, אשר אין במקומות אחרים! אנחנו קנינו שתיים כאלה, ליתר ביטחון (המחיר 10 Y לאחת). מפה זו - ערכה לא יסולא בפז. היא הייתה החיבור שלנו למציאות, התמצאות ותקשורת לימים רבים. כדאי לברר עם בילי מתי ולאיזה שווקים כדאי ללכת. בכל יום יש שוק מדהים במקום אחר. השוק הוא ההזדמנות הטובה ביותר לפגוש את האנשים והתרבות. הנסיעה לכפרי האיזור באוטובוסים היא נוחה מאד. יש אוטוסטראדות חדישות וענקיות, המובילות באוטובוסים טובים לכפרים עתיקים במרחבי נוף מדהימים. אם בכל זאת רוצים נהג צמוד, ניתן להיעזר בבילי או שותפו.

  • פרטי התקשרות עם בילי ואותו משרד תיירות:
    Cits - China International Travel Service S.E. Guizhou
    No 53 East Yingpan Road
    טל: 0855-8222099
    המייל של בילי, האחראי: billyzhangtour@hotmail.com
    אתר של המשרד (מומלץ - מכיל מידע רב באנגלית): www.toguizhou.com

לתחילת הכתבה

יוצאים אל הכפרים

נסענו לשוק בכפר Baojing, מרחק נסיעה של שעה וחצי-שעתיים באוטובוס (במחיר 22 Y לאדם). זו דרך יפהפיה, עם יערות וכפרים פסטורליים. מזג אויר היה גשום, אך מסתבר שרוב הזמן שם גשום. הגענו לשוק קטן בפאתי כפר/עיר מודרנית. מראה השוק שנגלה לעינינו היה כמו לקוח מזמן ומקום אחר: המון אנשים, התרחשות בלתי פוסקת, נשים בתלבושות רקומות, עם קישוטי שיער מכסף וכובעים מסוגננים מוכרות חוטים ותכשיטים. לצידן, רוכלים זקנים, הנושאים זוג חזירים בסלים, קערות עם דגים חיים, צעירות לבושות ג'ינס ונושאות תינוקות במנשאי גב רקומים מדהימים. קבוצת גברים עומדים וצופים בארבעה מסכי טלוויזיה צמודים, המקרינים סרטים שונים בבליל סאונד רם: ריקודים ושירה מסורתיים, קרבות שוורים, ועוד. בתוך ההמולה הזו, רופא שיניים מטפל בחולה, חשוף בגשם, לצד דוכן עשבי רפואה, דוכן מטריות, איש עם רמקול, המדגים (בקערות פלסטיק מלאות מים) ומסביר בקול על ההמצאה החדשה - כף חשמלית! לידו נמצא רופא אוזניים, סביבו מתגודדים רבים לצפות בנעשה... חוויה אותנטית!

פגשנו, טעמנו, הרחנו, מיששנו, ספגנו את המראות והצלילים, עד כמה שיכולנו להכיל. הגשם יורד, האנשים נועצים בנו מבטים, כשאנו מנסים ליצור עמם קשר רובם צוחקים. גם בלי שפה משותפת, הצלחנו לבצע רכישות למופת: תכשיטים, מנשאים, רקמות וכו', הנמכרות באלפי אחוזי רווח במקומות התיירותיים. חזרנו לקאלי – מקומיים עצרו עבורנו מונית, שבשתי דקות נסיעה (4-5 Y) הביאה אותנו לתחנת אוטובוסים מסודרת, עם רציפים, קופה וצגים אלקטרוניים. מחיר הנסיעה היה מעט יקר יותר מהמחיר בהלוך – מסתבר שיש חברות אוטובוסים שונות, הגובות מחירים שונים לאותו היעד. בהמשך הסתבר לנו שגם מחיר האוטובוס נתון למיקוח ולתייר יש סיכוי לשלם יותר ממקומי, לעיתים על פי הנחיות רשמיות!

אחרי מקלחת חמה, ארוחה וסיבוב בקאלי, הגענו לרחוב עם חנויות מעצבים, תואמות צפון דיזנגוף וגן החשמל - בסגנון ובמחירים. לא ברור מי קהל היעד, אבל היו דברים יפים ומיוחדים. הרחובות בקאלי נקיים יחסית. יש בעיר שווקים ואזורי אוכל, קניונים ומופעים. זו עיר מקסימה, לא גדולה, נוח להתמצא ולשוטט בה. תושביה של העיר נחמדים וחייכנים ושירותי תיירות בה הם נוחים וזולים. כדאי להשתמש בה כבסיס לטיולים בסביבה. יש הרבה כפרים באזור, השונים זה מזה בתלבושות ובמנהגים. כדאי להגיע אל קאלי בימי שוק או בחגים, היא מציעה איכויות שלא פגשנו במקום נוסף .

במטרה לשמר את תרבויות המיעוטים, חלק מן הכפרים סביב לעיר נבחרו להיות כפרים "שמורים" והם הפכו להיות אתרי תיירות. תושבי הכפר מקבלים "עידוד" מן השלטונות לחיות על פי מסורתם בלבוש, מלאכות יד, מאכלים, מופעי שירה וכו'. תשתיות הכפר, מקדשים ומבנים היסטוריים זוכים לשיפוץ ושימור. בהתאם, נגבים דמי כניסה לכפר ולתושבים יש הזדמנות להתפרנס גם מחנויות, מסעדות, בתי אירוח ומופעים לתיירים. יש לזכור שהכוונה היא בעיקר לתיירים הסינים הרבים. כשנכנסנו לכפר "השמור" הראשון, תהינו האם האותנטיות נשמרת ואיך תושבי המקום מתייחסים לרעיון. לשמחתנו, טיילנו עם תיירים סינים דוברי אנגלית (הראשונים שפגשנו באוטובוס, אחרי 5 ימי סינית נטו), כך זכינו להתארח בבית מקומי ולקבל תרגום והסבר ישירים.

התושבים (בעיקר הנשים) לרוב לובשים את התלבושת המסורתית או חלקה (ראינו נשים עודרות ועובדות בתלבושת "חגיגית", רחוק "ממסלול התייר" בכפר). בכל מקרה, הם גאים מאד במסורת והעניין שיש בה. פתרון השימור התיירותי מאפשר להם המשך חיים סדירים בכפר. בכפרים רבים קיימים קשים כלכליים, המובילים לעזיבת צעירים לערים הגדולות בניסיון להתפרנס, דבר המשבש את חיי הקהילה הכפריים והמסורת ולעיתים קרובות מוביל לעוני ופשע. ביקרנו בכמה כפרים "שמורים" ומצאנו את הרעיון כחיובי לתושבים ולתיירים. יש בכך הזדמנות לפגוש תרבויות מרתקות באותנטיות קלה ונוחה, יחסית. שירותי התיירות משרתים רק את התייר (חשמל, מקלחת בגסט האוס). התושבים, לעומתם, חיים כמו בשאר הכפרים (מקלחת וכביסה בנהר, בישול על מדורה, שדות אורז בגבהים עם מחרשת עץ ובהמה...).

בכפרים "לא שמורים" האותנטיות "קשה להכלה" עבור התייר. כלומר, אין שירותי תיירות כלל (אין מסעדות/מים מינרליים/שירותים/לינה ואירוח /תחבורה סבירה) והסיכוי לפגוש חיי כפר פעילים הם קלושים, אם אין חג או שוק. כפר "שמור" מומלץ הוא Xijing - כפר מדהים בנוף יפהפה. גם אם יהיו שם תיירים, סביר להניח שרובם יהיו סיניים, כך שחוויית התייר המערבי נשמרת ואף מתרחבת. מעניין לפגוש את מגוון התרבויות וההבדלים בארץ עצומה זו. ניתן להגיע לכפר עם אוטובוס מקאלי. בכפר יש אפשרויות רבות ללינה נוחה וטובה, כך שאפשר גם להמשיך את המסלול משם.

לתחילת הכתבה

התחנה הבאה - Rongjiang

הנסיעה מקאלי ל-Rongjiang הייתה אתגר. הנסיעה (במחיר 60 Y לאדם) הייתה אמורה להמשך 5 שעות, אך בפועל ארכה 7 שעות. האוטובוס מלא, החלונות סגורים והנוסעים מעשנים. לכן, כבר למדנו להתיישב ליד חלון נפתח ולוודא שאכן ניתן לפתוח אותו. הנסיעה היא רצופה, למעט העלאה והורדת נוסעים באופן אקראי ושתי עצירות הזויות לשירותים (הרחבה בהמשך). אין מקום לקנות אוכל או שתייה. הדרך ארוכה, קשה, יפהפיה (ירידה תלולה ביערות עצומים וטרסות אורז) ומשתנה (פיתולים חדים, שחידדו את מקור השם "רכבת הרים").

שירותים ציבוריים הם חוויה מאתגרת במיוחד, ייתכן שהידיעה מראש למה לצפות תקל במעט. השירותים הם נפרדים לגברים ונשים. ברוב המקומות, יש תשלום סמלי ומקבלים נייר טואלט. השירותים הינם חלל אחד, ה"תאים" הן מחיצות, לרוב בגובה מטר וללא דלתות. ל"תאים" יש תעלה פתוחה משותפת, ברוחב 30 ס"מ, מעליה כורעים לעשיית הצרכים. הריצפה (מעבר לצידי התעלה) היא לרוב מלוכלכת, כולל שאריות דוחות של יריקות (המשלימות כנראה את ניקוי הגוף מפסולת). לא ברור מתי התעלה מתנקה. בקיצור, יש להביא נייר טואלט ונעליים, להפשיל מכנסיים, ללמוד ליצור מחסום למראות, הצלילים והריחות. עובדה מעודדת - לרוב השירותים יש ברז מים זורמים בחוץ, למעט מקרים כמו תחנת השירותים בנסיעה של שעות, כשהאוטובוס עוצר בעיקול באמצע הדרך ליד צריף עץ מט ליפול.

Rongjiang היא עיירה סתמית, אשר שימשה עבורנו כתחנת שינה. בני המקום דוברים סינית בלבד. למזלנו, פגשנו באוטובוס תיירים סינים דוברי אנגלית ונענינו בשמחה להצעתם "להיצמד" אליהם למלון (90 Y לחדר סביר ונקי, בצמוד לתחנה המרכזית – יש כמה בתי מלון), לאינטרנט (חנות גדולה, שתי קומות במרחק 15 דקות הליכה 3 Y לשעה) ולארוחת ערב. קיבלנו בחום את ההזמנה לאכול יחד את התבשיל המקומי - מרק דגים, במילא כל ניסיון להזמין דבר אחר היה אבוד מראש. עקרון הארוחה הוא כמו פונדו - במרכז השולחן עומדת פלטה חשמלית מיוחדת, עליה סיר משותף ובו מרק דגים. בנוסף, מזמינים מנות שונות, כגון: עלי חסה, טופו, בשר וסיר אורז לבן. כל סועד מקבל קערה אישית לאורז ומקלות. הארוחה מתנהלת כשכל סועד בוחר כרצונו מהתוספות, שם בסיר המשותף, מחכה טיפה עד ש"מתבשל" ואוסף את שללו מהמרק, בעזרת המקלות לפה (החברים הסינים נתנו לנו הוראות תוך שהם משנים את עוצמת החום בפלטה החשמלית). את העצמות הרבות של הדג יורקים, פשוטו כמשמעו, על השולחן. זה היה תבשיל מצוין לטעמינו (עניין היריקות קצת פחות). התכנית המקורית שלנו היתה לנסוע למחרת לכפר באזור. התיירים הסינים שאלו את תושבי המקום והמליצו לנו לוותר ולהצטרף אליהם. לאור החוויה החיובית ביכולת לתקשר ולהכיר אנשים באופן כללי, שינינו את תכניותינו.

לתחילת הכתבה

עוצרים בכפר Congjiang

למחרת, המשכנו בנסיעה באוטובוס במשך שעתיים (40 Y לאדם) ל-Congjiang. הדרך היתה יפה, לאורך נהר. בתחנה המרכזית שמנו את התרמילים בשמירת חפצים (1 Y לתרמיל) ופגשנו במקרה קבוצת תיירים סינים נוספת. התארגנו יחד לנסיעה קצרה של כ-15 דקות בשני ואנים (14 Y לאדם לנסיעה הלוך חזור, עם המתנה) לכפר השמור Basha, אשר אינו מופיע במפה (דמי כניסה 30 Y לאדם). הרכבים מביאים עד למגרש חניה, משם הכניסה היא ברגל.  באשה הוא כפר הידוע ב"סטיילינג" ייחודי. זהו הכפר היחידי שגם לגברים ייחוד בהופעה - תלבושת מלאה, הכוללת גם "זנבות" רקומים מאחור (ה"זנב" נרקם וניתן לגבר במתנה מאת כל אישה שכבש – כך שניתן לזהות את הגברים ה"שווים"), תסרוקת ייחודית וכלי נשק כ"אקססוריז" (רובים ישנים, סטייל המערב הפרוע).

ברחבת הכפר, זקנות חרושות קמטים, בוהות בנו ובקבוצת נערות מצחקקות. בצד, ילדים בנים משחקים. זקן ישן על ספסל. לרגע נראה המקום כמו לוקיישן של סרט. חברינו הסינים מזרזים אותנו לשביל מסודר ביער מקסים. מסתבר שהגענו בזמן, למופע שנערך במיוחד לקבוצת תיירים צרפתיים. אנו מגיעים לקרחת יער, מתמקמים ליד התיירים האחרים על ספסלי עץ בחצי הקשת. בשאר הרחבה עשרות מתושבי הכפר, בתלבושות יפהפיות. הגברים עם נשקים על כתפיהם, לצידם הנשים ממתינות ורוקמות וילדים משתובבים. במרכז, גבר מספר ילד בתספורת המסורתית (קרחת וקוקו במרכז) בעזרת סכין באורך 40 ס"מ, שניראה שמהווה כלי שימושי לכל. בסיום, הם מצטרפים לשתי קבוצות גברים, הרוקדים במאבק עם בולי עץ. אחריהם נכנסות הבנות בריקוד ושירה. הגברים מצטרפים בניגון כלי נשיפה מחצרצים, הם רוקדים יחד בהנאה גדולה - שלהם ושלנו. הנערות מזמינות כמה תיירים להצטרף וזה פשוט כמו קסם - סיניות, בתלבושות רקומות, רוקדות במעגל עם פנסיונרים צרפתיים לקול חצרוץ הסינים, המתהדרים בנשקים מגוחכים באמצע קרחת יער, סביב הרים, טרסות אורז, יערות במבוק ועצי ענק. בסיום, במקום זיקוקים (שהמציאו הסינים), הגברים יורים בנשקים (לנו זה נישמע כקול ענות חלושה, אבל אולי זה רק בגלל שאנו ישראלים).

המופע הסתיים. הצרפתיים חזרו בשביל, התושבים התפזרו איש לביתו, חברנו הסינים נשארו לשוחח עם אחד המופיעים והודיעו לנו שסגרו עימו ארוחה בביתו. כאוהבי חוויות אותנטיות, קפצנו על ההזדמנות בשמחה. טיילנו בשבילי הכפר עד לביתו. הזדמנות לראות את אורח החיים בפשטותו. חיכינו בקומה העליונה - הכול עץ, יש ספסל מאולתר, טלוויזיה קטנה המחוברת ל-DVD מקרינה ריקודים מסורתיים, מחלון (נכון יותר פתח) ביתו נשקף נוף מדהים, כולל נחש ארוך שהזדחל בעשב. המארח שלנו ניגש להכין ארוחה בחלקו התחתון של הבית – הרצפה אדמה, הבישול על גבי כירה מחימר, חומר הבעירה הוא עץ. המוצרים טריים - קערה עם דגים חיים, שלאחר שעה קצרה הפכו לתבשיל המסורתי המקומי. זו היתה אחת הארוחות היותר טעימות ומהנות שאכלנו בסין. המחיר היה 10 Y לאדם – רצינו לשלם יותר, אבל חברנו הסינים התעקשו להתמקח (הרחבה בהמשך).

לתחילת הכתבה

הכפר Xiaohuang ולמה טוב שיש חברים

נפרדנו מהכפר היפהפה, חזרה לתחנה המרכזית ומשם לקחנו אוטובוס (10 Y לאדם) לכפר Xiaohuang (דמי כניסה: 30 Y לאדם). כחצי שעת נסיעה ארכה הדרך במעלה ההרים - דרך מטריפה ביופייה. הגענו לחצר מרכזית עם מגדל דונג. תחת המגדל נשים יושבות ואורגות. לידן, ילדות עונדות תכשיטי כסף משחקות קלפים עם בנים בתלבושת מסורתית. אנחנו משוטטים בכפר. לאורך השביל, הנשים מכינות את שני החוטים לאריגה, לאורך עשרות מטרים. הכפר ידוע ביכולות ווקאליות מרשימות, העוברות מדור לדור. השירה מהווה תחליף לתיעוד ושימור ההיסטוריה, מכיוון שאין להם שפה כתובה. חברינו הסינים מארגנים עבורנו מופע של מקהלת בנות ואחריה מקהלת בנים. בשילוב של שתי המקהלות הקולות מרגשים, הילדים מחייכים ונראה שהם נבוכים וגאים. בסיום הם משחקים משחק, המשלב שירה ומזמינים אותנו להשתתף. כולנו נהנים וחברנו הסינים שרים ומשתוללים עם הילדים. לסיום, אנו מוזמנים אל מתחת למגדל, שם הנשים נותנות מופע מצמרר. חוויה מדהימה. שירה מרגשת וחודרת. חזרה עם ואן (אין אוטובוסים - 16 Y לאדם).

קצת יותר על חברינו הסינים: המפגש איתם היה מרתק, נעים, מקל וחיובי. בזכותם זכינו לחוויות ייחודיות כמו ביקור בכפר השני, שאינו מופיע כלל בלונלי פלנט. מדובר על שתי קבוצות, האחת - האחת מבייג'ין (פנסיונר, שתי חברות סטודנטיות לכלכלה וסטודנט להנדסת מכוניות) והשנייה משנגחאי (גבר ושלוש נשים, בסביבות גיל 40), שהתארגנו לטיול משותף דרך אתר אינטרנט. כולם משכילים, דוברי אנגלית, מודרניים, עם ציוד צילום מקצועי, מהמתקדם בשוק (מצלמות בשווי 20,000 ₪, כל אחת). הם היו לבושים בגדי מסע, ממותגים מכף רגל עד ראש, כולל תרמילים, כובעים ומשקפיים. מהם למדנו, שמיקוח הוא נורמה מקומית, מתבקשת ומוערכת. לא לחינם ראינו אם, הגאה בילדתה בת ה-5, שהתמקחה עם רוכל מקומי על כפתור או שמענו ויכוחים קולניים על מחיר האוטובוס/מלון/ארוחה ובוודאי במהלך קניות. הכפרים בהם ביקרנו היו מרשימים ואם הדבר היה נתון לבחירתנו, היינו שוהים לפחות יום בכל כפר. אפשרות הלינה והאירוח בכפרים אלו היא בבתי התושבים בלבד, שכאמור אינם דוברים אנגלית.

היעד הבא שלנו ושל חברנו הסינים היה Zhaoxing. במדריך הלונלי פלנט (מהדורת 2007) מציינים במיוחד את הדרך המרשימה לכפר זה ואני מצטטת בתרגום חופשי: "3 שעות של דרך יפהפיה, הכוללת הרים מעוגלים, שדות טרסות, פרדסי מנדרינות ובתי סירה, השטים במי טורקיז.. הדרך עוברת בכפרים המעניינים ביותר במחוז וכדאי לעצור בהם לפחות פעם אחת, רצוי יותר.....". חברנו הסינים בחרו להמשיך ליעד הבא באוטובוס עוד באותו הערב. לאור המלצת הספר, החלטנו לנסוע למחרת באור יום, להשקיע ולשכור רכב עם נהג, כדי שנוכל ליהנות ולהפיק המקסימום מדרך מרשימה זו. נפרדנו בעצב מחברינו הסינים, אחרי שהם סגרו עבורנו מלון ורכב למחר (אין שם דוברי אנגלית).

העיר Congjiang עצמה היא אפרורית ומשעממת. אכלנו באחד מן המקומות, בהם ניתן להצביע על מרכיבים והם מקפיצים בווק (המחיר 43 Y לזוג) ושמנו פעמינו למלון - יש כמה מלונות סבירים בכביש הצמוד לתחנה המרכזית (שילמנו 100 Y ללילה). למחרת, הגיע רכב הגיע לאסוף אותנו, בתשלום של 200 Y לנסיעה, כולל עצירה לבקשתנו. ישבנו נרגשים ברכב, עם נהג הדובר סינית בלבד. בחוץ די ערפילי, נוסעים בתוך העיר... אחר כך באיזור תעשייה... את הנהר רואים מרחוק לזמן קצר... במקום מנדרינות אנו עוברים עיירות תעשייתיות. במקום מי טורקיז עוברים מחצבות... ובקיצור, הגענו ליעדנו אחרי שעה וקצת של נסיעה רצופה (לא היה בשביל מה לעצור) בדרך המאובקת והמכוערת ביותר שעברנו בסין! הנהג הנחמד לא הבין, אבל הרגיש את תדהמתנו ואכזבתנו. השיעור המטריד הוא, שלא ניתן לסמוך על הלונלי פלנט!

במבט ראשון, כפר היעד Zhaoxing ניראה מאכזב כמו הדרך - רחוב קטן ומאובק, עם בתים בשני צידיו. ירדנו המומים ומיד ביררנו, בעזרת השיחון, המפה ופנטומימה, מתי עובר האוטובוס ליעד הבא. בפנטומימה חוזרת והצבעה על שעון קיר, הבנו שנותרו עוד שעתיים. שמנו את הציוד למשמרת בחדר בגסט האוס (5 Y) ויצאנו לשיטוט, שהוביל אותנו לאחת החוויות החיוביות בטיול.

ההמשך - בפרק הבא!

יוצאים לטיול תרמילאים בסין? כל המידע לטיול שלכם באתר "עפתי" >>

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מסלול הטיול

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לגוויזואו

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×