סין - על כפרים ותרבות קסומה

סין הקסומה מכילה בתוכה כל כך הרבה דברים: ערים וכפרים מתויירים יותר ומתויירים פחות, שווקים צבעוניים, דרכים פתלתלות עם נוף מרהיב, שדות אורז אינסופיים, מערות נטיפים ועוד. כנסו כדי לנסות להרגיש את התרבות המיוחדת ולדמיין את הכפרים המקסימים.

צמרת שפירא מואטי
תמונה ראשית עבור: סין - על כפרים ותרבות קסומה - תמונת קאבר

בכתבה זו:

מבט שני על שוושאשינג

במבט ראשון, היעד שוואשינג (Zhaoxing) נראה מאכזב כמו הדרך. רחוב קטן ומאובק עם בתים בשני צידיו. ירדנו המומים ומיד בררנו, בעזרת השיחון, המפה ופנטומימה, מתי האוטובוס ליעד הבא. בפנטומימה חוזרת והצבעה על שעון קיר הבנו שעוד שעתיים. שמנו הציוד למשמרת בחדר בגסט האוס (5Y) ויצאנו לשיטוט, שהוביל לאחת החוויות החיוביות בטיול, הוכחה נעימה לאימרה "דברים שרואים מפה לא רואים משם". במרחק צעדים בודדים התגלה לפנינו כפר יפהפה - בתי עץ בנויים לאורך פלגי מים, גשרי רוח מגולפים ומגדלי דונג עתיקים. מהשדות צעדנו בשבילים צרים, בין גדות הנחל לפתחי הבתים. רצועות בד כחולות מתנפנפות בחום, מוסיפות כתמים כהים לתמונה הפסטורלית. הצבע הכחול ממשיך בדמויות הנעות. זה הצבע השולט בלבוש המקומי. הנשים אורגות את הבד ואז צובעות אותו בהרכב סודי שהן רוקחות, משרות בכדי צבע ענקיים, שוטפות בנהר, תולות לייבוש ולקרינת השמש, מקפלות ואז דופקות את הבד על משטח אבן חלק בפטיש (שניצלים) עץ ענק ובכך יוצרות אפקט מבריק בצד אחד של הבד (ניתן לראות את כל השלבים בחיי היום יום בכפר).

מעבר צר בין הבתים הוביל לרחוב ראשי. שוק צבעוני מציע מרכולת טרייה: ירקות פירות (אננס ומיני- מנגו ממכר), בשר (חלקים המאפשרים זיהוי מהיר, קל ודי מזעזע של ה"מקור" (ראש חזיר מרוקן, רטוויילר חשוף שיניים ועוד), דגים, צלופחים, תרנגולות, תבלינים וכלים. בהמשך השוק, מסעדות – סירי ענק מעלי אדים ומגדלים של מגשי אידוי (האיזור ידוע כאוכלי כלבים וחולדות. אנחנו נעזרנו הרבה במשפט " איזו מנה צמחונית יש לך", בחרנו מרכיבים ועמדנו מעל הווק). בפינה, הפתעה: לשכת  תיירות. השילוט באנגלית, אך כל השאר בסינית בלבד - המפות, הספרים ושפת התקשורת של הנציגה. למזלנו, הזדמן למקום אדם בשם Roy, תייר סיני משנחאי, הדובר אנגלית (התיירים הסינים קלים לזיהוי - לבוש מערבי, לרוב נראים כמו פירסומת למותגי טיול מכף רגל עד ראש ומצלמות מקצועיות עם עדשות ארוכות). באדיבות, גאווה ושמחה מרובה שימש לנו כמתרגם, חלק עימנו את חוויותיו וידיעותיו על המקום ואפילו כתב לנו משפטים שימושיים לסייע בתקשורת עם התושבים (שמדברים סינית ורק סינית! גם במלונות).
 
בעזרתו, המליצו לנו (ולקחו אותנו לראות) על שני מלונות: הראשון במרחק 2 דקות, בניין מודרני, בלי נוף, חדרים נקיים מרווחים עם מקלחת ושירותים מערביים (המחיר החל ב - 240Y, ירד ל - 180 ובסוף ל - 100). המלון השני, בקצה הכפר (5 דקות הליכה) - מלון מושקע מאד עם מרפסות וריהוט, נוף מרשים וחדרים ומקלחות משודרגים מאד (בקשו 400Y וירדו ל - 240). בדרך למלון השני חנויות מזכרות, ביניהן מצאנו גסט האוס צנוע ונקי על גדת הנחל, עם נוף לגשר ולמגדל דונג- בחרנו בו. 3 חדרים מעל חנות המזכרות (80Y), בכל חדר: 2 מיטות עץ יחיד ומקלחת עם שירותים סינים (בול פגיעה). בעלי המקום, משפחה נחמדה מאד, גרים קומה מעל. לבן הצעיר מחשב עם אינטרנט בחנות ואת התקשורת עשינו ביוזמתו דרך תוכנת תרגום המחשב. הוא כתב סינית ותרגם לאנגלית, אנחנו ענינו באנגלית שתורגמה לסינית. למרות שזה מורכב יותר מאיך שניראה, הצלחנו לתקשר והוא אף התקין עבורנו סקייפ ויכולנו לשוחח עם הבית.
למחרת, גילינו שבסין יש צורך ברישיון לארח במלון תיירים (לא סינים) ויש צורך לעמוד במספר קריטריונים. הדבר כנראה מסביר - 1. מדוע הם הופתעו שביקשנו מגבת (אחרי השתדלות מקסימה מצידם, הם הלכו לקנות וקבלנו מגבת מטבח). 2. את העובדה שהמזרן על קרש העץ היה בעובי שמיכת קיץ (הרחבה בהמשך). 3. את העובדה שבבוקר היינו נעולים (יש צורך לפרק את דלתות החנות כדי לצאת). בכל אופן, הם התנצלו והסבירו לנו שמכיוון שאין להם עדיין את הרישיון התואם, אנחנו לא יכולים לשהות אצלם (לא הבנו את ההבדל בין היום לבין היום הקודם, יתכן וקשור לשוטרים רבים שראינו באותו היום בכפר). עברנו למלון הראשון ליד משרד התיירות.
 
המזרונים בסין מרשימים בקושי. גם במלונות 4-5 כוכבים, במיטות מודרניות, המזרונים קשים מאד. מניסיוננו, מומלץ לשבת ולבחון את רכות המזרון (למרות שלעיתים אין בחירה). להמלצתו של Roy שכרנו רכב (50Y, הלוך חזור, והמתנה) לכפר במעלה ההר (כ - 20 דקות נסיעה לכל צד), ממנו נשקף נוף מדהים של טרסות אורז. אחרי כשמונה דקות נסיעה בדרך מפותלת בנוף מקסים, נעצרנו בפקק. משאית ענק נתקעה בסיבוב, בשביל הצר, ויצרה חסימה לשני הכיוונים. אחרי חצי שעה המתנה במקום, החלטנו לשלם לנהג ולרדת לכפר ברגל. מזג האוויר היה נהדר, יום בהיר, ראות טובה (דבר שמסתבר כייחודי בדיעבד). הליכה קלה של שעתיים-שלוש בירידה, מעבר דרך יער, טרסות צבעוניות, בית קברות, חקלאים עובדים בשדות, שקועים בבוץ עד מעל הברכיים, חורשים בעזרת בהמה ומחרשת עץ, מראה הכפר למרחוק- מקסים ומומלץ.
 
לקראת השקיעה יצאנו לטיול רגלי קצר בשביל בהמשך המלון (המושקע) שבקצה הכפר. החקלאים חוזרים מולנו, השתקפויות השקיעה בטרסות המלאות מים – מראה מרחיב לב ומקסים! סביב הכפר כמה מסלולי הליכה באורכים שונים (גם לכפרים סמוכים). ניתן לקבל מידע ומפה בלשכת התיירות (יש מפה תלויה על הקיר). יש שילוט (נדמה שגם באנגלית) בתחילת כל מסלול. מעבר לכך, כדאי להסתובב בשבילי הכפר עצמו בשעות השונות של היום. מומלצת במיוחד שעת הבוקר המוקדמת (הנשים חופפות את שערן הארוך בכניסה לבתים). הכפר ותושביו מרתקים ונעימים (חפשו את האמן הזקן היוצר משורשים).
 
בכפר מסעדות ואפילו פאב עם אוכל מערבי סביר (המקום היחידי שמבין אנגלית), חנויות מזכרות (לעמוד על המקח) עם רקמות ועבודות יד ייחודיות, שאת רובן לא תמצאו במקום אחר ואת חלקן תמצאו באזורי תיירות במחיר של 300% יותר. ניתן להזמין מופע "תיאטרון- אופרה" בתשלום (50Y לאדם בקבוצה) הכולל תלבושות, שירה ואיפור. בלילה שרשורי אורות ופנסים אדומים דולקים ברחוב הראשי, על הגשרים ומגדלי הדונג (המופע מתחת לאחד מהם ). כשהיינו בכפר (מאי 09), נערכו עבודות שיפוץ רבות. נאמר לנו שהכפר עומד להיות משומר וייגבו דמי כניסה ולא יהיה אבק, החל מאוק' 09. נסענו שוב למחרת אחר הצהריים במעלה ההר לנקודת התצפית, בכוונה לראות גם את השתקפוית השקיעה משם. מזג האוויר היה פחות טוב והחל ערפל. עדיין, המראה הנשקף מהכפר למעלה, עוצר נשימה. מומלץ! כדאי להגיע לחניה, להתרשם ואז לטייל בשבילי הכפר עד השדות בקצה (כשבקרנו, הייתה במקום בנייה אינטנסיבית חדשה, מסתבר שמדובר על שיקום אחרי שרפה גדולה שפגעה בכפר). כפר קטן ומקסים.
 
לסיכום, אהבנו מאד. אנשים מקסימים, הזדמנות פז לראות אורך חיים אמיתי ומגוון בשילוב טיולים ונוף מרשים, מלון טוב, אוכל טוב, קניות מעולות. מעניין ונעים. היינו נשארים עוד אם היה לנו מספיק כסף מקומי (לא מצאנו דרך להחליף, גם לא במלון המפואר). האוטובוס היחידי ל סאנג-יאנג (Sanjiang) יוצא בשעה 08:00 מתחנה הסמוכה ללשכת התיירות (35Y לאדם). מיניבוס קטן. נכון לביקורנו מדובר על דרך מאד ארוכה (4 שעות), יפה וקשה (יש אופציה לנסיעה מכיוון אחר ובדרכים פחות יפות). הנסיעה התחילה בתנאים טובים: רק אנו + 2 + הנהג והעוזרת שלו (בכל אוטובוס יש עוזר נהג, לרוב אישה, שאוסף את האנשים, גובה הכסף, אחראי על סידורי ישיבה ומטען). עלינו לכיוון הכפר העליון, דרך יפהפיה, בהמשך באחד הכפרים עלו המונים שמילאו את הרכב לחלוטין. הם צעקו, הקיאו, ירקו ועישנו. אנחנו נצמדנו לחלון, ליופי שבחוץ: יערות, טרסות, כפרים, נהרות גדולים, מפלים, הרים. הדרך בחלקה ללא דרך, רק ערוצי בוץ עמוקים (ירד המון גשם), שבילים צרים וגבוהים וגם גשר, שהרכב לא יכול לעבור עם משקל ונאלצנו לחצות ברגל (אני החלקתי והתמלאתי בבוץ לקול צחוקם המתגלגל של הסינים). הרבה ערפל והאוטובוס קופץ כמו ברכיבה מהירה על סוס (חלק גדול מהכבישים היו בעבודה, כך שייתכן ויש כבר כביש חדש ונוח).
 
סאנג-יאנג (SanJiang) - עיר גדולה, ממנה תכננו להמשיך לכפר נחמד עם גשר רוח מפורסם. הגשם השוטף, הערפל האפור, הדרך הקשה ומיעוט בכסף מקומי ללא מקום להחליף - החלטנו לשנות מסלול ולהמשיך ישירות לגווילין. אחרי ארוחה (האורז הטעים ביותר שאכלנו אי פעם - אורז המוכן בתוך סיר עץ, נראה כמו דלי עץ, בתוך סיר עם אדים) לקחנו ריקשה לתחנת האוטובוס לגווילין (5Y) (יש 2 תחנות אוטובוס מרכזיות לכיוונים שונים) ופתאום... מהפך! כריזה באנגלית, אוטובוס מודרני, חדש ונקי, נוסעים סינים עירוניים (מזהים בלבוש ובהתנהגות). הנסיעה קלה ונעימה, הדרך יפה מאד- הרים גבוהים, יערות במבוק, נהרות... והרבה ערפל ( Y33 לאדם. הנסיעה 3.5 שעות ולא 5 שעות כמו שכתוב בלונלי).
 
לתחילת הכתבה

גווילין  - תחנת מעבר ליאנגשו

כבר בכניסה לעיר, ניתן לזהות את צורות הנוף הייחודיות לאיזור. עיר ענקית וסואנת. יש להיות מודעים למיני מוזרים שמנסים לקשור קשרים מוזרים ולמכור דברים. לקחנו טוקטוק למלון שהמליצו לנו בשם Guilin Backstreet Youth Hostel. המלון נחמד, נקי, סטייל אכסניה, דוברי אנגלית ויש תיירים צעירים מכל העולם. בכניסה, אינטרנט ובית קפה. המחיר: 120Y לחדר זוגי ללילה (ניתן לעשות חברות שנתית לרשת ב - 50Y ואז לשלם רק 100Y  ללילה). מעט ריח טחוב ובא לנו פינוק. העדפנו מלון מפנק נקי ונוח (המזרן כמו אבן) בפינת הרחוב (ביקשו 400 שילמנו160). המקום הינו מקום מרכזי. ניתן לטייל ברגל לכיכר הסמוכה. באיזור ישנן מסעדות מגוונות, קולנוע, יריד בסגנון נחלת בנימין ענק, שדרה עם מותגים בינלאומיים, טיול לגדות הנהר ופרקים סמוכים.
 
אנו לא מחובבי הערים, כך שהסתפקנו בסיור קליל ערב אחד ובעיקר נהננו מארוחה טובה במסעדה מקומית (80Y), בירה בפאב הסמוך למלון, תוך שאנו מתכתבים באינטרנט לקול המופע החי של זמר (22Y) ואטרקציה של Waterfall Hotel  (מרחק 3 דקות הליכה) - מופע מדהים בכל ערב בשעה 20:00. גב הבניין הופך למפל עצום הנפרש לרוחב כמה מטרים לקול מוסיקה קלסית ותאורה. קהל הצופים עומד ברחוב למטה ומשתדל לא להירטב. מומלץ. חינם. מאחורי המלון. התכנון המקורי היה לעשות חלק מהדרך ליאנגשו בסירה. בעקבות מזג אויר סגרירי ומעורפל בחרנו לנסוע באוטובוס. מונית מהמלון לתחנה (10Y) ולאחר מכן אוטובוס טוב שעלה 33Y לאדם. הנסיעה ארכה שעתיים וחצי וממחצית הדרך היא עברה בנוף יפה.
 
לתחילת הכתבה

טיולים באיזור יאנגשו

האוטובוס עוצר בתחנה מרכזית. ה"מאכרים" מצטופפים בדלת ומלווים אותך בנידנוד דביק כולל אלבומים, תמונות והמלצות, גם בעברית. שלב א' - למלון, שלב ב' - לליווי והדרכה באיזור. אנחנו החלטנו לבחור מלון באופן עצמאי (בעיקר לפי רכות המזרן) (100Y). יש מבחר עצום של גסטהאוסים בטווחי מחירים שונים. המתחם התיירותי של יאנגשו הוא מדרחוב ראשי עמוס וצפוף בחנויות, מלונות ומסעדות. ממנו מסתעפים מדרחובים נוספים תיירותים לא פחות, נחמדים הרבה יותר. יש במקום גם פאב של ישראלי, מסעדות מגוונות סיניות ומערביות, בתי קפה, צמחונים, מיצי פירות ואינטרנט.
 
שירותי תיירות רבים עם כרטיסים למופע אור קולי מרשים, הכולל נסיעה (יש להתווכח על המחיר. מנסיוננו, הסינים משלמים פחות), שיט בכלי שיט שונים מרפסודה עם ספסל ועד "ספינה" בנחלים, חזרה לגווילין ולכפרים. חבילות תיור שונות באופניים, ברגל, ברכב באיזור הקרוב (מערות נטיפים, שדות, נחלים, כפרים) וגם מעבר עד תחבורה לערים מרכזיות. הרבה חברות להשכרת אופניים, בתי מסאז' (בכניסה למעלה מצד ימין יש מסאז'ים מעולים וזולים), והמון חנויות ודוכנים עם שלל דברים מיותרים. בכל סין יש לעמוד על המקח, זה חלק מהתרבות. פה העלו בריבוע. אלבום צילומים שהורדנו בחצי מחיר הוצע לנו 10 דקות מאוחר יותר בחצי מהחצי ישר לשולחן עוד לפני התמקחות. בהמשך ירדנו בהתמקחות גם עד תשלום 10% מהמחיר הראשוני (לא בכל) ותמיד זכינו למחמאות בסיום. הם מעריכים התמקחות טובה. בגדול, האותנטיות של המקום היא בכך שהוא תיירותי מאד. לסינים בעיקר וגם למערביים רבים.
 
המלצתינו:
1. טיול  אופניים - לטייל לבד בעלות של 10-20Y - גם כך סביר להניח שתרכבו לצד רבים נוספים. הטיול בשדות האורז מסביב עם ההרים המתרוממים מרשים והזקנות המוכרות זרי הפרחים מוסיפות לרומנטיקה. יש 2-3 אופציות לעזוב את האופניים ולצאת לשיט על רפסודה (מסיורים של חצי שעה ועד שעתיים). יש אופציה לבקש שהאופניים יחכו לכם בתחנה הבאה או למסלול טבעתי (שעה וארבעים עולה 100Y לאדם). במסלול מאד ברור גם איך להגיע לאטרציות נוספות כמו שתי מערות נטיפים ענקיות, המוארות כמו דיסקוטק. הטיול הקצר יותר בבטן האדמה הוא שעה והמלא עד 4 שעות, כולל שיט, או נקודת תצפית מעניינת ועוד. המפות של האיזור ברורות וניתן להסתדר לבד. מי שמעדיף מלווה, יפנו אליכם המון (100Y ליום).
 
2. מופע אור קולי - מתקיים בכל יום בעלות של 150Y. מספיק לרכוש את הכרטיס הרגיל ולא היקר שכביכול שומר מקומות טובים יותר למעלה. סיני דובר סינית אסף אותנו מהמלון בשעה 18:30, הוביל אותנו לואן בו נסענו כ - 10 דקות, עם עוד 8 סינים דוברי סינית לאתר המופע. אז התבקשנו לעמוד בטור, לצידנו טורים נוספים. בראש כל טור נושא דגל. הכל מסודר, שקט ויעיל. ברגע מסויים חילקו לנו כרטיסים ובצעידה מסודרת בטורים הקהל העצום של אלפי אנשים נכנס ויושב במקומו תוך 15 דקות. תופעה שלא תאמן לישראלים (ותופעה פלאית נוספת: בשירותי הנשים לא היה כלל תור בסיום המופע ואני מזכירה, מדובר על 5000 איש!) המופע עצמו מרגש ומרשים. מאות משתתפים, תאורה, תלבושות, סירות, בהמות, במרחב עצום. הבמאי הוא הבמאי של טקס הפתיחה של האולמפידה. הקהל סביבנו, סיני ברובו הכמעט מכריע (נותן קצת דוגמא ליחס הקיומי בעולם), מדבר ומפצח גריעינים, אינו מוחא כפיים וקם, שחושב שהמופע מתקרב לסופו. בסיום המופע הרכב החזיר אותנו למלון.
 
3. מסאז' - שעתיים של פינוק מקצה לקצה במקצועיות - שעה רגליים, שעה גוף בעלות של 70Y.
 
4. הליכה ברגל / אופניים לגדת הנהר לכפרים באיזור.
 
5. שיט בנחלים על רפסודה השיט בנחלים הוא אינטימי איטי, רומנטי וקסום. המקום מדהים ביופיו (בניגוד לשיט בנהר הצמוד למדרחוב שהנוף מדהים אך הנהר רחב וגדול וזו חוויה שונה). השאירו המון מקום בכרטיס המצלמה. שעה וארבעים שווה 100Y לאדם.
 
6. שיט בנהר מ - Yarndi ל - Shoxping. נסיעה באוטובוס מקומי ל - Yarndi - עלות הנסיעה 8Y. באופן אינטואיטיבי החלטנו להקשיב לאישה שפנתה אלינו ביאנגשו בדרך לתחנת האוטובוס. עם גלויות ותמונות (כל הזמן פונים לתיירים, די מתיש) נחלצה לעזרתה קולגה צעירה שגם דוברת אנגלית והיא הציעה לנו בשם האישה שיט עם בעלה מ - Yarndi ל - Shoxping. שעתיים וחצי (130Y לשנינו). החלטנו לזרום עם האינטואיציה שהוכיחה עצמה בענק. האישה באה איתנו לאוטובוס ושילמנו עבורה את הכרטיס. נסיעה של כחצי שעה במיניבוס מלא מקומיים. כבר בדרך הבנו שכנראה שיש שם אטרקציה. המיניבוס התמלא ואנו התנדבנו להושיב על ברכינו ילדים בצפיפות של הרכב.
 
הגענו לשוק אותנטי, מקומי ומרגש. בסימני ידיים הסברנו לגברת ולבעלה שאנו מעונינים קצת להסתובב בשוק. היא חזרה למכור מרכולתה בשוק - סלסלה של פרי הדר והוא המתין לנו בחיוך חם וסבלנות. השוק עצמו בשטח קטן, עמוס עניין- 2 דוכני רופא שיניים, מרפא בכוסות רוח, מרפאה בהקזת דם, חיט עם מכונה שמפעילים ביד, מיני פירות, צמחים ושאר אפשרויות מזון. בדרך למעגן הסירות נשים סוחבות על הכתפיים מקל, עליו תלויים 2 סלים - בצד אחד השופינג ובצד השני הילד. אנו מגיעים לרפסודה עם שני ספסלים מצויידים פירות, מים. הקפטן שלנו אינו מבין מילה באנגלית ועם זאת, השתדל בחיוך ואהבה להסביר לנו על דברים בדרך. שיט של 2.5 שעות בנהר צר ומתפתל - יפהפה. לבקשתנו, גם עצרנו בדרך לסיבוב קצר בכפר. האיזור מקסים. היינו התיירים היחידים. העירה Shoxping יפה, פוטנציאל תיירותי בתחילתו, עדיין לא מפותח. משם אוטובוס מקומי ליאנגשו (6Y).
 
לתחילת הכתבה

האנג יאנג  - חוויה למיטיבי אותנטיות

בניסיון לברוח מהתיירות המאוסה ביאנגשו מצאנו יעד נוסף. בתחילה שקלנו להתגלגל אליו עם הציוד ולהמשיך ממנו להונג קונג, לבסוף העדפנו להשאיר את רוב הציוד במלון ביאנגשו ולצאת לגיחה. הכפר האנג יאנג (Hang-Yang) הינו כפר עתיק וציורי. הוא כפר שמור, כלומר יש בו חוקים לשמירת הצביון וכניסה אליו עולה כסף. הגענו באוטובוס מקומי מיאנגשו (11:00) והמקומיים התפלאו שעלינו על אוטובוס זה. גם בתחנה אמרו שנחכה באולם ועוזר הנהג בא לחפש אותנו (39Y לאדם). הדרך יפה מאד. כפרים והנוף הייחודי של גווילין ממשיך. בשעה 14:40 עצרו לנו בצומת הזוי ומאובק. המקום נראה כמו כפר רפאים. חזרנו לתחילת הטיול. אף אחד אינו מדבר אנגלית. אנשים מסתכלים עלינו בסקרנות.
 
הגענו לרחבה שנראית ככניסה לאתר, במקום שוטר, פנינו אליו ולשמחתינו הוא קרא לנציגת המרכז התיירותי. הבחורה היחידה במקום שדוברת אנגלית. בחורה נעימה וסקרנית ליוותה אותנו אישית ועזרה לנו. בעזרתה הבנו שברחוב הראשי ה"מודרני" יש 2 גסט האוס סבירים, מסעדה פחות מסבירה אחת וחנות אינטרנט. בצמוד לרחוב זה העיר הישנה, מימי הביניים. בחרנו לישון בעיר עצמה בגסט האוס אצל משפחה (50Y), שבאופן מפתיע דיברו סינית בלבד - היה די מאתגר.
 
העיר היתה לוקיישן לסרטים הוליוודים, היא יפהפיה (כניסה 68Y לאדם), שמורה, אך רוב הבתים נטושים. מסתבר שכל הצעירים עוזבים את המקום כדי לפרנס לערים הגדולות. בעיר נשארים הזקנים שמגדלים את הילדים של הצעירים. כך נוצר מצב אבסורדי של עיר ישנה מדהימה. פוטנציאל תיירותי עצום (שבטח ימומש בקרוב) וברחובות הנטושים זקנים וילדים. המקום מרשים, פגשנו כמה קבוצות תיירים סינים בטיולים מאורגנים שהתרגשו להצטלם איתנו. מקום קסום, אך עם זאת, בשל הקושי במיטה נקייה, מקלחת טובה ואוכל סביר בחרנו לחזור למחרת ליאנגשו.
 
"המדריכה" שלנו אמרה שיש אוטובוס בשעה 14:30 ושנחכה ליד ספסל מסויים. אנחנו מחכים בסבלנות. צעירי העיר מנסים להפגין כמה מילים באנגלית ובעיקר רוצים לראות תמונות של המשפחה שלנו (שיתפנו עם ה"מדריכה" והעניין הופץ). השעה 14:00 מתקרבת. אין סימן לנוסעים נוספים. כל הסובבים אותנו מתעקשים שאין אוטובוס בשעה הזאת, ה"מדריכה" עובדת. השעה 14:30, אנחנו מתחילים להילחץ. האם ללכת לצומת שהורידו אותנו (10 דק הליכה) או להמתין... 14:31 מגיע אוטובוס די רעוע ליאנגשו (40Y לאדם). הנהג אדיב ומתחשב, עוצר ויורד לעשן. סיכום החוויה - מדהים. מקוים שיפותח תיירותית. מומלץ לבוא עם דובר סינית ודי שבעים. אפשרי גם לטיול יום ארוך מיאנגשו (מה שעושים רוב התיירים הסינים ולכן אין שירותי תיירות מפותחים).
 
לתחילת הכתבה

נוסעים מיאנגשו לשן –זאן

מסתבר שיש כמה חברות תחבורה שנוסעות מיאנגשו לשן –זאן (Yangshu - Shen-Zen). ניתן לרכוש כרטיסים לאטובוסים הזולים והנוחים אצל סוכני הנסיעות שביאנגשו או דרך המלון. החברה שנוסעת מהתחנה המרכזית יקרה יותר וזמינה פחות. יש אוטובוסים ליעדים נוספים וגם להונג קונג. אנו בחרנו באוטובוס שינה (150Y לאדם). גברת נחמדה אספה אותנו בשעה 20:30 מהקפה – צעדנו עם הציוד אחריה משם לואן שלקח אותנו לצומת. ממתינים לאוטובוס שמגיעה מגווילין. הציוד בתא המטען. בכניסה לאוטובוס מקבלים שקית ניילון לשים את הנעליים. יש שמיכה מחממת. האוטובוס עם מזגן, הנהג מעשן מתי שבא לו. יש 3 טורים - 2 קומות.
 
צמודים לחלון (שלא נפתח) ובאמצע (נראה הכי פחות נוח). יש לציין מראש את המיקום הרצוי באוטובוס, מומלץ מקדימה כי בכל תחנה (אחרי שעות) כולם יורדים לזמן קצר וקצוב שחבל לבזבז בתור ועדיף עוד רגע לנשום אויר צח או להתאושש מהשירותים הציבוריים. הגענו לשן זן בסביבות 08:00 ועמדנו בפקקים עד 09:00. מהתחנה לקחנו מונית (40Y), חצי שעה נסיעה בהרבה פקקים לתחנת הרכבת - מעבר הגבול להונג קונג. ברכבת - יש לקנות כרטיס עד סוף הרכבת ורק שם לרכוש כרטיס ליעד במטרו (אנחנו קנינו עד ליעד במטרו והכרטיס נבלע בדרך ונאלצנו לרכוש שוב) (80 HKD לאדם).

יוצאים לטיול תרמילאים בסין? כל המידע לטיול שלכם באתר "עפתי" >>

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

כתבה מצויינת, אינפורמטיבית ומעניינת.

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה ליאנגשו

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×