פפואה ניו גינאה בשבועיים וחצי

תמונה ראשית עבור: פפואה ניו גינאה בשבועיים וחצי - תמונת קאבר
Morobe Show בעיר Lae, אוקטובר 2017

פפואה ניו גינאה היא אחת המדינות היפות ביותר שיצא לי לטייל בהן. חופים לבנים ובתוליים, ג'ונגלים, הרים, נהרות, אלמוגים - הכל בשפע, ובעיקר מאוד מבודד ולא ממש מתויר. אבל מעניין עוד יותר מהטבע - תרבות חזקה וגאווה לאומית גדולה, אנשים מדהימים ונחמדים כל כך שהופכים את הטיול במדינה לחוויה מטורפת. פה האנשים עושים את הטיול.
למדינה יש תשתית תיירותית רעועה ולמעשה ברוב המקומות היא לא כל כך קיימת היום. מה שכן, כיוון שאנגלית היא שפה רשמית שנייה במדינה אפשר להסתדר יחסית בקלות. כאמור, לא מטיילים במדינה כל כך הרבה תיירים, וזה גם מה שטוב ומעניין בה.
אנחנו (שניים) טיילנו במדינה שבועיים וחצי, וזה כמובן לא מספיק כדי לראות את כל כולה אבל זה היה אחלה. יש כמובן tradeoff בין מחיר לזמן, כי טיסות יכולות לקצר יום-יומיים של נסיעה בתחב"צ לשעות בודדות, ולכן בחרנו להתנייד בעיקר בטיסות כדי להגיע ליותר יעדים בטיול.
המסלול שלנו (יפורט בהמשך) - אזור נהר הספיק (East Sepik Province) - מאונט האגן (Mount Hagen) - לאי (Lae) - קימבי (Kimbe, מערב בריטניה החדשה)

טיפים ומידע כללי
- ‏אופי הטיול וגם קצת על לינה - לדעתי הטיול לא מתאים למי שרוצה לטייל במדינה מגבוה / מרחוק אלא למי שרוצה להתערבב לחלוטין. אמנם זה אפשרי לגמרי להיות מנותק (פגשנו תיירים אוסטרליים כאלה), אם משלמים המון ולוקחים טיולים מאורגנים מהארץ או לנים אך ורק ברזורטים יקרים ומפנקים ומשתמשים בתחבורה פרטית שמאורגנת על-ידם, אבל זה מפספס לגמרי את החלקים הטובים.
אחד הדברים ששמענו עליהם אבל עדיין נדהמנו מהעוצמה שלהם - האוכלוסייה המקומית מעריצה אדוקה של מדינת ישראל, וזו אולי אחת ההפתעות הכי גדולות בטיול. המקומיים אומרים שאפילו כשהפושעים והשיכורים שומעים שאתה מישראל, הם פשוט יעזבו הכל ויכבדו אותך. יש גם איזה סיפור שמסתובב פה על ישראלים שגנבו להם דברים, וברגע שהם גילו שהם גנבו לישראלים, הם עשו הכל כדי להחזיר. בשורה התחתונה - כ-60% מהטיול התארחנו בחינם אצל אנשים, אכלנו איתם, טיילנו איתם. זה סוג של couchsurfing אלטרנטיבי. פגשנו גם מטייל לא ישראלי שעשה את זה. מצידם הם שמחים על ההזדמנות לשמוע מישראלי על המדינה והתרבות שלנו ולא ירצו לקבל תשלום על אירוח והסעות וכו'. מצידינו, השתדלנו לקחת חלק בחגים, בשבתות ולעשות מינגלינג גם כשזה היה פחות נוח, והשתדלנו להחזיר למארחים שלנו בדרכים שהתקבלו יפה (השתתפות בקניית האוכל, אולי).
- הגעה למדינה וקבלת ויזה - ויזה ניתנת בחינם לתקופה של עד 60 יום עם הנחיתה. שימו לב שחייבים להציג כרטיס יציאה מהמדינה בכניסה אליה. אנחנו כמעט נתקענו במנילה בגלל זה, ובסוף הזמנו במקום דרך הנציגים בצ'קאין טיסה לאוסטרליה. פשוט תגיעו מוכנים.
- תקשורת - סים מקומי. הטיול הזה כולל המון המון אינטרקציה עם מקומיים, וחייבים לתקשר. אי אפשר בלי. ממליץ על digicel כיוון שלהם הקליטה הכי טובה לכל אורכה ורוחבה של המדינה, גם במקומות הנידחים. אל תצפו ל-4g בכל מקום, אבל לשלוח sms בטוח תוכלו.
- תחבורה ציבורית - pmv זה קיצור של public motor vehicle שהם יכולים להיות מיניבוסים, משאיות ואפילו סירות (pmv boat). הקווים יחסית ברורים (נעים בין ישובים מוגדרים), התעריפים גם כן מוכרים לכולם, אבל השעות מאוד לא. לרוב רכב יתחיל להעמיס נוסעים מאוד מוקדם בבוקר (במיוחד בנסיעות ארוכות ומכפרים קטנים), ויצא כשהוא מלא מספיק. סביר שלא תמצאו תחבורה ציבורית ביום ראשון בכלל, ובשבת יהיו מעט מאוד כי אין שוק בימים האלה ולכן אין סיבה לנוע. שווה לתכנן בהתאם לכך את המסלול, כדי לא להיתקע ביום ראשון במקומות שאתם לא רוצים.
- ‏טיסות - לא כל המדינה מרושתת בכבישים (למשל, נכון לביקור שלנו הכביש בין שתי הערים הגדולות ביותר - פורט מורסבי ולאי - פשוט לא קיים), וגם אלו שקיימים ממש גרועים. לכן, כדי לזוז מהר ולפעמים כי אין כביש צריכים לקחת טיסות. יש שתי חברות תעופה - Air Niugini ו-PNG Airline, שטסות בקווים די דומים. שווה להסתכל באתרים של החברות ישירות, כי לפחות מהחוויה שלנו אתרי טיסות (skyscanner, expedia) ‏לא היו מעודכנים הציגו טיסות שלא היו קיימות באמת.
- ‏כסף - המטבע המקומי הוא קינה (PGK), ושווויו קצת יותר מהשקל. 1 קינה שווה ל~1.1 שקל. בשדה התעופה וכמעט בכל עיר בגודל סביר יש בנקים, ולכן גם אפשר למצא ATM או change בלי בעיה. אפשר למשוך עד 1200 קינה בכל פעם. בחלק מהמקומות יאפשרו לכם לשלם באשראי בתוספת כ-3% עמלה.
- ‏צילום - המקומיים מתים על זה. כל פעם שתוציאו את המצלמה, הם יחייכו ואפילו יבקשו שתצלמו אותם. זה כיף גדול.
- ‏לונלי פלנט - הגרסה האחרונה מדצמבר 2016 שהשתמשנו בה הייתה מדויקת ברוב המקרים בכל הנוגע לקווי pmv, מחירים, מקומות לינה. זה יכול לעזור ברקע כללי על המקום, בהכוונה לגסטהאוסים. כמובן שטיפים של מקומיים היו שימושיים לפעמים הרבה יותר, אבל יש בספר גם פרספקטיבה אחרת ותמונה גדולה שרוב המקומיים מפספסים כי הם לא כל כך מכירים, סה"כ רובם לא יצאו מהכפר שלהם אף פעם. מצד שני, הספר לא ממש סיפר על חלק מהמקומות שהתגלגלנו אליהם פשוט מאינטרקציה עם מקומיים.

פירוט מסלול
כפר Palambei על נהר ה-Sepik

אזור הספיק (Wewak, Maprik, Pagwi, כפרים על נהר הספיק והאיים Musu ו-Kairiru)
התחנה הראשונה שלנו במדינה הייתה Wewak. הבנו שזה לא מאוד פופולרי (ממעט האנשים ששמענו מהם) אבל מאוד רצינו להיות בספיק, לראות את כל מה שנקרא תרבות הקרוקודיל. בדיעבד זו הייתה גם התחנה הארוכה ביותר בטיול שלנו והיא הייתה מדהימה.
- העיר עצמה היא קטנה וחביבה, לדעתי הנקודה הכי יפה בה היא החוף, אבל גם יש שוק קטן וצבעוני. חלק מהזמן אירח אותנו אנטון, וחלק מהזמן ישנו במלון/גסטהאוס כדי קצת להתפנק לפני ואחרי הספיק.
- ‏שיט לכפרים על הספיק - אנחנו בחרנו להתמקד ב-Middle Sepik כי הוא כנראה הנגיש בקלות דרך Pagwi.
- הדרך - 30 קינה ל-pmv למפריק, ומשם עוד 10 כדי להגיע ל-Pagwi. סה"כ 5-6 שעות. פרקטית חלק מההלוך וחלק מהחזור אל Pagwi ומ-Wewak לא עשינו ב-pmv אלא בטרמפים עם מקומיים שפשוט ראו אותנו ועצרו לנו. בחור מוויואק שנסע לבחון חוות קפה להשקעה בספיק, או בחור שהיה במפריק כדי לקנות 70 קילו וניל והיה בדרך למכור אותו באינדונזיה. זו גם בעיניי הדרך הטובה ביותר לנוע, כי היא פשוט מעניינת יותר.
- כשהגענו ל-Pagwi שכרנו סירה עם ג'יימס מהכפר Korogo (המלון המליץ עליו, ובדיעבד גם ראינו בלונלי פלנט). מחירים - 300 על דלק, 250 על הסירה, 100 על ההדרכה. לינה בגסטהאוס של ג'יימס 100 לכל אחד ומקבלים מזרון וכילה, כולל ארוחת ערב מעולה. שילמנו גם 150 בדרך חזרה למחרת ל-Pagwi. כנראה שאפשר בפחות. אלטרנטיבית, אפשר להגיע בבוקר ולדבר עם חבר'ה בכפר ובמיוחד עם כאלה שיש להם קאנו.
- ‏ביקרנו בכפרים Palambei, Kanganamoo, Yenchen, Korogo, ולפי דעתנו זה היה די ממצה. בהתחלה תכננו להמשיך עד Timbunke או Angoram במורד הנהר, אבל המקומיים לא ממש המליצו וגם המזג אוויר קצת פחות היה איתנו אז ויתרנו.
- ‏עוד באיזור Wewak (טיפ זהב!) - בגלל שהיה מזג אוויר מעולה החלטנו להישאר עוד יומיים באיזור ולקחת סירה לאי מושו (Muschu - מושו) שנמצא במרחק חצי שעה של סירה מהירה. הגענו לגסטהאוס של ג'ורג' (גם לאח שלו יש גסטהאוס באותו חוף) עם סירה מהעיר (20 קינה ל-pmv boat). באנו לפפואה ניו גינאה אחרי טיול בפיליפינים, והאי הזה היה פשוט חלומי. חול לבן ומים טורקיז, שוניות במרחק של מטרים מהחוף. בקתה במרחק של מטר מהים. הילדים מתים לטייל איתכם, ופשוט יחקחו אתכם לראות מטוס שנפל במלחמת העולם השנייה בג'ונגל, ג'יפים, ועוד כמה דברים. אפשר גם לנסוע לאי הרחוק יותר (Kairiru) שיש בו מעיינות חמים לנו לא יצא.

אזור ה-Highlands

9a5689d5e24448125958239a58657e4c.JPG?l=6

היו לנו תכניות יחסית גרנדיוזיות לאזור הזה, ונחתנו ב-Mount Hagen כדי להתחיל, אבל אז הבנו שהדרך לאזור Tari (כפר בדרום ה-Highlands) וגם הדרך ל-Goroka ול-Kindiawa שתיהן חסומות בגלל מתפרעים/מלחמות שבטים או בפועל Road Blocks ולכן נשארנו בסוף רק כמה ימים באזור Mount Hagen. לא ישנו בעיר עצמה אלא בכפר Kumun, בבית של מי שמנהיג את הקהילה היהודית שם.
כנראה שבכל מקום שבו תישנו באזור יהיה הר לטפס עליו, מפלים במרחק הליכה בג'ונגל, סתם להסתובב בכפר, להכיר ולדבר עם אנשים. זה מה שאנחנו עשינו וזה היה ממש כיף. בדר"כ מתחילים עם בנאדם אחד שעוקב אחריכם, ובסוף הסיבוב יש כבר איזה 10. בקטע טוב, זה באמת לא מעיק.
שמענו גם שהכפר Kokop מומלץ, וגם יש לנו חברים שפגשנו שהגיעו מ-Mount Hagen למחוז ENGA לכפר Lepak ואמרו שקבלת הפנים והאירוח היו מדהימים.
בין לבין גם קפצנו לסיבוב סידורים בעיר עצמה. pmv מנקודה ב-Highlands Highway עולה 2 קינה. השוק ענק ונחשב לאחד המוצלחים במדינה ויש בו מגוון ענק של כל מה שצומח באיזור (אננס, מלפפון, גזר, בצל, שעועית, עגבניות, גינג'ר, בוטנים, עלים ירוקים וכו'), ממש צבעוני שמח ורועש.

Lae, Morobe Show והקהילה היהודית
רבים מתחילים את הטיול דווקא כאן בגלל הקהילה היהודית-משיחית שנמצאת כאן (הרב שלמה). אנחנו יצרנו קשר עם דניאל בעקבות המלצה מהארץ, והוא דאג לנו להכול. הגענו והתארחנו אצל סנדי ואנדרו, שניהם מרצים באונ' לטכנולוגיה בעיר, אז הבית שלהם במתחם האוניברסיטה ומלא בסטודנטים צעירים ואווירה ממש כיפית. היה פשוט מדהים.
האטרקציה מבחינתנו ב-Lae הייתה Morobe Show, שזה אחד הפסטיבלים האחרונים בשנה הקלנדרית והיחיד שהספקנו להגיע אליו. היינו גם בשבת וגם ביום ראשון, ויום ראשון הוא ללא ספק המומלץ מבין השניים כי אז השבטים מכל המדינה מגיעים להציג את ה-singsing עם התלבושות. צבעוני ושמח. אומרים ש-Morobe Show הוא הפחות מומלץ מבין הפסטיבלים, ואם יש לכם הזדמנות להגיע לאחד הפסטיבלים ב-Highlands כנראה שעדיף (Goroka Show). חוץ מהשבטים, יש גם כל מני פעילויות של פסטיבל עירוני - אוכל, תחרויות סוסים, אופנועים וכו' - אלה לא החלקים המעניינים. כניסה לפסטיבל עולה 10-12 קינה ואז צריך למצוא מקום על הטריבונות או להסתובב, ואם אתם חובבי צילום מושבעים אפשר גם לשלם די הרבה ולקבל ווסט צלמים ולהיות באיזור הכינוס/הופעה. אנחנו לא לקחנו ולמרות זאת הצלחנו לצלם. בקיצור - זה היה אחלה פסטיבל, ממש יפה, אבל כנראה שעדיף לכוון לפסטיבל אחר שנחשב פחות מסחרי ויותר כפרי.
חוץ מזה, במקרה היינו בעיר בזמן סוכות, והקהילה הזמינה אותנו להיות ולאכול איתם חלק מהזמן בסוכה - הכרנו המון אנשים אדירים שרצו להיות ולדבר איתנו ולשמוע על הארץ.

צלילה ב-Kimbe Bay
החלטנו לקנח את הטיול בצלילות, ולפי מה שקראנו Kimbe ב-West New Britian שווה מאוד. הגענו בטיסה מ-Lae, והיינו באיזור יומיים סה"כ. Kimbe Bay זה איזור ענק. אנחנו ישנו ב-Walindi Resort, שהוא גם מועדון צלילה, ובגלל שהיינו לחוצים צללנו רק יום אחד. הרבה נשארים כאן כמה ימים וצוללים בהרבה אתרים, או אפילו עושים הפלגה של שבוע וישנים בסירה כדי להגיע למקומות רחוקים יותר.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של ariezilb?

‹ הפוסט הקודם
קירגיזסטן בשבועיים וחצי
קירגיזסטן בשבועיים וחצי
מתוך הבלוג של ariezilb
07-11-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של ariezilb »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לליי

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×