33. ארה"ב וקנדה 2013 - מבקרים בגבעות השחורות, בשמורת הבדלנדס, וממשיכים אל פרנקלין, וויסקונסין

תמונה ראשית עבור: 33. ארה

בסיום הפוסט הקודם, הגענו אל העיירה קסטר שבדקוטה הדרומית. בימים הבאים בכוונתנו לטייל באזור הגבעות השחורות ובסיום הביקור להמשיך בנסיעה מזרחה אל עבר מילווקי, ממנה נטוס בעוד כתשעה ימים לבילוי של שבוע במנהטן.

יום שלישי 20.8.13 - מבקרים בשמורת קסטר ובהר ראשמור

אחרי שגרת הבוקר הרגילה בקראוון, אנחנו אורזים אוכל ליום הטיול המתוכנן ויוצאים לכיוון שמורת המדינה קסטר, היעד הראשון להיום.

ביציאה אנחנו מוצאים את עצמנו משועשעים מהשלט המקדם את פני העוזבים את חניון הקראוונים:

השמורה מתגלה כמקסימה במיוחד ואנחנו שוב מופתעים שאחרי כל כך הרבה זמן בדרכים, הטבע עוד מצליח להפתיע אותנו ולרגש.

החלק הראשון של הנסיעה, needles highway, כולל מנהרות צרות בתוך הסלעים ואינו מתאים לקראוונים או לנגררים גבוהים ורחבים. הדרך קרויה כך על שום צוקי הגרניט דמויי המחטים המאפינים את האזור.

אנחנו עוצרים היכן שניתן ומאפשרים לבנות לטפס להנאתן באזורים שנראים לנו בטוחים מספיק לצורך כך.

אנחנו ממשיכים לאורך הכביש בנופים היפים.

מכאן אנחנו ממשיכים הלאה אל ה- wildlife loop road. אמנם, כדי למקסם את הסיכוי לצפות בבעלי החיים (כולל באלה הנדירים יותר) מומלץ לעשות את הדרך בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות שלפנות ערב, אבל לנו זה לא מסתדר בתכניות היום ואנחנו מגיעים לסיבוב בכביש בשעות הצהרים המאוחרות.

למרות העיתוי הלא מתאים, אנחנו רואים לא מעט בעלי חיים, כולל נבחניות, איילים, חמורי משא (מרחוק מאד) והמון המון באפאלו.

בסיום הסיבוב, לפני שאנחנו ממשיכים בדרך היפה המחברת את השמורה עם הר ראשמור (iron mountain road), אנחנו עוצרים בנקודת פיקניק מקסימה לצד הדרך.

הדרך לכיוון הר ראשמור מתפתלת בנופים יפים, על גשרים ודרך מנהרות חצובות שמאפשרות הצצה מרחוק על הראשים המפוסלים על ההר. אנחנו עוצרים באחת מנקודות התצפית וממשיכים עד המוניומנט, שם אנחנו חונים בחניון (11$), אוספים חוברות ג'וניור ריינג'ר ופונים לסייר במקום.

הסיור מעניין ומלמד הרבה על הקמת האתר ועל הפעילות והתרומה הנרחבת של כל אחד מארבעת הנשיאים החצובים בסלע. חוברות הג'וניור ריינג'ר מורכבות מדי לזמן הקצר שיש לנו באתר ורק בת החמש, לה חוברת פשוטה יחסית, משלימה את החוברת שלה ומקבלת סיכה של המקום.

אחרי שהבנות לא מוותרות על גלידה, וכשנעשה קריר מדי לטעמנו ומאוחר מדי לסבלנות הצעירות, אנחנו מחליטים שלא להישאר לטקס היומי ויוצאים חזרה לכיוון קסטר.

בדרך אנחנו עוצרים לבקר באתר ההנצחה לקרייזי הורס, שם נמצא בתהליך חציבה פסל גדול במיוחד של הלוחם, דמות משמעותית בשבטים האינדיאנים (התשובה האינדיאנית להר ראשמור?) . אנחנו מגיעים כבר כמעט בחושך ומספיקים לעשות סיבוב מהיר במוזיאון שבמקום, להצטייד בג'אנק פוד ולשבת לצפות במופע האור-קולי על הפסל מתוך הרכב.

המופע נחמד, לא יותר (חלק מהבנות מאבדות עניין במהלכו). האם אנחנו ממליצים? לא בטוח.

מכאן אנחנו ממשיכים היישר לקראוון, לשגרת ערב ולכיבוי אורות אחרי יום מהנה ונעים.

יום רביעי 21.8.13 - אתר הממותות, הוט ספרינגס

את חלקו הראשון של היום (שאצלנו, כרגיל, מתחיל לקראת הצהרים) אנחנו מעבירים באתר הממותות. אתר ארכאולוגי פעיל בעיר הוט ספרינגס, הנמצאת במרחק של כ- 45 דקות נסיעה דרומה מקסטר.

הבוקר סגרירי וגשום במקצת. מזל שהאתר מצוי בתוך מבנה ולא תחת כיפת השמים.

אנחנו מוצאים את המקום וחניה בקלות ונכנסים, בגשם, אל תוך המבנה. רוכשים כרטיסים ונכנסים לסיור עצמאי.

בעיקרון הביקור הוא בסיור מודרך, אבל בהרכב שלנו, אנחנו נמנעים איפה שניתן מסיורים מודרכים, בגלל שילוב של השליטה המועטה עד הלא קיימת אצל רוב הבנות באנגלית ושל הצורך לתרגם הכל סימולטנית (מה שמהווה הרבה פעמים גורם מפריע למדריך ולשאר).

במסגרת הסיור העצמאי, אנחנו מקבלים קלסר שמפרט את המידע על כל נקודה לאורך הסיור בבור החפירות המרכזי. חלק מהבנות מתעניינות בפרטים וחלק (הצעירה למשל) פחות. אנחנו משתדלים לשמור מרחק מהקבוצה שלפנינו, כדי לא להפריע.

המקום מרתק בעינינו. התצוגה של הממצאים, שהושארו כפי שנמצאו (מה שמאפשר להבין ביתר קלות מה קרה שהוביל לריכוז כה גדול של ממותות שמתו בתוך הבורות הללו), מרשימה מאד.

בצד בור החפירה ניתן לראות רפליקות של עצמות ממותות בהן ניתן לגעת ואותן ניתן להחזיק, להנאת הבנות.

אנחנו מסיימים את הסיור בסיבוב בחלק הנוסף של מרכז המבקרים, שמכיל תצוגה קטנה של חיות קדומות אחרות ושלדיהן ואחרי שאנחנו בוחרים חולצות מדליקות למזכרת, אנחנו חוזרים לרכב ומתכווננים חזרה.

בפיצה האט שבדרך אנחנו מצטיידים בפיצות טעימות לארוחת אחר הצהרים וחוזרים לחניון הקראוונים. בדרך מזג האוויר מתבהר ואנחנו מצליחים לראות עוד קצת חיות בדרכנו לעיר.

לאכזבת הבנות מזג האוויר לא משתפר מספיק ונותר קריר, מה שלא מאפשר את הביקור לו הן מקוות בבריכה ובמגלשות.

במקום זה הן יוצאות לגינת המשחקים ולסיבוב על האופניים שיש כאן לשימוש הלנים במקום. אנחנו מעבירים אחר צהרים וערב נינוחים. מחר אנחנו מתכננים ביקור בוקר בשמורה הלאומית “מערת הרוח” ותחילת נסיעה מזרחה. הטיסה לניו יורק מתקרבת…

יום חמישי 22.8.13 - מערת הרוח, בריכה ומגלשות

באזור הגבעות השחורות יש כמה מערות שניתן לבקר בהן. אנחנו בוחרים לסייר במערת הרוח, שהיא שמורת טבע לאומית.

לקראת הצהרים אנחנו מתכווננים לשמורה, מוצאים חניה בקושי, מקבלים חוברות ג'וניור ריינג'ר ונרשמים לסיור במערה. יש מגוון של סיורים במקום, חלקם לא מתאים להרכב שלנו, בגלל גיל מינימום וחלקם עלול להיות קשה מדי לצעירה. אנחנו בוחרים בסיור הקצר והקליל ביותר. אורכו כשעה והגישה במהלכו אל תוך המערה והחוצה ממנה היא באמצעות מעלית.

עד למועד הסיור, אנחנו מסתובבים במרכז המבקרים ומתחילים בעבודה על חוברות הג'וניור ריינג'ר.

הסיור עצמו מעניין מאד.

הרינג'ר מספר על אופן גילוי המערה, כשעל פי הסיפור, צמד נערים נמשכו אל הפתח בזכות קולות שריקה ששמעו מהסלעים. כשבחנו מקרוב את הפתח בסלעים, נשבה מהם רוח בעוצמה כזו שהעיפה את כובעו של אחד מהם. כשזה חזר למחרת, על מנת להראות לאחרים מה גילה, להפתעתו, כובעו נשאב הפעם פנימה.

המערה היא בגודל עצום, אחת הגדולות והנרחבות בעולם. בניגוד למערת הנטיפים, למשל, אין כאן אפקט WOW של כמויות ומיוחדות של זקיפים נטיפים או עמודים, אבל למערה תצורת סלע אופיינית נדירה (נקראת boxwork) ומעניין לצפות בה ובתצורות אחרות מאפיינות.

במהלך הסיור הריינג'ר מבקש מאיתנו לשבת בשקט בזמן שהוא מכבה את הפנסים והאורות ונותן לנו לחוש את החשיכה ואת עוצמת הדממה שסביב.

אחרי הסיור אנחנו שבים לסיבוב במרכז המבקרים ומשלימים את העבודה על החוברות. חלק מהעמודים שמיועדים לבכורה מסובכים קצת עבורה, בגלל מחסום השפה, ואנחנו מקבלים אישור להשלים את המשימות של קבוצת הגיל הצעירה יותר (עד גיל 9 נדמה לי).

אחרי ההשבעה וקבלת הסיכות, אנחנו מתכווננים לקראוון ומאחר והיום חמים ושטוף שמש, אנחנו מחליטים להישאר לילה נוסף בקסטר ולצאת לדרך רק מחר, מה שיגרור ימי נסיעה ארוכים יותר בשלושת/ארבעת הימים הקרובים.

אנחנו מזמינים פיצה (שוב) ומתארגנים לבריכה. אנחנו רוכשים עבור הגדולות פאס למגלשות המים והן נהנות מהמגלשות מאד מאד. ככה אנחנו מעבירים את אחר הצהרים בבריכה ובמגלשות, עד שמתקרר וחוזרים למקלחות חמות בקראוון.

שם, בא להתארח אצלנו אחד הארנבים החמודים שחיים כאן בקמפינג.

היה כאן פשוט נהדר. נהנינו גם מהסביבה וגם מהשהיה בחניון (beaver lake campground) בהחלט יכולנו להישאר כאן עוד יום יומיים, אם היה לנו הזמן. אבל אין… והגיע הזמן להמשיך הלאה...

יום שישי 23.8.13 - השמורה הלאומית בדלנדס

אחרי התארגנות שגרתית של בוקר (ולקראת עזיבה), אנחנו נפרדים מאזור הגבעות השחורות ויוצאים לכיוון Rapid City, שקצת לפניה נפנה מזרחה אל עבר השמורה הלאומית, הבדלנדס. אנחנו נוסעים רק בחלק מכבישי השמורה ומוותרים על ביקור במרכז המבקרים (ליד אחד אנחנו לא עוברים כלל והשני כבר סגור כאשר אנחנו מגיעים אליו).

השמורה מפתיעה אותנו במדבריותה ובנופיה הפראיים והבראשיתיים. ושוב, אנחנו שמחים להיווכח מחדש, איך אחרי די הרבה זמן בדרכים, יש הפתעות.

כמובן שכבר בנקודת התצפית הראשונה, לצד הפריחה הפסטורלית, מופיעה (לראשונה מאז שיצאנו לדרך אי שם בחודש מרץ) האזהרה שעושה לי הכי הרבה פיק ברכיים, ומאותו רגע הבנות מוזהרות שלא לסטות לתוך העשביה מסביב, לא להרים אבנים וסלעים ובכלל, לפקוח עיניים, להישאר על השביל וקרוב אלינו.

המצלמה מתקתקת בקצב. אנחנו עוצרים בנקודות התצפית השונות וליד אחת מהן גם עוצרים להפסקת צהרים ארוכה. באופן מפתיע, על אף שחם מאד בחוץ, בקראוון החום נסבל.

בשעות אחר הצהרים, אנחנו ממשיכים בדרך לעוד תצפיות ועצירות לאורכה. הנופים פשוט נפלאים והנוף המדברי מגוון להפתיע.

מאוחר יחסית, אנחנו נפרדים מהשמורה ועולים על כביש 90 לכיוון מזרח וממשיכים את הדרך, ללא עצירות מיוחדות, עד לעיר מיטשל.

במיטשל, אנחנו מתמקמים בחניון וולמארט, כשלצדנו כר דשא נרחב לילדות להתרוצץ בו ולמולנו שקיעה מהממת. לידנו חונה משפחה עם ילד צעיר ששמח להצטרף לבנות למשחק משותף. אנחנו חולקים אבטיח עם השכנים ונפרדים ללילה.

מחר בכוונתנו להמשיך מזרחה עד היכן שנצליח להגיע.

יום שבת 24.8.13 - מבקרים בארמון התירס וממשיכים מזרחה

הבוקר, אחרי שאנחנו ממלאים דלק, אנחנו מתכווננים אל ארמון התירס שבעיר. אנחנו חונים באחד הרחובות הסמוכים וצועדים אל הארמון, שכל קירותיו החיצוניים מצופים, כל שנה מחדש, בעיטורים המורכבים כולם מקלחי תירס על סוגיו השונים.

בתוך המבנה ניתן לראות את הדוגמאות שהופיעו על המבנה בשנים קודמות ותצוגה על שימושי התירס המגוונים בחיינו. אנחנו מסתובבים קצת ואחרי שממצים חוזרים לאוטו. מצטיידים בנשנושים מהקראוון ויוצאים לדרך מזרחה.

אנחנו לא מחליטים מראש כמה ניסע מעבר למינימום שהקצבנו (סדר גודל של 300-350 ק”מ), ומאחר וכולם במצב רוח מתאים (הבנות מעדיפות להעביר יום ארוך של נסיעה במקום יומיים והצעירה זורמת עם כולן ושומרת על מצב רוח מצוין כל הנסיעה), זה הופך ליום נסיעה ארוך ביותר, בו אנחנו עוזבים את דקוטה הדרומית, חוצים את מינסוטה בחלקה הדרומי וחלק גדול מוויסקונסין (כולל חציית נהר המיסיסיפי רחב הידיים), גומעים בסה”כ כ- 800 ק”מ ומגיעים בלילה אל וולמארט שבמדיסון, וויסקונסין לחניית לילה.

מחר, בזכות המרחק שגמענו היום, יש לנו יום פנוי בו נוכל להתארגן בנחת לקראת הטיסה לניו יורק.

יום ראשון 25.8.13 יום התארגנות וקניות

את היום אנחנו מעבירים בקניות באאוטלט הסמוך (נחמד, תמהיל חנויות שגרתי באאוטלטים מרשת פרימיום) וממשיכים ללינה בוולמארט שבעיר פרנקלין, הסמוכה לשדה התעופה ובה אנחנו מתכננים לאכסן את הקראוון לשבוע + הקרוב. את הערב אנחנו מעבירים באריזת שני התיקים הגדולים שאנחנו מתכננים לקחת איתנו לטיסה ובעוד קצת קניות בוולמארט.

יום שני 26.8.13 פרנקלין, וויסקונסין

עוד יום של התארגנות לקראת הטיסה לניו יורק.

אנחנו מסיימים לארוז, מוצאים מקום בתחנת דלק על הדרך לריקון הביוב לקראת האיכסון, מעמיסים את המזוודות והתיקים האישיים בתא המטען של הרכב, מרוקנים את המקרר ומגיעים אל חברת האיכסון המשפחתית המאפשרת איחסון קראוון גם לזמן קצר.

הבעלים מוביל אותנו למקום החניה המיועד של הקראוון לשמונת הימים הקרובים, אנחנו חונים את הקראוון בצפיפות יחסית, לוקחים ממנו דברים אחרונים וממשיכים מכאן אל המלון שהזמנו סמוך לשדה התעופה - COMFORT SUITES MILWAUKEE AIRPORT.

למרות השעה המאד מוקדמת, החדר שלנו מוכן. אחרי שאנחנו פורקים את התיקים לחדר, ושוב מעדכנים בקבלה לגבי השארת האוטו בחניה עד לחזרתנו ללילה נוסף בעוד שבוע (דיל החדר שלקחנו כולל אפשרות להשאיר את הרכב בחניון המלון לשבוע. מן דיל של הישאר ללון-חנה-טוס וחזור כזה).

המשך היום עובר עלינו בחיפוש מייגע אחרי סנדלים לבנות, ומסתבר שזה לא פשוט למצוא סנדלים בסוף אוגוסט...בכל המקומות שאנחנו בודקים יש מגוון מצומצם ומגוון מידות עוד יותר מצומצם. רק לקראת סוף היום אנחנו מצליחים להשלים את המשימה וחוזרים למלון, לערב מהנה בבריכה המקורה.

מחר בבוקר, אחרי הצ'ק אאוט, ניסע עם השאטל של המלון לשדה התעופה ונטוס לשבוע במנהטן, לחופשה מהחופש…

ועל הביקור הנפלא במנהטן, אספר בהרחבה בפוסט הבא.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של FamilyTrip?

‹ הפוסט הקודם
32. ארהב וקנדה 2013 - ממשיכים מזרחה אל הגבעות השחורות, דרך קודי ומגדל השטן
32. ארה"ב וקנדה 2013 - ממשיכים מזרחה אל הגבעות השחורות, דרך קודי ומגדל השטן
מתוך הבלוג של FamilyTrip
03-10-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של FamilyTrip »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות