34. שבוע במנהטן - זוג הורים וארבע ילדות בעיר הגדולה

תמונה ראשית עבור: 34. שבוע במנהטן - זוג הורים וארבע ילדות בעיר הגדולה - תמונת קאבר

את הפוסט הקודם, סיימתי רגע אחרי שאיפסנו את הקראוון לשבוע + ועברנו ללילה במלון בשדה התעופה בוויסקונסין, כשאנחנו מוכנים לצאת הבוקר לביקור של שבוע במנהטן.

לא זוכרת אם כבר סיפרתי, אבל על הביקור במנהטן היו לנו לא מעט התלבטויות. רצינו מאד לבקר בה ולהראות אותה לבנות. בראשית התוכניות חשבנו לעבור בה עם הקראוון ואפילו מצאתי חניון קראוונים (במחיר גבוה כמצופה… מעל 100$ ללילה לחניון של אספלט) שנמצא ממש סמוך למנהטן (מרחק של נסיעת רכבת קצרה או מעבורת אל אזור וול סטריט).

עם התקדמות התוכניות, הבנו שלהספיק גם את החוף המזרחי יחד עם הנסיעה לאלסקה ובחזרה, לא יהיה ריאלי, ולכן קיצצנו מהן את כל הצד המזרחי של ארה”ב וקנדה, אבל על ניו יורק התקשינו לוותר. כשמצאתי מלון מתאים עם חדר לשישה, החלטנו לשלב את העיר בכל זאת בתכנון וללא הקראוון.

עכשיו נותרה השאלה מתי...בסוף הטיול החלטנו שזה לא יהיה נבון, כי אנחנו מכירים את האינטנסיביות של העיר מביקורים קודמים ואת העייפות שנוחתת עלינו בסוף טיול גדול והרגשנו שלא נמצה את הביקור (מה גם שלהתנייד לתוך ואל מחוץ לעיר עם כל הציוד שיהיה לנו בחזרה ארצה נשמע לא כיף). לכן החלטנו לשלב אותה לקראת הסוף, תוך שאנחנו מאחסנים את הקראוון איפה שהוא וטסים למעין חופשה מהחופש…

אז חודשיים לפני הנסיעה (בינואר 2013) הזמנו לסוף אוגוסט חדר במלון TRYP by wyndham בתעריף עם אפשרות ביטול, מועד שהוא כחודש לפני סיום הטיול המתוכנן והחלטנו שנחליט תוך כדי תנועה מהיכן אנחנו טסים ואיפה אנחנו מאפסנים את הקראוון לשבוע זה. תוך כדי הטיול והערכת ההתקדמות שלנו, הזמנו טיסות מ ואל שדה התעופה במילווקי.

אז אחרי המנהלות, שנעבור לעיקר?

יום שלישי 27.8.13 - מגיעים אל לב מנהטן

אחרי אריזות אחרונות בבוקר, אנחנו יורדים לבצע צ'ק אאוט ולאכול ארוחת בוקר בחדר האוכל של המלון (שם אנחנו מגלים אוכל סביר ביותר במונחים אמריקאים וכל אחד/ת מוצא/ת משהו לאכול) כשבשעה היעודה מגיע השאטל של המלון לאסוף אותנו לשדה התעופה.

הצ'ק אין לטיסת דלתא למנהטן והבידוק הביטחוני עוברים ביעילות ואחרי שאנחנו רואים היכן שער העליה למטוס אנחנו נותנים לבנות לשחק קצת בפינת הילדים (לא מעניין שם במיוחד, אבל האזור תחום ונותן חופש יחסי לצעירה). לקראת מועד העליה למטוס, אנחנו מגלים שהטיסה מתעכבת ואנחנו מעבירים את הזמן הנותר באכילת גלידה טעימה (איזה כיף זה לשם שינוי להסתובב רק עם תיקי גב, נטולי כסאות בטיחות ובוסטרים למיניהם).

סוף סוף, אחרי השתעממות ארוכה מדי אנחנו עולים למטוס, ושם אנחנו מתעכבים עוד כמעט רבע שעה עד שממריאים.

הטיסה עוברת די מהר ואחרי הנחיתה ב- JFK, אנחנו אוספים את המזוודות ושמים את פעמינו אל הרכבת (במסגרת ההחלטות סביב הביקור החלטנו לנחות באחד השדות מהם ניתן להגיע לעיר באמצעות רכבת, כך שנהיה פטורים מסחיבת כסאות בטיחות ובוסטרים).

הרכבת הראשונה שאנחנו לוקחים היא רכבת ה- AIRTRAIN לתחנת גמייקה שבלונג אייילנד ומשם עולים על הרכבת לפן-סטיישן שבלב מנהטן. אנחנו נוסעים בשעה שהיא אינה שעת עומס והנסיעה עוברת בקלות ובנוחות (שלא כמו ביום העזיבה, אבל לזה עוד נגיע בהמשך).

ההגעה למלון מפן סטיישן ברגל (אחרי דקה שנדרשת להתאפסות בלב ההמולה שתופסת אותנו ביציאה מהתחנה) פשוטה למדי. אנחנו מתקבלים באדיבות רבה, נרשמים ומקבלים חדר מקסים, מרווח (בוודאי שבמונחי מנהטן) ונקי בקומה גבוהה עם מיטות נוחות ומספיק מקום לכולנו. אחרי שאנחנו מסיימים להתפעל מהחדר, אנחנו יוצאים לסיבוב ערב ראשון והכיוון הכללי הוא Times Square.

הכיכר מרשימה, מוארת והומה (וזוכה לכינוי כיכר האורות מבת החמש) ואנחנו מסתובבים ומתלבטים לגבי מקום לאכול. אנחנו בוחרים לשבת באפלביז. האוכל המוכר טעים ואנחנו נפרדים בסיום הארוחה מ- 112$. מחיר יקר לתמורה…(אבסולוטית וגם יחסית למחירי הרשת מחוץ למנהטן).

כבר מאוחר יחסית כשאנחנו מסיימים את הארוחה ואנחנו די עייפים, אז אנחנו בוחרים להתכוונן לחדר, אגב ביקור בחנויות המעוצבות והעמוסות של M&M, Disney, Toys R Us. הבנות מתלהבות מהגלגל הענק שבתוך טויס אר אס ואנחנו מבטיחים לשוב ולעלות עליו ביום אחר.

בחדר, שגרת ערב שכוללת, לשמחת הבנות, קצת צפייה בטלוויזיה ואנחנו שוכבים לישון. איזה כיף! התחלה מצוינת לשבוע הקרוב.

יום רביעי 28.8.13 - Manhattan

את הבוקר אנחנו מתחילים די מאוחר.

אחרי התלבטות קצרה, אנחנו מחליטים לצאת ברגל לכיוון דרום. העננות שהתחילה בבוקר הולכת ומתגברת, אבל אנחנו מתעלמים באלגנטיות. רגע לפני היציאה מפתח המלון, מתחיל לרדת גשם. כמובן שאת המטריות שלנו שכחנו אי שם בקראוון החונה לו בפרנקלין, וויסקונסין.

הבל בוי מציע לנו מטרייה בהשאלה ואנחנו לוקחים בשמחה.

אנחנו צועדים לנו בגשם והתחושה היא קצת של בנגקוק בגשם. די חם בחוץ. הגדולות (ובהתחלה גם בת החמש) הולכות תחת המטרייה, הצעירה מכוסה בגגון של העגלה ואנחנו, ההורים, הולכים לנו בגשם, כמו רוב האנשים המסתובבים ברחובות. נרטבים, אבל לא מאד מוטרדים מזה.

אז אמנם בהתחלה היה בסדר, כי הגשם היה רגוע, אבל קצת אחר כך הוא הולך ומתחזק וכמה רחובות דרומה על השדרה השמינית, אנחנו מחליטים, כמו רבים אחרים, להיכנס ל- Kmart, להימלט מהגשם. בפנים המונים צובאים על עמדת המטריות.

אנחנו מסתובבים קצת בחנות כדי להתייבש. אנחנו מראש מחליטים לבזבז כמה שפחות זמן בחנויות באי, בטח כשמדובר בחנויות שיש בכל פינה בנסיעות שלנו מחוצה לו.

אחרי שאנחנו מתייבשים, אנחנו יוצאים לדרך שוב.

הגשם ממשיך לרדת בטיפות ענק ואנחנו מחליטים להיכנס לבית הקפה הראשון שאנחנו רואים. באופן לא מפתיע (ולו רק בשל הסיכוי הסטטיסטי על פי התפוצה), זה סטארבאקס. באופן עוד יותר לא מפתיע, אין מקום לשבת. בית הקפה הקטן מפוצץ בנמלטים מהגשם.

את תחילת האכילה אנחנו עושים, בלית ברירה, בישיבה על המדרגות לקומה העליונה (כלומר הבנות יושבות על המדרגות) ואחרי שמתפנה אנחנו מצטופפים סביב מיני שולחן ואחרי עוד קצת זמן אנחנו מצרפים שולחן נוסף שמתפנה ויושבים בנחת.

המעקה בקומה העליונה מאד לא בטיחותי (רווחים גדולים, סולם אופקי) ואנחנו לא מרשים לצעירה להסתובב בחופשיות.

הקפה טעים, היוגורט עם הגרנולה והבייגל של הבנות מוצלחים המאפה שלי בינוני עד לא טעים בכלל. סה"כ אנחנו נפרדים מ- 30$ לבוקר זה.

בינתיים הגשם בחוץ נחלש ואנחנו מתחילים טיילת שירותים. בין לבין, אנחנו סופרים מוניות ומכוניות פרטיות שחולפות לנו מול החלון. כנראה שגם לשעה ביום יש השפעה (סביבות 12 וחצי בצהרים), אבל בזמן שחולפות מולנו פחות מ-20 מכוניות פרטיות, חולפות כאן כ- 80 מוניות צהובות.

אחרי שגם סאגת השירותים של כל בני הבית מסתיימת, אנחנו יוצאים חזרה לגשם המטפטף.

אנחנו מדרימים על השדרה ומתרשמים מהשינוי בנוף העירוני באזור צ'לסי והגריניץ' ווילג'.

ברחוב קאנאל אנחנו פונים מזרחה ודי מהר ברור שאנחנו בצ'ינה טאון. בשלב זה הגשם מתגבר ולא ממש מאפשר טיול מהנה (לא שהאזור מרשים במיוחד). הצעירה ישנה בעגלה ואנחנו משתמשים במטרייה לסגור סביבה את המרחב, שלא תירטב. ומחפשים איך להימלט מהגשם...

אנחנו שוקלים לחזור בתחתית לכיוון צפון האי ולבקר באחד המוזיאונים המתוכננים להמשך, אבל לאף אחד לא ממש מתחשק מוזיאון היום.

אנחנו מחליטים להמשיך ולחפש מקום בסביבה לאכול בו צהרים. בינתיים הגשם שוב נחלש.

תוך כדי סיבוב אנחנו נתקלים במסעדה שנראית לנו נחמדה לפי הכתבות הרבות שמופיעות על החלון שלה ואנחנו מחליטים, אחרי הצצה בתפריט, לנסות.

כמו שאנחנו נכנסים, אנחנו גם יוצאים. המסעדה לא מקבלת כרטיסי אשראי ולנו יש אדי מזומן איתנו. אנחנו שואלים היכן יש ATM קרוב ויוצאים לכיוון. שם אנחנו מוציאים 200$ ממה שעוד נותר לנו בחשבון האמריקאי...

חוזרים למסעדה, מתיישבים ומזמינים מרקי נודלס ואורז עם בקר (סוגים שונים). אנחנו לא עם הרבה ציפיות, אבל וואלה. המנות גדולות, הכל טרי וטעים ולא סינטטי ומתובל ביתר.

אנחנו ממש נהנים מהמנות שהזמנו (הצעירה מקבלת חלקים משל כולם. מזל שלא הזמנו לה מנה משלה. הן ממש גדולות ואנחנו לא מתגברים עליהן). בת השמונה פחות אוהבת את האורז שלה (הוא באמת הכי פחות מוצלח) ואנחנו מזמינים גם לה מרק נודלס לבחירתה.

חצי מהמנות נשאר ואנחנו מבקשים לארוז. גם החשבון מפתיע לטובה - 55$ כולל טיפ וכולל מסים. אתמול, ארוחה הרבה פחות טעימה, עלתה לנו 115$...

מכאן, כשהשעה כבר אחרי חמש, אנחנו יוצאים למזג אויר אחר ולשמים שהולכים ומתבהרים מעלינו.

אנחנו מחליטים ללכת לכיוון נהר ההאדסון שבמערב.

אגב שוטטות ברחובות, במקום לנהר אנחנו מגיעים לכיכר וושינגטון.

שם אנחנו עומדים וצופים בשיעור קפוארה ובהמשך גם בבנות מתעמלות על מוט בתרגילי אקרובטיקה של כוח ושיווי משקל.

אבל מול כל אלה, גונבת את תשומת הלב, בובה על חוט, בדמות המפעיל שלה (שגם בנה אותה) וההצגה שהיא עושה. בין היתר, סנאי שחולף במקום מוזמן לאכול מידי הבובה. מקסים. הבנות מוקסמות כמונו.

אחרי שתרמנו לכובע בשמחה, הבנות (מי שרוצה בכך) מוזמנות להצטלם עם הבובה על כף ידן.

אנחנו ממשיכים הלאה בכיוון צפון.

בדרך, סמוך לאחת מתחנות התחתית, המון שוטרים וניידות ובלאגן.

מישהי מספרת שהיה ניסיון שוד בתחתית ושהשוטר שהיה שם הותקף ושהתוקף נמלט ועכשיו מחפשים אחריו. כמות מטורפת של שוטרים על אירוע יחיד.

אנחנו מחליטים לעצור בסבן אילבן, וקונים שתייה להתרעננות ומשם חוזרים היישר למלון. שם, אנחנו מנהלים שגרת ערב והבנות נהנות משאריות ארוחת הצהרים המצוינת.

יום חמישי 29.8.13 - דרום מנהטן

אנחנו קמים ליום בהיר ויפה ולוקחים את הרכבת התחתית אל אזור הסחר העולמי.

אנחנו מתרשמים ממגדל החירות שבבניה, קצת מדברים עם הבנות על פיגוע הטרור ב-11 בספטמבר, עוברים ליד הכניסה לאנדרטה וממשיכים הלאה, דרומה ודרך באטרי פארק לכיוון אזור המעבורות לפסל החירות ואליס איילנד.

בדרך אנחנו עוצרים, שוב בלי הרבה ציפיות, לארוחה של בייגלים/מאפים/קפה בבית הקפה au bon pain, אותו אנחנו בוחרים אחרי שאנחנו לא מצליחים למצוא שום דבר מעניין אחר לאכול. כל אחד/ת בוחר/ת את הכריך שהוא/היא רוצה (ואחר כך אנחנו מוסיפים גם מאפה תרד מעולה) והכל טעים מאד וטרי.

אחרי שכולנו עוברים גם לביקור בשירותים (עם ארבע בנות זה הכרחי), אנחנו ממשיכים בדרך לכיוון המעבורת.

למרות המעבורת החינמית לסטטן איילנד, אנחנו רוצים לבקר באליס איילנד ולראות את הפסל מקרוב. מאחר וניסיתי בעצמי את שתי השיטות להצצה על פסל החירות, נראה לי שעדיף לבקר בו ממש, לא רק להציץ מרחוק.

לצערנו (לא בדקנו קודם), אליס איילנד עדין בשיפוצים וסגור לביקור. בנסיבות האלה, החלטנו ללכת על המעבורת החינמית.

חם לנו, ובדרך, מראה המזרקה המרעננת מוביל אותנו להפסקה ארוכה יחסית לצד המזרקה, בה אנחנו משגיחים והבנות משתוללות במימיה.

שלושה ילדים עסוקים בלשתות את מי המזרקה. להורים שלהם זה לא מזיז. מקווה שמערכת העיכול שלהם שרדה את מי הג'יפה ששתו.

אחרי זמן משחק ממושך, כשכבר מתקרר קצת, אנחנו מוציאים את הבנות מהמים וניגשים להחליף בגדים.

משם אנחנו ממשיכים, יבשים ורעננים, אל נקודת היציאה למעבורת אל סטטן איילנד. אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים שם (בין האחרונים), יחד עם כל עמי העולם, ונדחסים לדקים הצופים אל הפסל. חוויה מפוקפקת בעיני.

בהלוך רק הבנות מצליחות להידחק קדימה לראות את הפסל. את המעבורת מלווה כל הדרך סירה מטעם משמר החופים עם נשק טעון . בהלוך ואחר כך בחזור.

בסטאטן איילנד אנחנו יורדים עם ההמונים (חייבים לרדת ולחכות למעבורת הבאה) ומיד ניגשים לעמדת הכניסה למעבורת הבאה.

לשמחתנו, אנחנו עומדים הפעם סמוך לשער הכניסה, כך שאנחנו עולים בין הראשונים. עם העליה אנחנו ניגשים לקצה המעבורת ומקבלים קליר שוט של הפסל וקו הרקיע המקסים של מנהטן.

שתי תיירות מלוס אנג'לס נדחפות בלי בושה לפני הבנות הצעירות ודוחקות אותנו הצדה. מאחר ויש לנו עוד מספיק מקום והבנות רואות היטב, אנחנו מוותרים על עימות עם החצופות... אנשים חסרי נימוס בסיסי יש בכל מקום.

אנחנו יורדים מהמעבורת ראשונים ומחליטים להמשיך מכאן לכיוון אזור הטיימס סקוור/המלון.

אנחנו שוקלים את האפשרות לנסוע ברכבת התחתית, אבל מאחר וברור שעכשיו שעות העומס, וממש לא מתאים לנו העניין של להידחס בתחתית, אנחנו מתחילים לצעוד ברגל.

ככה, בהליכה נינוחה, אנחנו מצפינים על רחוב ברודווי לכיוון מרכז העיר.

בדרך אנחנו עוצרים לנו בסניף של מקדונלדס למילק-שייקים ומאחר והבנות מפגינות רעב קל, הן אוכלות משהו בלחמניות.

אנחנו ממשיכים ככה בהליכה לאורך השדרות, חולפים על פני עשרות רחובות, צמתים ורוכלים בכיכרות ובשעה מאוחרת יחסית, מגיעים חזרה למלון עייפים למדי.

לישון אנחנו שוכבים מאוחר מאד, אחרי שהמקלחת (המעולה!) מנוצלת היטב…

יום שישי 30.8.13 - מוזיאון האינטרפיד, טיילת ההייליין, השדרה החמישית וטיימס סקוור

את הבוקר אנחנו מתחילים בארוחה מאוחרת במעדניה על השדרה השמינית שמוכרת אוכל מוכן לפי משקל. אנחנו בוחרים מהמגוון המוצע, כל אחת/ד על פי טעמו/ה ואחרי התשלום מתיישבים בקומה העליונה לאכול. האוכל סביר, אבל מחירו לא זול (בטח בהתחשב ברמת התמורה).

מכאן אנחנו ממשיכים צפונה על השדרה, ואחרי תחנת פורט אות'וריטי (על רחוב 42) פונים מערבה לכיוון נהר ההדסון, שם אנחנו מתעתדים לבקר במוזיאון האינטרפיד.

תוך כדי הליכה, לקראת סוף הרחוב, אנחנו קולטים בזוית העין גינת משחקים קטנה ומיוחדת בין הבניינים ואנחנו פונים להתרשם מקרוב. מקום מקסים מלא דמיון מתגלה בפנינו. אמנם אין מגוון מתקנים גדול, אבל כל המתקן יצירתי ומקסים. כיף של עצירה להשתוללות ולשחרור הצעירה מהעגלה.

בסוף היום אני בודקת ברשת ומאתרת את פרטי היוצר שלה- Tom Otterness.

במוזיאון האינטרפיד אנחנו מבלים עד שעת הסגירה. מסתובבים בין המטוסים על הסיפון, בתוך החללים השונים, כולל בחלל המציג את מעבורת החלל . מאד מעניין לכולנו. מאחר ואנחנו לא מספיקים לראות הכל, ובעיקר לא מספיקים לסיור בתוך הצוללת, אנחנו מחליטים לחזור להשלמות באחד מן הימים הבאים בעיר.

בשעות אחר הצהרים אנחנו ממשיכים לכיוון טיילת ההייליין. אנחנו עולים אליה בצדה הצפוני וממשיכים דרומה לאורכה. המקום מיוחד ויפה, אבל היה לנו קצת לח מדי וקצת צפוף ולא ממש איפה לשבת, כך שהיה נחמד ולא יותר.

בקצה הטיילת אנחנו יורדים חזרה לגובה הרחוב ומתחילים לצעוד בכיוון הכללי של טיימס סקוור, תוך שאנחנו מחפשים מקום לאכול, כי הרעב כבר מציק לכולנו. אנחנו לא מוצאים מקום כזה ומסתפקים בנשנוש קל בדנקין דונטס על הדרך.

אנחנו מחליטים בשלב זה לקחת את התחתית אל אזור מרכז רוקפלר, מתוך כוונה לעלות לתצפית מה- Top of the Rock. כשאנחנו מגיעים ליעדנו ועולים חזרה אל פני האדמה, אנחנו מגלים שכבר חשוך מדי מכדי לעלות. כלומר, אפשר לעלות, זה לא שהתצפית סגורה, אבל אנחנו מעדיפים לחזור ביום אחר ולעלות כשעדיין מואר ולהמתין למעלה ולראות את אורות העיר נדלקים לאטם.

אז במקום לעלות, אנחנו מטיילים לנו על השדרה החמישית ומדרימים לאט לכיוון המלון שלנו. בדרך אנחנו נכנסים לסיבוב בחנות היפה של FAO Shwarz (שכבר אינה קיימת, למיטב ידיעתי). החנות מקסימה ומאחר ואנחנו כבר גולשים לשעת הסגירה ולא מספיקים הרבה, אנחנו מבטיחים לבנות לחזור לביקור חוזר בהמשך השבוע.

אנחנו גם מציצים לחנות של אפל, אבל מוותרים על הביקור בה וממשיכים דרומה על השדרה…

מכאן אנחנו מוצאים את עצמנו בלב ההומה של טיימס סקוור. המוני אנשים, צפיפות והמולה. אנחנו מצמידים את הבנות אלינו ומקווים להצליח לעבור בהמון מבלי לאבד אף אחת.

הסיבה לביקור החוזר כאן הערב, בנוסף לרצון הכללי לראות שוב את “כיכר האורות”, היא ביקור בחנות טויס אר אס (שגם היא נסגרה מאז למיטב הבנתי) ולעליה לגלגל הענק. אנחנו רוכשים כרטיסים לכולם ומתייצבים בתור. הבנות מתלהבות מהרעיון של גלגל ענק בתוך חנות ואנחנו שמחים איתן…

בדרכנו מכאן לחדר, אנחנו עוברים ליד מסעדת ההמבורגרים המומלצת בכל מקום - shake shack. יש בחוץ תור לא קטן, אבל בניגוד לציפיה הוא מתקדם במהירות. אנחנו מוסרים את ההזמנה (ומבקשים לארוז לנו אותה) וממתינים שתהיה מוכנה (זה החלק הארוך בסיפור, אבל גם, לא כל כך נורא).

בחדר (שנמצא ממש לא רחוק משם) אנחנו נהנים מהמבורגרים טעימים ומסיימים עוד יום מוצלח בעיר הגדולה…

יום שבת 31.8.13 - מנהטן, הסנטרל פארק ותצפית TOP OF THE ROCK

אנחנו יוצאים בבוקר ברכבת התחתית צפונה אל אזור הסנטרל פארק. אחרי שאנחנו קונים מבחר מאפים/בייגלס/גבינת שמנת/קפה בסטארבקס, אנחנו נכנסים לפארק רחב הידיים ומתמקמים לפיקניק של בוקר ב- sheep meadow.

אחרי שאנחנו אוכלים והבנות ממצות את הרביצה וההשתוללות על הדשא, אנחנו ממשיכים לחקור את הפארק. הכיוון הכללי צפון.

אנחנו עוברים באזור הרמבלס, לצד האגם המקסים וחוצים את הפארק מזרחה אל הפסל של עליסה. חם מאד ולח ואנחנו מתרעננים עם קרטיבים מאחת העגלות שבדרך.

אחרי עוד קצת משחק בגינת המשחקים East 72nd Street Playground, שכפי ששמה מעיד עליה, סמוכה לכניסה המזרחית לפארק שברחוב 72, עומס החום הכבד (הרבה בגלל הלחות הגבוהה) מכריע ואנחנו יוצאים מהפארק, דרך אזור גן החיות (שלמרות בקשות הבנות, אנחנו מדלגים עליו בגלל חוסר מסוגלות הורית).

אנחנו מוצאים מפלט מהחום ומהלחות במזגן של FAO SHWARTZ ושם אנחנו בוחרים לרכוש את אחד המשחקים שהמוכרים מדגימים. החנות לא זולה בכלל, על אף שהיא מאד מזמינה ואנחנו מתאפקים לגבי רכישות של משחקים אחרים. מי מהבנות שמעוניינת עולה לרקוד על הפסנתר המפורסם מהסרט ביג ורגע לפני שאנחנו שבים לרחוב החם הן בוחרות לעצמן ממגוון הממתקים הצבעוניים (אוי לבריאות… מזל שחלק לא קטן מהרכישה מסיים את חייו בפח).

משם, רעננים יחסית, אנחנו ממשיכים דרומה על השדרה החמישית. המטרה – תצפית Top of the rock. בדרך אנחנו קונים בייגלס שהבנות מבקשות לטעום מאחד הדוכנים (3$ לאחד). מאד מלוח. חלקנו אוהב וחלקנו האחר ממש לא...

אנחנו מציצים בחלון הראווה של חנות האמריקן דול ומוותרים על ביקור בפנים, אבל כן נכנסים ומתעכבים המון זמן בחנות build a bear, שם הצעירות בוחרות בובות ובגדים מתאימים (לגדולות יש בובות מהרשת שניקנו להן די מזמן כשהיו פחות או יותר בגיל של הצעירות היום). אנחנו נפרדים מכ- 80$ בעד התענוג הנ"ל.

אל הכניסה למגדל התצפית במרכז רוקפלר אנחנו מגיעים כבר לקראת שעת הדמדומים, בדיוק כדי לראות את העיר גם באור וגם בחושך. אנחנו רוכשים כרטיסים לעליה לתצפית ועולים במעלית המהירה לקומה ה- 67 (העליה מלווה באפקטים ובאורות. 45 שניות מדליקות בעיני כולם).

הבנות כבר עייפות מאד מהיום, אני מרגישה לא כל כך טוב, וסה"כ הביקור לא מאד מוצלח, על אף התצפית היפה.

בקושי רב אנחנו מצליחים לסחוב עד שנדלקים האורות הראשונים על הבניינים השונים סביב ועל האמפייר סטייט בילדינג ואז, קצת לפני שממש מחשיך, אנחנו מפנים את המקום המעולה שלנו בעמדת התצפית בקומה העליונה, ממש מול האמפייר סטייט, ויורדים מטה.

הערב בדרכנו לחדר אנחנו עוקפים את טיימס סקוור דרך רחוב 50 (אין לנו כוח לעומס האנושי והחושי הזה כרגע) ומתחילים לרדת על השדרה השמינית. בדרך אנחנו קונים מאפים לבנות ושתיה לנו בסניף של au bon pain, בית המאפה שהפך מאד חביב עלינו.

אנחנו שוקלים לקנות שוב אוכל בשייק שאק, אבל אני לא רואה את עצמי מחכה בתור ההרבה יותר ארוך שיש שם היום, אז אנחנו מוותרים ועוצרים בפיצריה הממוקמת לא רחוק מהמלון והעונה לשם Two bros. אנחנו מזמינים שני מגשי פיצה (20$ לשניהם), ממתינים שיהיה מוכן ומגיעים לחדר די מוקדם בסטנדרטים שלנו (לפני תשע). הפיצה טעימה למדי (אמנם עם פטריות מקופסא, אבל טעימה).

הבנות מתקלחות וצופות קצת בטלויזיה ועוד יום מסתיים לו בנחת...

יום ראשון 1.9.13 - קצת קניות, קצת מנוחה וערב נעים על גשר ברוקלין.

בבוקר אנחנו רוצים בכל זאת לדגום קצת (אבל ממש) את החנויות בסביבה ומחליטים לקנות קפה ומאפה במאפיה החביבה עלינו. גוגל מאפס לוקח אותנו לאזור קרוב למלון. שם אנחנו לא מוצאים לא מאפיה ולא נעלים...אחרי שאנחנו מגלים שצריך לרדת לחפש את המאפיה בפן סטיישן, אנחנו מוותרים וממשיכים הלאה לחפש משהו אחר לאכול.

אנחנו לא מוצאים שום דבר שנראה לנו ובסופו של דבר אנחנו חוזרים ויורדים לפן סטיישן, שם אנחנו מצטיידים במאפים וממשיכים בדרכנו.

התחנה הראשונה (והאחרונה) בסיבוב החנויות להיום היא במייסיס. הביקור מתגלה כרעיון לא משהו בלשון המעטה. הבנות לא סבלניות, ובסופו של דבר אנחנו יוצאים מהחנות די מותשים ולא ממש עם חשק לעוד חנויות...

אנחנו מרגישים שיש עייפות כללית באוויר ולכן אנחנו מחליטים לנצל את העובדה, שאנחנו לנים ממש קרוב, וחוזרים לחדר למנוחה (לא לפני שאנחנו מצטיידים בפראפוצ'ינו מסטארבקס. חוויה יקרה, ובניגוד למצופה, גם לא טעימה).

אחרי שכולם מתרעננים להם (במשחק/קריאה/צפיה בטלויזיה/אינטרנט/נמנום), אנחנו מתארגנים ויוצאים בשעות הערב המוקדמות לכיוון גשר ברוקלין.

הנסיעה בסאבווי לכיוון ברוקלין לוקחת לנו קצת יותר זמן מהמתוכנן (ככה זה כשעולים על הרכבת בכיוון ההפוך… אנחנו יורדים ברחוב 42 ונאלצים לחכות לרכבת הבאה, הפעם בכיוון הנכון...) ואל התחנה בברוקלין אנחנו מגיעים ממש לפני השקיעה.

מהתחנה אנחנו וצועדים היישר לגשר (הגישה לא מאד נוחה ואנחנו מוצאים את עצמנו סוחבים את העגלה של הצעירה בעוד ועוד מדרגות). אנחנו לא בדיוק יודעים היכן העליה לגשר, אבל אנחנו עוקבים אחרי השלטים ומפעילים קצת היגיון בריא ומגיעים. בגלל השעה המאוחרת, אנחנו מוותרים על טיול בפארק הסמוך לגשר. צריך להשאיר משהו גם לפעם הבאה...

ממש עם העליה לגשר, אנחנו נתקלים ברוכלת המוכרת מנגו על שיפוד (3$ לאחד, אחרי ששאלנו - 4 ב- 10$) המנגו מעורר את התיאבון ואנחנו קונים לכולנו כמעט (הצעירה נרדמה בינתים). המנגו טרי, טעים ומצויין ומתאים בדיוק.

את הגשר אנחנו חוצים לקראת חשיכה. מאד (מאד!) עמוס, אבל נעים בכל זאת.

קצת מצלמים תוך כדי הליכה ומגיעים למנהטן.

אחרי התלבטות קלה, אנחנו מתחילים לצעוד צפונה על רחוב ברודווי מה- city hall ועד המלון ברחוב 35. למעט כמה רחובות לא כל כך סימפטיים על ברודווי, הדרך נחמדה ומלאה באנשים שעוברים מפה לשם. המסעדות לאורך הרחוב סגורות.

אנחנו מחליטים לאכול ארוחת ערב ברשת TGI Friday's, בה אכלנו לפני כעשור והזכורה לנו לטובה. המיקום שגוגל מאפס מראה לנו הוא (שוב, כמו בבוקר) בתוך פן סטיישן. לא להיט, אבל כולנו עייפים ורעבים ומחליטים לא לחפש עוד. טעות, מאחר ויש מסעדה כזו ממש ליד המלון, על הרחוב מעל פני האדמה, שלא טרחנו לחפש...

אנחנו מתיישבים, היחידים במסעדה וחם לנו באופן יחסי. המזגן לא משהו והעובד שאנחנו פונים אליו בעניין לא נחמד. אנחנו שוקלים לעזוב, אבל, שוב, מאחר וכולם עייפים ורעבים, אנחנו נשארים.

הצעירה כבר באמת עייפה, מה שמתבטא בחוסר סבלנות ובכי. המלצר מזדרז להציע לה בלונים ומאותו רגע מצב רוחה משתפר פלאים. השאר (שכמובן גם רוצות בלונים שאין) נאלצות להסתפק בצבעים ובדפי צביעה.

המחירים גבוהים יחסית (בכל זאת, כולה המבורגר). אנחנו מזמינים, אוכלים (האוכל בסדר, לא מעבר), אורזים את מה שנשאר וחוזרים למלון מותשים.

מחר אנחנו מתכננים ביקור במוזיאון ההסטוריה של הטבע (ואולי השלמות בסנטרל פארק).

יום שני 2.9.13 - מוזיאון ההסטוריה של הטבע

היום שלנו מתחיל מאוחר. אנחנו עולים על הרכבת התחתית ומגיעים למוזיאון ההסטוריה של הטבע. יש קצת תור בקופה ואנחנו בוחרים לשלם גם עבור התצוגות המתחלפות. אמנם שתיים מתוכן מעניינות אותנו והשלישית פחות, אבל התוספת במחיר לתצוגה השלישית, בנוסף על השתיים האחרות, כבר לא משמעותית.

אנחנו מתחילים להסתובב במוזיאון המרתק, אבל מאחר וכבר מאוחר ויש לנו כרטיסים לכל התצוגות המיוחדות, יוצא שאנחנו רצים מתצוגה לתצוגה ולא מספיקים כלל את התצוגות הקבועות, המיוחדות לא פחות…

המצחיק הוא שמהתצוגה, שבה הכי פחות התעניינו מראש, הכי הרבה נהנינו בפועל. מדובר בתצוגה מרשימה ביותר של צפרדעים שונות, בין היתר מגוון צפרדעים צבעוניות ורעילות ביותר. בתצוגה זו אנחנו פוגשים את אחת האוצרות במוזיאון ונהנים מעוד שיחה נחמדה ומעוד מידע מעניין. כך למשל היא מספרת לנו שבעוד שהצפרדעים הצבעוניות מאד רעילות בטבע (הרעלים מופרשים מעורן), אלה שגדלות במוזיאון לא רעילות, מאחר והן מקבלות מזון אחר, שאינו כולל את המרכיבים מהם מייצרות הצפרדעים את הרעל...

לקראת השעה ארבע, הבנות מאד רעבות ואנחנו מתישבים לאכול במזנון המוזיאון. כשאנחנו מסיימים כבר מגיעה כמעט שעת הסגירה של המוזיאון ובסופו של דבר יוצא שאנחנו לא מספיקים לראות הרבה, והחוויה רחוקה ממיצוי.

מכאן, אנחנו עוברים לזמן קצר בחנות childrens place הקרובה, שבה מכירת חיסול לקראת סגירת הסניף וממשיכים לגינת משחקים נחמדה לא רחוק משם, שם אנחנו מבלים לא מעט זמן, עד לקראת החשיכה.

בדרכנו למלון, אנחנו עוברים לסיבוב פרידה מהסנטרל פארק ומטיימס סקוור וקונים שוב פיצה לארוחת הערב המאוחרת בחדר. לילה אחרון במנהטן. מחר אחר הצהרים נעזוב אל עבר JFK ונעשה את דרכנו חזרה למילווקי ולקראוון.

יום שלישי 3.9.13 - בוקר השלמות וטיסת ערב חזרה למילווקי

אחרי סיום אריזה של התיקים, אנחנו עושים צ'ק אאוט ומוסרים את המזוודות לשמירה במלון עד אחר הצהרים.

את הבוקר אנחנו מתחילים בהשלמות במוזיאון האינטרפיד. בדרך אנחנו מתרשמים מחניוני המכוניות בעיר…

במוזיאון אנחנו מבקרים בצוללת, מה שגוזל יותר זמן מהצפוי, מאחר והצעירה לא יכולה להיכנס ואנחנו נאלצים לעמוד פעמיים בתור… הביקור עצמו מעניין ולא ארוך ושופך אור על החיים הצפופים והקלסטרופובים בצוללת.

עוד קצת מסתובבים בין התצוגות ונפרדים מהמוזיאון המעניין.

מכאן אנחנו חוזרים, דרך הטיימס סקוור לכיוון המלון, כשבדרך אנחנו בוחרים לשבת לארוחת צהרים נינוחה בסניף של מסעדת Ruby Tuesdays. המסעדה נעימה והאוכל טרי וטעים. דרך מצויינת לחתום את הביקור המהנה בעיר הגדולה.

בדרך למלון אנחנו מספיקים עוד לקנות מגנט למזכרת.

אחרי איסוף המזוודות, אנחנו פונים אל תחנת פן וחוזרים לשדה התעופה, אלא שהפעם מדובר בנסיעת אחר הצהרים אל מחוץ לעיר, כלומר - נסיעה בשעות העומס, ואם היה לנו איזה מושג מה מחכה לנו ב”שעות העומס”, כנראה שהיינו עושים הרבה יותר כדי להימנע מהחווייה המפוקפקת…דוחק נוראי.. צפיפות שלא תתואר! ולהזכיר, אנחנו עם מטען, עגלה וארבע ילדות, מה שמחמיר את מצבנו שבעתים… ממש ברמה של אחד עומד על השני...בקיצור, סבל מתמשך לכולנו, אבל בסופו של דבר אנחנו עומדים בכבוד גם באתגר הזה...

הטיסה למילווקי ממריאה בזמן ואחרי עצירת ביניים בדטרויט שמחייבת ריצה מטרמינל אחד לאחר, אנחנו מגיעים עייפים ומותשים למלון. כשארוחת הערב שמוזמנת לחדר מגיעה, היא מוצאת את מחצית הבנות שקועה כבר בשינה עמוקה...

מחר אנחנו מתכננים לאסוף את הקראוון בשעות אחר הצהרים (בהתאם לשעה שיאשרו לנו לעזיבה מאוחרת שביקשנו במלון), ולהתארגן להמשך הדרך דרומה.

ועל כך, בפוסט הבא...

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של FamilyTrip?

‹ הפוסט הקודם
33. ארהב וקנדה 2013 - מבקרים בגבעות השחורות, בשמורת הבדלנדס, וממשיכים אל פרנקלין, וויסקונסין
33. ארה"ב וקנדה 2013 - מבקרים בגבעות השחורות, בשמורת הבדלנדס, וממשיכים אל פרנקלין, וויסקונסין
מתוך הבלוג של FamilyTrip
12-10-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של FamilyTrip »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×