אוקראינה 3

תמונה ראשית עבור: אוקראינה 3 - תמונת קאבר
מנזר המערות, קייב; צלם: יורם גלין

בוצ'אץ'
שבעים ומרוצים אנחנו מגיעים לבוצ'אץ', שאת פרסומה קנתה לה כעיר הולדתו ובחרותו של ש"י עגנון וכציר מרכזי סביבו נעות כמה מיצירותיו. היהודים התגוררו בבוצ'אץ' מאז המאה ה-15 והושמדו, רובם ככולם, על-ידי הנאצים, עוזריהם המקומיים ומגיפת הטיפוס, יחד עם כמה אלפים של פליטים יהודיים מהונגריה. חלק מהניצולים המעטים חב את חייו ל-Manko Świerszczak, קברן מקומי, קתולי אדוק, אשר הסתיר יהודים בקטקומבות בבית הקברות, כשבמשך 3 שנים תמימות מספק הוא להם את צרכיהם.
חוץ מש"י עגנון הוציאה בוצ'אץ' מקרבה גם את הבמאי ההוליוודי לי שטרסברג ואת צייד הנאצים שמעון ויזנטל.

צעיר מקומי, מחולף ואדיב, אינו מסתפק בהסבר איך להגיע לרח' עגנון, אלא מלוונו לשם. מתברר שעגנון הוא "שכנו" המיידי של גדול משוררי פולין, אדם מיצקביץ'. על קיר בית מס' 5,

1838187cdbd0ac24e04bdfe0ff5bfe43.jpg?l=6

הנטען להיות ביתו של עגנון טרם עלייתו ארצה (יש החולקים על כך), לוח שיש חד-לשוני, באוקראינית בלבד, המספר: "בבניין זה נולד וגר הסופר חתן פרס נובל שמואל יוסף עגנון (צ'אצ'קס) 17.11.1970-17.7.1888". אין כל רמז ליהדותו או ישראליותו. האם לא מחדל שלנו?

41da465300ee878cb029ef69ebdba664.jpg?l=6

טיילנו קצת על גדות הסטריפא, הנהר אותו הכרנו מלימודי הספרות בתיכון.
57d5da842ff3ffc403251d0b966dfdef.jpg?l=6

אין איש יודע היכן בית-הכנסת. אחד המשוטטים בכיכר העיר, העלובה למדי, מצביע על בניין, שלדבריו נבנה על גבי חורבות בית-הכנסת. מטפסים לבית העלמין היהודי, השוכן במרומי הגבעה הגבוהה שמעל מרכז העיר. בתוך היער, בסמוך לבית העלמין, קבר אחים ועליו לוחית שבורה בעברית, בה נאמר: "פה קבורים שלדים של קורבנות הפשיזם הגרמני שנרצחו בזמן מלחמת העולם השנייה – 12.VI.1943". אמנם בעברית, אך "יהודים" הס מהלזכיר.
a7f2de832486b1e290ad61ea97997b39.jpg?l=6

בית הקברות, כרוב אלה שביקרנו בהם, משומר במצב כלל לא רע.

9ae2b132f253ea639a3e79391669e9c1.png?l=6

יוצאים לדרך לכיוון כללי של צ'רנוביץ. התפצלות כבישים לא משולטת כראוי ואולי אני כבר עייף. בין כך ובין כך, אני סוטה לפיצול השמאלי, אך מתעשת במהרה וחוזר, תוך חציית קוו לבן, לצד הימני והנכון. לא ראיתי את השוטרים. הם ראו אותי. הקנס 680. השוטר הפעם יעיל להפליא ומיד בהיכנסנו לניידת הוא מבקש ממני הצעות כמה אני מוכן לתת. אני מציע 100. הוא מגיב בצחוק פרוע. אני מעלה ל-150. הוא מגיב בהסכמה מלאה. אני נפרד ממנו בלחיצת יד ומ-150 הריבניות נוספות, ללא לחיצת יד.

זאלשצ'יקי
בשעה 2000 ואחרי 220 ק"מ אנחנו בזאלשצ'יקי. זאלשצ'יקי, מסיפורי אמא וסבתא. מין אטלנטיס אבודה, שכל כולה פירות אקזוטיים: תפוזים, בננות וענבים. חבל שאמא לא זכתה לשמוע, שבנה יחידה לן בזלשצ'יקי. המלון, הזוכר את התקופה הפולנית של המקום, אם לא את זו האוסטרית, יהיה ממש יפה, לאחר שיבוצע בו שיפוץ יסודי, אם יבוצע. מחיר הלינה – 50 ₪. למרבה הפליאה, הכל בסדר, חוץ מזה שיש לנו בחדר מגבת אחת ויחידה. מבקשים עוד אחת ומנהלת המקום משיבה, כי צר לה, אבל בגלל הגשם המגבות לא התייבשו. אני מציע תשלום והיא מפתיעה אותי בסירוב, המבוסס על העובדה הפשוטה, שכנראה באמת לא הייתה לה מגבת יבשה נוספת.

ביציאה מהעיר Towste (שפירושו: "שָמן"), בדרכנו לקמיינייץ פודולסקי, אני מבחין לפתע בדגל ישראל

62789f403be5bc326b3282914dadf10c.jpg?l=6

ובזכותו אנו מגלים בית קברות יהודי, שעל קיומו לא ידענו כלל.

cb70277180521d320e0c884e97e61db0.jpg?l=6

בבית הקברות גם העתק מצבת אמו של הבעש"ט, שהוקמה על-ידי נינה.

9288cf4a34ee148baaeba0dc1fda3255.png?l=6

בדרך מגלים שהפיזדינים, שעליהם מטרטרים המ"כים את טירוניהם, אינם המצאה צה"לית ומקורם כנראה בכפר פיזדין, שדרכו עברנו. מדוע נזכרתי בזה? כי אמנם לא היה לנו מ"כ סדיסט, אבל היה לנו GPS, שהוריד אותנו לדרך לא דרך והפך אותנו לאטרקציה לכפריות, לבושות שמלות מתקופת הקיסר ירום הודו ועוטות מטפחות צבעוניות על ראשיהן, שהתקבצו בצדי "הכביש" כשהן מתבוננות בנו בתערובת של תדהמה ורחמים – מין מבט, השמור לאנשים שדעתם בעליל נטרפה עליהם.

קמיינייץ פודולסקי
למרות ג'יפסי, הגענו בשלום לקמיינייץ פודולסקי – עיר בת כמעט 1,000 שנים ובה כ-100,000 תושבים. ב-1757 נתפרסמה העיר כמרכז העימות בין היהדות הרבנית לבין הפרנקיסטים, חסידי משיח השקר יעקב פרנק. ב-27-28.8.41 שימשה קמיניץ כזירת גדול מעשי הטבח, שבוצעו במסגרת "הפתרון הסופי" עד אז, כאשר 23,600 יהודים (לפי הדו"ח המבצעי של המפקד הממונה) נרצחו על-ידי ה-Einsatzgruppen וחיילי הצבא הגרמני.
לעיר רובע עתיק יפהפה, בו שוטטנו שעה ארוכה

92d15cb6a28ca10cb2b5e540552d2fa6.jpg?l=6
4a62d671944a2d3fce963348eb573217.jpg?l=6 f852b766a42a4478bad37bf73870ffd8.jpg?l=6

אך על מבצרה עיקר גאוותה.
5fec748b83d9e178c81197152b5982ad.jpg?l=6 3bbaeaf08aaaf7a3146579e6d06e0ec8.jpg?l=6

40cc4a7fc0fac6ef0e89dc4bbbd30627.jpg?l=6d1bf8f3a408b000d88f194138da5bf3f.jpg?l=6

האגדה מספרת על תדהמתו של הסולטאן עותמאן II, ב-1621, אל מול הביצורים האדירים של העיר. המלך שאל את מפקדי צבאו: "מי בנה את העיר הזאת?". אחד מהם השיב: "אללה בעצמו, מלכי". הסולטאן צעק: "אם כך – שאללה בעצמו יכבוש אותה" וציווה על צבאו לסגת.

כיוון שב-1672 בכל זאת נכבשה העיר על-ידי הצבא העות'מאני, שגודלו מוערך בין 100 ל-300 אלף חייל ועמם מיטב הארטילריה הצרפתית החדישה, והתורכים משלו בה 27 שנים, מתפארת קמיניץ גם בכנסייה היחידה בעולם, שבה מינרט. המינרט לא נהרס משום שהחזרת העיר לפולנים הותנתה בהסכם עם התורכים בהשארתו על מכונו, אך תחת חצי הסהר הוצב, בראש המינרט, פסלה המוזהב של המדונה.

2d0f2947b000e603167c3069f49314b1.jpg?l=6

חוטין

ממשיכים לחוטין, שחגגה כבר יום הולדת 1000– הפעם היו במלון מגבות, אבל נורות להחלפה אין. שלג יש כאן גם בסוף מאי - במקלט הטלוויזיה, כמובן. למה לא החלפנו מלון? כי אין בעיירה אחר. מצודת חוטין, שבגללה באים לעיירה ושנבנתה במאה ה-14, היא אחד משבעת פלאי אוקראינה. זו לא ציניות, אלא תוצאת משאל בין תושבי אוקראינה. משהו כמו אירוויזיון. יכול להיות שהם צודקים. בטיולנו ראינו 5 מ"הפלאים". כאן היה בשעתו הגבול הפולני-תורכי. בין היתר, שלטו כאן גם המולדבים, התורכים והטטארים.

ac92ac5cfa3e3ee6d68ee61ea44e7302.jpg?l=6d3f4c70812d1bda1a10c7b0238eda59e.jpg?l=67b55cc121ccd93056c1b8b0e1c0f9f66.jpg?l=6

גילינו שגם בחוטין יש בית כנסת, אף שיהודים אין.

2a041bc7684b5bc954c854d216a49dd5.jpg?l=6

צ'רנוביץ
בצד הכביש לצ'רניבצי, המוכרת לנו כצ'רנוביץ, דוכני דובדבנים (זולים, אך עדיין חמוצים) ויין ביתי, בצילה של טחנת רוח. ברחובה הראשי של העיר מסעדת קנאוס הגרמנית, שבה רק הבירות גרמניות, משכירה דירות. שלנו – 10, בלי שום אבל.
צ'רנוביץ, בת ה-600, בה 240,000 תושבים, גאה להיות תאומתה של נצרת עילית. בעברה הלא כל כך רחוק הייתה צ'רנוביץ עיר רומנית (היא סמוכה לגבול רומניה גם כיום).
50,000 יהודי העיר, ערב מלחמת העולם II, היוו כשליש מתושביה והתנהלו בה חיים יהודיים פעילים. הודות לשלטון הרומני ניצלו כ-20,000 מתושביה היהודיים של צ'רנוביץ. עתה חיים בה כ-5,000. יהדות צ'רנוביץ הוציאה מתוכה את המשורר והמחזאי איציק מנגר, את הסופר אהרון אפלפלד, את זאב שרף (שר אוצר בשנות ה-60), ואת חברינו לספסל הלימודים משה רוטמן ומייקל גם.
מרכז צ'רנוביץ מהווה מכלול ארכיטקטוני ממחציתה השנייה של המאה ה-19 ומהעשורים הראשונים של המאה ה-20, בצירוף מספר שרידים מרשימים מהתקופה הרומנית, שאין דומה לו ברמתו בשום עיר אוקראינית, לרבות קייב.


82f9c16707213e5fc190b6d51478517e.jpg?l=6 270adb8059d2a8e8528236daca91da14.jpg?l=6
בניין התיאטרון

86d08fdf9af1c2e37cdfaadaab1a522f.jpg?l=6bd76c91c706979581c1db3d93e16f27a.jpg?l=6
מוזיאון יהודי בוקובינה
8c8f7c7dc3649f20f715a021e8ddf4a1.jpg?l=6
ראש וראשון למבני הפאר הוא ארמון המטרופוליטים של בוקובינה, שנבנה במחציתה השנייה של המאה ה-19 והמשכן עתה את האוניברסיטה של צ'רנוביץ. המכלול הוא מן המתחרים הרציניים ביותר על תואר היפה מבין כל אלה שראינו אי-פעם.
1964110125ced581f743f1b1aec9c8d6.jpg?l=6
71ff0f2632c8b24d7aa4bb2b5983698b.jpg?l=6 ab8e84c741223bbf3aa23bdc22e5c41b.jpg?l=6

סיבוב כנסיות צ'רנוביץ. כאן, משום מה, אין הקפדה על כיסוי ראש לנשים.

d22b933b85322307a07eea797f7e9039.jpg?l=6

a6681aa0217665f14633684b172c9606.png?l=6

באחת מהן נוכחנו בטקס, שאת מהותו לא בררנו, אבל שימו לב לכתר.
1ee9f7ad657dc4741267baa9b4b50eb8.png?l=6

במיסה בכנסייה הארמנית נוכחו 4 ארמנים ושני יהודים (אנחנו).
אגב יהודים, בשורה טובה לאורתודוקסים: בית הכנסת הרפורמי של צ'רנוביץ משמש עתה כבית קולנוע.

7745e5cacf0b786bb33ec2e1e6341785.jpg?l=6

לעומתו, בקומת הקרקע של בית הכנסת הגדול, שבשכונה היהודית,
ebed15f086bd4d10671e53efc43c990a.jpg?l=6
שבה גם הוקם הגטו, מנוהל בית-חרושת לרהיטים, בעוד בית החולים היהודי לשעבר, הצמוד לו, אינו אלא חורבה נטושה.

0a7b8b0bd4cdb4d614e9d483bcdbcf90.jpg?l=6

בית הכנסת הפעיל שבעיר הוא "בית הכנסת החדש" ("בית כנסת בנימין"), שהוקם ב-1923 על-ידי חסידי סאדיגורא

e68e4a7017f7ee1f5b2057d25735d9ca.jpg?l=6c1ea3b8ff2bb06416fdd79bc25c83ab8.jpg?l=6.

ומהיהודים החיים, שלא היו בבית הכנסת, חזרה לאלה המתים. בבית הקברות היהודי, שנפתח ב-1866, טמונים כ-50,000 מיהודי העיר. מגוון המצבות הוא עצום: החל באלה המסורתיות וכלה בסרקופאגים, אובליסקים ובהיכלי קבורה. קישוטי המצבות מייצגים לא רק את המסורת היהודית, אלא יש בהם גם יסודות של האמנות העממית האוקראינית. יש גם מצבות מהתקופה הסובייטית, בהן רואים לא אחת את דמותו של המנוח.

98db8b25a8c18e66d404fb06dbaf66b9.jpg?l=6523410d5c7732f67d51b6f8866f371cb.jpg?l=6317d2a667892d7a7d95052702bb82d2d.jpg?l=65d85e1d9ae8626d3983c7d827f044af2.jpg?l=6
גם מגוון הלשונות שעל גבי המצבות הוא חריג: עברית, יידיש, גרמנית, רוסית, אוקראינית, רומנית ופולנית. חבל רק על מצבו של בית הלוויות, שהוא בן 105 שנים.
e453f7f97ed468f91b0adf8f0aed05cd.jpg?l=6 091e23d47c5f558f1b23ecf02feeb6ef.jpg?l=6

ולסיום - שתי הפתעות, האחת

cf6e24d2b7dd2959947d847ed63f506a.jpg?l=6

והאחרת
7fc61e5cc398308c90e14a3b0f607cdf.jpg?l=6
ומדוע זכה צלוב זה להיות מונצח על-ידינו? בזכות מה שמונח, למרבה התדהמה, מאחורי בסיסו.
ff37054d29535e41f12fb72bc5f0d372.jpg?l=6

סדיגורא
סדהורה (סדיגורא) – פרבר של צ'רנוביץ, בו הייתה קהילה יהודית גדולה ובו נוסדה חסידות סדיגורא, שמרכזה עתה בבני ברק.
בית-הכנסת של סדיגורא הוקם ב-1842, יחד עם בית האדמו"ר, כשביסודותיו אדמה מירושלים. עתה שתי חורבות, שזה לא מכבר הוחל בעבודות שיקומן, שלפי המתוכנן תמשכנה 5 שנים.
למראה שרידי ביתו של האדמו"ר מתקבל הרושם, שהלה לא הקפיד במיוחד על "הצנע לכת".2a02fb48d7524500df9e17655687cc12.jpg?l=6

de143c205c6e27db4d039851cfb39610.jpg?l=67a974fbd5dbb957b2fd43c340b6b0ab0.jpg?l=6
חמלניצקי
בדרך צפונה לנים אצל הצורר חמלניצקי, שיש לו עיר משלו ובה מדרחוב עתיר בתי קפה. הקפה שלו לא משהו. המלון נראה בסדר גמור. אז מה עם בבוקר היינו צריכים להזמין טלפונית הזרמת מים חמים? חשבתי שזו תקלה, אבל הוסבר לי שזה מנהג המקום.
אם כבר עצרנו לצורכי לינה, אז בבוקר הלכנו לראות את בית-הכנסת, שזכה לשיפוץ לפני חודשים ספורים.
96e52be3154b0e479e9ee5d26aa5fc9e.jpg?l=6

ברדיצ'ב
ברדיצ'ב, עיר בת 88,000 תושבים, שעיקר פרסומה, אצלנו לפחות, בא לה בזכות ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, שלאמיתו של דבר היה מהוסקוב והגיע לברדיצ'ב רק בגיל 45, כיהן בה ברבנות 24 שנים והפכה לאחד ממרכזי החסידות החשובים באירופה.
אגב חסידות, גם כיום משמשת אוקראינה כמרכז חסידות גדול

edc5e1e207d49f611b680e5b09259cfc.jpg?l=6
בימי זוהרה היו בעיר כ-80 בתי כנסת ובתי מדרש והיא נודעה בעולם היהודי בחזניה. ב-1865 היוו היהודים 91% מתושבי העיר. לא פלא אפוא, שברדיצ'ב נחשבת בתרבות הפולנית, האוקראינית והרוסית כסמל מובהק של שטעטל יהודי.
בתחילת 1919 היו יהודי העיר קורבן לפרעות שערכו בהם חיילי הצבא האוקראיני של אחד מגיבוריה הלאומיים של אוקראינה – סימון פטליורה, אשר נרצח, ב-1926, על-ידי האנרכיסט האוקראיני-היהודי שלום שוורצברד. מחקרים חדישים מצביעים על כך, שפעל בשליחות השירות החשאי הסובייטי. ב-1973 פורסם מאמר אוקראיני, שענינו רציחת 38,536 בני אדם בעיר. כיוון שנעלה מכל ספק, כי רוב רובם של "בני האדם" הללו היו יהודים, ניתן לראות מספר זה כעולה רק במעט על מספר קורבנותיהם היהודיים של הנאצים בברדיצ'ב.
החשובים שבין ידועני ברדיצ'ב היו שלום עליכם, מנדלי מו"ס (שניהם לא נולדו בה, אך שימשה כעיר מגוריהם) ו-Józef Konrad Korzeniowski, אציל פולני, יליד ברדיצ'ב, סופר נודע בשפה האנגלית, הידוע יותר כ-Joseph Conrad.
כיוון שאפילו אנחנו די שבענו כנסיות, מה גם שצריך "להשאיר מקום" לאלה המפוארות של קייב, החלטנו לצמצם את ביקור ברדיצ'ב לשני האתרים היהודיים שבעיר ולא סרנו אפילו לכנסייה בה התחתן הונורה דה בלזאק עם אהובת לבו הפולנייה, לאחר 15 שנות התכתבות.
ביקורנו בבית הכנסת
9c9a208ec1ccb019e298ded020ea1ae7.jpg?l=6 da2c01ebb24f749942617d5d0064a0b7.jpg?l=6

הוכיח לנו, שכתריאליבקה של שלום עליכם עודנה חיה ובועטת. יהודי לא צעיר, פותח לנו את השער. אני מגלה שאחד מאברי החיוניים ביותר – המצלמה – נשאר במכונית ורץ להביאה. בשובי תלמה מספרת לי, שכל החד-שיח שהתנהל ביניהם התייחס לאפשרות ש"היידינע" תיתן איזה דולר או שניים ל"צדוקע". גם את פני הוא מקבל בשאלה-דרישה זו. אני מרגיעו, בדברי קהלת, בדבר עת לכל דבר ולכל שטר, ונכנסים פנימה. באולם יושבים עוד 3-2 יהודים, שאנחנו מעניינים אותם כשלג דאשתקד. הם מחכים ללכתנו, בהבינם שעת היציאה היא עת הצדוקע. אני מגלה לתדהמתי, שאני מסוגל "א ביסאלע יידיש צי רעדען" (ואולי זו הייתה סתם גרמנית משובשת יותר מהרגיל אצלי). אחרי דקות ספורות והריבניות ספורות, שהושארו כצדוקע לצדיקים הנ"ל, אנחנו בדלת ולקראתנו שועטים עוד 6-5 "צדיקים", שלאחר "שולם עליכם, רב ייד", גם הם אינם מוותרים על מנת צדוקע. אחד מהם מתגלה כמאבטחו האישי של ר' לוי יצחק, קרי – כמחזיק המפתח ל"אוהלו".

8a8425fc1bf0602334665be4de1c9004.jpg?l=6

c703a2b790bdec986b001a8106b5a165.jpg?l=6
הוא נלווה אלינו לנסיעה לבית הקברות, שבין מצבותיו העתיקות, דמויות כלבי הים, צומחים עשבים ופטריות
8bd20025ab6eee8ca740367b8366372d.jpg?l=6 ceef6718fe839f095836e7a1e78efd21.jpg?l=6

ופותח לנו את "אוהל הצדיק". בעוד קבצני בית הכנסת יהודים כשרים הם, ערלים גמורים שלושת הקבצנים הישישים, הצמודים לר' לוי יצחק. שומר קבר הצדיק מבקש מאתנו לתרום להם כמה הריבניות, אבל לא יותר מדי כדי שלא יהפכו לתאבי בצע. כשאני מוציא מהכיס שטרות בשווי של 5 ₪, הוא טוען שזה מוגזם ועלי להסתפק במטבעות בודדים.

ז'יטומיר
מסיימים את היום במלון סוצריאליסטי (ככינויו "המכובס" של סגנון הבנייה הקומוניסטי המכוער) טיפוסי בז'יטומיר. היעד האחרון לפני קייב. למה בחרנו בו, כי הוא נראה פחות רע מהאחר ויותר משניים אין.
ז'יטומיר היא עיר מחוז, שנוסדה ב-884. אוכלוסייתה מונה כיום כ-280,000 איש. ייחודה של ז'יטומיר כיום בהיותה, כנראה, העיר היחידה בעולם בה ניצב עדיין פסלו של לנין.
feb40f8416184751baf1cfe6702aac94.jpg?l=6
בעבר ישבו בעיר סופרי יידיש רבים, ובראשם מנדלי מוכר ספרים, ובה בילה את ילדותו ח"נ ביאליק. ערב מלחמת העולם II מנו יהודי ז'יטומיר כ-30,000 נפש (מתוך 95,000), שרובם הספיקו להימלט לעומק ברית המועצות. הנותרים, למעלה מ-9,000 נפש הושמדו. הקהילה היהודית הז'יטומיראית מונה כיום כ-5,000 נפשות.
מברדיצ'ב התחלנו, כאמור, לחפף. זה כלל לא רק את כנסיות ז'יטומיר, אלא גם את בית סבו של ביאליק. תלמה אמנם רצתה, אבל ויתרה לאחר שהסברתי לה, שכדי להגיע אל הדירה, בה התגורר משוררנו הלאומי ועתה גרה בו סתם יהודיה, צריך לעבור דרך שטח ביתה של אוקראינית עוינת ותוקפנית. גם בבית הקברות של ז'יטומיר נרשם לנו חיסור. הסתפקנו בבית הכנסת המאולתר של חב"ד (הקבוע בשיפוצים) והמשכנו לעבר קייב.

כיוון שעתותינו בידינו וכיוון שברישומי מופיע (ממקור בלתי מזוהה, כך שאין לי את מי לקלל) שבעיירה ווסילקיב יש בית כנסת מפואר. אחרי נסיעה לא קצרה אנחנו בווסילקיב. אחרי שלפחות 5 ווסילקיבאים היו מוכנים להישבע, שבעירם אין שום בית כנסת, ויתרנו. כשלון חרוץ.

פירוהיב
לקייב נוסעים בדרך היותר ארוכה, כי כך רצה ג'יפסי, אבל גם תעלוליו לא מנעו מאתנו להגיע בעוד מועד למוזיאון הפתוח של פירוהיב - סקאנסן ענק ואחד היפים שראינו.
719eaa7bf30cae9423740700993cb45b.jpg?l=6 64f6e85356c970e14d912c93151f1738.jpg?l=68f938918da375cb365c918f59b2ed7d9.jpg?l=6

קייב

קִיִיב– עיר בת כ-1,300 שנים. בירת אוקראינה והגדולה בעריה, שמספר תושביה כ-2.8 מיליון. העיר הכי רוסית במערב אוקראינה.
אזכורים של יהודים בקייב נמצאו החל במאה ה-10. בכרוניקות הרוסיות מסופר שאל הנסיך וולדימיר הגיעו יהודים מהממלכה הכוזרית, אשר ניסו לגיירו, אך הוא בחר להתנצר. בנימין מטודלה ופתחיה מרגנסבורג מזכירים את קייב כעיר גדולה של יהודים. ב-1654 לאחר הכיבוש הרוסי נאסר על יהודים להתיישב בקייב והקהילה חודשה רק ב-1793. ב-1911 נערך בעיר משפט בייליס הידוע, מעלילות הדם הבודדות במאה ה-20, אשר נסתיים בזיכוי הנאשם ובעלייתו ארצה (ממנה הזדרז להגר לארה"ב). קברו של המנוח, עבריין צעיר, שנרצח בידי חבריו, הפך אתר עלייה לרגל של האנטישמים האוקראינים (ע"ע: ד"ר גולדשטיין). סניגורו של בייליס היה עו"ד אוסקר גרוזנברג ועל שמו נקרא הרחוב בתל אביב.
גורלם של יהודי העיר שפר עליהם יחסית, כש"רק" כ-60,000 מתוך 160,000 נרצחו בידי הנאצים ומשטרת העזר האוקראינית, בעוד יותר מ-100,000 מהם הצליחו להימלט מקייב ערב כיבושה בידי הגרמנים.
10 ימים אחרי הכיבוש נרצחו ביריות, במהלך יומיים רצופים, 33,771 יהודים, בגיא ההריגה באבי יאר, שבצפון-מערב העיר, כפעולת ענישה על פעולות חבלה של אנשי NKWD, שנותרו במסתור בעיר לאחר נסיגת הצבא האדום. הגיא המשיך לשמש כאתר קטל וקבורה ומניינם הכולל של הנרצחים בבאבי-יאר מוערך ב-100,000 איש, רובם יהודים. המיעוט כלל צוענים, חולי-נפש, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים, שהומתו בשל סיבות טריוויאליות כהפרת סדר.
עתה משמש האתר כפארק זיכרון ירוק ורוגע, אליו מגיעים אנשי הסביבה בהפסקות הצהרים, ובו מספר אנדרטאות
00876bcb6ecffb5d1da50a31b80d8c9a.jpg?l=6 833d2e775bd5814e3f075a152998ed59.jpg?l=6

וזה כל מה שיש "משלנו"
הפואמה של יבטושנקו (האם יש למישהו הנוסח העברי שלה? לא הצלחתי להשיג אלא את תרגומה האנגלי) והלחן ששוסטקוביץ' חיבר לה זכו להצלחה ותהודה בברית המועצות ומחוצה לה ולחץ דעת הקהל להקמת אנדרטה בבאבי יאר גבר. ב-1974 נסתיימה הקמת האנדרטה, שלא ציינה שיהודים היו בין הקורבנות שנרצחו במקום. רק בשנת 1991 הוצב גלעד לזכר הקורבנות היהודיים של באבי יאר. עבודת הטשטוש הנאצית כה הצליחה, עד שלא נשאר זכר לקברי ההמונים.

בטרם רדת החשיכה אנחנו במלון הדירות בקייב, אותו הזמנו מהארץ. הפעם ג'יפסי התנהג יפה. הדירה מרווחת, נקייה ומאובזרת למופת. אם פותחים חלון, נושמים אוויר פסגות, כי היא ממוקמת בקומה 6. מעלית אין. טוב מאד לשיפור הכושר הגופני, במיוחד כשאתה חוזר בערב עם שקיות מהסופרמרקט הסמוך.
כיוון שהקדמנו בואנו לקייב ביום אחד (וכתוצאה מכך זכינו לקבל ללילה אחד דירת 3 חדרים במחיר דירתנו המוזמנת), המכונית נשארה בידנו ליממה נוספת. איזו החלטה מטופשת? בעוד נהגי אוקראינה שמחוץ לקייב נוהגים בצורה תרבותית, הרי נהגי קייב מעוררים בפראותם געגועים לערס הישראלי המצוי. רוב שעות היום בילינו בתוך המכונית, משועבדים לגחמותיו של ג'יפסי או סתם ממתינים בפקקי קייב.
הנאתנו מהעיר החלה, למעשה, רק לאחר שהשתחררנו מנטל המכונית, מה גם שליד מלוננו תחנת תחתית, שהיא העמוקה בתבל (107 מ') ורשת התחתיות של העיר היא מן הטובות בעולם.
קנינו 4 כרטיסים לאופרה: 2 בשבילנו ועוד 2 – גם כן בשבילנו, לאחר שקודמיהם נשרו באורח פלא מכיסי בדרכנו לאופרה (ואולי היה זה ניסיון כושל של כייס קייבי מתחיל). הטקסט האיטלקי של "מדאם בטרפליי" היה מלווה בכתוביות באוקראינית ותלמה זכתה בתרגומן הסימולטאני.

קייב היא ממש מערב לכל עניין ודבר, לרבות המחירים. האנשים אדיבים הרבה פחות מאשר בערי השדה ובכפרים. לא ניסיתי לברר, אם יש קשר בין זה לבין היותם רוסים ולא אוקראינים בתרבותם.
שוב המון בניני פאר

71d6e31aa7060e23807a5d4e94877597.jpg?l=6674e843d0bebbbfa8db011507e9de857.jpg?l=6d332b65024916b7536ae11928b45ecba.jpg?l=6f322bbc18ca2ad9518a9853a3eb92c7e.jpg?l=695e378420fba1cad571f9c14fad59fd4.jpg?l=6
5a9e2748092d6466bdc39d31f4356151.jpg?l=6 b86ea60755fed9af2172b8ba0b9c9386.jpg?l=6
ומכלולי כנסיות מרהיבים

411041d15beabcd2981b6427d04cde11.jpg?l=660b954df67c5eb69fa80c595aa80edbe.jpg?l=611d1a14b8764d62e0ba13eca0116f277.jpg?l=6


c1e2aaf5ee04b5ffca22115ad49f8537.jpg?l=6 48d80c9f5bf57d19c28b77b74990fa1e.jpg?l=6

כיוון שכל המרבה במצוות הרי זה משובח, לא הסתפקנו, בערב שבת, בבית כנסת אחד וסרנו לשניים.

c9883af1b31c14fe78ef8cd868f055f8.jpg?l=614a61b49be715f37ce8ab83667028b12.jpg?l=6cae002741dd601aaca948ad17513ee36.jpg?l=6
שניהם היו עדיין ריקים, כי השבת נכנסת בימים אלו בסביבות 2030. באחד מהם, איימו עלי, שהרב יזמין אותנו לביתו, אם נגיע יותר מאוחר. כסוציומטים מובהקים העדפנו לבלות את הערב בבדידות חילונית מזהרת .
בסמוך למלוננו שוכן גן זיכרון מרשים לזכר קורבנות הרעב הגדול וחללי מלחמת העולם II. אין, כמובן, התייחסות ספציפית ליהודים שבין חללים אלה.

מכאן ללב לבו הדתי של העם האוקראיני: המנזר הגדול של המערות. זה אינו עוד מכלול דתי, כי אם עיר של מנזרים, כנסיות ומוזיאונים, שלפחות אחד מהם אסור להחמיץ – מוזיאון המיקרומיניאטורות (כיוון שלא ניתן לצלם בו, כדאי להיכנס לאתרו באינטרנט). במתחם 80 בניינים, בהם 11 כנסיות ו-3 מגדלי פעמונים.

bb99b8458ef8aad8b440264739a265f4.jpg?l=6e8a1dd42fc28062d9721e072a5897298.jpg?l=679a16456f78f8b6ad73e2422d4802c18.png?l=60c7b5426394b1d4aabf67c2f5815efbd.jpg?l=693f83e03fd8b04605391c642436bbb45.png?l=6

8c5cc087b0e9e687a96dd956213bb410.jpg?l=6
וגם חלקו של משה רבנו לא נפקד

במערות שעל שמן נקרא המכלול, מומיותיהם (המכוסות מכף רגל ועד ראש) של חשובי הכנסייה מאז המאה ה-13. כדי שסיורנו יהיה מושלם, רכשנו נרות

d483cad294674db530fbc5097f292e28.jpg?l=6

ובהגיענו לשלט, המלמד שהפניה ימינה מותרת רק למאמינים, לצורכי תפילה, המשכנו עם ההמון בזרימה ימינה. כנראה משום שלא הצטלבנו וגם לא נשקנו את הזכוכיות המזוהמות, שמתחתן מונחות המומיות, סווגנו מיי ככופרים (מושג שכולל גם קתולים ופרוטסטנטים) וגורשנו בבושת פנים לצד המיועד לשכמותנו.
למרבה ההנאה התקיימה במכלול, בעת ביקורנו בו, חגיגת גמר שנת הלימודים עם מופע אומנותי "מושקע"

a3411a5a15f6ef58f225a25df2fa3129.png?l=6bcf30401a1249ce45fe90905deede23c.png?l=6387515c6db1720053f83f2816f38df03.png?l=69f51a1bd4300e598276e3f5bfd4f78dd.png?l=6

הבוגרים יותר חגגו בכיכר העצמאות

3c58a4e1605ab58bab68d5500d7f25e7.png?l=6f5465696d9cad13343a0d2c779a555e4.png?l=6

לרבות כניסה למימי הבריכה שסביב האנדרטה למייסדי העיר האגדיים (ברררר, קר!)

9fc4ddc77999f9b032095f7c2852ee91.png?l=6

מכאן – ל"מוזיאון הלאומי של תולדות המלחמה הפטריוטית הגדולה 1945-1941", כשמו המלא והקצר. שמאד התרשמנו מחלקיו החיצוניים, בעוד שעל אלה הפנימיים ויתרנו.

91544b550d0d5f0611448fb093186fb3.png?l=60d447ebcfb586e6abf89c313a9bb7663.png?l=604cbbbef60b1b299fdda093a0df5e6c5.png?l=6
במוצ"ש וביום א' הופך החרשצ'אטיק – השאנס אליזה של קייב - למדרחוב ובו רבבות משוטטים, צעירים ברובם.
דברנו כבר על מצבם הכלכלי של האוקראינים, אך לא אוכל שלא לספר לכם, בהקשר למדרחוב, על עוניין של צעירות העיר, הבולט למרבה השמחה לעין כל, במונעו מהן את רכישת מלוא הבד הדרוש לחולצותיהן, חצאיותיהן או שמלותיהן. תאורת המדרחוב מזכירה את אלה של ערי סין, אבל (באוקראינה כמעט תמיד יש אבל) בשעה 2150 בדיוק נגמרת חגיגת האורות והרחוב, כמוהו ככיכר העצמאות הענקית, חוזר לתאורתו הצנועה.
למי שאוהב להתחכך בהמון רב, מומלץ להקדיש את לפני הצהרים של יום א' לירידה (עלייה מתאימה רק ליוצאי יחידות מובחרות) במורד אנדרייבסקי. המורד התלול, המתחיל בכנסיית אנדרי הקדוש

c6e80d45c6d3fec5a05a286771d26166.png?l=6cc774477a3379516a3e2225248af1441.png?l=6
ונקרא על שמה, הוא שוק, באורך של קילומטר, ובו אינספור דוכנים של אמנות ובולשיט.

8b727cbb330733fda77580547ddb090e.png?l=6493347abb546b901d588a21da700ed60.png?l=6190230b233c5f9739fd5e14c8351d45e.png?l=6

בסך הכל – מאד מעניין, למרות האגורפוביה (מילולית: פחד שוק), שהיא בדרך כלל מנת חלקי.
בשוק אחר בעיר, קטן יותר ומעניין פחות, סוף סוף בא על סיפוקו ענייננו האתני, בעזרתה של מקהלת הומין, על תלבושותיה.

2c9bdc9433573d85dd95d44e90643086.png?l=6f589353f91bc368462ecd24241b0cdb3.png?l=6

עוד בית כנסת
11cb69632cd69602a3a72ef244681ae3.png?l=6 84c0eb1deeb3c532054fb7ade1155655.png?l=6

ed03ca04e7a6c966a8fbbfa30c3aeca2.png?l=6
ועוד שנור. במינימרקט של בית הכנסת (כאן זה מקובל) עובד חוזר בתשובה, יליד הארץ, שבעקבות נישואיו "עשה עלייה" - לאוקראינה. עוד הוכחה, שבים יש הרבה מינים של דגים וחלקם מוזרים למדי.

סוף אוקראינה. מושבינו במטוס הם מעבר לפרגוד, שהותקן במרכז מחלקת התיירים, כדי להציל את הגלאט כשרים מבין הנוסעים מחשש חטא של הצצה בטלוויזיה. דייל, שהוצב כנראה במיוחד למטרה זו, חוסם את דרכנו בחרדת קודש ומוצא לנו מקומות במחלקת הטרפים. מעניין מה היה קורה, אם המטוס היה מלא עד תום. מי אמר שדווקא אוקראינה היא מדינת עולם שלישי.

ולקינוח, בתולה כשרה מצייצת מעבר לפרגוד, באוזני חברתה: "כמה טוב לראות יהודים! אני לא יכולה כבר לסבול את הגויים האלה!"
אני, שבאתי הנה משום ששם היו רבים כמוה, מגלה איפוק מופלא (הגיל, כנראה) ואינני אומר לה, שהגויים הללו טובים בעיני ממנה, משום שאינם "אחי" ולכן אין עלי להתבייש בגזענותם.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Yoram_3300200?

הפוסט הבא ›
הוואי
הוואי
מתוך הבלוג של Yoram_3300200
09-07-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
אוקראינה 2
אוקראינה 2
מתוך הבלוג של Yoram_3300200
08-07-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Yoram_3300200 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×