אחלה הודו שבעולם. חלק ב'

תמונה ראשית עבור: אחלה הודו שבעולם. חלק ב' - תמונת קאבר
קבר הומאיון. דלהי. צילום: דגנית בר

5:10 הרכבת עוצרת. הגענו לדלהי. מונית למלון קרישנה הנהדר. פגישת איחוד מרגשת במיוחד עם ילדנו הגדולים ועם משפחת קנריק. אמנם רק שבוע לא התראנו אבל לנו זה נראה כמו חודש...

צל"ש למשפחת קנריק התותחים שטסו עם 7 ילדים!! (שלושת בנותיהן הקטנות + שני המתבגרים שלנו + שני המתבגרים של שחק) בטיסות ארוכות הכוללות יום טיול במוסקבה…

מחליטים לנצל את שעות הבוקר הנעימות, יוצאים לרחוב ותופסים ריקשות לכיוון קבר הומאיון. שיירה של 4 ריקשות נוסעות במהירות אחת אחרי השניה תוך עקיפות וצפירות בעיר המפוייחת. קבלת פנים נהדרת לנוחתים החדשים בהודו.…

קבר הומאיון. דלהי

למחרת השקמה מוקדמת, נסיעה של 5 דק' לתחנת הרכבת, ומשם רכבת השטבדי הנהדרת להרידוואר. הנסיעה אורכת כ4:30 שעות. מגיעים ותופסים ג'יפים שיקחו אותנו לרישיקש עצמה, כ40 דקות נסיעה.

ברישיקש מבלים 4 ימים הכוללים רפטינג מטורף בגנגס, טיול למפלים, טקס הפוג'ה על הגנגס, בנג'י, 'סווינג' ו'פליינג פוקס', או בקיצור ספורט אקסטרים לארבעת בני הנוער ולשתי אמהות אמיצות.

טקס הפוג'ה המקומי המתקיים מידי ערב על גדת הגנגס

קפיצת בנג'י לבני הנוער חסרי הפחד…

ברישיקש ישנו בganga divine cottage, גסט האוס מקסים הצופה לגנגס. המקום נמצא מרחק 3 דקות הליכה מבית חב”ד, כך שבשבת העניין היה נח מאד. שישי אחה”צ חלקנו הסתובבו בעיר, והחלק שבפחות בענייני שופינג, הלכו לעזור בהכנות לשבת בבית חב”ד

אופים לחמניות לשבת

ראשון בבוקר קמים לבוקר מעונן במיוחד, אך זה לא מה שימנע מאתנו לוותר על הרפטינג המתוכנן. מתחלקים לשתי קבוצות: האמיצים, והאמיצים מאד. אלו האחרונים, יעשו את המסלול הארוך יותר, הכולל רפידים קופצניים במיוחד המתאים מגיל 14 בלבד, שני מבוגרים פלוס כל הקטנים יצטרפו לרפטינג באמצע המסלול, ויזרמו עם הנהר בקטע הסולידי יותר שלו. כיף אמיתי, שאפילו הגשם שהתחיל לרדת עלינו באמצע המסלול לא הצליח לחרב.

החבר'ה הנועזים של החבורה לפני היציאה לדרך

עייפים, מרוצים ובעיקר רטובים. סוף מסלול רפטינג בגנגס

כיוון שרישיקש נחשבת לבירת היוגה העולמית, אליה מגיעים מכל רחבי תבל ללימוד והשתלמויות יוגה, גם אנחנו נכנסים לאווירה ולא מוותרים על תרגול יוגה, מגדול עד קטן…

גשר לקשמן ג'ולה המחבר בין שתי גדותיו של הגנגס

הסתיים לו חלק נוסף בטיול, ראשון 20:00 בערב עולים על הרכבים שהזמנו ונוסעים לעבר החורף שבמנאלי…

נסיעה מרישיקש למנאלי אמורה להיות סדר גודל של 14 שעות. האופטימים (וביניהם הנהגים שלנו) אפילו אומרים 12… לקחנו בחשבון הגעה ליעד סביב 10:00 בבוקר...מה שלא לקחנו בחשבון, זה הפנצ'ר בגלגל, שגרר אחריו שעה וחצי של חיפוש פנצ'ריה ותיקון התקלה. ואם חשבנו שבזה תמו תלאותינו לנסיעה מהר מאד התבדנו..

בשעה 2:00 בלילה מתעוררים בעקבות עצירת הרכבים ודיבורי הנהגים אחד עם השני. מסתבר שכבר למעלה משעה הם נוסעים במקום לא מוכר להם, ואיך לומר… איבדנו את הדרך אי שם בפיתולי ההרים בחשכה המוחלטת ולאף אחד אין מושג איפה אנחנו ולאן לעזאזל ממשיכים מפה... הנהגים לוקחים פנס והולכים לדפוק על דלתות בתי הכפר, בטח משהו יתעורר בסוף ויגלה לנו לאן הגענו…

הגברים שלנו מצטרפים לחבורת המקומיים ופותחים גוגל מאפ בנייד בעזרת הסים ההודי שברשותנו. בסוף נפתרת התעלומה והנהג שלנו מכריז שהטעות הזו תאריך לנו את הדרך בעוד שעה וחצי… (זמן הודו כמובן). וכך המשיכה הנסיעה להתארך ולהתארך ומנאלי לא נראית באופק… כולנו על סף ייאוש, לא מאמינים שנזכה אי פעם להגיע ליעד הנכסף. אחרי 20 שעות בדרכים! בשעה 15:00, הגענו עייפים ומותשים למנאלי.

היער המדהים של מנאלי

למחרת בבוקר מזמינים 2 ג'יפים שלוקחים אותנו לסולאנג, מרחק חצי שעה נסיעה, שם נעשה ספורט אקסטרים. מצנחי רחיפה, אבובים בשלג, זורבינג, אופנועי שלג, רכיבה על סוסים / יאקים, והכל מתובל בנוף היפיפה והמושלג של האיזור.

מצנחי רחיפה

זורבינג. לא לבעלי כיבה חלשה

זורבינג. קשורים בתוך כדור שמתגלגל במדרון. לא לבעלי קיבה חלשה

בים בם בם…

לקראת ערב חוזרים לגסט האוס עייפים ומרוצים, ומה רואים????

הלא יאומן קרה. בטיימינג המושלם, הגיעה החבילה ששלחנו לעצמנו לפני מספר שבועות מישראל. עכשיו אפשר להיות רגועים. מצות ושוקולד לחג כבר יש. אנחנו מסודרים.

עוד שלושה ימים ליל הסדר. עכשיו נותר רק להחליט היכן חוגגים אותו. התוכנית המקורית היה להיות במנאלי, אך תוך כדי תנועה הסתבר שבית חב”ד במקום יפתח רק אחרי החג. האופציה הנוספת היא נסיעה של 3 שעות לקאסול, שם בית חב”ד פתוח, אך מזג האוויר הקר והגשום שהתחיל שם בימים האחרונים הגיע בשביל להשאר. ומכוון שלא בא לנו להיות סגורים בגסט האוס כל החג, מחליטים לשנות תוכניות, לקצר את מנאלי, לוותר על קאסול ובצער רב לוותר גם על קלגה וקיריגנגה, ולנסוע לעבר דרמסאלה. מזמינים 2 רכבים גדולים ליום לפני ליל הסדר, ומתקשרים לסקיי פאי בבאגסו, הנמצא מרחק הליכה קצר מ'הלב היהודי' ומשריינים חדרים לחג.

למחרת נוסעים לכפר הסמוך “ושישט” וצועדים לעבר המפלים, הגשם שהתחיל שוב, הבריח אותנו בחזרה לגסט האוס.

יום לפני החג, קמים בבוקר ומעמיסים את התיקים על הרכבים, ויאללה, לדרמסאלה. הנסיעה אורכת 10 שעות. בצהריים עוצרים במסעדת דרכים צמחונית לארוחת צהריים. תוך כדי המתנה לאוכל, מחליטים שחייבים לארגן איזה שלט 'חג שמח' שיהיה מה לשלוח למשפחה והחברים בארץ. מיד נשלף סדין לבן מתיק אחד, מתיק אחר נשלף ארט ליין שחור, ומתיקי הילדים הוצאו טושים צבעוניים, נשכבים על הרצפה במסעדה ומכינים שלט לתפארת.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של inspire?

הפוסט הבא ›
אחלה הודו שבעולם. חלק ג
אחלה הודו שבעולם. חלק ג'
מתוך הבלוג של inspire
28-07-2015
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
אחלה הודו שבעולם. חלק א
אחלה הודו שבעולם. חלק א'
מתוך הבלוג של inspire
26-07-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של inspire »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×