איטליה - גארדה וקומו, בלי רכב ובלי ילדים...

אם אל אגמים קסומים וגנים בוטניים ססגוניים יוצא ליבכם -איטליה היא המקום בשבילכם. אך לא רק זאת- נוף מדהים, מוזאונים מרתקים, בתי מלון מפנקים והמטבח האיטלקי... כל אלו ועוד בסיפורה של שולה, טיול שכולו מים זכים ופרחים צבעוניים.
שולה
|
מפה
תמונה ראשית עבור: איטליה - גארדה וקומו, בלי רכב ובלי ילדים...
Thinkstock Imagebank ©

הטיול בגארדה וקומו - בלי רכב ובלי ילדים...

כמה מילים עלי: אני מטיילת לבד ובלי רכב, בת 60+. הייתי מספר פעמים באיטליה וגם אחזור כך שאני לא מנסה לעשות הספקים. אני מרגישה הכי טוב בגנים בוטאנים ולא אוהבת קניות ושווקים. הייתי בעבר מספר ימים בונציה ובודאי אחזור, הייתי גם בדולומיטים. אבל למי שלא היה בוודאי שכדאי לכלול אותם בטיול לאזור אגם גרדה. בחרתי כבסיס לאיזור גרדה בעיירה דזנזנו שהיא אידיאלית מבחינת נגישות... היא נמצאת נמצאת על קו הרכבת מילנו-ונציה. רוב ההפלגות על האגם עוצרות בה. יש אוטובוסים לחלקו המערבי של האגם. (בניגוד לחלק מהדעות אני חושבת שהנסיעה בחלק המערבי בעיקר הצפוני יותר בדרך המנהרות הפתוחות לאגם- מדהימה). הקו לחלקו המזרחי יוצא מורונה דרך Peschiera אליה ניתן להגיע באוטובוס או רכבת. סירה רגילה לסירמיונה 20 דק` המהירה כ- 7 דק`. (מסוף מאי עד סוף ספטמבר סירה אחרונה ב-20.00).

בחרתי במלון piroscafo. ביחד אולי עם הויטוריו (בדרגה גבוה יותר) הוא לטעמי המלון עם הנוף היפה ביותר בעיירה, בתנאי שמשריינים מראש חדר עם נוף לנמל הקטן ומרפסת. (80 יורו ליחיד ללא ארוחת בוקר - הזמנה ישירה מהמלון). נקי, פשוט ומאד ידידותי. לשכת המודיעין ליד המלון והמעגן והאוטובוס מאד קרובים. הרכבת כ-20 דקות בעליה מהאגם, כ-6 יורו מונית. יש מלונות זולים יותר לשיקולכם. אצלי נוף הוא שיקול ראשוני. משיחות עם תיירים אחרים מהמלונות לאורך הטיילת הטוב (והיקר) הוא הפארק.

הגעה ממלפנזה
לקחתי את השאטל משדה התעופה לתחנת סנטרל במילנו. (מתחנת קאדרונה אליה מגיעה הרכבת מלפנזה-מילנו אין רכבת לדזנזנו). בסנטרל קניתי כרטיס באוטומט (יש תרגום לאנגלית) בחרתי במחלקה ראשונה. (הפרש של 3 שקלים). למעשה באף אחת מהרכבות בהן נסעתי לא היתה בעיה למצוא מקום ישיבה במחלקה שניה כך שאין שום סיבה לנסוע בראשונה. אם לוקחים רכבת IR היא יוצאת ממילנו כתחנה ראשונה. ה-IC מגיעה נדמה לי מטורינו ויותר מלאה. לא לעלות ליורוסטאר כי היא לא עוצרת, חובה להחתים את הכרטיס באוטומטים הצהובים ברציף או באוטומט. זה חשוב בכל הנסיעות ברכבת. לא מקבלים קנס אבל מבקרי הכרטיסים עושים מזה עניין.

במלונות יש בקבלה את כל לוחות הזמנים הדרושים. סירות על האגם יש רגילות ומהירות שעולות בערך פי 2 ובכך מקצרות את הדרך בערך בשליש. ביום השני לקחתי סיור מאורגן סביב האגם. (35 יורו) העצירות היו ב- lazise , ריבה דל גרדה ולימונה. מאחר והיה מעונן אפור וללא ראות טובה היה קשה להנות במיוחד מהאגם. לטעמי העיר היפה ביותר באגם גרדה (מאוחר יותר ביקרתי בנוספות) היא ללא עוררין לימונה. אפילו אם מטיילים רק בחלקים הקרובים לאגם היא פשוט מקסימה. הדרך לאורך האגם מאד יפה והמנהרות פתוחות לאגם. ( ראיתי את גרדהלנד מבחוץ, נראה מקסים. אם היה לי עוד יום הייתי מן הסתם מתפתה גם)

לתחילת הכתבה

ויצ`נזה וורונה

ביום שלישי נסעתי לויצ`נזה (14 מעלות וגשמים מהסוג שדני רופ אוהב לקרוא להם מיני הוריקן...). שעה ברכבת שיוצאת בתדירות גבוהה. העיר מאד יפה והרבה פחות מתויירת מורונה מה שמהווה פלוס גדול. אפשר לעמוד בכיכרות וממש לראות את הבתים בניגוד לוורונה העמוסה. התיאטרון האולימפי פתוח כל היום כמו חלק מהמוזיאונים. הבזיליקה נסגרת לשעות הצהריים. יש תערוכת ארכיטקטורה קטנה ומהנה במוזיאון ליד הבזיליקה אבל היא נסגרת ביוני כך שזה לא ממש רלוונטי. רביעי לורונה. לא אתווכח עם אלו שחושבים שהיא יפה... הם כנראה ראו אותה בתקופות ללא תיירים. חצי שעה ברכבת. בתחילת מאי, ביום חול רגיל, הגיעו ביחד איתי כנראה כמה עשרות אוטובוסים של תיירים. נכנסתי לארנה, ומסכימה עם דעות שהיו פה שחבל על הטרחה. הארנה הרבה יותר יפה מבחוץ. כיכר ארבה היתה מלאה דוכנים מכוערים (ריקים, סתם עומדים שם). הדרך משם לכיכר ארבה היא כמו ליפול להפגנת המונים. אין צורך לדעת את הדרך פשוט זורמים עם האלפים. המרפסת של יוליה נחמדה אם מתאמצים קצת אפשר אפילו לראות את הפסל. הייתי נכנסת גם לבית אבל היה עמוס מדי, אני בחרתי לברוח לגני ג`יוסטי.

אמנם איטלקיים פורמליים מדי לטעמי, אבל הנוף מלמעלה יפה. ובעיקר שקט. לשתי הערים אסור לנסוע בימי שני כי אז האתרים סגורים. ביום חמישי נסעתי לסיור ב – isole del garda . כדי לבקר באי צריך להגיע ב-9:30 למעגן מתחת מלון סבוי בגרדונה ריביירה. יש משם סיורים בימי שלישי או חמישי (יש גם הגעה ממעגן ברברינו ליד סאלו, מגרדה והחל מיוני מסרמיונה. כל הפרטים באתר). ההגעה לגרדונה ריביירה היא באוטובוס שיוצא ליד המעגן בדזנזנו. לקנות כרטיס בדוכן העיתונים. הסיור+השייט הקצר הלוך וחזור 27 יורו (כולל כיבוד קל ויין כאוות נפשכם). כולל סיור בוילה (שכרגע מוקפת בחלקה בפיגומים) ובגנים. אני נהניתי. חייבים לתאם מראש עם האי כדי שידעו לחכות לכם במעגן. בחזרה מהטיילת של גרדונה ריביירה מעל מלון גראנד יש מדרגות לגן בוטאני קטן. במאי הוא היה מלא פריחה. מאד נהניתי. לטעמי הגן יכול להתאים גם לילדים. (לא לנוער שמחפש הרפתקאות) חוזרים למלון לפי מה שזמין אני לקחתי את הספינה. בערב הגיע לעיר מירוץ מכוניות עתיקות לאורך כביש האגם. אז כמובן כשיש אירוע מצטרפים למקומיים.

לתחילת הכתבה

פארק סיגורטה

פה היתה הבעיה התחבורתית היחידה, הסתמכתי על לוח הזמנים של האתר באינטרנט (טעות. תמיד בנסיעות יותר מורכבות לגשת ללשכת התיירות ולבקש שיטלפנו לוודא). לדעתי היה צריך להיות בימי חול אוטובוס בסביבת 10:30. לוקחים רכבת ל-Peschiera (תחנה אחת) וליד התחנה נמצאת תחנה לסיגורטה. מלבד לראות כל 15 דקות את האוטובוס לגרדהלנד מגיע ומתמלא באנשים צוהלים שנשפכו מהרכבת לא קרה כלום. כשהתייאשתי אחרי יותר משעה לקחתי מונית. כ-20 שקלים. הפארק מקסים. למרות גודלו לא ממש קשה לראות חלקים גדולים ברגל. בריכות הדגים בחלקו הרחוק (מסלול צהוב) לא שוות את המאמץ. היפות הן במסלול האדום הקרוב לכניסה. בית הקברות לכלבים, למי שחושב שזה משהו כמו בטירה באדינבורג או מקומות אחרים טועה. אין שם כלום בריכה מסכנה ופסל. לשעון השמש לא הגעתי. לדעתי ברגל כדאי לעשות את המסלול האדום + האזור בין שניהם, יש שם את העצים הגזומים ובריכה קסומה שאפשר לעשות הרבה תמונות עם השתקפויות. כשהייתי הגננים היו עסוקים בעידור ושתילה באיזור.

כנראה שזו הייתה תקופת החלפת פרחים כי לא היו הרבה. מאד מומלץ לעשות גם את הסיבוב ברכבת שמגיעה לאזורים שלא תגיעו אליהם אחרת.(בבוקר התור יכול להיות ארוך מדי בגלל ביקורי בתי ספר. במקרה כזה כדאי קודם לבקר, כשאני הייתי היה יותר מאוחר תור קטן בהרבה). ולהזהר מרכבי הגולף... הבורגטו - מאחר וידעתי שבלאו הכי אין לי איך לחזור בצורה מסודרת, החלטתי לרדת ברגל לבורגטו. האם זה רעיון חכם לא יודעת, אבל המקום חמוד. הולכים פשוט בכביש המפותל למטה (תשאלו בפארק). אין מדרכה וגם לא תמיד שוליים. הנהגים האיטלקים לא יותר מתחשבים מהנהגים הישראליים. אבל אפשרי. כ-15-20 דקות. למטה מומלץ לטייל קצת, לצלם את הנהר הגשר ומבחר הברווזים, לשבת במסעדה ליד הנהר ולאכול את הפסטה שלהם.

הדרך לחזור בתחבורה ציבורית היא ללכת לולאג`יו ולנסות את המזל אם יש אוטובוס. זה הזמן לקופת החירום שחייבת להיות לכל אשה שנוסעת לבד ולא רוצה להגביל את עצמה. נכנסתי לחנות ביקשתי שימצאו לי טקסי. הגיע נהג נחמד מהעיירה הסמוכה, 35 יורו והגעתי למלון. ביום האחרון לפני הנסיעה למילנו החלטתי לראות עוד קצת מהאגם. לקחתי את הספינה ירדתי לחצי שעה בברדולינו. גלידה, קצת חנויות המגדל העקום והמזרקה במרינה, והמשך לגרדה. את גרדה אהבתי מיד גם בגלל העצים בטיילת שזהים לאילו באסקונה - עיירה חמודה באגם מאג`ורה. גם בגלל הטיילת הארוכה, החנויות, הרחובות הציוריים ושפע הברווזים (למרות שהמים ממש לא נקיים בגלל המרינה כנראה). בכלל עיר יפה. מומלצת לביקור.

חזרתי בספינה המהירה. (רגיל לגרדה שעה וחצי, מהיר חצי שעה). בסרמיונה טיילתי פעמיים לפנות ערב. כפי שציינתי היא במרחק 20 או 7 דקות בסירה. כבר נכתב עליה מספיק. הגלידה מצויינת ויש חנויות מקסימות. אגב בדזנזנו יש קפה אינטרנט אחד הם סוגרים מוקדם כך שתמיד כשחוזרים מיום טיול הם כבר אינם. אכלתי ארוחות טובות במלון אלסי, ובמסעדת Fattore שכבר הומלצה באתר, על הטיילת בין הויטוריו לפארק. לסיום בדרך הביתה נסעתי לשני לילות למילנו כדי להגיע לאגם קומו. בתחנת הרכבת יש לעבור רציף ואין מעלית. מבקשים מהנהג ומסתבר שדי קרוב יש מעבר שאפשר לעבור את הפסים. אם את לבד ומתקשה אין בעיה תמיד למצוא מי שיעלה את המזוודה לרכבת ויוריד אותה.

לתחילת הכתבה

מילאנו

הזמנתי ישירות באינטרנט את מלון ווינדזור ליד תחנת סנטרל. קיבלתי אותו ב-80 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר (ב-venere רצו 88 ובאלאדין לאותם תאריכים 160 ללילה). החדר הראשון היה בקומה ראשונה ולכן הרעש במילנו הוא נורא בגלל החשמליות, אז ביקשתי החלפה לקומה השביעית. החדר היה קצת יותר קטן, מזרון שקוע אבל סביר. חלונות כפולים ושקט. במלון יש אינטרנט חופשי. בערב הלכתי לפי המלצת ישראלית שגרה במילנו לרובע נאביליו. היה שם יריד אומנים בנוסף לגלריות הרגילות. ו-happy hour עם הרבה אוכל חופשי בכל בתי הקפה/פאבים. רק שזה די רחוק ואם הייתי יודעת שהמונית תצא כל כך יקרה הייתי מחפשת משהו יותר קרוב.

ביום ראשון, התעוררתי מוקדם כך שהספקתי לרכבת של 8:15 לוורנה (קו Sondrio or Tirano )יש גם רכבת ב-9:15. התכוננתי לטייל קצת בווארנה, אבל בדיוק יצאה הסירה לבלאג`יו, אז המשכתי. בדיעבד החלטה טובה. בלאג`יו יפה כמו שאומרים. המחירים מטורפים ולדעתי ממצים אותה בשעתיים. בד"כ אני כבר לא נכנסת לכנסיות אבל זו של בלאג`יו יפה ושוה הצצה. לגבי המיקום המיוחד זה קצת כמו בסרמיונה מה שרואים במפה או מצילום אוירי לא תמיד חשים במקום, אבל שתיהן מקסימות בדרכן. כשחזרתי לנמל בדיוק עמדה לצאת סירה לוילה קרלוטה (לא היה בתכנון כי לא חשבתי שיהיה לי זמן). עליתי ואיזו החלטה טובה זו היתה. הוילה עצמה מקסימה (אסור לצלם בפנים) והגנים נהדרים.

חזרה ישנן כמה דרכים לחזור. דרך ורנה כמו שהגעתי ודרך קומו. אני בחרתי לנוח שעתיים בשייט לאורך האגם עד קומו,שם יש שתי תחנות רכבת. אחת רחוקה מהמעגן עם רכבות לסנטרל. אני בחרתי בתחנה ליד האגם בה היתה רכבת לקדרונה במילנו ומשם במונית למלון. למחרת מונית לסנטרל (הוינדזור מרחק הליכה מהתחנה המרכזית ללא מזוודה) ושאטל לטיסה חזרה לארץ. מזג האוויר בשבוע השני של מאי - יום אפרורי עם טפטוף. יום חורפי רציני ממש, וכל היתר אביבי ונעים. מסקנה קצרה לגבי האגמים בכלל. עם ילדים כמובן שאין מתחרה לגרדה בגלל שפע הפארקים. ואם לא הייתם בונציה ובדולומיטים זה גם בסיס טוב אפילו בלי ילדים. לונציה מגיעים בקלות ברכבת. לדולומיטים יש טיולים מאורגנים בשלישי ווחמישי (44 יורו). בעיירות סביב האגם מתקיים ברוטציה פעם בשבוע שוק.

אני אהבתי יותר את אגם מאג`ורה. כחובבת אגמים, איים וגנים בוטאניים מצאתי גם הרבה יותר ענין. גם הגיחות לערים השווצריות באגם והנסיעה במסלול הסנטובלי ללוקרנו שווים טיול. מהיום שהייתי על אגם קומו הוא נראה חזותית היפה מכולם. אולי כי הוא מוקף כולו הרים מיוערים. בוודאי אחזור אבל נראה לי שהעיירות והווילות + לוגאנו לא ימלאו יותר מ- 3-4 ימים בנחת. (קל גם להגיע ליום למילנו). הבדל נוסף למטיילים מבוגרים עם מזוודות שלחלק מהעיירות באגמי מאג`ורה וקומו יש שאטלים ממלפנזה. לגרדה אפשר רק ברכבת (ביררתי מונית עולה כ-270-300 יורו). פעם הבאה קומו + חלק מליגוריה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×