איך לשרוד ואפילו להנות מאוכל בסין

נתקלתי במקומות רבים באזהרות מפני האוכל בסין והמלצות להתרכז ברשתות המזון המהיר הבינלאומיות שנמצאות שם בכל פינה. זו פשוט טעות!

נכון, אני מודה, לא הצלחתי לשחזר באופן עצמאי את התענוגות הקולינריים הגדולים במיוחד שחוויתי כאשר מארחים עיסקיים שאוהבים לאכול ומכירים את החיך המערבי הזמינו אותי לארוחות. זה תמיד קרה במסעדות שלא היו על נתיבי הטיולים, שלא היה בהם תפריט באנגלית או מלצרים יודעי אנגלית ובעיקר היה שם מי שידע מה להזמין. כל עוד סיני לא יזמין אתכם לארוחות כאלו, לא תוכלו לחוות את השיאים שאליהם אוכל סיני יכול להגיע. בביקורי האחרון בסין היתה לי כתובת של מסעדה בביג'ינג שבה אכלתי ארוחה מופלאת לפני כמה שנים ואפילו היה קו מטרו ישיר מהמלון שלי אליה, אבל היה לי ברור שאין סיכוי שאוכל לשחזר שם את הארוחה הנפלאה הזו כשאין איתי מארח שיודע מה בדיוק להזמין לי.

אבל זה לא אומר שבהיעדר מלווים, האלטרנטיבות היחידות הן סבל, גועל או מקדונלדס. הנה כמה טיפים כיצד לאכול טוב ולפעמים גם מעולה בסין:

המפתח הראשון הוא הנודלס. כמעט אי אפשר ליפול במסעדות הקטנות שמציעות רק נודלס, בעיקר אם רואים שמכינים שם את הנודלס במקום. זה מאד זול ובדרך כלל טעים בהרבה גם מהמסעדות היקרות בהרבה. היו לנו הרבה הצלחות בתחום הנודלס, ואף פעם לא נפילות, אבל שלוש מסעדות ועוד שני מאכלים שהגענו אליהם עם המלצה (שעוד אפרט איך הגענו אליה) בלטו מעל כולן:

  1. בשנגחאי ליד המלון המתוק שלנו (SSAW Boutique Hotel), ולא רחוק משנגחאי העתיקה הגענו בעקבות התייחסות באתר מסויים למסעדה קטנטנה שמתמחה ב Henan Lamian – נודלס שמכינים מבצק במקום בתוך מרק. זה זול בטירוף (7 ש”ח למנה) וטעים מאד. המסעדה נמצאת ברחוב Zhejiang South Rd – לפי האתר זה היה במספר 130 אבל בפועל זה קרוב יותר למספר 140. אם לא מוצאים פשוט תשאלו את השכנים איפה יש 河南拉面. זה מה שעבד לנו. חזרנו פעמיים.
  2. בשיאן יש מסעדה שמתמחה בנודלס שמנמנים על מצע מרק בקר (לבקש חריף – זה לא סצ'ואן...) פשוט אלוהיים (וגם זולים – 9 ש”ח למנה הגדולה). מיקום יחסית מרכזי – שמה Liuxiangmian והיא נמצאת ב Jiqing alley. גם אליה חזרנו פעמיים. בכלל שיאן היא מלכת הנודלס של סין ויש עוד כמה סוגי נודלס נהדרים לטעון, ובראשם ה – Biang Biang Noodles.
  3. בצ'נגדו, כמה דקות הליכה מה Wide and Narrow Alleys יש מסעדה מופלאה בשם Chunyangguan Yuxiang Paigumian הנמצאת ב – Jixiang st. לא לפספס את ה Dan Dan Noodles ואת הוונטון בשמן צ'ילי. שימו לב שכאן צריך להזהר מרמת החריפות אבל לא מהחשבון – כי המחירים שוב מגוחכים.
  4. לכל מקום יש את הנודלס האופייניות לו. בדרום משתלטות אטריות האורז על אטריות החיטה. ביונאן, המאכל הבולט ביותר הוא cross the bridge noodles – מנה (יקרה יחסית לנודלס) שכוללת ספל מרק ריק ועשרות דברים שיש להכניס פנימה… יש הרבה מקומות שבהן ניתן לאכול את זה. אחת הקלאסיות היא JianXin Yuan שנמצאת במרכז קונמינג בכתובת 195 Baoshan st. המנה הזו מוגשת רק בקומה השנייה אבל מי שרוצה להסתפק במנות זולות יותר שנראו לא פחות טעימות מוזמן להיעצר בקומת הקרקע ולהזמין את מה שכולם מזמינים ונראה נהדר.

דים סאם מעולים יש כנראה רק בהונג קונג ובגואנגז'ו (וכמובן שהם צריכים להיות הבסיס לכל אכילה בערים הללו) אבל Dumplings מסוגים שונים הם המפתח השני לאוכל טעים בסין. אישית אני פחות אוהב את הדמפלינגס שאינם דים סאם המזכירים גם קרפעלאך או חינקאלי גאורגיים אבל ליפול קשה איתם.

דמפלינגס מובילים אותנו לנושא אוכל הרחוב הסיני. כמעט בכל עיר יהיו רחובות שלמים שמוקדשים לזלילות ברחוב. לצערי בביג'ינג סגרו לאחרונה את שוק האוכל של ונפונג'ינג שהיה מאד נח למי שהתגורר באיזור, אבל עדיין ניתן לברר מראש היכן יש אוכל רחוב בכל עיר, ובעיירות הקטנות כמו ליג'יאנג או יאנגשו אי אפשר בכלל לפספס את הדוכנים. יהיו שם תמיד דמפלינגס, באו (לחמניות מאודות במילויים שונים – מבשר או ירקות ועד שעועית חומה ומילויים מתוקים אחרים), שיפודים שונים (ממליץ להתרשם מאיך נראה הבשר והגריל, להתעקש שיטגנו אותם במקום, ולזכור שבדרך כלל יש סיכוי גבוה יותר להצליח עם שיפודי חזיר מאשר בשרים אחרים), ועשרות אפשרויות אחרות. חלק ייראה דוחה או לא היגייני, אבל לפחות בערים הגדולות ובעיירות היותר מתויירות, אפשר לאכול טוב מאד ברחוב. מעל כולם מתלבט הרובע המוסלמי בשיאן שהוא גן עדן של אוכל רחוב. שיפודי הבקר והטלה שאכלנו שם (בגלל האיסלאם אין חזיר...) היו בלתי נשכחים. אוכל הרחוב בסין בדרך כלל היגייני, מאד מאד זול, ומהווה פתרון נהדר לאכילה מהנה.

אופציה נוספת שיש לשקול היא מתחמי המזון בקניונים. בערים הגדולות יש קניון כמעט בכל פינה וגם היוקרתיים שבהם תמיד יכללו איזורי אכילה. זה כמובן יהיה יותר יקר מאשר לאכול ברחוב (ולא בהכרח טעים יותר). רשת טאיוונית מומלצת שיש לה סניפים בקניונים רבים בביג'ינג ובשנחאי היא Din Tai Fung – שמתמחה בוון טון, נודלס ודמפלינגס.

הבעיה הגדולה יותר היא המסעדות עצמן – כלומר המקומות שבהם באים לאכול כשלא רוצים רק נודלס, דמפלינגס או חטיפי רחוב… כאן כאמור היכולת ליפול גדולה מאד כשאין מלווה מקומי. מסעדה סינית ממוצעת מכילה עשרות מנות במחירים מאד מגוונים שחלק גדול מהם איננו אכיל בסטנדרטים שלנו. אי אפשר גם לסמוך על המוצרים. למשל עוף וברווז כמעט תמיד יוגשו בצורה הכי מבאסת שכוללת בעיקר עצמות וסחוס ומעט מאד בשר שצריך למצוץ מהם. במאכלי בקר יש נטייה לסינים להבליט את השומן והגידים… ובכלל הרבה מאכלים יוגשו בצורה הכי פחות נוחה ונעימה לאכול אותו. מה עושים כשנקלעים למסעדות כאלו? מזמינים לא מעט מנות צמחוניות שבהן הסיכוי ליפול קטן יותר, מנסים לנחש מהתמונות, אם ישנן, מה כדאי לאכול, שואלים על מנות שמוגשות בשולחנות ליד ונראות מפתות… אבל מעבר לכל, משתדלים לא להיכנס סתם למסעדות כאלו… הסיכוי שתיפלו על מסעדה נהדרת סתם הוא נמוך, והעובדה שהמסעדה מלאה במקומיים לא בהכרח עוזרת בבחירה.

אז מה עושים כדי לשפר את הסיכויים?

אחד הפתרונות הוא מסעדות Hot Pot. היתרון של המסעדות האלו הן שאתה מבשל בעצמך את האוכל שלך – מה שמוסיף שליטה על התהליך. המקום הטוב ביותר למסעדות כאלו הוא צ'נגדו. המטבל האופייני שם הוא שמן מלא בפלפלים חריפים (גם כשמבקשים קצת חריף זה חריף… לא רוצה לחשוב מה קורה כשמבקשים חריף מאד...). אבל בדרך כלל אפשר להזמין שני מטבלים שאחד מהם הוא שמן הצ'ילי והשני מתון יותר, למשל מרק פטריות. בזו שאנחנו היינו בה היה תפריט רק בסינית אבל המלצר מצא לנו סועדת דוברת אנגלית כדי לעזור לנו. פשוט הלכתי איתה ועם המלצר בין הסועדים והצבעתי על כל המנות שנראו לי טובות. הצלחתי בכל הבחירות למעט אחת שנראתה כמו בשר אדום אבל בבישול נפתחה למשהו שנראה כמו דורבן. עדיין אין לי מושג מה זה היה, אבל חוץ מזה היה נפלא. למסעדה קראו Xiaolongkan והיא במיקום מאד מרכזי ב Chunxi street, ומאד מומלצת (וגם זולה).

בליג'יאנג אכלנו גם Hot Pot שהיה טעים מאד. כאן המטבל הוא מרק עוף ופטריות ואת הבשר מטגנים על אבן חמה מסביב למרק. יש המון כאלו בעיר. צריך רק לקחת בחשבון שבגלל שהפטריות כה יקרות, מדובר במסעדות יותר יקרות מכל דבר אחר שיש בעיירה (ועדיין לא תצאו שם ביותר מ 250 ש”ח לארבעה סועדים).

בבייג'ינג מומלץ פעם או פעמיים לאכול Peking Duck. זה אמנם יחסית יקר (עד 100 ש”ח לסועד) אבל זה כל כך טעים ומתאים לצורת האכילה שלנו… אנחנו נהנינו גם ב Da Dong וגם ב Quanjude היקרה יותר.

עוד שיטה (שיש לה גם מחיר) היא להיצמד להמלצות החמות של TripAdvisor (למעט מסעדות בתי המלון שמככבות שם והן סתם יקרות ללא הצדקה). בשיטה זו לא תגיעו לפסגות קולינריות – ורוב מה שתאכלו יהיה מותאם מדי לחיך המערבי – אבל יהיה טעים או לפחות סביר, יהיו תפריטים באנגלית, והסיכוי ליפול יהיה נמוך בהרבה. הנה כמה דוגמאות:

בייג'ינג – Dali Courtyard – תפריט קבוע מראש של הרבה מנות (כ – 85 ש”ח לסועד ללא שתייה) במסעדה יפה באיזור ההוטונגים. חייבים להזמין מראש (הקונסיירג' במלון ישמח לעשות את זה)

שנגחאי – Lost Heaven on the Bund – מסעדה סטייליסטית, יקרה יחסית אבל טעימה, ממוקמת ליד הבונד. ניתן להזמין מקום און ליין.

ליג'יאנג – V.Sherry – יש שלושה סניפים וזה פופולרי גם אצל מקומיים. כמה מהמנות היו מעולות. אחרות פחות.

דאלי – Emma – יש תפריט באנגלית (שכולל גם בשר חמור...). מארחים מקסימים. ארוחה לא יותר מסבירה.

מסעדות לא סיניות יהיו תמיד יקרות יותר ולא תמיד באופן מוצדק. המקום הטוב ביותר לאכול אוכל לא סיני הוא בשנגחאי ובהונג קונג. אכלנו בשנחאי במחירים סבירים מאד תאילנדי די מוצלח (Urban Thai), ופיצה לא רעה בכלל בצהריים ברשת Marzano/Pizza Express. שימו לב שרוב המסעדות הלא סיניות בשנגחאי הם במחירי תל אביב ואף יותר. בהונג קונג נהנינו מסושי מצויין ב BA Sushi שבאיזור ואן צ'אי ומהראמן האלוהי של Ichiran (שעלה פי 2 מהראמן של הרשת הנשגבת הזו בטוקיו). גם ביאנגשו הצלחנו עם אוכל לא סיני. יש שם הודית מעולה בשם Namo Namo Ganga Impression, איטלקית בשם Luna שהפתיעה לטובה (רק הפסטות, הפיצות היו חלשות) באמצע טיול אופניים, מול ה Moon Hill, והארוחה המערבית הטובה ביותר שאכלנו בסין במסעדת Roof Garden במלון הלא פחות מומלץ Bamboo Leaf.

אם כבר הולכים על מזון מהיר, שווה לנסות רשתות סיניות קצת יותר מיוחדות. דווקא בחמש דקות שהיו לנו לאכול ביער האבן לפני העלייה לאוטובוס לשדה התעופה מצאתי המבורגר שרימפס פשוט מעולה בסניף רשת בשם Dicos. בלית ברירה בכל פינה תמצאו מקדונלדס ו – KFC.

ואי אפשר לסיים פוסט על אוכל בסין בלי מי שגרם לי הכי הרבה אושר בתחום הזה. מדובר ב – https://www.thefoodranger.com – בלוגר אמריקאי שחי כבר כמה שנים בסין ופרסם מדריכים מפורטים לאוכל טעים וזול בשיאן, צ'נגדו והונג קונג (ואחד פחות מקיף לגואנגז'ו). דרכו גיליתי את מסעדות הנודלס הנפלאות בשיאן ובצ'נגדו, את אוכל הרחוב הנפלא בשיאן וכמה מסעדות דים סאם נהדרות בהונג קונג. לפחות בשלוש הערים הללו, הליכה בעקבותיו תגרום הרבה שמחה ואושר. נשאר רק לקוות שהוא ימשיך במפעל המבורך שלו גם לערים נוספות בסין.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Ram3247763?

‹ הפוסט הקודם
למה לא צריך לפחד מטיול עצמאי בסין
למה לא צריך לפחד מטיול עצמאי בסין
מתוך הבלוג של Ram3247763
04-11-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Ram3247763 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×