איציק מטייל בטזמניה

טזמניה, אי קטן, השייך לאוסטרליה, טומן בחובו שלל של אטרקציות ונופים מרהיבים. איציק יוצא אל האי, לחקור אותו מעט וליהנות מהטבע המרהיב שלו.
itzik77
|
תמונה ראשית עבור: איציק מטייל בטזמניה
Thinkstock Imagebank ©

ההגעה לטזמניה

אין כמו הפתעות נעימות בחיים. טזמניה בכלל לא היתה בלו"ז הצפוף שלי (בין הלימודים לחדר כושר), אבל כשנתקלתי בדיל משו משו באתר המשובח של Jet Star - וכשאני אומר משובח אני מתכוון 65$ לכיוון (שזה בערך כמו לטוס לאילת בחמישים שקלים) – התרמיל היה ארוז בתוך שניה ורבע. אז נכון שהטמפרטורות שם כבר מזמן עברו לספרה אחת, ונכון שהיו לי רק חמישה ימים של חופשה מהאוניברסיטה, אבל כשאי ירוק וקסום קורא לי לבוא – אני משתף פעולה. מה אני צריך בעיות עם אי ירוק וקסום?
 
המטוס נחת בלונקשטן (Launceston), העיר השניה בגודלה בטזמניה (בסביבות 67,000 תושבים). מקום יפה, אבל בהיעדר זמן בלתי מוגבל עליתי על הרכב השכור ויצאתי לחקור את עמק הטאמאר (Tamar Valley), "דרך היין" של טזמניה המשובצת בכרמים, עיירות ציוריות ושקט מופלא. אפשר לעצור לחצי שעה ב - Tamar Islands Wetlands Centre, מרכז מבקרים מושקע שהוקם על גדות נהר הטאמאר וממנו ניתן להשקיף על עשרות סוגי ציפורים. זה גם המקום בו קלטתי, שאם אני מתכוון להמשיך להסתובב בלי מעיל סביר להניח שאגמור את הטיול הזה בתור קורנטו אגוזים. את הלילה העברתי באכסניה מחרידה בשם The Devil`s Playground, שם בימבמו לי במוח זוג תרמילאים מהחדר הסמוך עם שיחות ארוכות אל תוך הלילה, גרעפסים חגיגיים ומוסיקה מעצבנת. המקום מרוחק למדי ממרכז לונקשטן, כך שאם אתם בלי רכב הבילוי הלילי היחיד עבורכם הוא לדפוק את הראש עם קולה במקדונלד`ס, או סתם לדפוק אותו בקיר. לשיקולכם.
 

קריידל מאונטיין
 


על הבוקר פתחתי בנסיעה הלא קצרה לעבר קריידל מאונטיין (Cradle Mountain), אולי הפארק הלאומי הפופולרי ביותר בטזמניה, המתגאה בהר השני בגובהו באי (1560 מטר). הפארק משתרע על שטח של 80 ק"מ מצפון לדרום, אותם חורשים תרמילאים רבים במה שמכונה טרק האוברלנד (Overland). העסק בכלל לא פשוט ומצריך כושר גופני טוב, ציוד מתאים ובעיקר - נכונות מלאה לשכוח מטלוויזיה ואינטרנט למשך שישה ימים (שישה ימים בלי וואלה סלבס?! השתגעתם?). אני בחרתי במשהו צנוע יותר אבל לא פחות מרשים, מסלול בן 6 ק"מ הסובב את אגם דאב (Dove Lake). גשר עץ ילווה אתכם לאורך רוב הדרך כך שזה לא ממש קשה ורוב הזמן תרגישו קצת כמו בטיול בית ספר, אבל הנוף... איזה נוף. אם יהיה לכם מזל ותגיעו ביום בהיר, יש לי הרגשה שכרטיס הזיכרון במצלמה שלכם יתמלא מוקדם מהצפוי.
 

הוברט והסביבה

אחרי לילה בעיירת הכורים קווינסטאון (Queenstown), ממנה ניתן לצאת לנסיעת רכבת בנופי הרים עוצרי (אבל באמת עוצרי, לא סתם אני כותב קלישאות) נשימה, המשכתי לכיוון הובארט (Hobart), עיר הבירה. בדרך מומלץ לעצור לביקור באגם סנט קלייר (Lake St. Clair), שהוא אגם המים המתוקים העמוק ביותר באוסטרליה. כמה מסלולי הליכה נחמדים יוצאים מתחנת המידע, ויש גם חנות מזכרות עם בובות שראיתי במלבורן בחצי מהמחיר. אל תקנו שם כ-ל-ו-ם. כחובב מושבע של פעילויות אדרנלין, החל בסנפלינג וכלה ברכבות הרים (לא כולל זאת שבלונה-פארק ת"א), עצרתי בעיירה היפה ניו-נורפולק (New Norfolk) לשייט מטריף בסירת Jet מהירה. צוחקים, נרטבים, מחליפים צבעים – ממליץ בחום (למרות שהרבה חום אין בפעילות הזאת, ויש מצב סביר להצטננות קלה).
 
גשר Tasman המרשים ואינספור הבתים המוארים סימלו את התחנה ה(כמעט) אחרונה בטיול הטזמני שלי – הובארט. כיאה לעיר הגדולה והמרכזית באי תוכלו למצוא בה מסעדות רבות (נסו את "אנאפורנה", מסעדה הודית מעולה ברחוב אליזבת`), מבנים מסקרנים, שווקים (ובמיוחד שוק סלמנקה הצבעוני של ימי שבת), קזינו מפואר וגם אוניברסיטה. אפשרויות הלינה בהובארט רבות, ולכן באמת שאין צורך לישון דווקא במלון בו אני בחרתי. מדובר במעין מוטל דרכים מהסבנטיז שנקרא "Lindisfarne Motor Inn", ארבעה כוכבים לפי אתר האינטרנט המקרטע שלהם, ואם זה ארבעה כוכבים בטזמניה אז כנראה כוכב אחד זה מזרון במערה. נכנסתי למקלחת, כולי עייף מהיום המהנה שעברתי ועדיין בתהליכי הפשרה מהשייט הרטוב בסירת ה- Jet, פתחתי את המים שהחלו לרדת ויחד איתם ירד גם הברז. פשוט נפל, התפרק לי על הראש. יצאתי, התלבשתי, גררתי את פקיד הקבלה לתיקון זריז, הודיתי לו בנימוס וניסיתי מחדש. הפעם זכיתי למי שלגים קפואים, בגדר "לסיום סיומת". משום מה לא ממש בא לי על מקלחת קרה כשבחוץ 3 מעלות, אז שוב התלבשתי, ושוב גררתי את הפקיד המסכן. בקיצור, תפסתם את העניין. Save your money.

על פורט-ארת`ור (Port Arthur), מושבת העונשין המפורסמת ואתר התיירות הפופולרי ביותר בטזמניה, כנראה שאין ממש צורך להרחיב. חובבי הארכיטקטורה וההיסטוריה ימצאו במקום עניין רב, והנסיעה לשם היא חוויה בפני עצמה. בדרך כדאי לעצור ב- Devil`s Park, גן חיות משגע עם קנגורואים המסתובבים חופשי להנאתכם, מופע ציפורים מאולפות (לא להחמיץ!) וגם ה- Tasmanian Devil, בעל חיים ייחודי לטזמניה הסובל ממחלה קשה, שהורגת קרוב ל-90% מהאוכלוסיה שלהם. כרטיס הכניסה די יקר, אבל כל ההכנסות מופנות לטובת שימור ה- Devil`s.

וזהו! ביום למחרת טסתי למלבורן, לא לפני שנסעתי את הדרך חזרה ללונקשטן על הכביש המהיר והנוח (גג שלוש שעות). ממחר אני פותח בתכנית חירום לשיקום חשבון הבנק שלי (תרומות ניתן להפנות למשרדי למטייל), למרות שבהחלט אפשר לשמור על תקציב נמוך משלי. מתכננים טיול לאוסטרליה? אל תוותרו על טזמניה. ותגידו שאיציק שלח אתכם. 

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×