אתונה בחורף - טיול מיוחד ומפתיע בלי לפתוח מפה

בנסיעותי ליוון בשנים האחרונות נמנעתי מלהיכנס לאתונה. יש לה שם של עיר רועשת ומזוהמת, עם מזג אוויר חם ולח ובחודשי הקיץ היא מוצפת בתיירים. הפעם, הגעתי ליוון בתחילת דצמבר והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולהתיידד איתה, ואפילו הגשמתי חלום ישן...
אלישבע זלצר
|
תמונה ראשית עבור: אתונה בחורף - טיול מיוחד ומפתיע בלי לפתוח מפה
© אלישבע זלצר

באתונה, על כל צעד ושעל יש אתר ארכיאולוגי או בניין היסטורי. ביום שני, היום שבו ביקרתי בעיר, כל המוזיאונים סגורים, אבל גם מבלי לבקר באתרים, ההיסטוריה והמורשת מורגשים והאקרופוליס שניצב גבוה משרה אווירה.

כשביקשתי טיפים מחברה, שבילתה שבועיים באתונה, היא אמרה לי: “אני לא יודעת, אבל אתונה זה כמו תל אביב”. היא צודקת, בתנאי שלא מתקרבים למלכודות התיירים באזור פלאקה או בפסירי ובתנאי שמצטיידים בטיפים היכן כדאי לאכול (או שסומכים על החושים ונכנסים למסעדות שמלאות במקומיים)”.

ביסטרו מעוצב באתונה

הגעתי לאתונה רעבה ומיד פניתי לאכול בביסטרו "ברווז שחור" (BLack Duck), שעליו המליץ לי ידיד שף יווני, שמבין באוכל ובאווירה. ואכן, האווירה והעיצוב המקוריים הזכירו לי מקומות שאני אוהבת בתל אביב וגם השירות מאוד ידידותי. מהתפריט הקליל בחרתי ריזוטו פטריות משובח.

זה מקום נעים למפגש ובחלק האחורי של המסעדה יש גם חלל שמתאים לבראנץ׳ או לפגישה חברתית, סביב שולחן מלבני ארוך. כשיצאתי החוצה הצצתי אל הברים המעוצבים הממוקמים בשכנות, שכולם היו מלאים לרגל סיום סוף השבוע.

קפה יווני בתוך חול רותח

כשמתיישבים ב"קפה מוקה" (Mokka) המיוחד נדמה שהוא חדש וחדיש, כי אין סוג של קפה שלא מגישים כאן. אבל מבט בתקרה ובחנות הקלייה והטחינה הצמודה מבהיר כי מדובר במקום ותיק שעבר שיפוץ. אני בחרתי לשתות קפה יווני - הוא עשוי בפינג׳אן נחושת קטן במידה המדויקת לכוס אחת ומרתיחים אותו בתוך חול רותח.

כשמזמינים קפה ביוון, תמיד שואלים אותך כמה סוכר – יש שלוש דרגות המתקה - ואני תמיד אומרת סקטו, שזה בלי סוכר. הזמנתי גם עוגת תפוזים טבולה בסירופ וזו הייתה התחלה מושלמת לביקור בשוק המרכזי של אתונה.

  • כתובת: 44 Athinas St
  • אתר אינטרנט: www.mokka.gr

טעמים וריחות של יוון בשוק המקומי

השוק של אתונה מפתה. קניתי תבלינים, ראיתי איך מוזגים ברחוב טחינה מתוך מיכלי נירוסטה מצוחצחים לצנצנות קטנות, מצאתי ריקוטה טרייה בחנות גבינות קטנה מול הכניסה הצדית לשוק הבשר, וגבינה שאני אוהבת שנקראת לזותירי (גבינה קשה ועדינה בשמן זית).

פוטי, בעל החנות ששמה Laskari ובעל חווה במערב יוון, שאל אותי להעדפותי ובשמחה נתן לי לטעום כמה מהגבינות. ממנו גם קיבלתי המלצה איפה לקנות חלבה ומאיזה סוג – השפע כה גדול ששווה לטעום ולהחליט, אבל אם בכל זאת רוצים ללכת לפי ההמלצה שלו, מדובר בחלבה מתוצרת Drapetzona.

מעבר לכביש נמצא אזור הירקות והפירות, בו שפע זיתים בכל הגדלים. אני אוהבת לחזור לארץ עם תיק מלא בדברים טובים ולשמר במשך כמה ימים את הטעמים של יוון. ביקרתי גם בשוק הבשר, אך אני חייבת להתוודות: השוק מאוד נקי ומסודר, אבל המראות קשים לצפייה. באזור חלקי הפנים והמעיים - המעיים שלי כבר התהפכו וכשראיתי ראשי עיזים שחורי עיניים דחוסים בארגזים, החלטתי שאני לכאן לא חוזרת.

ליד השוק, ברחוב אתינאס, נמצאת כיכר קריטסי (Karitsi). זו כיכר יפהפייה שבלילה מוארת והופכת לחגיגית.

הגרסה היוונית לפלאפל

על השלט של בית הפלאפל כתוב טעים, טרי ואקזוטי - וזה נכון. הגרסה היוונית למנה: כדורי פלאפל עם חור באמצע, לאפה דקיקה שעליה מניחים את הכדורים, מוסיפים פלחי עגבנייה, עלה חסה או בזיליקום ומלפפון חמוץ, ומעל הכול יוצקים טחינה או יוגורט. עוטפים בנייר, מגלגלים ומהדקים, ומגישים את המנה בצורת רול. זה גם טעים, וגם לא מלכלך.

  • כתובת: Athinas St 23
  • הוראות הגעה: ליד הכניסה לתחנת מטרו מונסאסטיראקי

התמצאות בעיר זרה

אחרי הרבה שנים של טיולים ושוטטות, הפעם סוף-סוף הודיתי בפני עצמי שאני לא יודעת ללכת עם מפה. תמיד חשבתי שאני חייבת מפה כדי להסתדר, אבל הרגשתי שזה לא מתאים לי, לא רק בגלל הקושי האישי שלי בקריאת מפה, אלא גם בגלל הסרבול – במיוחד כשירד גשם ובגלל העובדה שבמקום להסתכל סביבי אני צריכה להיות מרוכזת במפה. באתונה, רוב השמות של הרחובות כתובים ביוונית, מה שהפך את הקריאה במפה למורכבת עוד יותר ולכן ויתרתי עליה ואיזה שחרור זה היה!

כתבתי לעצמי על דף את הכיוון הכללי וצעדתי ברגל: מרחוב אתינאס (Athinas) ימינה לכיוון מונסטיראקי (Monastiraki). בהמשך הגעתי לתיסיו (Thissio) והמשכתי לכיוון שכונת גאזי (Gazi), שכבר הכרתי ורציתי לבדוק מה התחדש בה. בלי מפה יכולתי לסטות מהנתיב ולא יכולתי לטעות, כי לא היה לי מסלול מוגדר. מדי פעם עצרתי לבדוק אם אני בכיוון הנכון, שאלתי עוברי אורח ולפעמים התפתחה שיחה. חוויתי שיטוט במובן הטוב של המילה – יכולתי להגיע לפינות בלתי צפויות ולהיות מופתעת מהעיר ומעצמי. מעדיפים סיור מודרך בין האתרים והשכונות? לחצו כאן »

אזורים מעניינים לביקור בעיר

אזור גאזי (Gazi) היה אזור תעשייה ובו מבני פלדה עצומים מתחילת המאה ה-20. הוא התחדש ויש בו בתי קפה ומסעדות רבות וצבעוניות, שרובם מרוכזים סביב כיכר ענקית ובמרכזה תחנת מטרו גדולה וחדשה (Kerameikos). האזור די התמסחר, אבל בשוליו יש ציורי גרפיטי מעניינים. אחרי כשעה קלה, חציתי כביש ראשי והגעתי לקרמיקוס (Kerameikos).

זה אזור שוליים במיטבו - הכול בו ישן, בלוי ומתפורר. מגרשים גדולים ומגודרים שמחכים לבניין שיצמח בתוכם. לחלקם אפשר להציץ או להיכנס. לא יכולתי להפסיק, צעדתי שעות, גיליתי וצילמתי, לפעמים שאלתי אנשים מה כתוב פה, אך גם אחרי ההסבר לא תמיד הבנתי. ברגע מסוים חשתי אי נוחות, הרגשתי שכבר לא בטוח להסתובב פה, וחזרתי. כששאלתי מישהו הסתבר שהתחושה שלי הייתה מדויקת ומדובר באזור של מהגרים ובו עוני ופשע. בכל מקרה, זה היה תענוג למישהי כמוני חובבת שכונות שוליים וגרפיטי.

מסעדה לפרידה

בסוף היום, אחרי שהגשמתי חלום ישן לשוטט בעיר זרה בלי מפה, הרגשתי כמלכת אתונה לפחות, ונכנסתי לאכול ארוחה טובה לסיום הנסיעה. גם על המסעדה הזו קיבלתי המלצה. יש בה אוכל יווני עם טאץ׳ בינלאומי, האווירה והמוסיקה בה הם בהשראה צרפתית והיה מהנה לפתוח את ארוחת הפרידה מאתונה בצדפות באוזו ובשמן זית.

  • שם המסעדה: Butcher Shop Sardelles
  • ​ כתובת: Persefonis 15-19 Gazi

כך ביליתי ערב ויום באתונה בלי לפתוח מפה, בלי לבקר באתרי תיירות או במוזיאון. אחזור לבקר שוב, זה בטוח.

טיפים והמלצות

  • אני רוצה להמליץ על האפליקציה החינמית Dishionary – היא מציגה עשרות מנות מהמטבח היווני בצילומים ומתרגמת את שמותיהם, המרכיבים והמאפיינים שלהן. האפליקציה מציעה לגולשים לשתף בצילומי מנות ולכתוב ביקורות. האפליקציה זמינה רק למשתמשי iOS.
  • הדיוטי באתונה עשיר במוצרים מפתים ותענוג לקנות בו. לחובבי אוזו כדאי לרכוש אוזו מסוג Varvayani. אני קונה גם גבינת פטה בקופסה מתוצרת Dodoni – זו פטה מדיום, לא קשה ולא רכה מדי, ותאריך התפוגה שלה מאפשר ליהנות ממנה זמן רב.
  • באחת הנסיעות ליוון ידעתי שיהיו לי רק כמה שעות להעביר באתונה. שלחתי מראש מייל לארגון המתנדבים הבינלאומי (אתר אינטרנט: www.globalgreeternetwork.com). מדובר בארגון של מתנדבים (שיש לו ייצוג גם בתל אביב), שכל כך אוהבים את העיר שלהם שהם מוכנים לפנות זמן כדי להציגה בפני תיירים וללא תשלום. לאחר תיאום קצר הגיע נציג אתונאי לפגוש אותי ויחד שוטטנו כמה שעות. לסיום, שתינו אוזו ושוחחנו, והמפגש הלא-פורמלי עם תושב מקומי נתן לי תחושה שאני מסתובבת עם חבר.

הכותבת היא אלישבע זלצר, עורכת סיורי גרפיטי בתל אביב, בעלת האתר וכותבת את בלוג המשוטטת elishevanotes.com

לתחילת הכתבה

רוצה לקרוא עוד על אתונה? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

יעדי הכתבה

סגור
×