חודשיים באתיופיה - רשמים, אטרקציות ייחודיות והמלצות ייעודיות

תמונה ראשית עבור: חודשיים באתיופיה - רשמים, אטרקציות ייחודיות והמלצות ייעודיות - תמונת קאבר
שוק בעמק נהר האומו התחתון

רקע

טיול של כחודשיים באתיופיה, שעיקריו היו:

  • אדיס-אבבה
  • חג המסקל (Meskel) – החג הנוצרי האורתודוקסי המסמל את גילויו מחדש של הצלב המקורי של ישו שאבד. השתתפנו בחגיגות הגדולות ביותר במדינה בכיכר המסקל באדיס אבבה.
  • פסטיבל ה – Ireecha - פסטיבל ההודיה האורומו (Oromo) – הקבוצה האתנית הגדולה באתיופיה והמונה למעלה ממחצית מתושבי המדינה.
  • טיול ממונע בג'יפ באזור הרי הבאלה (Bale Mountains), הנהר התת-קרקעי ב – Sof Omar וכן באזור אגמי השבר הסורי-אפריקאי.
  • טיול בקרב שבטי עמק נהר האומו התחתון (Lower Omo Valley) – אתר מורשת עולמית של אונסקו.
  • טיולים במזרח אתיופיה באזור דיר-דאווה (Dire Dawa) – הראר (Harar) – באבילה (Babille) – כל מזרח אתיופיה מיושב בעיקרו על ידי מוסלמים, חלקם שבטים ממוצא סומלי.
  • מחוז אמהארה – אזור אגם טאנה ומקורות הנילוס הכחול, גונדר והרי סמיאן וכן אזור לאליבלה.
  • מחוז טיגראי ועפאר בצפון וצפון מזרח המדינה – אקסום, יחא (Yeha), מנזרי ההרים באזור האוזן (Hawzen), מקלה (Mekelle) בירת מחוז טיגראי והחלק הצפוני של שקע דאנאקיל (אזור דאלול – Dalul), שגם הוא חלק מהשבר הסורי אפריקאי. ותרנו על אזור הר הגעש, בשל העובדה שהיה מכוסה בעשן ולא ניתן לראות את הלבה.

באשר למסלול המדוייק, ניתן לראות במפה המצורפת לבלוג.

בנוסף לכך, היינו עדים לתקופה מרתקת במדינה מבחינה פוליטית – העברת השלטון לראשונה לידיו של ראש ממשלה ממוצא אורומי – כאמור הקבוצה האתנית הגדולה ביותר שמעולם לא החזיקה ברסן השלטון. ראש ממשלה זה – Abiy Ahmed Ali - שהוא בן לאבא מוסלמי ואם נוצרייה, הביא תוך זמן קצר לשינויים פנימיים וגיאופוליטיים רבים ומרחיקי לכת וזכינו לשמוע ולראות מקרוב את התמיכה הרבה בו בכל שכבות האוכלוסייה.

מספר רשמים מהביקור

האסלאם

ההפתעה הגדולה ביותר הייתה הסוגיה האסלאמית. ראשית, מתברר שלדעת לפחות חלק מחוקרי אתיופיה, המוסלמים מהווים למעלה ממחצית מתושבי המדינה (כך שאתיופיה למעשה יכולה להקרא מדינה מוסלמית).

שנית, ראינו מקרוב בכל רחבי המדינה, אבל בעיקר באזורים של אורומיה והראר, את ההשפעה החזקה של האסלאם הסעודי והמפרצי – נשים מכוסות ברעלות כשרק עיניהן גלויות, ילדות קטנות עוטות כיסויי ראש, גברים מזוקנים בג'לביות וכאפיות, מסגדים שבהם מקריאים ברמקולים כל היום סורות מהקוראן, שלטים של סיוע חוץ סעודי ומפרצי ועוד. חלק לא מבוטל מהמורים המוסלמים והאימאמים שדברנו עימם נסעו לסעודיה ללימודים והם מביאים עמם את האסלאם החנבלי. גם התורכים לא טומנים ידם בצלחת – מסגדים רבים משופצים במענקים שהתקבלו מתורכיה ובראשם המסגד ב – Negash שבצפון המדינה במחוז Tigray – אולי המסגד החשוב ובודאי העתיק ביותר באתיופיה.

הופתענו מאד מכמות דוברי הערבית במדינה, שפה שעשינו בה שימוש רב בעיקר במזרח אתיופיה (אך לא רק). הילדים הלומדים במדרסה דוברים ערבית ספרותית ברמה מרשימה וגם רבים המוסלמים ששוקדים על לימוד השפה ויכולים לתקשר ברמה סבירה מאד. מדובר בערבית ספרותית, לא מדוברת.

משיחות עם מקומיים, עולה בבירור כי ב – 10 – 15 שנים האחרונות חל אכן שינוי משמעותי בכל הקשור לקוד הלבוש וההתנהלות של המוסלמים במדינה, כשהדגש הינו כמובן על צניעות האישה. אין המדובר רק באזור הראר, הידוע באסלמיותו, אלא גם באזור האורומי. שמענו עמדה שאומרת שממשלת אתיופיה לא ערוכה להתמודדות עם ההקצנה הגוברת והולכת והשפעת האסלאם החנבלי על המדינה (האסכולה הקיצונית ביותר באסלאם הסוני שמצויה בעיקר בסעודיה. האסכולה השלטת באתיופיה הינה האסכולה השאפיעית).

גם חזרתו לאתיופיה לאחר שנים רבות של Jawar Mohammed - שחי בארה"ב במשך 15 השנים האחרונות כפליט פוליטי, מפחידה רבים לאור קבלת הפנים המלכותית כמעט שקיבל. מדובר באדם קיצוני, המטיף ללאומיות האורומית ובמקביל גם מידי פעם לג'יהאד נגד הנוצרים, והוא בעל השפעה לא מבוטלת על האורומים. ראש הממשלה החדש הוא זה שאישר אישית את חזרתו.

Jawar נכח בפסטיבל ה – Ireecha של שבט ה – Oromo בו היינו.

7feced567ab440aa89eb51ce2bec89fc.jpg?l=6

השינויים מול אריתריאה

אחת התפניות המשמעותיות בחודשים האחרונים היתה חוזה השלום שנחתם עם אריתריאה, ובעקבותיו פתיחת השגרירויות, קווי התעופה וגם מעברי הגבול היבשתיים. המקום בו מורגש הנושא בעיקר הינו בעיר Mekelle – בירת המחוז הצפוני של טיגראי. נושא זה הוא בעל השלכות עתידיות משמעותיות על הכלכלה במדינה, שכזכור אין לה מוצא לים – בעיקר בשל האפשרות לפיתוחם ופתיחתם בעתיד הלא רחוק לסחורות אתיופיות של נמלי אריתריאה עצב (Assab) ליד מיצרי באב אל מנדב ומצוע (Massawa), הצפוני לו יותר, וירידת החשיבות של נמל ג'יבוטי, שגובה סכומי עתק ומייקר את היבוא והיצוא לאתיופיה.

ראינו את המכוניות והמשאיות האריתריאיות שקונות באתיופיה מכל הבא ליד, כולל דלק למכוניות – עובדה שגורמת למחסור חמור בדלק במקלה עצמה. הגבולות הפתוחים, הירידה במתח הצבאי והאפשרויות הכלכליות והתיירותיות הגלומות במצב החדש גורמות לאופטימיות בקרב התושבים באזור.

בהקשר זה, יש לזכור שסעודיה הייתה השושבינה של מגוון ההסכמים שנחתמו בחודשים האחרונים בקרן אפריקה – כולל זה בין אתיופיה ואריתריאה.

לכל המעוניינים, זה אמור להיות זמן מצויין לבקר באריתריאה, כשכאמור ניתן להגיע אליה או בטיסה ישירה מאדיס או יבשתית דרך מעבר הגבול מצפון ל – Adigrat. ישנם מיניבוסים היוצאים ממקלה ישירות ל – Asmara בירת אריתריאה. יש להצטייד מבעוד מועד בויזה, אותה ניתן להוציא בשגרירות אריתריאה בארץ, אלא שהם די בעייתיים ומחליטים לעיתים (כמו במקרה שלנו) לא לאשר ויזות כניסה מסיבה לא ידועה. להערכתי, בעוד שנתיים – שלוש תעבור אריתריאה שינויים משמעותיים וחלק מהאוטנטיות תיעלם.

השפעתה של סין

השפעתה של סין על הכלכלה ניכרת בכל מקום, וכמעט בכל הערים והעיירות נתקלנו בסינים. באדיס הבירה – פרוייקט הרכבת הקלה (הראשון באפריקה השחורה), קו הרכבת החדש אדיס-גי'בוטי שנפתח בינואר 2018, אוטוסטראדת האגרה המעולה מאדיס מזרחה, כבישי המעגל סביב הבירה, מגדלי המגורים והמשרדים הענקיים החדשים הם רק חלק מהסיפור. בכל רחבי המדינה רואים ושומעים על פרויקטים סיניים בתחום התחבורה, תשתיות, חקלאות ומחצבים (ביוני 2018 החלה חברת Poly הסינית לראשונה לשאוב גז ונפט מאזור הגבול עם סומליה כשהמטרה להעבירו דרך ג'יבוטי לסין). הגישה של האוכולוסיה המקומית הינה אמביוולנטית – מחד גיסא מודעים להשפעה החיובית על פיתוח האזור, אך מאידך קובלים על ה"קולוניאליזם הכלכלי", הרס הטבע והחשש מהמחיר שהמדינה משלמת. לכולם ברור כי הסינים נוקטים במדיניות של שיחוד מקבלי ההחלטות על מנת לזכות בכל המכרזים השמנים ונכסי המדינה.

ראש הממשלה החדש הודיע כי בכוונתו להוריד את הווליום של ההשקעות הסיניות באתיופיה ולתת הזדמנות לאחרים. יתכן. בכל מקרה, יש כאלה שתומכים בהמשך ההשקעות המאסיביות הסיניות, שכן רואים בסין דוגמא מצוינת למדינה, שהצליחה בתקופה יחסית קצרה להעלות את רמת החיים של 700 מיליון מאנשיה מעוני למעמד ביניים – ובכך הינם בהחלט מודל לחיקוי.

הנרטיב הנוצרי - הלאומיות האתיופית – המאבקים בין הקבוצות האתניות

מאז ומתמיד הכרנו בתצורה כזו או אחרת את הסיפורים על מלכת שבא, צאצאי שלמה המלך, גור אריה יהודה, הנצרות האתיופית שמכילה בתוכה סממנים יהודיים רבים (ברית מילה ביום השמיני, איסור אכילת חזיר ובשר טריפה אחר, איסור אכילת דגים ללא קשקשים וסנפירים ועוד) וחיינו בתחושה שהנצרות האורתודוכסית האתיופית והנרטיב של הקשר להיסטוריה היהודית חזק ושולט במדינה. מתברר שזה נכון באזורי אמהארה וטיגראי, אך כלל לא רלוונטי ברוב שטחה ובין מרבית אוכלוסייתה של אתיופיה. האורומים, המוסלמים, הלאומים האחרים הרבים וכמובן השבטים האפריקאים בדרום המדינה אינם מזדהים כלל עם נרטיב זה, הוא זר להם ואינו אומר להם דבר. ניתן לשער שככל שהמעבר למדינה דמוקרטית סטנדרטית המבוססת על שלטון הרוב יתחזק על פני הפדרציה של הקבוצות האתניות הקיימת היום, ה"קשר היהודי" הזה יחלש.

ההיסטוריה היהודית – ביתא ישראל והקהילה היהודית תימנית

חלק מהאתיופים מדברים היום בערגה על הקהילה היהודית של ביתא ישראל שעזבה לישראל ואיננה עוד. עם זאת, יש אזכורים היסטוריים לא מעטים לבעיות שהיו עם היהודים – כשבמיוחד זכורה לרעה יהודית המלכה (Gudit), שהרסה את אקסום ונתצה את האובליסקים והכנסיות באזור טיגראי. למרות שהחוקרים אינם משוכנעים במוצאה היהודי, הגרסה השלטת בין ההמונים הינה שהיא הייתה יהודיה וההרס והחורבן שגרמה הוו בסיס מאוחר יותר למגוון של אירועים אנטישמיים נגד קהילת ביתא ישראל.

סיפור לא פחות מעניין הינו הקהילה היהודית שהגיעה מתימן והתיישבה באתיופיה (וגם באסמרה שבאריתראה). ישנם בתי כנסת תימנים (כולל זה באסמרה), חלק מהיהודים התימנים נשאו נשים יהודיות מביתא ישראל ואפילו ראינו במוזיאון בהראר תמונה של יהודים תימנים – נאמר לנו שהגיעו להראר כצורפים. ידוע שבשנת 1948 במסגרת מבצע "מרבד הקסמים" – העלאת יהודי תימן ארצה – הגיעו מטוסים ישראלים לאדיס ולאסמרה להטיס את היהודים ארצה. רק היהודים התימנים הועלו ולא אלו מביתא ישראל, פרט למקרים של נשים שנישאו ליהודי תימן. מרבית היהודים התימנים היו סוחרים ונעו על הקו לתימן. אלה באסמרה אף סייעו בשנות ה – 40 לאסירי המחתרות להימלט מהשבי הבריטי.

עוני ובערות

עם כ – 107 מיליון איש, אתיופיה הינה המדינה השנייה בגודלה מבחינת אוכלוסיה באפריקה (לאחר ניגריה) ומקום 12 בעולם. למדינה ריבוי טבעי עצום וכמעט 50% של צעירים מתחת לגיל 14. הרושם הראשוני שמקבלים הינו של עוני הניבט מכל פינה בערים ובעיירות, כפרים וישובים לא מעטים בכל רחבי המדינה שאינם מחוברים לרשת החשמל, מחסור במים באזורים הכפריים המחייב רבים לצעוד קילומטרים עם חמורים ומיכלי פלסטיק צהובים לברזייה הקרובה (ראו תמונה), תשתיות רעועות והפסקות חשמל עיתיות באדיס ובערים הגדולות האחרות ועוד ועוד. מפי המקומיים שמענו כי באזורים הכפריים ילדים לא הולכים לבתי הספר שכן אמורים לסייע בעבודה החקלאית וגם באדיס ראינו כנופיות של ילדי רחוב מוזנחים בפינות רבות של העיר, שברור שאינם זוכים לחינוך חובה.

אחוז האבטלה נראה גם הוא גבוה, עיירות רבות גדושות בצעירים שאינם עושים כלום כל היום ונראים ללא עתיד אמיתי. המשכורות הבסיסיות בערים הגדולות כולל באדיס מגוחכות ואינן מאפשרות תנאי חיים סבירים. כולם מצפים שהשלטון הנוכחי יצליח לבצע שינוי משמעותי – הסיכוי לכך בטווח הזמן הקרוב נראה קלוש.

ae8ed0c3fa3476471e0d79603eaa87a2.jpg?l=6

הפארקים הלאומיים ואתרי מורשת אונסקו

אתיופיה התברכה – בשל העושר והגיוון האנושי, התרבותי והטבע המיוחד שלה – בפארקים לאומיים וכן במספר לא מבוטל של אתרי מורשת אונסקו (9 בסה"כ). התרשמנו מכך שבכל הפרקים הלאומיים המוכרזים ישנם מדריכים מקומיים – חלקם דוברי אנגלית טובה – בעלי ידע והכרות מרשימים אותם מחויב המטייל לקחת לסיור. מאידך, חלק מהפארקים ואתרי אונסקו היו מוזנחים מאד, אפשרו לפולשים להתגורר בתוכם ולטנפם ואין כל ניסיון לשמור על המורשת הייחודית של המדינה, שעלולה להיהרס באופן זה עם השנים.

חיות בר

אמנם באתיופיה לא ניתן למצוא את מגוון חיות הבר שישנן במזרח ובדרום אפריקה, אך המדינה התברכה בחיות ייחודיות משלה. להלן כמה דוגמאות:

ראשית, ניתן לציין את הקופים. באתיופיה ניתן לראות יחסית בקלות שני סוגים של בבונים (בבוני הזית Olive Baboon באזור הרי ה – Bale ו – Hamadryas Baboons החיים בלהקות גדולות ממזרח להראר ליד הכפר Babille). באיזור הרי הסימיאן חיים קופי ה – Gelada האנדמיים לאזור זה, קופים יפהפיים שאינם חוששים כלל מבני אדם ומאפשרים להתקרב וממש לשבת בקרבם. בנוסף, באיזור המורדות הדרומיים של הרי ה – Bale ביער ה – Harenna ניתן לראות מושבות של קופי ה – Colobus היפהפיים הצבועים בשחור ולבן וכן באותו איזור, ביערות הבמבוק המקומי, ניתן לעיתים להבחין בקופי ה – Bale האנדמיים והביישנים.

הרי ה – Bale ובמיוחד אזור רמת Sanetti מפורסמים גם בזאב האתיופי הנדיר, הנמצא בסכנה הכחדה ולטענת הריינג'רים במקום קיימים כיום בכל המדינה פחות מ – 500 פריטים שלו. לזאב זה גולגולת מוארכת וצבע אדמדם-חום (נוטה אפילו לורוד), ומי שמגיע בבוקר לאזור הרמה הזו, סיכוייו טובים לראות כמה פריטים ואפילו ממרחק קצר.

בפאתי העיר Harar ניתן לראות את צבועי הבר . גם כאן, מגיעים עימם למגע בלתי אמצעי במסגרת טקס ההאכלה היוצא דופן, המתקיים אך ורק בלילה בפאתי העיר והמתבצע על ידי אנשים מיוחדים, המוכרים לצבועי הבר הגדולים והמפחידים הללו. מדובר בתפקיד העובר בירושה מאב לבן מזה דורות, והצופים יכולים ליטול חלק בהאכלה, כמובן כשהמאכיל נמצא באמצע. יש לזכור שלמרות שמדובר בטורפי בר מסוכנים ואכזריים, מעולם לא קרתה תאונה כלשהי. זהו מחזה וחוויה ייחודיים מאד. בעת שאנו נכחנו והאכלו, הגיעה צבועה עם הגור הקטן שלה, שאכל גם הוא בשר נא מידינו.

אתיופיה התברכה גם בשפע עצום של ציפורים יפהפיות מסוגים שונים. הציפור שהותירה עלינו את חותמה היא חסידת המאראבו – Marabou Stork – עוף אפריקאי ענק שגובהו מעל 1.5 מטר ומוטת כנפיו מעל 2.5 מטר. ניתן לראות ריכוז גדול של פריטים ממנו בשעות הבוקר בשוק הדגים היפהפה ב – Hawassa על גדות אגם Awasa, אחד מאגמי השבר הסורי-אפריקאי. עשרות רבות של ציפורי הענק האלה נמצאים במרחק מטרים ספורים מהאנשים ללא מורא, ממתינים לאכול משאריות הדגים שהובאו לשוק באותו בוקר.

יש גם תנינים גדולים והיפופוטמים בשפע באגם Chamo ליד Arba Minch, סוגים שונים של אנטילופות בפארק של הרי ה – Bale (ה – Nyala מרשימות במיוחד) ועוד ועוד. בקיצור, תשכחו מחמשת הגדולים.

db53a3dad8d04b83b02534043b228241.jpg?l=6

הצ'אט (הגאת התימני) וההשלכות הכלכליות והחברתיות

מקורו של שיח ירוק-עד זה, המוכר לנו גם בארץ כגאת, הינו באזור הראר שבאתיופיה. קילומטרים על גבי קילומטרים של שדות צ'אט מתגלים לעיניו של מי שמטייל באזור, ורק לאחר זמן מבינים את השפעתו של גידול זה על האוכלוסיה ועל התנהלותה. ראשית, מדובר בסם נרקוטי בעייתי וממכר לכל דבר ועניין. מי שמסתובב בהראר, מבחין מייד בכמויות הלא מבוטלות של אנשים המתגלגלים בצידי הרחובות ושכל עיסוקם הוא לעיסת עלי הצ'אט. ההתמכרות הזו מביאה עימה גם בעיות רפואיות ופסיכולוגיות קשות מעבר לאפתיות וחוסר יכולת לעבוד. אתיופיה תמיד הוותה מקור אספקת הצ'אט הגדול בעולם, אך בשנים האחרונות התופעה גדלה משמעותית, ואכרים רבים הסבו את הגידולים החקלאיים ההיסטוריים שלהם (קפה, ירקות וגרעינים) לגידולי צ'אט בשל התמורה הכלכלית המתקבלת מגידול זה. הצ'אט דורש כמויות גדולות של מי השקיה בכל השנה, במיוחד בתקופה היבשה, דבר הגורם לירידה משמעותית במפלס המים, להתיבשות מואצת של המאגרים והאגמים ובמשתמע, בסכנה קרבה והולכת של מחסור חמור במי שתיה בכל האזור. בנוסף, גדל הצורך ביבוא של מוצרי מזון בשל הסבת הגידולים שבצעו החקלאים המקומיים. יש הטוענים כי כיום הצ'אט מהווה את מוצר היצוא החקלאי החשוב ביותר של אתיופיה, ובשנים האחרונות החלו אף לגדל אותו בכמויות מסחריות במרכז המדינה באזור Bahir Dar (על הציר שמוביל למפלי הנילוס הכחול ב – Tis Abay ניתן לראות שדות נרחבים של צ'אט).

שווקים ייעודיים לממכר צ'אט קיימים בכמה מקומות במדינה (כולל בשוק המרכזי של אדיס ה – Mercato ובשוק של Dire Dawa), אבל ללא ספק המקום המרתק ביותר הוא השוק ב – Awaday, עיירה מוסלמית הממוקמת כ – 7 ק”מ מערבית להראר על הציר המוביל ל – Dire Dawa. שוק צבעוני וייחודי זה, הנחשב לשוק הצ'אט הגדול בעולם, פועל 24 שעות ביממה ולמעשה כל העיירה מעורבת בהפעלתו. משאיות מועמסות כל הזמן בכמויות עצומות של צ'אט טרי (המבינים בצ'אט לעולם לא יגעו בחומר מיובש או עלים שעברו יותר מ-24 שעות מאז נקטפו) ונוסעות במהירויות מסחררות לכיוון ג'יבוטי וסומאליה, שם ממתינים בקוצר רוח להגעת הצ'אט ולתחילת “אחר הצהריים של הלעיסה”. אכרים ואיכרות, סוחרים, סבלים, ממיינים, אורזים, נהגים, מנהלי חשבונות ועוד ועוד מעורבים בכל המסחר בגידול זה. שוק הסמים הענק הזה פתוח לקהל הרחב, אך יש לזכור שלא רבים הזרים המסתובבים במקום והסוחרים חשדניים למדי. הפתרון הטוב הינו להגיע עם מדריך מקומי, על מנת שהסובבים יבינו כי אתם תיירים. באופן זה, תוכלו להתרשם מכל התהליך ויפתחו בפניכם דלתות שאחרת לא תגיעו אליהם. הצ'אט משוק – Awaday מגיע לא רק לסומליה וג'יבוטי, אלא גם לכל רחבי אירופה ואף לארה”ב (למרות שבמרבית המדינות הללו נחשב כסם לא חוקי). אנו מצאנו את כל סוגיית הצ'אט כנושא מרתק הן בהיבט החברתי וכמובן בהיבט הכלכלי-מסחרי, ולמיטב הכרתנו אין שוק סמים דומה לו שבו ניתן להסתובב באופן חופשי כל כך. לציין עוד שכל המסחר מרוכז בידי מוסלמים מקומיים.

edb64c228f3040769a0c7295e19cb00f.jpg?l=6

אטרקציות ייחודיות והמלצות ייעודיות

ניסינו לברור מתוך המגוון המשגע של היעדים האטרקטייביים במדינה את האטרקציות המומלצות ביותר, שאותן לדעתנו לא כדאי להחמיץ.

להלן הן (לא לפי סדר חשיבות):

השתתפות באחד הפסטיבלים הגדולים במדינה

הזדמנות בלתי אמצעית להכיר את האתיופים במיטבם. רוב הפסטיבלים הגדולים הינם דתיים, האווירה מחשמלת, התלבושות יפהפיות וצבעוניות, מצב הרוח מרומם, המשתתפים שמחים להצטלם, הרבה אוכל מקומי ומוזיקה. היינו ממליצים לתזמן את הטיול שלכם על פי אחד מהפסטיבלים הגדולים. לכל המעוניינים, להלן אתר האינטרט של ארגון התיירות הלאומי של אתיופיה עם רשימת הפסטיבלים העיקריים: www.ethiopia.travel/things-to-do/cultural-experiences/festivals

אנחנו השתתפנו בפסטיבלים הבאים:

Meskel – שנחוג בערב של – 26 ספטמבר - הוא אחד משני הפסטיבלים הדתיים החשובים במדינה (השני הינו Timkat שנחוג במחצית ינואר), והוא מסמל את מציאת הצלב המקורי של ישו. חג זה, שהוכרז על ידי Unesco כנכס שימור תרבותי עולמי, נחוג בכל רחבי אתיופיה, אולם האירוע הגדול ביותר קורה בכיכר המסקל שבאדיס, בנוכחות אלפי משתתפים ועשרות אלפי צופים. שיאו של הטקס בשעת בין הערביים, עת הכהנים הגדולים של הכנסייה האורתודוכסית מדליקים את “פירמידת האש” – ה – Demera – ועשרות אלפי הצופים עומדים ושרים עם נרות דולקים בידיהם (השירה הדתית הזו נקראת Mezmur – מלשון מזמור בעברית). טקס מרגש, צבעוני ומרשים. למחרת, ה – 27 ספטמבר, מתקיימים מהבוקר ועד אחר הצהריים בכנסיה הסמוכה לכיכר המסקל, כנסיית Saint Estifanos, טקסים מרהיבים שבהם נוכחים המונים לבושים במיטב בגדי החג הצבעוניים והמסורתיים שלהם.

7645e398f533c6e0c163c9b2fdc187a6.jpg?l=6

aa5dd5f63d6cfb8a2169b2c8b4c5a992.jpg?l=6

1e5202116b50c02368d157419619cedd.jpg?l=6

Ireecha - פסטיבל חג ההודיה של הקבוצה האתנית Oromo (פסטיבל שבטי ולא דתי), שהצבעים המסמלים אותם הינם אדום, שחור וירוק. הפסטיבל מתקיים ביום ראשון הראשון לאחר ה – Meskel בעיירה Bishoftu הנקראת גם Debre Zeit, כ – 40 ק”מ דרומית-מזרחית לאדיס. ה- Ireecha הוא הפסטיבל הגדול ביותר באתיופיה מבחינת כמות המשתתפים (ב – 2018 נכחו כשני מליון איש לדברי המארגנים). יש להגיע ממש מוקדם בסביבות שבע בבוקר לכל היאוחר על מנת לחזות בטקסים השונים. בני האורומו מגיעים מכל רחבי המדינה בתלבושותיהם המסורתיות הצבעוניות והמהממות, הבחורות במיטב התסרוקות והאווירה עליזה ביותר. מעט משתתפים זרים.

d461ad75545820a97d3333a496dcf089.jpg?l=6

cd0d92f78289dcd8974e8238799ed7d1.jpg?l=6

05a8614cfa0e58bc22733c06fa85372c.jpg?l=6

פסטיבל נוסף, אם כי קטן משמעותית בהיקפו, הינו האירוע השנתי של העלייה לרגל לכנסייה היפהפיה החצובה בסלע העונה לשם Yemrehanna Kristos כשעה נסיעה מצפון מזרח ל –

Lalibela, פסטיבל זה, המתקיים מידי שנה ב – 29 אוקטובר, הוא מעניין וצבעוני ומהווה אתר המוני לעלייה לרגל לנוצרים מכל רחבי המדינה. האירוע נמשך יום שלם.

f5f5ad3776de476ddc6d3432edf92f96.jpg?l=6

Harar וסביבתה

אחד האזורים המרתקים באתיופיה, שמשום מה אינו נמצא ממש על מפת המטיילים. אנו מצאנו את העיר העתיקה של הראר, שהיא אתר מורשת עולמי של Unesco, כעיר היפה ביותר באתיופיה ומקום שניתן להסתובב בו ימים רבים ולההנות מהארכיטקטורה, מהסימטאות הצבעוניות, מהתרבות, מהאנשים, מהצבעים ומהטעמים. בנוסף, המגע הבלתי אמצעי עם צבועי הבר מידי לילה בנקודות ההאכלה הינה חוויה יחודית בכל קנה מידה. תוסיפו לכך את שוק הגמלים והבקר בעיירה Babille, שבו ניתן לפגוש את רועי הגמלים הנוודים הסומליים, שוק הצ'אט ב – Awaday (ראה לעיל) והכפרים הציוריים המקיפים את העיר עצמה עם אפשרויות טרקים והרי לכם בסיס לשבוע טיולים לפחות. נכון, זה הוא ללא ספק המרכז האיסלאמי של המדינה, ותרגישו זאת מיד עם הגיעכם. העיר – הנחשבת כרביעית הקדושה לאיסלאם אחרי ירושלים – מפוצצת במסגדים יפהפיים, מדרסות (בתי ספר איסלאמיים), הרבה מוסלמים ומוסלמיות בלבוש מסורתי וצבעוני ועוד ועוד. עם זאת, אין כל סכנה לטייל בעיר, ישראלים מתקבלים בברכה וטוב תעשו באם תקחו לכם מדריך מקומי (המלצה בהמשך) שילווה אתכם ברחבי העיר והאזור. מי מבינינו שדובר ערבית, יסתדר מצוין במקום בשפה זו ויזכה לכבוד מלכים, פשוט נדהמנו מכמות דוברי הערבית בין הילדים ובין המבוגרים – כולם אגב דוברי ערבית ספרותית צחה וכמובן גם קוראים וכותבים.

האוכל באזור שונה לחלוטין מהאוכל האתיופי הרגיל, ולמי שנקעה נפשו מהאינג'רה, Kitfo, Tibs ו – Beyainatu, הרי צפוי לו שפע של מזון מזרח תיכוני, אך כמעט כולו שונה בטעמיו מזה המוכר לנו – לחם, חומוס, פלאפל, מלאווח, חאלווה, הקפה הטוב במדינה וכמובן שפע של פירות וירקות. אל תוותרו על סיור אוכל עם אחד המדריכים, שווה כל אגורה.

העיר Dire Dawa – הנמצאת כשעה נסיעה מהראר ומשמשת כבסיס להגעה אליה, מעניינת מאד בפני עצמה ושווה לדעתנו שהות של לילה. אל תוותרו על ביקור בתחנת הרכבת הישנה במרכז העיר ששרתה את הקו – ג'יבוטי – אדיס, קו שבנייתו על ידי הצרפתים נסתיימה בתחילת המאה ה – 20. קו זה פעיל עדיין בחלקו ותחנת הרכבת הזו משמשת כמחסן עצום של קרונות וקטרים מתחילת המאה ה – 20. כמוכן, ביקור בשוק המקומי ובחנויות המתמחות בסוגי החאלווה השונים שווה בהחלט.

המלצות למטיילים – בימים אלה נבנה בהראר מלון 5 כוכבים, אך המלונות הקיימים הינם מלונות אתיופיים פשוטים. מצאנו את מלון Winta כמלון הטוב בעיר, וזאת לאחר חיפושים רבים. Winta נמצא טיפה רחוק מהעיר העתיקה (20 בירר בטוקטוק), אבל החדרים מרווחים ונוחים (במיוחד חדר 303), שרותים צמודים ונקיים, מים חמים, אינטרנט, ארוחת בוקר מפנקת (מלוואח מקומי!!) ויחס יוצא מהכלל של דניאל מנהל ובעל המקום. כל זה ב - 750 ביר ללילה (כ - 28 דולר) לזוג. מומלץ מאד להתגורר גם באחד מהגסטהאוסים בתוך העיר העתיקה, בעלי אווירה מיוחדת אך תנאים בסיסיים למדי. המסעדה הטובה ביותר בעיר נמצאת במלון Ras, אוכל טרי ומגוון ושרות סביר מאד. יש כאמור גם סיורי אוכל בעיר העתיקה סביב המאכלים המקומיים אותו לא כדאי להפסיד (פלאפל, פול, חאלווה, סמבוסק ועוד). מסעדת Fresh Touch היתה מאכזבת.

נעזרנו בשני מדריכים מעולים בהראר - סלומון, שהוא חצי יהודי (אביו ישראלי - פגשנו אותו) מספר הטלפון שלו 093-6052727 . לוקח סכומים נמוכים יחסית אבל גם ידיעותיו מוגבלות יותר (כ - 500 ביר לקבוצה קטנה ליום הדרכה עם הפסקת צהרים ארוכה באמצע). השני הוא Hailu Gashaw - מדריך ברמה גבוהה משמעותית אך מחיריו יקרים יותר. טלפון: 091-3072931. אל תוותרו על שוק הגמלים ב - Babille (ימים שני וחמישי) וביקור ייעודי (עם מדריך!!) בשוק הצ'אט ( הידוע בארץ בשם הגאת התימני) המדהים הפועל 24 שעות ביממה בעיירה Awaday - כ - 7 ק"מ מערבית להראר על הכביש הראשי.

לגבי Dire Dawa – דיר דאווה - מדריך מצויין לעיר הינו Yige - בחור נחמד ואינטליגנטי. טלפון: 091-5732313. סגרנו עימו על 600 בירר לקבוצה ליום הדרכה. אנו נהנינו מאד מהמלון ההודי בעיר Samrat, המנוהל מזה שנים על ידי משפחה הודית. המסעדה ההודית במלון פשוט מעולה עם שף נעים סבר ונגיש ששיפר את מצב רוחינו משמעותית עם האוכל שלו.

ניתן להגיע לאזור הראר מאדיס באמצעות אוטובוסים או מיניבוסים, אולם המלצתנו לטוס כיוון אחד ל – Dire Dawa וליסוע ברכבת הסינית המודרנית (הקו מאדיס לגי'בוטי) בכיוון השני. רכבת זו, שנוסעת 3 פעמים בשבוע, ושהחלה לפעול בתחילת 2018, הינה מטופחת ונקיה, ומתופעלת על ידי נהגים ובקרי איתותים סיניים. רק הדיילות הינן אתיופיות. הנסיעה נעימה ונוחה, והנוף המשתנה הנשקף הינו יפהפה.

381f2f25dcd6ef936b3f8fe2e0eba826.jpg?l=6

00afd5d596502e9e233d0aaa2bac8cdc.jpg?l=6

68a68926cb87ecf1b997a8d1d2dec017.jpg?l=6

2725475e7856a2400b4c14d2bc8c5013.jpg?l=6

מערות Sof Omar והנהר התת-קרקעי

אחד המקומות המרשימים והמיוחדים במדינה, הינו קומפלס מנהרות הקארסט התת-קרקעיות שאורכן למעלה מ – 15 ק”מ ובתוכן זורם נהר ה – Weib. קומפלקס זה נחשב אחד הגדולים והמרשימים בעולם, ואולם לא ניתן ללכת לאורכו בתקופת הגשמים ומיד לאחר מכן, אלא יש להמתין לירידת מפלס המים בעונה היבשה, וגם אז יש צורך במדריך מקומי וציוד תאורה בהתאם. בכל מקרה, פתח הכניסה למערה התת-קרקעית והליכה בתוכה גם אם למרחק קצר, מאפשרת להבין את התופעה הייחודית הזו ולהתרשם מעוצמתו של הנהר התת-קרקעי כמו גם מסלעי הקראסט שבתוכם הוא זורם.

נוספת לכך ההיסטוריה הייחודית של המקום, המספרת על איש דת סופי מוסלמי (סוף עומאר שמו) , שהתגורר במערה תקופה ארוכה לפני מאות רבות של שנים. אתר זה מהווה עד היום מקום עליה לרגל למוסלמים מכל רחבי המדינה.

הבעיה העיקרית הינה הגעה למקום, הדורשת רכב שטח 4X4 חזק. אין באיזור עצמו מקומות לינה או מסעדות ויש לדאוג לאספקה בהתאם. קשה מאד להגיע למקום בתחבורה ציבורית. מומלץ מאד כטיול יום לכל מי שמגיע לאזור הרי ה – Bale.

041c5621b1426443818be466905c928f.jpg?l=6

שמורת הרי ה – Bale

רכס הרי ה – Bale, הנמצא גם הוא בדרך כלל מחוץ למסלול הטיולים הרגיל במדינה, הוא גוש ההרים השני בגובהו אחרי רכס הרי הסמיאן, ושונה לחלוטין בנופו ובמאפייניו. החלק הגבוה של הרכס, המגיע עד לגובה של 4300, נקרא רמת Sanetti, והוא צחיח ברובו ומתאפיין בנוף ירחי ובעצי ב – Lobelia הענקיים, המגיעים עד לגובה של 12 מטר (נמצאים גם בהרי הסמיאן). כאמור לעיל, ניתן לראות באזור זה כמעט בודאות את הזאב האתיופי האדמדם הנדיר. ברגע שמתחילים לרדת דרומה לאורך הדרך המרכזית, נכנסים חזרה לשטח מיוער וירוק, הקרוי יער Harenna. כאן ניתן למצוא יערות עם עצים שנראו כאילו נלקחו מאגדות ילדים, יערות במבוק עם קופים ועוד כהנה וכהנה – שינוי דרסטי ומעניין בנוף.

הבעיה העיקרית באזור היא הצורך לטייל ברכב פרטי בשל העדר תחבורה ציבורית, וכן חוסר משווע במקומות לינה ומסעדות סבירות. למעשה, הכל מתרכז בעיירות הקטנות Robe ו – Goba (גם כנקודת המוצא לטיול לאיזור מערת Sof Omar). ישנו לודג' אחד בשטח הפארק – Bale Mountain Lodge – אך הוא יקר מאד. אם אתם מגיעים מוכנים נפשית למלונות פשוטים ביותר, לא תתאכזבו. פארק יפהפה וייחודי זה שונה לחלוטין מאזור הרי הסמיאן ולא פחות מעניין ממנו.

51da0b8b2b40f9bf94e8a32e3cf94406.jpg?l=6

45c9b411fe57ef0e154d450d2cdd9421.jpg?l=6

הכנסיות החצובות במרומי הרי ה – Tigray

איזור שקשה יותר להגיע אליו, אך הוא ייחודי בכנסיותיו החצובות בראשי ההרים. השתיים המרשימות ביותר הינן Maryam Korkor ו – Abuna Yemata Guh. ניתן לבקר בשתיהן במסלול משולב של יום אחד, שהוא מסלול לא קל. לדעתנו, איזור זה מרשים יותר מאשר איזור Lalibela, אם כי מעטים יותר מגיעים לכאן גם בשל הקושי הכרוך בטיפוס עצמו. הנוף הנשקף ממרומי ההרים, השקט והבדידות משולבים באומנות המיוחדת של איורי כנסיות המערות עצמן היא חוויה בלתי נשכחת. באשר לטיפוס עצמו, יש לזכור שלא עושים זאת לבד. צוות שלם של מקומיים מצויידים בכל האביזרים הדרושים מלווים כל צעד שלכם במעלה הקיר הבעייתי וידאגו שתגיעו למעלה ותרדו למטה בשלום. לא ידוע על תאונות במקום וגם אנשים מבוגרים בכושר בינוני מצליחים לעשות זאת. אתר ייחודי למדינה. בדיעבד, היינו מוותרים על ביקור בכנסיות האחרות המוצעות למטייל באיזור ומתרכזים בשתי אלה בלבד. אגב, שימו לב לעצי הזית העתיקים והענקיים המצויים באזור – הם אינם נותנים פירות.

העיירה הקרובה ביותר לכנסיות הינה Hawzen, כשעתיים נסיעה צפונית מערבית ל – Mekelle. המקום יכול בהחלט להוות נקודת עצירה בין אקסום למקלה. באשר למגורים ב – Hawzen, למי שמוכן להשקיע, נמצא בפאתי העיירה אחד הלודג'ים היפים באתיופיה – Gheralta Lodge – המנוהל על ידי איטלקים. הבקתות מקסימות והאוכל מעולה אך המחיר בהתאם. מי שמסתפק במקום צנוע יותר, Vision Hotel הוא מקום סימפטי, צנוע ונקי עם אינטרנט, ארוחת בוקר וגינה יפה. בעל המקום ידאג לסדר לכם ההסעה הדרושה לאזור הכנסיות ואת ההדרכה המחוייבת במקום.

84d08cf21042fccb3e3347484c70ddc2.jpg?l=6

8542538c07ef437c4d5bb920bafddf65.jpg?l=6

95b8a2e228abc030208478147427265f.jpg?l=6

אקסום

גם הבירה הקדומה הזו של הממלכה האתיופית הינה אתר מורשת עולמי של אונסקו, ובצדק רב. אסטלות הגרניט הענקיות והמרשימות והסיפורים שמאחוריהן כמו גם כנסיית Lady Mary of Zion שבה – לטענת ואמונת האתיופים – מצוי ארון הקודש ולוחות הברית המקוריים שנתנו למשה בהר סיני הם לבד סיבה טובה לכך. אם אתם באיזור ב – 24 לנובמבר, זה היום שבו מתקיים הפסטיבל הייעודי של הכנסיה ועולי רגל מכל רחבי המדינה מגיעים לבקר במקום הקדוש ביותר לנוצרים האורתודוכסים האתיופיים. חוויה מרגשת ומרשימה עם מוזיקה ונרות.

אנחנו דווקא התרשמנו מאתר הרבה פחות מוכר, הנמצא מרחק הליכה קצר מפארק האסטלות. מדובר בצריף קטן ורעוע, המכיל בתוכו תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן – אבן ה – Ezana – הכוללת תיאור היסטורי מהמאה הרביעית לספירה בשלוש שפות שונות של מלך אקסום באותם ימים שבו הוא מספר על כך שהמיר את דתו לנצרות. מעבר לסיפור ההיסטורי הייחודי, העובדה שאבן זו נכתבה בשלושה סוגי כתב שונים (יוונית עתיקה, געז – השפה המקורית של האתיופים – וכן ובמיוחד השפה השבאית – השפה שמקורה בדרום חצי האי ערב ושכנראה דוברה על ידי מלכת שבא), אפשר לראשונה לפענח בצורה מלאה את שפת בני שבא שלא הכירוה קודם. אבן זו מקבילה בחשיבותה לאבן הרוזטה שהתגלתה במצרים ואפשרה לפענח את כתב החרטומים המצרי. אלא שמדהים לראות באיזה מקום צנוע ולא שמור מוחזקת האבן המקורית הייחודית הזו (בניגוד לאבן הרוזטה הנמצאת במוזיאון הבריטי בלונדון). אתר מעניין וייחודי לחובבי היסטוריה.

כשאתם באקסום, אל תוותרו על ביקור ב - Kuda Juice and Pizzeria - מסעדה/בית קפה/מיצים מהטובים במדינה במחירים זולים. מקום מודרני ונעים עם הרבה אוכלוסיה מקומית צעירה פתוח משעות הבוקר ועד הערב המאוחרות. מומלץ מאד.

70feeb84412cb15dec3f2082463304ec.jpg?l=6

9171a637bd78351fb002e7f12b0bf112.jpg?l=6

491b29d1bba51a89bf8fc26718b48c63.jpg?l=6

שוק הדגים ב – Awassa

מכל איזור אגמי השבר הסורי אפריקאי, נהנינו במיוחד בשוק הדגים לחופי אגם Awassa . העיירה Hawassa (או Awassa) נעימה, אך אינה מיוחדת, למרות שנחשבת כאתר תיירות חשוב במדינה. שוק הדגים, לעומת זאת, הוא אותנטי וצבעוני. יש להגיע מוקדם בבוקר על מנת לראות את הדייגים שבים מהדיג באגם כל גבי סירות העץ הקטנות שלהם, שלל הדגים, הרוכלים, הקונים, מנקי הדגים ועשרות חסידות המאראבו הגדולות (עם המעין זפק ורדרד ענק) הממתינות ליד האנשים לקבל את השאריות. לאמיצים שביניכם, בפאתי השוק ישנן מספר חושות עם דודות שמבשלות סירים עם מרקי דגים טריים ומהבילים. אנו ניסינו דווקא את הסשימי של הדגים הטריים, המלווה ברוטב מטובל מעולה ובמין כעכים פריכים וטעימים. ממש מעדן מלכים (ההמלצה של יפני שמגיע לשוק במיוחד לאכול את הסשימי הזה).

המלצות ייעודיות – Heron Hotel הינו חדש ומודרני, חדרים נוחים ומרווחים, נוף יפה לאגם כ - 30 דולר ליום לזוג עם ארוחת בוקר. אם חשקה נפשכם במסעדה טובה מאד עם אוכל מקומי, אוכל איטלקי ודגים טריים - Dolce Vita היא המקום.

42310ace42d4063175ee8101ce935fdc.jpg?l=6

777ca0920fae923b97bf121656512ba0.jpg?l=6

584d42f1370e8722168e5e05185a80ea.jpg?l=6

037b8f1131185945207b3f182b5ee0ef.jpg?l=6

ביקור בשבטים האפריקאים בעמק האומו התחתון

רבות נכתב על אזור זה, החביב ובצדק רב על המטיילים בכלל והישראלים בפרט. עם זאת, הכמות הגדולה (יחסית) של מטיילים יצרה סוג של ספארי אנושי ויש לקחת זאת בחשבון כשמגיעים לביקורים בכפרים השונים. המקומיים הפכו לתאבי בצע ברמות קשות, שמורידות לא מעט מהנאת הטיול באזור. לדעתנו, שווה להשקיע במיוחד בביקור בשווקים השונים המתקיימים באזור במהלך ימי השבוע – כל שוק והיום הייעודי שלו. מרבית השווקים הינם אוטנטיים ומרתקים ושם ניתן עדיין לראות ולחוש את בני ובנות השבטים השונים בסביבתם האמיתית וללא “מסכות”. השוק היפה ביותר שראינו היה זה ב – Alduba , המתקיים כל שבוע בימי שלישי. המלצתנו לכן לתכנן את הביקור על פי ימי השווקים ולנסות ולבקר בכמה שיותר מהם. כמוכן, תעשו מאמץ ליטול חלק בטקס הקפיצה על השוורים (bull jumping ceremony) של בני שבט ה – Hamer או ה – Banna .

f1489d68801a5049a6d1f08fc2d282c8.jpg?l=6

להלן כמה המלצות ייעודיות לאזור:

דורזה Dorze

לא ממש חלק מהשבטים הפראיים של עמק ה – Omo, דורזה הינו כפר קטן וציורי בהרים שמעל ארבע-מינץ' בגובה של כ - 2500 מטר. הכפר בעל מבנים ייחודיים ואוטנטיים בצורת ראש של פיל, אוכל מקומי מעניין ( מעצי ה - false banana), אריגה צבעונית ויין הדבש - Tej - הטוב ביותר ששתינו באתיופיה. יש להם לודג' מקומי מקסים שנקרא Dorze Lodge עם נוף משגע של אגם Abaya ואזור ארבע-מינץ'. הלודג' זול - כ - 25 דולר לזוג עם ארוחת בוקר. מרפסת וערסלים לההנות מהנוף. מקום מרגיע ומומלץ. ניתן להגיע אליו בטוקטוק מארבע מינץ'.

90932a4e25a1912ab80eb1ec2ef174f9.jpg?l=6

טורמי Turmi

קיזו לודג' Kizo Lodge - הוא מלון יחסית פשוט אך נקי ומסודר ועם אינטרנט עובד וחשמל ומים חמים 24 שעות ביממה. הבקתות שלהם, ולא החדרים, מרווחות ומוארות וארוחת בוקר סבירה ביותר, בעיקר בהתחשב בכך שמדובר בעיירה מבודדת ובאזור השבטי של דרום המדינה. מחיר 50 - 55 דולר ליום. ישנם חדרים זולים יותר אך הם טיפה מדכאים. לדעתי מלון זה עדיף על Buska Lodge, שהוא יקר משמעותית, מרוחק מהמרכז ועם חשמל רק בשעות הערב (שכן אינו מחובר לקו המתח הארצי). עם זאת, Buska Lodge הוא מקום טוב לארוחת ערב.

קונסו Konso

כשעתיים נסיעה דרומית לארבע-מינץ' בדרך לשבטים בדרום, עשו לעצמכם טובה, גם אם אתם לא לנים, תעצרו ב - Kanta Lodge . חדרים יפהפיים, נעימים ואוטנטיים, נוף נפלא על השבר הסורי-אפריקאי מהמרפסת ומסעדה מצויינת.

0bb378f9a9252a090d288c257f9b29ab.jpg?l=6

f3bc724d34a1e240d4ebf755e1206b3a.jpg?l=6

1484f71a86baf595a86cd4a798dd5497.jpg?l=6

19f222bc5e1e2a814d024722001ea273.jpg?l=6

הרי ה – Semien

רבות נכתב על אזור זה, שהוא גם כן אתר מורשת טבע עולמי של אונסקו, ועל כן לא נכביר במילים. ההמלצות העיקרית שלנו הינן להשתדל לעשות טרק של 3 -4 ימים ולא להסתפק בביקור חד-יומי, וכן לנסות ולכוון את מועד הטרק לחודשים אוקטובר – נובמבר לאחר עונת הגשמים. הכל ירוק ופורח (במיוחד ה”חצבים” המקומיים הצבעוניים), האויר נקי והראות טובה. תשקיעו גם זמן בהתבוננות בקופי הג'לדה המקסימים – זה לא טריוויאלי שחיות בר (ועוד יפות כל כך) מאפשרות לכם להתקרב אליהם ללא מורא לטווח אפס וממש מתעלמות מקיומכם.

50a3df1b643de971365c6c3f8222babf.jpg?l=6

376e108a4f19548c5dd7d82b5b2f19b3.jpg?l=6

28d3855d9ed509372a021fd4120fc0eb.jpg?l=6

שקע דאנאקיל

גם על איזור זה נכתב רבות. השקע הנו חלק מהשבר הסורי-אפריקאי ונופיו הייחודיים פשוט מהממים, תוך דגש על אזור המלחות, הגופרית והמינרלים הצבעוניים בדאלול (לא בקרנו בהר הגעש Erta Ale בשל היותו מעשן ולא ניתן לראות את הלבה). המלצתנו לוודא מול החברה המארגנת שתראו את בני שבט העפאר הנוודים בעת חציבת לבני המלח מהקרקע, מלח טבעי גס שמובל בשיירות הגמלים הענקיות לאזור Mekelle ומשם מועבר לכל רחבי המדינה. הנוודים הללו ושיירות הגמלים שלהם מזכירים תיאורים מתקופת התנ”ך והנבאטים והינם תופעה ייחודית שלא השתנתה מאות שנים.

a100f70d7efe04a8468dd5abf715b286.jpg?l=6

52748ceaae84ecf38064d77917aa785f.jpg?l=6

bb96f7e4c26365677d0be2c3876b17d0.jpg?l=6

Mekelle

עיר המחוז המרכזית של Tigray וקרש הקפיצה למדבר דאנאקיל, הכנסיות החצובות בהר באזור Hawzen וכן צפונה למעבר הגבול לאריתריאה ומשם לאסמארה. בעיר עצמה אין אתיירי תיירות, אך היא מעניינת ואוכלוסייתה קוסמופוליטית למדי.

אהבנו את Mekelle Hotel, שנמצא אמנם טיפה רחוק מהמרכז (מקסימום 20 ביר בטוקטוק) אבל הוא מודרני, מרווח, נקי ומסודר, מקלחות מצויינות, אינטרנט סביר מאד וארוחת בוקר מצויינת. כל זאת במחיר 35 דולר לזוג. תבקשו את החדרים המסתיימים באות C - הם הגדולים והנעימים ביותר. תנהלו כל משא ומתן רק עם המנהלת Sanait - היא היחידה שקובעת.
אלאז קפה Elaz Coffee הוא בית קפה מודרני ומצויין שנפתח לפני מספר חודשים. יש שם הרבה סוגי קפה, תה, שוקו חם והוא תמיד מלא במקומיים. אחלה מקום.
שימו לב שמקלה מפורסמת בדבש הלבן הייחודי שלה. אל תקנו בחנויות במרכז העיר - נאמר לנו שמערבבים את הדבש הלבן בסוכר או תמצית בננות. מספר מקומיים המליצו לנו על חנות בשוק שנקראת דבש חאילום Khayelom Ma'ar. ראינו שמביאים להם כדים עם דבש טבעי. קילו של הדבש הלבן עולה 400 ביר.

לליבלה

לדעתי זה היעד המתוייר ביותר באתיופיה. מעבר לכנסיות החצובות בסלע, שווה מאד לצאת מחוץ לעיר על מנת להתרשם מהלוע הענקי של הגעש הרדום (שבתוכו שוכן שדה התעופה) והרי הענק המקיפים אותו. מי שיוצא לטרק או לביקור בכנסיות מחוץ לעיר, יראה זאת.

המלצות ייעודיות – מלון טיפה יקר אך פשוט מעולה - Harbe Hotel. חדש, מודרני, מצוחצח, מקלחת מצויינת, נוף נפלא מכל הכיוונים (כולל מרפסת) - מקום שכיף לחזור אליו לאחר יום טיול בעיירה המאובקת. תעמדו על קבלת חדר בסוף המסדרון. 55 דולר ליום לזוג עם ארוחת בוקר טובה. השרות במלון מצויין אבל בחדר האוכל קצת עייף.
מסעדה - דבר לא יכול להתחרות באוכל ובנוף של Ben Abeba

נהגי הריקשות בעיירה הם מעצבנים במיוחד, ואם אתם רוצים להגיע למקומות שונים אין דרך אחרת. עשינו שימוש בנהג מקומי חמוד ונעים, שהגיע בכל שעה של הבוקר והערב לאן שרצינו, לקח, הביא, סחב - הכל. שמו MUZ - שזה בננה באמהרית ומספר הטלפון שלו: 092-2626357. מחיריו נוחים אבל כמובן להתווכח גם איתו.

6e6ab9b949392b04448203b06e03dc5f.jpg?l=6

Bahir Dar ו – מפלי הנילוס הכחול (Tis Abay)

אזור מעניין הן מבחינת הנוף והן מבחינת ההסיטוריה שלו. אל תוותור על הביקור במפלי הנילוס הכחול (בהנחה שיש הרבה מים – בררו קודם).

המלצות ייעודיות – אהבנו מאד את מלון דלאנו Delano Hotel, שאמנם נמצא כמה מאות מטרים מהאגם (אך על יד השוק הענק והמקסים של העיר). מדובר במלון חדש ומודרני, נקי מאד, ארוחת בוקר מצויינת, אינטרנט טוב והסעות חינם משדה התעופה וזאת במחיר של כ - 30 דולר ללילה לזוג. השרות במלון מעולה. מקום כיפי בעיר לקפה וארוחות הינו Wude Coffee - זול, נעים, שרות מצויין ומלא תמיד במקומיים וזרים.

ac32a2f812045d407ff274b8378d6006.jpg?l=6

150caf37df29e92a3630268f9e435a2e.jpg?l=6

מספר המלצות כלליות

1. ראשית, תעשו לעצמכם טובה ותורידו עוד בארץ את האפליקציה של Ethiopian Airlines לטלפון שלכם. היא נוחה מאד לשימוש והמחירים בה זולים יותר (במעט) מאשר באתר וזולים משמעותית לעומת המחירים במשרדי החברה גם לטיסות בינלאומיות וגם לטיסות הפנימיות באתיופיה. ניתן להזמין בקלות וביעילות רבה גם טיסות בינלאומיות (מהארץ) וכמובן את הטיסות הפנימיות, וכך לדלג על בזבוז הזמן של מגע אנושי במשרדי החברה שלא לדבר על מחירים גבוהים יותר שהם דורשים. שלמו בכרטיס אשראי, תקבלו מחיר טוב ותחסכו זמן יקר. דרך האפליקציה ניתן גם לעשות צ'ק אין, להזמין מקומות ישיבה, ארוחות ייעודיות לטיסה וכו'.
https://www.ethiopianairlines.com/AA/EN/ethiopian-app
2. המלצתי לרכוש סים מקומי prepaid אתיופי. עלות הסים עצמה 30 ביר וניתן לקנותו בכל אחד ממשרדי החברה Ethio Telecom. ישנן תוכניות משולבות של דאטא ושיחות. 2GB ו - 166 דקות שיחה ועשרות סמס לתקופה של חודש יעלו לכם בסביבות 250 ביר. רק לרכישת הסים יש להגיע למשרד באופן חד פעמי ולהביא דרכון. חסך המון כאב ראש ואפשר לנו לתקשר עם כולם כל הזמן. ראו - http://www.ethiotelecom.et/prepaid-mobile ותסתכלו על הפרק של Monthly Mobile Voice plus Data Tariff

3. מי שמעוניין לטייל ב - Merkato - השוק הענק והמרתק של אדיס, כדאי שיקח מדריך מקומי. מאד ממליצים על בחור העונה לשם Tesfaye - דובר אנגלית טובה, עדין נעים ונחמד. סיור של כשלוש שעות עלה לנו 100 בירר והוא בסבלנות ובאדיבות לקח אותנו לשווקי התבלינים, מיחזור הברזל, עורות ועוד ועוד. מספר הטלפון שלו 091-5561120. במידת הצורך יגיע לקחת אתכם מההוסטל או כל מקום שתרצו.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Ravi59?

הפוסט הבא ›
אלסקה - ביקור בטריטוריה האסקימוסית - Barrow/Utqiagvik ופסטיבל סיום עונת ציד הלוויתנים
אלסקה - ביקור בטריטוריה האסקימוסית - Barrow/Utqiagvik ופסטיבל סיום עונת ציד הלוויתנים
מתוך הבלוג של Ravi59
27-07-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
חודשיים במערב אפריקה - בנין, טוגו, גאנה וחוף השנהב
חודשיים במערב אפריקה - בנין, טוגו, גאנה וחוף השנהב
מתוך הבלוג של Ravi59
06-03-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Ravi59 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×