אתרי חובה בריו

``קשה לאדם לגרום לעיר להיות ראויה לסביבה כמו זו שהעניק הטבע לריו`` - זוהי כתבה הסוקרת את אתריה המרכזיים של העיר ואת נקודות התצפית מהן העיר מופיעה בשיא תפארתה.
צוות למטייל ברשת
|
תמונה ראשית עבור: אתרי חובה בריו
Thinkstock Imagebank ©

תצפית על ריו


ריו נחשבת לאחת הערים הצפופות בעולם, אך עם זאת היא מלאת שמחת חיים, חופי הים בה מדהימים והאנשים אוהבים לשתות בירה ולשחק כדורגל. שמחת החיים שלהם ניכרת בעיקר בזמן הקרנבל.

הקשיים והבעיות לא פסחו על ריו. העוני בה רב, ושליש מתושביה חיים ב"פבלות" - שיכונים הבנויים בחוסר סדר על הגבעות וההרים, לכן סמים ואלימות שולטים ברחובותיה. גם ברשויות החוק - במשטרה, פשו שחיתות ואלימות, ומסיבות אלו ואחרות נחשבת ריו לעיר מסוכנת. לעומת זאת, משטרת התיירים יעילה יותר והיא מנסה לעזור ולהשתלט על המצב, ולשמחת התיירים היא גם די מצליחה. מיקומה המיוחד והאטרקציות שהיא מציעה, הופכים את ריו למרכז משיכה תיירותי. השילוב של ים כחול, חופים לבנים, גבעות וצוקים מזדקרים, הרים ויערות בירוק עז ועיר תוססת, מרתקים את המבקרים בה. המקומיים אפילו נוהגים לומר: "אלוהים ברא את העולם בשישה ימים ואת כל היום השביעי השקיע בריו".

ריו היא עיר גדולה המשתרעת על שטח קטן יחסית של כ- 1,170 קמ"ר, ויחד עם עוד 13 אזורים עירוניים נוספים הכלולים בעיר, מגיע שטחה ל-6,500 קמ"ר. לפני שנכנסים לתוך העיר, שווה לצפות עליה מנקודת גובה. לשם כך מומלץ לעלות להר הקורקובדו "הגיבן" (Corcovado), שבראשו ניצב פסלו האדיר של ישו. הפסל השוקל 1,145 טונות ומתרומם לגובה של 38 מ`, נבנה במשך חמש שנים (1931-1926) בסיוע הוותיקן לציון 100 שנות עצמאות משלטון הפורטוגלים. יד שמאל של הפסל מצביעה על החלק הצפוני של ריו, בו מרוכזים עסקים רבים, והיד הימנית מצביעה לעבר השכונות איפנמה ולבלון. בבסיס הפסל יש כנסייה המכילה כ- 150 מקומות, וממרפסת נוחה ניתן להשקיף על הנוף.

כדאי לבוא ביום בהיר שבו הראות טובה, כי המראה הנשקף ממעל מדהים. אפשר לעלות אל ההר ברכבת (במחיר כעשרה דולר), אשר יוצאת כל חצי שעה מהתחנה הנמצאת ב: Rua ferro cosme 513, משמונה בבוקר עד שמונה בערב. דרך טובה יותר להגיע למעלה היא לחלוק עם עוד כמה אנשים מונית, שהיא מהירה יותר וגם חוסכת זמן המתנה (העלות כמעט זהה). סיבה נוספת להעדיף מונית היא שהכביש המתפתל טובל בנוף יפה, ונהגי המוניות עוצרים בנקודת תצפית בדרך למעלה. האתר פתוח מ- 8:00 עד 19:00. בדרך חזרה כדאי לעצור במוזאון Naif Art, המרוחק בערך כ- 30 מ`. אטרקציה נוספת באזור היא Largo do Boticario - אזור שהבתים בו שוחזרו בסגנון קולוניאלי. בשעות הלילה מוארים ההר והפסל שבמרומיו באורות צבעוניים, והמראה מרהיב.

דרך נוספת להתרשם מהעיר היא לעלות על הר הסוכר (Pao de Acucar). ההר שצורתו חרוט ממוקם בכניסה למפרץ גואנברה (Guanabara), וקירותיו נישאים לגובה של 400 מ` מעל הים. זהו בעצם הצוק הגבוה ביותר מבין שרשרת הצוקים המתרוממת מן הים בין החופים המרכזיים. הנוף עם השקיעות הנפלאות הוא מחזה מיוחד, מתנת אלוהים לצלמי הגלויות.

אל הפסגה מעפילים בעזרת שני רכבלים שנבנו לפני כ- 93 שנה. בשנת 1909 יזם המהנדס אוגוסטו רמוס תכנית לשלושה מסלולי רכבל: המסלול הראשון נועד לקשר בין החוף האדום (Praia vermelha) לגבעת אורקה (Urca), המסלול השני נועד לקשר בין אורקה לבין הר הסוכר, והמסלול השלישי, שמעולם לא נבנה, היה אמור לקשר בין גבעת אורקה לגבעת בבילון (Babylon). הפרויקט נחשב חדשני ונועז, והיה צורך לחפש חברה שתוכל לייצר קרוניות מתאימות, שאז עדיין לא היו בנמצא. בשנת 1912 הושלם המסלול הראשון, וב- 27 באוקטובר באותה שנה חנכו את הרכבל לראשונה 577 אנשים. שנה מאוחר יותר הושלם גם המסלול השני. זה היה מבצע בנייה מורכב, ובמהלכו עבדו עשרות פועלים בתנאים מסוכנים, כדי להעלות ארבע טונות של חומרי עבודה להשלמת המסלול.

ההישג ההנדסי נחשב מכובד מאוד בזמנים ההם, והוא העמיד את ריו דה ז`נרו במרכז ההתעניינות העולמית. כך, מהתצפית על העיר שבראש הר הסוכר, נראית ריו דה ז`נרו באמת כעיר היפה בעולם. האתר פתוח מ-8:00 בבוקר ועד 22:00. הנסיעה ברכבל אורכת חצי שעה, והרכבלים יוצאים כל חצי שעה (מחיר הלוך ושוב כ- 14 דולר).

לתחילת הכתבה

שכונות ואתרים


חובבי הכדורגל לא יוכלו, כמובן, להתעלם מאצטדיון מרקנה-Maracana Stadium. מומלץ לראות את אחד ממשחקי הדרבי שבו משתתפות פלומינזה, בוטפוגו, וסקו דה גמא או פלמנגו. אפשר להזמין כרטיסים ולברר על משחקים ומחירים בטלפון: 5689962. מחירי המשחקים משתנים ממשחק למשחק, אבל האורות, הקהל הצוהל והאדיר וכמובן המשחק עצמו הם בהחלט חוויה יוצאת דופן.

שכונת קופקבנה - לשם קופקבנה יש מקורות בוליביאניים. היסטוריונים מעריכים שהפורטוגלים הביאו עמם תמונת קדושה - "Our Lady of Copacabana" מכפר קטן באזור אגם טיטיקקה (Titicaca). התמונה מוקמה בכנסייה שמאוחר יותר נהרסה ועל חורבותיה נבנה מבצר הקופקבנה (Forte de Copacabana), והוא ניצב על תלו עד היום. את המבצר בנה הצבא בשנת 1908 כדי שישמש נקודת הגנה טובה לעיר. היום משמש המבנה כמרכז תרבות, והוא פתוח למבקרים. סמוך אליו נמצאת פינת הדייגים (Fishermens Corner). כדאי לבוא בשעה מוקדמת, אפילו לפני זריחת השמש, כדי לראות את הפעילות השוקקת במקום, כשהתושבים באים לקנות דגים טריים בדוכנים המקומיים.

עד המאה ה-19 הייתה קופקבנה אזור נידח ומרוחק, מכוסה חול ודיונות. התפתחותה המואצת של השכונה החלה לאחר פתיחת מנהרה (Tunel Velho) שקישרה אותה עם מרכז העיר ריו. נקודת מפנה חשובה נוספת הייתה פתיחתה של שדרת אטלנטיקה (Atlantica) לאורך החוף, בתחילת המאה ה-20. בשנת 1923 הוקם מלון "ארמון קופקבנה" (Copacabana Palace), ומאז החל להתגבש המוניטין היוקרתי והרומנטי של המקום, ואנשים אמידים עברו לגור בו. המלון הפך למקום הזוהר ביותר בריו, ושימש מוקד חברתי ידוע שאירח דמויות כמו אדית פיאף, וולט דיסני, רוק הדסון ואפילו את המלכה אליזבת.

אם המחיר ללילה אינו תואם את תקציבכם, כדאי להיכנס למלון כדי להתרשם ממנו, או ליהנות מארוחה משובחת במסעדה המצוינת שבו - Cipriani. היום מתגוררים בשכונה גם צעירים רבים בדירות סטודיו קטנות ולא יקרות, והאוכלוסייה המקומית מגוונת מאוד. מומלץ ביותר לערוך בשכונה טיולים רגליים, האזור שטוח והמרחקים ממקום למקום לא גדולים מדיי. בלילה, לעומת היום, לא מומלץ ללכת ברגל ועדיף לקחת מונית ממקום למקום.

בין ארמון קופקבנה לשדרת הנסיכה איזבל- Princesa Isabel נמצא אזור הלידו שבו כמה מבנים בסגנון אר-נובו וניאוקלאסי, שריד לעבר המפואר של האזור. לא כדאי להחמיץ את המבנה שבשדרת קופקבנה מספר 252. באזור הלידו מצויים כמה מהמועדונים והברים הטובים ביותר. ובאשר לחוף קופקבנה, מדובר בחוף ארוך שבו שפע של פעילויות (ראו מדור פארקים).

ריו דה ז`נרו (סיטי) - מרכז ריו (Centro) הוא מרכז העסקים ובו מרוכזים בתי העסק המסחריים. במהלך היום האזור שוקק והומה אדם, ובערב מוטב להיזהר ולא להסתובב לבד ברחובות השוממים. השדרה הגדולה והסואנת ביותר במרכז ריו היא שדרת הנשיא ורגס (Avenida Presidente Vargas). בשדרה עשרות חנויות ובתי עסק, ובמרכזה ניצבת כנסיית קנדלריה (Candelaria). שדרה גדולה נוספת היא שדרת ריו ברנקו (Avenida Rio Branco). בשדרה הזאת נערכו עד לפני כמה שנים מצעדי בתי הספר לסמבה בתקופת הקרנבל. התאטרון העירוני הממוקם בשדרה נבנה בשנת 1905, ומשמש בית למופעי אופרה וקונצרטים.

בקצה פארק פלמנגו (ראו מדור פארקים) ממוקמת האנדרטה לחללי מלחמת העולם השנייה. ליד האנדרטה יש מוזאון המנציח את פעילותם של החיילים הברזילאים בתקופת המלחמה. מהמזח שבכיכר 15 בנובמבר יוצאות מעבורות שמחברות את ריו עם איים שונים. אזור הכיכר שימש במה לאירועים היסטוריים ידועים, כמו למשל הגעתו הראשונה של מלך פורטוגל בשנת 1,808 עם נפילת ברזיל בידי נפוליאון. באזור המרכז כמה מוזאונים חשובים, ביניהם המוזאון לאמנות מודרנית (ראו מדור מוזאונים).

שכונת איפנמה - איפנמה היא אחת השכונות הידועות של ריו. השכונה חולקת חלק מרחובותיה עם קופקבנה ומגיעה עד לאגם לגואה (Lagoa). היא שוכנת במרחק קצר מאוד מהר הסוכר. זוהי שכונה יוקרתית ונראים בה בניינים מפוארים ושדרות רחבות עמוסות חנויות ובוטיקים. הרחוב הראשי שבו מרוכזות חנויות רבות הוא Avenida Visconde de Piraja. החוף של איפנמה הוא מרכז העניינים. אף על פי שבעונת הקיץ החופים של איפנמה וסביבותיה עמוסים וצפופים ביותר (גם בתיירים וגם בברזילאים) ומזג האוויר חם מאוד, אסור לוותר על ביקור ועל האווירה העליזה והסוחפת שבהם (ראו מדור פארקים).

לתחילת הכתבה

יוצאים לטיול תרמילאים בריו? כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>

יעדי הכתבה

סגור
×