באנו חושך לגרש בידינו אור ואש !!!

תמונה ראשית עבור: באנו חושך לגרש בידינו אור ואש !!! - תמונת קאבר
אורות חנוכה בבני ברק - רחל לבון

המחשבה הראשונה העולה במוחי מהשיר “באנו חושך לגרש” למה צריך לגרש את החושך? למה האור טוב ממנו? למה חשובה האש? באיזה תרבויות חשובה האש?

השאלות הללו מובילות אותי היישר לסיפור הבריאה בספר בראשית.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁך עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אלהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
(ג) וַיֹּאמֶר אֱהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:
(ד) וַיַּרְא אֱהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשׁך:
(ה) וַיִּקְרָא אֱהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁך קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

מתוך הכתוב בתורה אפשר להבין כמה החושך והעלטה היו גדולים שכדי לגרשו היה צריך הכותב המקראי להשתמש בהרבה מילים של אור. החושך נתפס כמשהו שלילי , כוחות הרוע והאופל ואילו האור כדבר הטוב.בתרבויות רבות נתפס האור כסמל טוב הממגר את החושך ומנציח את ההתגברות על הרוע.

בידינו אור ואש- במועד זה של השנה מתקיימים בקרב תרבויות אדמה רבות חגי אור,וכולם דואגים לחגוג אותו באורות ומופתים, בסיפורי ניסים והדלקת משואות ונרות.

הימים הולכים ומתקצרים עד הגיענו ל-21.12 שהוא היום הקצר ביותר – האור והלילה הארוך ביותר -החושך. החושך הארוך הזה משפיע על האדם עד כדי דיכאון חורף ולכן אולי נולדו כל חגי האור. להפיח קצת שמחה באדם בעגמומיות החורף.בארצות סקנדינביה, בהן סורר חושך במשך רוב שעות היממה בחורף ידועים אף מקרי התאבדות כתוצאה מן השינויים הפסיכו-פיזיולוגיים שהחשכה גורמת לכך. פינלנד היא שיאנית העולם בהתאבדויות.

חג החנוכה מזכיר לנו להדליק את הנר…..זהו חג של אור, חום, ניסים ומאורות. זה חג שמזכיר לנו שגם בחושך יש קמצוץ של אור ויש לחזקו בעשייה והתבוננות פנימה וחוצה בכל המעגלים והרבדים.

בחיי בני האנוש התקצרות הימים והתארכות הלילה מעוררת לא אחת אי נחת ואף חרדה שמא העולם חוזר בהדרגה לתוהו ובוהו ושמא הבריאה נעלמת. הדבר היה נכון בוודאי בתקופה העתיקה, שבה התקצרות הימים והחושך היו מוחשיים יותר מאשר בימינו, שאנו יכולים להקיף את עצמנו באור מלאכותי של נרות, פנסים ונורות.

מתוך בית אבי חי אביא מדרש האומר כי :

האדם הראשון חש שבגלל חטאיו ("בשביל שסרחתי") העולם מתקצר והולך וסופו שתיפָּרם הבריאה והוא ישוב לתוהו. החרדה הקיומית שלו גרמה לו לפשפש במעשיו ולעשות תשובה, וכשראה שהיום מתחיל להתארך, הסיק מכך שנשמעו תפילותיו. כאות וכזיכרון להיענות תפילותיו, הלך אדם הראשון "ועשה שמונה ימים טובים" וקבעם לדורות.

לסיפור הזה יש אופי אגדי מובהק, אבל הוא חושף מצוקה אנושית אמיתית ומעניק טעם קדום לחג החנוכה, טעם שקדם הן לסיפורו של יהודה המכבי והן לסיפור נס השמן.

תרבויות רבות חוגגות חגים הקשורים באור, בחום או באש בזמן הזה של השנה, משום שהחושך והקור גורמים לצורך במעין אישור ותקווה להיוולדות המחודשת של השמש. לא יהיה זה מופרך לסבור שהמכבים "גיירו" חג שהיה קיים בתרבויות אחרות ואשר התאפיין ככל הנראה בהדלקת נרות, משואות ולפידים, והפכו את הדלקת הנרות למצווה העיקרית של החג.

הרצון לגבור על החושך והשאיפה לשחזר את נס האור שבבריאת העולם, הם העומדים בבסיס חגי האור. בתרבויות שונות האמינו בני האדם שעליהם להתכונן היטב לטקסים שאותם יש לבצע כדי להבטיח את חזרת אור השמש. השינוי העונתי מחושך לאור עורר תקווה לחיים חדשים, לצמיחה לפריחה, לקשר, לאהבה ולהשתלבות מחודשת ומלאה במעגל החיים.

בפרשת הבריאה יש מאבק בין שני כוחות מנוגדים. כוחות השמים הם גרמי השמים, ברקים, רעמים, ברד, שלג ואור. מולם ניצבת האדמה עם רעידות אדמה, עם שאול, הרי געש ומוות .

בין כוחות אלה ניצבת האש.

האש תפקידה לחמם את האדם, לחמם את מזונו, לגדל את היבול שישמש את האדם והחי למאכל, לבער את היער והשיחים ,לעבד מתכות וזכוכית ומנגד עלולה לשרוף את הבית על יושביו.

אש מן השמים שרפה את סדום ואת עמורה, ואת בית משפחת איוב. אש שפרצה מעצמה בעת בניה היתה סימן של התערבות הכוחות האלוהיים המעוניינים למנוע אותה.

על פי רבים מן הסיפורים גנב אותה אחד מאבות אבותיו של האדם מהאלים. על פי סיפורים אחרים, קיבל אותה מהם בהשאלה. לא בפשטות ניתן לשחררה על הארץ, צריך לפעמים לשים לה גבולות, ואפילו לקשור אותה לפני שתכלה את הכל.(מתוך מסע אחר)

אש שאינה שורפת ומאכלת קראנו עליה בתורה – פרשת הסנה הבוער

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.

למעשה יש כאן התגלות אלוהית למשה בצורת אש. התגלות שאין להביט בה ישירות.

תמונה של הסנה הבוער ומשה מהאינטרנט

moses-burning_bush.jpg

Cquote3.svg

עמוד האש ועמוד העשן ליוו את עם ישראל במדבר אף הם שייכים לקטגוריה של אש שאינה שורפת מן אש פלאית. עמוד העשן ביום כדי להסתיר את עם ישראל מפני האויבים, ועמוד האש בלילה כדי להאיר את הדרך. שוב ה' מתגלה בתוך אש בדיוק כמו בסנה הבוער.

וגם במעמד הר סיני כל ההר התמלא ברקים ורעמים המפיצים מצד אחד הרבה אור ומצד שני הרעמים הרבה פחד. בימינו היינו אומרים מופע אור קולי לקבלת התורה – דברי ה' וחוקותיו.

חנוכיה בבני-ברק

5c462ece31dd3ec29435670257b5cee7.JPG?l=8

"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה

שבמקום להילחם בחושך עלינו להגביר את האור" כתב א.ד. גורדון

בנצרות: בחג המולד נוהגים לקשט את עצי האשוח ואת החצרות והבתים בנורות המאירות בשלל צבעים.

34c925436fa46a0739d1fa87d8e9321c.JPG?l=8
ברומי היה חג הקרוי סאטורנליה. חג עתיק זה נמשך שבוע ימים.

  • לכבודו של סאטורן (שבתאי), שהיה אל החקלאות והקציר. החגיגה, שנערכה סמוך ליום הקצר ביותר בשנה, ב-17 בדצמבר, התקיימה לכבוד לידת האור מחדש, זמן שכונה "תחילת שנת השמש". החג ייצג גם את השוויון החברתי ובמהלכו התייחסו אל העבדים כאל בני חורין ונתנו להם תוספת מזון. זה היה הזמן היחיד בו במקדש הוסרו הכיסויים המכסים את פסל האל במקדש, והודלקו נרות רבים המסמלים את החיפוש אחר ידע ואמת.
  • התאריך 25 בדצמבר נחשב ברומי ליום הלידה של אל השמש הבלתי מנוצח - סול אינוויקטוס.


בני דת הזרטוסטרה (שמקורם באירן ורובם חיים היום בהודו) חוגגים את הסאדה - חג האש הנצחי. הם מבעירים מדורה ענקית על חוף הים בזמן השקיעה כדי להמריץ באופן סמלי את השמש להתחזק.

מתוך כתבתו של גילי חסקין על דת הזרטוסטרה לגבי האש אסור לטמאה על ידי מתים. במקדשיהם בוערת אש התמיד. הם מתפללים לאש כסמל לאל ולא כשלעצמה. ייתכן כי מנהג הערצת האש נעוץ בתקופה שהפרסים היו נוודים והאש היתה מרכז חייהם. לכן נבנו מקדשים לפולחן האש (מבנים קובייתיים מפולשים המכונים "קֶשְק") ולכן נבנו אחים במבני המגורים של המאמינים. אפשר לעבוד את האש בכל מקום ובכל זמן. גם לאדמה, האוויר והמים יש מקום חשוב ומקודש. יש מצווה להרוג בע"ח מזיקים המסמלים את מקומם של כוחות הרשע בעולם.

בהודו – החג ההינדי דיוואלי Diwali, ובתרגום חופשי שדרת האורות שנחגג בנובמבר - הוא המקבילה ההודית לחג החנוכה שלנו. האור הוא ללא ספק המוטיב המרכזי החג, המסמל את ניצחון בני האור על בני החושך. לכן זיקוקי דינור, נפצים ושאר מפגני תאורה ואש פופולאריים מאוד ברחובות בחמשת ימי החג הקסומים.

המיתולוגיה ההודית מספרת על סיטה, אשתו של האל ראמה, אשר נחטפה על ידי מלך השדים, רוואנה. לאחר קרב בין השניים זוכה ראמה להציל את אשתו ובעזרת שורות של פנסים שהכינו עבורו מאמיניו הוא מוצא את הדרך חזרה הביתה מן הגלות הארוכה. ההכנות לחג כוללות ניקוי יסודי של הבית לכבוד הגעתה של אלת הממון לקשמי, תליית קישוטים צבעוניים ברחובות, וחלוקת מתנות וממתקים לאורחים, בני משפחה ואפילו סתם כך לעוברים ושבים.

בשווייץ – בג'נבה חוגגים את חג האסקלד (Fête de l'Escalade). זהו פסטיבל המתקיים בין ה-11 ל-13 בדצמבר ובו מציינים את תבוסתם של חיילי הדוכס מסבוי לפני קצת יותר מ-400 שנה. האגדה מספרת על נערה אשר שפכה סיר מרק רותח על חיילי הדוכס שניסו לטפס על חומות העיר, ובכך הפכה לגיבורת החג. חוץ מן המנהג הלא-מודע-סביבתית של הבערת מדורות ענק מחוץ לקתדרלה, נוהגים המקומיים לקיים מצעד ססגוני, לאכול ממתקי שוקולד ומרציפן וכמובן, לא שוכחים את סיר המרק המסורתי.

גם לחופיו של אגם לוצרן מציינים ב-5 בדצמבר בכל שנה את הקלאוסיאגן (Klausjagen), שבו צועדים מקומיים חבושים במצנפות ענק המוארות בנרות. החג הוא שילוב של חגיגה נוצרית עם מסורת פגאנית מתקופת ימי הביניים. מתוך כתבה של טל שגיא ב- YNET.

בציריך – ב-17.12 מתקיים פסטיבל הנרות הצפים שזו מסורת רבת שנים לקראת חג המולד. תלמידי בתי ספר יסודיים מכינים סירות מינאטוריות עם נרות ועומדים לאורכו של נהר לימאט, שחוצה את ציריך ,סמוך לשעה 18.00 מדליקים את הנרות ומשחררים אותן , הן צפות עם הנרות הדוקקים לאורך הנהר. מחזה מרהיב ומומלץ. הפסטיבל נחוג מזה 50 שנה. על הפסטיבל כאן.

468934_m2h500v41317_11072777.jpg?version


האינדיאנים חוגגים טקסים מיוחדים כדי להבטיח את ניצחון האור על פני החושך.


היפנים בני דת השינטו חוגגים את "מפנה השמש החורפי", שהוא סוף תקופת ה- yin (היסוד הנקבי או הסביל בפילוסופיה הסינית) של השמש ותחילתה של תקופת ה- yang (היסוד הזכרי או הפעיל) של השמש. בראש השנה היפנים עולים לרגל להר אגורו מכל רחבי המדינה מקיימים את פסטיבל האש שבמהלכן מדליקים מדורות לפני המקדש, רוקדים ריקודים מיסטיים לפני המדורות. התנועות של הרקוד מגרשות את הרוע.


הבבלים, המצרים, האצטקים והסינים נהגו להדליק משואות בעיצומם של לילות החורף הארוכים והקרים, בתקווה ובציפייה לסיומה של התקופה החשוכה והקרה.

הסופר האמריקאי מארק טווין כתב: המצרים, הבבלים והפרסים מילאו את שמינו ככוכבי שביט, עד שזיוום דעך ונמוג לחלוטין; בעקבותיהם באו היוונים והרומאים ברעמים כבירים עד שנשתתקו ונעלמו; עמים אחרים זינקו והחזיקו בלפיד הגדול עד שכבּה, וכיום הם יושבים בחשכה. היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם ואיננו מראה סימני התדרדרות, גם לא תופעות של זקנה, לא תשישות ולא אובדן תנופה. ערנותו לא כהתה וחכמתו לא פגה. כל הברואים חדלים להתקיים פרט ליהודי, כל עוצמה כורעת, ורק שלו שרירה וקיימת. מהו סוד חיי הנצח שלו?"

אמנם עם ישראל מעולם לא הקים אימפריה חובקת ארצות, וסוד קיומו אינו בלפיד אש המתנשא זמנית מעל האנושות. קרוב יותר לומר שהסוד עליו תהה מארק טווין מתגלה בנרות קטנים – נרות החנוכה – שגברו על כל הרוחות והסופות הסוערות בעולם.

טענה מוכרת באקדמיה, ובשיח האינטלקטואלי הפופולרי בכלל, אומרת שמקורו של חג החנוכה בחג שמש (או אש) פגאני. חגי השמש הפגאניים,באים לחזק את כוחה של השמש באחד משני מועדים מרכזיים – כאשר היא בשיא עוצמתה ולקראת תחילת הירידה בכוחה, ביום הארוך ביותר בשנה; או כאשר היא חלשה במיוחד ולקראת התגברותה הקרבה, ביום הקצר ביותר בשנה. חג החנוכה מצוין בזמן סמוך ביותר ליום הקצר ביותר, כאשר הלבנה במיעוטה. דהיינו בחנוכה החושך גדול במיוחד – והמנהג המזוהה ביותר עם החג הינו הדלקת נרות שאורם הולך וגובר מיום ליום.

חג נוסף של אש הינו ל”ג בעומר – בתחילת המאה ה-20 הדגישה התנועה הציונית את החיבור ההיסטורי בין ל"ג בעומר ובין מרד בר כוכבא והמאבק לחירות לאומית. המנהג של הדלקת מדורות בל"ג בעומר מתפרש לרוב בישראל כזכר למורדים שהדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. גם המנהג להכין חצים וקשתות ולהתאמן בהם בסביבות המדורה מקושר למרד בר כוכבא, שהתקיים בתקופה בה חץ וקשת היה כלי הנשק העיקרי בקרב.

סיפור מתוך מסע אחר: .במקורות רבים היא מופיעה כאש התמיד, שאסור שתכבה. אם כבתה האש, עלול אסון נורא לרדת על העולם. אלים ואנשים זקוקים לה, מפני שבלעדיה אין חיים. כשהיא נעלמת – יש להשיגה בכל דרך.


סיפור איסלנדי קדום מספר על האי גרימסו (GRIMSO), שם "מתה האש. בכל בית כבתה האש. רוח לא נשבה, הקור היה עז, והמפרץ כוסה בקרח. בצר להם החליטו לשלוח שלושה אנשים חכמים ליבשת כדי שישיגו משם את האש...". אימת הדרך בים הקרח היתה קטנה מאימת החיים ללא אש.

בסקוטלנד

כמו בתרבויות גאליות וקלטיות אחרות – היה נהוג עד סוף המאה ה-‏18 להדליק באחד במאי (סמוך לל"ג בעומר, אגב) מדורות שנקראו Beltane Fires ושחגגו את תחילת הקיץ. Beltane מגיע מ-belo או bale או baltas, שמשמעו "הקורן" או "הלבן"; ומ-tene, שמשמעו כנראה "אש". לכן Beltane Fire משמעו "האש האשית והקורנת", פחות או יותר.

כמו חגים קלטים אחרים, גם חג זה נחוג בראש הרים וגבעות, מתוך האמונה שמי שברא את היקום כולו יתבזה לשכון בבית מעשי ידי אדם. את המדורות היו מדליקים בעזרת need-fire, אש־צורך: בלילה הקודם, כל אש בכפר כובתה, ובמשך היום בנו מתקן – פשוט יותר או פחות – להדלקת אש מחודשת באמצעות חיכוך (עץ בעץ; חבל בעץ). אש־הצורך נתפשה כמגיעה ישירות מהשמים, וכבעלת תכונות הגנה חזקות מפני כישוף ומחלה. חוץ מהדלקתה בבלתאן, נהגו להדליק אותה בעת צרה (כגון מגפה), דהיינו, בעת הצורך, ומכאן שמה; לדוגמה: אם מגפה תקפה את הצאן, היו מציתים אש־צורך ומעבירים את הצאן דרך העשן המטהר, או מדליקים שתי מדורות ומעבירים את העדרים ביניהן. המקבילה בסקוטלנד של "בין הפטיש לסדן", או ליתר דיוק, Between a rock and a hard place היא הביטוי "בין שתי מדורות הבלתאן". בכל מקרה, את מדורות הכפר היו מציתים מחדש בעזרת גחלים לוחשות ממדורת הבלתאן.

לאחר הצתת המדורות היו שרים ורוקדים סביבן, ואופים על הגחלים (או על אבנים שהולהטו באש) עוגה משיבולת שועל, חלב, חמאה וביצים. את העוגה היו מחלקים לחלקים שווים, את אחד החלקים משחירים בפחם, ומכניסים את כולם לתוך כובע. מי שאיתרע מזלו (ה-cailleach beal-tine) לקבל את החתיכה המושחרת, נתפס בידי אחרים, שהעמידו פנים שהם משליכים אותו לתוך האש או גוזרים אותו לרבעים. במקרים אחרים, הקורבן רק היה נדרש לדלג מעל לאש שלוש פעמים. במקומות רבים, בימים הבאים כולם היו מדברים עליו כאילו מת באירוע. (מתוך האייל הקורא)

תמונה מהאינטרנט

2008-stuart-barrett.jpg

גואטמלה

הקדוש משימון (Maximon) הוא גלגול של אל המין והפריון של בני המאיה בגואטמלה. האגדה

מספרת שכיוון שהקדוש בעל את נשות הכפרים, בעוד בעליהן עובדים בשדות, הוא נענש בכריתת רגליו.

העובדה שהוא נמוך קומה אינה מפריעה לו לאהוב את מנעמי החיים. הפולחן סביבו הוא עליז ושמח,

שכן בטקסים לכבודו המאמינים מדליקים נרות, מביאים מנחות של כסף, סיגרים ובקבוקי ויסקי

כדי שמשימון ישבח את התוצרת החקלאית, יברך את ילדיהם וייתן שפע כלכלי. מגדילות ו

עושות הנשים היושבות בצוותא ומעשנות סיגרים משובחים, וכל המרבה בעשן - הרי הוא משובח...


HAREL_010_wa.jpg

טקס בכנסייה בגואטמלה. מנחה לקדוש משימון (צילומים: הראל סטנטון)


HAREL_012_wa.jpg

מרפאה מטהרת מאמינה בטקס מיוחד שבו היא שותה ויסקי ויורקת עליה

חג אש בירושלים – בכנסיית הקבר – שבת האש הקדושה

מאות צליינים מגיעים במיוחד לטקס האש הקדושה המתקיים בכל שנה, בשבת שלפני חג הפסחא,

בקבר ישו שבכנסיית הקבר בירושלים.

הפטריארך היווני נעמד מול דלתות ההיכל ומסירים מעליו את גלימתו המפוארת. הוא לוקח שתי אבוקות

כבויות ונכנס לקפלה הזעירה. בדממה המשתררת אפשר לשמוע אותו מתפלל. לאחר כעשר דקות

מתרחש הנס הגדול: האבוקות נדלקות מעצמן מאש היורדת מהשמים.

בקהל אוחזת אקסטזה. כולם צורחים בשמחה, פעמונים מצלצלים בקול. הפטריארך מעביר את האש

הקדושה לשני השליחים הרשמיים, אחד ארמני והשני יווני, מהם נדלקת האש מאדם לאדם ובתוך

שניות מתמלאת הכנסייה האפלולית באלפי נרות. המאמינים נדחקים בכדי להדליק את הנרות

והשוטרים, אחוזי אמוק, רצים עם מטפים לכבות את הנרות (וכך מלבד נס האש הקדושה

מתרחש בכל שנה נס נוסף - העובדה שאיש לא נפגע בעת הטקס).


HAREL_014_wa.jpg

האבוקות נדלקות מעצמן מאש היורדת מהשמים. טקס "שבת האור" בי-ם


HAREL_015_wa.jpg

האש נדלקת מאדם לאדם ובתוך שניות מתמלאת הכנסייה באלפי נרות

מתוך כתבה ב-YNET להיות אור לגויים = הראל סטנטון

מהאש נעבור לאורות

בפראג – כשביקרנו בה שנה שעברה התקיים באמצע חודש אוקטובר פסטיבל אורות מרהיב. השנה הוא התקיים הפעם השלישית. תוכלו לקרוא על הפסטיבל בבלוג שלי כאן בכתבה על פראג או באתר הפסטיבל כאן.

בצרפת – בעיר ליון מתקיים מדי שנה בין ה-6 ל-9 בדצמבר פסטיבל אורות מרהיב בו מוארים שני הנהרות המרכזיים בעיר - סון ורון - באלפי אורות צבעוניים. מקורו של המנהג אי שם במאה ה-19, כאשר תושבי העיר הניחו נרות בחלונות כדי להודות למריה הקדושה על שמנעה ממגפה קשה לבוא בשערי העיר. מאז הפסטיבל מתקיים גם אם שינה מעט את אופיו. באתר GO TRAVEL ניתן לקרוא על הפסטיבל.

סין – מופע האש – הלפידים והאורות הגרנדיוזי ביותר ששמו IMPRESSION מתקיים ביאנגשו ומי שמגיע לסין זה מופע חובה. התפאורה של המופע היא ההרים סביב כשהם מוארים והכל על פני מי הנהר. אנו צפינו בו בטיולנו בסין 2014.

פסטיבלי אורות סביב הגלובוס אפשר למצוא כאן.

פרופ' יגאל ידין ז”ל גילה בין המגילות הגנוזות מגילה אחת שקרא לה “מלחמת בני אור בבני חושך

מתוך המגילה אביא קטע קטן:כת המגילות האמינה בחלוקת היצורים לבני אור ובני חושך. הם עצמם, אנשי הכת, נמנו, כמובן, עם בני-אור, ואויביהם עלי-אדמות ובשמים - עם בני-חושך. כת זו שעסקה בין היתר בכתיבת תקנונים וקביעת הלכות בכל הנוגע להתנהגות אנשיה בתקופת ימי-בליעל וכוננותה לתקופת אחרית-הימים, חייבת היתה, כמובן, לעסוק בבעית נצחון בני-אור על בני חושך לעתיד לבוא. אימתי, כיצד יתרחש הדבר, ואיך יש להתארגן לקראתו? בעל המגילה האמין שתקופה זו קרובה ביותר, שכן העת היא 'עת צרה עזה לעם פדות אל ובכל צרות מה ולא נהיתה כמוה'

חג החנוכה

הנרות הללו שאנו מדליקין על הניסים ועל הנפלאות” שקרו לאבותינו בימים ההם. נס פך השמן

שנמצא והספיק לשמונה ימים. לזכר מאורע זה אנו מדליקים בחנוכה נרות שמונה ימים. כל יום מוסיפים נר ועוצמת האור הולכת וגדלה ובשל כך כמות החושך הולכת ומצטמצמת.

ואין כמו לטייל בחנוכה בנחלאות בירושלים כדי לראות את כל החנוכיות היפות דולקות זוהרות באור יקרות. על סיור בנחלאות ניתן לקרוא בכתבה שלי כאן.

להיות אור לגויים – ה' בחר את עם ישראל להיות אור לגויים, משמעותו סמל ודוגמא להעפלה

רוחנית, ליחס מעולה בין אדם לחברו. אנו ניצבים תדיר ב'חלון הראווה' של העולם, מביטים עלינו

בזכוכית מגדלת. אם אנו זוכים, אנו מהווים דוגמא לטובה, ובזכותנו חל שינוי מסויים לטובה

בעולם כולו. באותה שעה ניתן לומר עלינו שאנו מהווים כבר עתה "אור לגויים". הצלחה מסוג זה

מקרבת את בואה של הגאולה השלמה, את בואו של הקץ המצופה שהנביאים התנבאו עליו

בימים קדמונים.

לסיום : אביא מתורת הרבי ברסלב המסבירה את המאבק בין החושך שהם היוונים ובין האור.

את המהות של יוון מגדירים חז"ל במילים "חושך – זה יוון", 'שהחשיכו עיניהם של ישראל'. חושך

אינו מציאות אמיתית, אלא משהו שמכסה על כל מה שיש. כשהחדר חשוך אי אפשר למצוא כלום,

לא משום שהכל ברח מהחלון, אלא משום שלא רואים. אם רק תדליק את האור, תגלה עולם ומלואו,

תראה פתאום את כל מה שכבר היה כאן, ותוכל ליהנות ממנו.

את הטעם של ה'חושך' – טעם מן הסתם כל אחד בחייו. אתה קם בבוקר, ואין לך חשק לכלום.

לא לקום, לא להתפלל, לא ללמוד, ולא לעשות כלום. אז מה עושים? אין ברירה, קמים, ועושים

כל מה שצריך. אבל הכל מתוך חושך. בלי טעם, בלי אור, בלי חיות, בלי משמעות. מה קרה?

'חכמת יוון'! הכיצד?

חכמת יוון היא המציאות שעושה עסק מחיצוניות. אצלם יש משמעות רק למה שרואים!

חכמה, גבורה, ניצחונות, הישגים, הצלחות. אם יש תוצאות – אתה שווה, אם לא – אינך שווה פרוטה.

זהו חושך לשני הצדדים. בין למוצלחים ובין לשאינם כאלו. אלו שאינם מוצלחים – שהם הרוב כמובן –

בוודאי אינם נהנים. כי מי הם בכלל, הרי אינך רואה אצלם כלום. המוצלחים כן נהנים לכאורה

מההצלחה, אך לא באמת. הם אינם יכולים באמת לחוש טעם של אור, טעם של משמעות וחיות.

כי ההצלחה החיצונית אינה מהותם.

ה"חכמה" הזו חודרת עמוק אלינו, עד שהיא נתפסת אצלנו כאמת, בלי להבחין כמעט. יבדוק נא

כל אחד בעצמו: את מי הוא מחשיב, וממי הוא מתפעל – ברור, מהמצליחנים! לא משנה במה,

העיקר שמצליחים. מכאן מקור החושך. לכן אין שום טעם בכל מה שעושים. כי מאחר שאת

ההישג וההצלחה אני מחפש, מניין לי להרגיש טעם במה שאני עושה, ובמציאות בה אני חי.

חנוכה – זה אור פנימי. הניצחון של חנוכה הוא בסך הכל להדליק את האור!

בחנוכה אנו יוצאים מקליפת יוון, ומתחילים להכיר את האמת, שהצלחה אמיתית איננה תלויה

בשום מצב חיצוני, לא של הישגים ולא של כשרונות. אלא במשהו הרבה יותר אמיתי ומהותי.

רב האנשים, בין אם יודו בכך ואם לאו, מפחדים מהחושך, לפחות קצת ובתור ילדים – הרבה.

הפחד נובע מכך, בין השאר שבאור אנו חשים שליטה – אנו רואים לפנינו ומרגישים שביכולתנו

לכוון את צעדינו לטוב ביותר. בחושך אשליית השליטה מתפוגגת – אנו הולכים מהססים,

מגששים באפילה, ולא יודעים את אשר לפנינו.ההתמודדות עם החושך הינה למעשה

התמודדות עם אי הוודאות שבחיים, עם חוסר השליטה, עם המוות. אבל עם התפתחות

הטכנולוגיה אנו חשים שליטה גם במצב של חושך ע”י הדלקת האור. אך מספיק הפסקת

חשמל קטנה כדי להחזיר אותנו לפחדים.

העולם הולך ומתפתח , אשליית השליטה בטבע הולכת ומשתכללת, והאדם עודו עומד מפוחד.

מפחד מהחושך. מפחד מהטבע. מפחד מעצמו. הדלקת האורות והנרות מזכירה לנו את נצחון

הרוח על הטבע, נצחון של המעט על הרוב, נצחון שלהאמין בדרכך כנגד כל הסכויים. להאמין בכוח העצום

המצוי בכל אחד מאיתנו.

a00566d40f9906ac27e3b0b1ea3db796.JPG?l=8

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל?

הפוסט הבא ›
המוראלס - MURALS באור הנר והקשר הדרום אמריקאי.
המוראלס - MURALS ב"אור הנר" והקשר הדרום אמריקאי.
מתוך הבלוג של לבון רחל
25-01-2016
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
לכתך אחרי במדבר - מדבריות סביב העולם
לכתך אחרי במדבר - מדבריות סביב העולם
מתוך הבלוג של לבון רחל
02-12-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

למטייל המתמיד היקר!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

באנו חושך לגרש !

מעל 200 טיפים בנושא בודפשט- מוזמנים לצפות בטיפים העדכניים ביותר של העיר !
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

ירדן אלופת המחמאות!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

רחל - המון אור את מקרינה

ירדן
השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאירופה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×