בולגריה ומקדוניה - הסיפור המלא כפי שלא סופר בכתבת סתיו 2010

תמונה ראשית עבור:  בולגריה ומקדוניה - הסיפור המלא כפי שלא סופר בכתבת סתיו 2010 - תמונת קאבר
רחל לבון
הטיול הזה נולד בעקבות כתבה של נילי בפורום שטיילה בארצות אלה וכאן המקום להודות
לה על משב רוח רענן לאיזור לא כל כך מתוייר. אני שמחפשת מקומות מיוחדים קפצתי
מייד על המציאה ונכבשתי בקסמן של מדינות אילו
. שבועיים לפני הטיול כשהכל כבר היה מוכן
והמלון בסופיה כבר הוזמן, ראיתי תמונה של מצודה ב-BELOGRADCHICK והתלהבתי ממש.
המלון בסופיה בוטל, מלון
SKALITE בבלוגרדשיק שוריין ובמקום נסיעה קצרה ויאללה למיטה,
אנו אמורים לנסוע כ-200 ק"מ אחרי לילה לבן
.
המסלול היה צריך להיות בתוואי הכי קצר צפונה אך בחברת ההשכרה של הרכב–BULGARIA RENTAL CAR הודיעו לנו כי בקטע מסויים בדרך שבחרנו זו פשוט משימה קשה אפילו לג'יפ. לכן המסלול מייד שונה ובחרנו
בדרך
ארוכה יותר שמשמעותה תוספת של 50 ק"מ.
בלוגרדשיקבלוגרדשיק
בלוגרדשיק

4.10.10 – יום שני

כבר כ-17 ק"מ לפני הגיענו ליעד זכינו לגלות את הצורות של הצוקים המרהיבים של בלוגרדשיק
שגובהם מעל 200 מ' וצבעם בורדו עמוק.לא הפסקנו להתפעל ולצלם. ה-GPS כל הדרך הורה לנו
לחזור לסופיה אך כמו שאיילת מהפורום אמרה: ברגע שפותחים את ה-GPS לא מכבים את המוח.
פעלנו לפי הוראותיה. כשהגענו ליעד ה-GPS הכריז בתרועת נצחון ונופף לנו בדגל שהגענו.
מלון SKALITE מלון יפה ארבעה כוכבים .

מול המלון יש שביל הליכה לצוקים. היינו כמו בטריית אנרג'ייזר ומייד לאחר שהנחנו את
הציוד במלון הלכנו בשביל. התפעלנו מהצוקים ורצינו להמשיך למצודה שהרי ביופיה נכבשנו.
רק בעייה קטנה- ערפל כיסה את הדרך אליה. החלטנו לדחות הביקור למחרת היום בתקווה
שמזג האויר ישתפר. המצודה נקראת SKALETO ויש שילוט אליה ממרכז העיר לא רחוק
ממיקום המלון. הקירות של המצודה עוביים 2 מ'. היא נבנתה בימי האימפריה הרומית ועם
השנים נוספו לה עוד ועוד קירות וחדרים

5.10.10 – יום שלישי

קמנו לבוקר ערפילי סמיך.כל כך סמיך שאת הבית ממול המלון בכיכר קשה היה להבחין.
בצער רב נאלצנו לוותר על המצודה והשארנו אותה לפעם הבאה.
המשכנו דרומה לכיוון ערוץ ישקאר בדרך סטינו לדרך עפר שהובילה אותנו לצוקים
והתנחמנו בהם.
בתכנון המקורי היינו אמורים לבקר גם במערת הנטיפיםLEDENIKAשהיא מערת הנטיפים היפה
ביותר בבולגריה. התחלנו לנסוע אליה. הדרך מאד יפה, אך בשלב מסויים הכביש מתחיל לטפס
לגובה. אחרי שנסענו כ-4 ק"מ עם פיתולים הגענו למקום שערפל סמיך כיסה את המשך הדרך.
הכביש עד למערה 17 ק"מ מהנקודה המפנה אליה. מזל ששבנו חזרה כיבאותו היום היינו אמורים
גם לראות את ערוץ נהר ישקאר וגם להגיע לקופריבשטיצה.
ערוץ נהר ישקאר כבר אחרי הכניסה אליו מצפון עומדים כמו שני שוערים צוקים בצורת שתי פרוסות
לחם גדולות לגובה משני צידי הקניון. זה ממש מרהיב. הדרךלאורך הצוקים מרהיבה ביופיה ולחשוב
שהיא כה קרובה לסופיה ולא רבים בוחרים בה לנסיעה. בהמשך הצוקים צבעם משתנה חליפות
מלבן - צהבהב לבורדו ושב ומשתנה ללבן. הנהר הכחול והירוק של הצמחיה זו פשוט חגיגה לעיניים.
מדי פעם ראינו את תחילת השלכת מבצבצת.

השערים בערוץ קניון ישקארערוץ נהר ישקאר

בהמשך יש צורת סלעים שנקראת DZUGLATA. סלעים שנראים כמו פרוסות מונחות זו על גבי זו
ויוצרות מבנה מעניין
.
מעט ל
פני דזוגלטה עצרנו ליד גשר מתנדנד מעל הנהר שהיה קצת מפחיד לעלות עליו
.
dzuglata

כשהגענו לפאתי סופיה חשבנו לקחת את הרינג ולפנות מערבה על כביש 6 שיוביל אותנו
לקופריבשטיצה אולם התברברות קלה ואנו מוצאים את עצמנו בתוך העיר. זה היה המאבק
בין השילוט ל-GPS. כמו שה-GPS הכניס אותנו לתוך סופיה - כך הוא הצליח לחלץ אותנו ממנה.
הגענו בחשיכה מוחלטת בשעה 19.30 למלון אסטרה בקופריבשטיצה.
האשה לבבית מאד אבל לא הכינה ארוחת ערב היא שלחה אותנו למסעדת בולגריה הסמוכה.
מזל שהיינו עוד קצת מלאים מארוחת הצהרים מהמסעדה בערוץ ישקאר שנתנה לנו בשרים בשפע.

6.10.10. יום רביעי

ארוחת הבוקר במלון אסטרה הוגשה בביתן נפרד עם אח בוערת והיתה עשירה. גשם לא חזק
ירד כל הלילה וגם בבוקר. הלכנו חמושים במטריות למרכז הכפר. טבלנו בבוץ בדרכי העפר
וחזרנו כדי לקחת את הרכב ולהתקדם יותר מאשר במסע הרגלי. פרטנו כסף בבנק המקומי
שלא היה בו שום תור, קנינו מזכרות והתאהבתי בבתים המצויירים והצבעוניים של הכפר.
קופריבשטיצה הינה עיירה ציורית משומרת כמו מוזיאון פתוח לתקופת התחייה הבולגרית.
כאן ב- 20.4.1976 הוביל טודור קאבלשקוב את ההתקוממות של הבולגרים נגד הטורקים,
דבר שגרם לפריצת המלחמה בין רוסיה לטורקיה בשנים 1877-8בכפר יש רחובות אבן
מרוצפים וגשרונים חמודים החוצים פלגים קטנים . היא שוכנת משני צידי נהר טופלוניצה.
כל 5 שנים מתקיים בה פסטיבל פולקלור גדול בפעם הבאה זה יקרה ב-2020.

השנה ב-2015 כבר התקיים בחודש אוגוסט.

קופריבשטיצה

קופריבשטיצה בחצר מוזיאון

יצאנו מקופריבשטיצה שמחים וטובי לב מתפעלים כל הדרך צפונה מנופי היער הצבעוני שלא
ראינו אתמול בחושך ותוך כדי נסיעה איטית בעלי מרגיש ברכב כאילו ידית ההילוכים
האוטומטית יצאה ממקומה ואיזה רעש מוזר וחד. הוא מסתכל ורואה שאור אדום BREAKS
נדלק. הוא חושב לתומו שידית ההנדברקס מורמת, אז הוריד אותה והרים אותה אך זה לא
השפיע. זה קרה ממש לפני מעבר ההרים טרויאן. מעבר טרויאן היה לוט בערפל+ גשם ואני
שואלת את בעלי - ואם אתה לוחץ על ברקסים המכונית עוצרת?
הוא עונה לי - אני מפמפם - שמשמעותו כפי שהבנתי כבר- אנו נוסעים ללא ברקסים בכביש
פתלתל וחלק ובערפל.
את דפיקות הלב שלי במעבר הזה בטח ניתן לחוש עד היום. נסענו במהירות איטית עד
מאד והגענו לתחנת הדלק הראשונה בעיר טרויאן. שאלנו את הבחור בתחנת הדלק מה
משמעות הנורית - כי ספר רכב לא סופק לנו עם הרכב, והוא אמר שחסר שמן ברקס.
הוא התחיל למלא מיכל אחד והשמן נבלע כלא היה. הוא פתח מיכל שני וכשראה שהטיפול
בנו מתמשך ביקש שנזיז את הרכב למקום אחר בתחנה. מילא עוד חצי ואז שם לב שבמקום
שעמדנו יש טיפות שמן על הרצפה.
הוא שלח אותנו למוסך סמוך שהיה סגור. שבנו אליו והפנה אותנו למוסך המרוחק 2 ק"מ
מהמקום. שם המוסך: MIHOVSKI וזה המקום להודות על טוב ליבו ועזרתו הרבה.
הגענו למוסך ולשמחתנו בעל המוסך ידע אנגלית אבל בישר לנו שלא יוכל לקבל אותנו
כי יש לו הרבה מכוניות לתיקון ועובד אחד חסר. התחננתי כמו שבחורה יודעת להתחנן
והוא נעתר לבסוף לתחנוני לתקן. אלא מה?
הג'יפי שלנו - REXTON אינו רכב פופולרי בבולגריה ואין לו את החלק שהיה דרוש להחלפה.
בירור קצר העלה שיוכלו להביא את החלק מעיר אחרת רק בשעה 16.30 ורק אז יוכלו להתחיל
בתיקון השעה היתה 11.30 בבוקר.גשם לא מפסיק לרדת. בשלב הזה ביקשתי מבעל המוסך
לערב את חברת ההשכרה של הרכב -
BULGARIA RENTAL CARשהסכימו לשלם עבור
החלק ועבור התיקון שאנו נשלם ויחזירו לנו. בעל המוסך אמר לנו שהרכב לא תוחזק כראוי
ועקב כך רפידת הבלם האחורי נשברה.
הסתובבנו בעיר ואכלנו צהרים, חזרנו למוסך - אני ישבתי בתחנת הדלק הסמוכה ותחקרתי
את הבחורה שישבה בתחנה כמוכרת שהיתה סטודנטית לתקשורת באוניברסיטה כל מה
שניתן לדעת על בולגריה. החל מרמות השכר, הפשע במדינה, גיל נישואים וכו'. זו היתה
שיחה מעניינת ביותר וקלחה בהמשכים כשכל פעם אני שבה למוסך לבדוק איך מתקדם
התיקון. בשלב מסויים חשבתי שאינם מצליחים אך בעל המוסך הרגיע אותי שיהיה בסדר.
בשעה 17.30 הרכב מוכן והבנו שכל התכנונים שלי על ביקור במנזר טרויאן,
ב-
DEVETASHKA CAVE ןבמפלKROSHUNAהשניים האחרונים סמוכים
ל-LOVECH ונמצאים מצפון לה - בטלים.
בעל המוסך הפנה אותנו למלון זול באורשק שהיה סגור. נאלצנו לשוב לטרויאן בה מצאנו
את מלון
פלאזה שהתגלה כמלון מצויין.
גולת הכותרת - המסעדה שנמצאת במלון ושמעוצבת בסגנון כפרי. מקום ישיבה אחד
עם חבית, אחר עם כרכרה והכל מעוטר בפריטים עממיים. גם האוכל היה מאד טעים.

סיום מתוק ליום חמוץ.
במסעדה שבמלון פלאזה

7.10.10. – יום חמישי
קמנו לשחר של יום חדש. נסענו לוליקו טרנובו שלה קשרו כתרים שהיא העיר העתיקה
שנחשבת לאחת הערים היפות בכל מזרח אירופה. היא יושבת על מצוק יפה וקניון תלול.
תחילה סרנו לרובע האמנים. הרובע עם חנויות מזכרות ועבודות אומנות מעץ, על חרס של
רעפים וקנינו מזכרות משני הסוגים. האיזור הזה נקרא VARUSHA..
וליקו טרנובו
בחנות בוליקו טרנובו
משם המשכנו לכיוון המצודה המרשימה עם החומות והקניון העמוק הצמוד אליה.
בהמשך צילמנו כנסיה יפה ומשם המשכנו לכפר ארבאנסי.


ארבנסי
בחצר קומפלקס IZVORA
הכפר הזה מאד מצא חן בעינינו. זהו אחד הכפרים היפים בבולגריה. מתגוררים בו כמה
מעשירי בולגריה. המקום נוסד במאה ה-15 ע"י נוצרים מאלבניה. כאן שוטטנו להנאתנו
רגלית ומאחת החצרות הבחנתי באיש ששוקל דלעות ענקיות. התקרבתי והאישה הבהירה
לי שהן מיועדות עבור המלון והמסעדה במקום.האשה הינה אחראית על קניות המזון עבורם,
דיברה אנגלית. הגענו לחצר מסעדת IZVORA . זו חצר שיש בה פינת חי, אגמון פצפון
ועליו גשר, גלגל שנע בכח מפלצ'יק, כרכרות עתיקות. חמד של מקום. כאן סעדנו צהרים
איזה מאכל עם בשר מוקרם עם גבינה והיה טעים. מפל HOTNICA שהיה בתכנון
ונמצא 15 ק"מ צפונית מערבית לוליקו ירד מחמת הבוץ שהיה אמור להיות בו אחרי
כמה ימים רצופים של גשם. מזל שוויתרנו עליו כי מעבר שיפקה היה שוב ערפילי לחלוטין
וחייב נסיעה איטית וזהירה. הערפל היה כה סמיך שלא ראינו דבר. בשלב מסויים נגלה
לנו כביש סלול חדש ועם הכוונה ע"י שוטרים שלא להמשיך בו אלא בדרך צדדית משובשת
שעשתה עיקוף שבעטיו כמעט פיספסנו את הכנסיה הרוסית עם הבצלים המוזהבים. זו
אחת הכנסיות היפות ביותר שראיתי עד כה. היא בוודאי מתחרה בכבוד עם הכנסיות
ברוסיה שאליהן טרם הגעתי . הכנסיה הרוסית נקראת בשמה הרשמי:
CHURCH OF ST NIKOLAI. בכנסייה 17 פעמונים שמשקלם 12 טון עם אריחים
שובי לב. כאן נמצא האיזור בו מגדלים את הוורדים המשמשים לתעשיית הקרמים,
בשמים, שמפו , ריבות ורדים, ליקרים, שמן ורדים שניתן לשתות ממנו להיטיב את עור
הפנים ועוד.
הכנסייה נבנתה בשנים 1896-1902 ע"י הבולגרים בסיוע אדריכל רוסי כסמל לשיתוף
הפעולה הרוסי-בולגרי וכאות תודה לאמא רוסיה על עזרתה במלחמה נגד הטורקים.
סביב החנייה דוכנים לממכר כל התוצרת הנ"ל. אנו הגענו כשכולם כבר סגרו למעט דוכן
אחד וזה סיפק לנו את כל מנת הקרמים והבשמים להם היינו זקוקים כתשורות.
המחירים זולים
.

הכנסייה הרוסית בערפל מרחוק
הכנסייה הרוסית

בהמשך לעת ערב, נסענו לכיוון קאזאנולק - שהינה בירת עמק הוורדים כדי ללון בה. כאן נמצא גם
מוזיאון המתאר את תהליכי ייצור הוורדים אבל הוא
נפתח רק אם מגיעה קבוצה מאורגנת.

בכל שנה בחודשים מאי יוני מתקיים בה פסטיבל ורדים עם תלבושות וחגיגות למידע לגבי 2015

ניתן לקרוא כאן וכאן שיש פירוט על המקומות בו נערך פסטיבל הורדים.

על חגים ופסטיבלים כל השנה ניתן לקרוא כאן.

אנו לנו במלון TEREZ שהוא הזול ביותר בעיר: 50 לב ללילה לינה+10 לב לזוג עבור ארוחת בוקר.
החדר גדול אם כי פשוט למדי. בפסגת גבעה
ובעיר קיימים שני מלונות נוספים שהם מפוארים יותר.
אחד אוכלס באותו היום ע"י קבוצת נערים והיה רועש למדי.

נשארה בו רק דירונת בעלות של 130 לב ללילה והשני בעיר שייך לאותה הרשת
שרצו 129 לב ללילה.

חזרנו למלון טרז ולא הצטערנו. ארוחת הערב במסעדה של המלון הוכתרה כהצלחה כבירה.
מקומיים מגיעים למקום רק כדי לסעוד שם וזה המדד הטוב ביותר למצויינות, כשמצביעים בפה.

8.10.10- יום שישי

הבוקר נסענו לכיוון העיר הגדולה פלובדיב. יש בה עיר עתיקה אך די התברברנו כאן למרות
ה
-GPS ולאחר שלא איתרנו את האתרים הראויים לביקור נסענו בדרך יפה לכיוון מנזר באצ'קובו-שהוא השני בחשיבותו ובגודלו בבולגריה.
המנזר אסור
לצילום ולכן אין לי תמונות אך במראהו הוא מזכיר את המנזרים הרומנים.
לפני הכניסה
אליו יש שוק מזכרות.


לא התעכבנו כאן ונסענו ל-BELI-PLAST בכביש שתחילתו היה מלא בורות אך בהמשך נסלל חדש
לכבודנו. בדרך לשם עצרנו בשום מקום במעין מסעדה שצמודה
אליה גם מכולת. הבעלים הוא של שתיהן.
היות וזו היתה שעת צהרים והבטן דיברה אלינו,הזמנו "כיפתלה" שהן קציצות על
גריל עם סלט + חמוצים
ולבעלי בירה ולי מים בעלות מצחיקה של 8 לב כולל הטיפ. זה
השביע והיה מהיר והמשכנו לגמוע
את המרחק לשמורת הטבע היפה
.
זו שמורה של פטריות ענקיות בגובה כ-2
מ' באתר מגודר שנחשב לשמורת טבע. אתר הפטריות - KAMENI GABIאתר הפטריות - KAMENI GABIKAMENI GABI

זה אתר ייחודי שמאד מצא חן בעייני. פטריות שהבסיס שלהן ורוד החלק העליון ירקרק ובחלק העליון לגמרי שחור חום .האתר קטן ויש לשים לב אליו מצד ימין של הכביש מכיוון נסיעה זה. לא רחוק
מ-NIKOLOVO ישנה שמורה נוספת עם צורות שצריכים ללכת אליה ברגל שעה ומגיעים לשני סלעים
שהם כביכול זוג מאוהב. הסלעים בצבע ורוד. אך כיון שהמסלול שלנו היה עמוס לאותו יום,
המשכנו לדרכנו. מי שעיתותיו בידיו שווה להשקיע בחיפוש יסודי יותר באיזור זה. אמורות להיות צורות
נוספות: 5 ק"מ מהעיירה ZIMZELEN שאותה לא חיפשנו והם נקראים הפירמידות
של
KARDJALI. עברנו ליד קארדז'לי ולא ראינו אבל בוודאי הן נמצאות בכיוון שונה
ממה שאנו נסענו. קארדז'לי היא עיר גדולה יחסית.
התצורות דמויות הפטריות נוצרו ע"י תנאי מזג האויר במשך מליוני שנים. תחילתן בהתפרצות
וולקנית שהרימה את פני הקרקע מהים לפני 40 מליוני שנה, והמים+ הרוחות עשו את פעולת
הבלייה ויצרו את הצורות המיוחדות. משמורת הטבע של הפטריות המשכנו בנסיעה מערבה
ל- ARDINO במטרה להגיע לגשר PONT DE DIABLE - גשר השטן או

DIAVOLSKI BRIDGE. זהו גשר רומי על נהר ארדה שנבנה במאה ה-15.
הכביש שמוביל אליו נפסק 10 ק"מ לפני הגשר. ידענו על כךמראש אך היות ויש לנו את
הג'יפי חשבנו שזו אינה בעייה להגיע אליו. עברנו על פני כפר מוסלמי והמשכנו בדרך
חתחתים עוד 5 ק"מ אך הקפיצות גמרו לי את הגב והחלטתי גשר לא גשר לא שווה
להמשיך כך ועשינו אחורה פנה. המקום מיוער מאד אך מגובה הנסיעה לא ראינו את
הנהר למטה.


דגם מוקטן של הגשר בארדינו
משם המשכנו לכיוון סמוליאן שבעברה היו סביבה 20 אגמים. היום נותרו רק שבעה. הם נודעים
בשם THE EMERALD EYES OF RHODOPE MOUNTAINS. אנו ידענו על לינה במלון קריסטל שנמצא לא רחוק מהירידה מהכביש הראשי אחרי תחנת הדלק. נסענו כמה ק"מ מהכניסה אליה הגענו ממזרח עד שהגענו ואז התברר כי המלון סגור ומסוגר. למזלנו צמוד אליו מלון נוסף חדש יותר בשם
RIBKATAשעלותו 30 לב ללילה לזוג ללא ארוחת בוקר. מול המלון מסעדה שצופה לאגם וגם מתוך המלון צופים לאגם.

האגם מול המלון בסמוליאן

היה לנו אגם פרטי משלנו ונוף יפה לצפות בו.
9.10.10 – יום שבת

הבוקר הראשון שקמנו לשמיים תכולים וכמה טוב זה עשה בנשמה לצפות באגם "שלנו". שמנו פעמנו לכיוון CUDNITE MOSTNICE. מעיירה בשם צ'פלרה יש שילוט ל-WONDERFUL BRIDGES הם נמצאים צפונית ממנה 15 ק"מ ואח"כ פנייה מערבה עוד 15 ק"מ לבאים מדרום כמונו. הדרך מיוערת ויפה וכשהגענו לשמורה שום דבר לא יכול להכין אותך לגובה העצום של הגשרים. הם פשוט לא נכנסו לשום פריים. שלג כיסה את האיזור והמראה היה מהפנט!!!!

בדרך לגשרים הטבעייםWONDERFUL BRIDGESWONDERFUL BRIDGES

אנו יוצאים לכיוון צ'פלארה חזרה ובעלי היקר מודיע לי שהוא לא רוצה להדאיג אותי אבל מאז
אתמול נדלקה לנו ברכב נורית חדשה בשםCHECK. הוא אינו חושב שזה רציני כי הוא בדק
את הביצועים של הרכב וכל זמן שהוא נוסע אנו ניסע. התרעמתי איך לא שיתף אותי אבל הוא
מכיר את צאן מרעיתו וידע בדיוק מה תהיה התגובה. אמרתי לו שאנו לא זזים מילימטר נוסף
בלי להכנס למוסך. נכנסנו לתחנת הדלק הראשונה והבחור לא ידע מה המשמעות אבל אמר
שבכניסה לצ'פלארה יש מוסך. בקיצור צריך מזל כשקורות תקלות ברכב להיות ליד מוסך
ושהמוסכניק ידע אנגלית. ואכן מצאנו אחד כזה והוא הרגיע אותי שבבולגריה כל רכב שישי
נוסע עם נורית כזו ואפשר להמשיך עוד חודש בנסיעה עם נורית כזו.
בעלי - צדק לשם שינוי!!! בדרך כלל הנשים צודקות לא??? המשך הדרך היה שוב
דרך פאמפרובו בה עצרנו לארוחת צהרים במסעדת "הבית הלבן" היקרה.
המסעדה מעוצבת בעץ יפה. האוכל סביר העלות 77 לב לזוג - זה יקר ולא נתן תמורה לאגרה
.

המשכנו לשירוקה לוקה. כשהגענו למקום ניגשתי לאינפורמיישן לשאול היכן נמצא הפסל
של האיש שהציל יהודים בשואה ויש כיתוב עליו
בעברית. היא לא ידעה להפנות אותי אליו.
האישה - ידעה לאמר שיש בכפר שני
פסלים, כנסייה וגשר רומי. סיירתי בכפר ובשיטוטי הגעתי
לפסל של שטפן הכומר שהציל את
יהודי בולגריה ועל כך קיבל את התואר חסיד אומות עולם.
הפסל נמצא בגינה ממש לפני
האינפורמיישן, גובל בכביש הראשי.
עליו מצבה עם כיתוב בעברית ובקירילית. אותי זה ריגש מאד.


הפסל של שטפן הכומר - גיבור אומות העולם
.

עלי לציין שדרום בולגריה מאופיינת בהרבה כפרים שהנוכחות המוסלמית גדולה ובכל כפר יש מסגד. לעיתים ראינו גם מסגד על הבתים. לנו כישראלים זה די הפריע מבחינה רגשית אבל לא הרגשנו שום רגשי שיטנה מהם.


בולגריה ומקדוניה 10.2010 417.jpg

המשכנו לכיוון כללי DEVIN כשפנינו ללינה במלון אורפי שהומלץ כאן ע"י אמה ,אלונה ונילי. מוצאים אותו בקלות אך שלט מודיע - המלון בשיפוצים. השעה היתה די מאוחרת והתחיל מעט להחשיך. בשעה 19.00 חושך מוחלט.
ראינו שלט לנסיעה
שמאלה מהמלון 7 ק"מ מלון אחר. שמחים וטובי לב נוסעים, מתפעלים מהקניון עם הצוקים הנשגבים, נחל זורם ליד - אידיליה בחוץ, חששות מתגנבים פנימה. מגיעים לכפר יגודינה שבמרכזו מסגד.
בתחילת הכפר ציידים חותכים בשרים אחרים שוקלים פטריות במשקל פרימיטיבי. בשלב
הזה היינו דרוכים והמצלמה כבר לא תיקתקה.
הגענו למלון הראשון כדי לגלות שיש חדר בקומה העליונה ללא מעלית.


בכפר ליד DEVIN

פרלמנט הכפר

המלון לא נראה לנו. נזכרתי שבכניסה לכפר ראיתי GUEST HOUSE. זקנה קראה למישהו שהעלה אותנו בגרם מדרגות לא הכי נקי,וריח לא הכי נעים של תבשילים עלה באפי. גם את זה פסלנו. אז ראיתי שלט בדרך עפר שעלתה למעלה הכפר ושוב מגסט האוס אך אין לו מקום. הוא הפנה ל-MILKA בית הארחה וכאן הגענו למנוחה ולנחלה. חדרים חדשים יש לנ"ל מרוהטים בהתאמה שטיח+וילון, אמנם חדר אמבטיה משותף ל-3 חדרים אך רק זוג אחד הגיע מאוחר יותר ולא הפריע לנו. מהמרפסת נוף של יערות ומסגד.
הנ"ל מנהל בית ספר - אדם אדיב ועדין. לחץ את ידינו לשלום והביא את שכנו דובר אנגלית לתרגם לנו.
עלות החדר 36 לב לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר. ביקשנו גם משהו לאכול בערב
אמר שאין בעיה.
מעל החדרים שלנו בקומה השניה נמצאת המסעדה עם חלונות גדולים פתוחים
לכל הנוף. מאוחר יותר שאל אותנו אם נרצה לצפות במופע בערב. כמובן שלא התנגדנו.


הנוף ממילקהנגינה של הבנים בגאידה

בשעה 21.00 הגיעו שני נערים בני 13 ו-16 לערך חמושים בכלי נגינה בולגרי עתיק בשם גאידה.
זהו כלי נגינה שדומה לחמת חלילים. הם ניגנו שירים נוגים. אחר כך הצטרף בשירה מנהל
בית הספר - המארח שלנו. אחר כך הזוג הנוסף - הבחורה ידעה אנגלית, בולגרים מוורנה,
פצחו בריקודי עם שנראו כמו הורה. הם הזמינו גם אותנו לרקוד איתם אך אנו העדפנו לצלם.
אני במצלמה ובעלי בוידיאו. לא ויתרנו על הנצחת רגעים קסומים. הבחורה תירגמה לנו את
משמעות השירים - מדובר באהבה אבל כנראה אהבה כואבת לפי הנימה של השירה
הנוגה. מתברר כי הנגנים הם בניו של המארח. אז כמובן נתנו להם טיפ אדיב כמעט כמו
מחיר הלינה.

למחרת בבוקר קיבלנו אוכל טראדיציונלי: מקיצה עם גבינה בולגרית וריבה. אמרו לנו שנבחר
איזו מקיצה אנו אוהבים. אהבנו עם שניהם. מקיצה זה מין
בצק שנראה כמו איזו לחמניה מרובעת
וחורים-סביב. שמו של המארח: ליובוב ושם אשתו : מילקה.


10.10.10- יום ראשון

נסענו לשני הקניונים היפים יגודינה וקניון גרון השטן שדי דומים במהותם: צוקים נשגבים,
קניון צר, צבע צוקים לבן צהבהב. לקניון גרון השטן יש גם צורות סלע מעניינות ביציאה
מהמערה. למערה עצמה לא נכנסנו כפי שהציעה לנו נילי- אחרי מה שראיתי במערות של סלובניה
בסמיכות כה גדולה- חבל על הזמן. וזמן היה מצרך נדיר בטיולינו זה שסבל
מחוסר זמן. בעלי נכנס דרך פתח היציאה מהמערה וירד 30 מדרגות כדי לספר לי
שמזל שלא עשיתי את המערה כי המדרגות קשות.


קניון יגודינהקניון גרון השטן

בדרך לאגםDOSPAT - שהינו אגם מלאכותי ונוצר כתוצאה מסכר שהציבו ומזל שהציבו אותו כי האגם הינו צר
וארוך ולפעמים נותן תחושה בכלל של פיורד
או שאולי אני מפנטזת מוקדם מדי על נורבגיה??? עצרנו בכפר
המוסלמי דוספט רק כדי
לקנות משהו שישביע את רעבוננו עד שנמצא איזה מקום עם כיפתלה. אז מצאנו דוכן
עם משהו
שנראה כמו סופגניות קטנות עם חור במרכזן כשמעליהן סירופ יגודינה כמובן (אםשר לבחור במבחר טעמים).



אגם DOSPATאגם דוספאטהקינוח כמו סופגניות עם רוטב יגודינה

הדרך מאגם באטאק (שהינו יפה אך לא מרשים כמו דופסט),לכיוון BANSKO זרועה בורות
אך גם היתה מעניינת כי פגשנו הווי כפרי: עגלות בלי סוף, שמשיות עם דוכנים לממכר דבש,
תפוחי אדמה, רועי צאן, עובדים בשדה עם קלשון וכל זאת למרות שזה היה יום ראשון
שהייתי חושבת שהוא יום מנוחה. כך חלפה הדרך הארוכה עד באנסקו בעניין רב.


בדרך לבאנסקובולגריה ומקדוניה 10.2010 902.jpgבולגריה ומקדוניה 10.2010 854.jpg

הגענו לבאנסקו כמעט לפני חשיכה. חיפשנו את מלון קרלוב דובר המומלץ אך לא מצאנו. העיירה זרועה בתי מלון שבחלקם סגורים בעונה זו.

מצאנו את מלון OLIMP שהיה פתוח בעלות של 50 לב לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר. אכלנו ארוחת ערב במלון.
המלון אינו ראוי להמלצה אם כי החדרים גדולים ומרווחים. נתנו לנו רדיאטור לחימום החדר וזה הספיק.

11.10.10- יום שני

הרכבל של בנסקו אינו פועל יפעל בעונת הסקי שטרם החלה. עלינו עם הרכב לאתר הסקי וכשהתחלנו לעלות
ראינו פודרה של שלג. בבאנסקו כשירדנו מהכביש שהוביל לאתר הסקי בצד שמאל בין בתים יש את
המכבסה המקומית. בדיוק כשהגענו למקום זוג כיבס את השטיח שלו וחשבנו שימשיכו במלאכה ונוכל לצלם
אך מה רבה היתה האכזבה כשראינו שסיימו ונסעו לדרכם. לפחות ראינו שזה פועל.
לבאנסקו הגענו באיחור של יום לעומת התכנון המקורי. כדי להדביק קמעה את המסלול ויתרנו על הליכה
שתיכננו בפארק הלאומי ויחרן לאגם
KOTO ולאגם RIBNO שהיו בתוכנית. כמו כן ויתרנו על שמורת
הדובים ועל נסיעה לדוברנישטה. נסענו
לכיוון BLAGEOVGRAD וממנה דרך STIP לעיר הבירה
של מקדוניה
- SKOPJE. זו נסיעה מהגבול של 150 ק"מ. איך שנכנסנו למקדוניה לאחר המתנה של
20 דקות במעבר הגבול
, צורת הנוף השתנתה. היערות נעלמו ושטח הררי עם צמחייה נמוכה יותר קיבלה
את פנינו וגם
אגם יפה. סקופיה קיבלה אותנו בגשם שוטף. חיפשנו את המלונות שהומלצו: מלון ליאונרדואו
מלון
SUPER8 או מלון ויקטוריה ולא מצאנו. שאלנו נהג מונית והוא הפנה אותנו להרים. כשנואשנו נכנסנו
למלון שלא הומלץ עלותו היתה גבוהה - 120 יורו
. החלטנו לחפש מלון שנקרא 7 ע"פ השילוט העירוני
ולפתע הופיע שלט מלון ויקטוריה. המלון
שוכן ליד האוניברסיטה לרפואה. המלון מצויין חדרים גדולים
מאד מרווחים. למעשה קיבלתי
חדר משודרג שעלותו במקור 90 יורו אך מחוץ לעונה ב-75 יורו כולל
ארוחת בוקר. הגשם לא
פסק לרדת כל הערב. מהמלון הפנו אותנו למסעדה איטלקית במרחק 10 דקות
הליכה ברחוב
הראשי שבו שוכנת האוניברסיטה לרפואה, משמאל לה כמה צעדים שמהDEL MA FOU.
התנפלנו על מקרוני עם גבינה ורביולי, המשכנו עם פיצה וקינחנו בטרמיסו. ויוה איטליה - סליחה
מקדוניה.

סקופיהסקופיה

ידעתי שבאוטוסטרדה לסקופיה יש לשלם ולא היו לנו דינרים-אין צורך לפרוט כסף מקדוני -
בכל מקום מקבלים יורו - תחנות דלק, מסעדות, תשלום על האוטוסטרדה,לינה. המקום
היחיד שעבורו זקוקים לדינר זה במכולת. אך לא לדאוג כי אם שילמתם בתחנת הדלק ביורו
את העודף תקבלו בדינר וכך יהיו לכם גם מעט דינרים לתשלום במכולת אם רוצים לקנות
איזה יוגורט או מים.
אנו פרטנו בצורה כזו ולבסוף אפילו כמעט לא ידענו מה לעשות בעודף עד שתרמנו למישהו
שעזר לנו בשמורת טבע.


. 12.10.10- יום שלישי
העיר סקופיה נחרבה לפני עשרות שנים ברעידת אדמה ונבנתה מחדש.
הבוקר קמנו ליום מעונן וערפילי וזה בוודאי השפיע על התרשמותנו מהעיר. אולי עם שמים כחולים ונהר זורם כחול היינו חושבים אחרת . המצודה קאלטה על ראש הגבעה שווה לעלות אליה בגלל הנוף,.בעיר ישנו גשר עם פסלי אריות הניצבים משני צידיו בכניסה וביציאה מהגשר -מרשימים. העיר אינה מעניינת במיוחד לביקור.



קניון מטקה
קניון מטקהקניון מטקה
ונעבור לסיבה העיקרית שבעטיה אין להחמיץ להגיע לסקופיה- קניון MATKA. זה הקניון על נהר TRESKA
הנמצא 15 ק"מ מדרום מערב לעיר. ליוצאים מסקופיה לכיוון TETOVO - אם הגעתם לתחנת התשלום
לאוטוסטרדה - זה המקום לפניית פרסה ולרדת בפנייה הראשונה ימינה
ואח"כ שמאלה מעט ושוב ימינה
לעבר הכפר המוסלמי כשהנהר זורם משמאלכם. להגיע בנסיעה
עד הסכר, להחנות את הרכב במגרש חניה
קטנטן ולפנות שמאלה היכן שתראו פנסי רחוב. זו
הליכה מתונה ומהנה שבמהלכה רואים את הסכר העצום
שנבנה להפקת חשמל, ובהמשכו הקניון המרשים. כשהגעתם לכנסייה ולמסעדה הגעתם עד סוף המסלול
הרגלי. כאן לקחת ספינת שייט
ולא להחמיץ כי המראות בשייט מהממים. אורך השייט שעה אחת וכולל
ירידה למערת נטיפים קטנה. בסיומו אם זו שעת צהריים - הדגים מהנהר
מחכים לכם במסעדה הנמצאת
במקום. יש להביא בחשבון שהשירות שם לא מהיר. אנו באנו
רעבים מאד והתחננו לפיתות שלהם החמות
עם הסלט שיגיעו מהר עד שהדג יהיה מוכן.


ביציאה משמורת מטקה התכוונו לנסוע בכביש 409 שמחבר בין MAVROVO בצפון ל-סטרוגה בדרום.
כביש חדש סלול שם וזה לא נראה לי הגיוני שסללו דווקא
כביש שאינו כביש ראשי. אנו נוסעים כ-5 ק"מ
ומסך ערפל יורד על הכביש והאיזור ואיני
בטוחה שאני מנווטת למקום הנכון. חוזרים שוב את חמשת הק"מ
כדי לשאול ליתר בטחון
. מוצאים שלושה מבוגרים שאינם דוברים מילה אנגלית אבל רצון טוב לעזור לנו
יש להם והם
מבהירים לנו שיש "TABLA"=לוח ושם יהיה רשום ל-MAVROVO. אנו שוב נוסעים בכביש
הסלול
טוב וכעבור ק"מ נוסף מהמקום שפקעה סבלנותי אכן יש פנייה למברובו. MAVROVO זו גם עיירה
וגם שמורת טבע גדולה
.


שמורת מברובו

בדרך ל-DEVAR

יורדים מהכביש הסלול חדש לכביש רגיל ומשלב זה ועד הגיענו לעיר אוכריד ה-GPS אינו מזהה דבר.
כלומר אנו מנווטים רק ע"פ מפה בקנה מידה
של 1:600000 שזה אינו מי יודע מה מפורט. חשבנו על לינה
בממרובו (עיירה)אך לא מצאנו שום
מלון שימצא חן בעיניינו והמשכנו הלאה – זו היתה טעות. הדרך יפה
עם יערות וצוקים בצבע בורדו. הגענו
לכפר ROSTUSHE שבו סימנו לבקר במפל DUF חשבנו אולי
נמצא שם מקום לינה ונבקר
במפל בבוקר. נכנסים לכפר - כפר מוסלמי עם מסגד והמוני מוסלמים בחוץ.
שאלנו מייד
בכניסה היכן ניתן למצוא מקום לינה ושלחו אותנו הלאה למלון TUTU לפני העיר DEBAR.
נוסעים לעבר המלון ושוב הוא נמצא בכפר מוסלמי על אחת הגבעות והמראה החיצוני אינו מזמין. החלטנו
להמשיך כי בוודאי בעיר הגדולה דבאר נמצא. מגיעים לעיר לכיכר ולא
יודעים לאן לפנות. שום שלט אינו
מראה על מלון ובחוץ מתחיל להחשיך
. לפתע משום מקום עוצר אדם ופונה אלינו באנגלית
רהוטה בשאלה מה אנו זקוקים. הבהרנו לו מקום לינה. הוא הסביר שהמלון היחיד
בדבאר לא משהו בלשון המעטה. הוא אמנם זול אך... ושלח אותנו למלון אחר של
אותם הבעלים בכפר. BANESTI נוסעים כמה ק"מ ומגיעים כבר בחשיכה ל
-BANESTI ריח חזק של גופרית באויר. הבנו זהו מקום טיפולים. אין להם אף חדר
פנוי. לא עזרו תחנוני, אנו בדרכנו למלון בדבאר חזרה.
בדרך עוד עוצרים ליד בית הארחה שיש להם אפשרות לינה רק שבאותו הלילה
מתקיימת במקום מסיבה עם מוסיקה עד 2.00 בלילה. כלומר לישון לא נוכל. בצער
רב ממשיכים למלון המסכן בדבאר.
המלון חיצונית מפואר אך בפנים ממש אורווה. אין חימום ולא טלויזיה. כשנכנסתי
לשירותים חשכו עיני למראה הזוהמה. אז החליפו לנו חדר בשל כך.
מהמלון המפואר שלנו בסקופיה נפלנו למלון הכי גרוע בטיול. התנחמנו שזה רק לילה אחד.
יצאנו לרחוב כדי לחפש מסעדה. שאלנו עוברים ושבים היכן יש מסעדה טובה בעיר - ולאן
שלחו אותנו - נחשו? למסעדת המלון. רצינו לשתות מרק אך בשעה כה מאו
חרת לא היה.
הסתפקנו בסלט והלכנו לישון.
. 13.10.10- יום רביעי

קמנו שוב לבוקר ערפילי ונזכרנו אתמול ממש לפני הכניסה לדבאר ראינו שלט עם שם
ישוב
RAJCICAזכרנו שבאחד הטיפים הפנו לכפר בשם רצ'יצ'ה לראות "מכבסה עירונית"
ורצינו לבדוק שמא אולי זה הכפר למרות שהמיקום בטיפ היה בין אוכריד לביטולה. הגענו
למקום ויש בו מנזר. אחד הנזירים שהסברנו לו מה אנו מחפשים, הכניס אותנו למנזר
והביא את אחת הנזירות שדוברת אנגלית. ובכן היא אינה מכירה את המכבסה שאנו
מחפשים. המנזר יפה מאד וגם הנוף של אגם דבאר מאד יפה וזכה לתמונות נוספות.




אגמים משתקפים בדרך לסטרוגהבדרך לסטרוגה

הכפר VEVCHANIהינו כפר שבסופו יש שמורת טבע של מעיינות. עיקר פירסומו הוא מימי הממשלה
היוגוסלבית שהחליטה בזמנו לבנות צנרת שתסב את מי
המעיינות לעיר סטרוגה. התושבים כמובן התנגדו
והממשלה חזרה בה. זה קרה לאחר
שאנשי הכפר הציבו את זקנות הכפר כמגן אנושי. לאחר שיוגוסלביה
התפרקה הכפר החליט
להכריז על עצמאותו וכינה את עצמו
"הרפובליקה של ווצ'אני". הם יצרו לעצמם דגל,
הנפיקו דרכונים ומטבע משלהם. אך בסופו של דבר לא מימשו את התבדלותם ממקדוניה.


c-VEVCHANIVevchani
נכנסנו לסטרוגה וראינו שוק תוסס אך העיר עצמה אינה מעניינת. כיון שזה יום ערפילי
הצבע של אגם אוכריד אפור. כמה קיויתי לתכול - אין!!!
עלינו לכפר אלשאני בצהרי היום כדי ללון בו ב-RISTO GUEST HOUSE בו התארחה
נעה במשך שבוע. המקום נמצא במקום גבוה מעל גובה פני האגם, שבילים צרים מובילים
לבית הנ"ל שנמצא כמעט בסוף הכפר. הנוף מלמעלה יפה ,הבית של RISTO מאד
מטופח אך מלמעלה צועקים לנו שהם מלאים. ככה זה כשהמקום קטן ומופיע גם
ב-BOOKING COM-צריך להזמין מראש. מצלמים מלמעלה את האגם ויורדים
לכפר
LAGADINבו מצאנו לינה אצלVILLA KLIA אצל TOME שהוא מקדוני
גאה שחי 13 שנה בגרמניה ומדבר גרמנית. אני תקשרתי איתו בצרפתית. הוא
גסטרונום וגם מלצר. יש לו מספר חדרים אף אחד עדיין לא מאוייש בשעת הצהרים
ובחרתי חדר בקומה השניה כדי לראות היטב את האגם שנמצא ממש מול מרפסת
החדר. יש לו מסעדה גם בחצר וגם בתוך הבית. בחרנו לשבת בחצר. הוא הגיש לנו
מרק עוף, סלט מקדוני, וסטייקים. גשם זלעפות התחיל לרדת והעדפנו להתכרבל
במיטה מאשר לצאת ולהרטב באוכריד. מדי פעם הצצנו באגם עד שהלילה ירד עליו.
המארח TOME אומר לנו שהתחזית למחר חצי יום יפה. זה נותן לנו תקווה.


14.10.10. -יום חמישי
אגם אוכריד בבוקר
צפורים באגם אוכריד

הבוקר השמש הפציעה מבעד לעננים ומעט תכלת נפרץ בשמיים.
התכלת צבע את האגם בתכלת רך והצבע חזר לי ללחיים אחרי האפור של אתמול. פנינו מועדות
לשמורת ST.NAUM. שוק קטן מקבל את פנינו, גם טווס צבעוני. אני שועטת קדימה ובעלי מעט
מאחור. את NIKOLA PAVLESKI אני מחפשת
ותוהה איך אמצא אותו. המקום הינו שמורת טבע של
עשרות מעיינות עיליים. מקור המעיינות הוא מאגם
PRESPA הסמוך שנמצא בגובה 200 מ' מעל אגם
אוכריד. אגם אוכריד הוא בגובה 850 מ' מעל פני
הים.

ניקולה הומלץ בטיפים כיון שהוא דובר אנגלית. מה שלא ידענו שהוא גם דובר עברית!!! אני מתקרבת
לגשר על פני השפך של מי המעיינות לכיוון אגם אוכריד
ולפתע ניגש אלי בחור חמוד ואומר לי בפשטות :
אני ניקולה. אורו עיני ואני אומרת לו
: אותך אני מחפשת והנה אתה בא לקראתי. מייד קראתי לבעלי שימהר
כי מצאתי את ניקולה. הבחור
מקדם את פנינו ב"שלום שלום" מעלה אותנו לסירתו ואומר לנו בעברית:
"מים שקטים חודרים עמוק
". הוא מודיע לנו שהגענו ל"גן עדן" והאם אנו רוצים סיור שקט או סיור עם
הסברים. אמרנו
לו: אנו ישראלים - בוודאי נרצה לשמוע הסברים.

הבחור מוכשר בטירוף. הוא מספר לנו על המקום, מתבל הכל בהומור. שר לנו במקדונית, בעברית,
ולקבוצה יפנית שחולפת בסירה
לידינו שר שיר ביפנית. הוא מראה לנו ספרים שכתב עם צילומים
שצילם,ונותן לנו תשורה
שתי גלויות עם תמונות מהאיזור שהוא צילם.


שמורת סנט נאוםשמורת סנט נאום - גן עדן עלי אדמות
ניקולה

הוא מבקש אם אנו מכירים את השיר "שוטי שוטי ספינתי" אני מכתיבה לו והוא רושם בקירילית וחוזר על
המילים בתקווה שהוא מבטא
נכון.
ניקולה ביקש ללמוד את השיר "שוטי שוטי ספינתי" הבטחתי לו
שהישראלים שיבואו בעקבותינו יביאו את המילים המדוייקות.

ניקולה גם מארגן טיולים ברחבי מקדוניה. ולפי אופן ההדרכה והלבביות הרבה שלו אני בטוחה שזו
תהיה חווייה למי שישתמש בשירותי ההדרכה שלו. טל. 38970456057
MAIL: INFO@NIKOTOURS.COM

זה המקום להודות לו. לקחנו אותו לחצי שעה של שייט שהתארכה לשעה,מרוב שדיברנו איתו ושאלנו
אותו על
מקדוניה ועל החיים של הפרט בה.


ממליצה בחום על שייט איתו. בעונה לדבריו אנשים ממתינים כשעה עד שזוכים לשוט איתו. אנו לא המתנו דקה. לקראת צהרים בעודנו נוסעים לאוכריד לביקור, השמים התקדרו עננים, וגשם ניתך ארצה. כנראה משמיים
מונעים מאיתנו לבקר בעיר, גם מקום חנייה לא מוצאים, ואנו ממשיכים. על פי הטיפים שקראנו הדרך
מאוכריד לביטולה הינה אחת הדרכים היפות ביותר במקדוניה. ובכן לא!!! זו דרך רגילה. כביש 409 במערב
מקדוניה הרבה יותר יפה ממנו. ומי שעליו להחליט על נסיעה ליד סנט נאום לכיוון פרספה או בדרך זו שיבחר
בראשונה. אנו לא יכולנו לנסוע דרך סנט. נאום כי פסגות ההר כוסו בערפל וניקולה המליץ לנו לא לבחור בדרך זו.
מייד שיצאנו מאוכריד מצאנו מסעדה ששוכנת ליד טחנת מים שגלגלים מעטרים אותה. מסעדה עממית חמודה
שסעדנו בה, והמשכנו שבעים לכיוון ביטולה
. מייד אחרי כפר בשם גולינג - משהו כזה, נגלה לעינינו השלט
שחיפשנו והפעם במיקום
הנכון בין אוכריד לביטולה.
RECICA
בתחילה פנינו לכפר השכן כי לא שמנו לב להוראות ההגעה המדוייקות, והרווחנו דרך יפה ועצים בשלכת,
וכששבנו ראינו שמהמחצבה יש
לפנות ימינה ולנסוע 3 ק"מ עד שמגיעים למכבסה הראשונה הקטנה יותר,
ולהמשיך עוד כ-400
מ' עד שמגיעים ל-"מכבסה" הגדולה יותר. אנו החלטנו להגיע קודם לגדולה אולי יימצא
עוד מישהו המכבס שם בשעות אחר הצהרים אך נתבדינו. אך הצלחנו לשחזר את ההווי במכבסה על פי מה
שנותר אילם במקום
.

בעלי נטל את המוט ושיחזר את עבודות ערבוב בתוך "הגיגית" כשאני משגיחה על עבודתו מהגשר. אח"כ
תליתי את כל השמיכות ואתם יכולים
לראות שהיתה לי הרבה עבודה. כשהתעייפתי התיישבתי בסככה לנוח
ולפטפט עם שכנותי בזמן
שהילדים הקטנים משחקים במגלשה ובמשחקים שהציבו עבורם. בעלי באותו
הזמן הסריט את כל
השמיכות שתליתי ובחן אם זה נתלה כהלכה.

בעלי מכבס את הכביסה
תליתי שמיכות לייבושבולגריה מקדוניה 10.2010 308.jpg
לקראת ערב אנו מגיעים ל-BITOLAלא לפני שאנו מנסים להגיע לאגם פרספה מכיוון
הכביש כאן מרחק של כ-17 ק"מ כדי לישון על גדות האגם ולעשות הכרה איתו, אך מתברר
כי מקום הלינה הקרוב לאורך האגם הוא ליד סנט. נאום מרחק של 15 ק"מ נוספים.
מוותרים ונוסעים לכיוון ביטולה. ה-GPS לא מתריע שהגענו וגם לא שום שלט
. כשחשתי שאנו קרובים נכנסתי לתחנת דלק והמתדלק אומר לי שבדיוק מאחורי
התחנה מוביל הכביש לתוך העיר. שלטים מאירי עיניים מודיעים על הימצאותו של
מלון EPINAL שיש בו גם קאזינו. מחליטים שבוודאי זה מלון יקר ומחפשים מלון אחר.
מגיעים למלון אמבסדור שמכריז כי בעיר מתקיים פסטיבל למוסיקה קלסית וכנראה
שרוב המלונות מלאים עקב כך. המקום היחיד שאולי כדאי לנסות - ניחשתם נכונה-
מלון EPINAL. המלון מפואר מאד. גרם מדרגות עם שטיח אדום נפרס בפנינו היישר
לקומה הראשונה שרק ממנה יש מעלית המובילה אותנו לקומה 5 שם אחרי שנפרדים
מ-75 יורו מקבלים חדר כולל ארוחת בוקר מזנון.
לארוחת הערב הזמנו שירות חדרים מרק עוף וסלט והכל היה טעים

15.10.10-יום שבת
ארוחת הבוקר עשירה ביותר ובה פוגשים את הנגנים שערב קודם ראינו אותם בטלויזיה
משתתפים בפסטיבל המוסיקה והאזנו לנגינתם.
המדרחוב נמצא במרחק חצייה של הכביש. מסיירים שם רואים שני מסגדים,
בניינים יפים, דוכנים לממכר דבש. סיור של כשעה וממשיכים ע"פ הוראות ה
GPS לכיוון היציאה מהעיר לכיוון PRIELEP .
ממש ביציאה מהעיר, לאחר כיכר אני מבחינה בצד שמאל בבית הקברות היהודי.
נכון יותר לאמר במה שנותר ממנו - השער היפה הלבן ושדה ירוק מאחוריו.
בעיר ביטולה שכנה קהילה יהודית שמנתה 7000 איש. ראשוני היהודים הגיעו
לכאן בעקבות גירוש ספרד במאה ה-15היא התקיימה עד שחרבה כולה בשואה.
הם נשלחו לטרבלינקה בהסכמת מלך בולגריה, הזכור לטוב שהגן רק על יהודי בולגריה.
מקדוניה נכבשה בימי מלחמת העולם השנייה ע"י הבולגרים שהיו בני ברית של הגרמנים
. BITULAביטולההשער שנותר מבית הקברות היהודי

באיזור פרילפ שרר ערפל כבד. התכוונו לראות את המנזרים התלויים או לפחות את הראשון שבהם כפי שהעידה
נילי שלא מצאה יותר מזה אבל ה
-GPS לא הודיע שהגענו ליעד ושילוט לא ראינו מבעד הערפל וכך חלפנו על פני המקום.
מכאן התכוונו
להמשיך ל-VALENDOVO שמנו את היעד ל-GPS אך הוא הכיר דרך ארוכה המובילה דרך VELES ומוסיפה לנסיעה עוד 50 ק"מ מיותרים. הבחנו בכך אחרי 10 ק"מ ,חזרנו לצומת שבה היינו אמורים לפנות לדרכנו, ולא מצאנו שילוט נכון ליעדינו. נכנסנו לתחנת דלק והתברר שאנו צריכים לעקוב אחרי שילוט ל-GUVARIE שהיא בכלל עיר שגובלת בגבול עם יוון. רק אחרי כברת דרך תהיה יציאה ממנה ליעדינו VALENDOVO. ולמה רצינו את וואלנדובו כי כאן נמצאת הפנייה
לאגם DOINARISהדרך עד האגם יפיפיה.

אגם DOINARIS

היא עוברת בצמוד לנהר, לשדות צבעוניים ובדרכה יש מנהרה באורך של 1 ק"מ. באמצע המנהרה
עשו חנייה למכוניות. החנייה היא למכונית מקסימום לשתיים אבל
חובה לעצור, כי מי שחולף על
המקום מפסיד את הצוקים הנשגבים המקיפים את הגומחה שנוצרה בין שתי המנהרות.
המשכנו
לאגםDOINARIS שלצערנו שוב היה בצבע אפור בגלל העננות בחוץ. התיישבנו לארוחת צהרים במסעדת דגים המשקיפה על האגם. קיבלנו דגים קטנים כי לא רצינו קרפיון עם פלטת סלטים
מקדוניים מכל טוב וצ'יפס. היה טעים, משביע וזול. בזמן שהכינו לנו את האוכל צפינו באגם ,
בדייגים ובציפורים.
המשך הדרך היה לכיוון העיירהNOVO SELO שבה חשבנו ללון אך זוג שוטרים שעצרנו לידם הבהירו לנו שכאן אין אף בית מלון אלא רק בכפר קולשין. התחלנו לנסוע לעבר קולשין ונהנינו מחיי הכפריים שבדרך.
הגענו לכפר KOLASIN והתמקמנו במוטל PODGORSKI AN. מוטל שהוא מעין מוזיאון
אתנוגרפי עם פריטים כגון מכונת דפוס ישנה, מחרשה, פרטי לבוש טחנת מים. הכסאות
בתוך המסעדה עשויים עם גלגלים בצידיהם, המון מכשירי רדיו ישנים פזורים בכל המסעדה.
הבעלים של המקום דוברים צרפתית וגרמנית . המארח יודע מעט אנגלית. צריך ללחוץ עליו
עד שמתחיל לעבור גם לאנגלית .
הם חיו בשווייץ 13 שנה והיה לו שם מוסך אך החליטו לחזור לארץ הולדתם מקדוניה ופתחו
את המוטל-מסעדה והוא גם הבעלים של תחנת הדלק הסמוכה למוטל. הגב' שלחה אותנו
למפל קולשין שראיתי כבר מהתמונות של נעה שהוא לא משהו בסדרי גודל שאנו אוהבים.
אך לעת ערב לפני שהחשיך לגמרי עוד הספקנו לבקר בו. הכפר קולשין נמצא צפונית
ל-NOVO SELO - אשר היא עצמה נמצאת 6 ק"מ מהגבול עם בולגריה וצפונית 5 ק"מ מיוון.

חזרנו למוטל וקבענו עם הבעלים על ארוחת ערב ומה בתפריט. למנת פתיחה מרק עוף
להתחמם ואח"כ מן ליצ'ה+סלטים מיוחדים למקדוניה שהוא מכין - כן הוא גם הטבח,
וגם זה שדאג לעיצוב המקום בצורה מרשימה, ומנה עיקרית שעועית ברוטב עגבניות
עם נקניקיות חריפות ומן תבשיל של כל מיני סוגי בשרים ברוטב המבוסס על הרבה בצל.
הכל היה מאד טעים ולווה ביין אדום - כן מעשי ידיו שלהמארח. יש לו גם יקב בשם המקום.
בעלי ששתה מהיין טוען שהוא מאד טעים. המנות היו טעימות מאד.
בדרך לקולאשין
בדרך לקולשין


16.10.10-יום ראשון

היום תכננתי ללכת למפל סמולר אבל המארחת הודיעה לי שזה מחייב עלייה של 400 מדרגות. לאור מצב הברכיים שלי בעלי הטיל וטו. המארחת אמרה שיש מקום נחמד בשם מוקרינו. אני חשבתי שהכיוון שלו הוא שמאלה מהמוטל והתחלנו לנסוע לעברו כשלפתע נתקלתי בשלט למפלGABROVOשעליו לא ידעתי דבר - . המפל נמצא מקולשין מעט מזרחה. כ-2-3 ק"מ מהמוטל פודגורסקי אן שבו לנו. שילוט גדול מפנה בקולשין לעבר
המפל. כשמגיעים למקום יש אפילו שלט שהגעתם
לשמורת גברובו.
גם למפל סמולר יש שילוט טוב.
ויש נביעות במוקרינו שאליהם לא הצלחנו להגיע כיון ששלולית גדולה היתה על דרך העפר.
היות והג'יפי שלנו לא בדיוק ניתן לסמוך שיצלח בשלום - ויתרנו. המארחת טוענת
שהנביעות האלה מאד חמודות. שלט מפנה גם לכיוון זה אבל בהמשך צריך להעזר
במקומיים כי אין יותר שילוט
.


מפל גברובומפל גברובו הדרך למפל גברובו מתחילה בעליה מתונה ומייד נכנסים לתוך חלקת יער ונהר זורם לצידנו,
בהמשך רואים מפלים חמודים.לאחר כברת דרך אנו חושבים שאין יותר מה לראות וחושבים
לחזור לרכב. משום מקום מגיע אדם נעול במגפים שמתיישב בסככה. הוא אינו דובר אנגלי
אבל עושה לנו סימן להמשיך וללכת אחריו עוד 300 מ' מהסככה הראשונה. אנו מגיעים
לגשר ומחזה של מפלים אדירים נגלה לעינינו. השניים העליונים כמו יוצאים מתוך תעלה
חצובה בסלע, ונשפכים לאחד נמוך יותר שיורד בשני שלבים. נתז של רסיסים עלינו וגם
גשם מתחיל לרדת. זו הייתה חווייה נעימה מאד על הבוקר. ההליכה עם כל העצירות
לתמונות הלוך לקחה כ-45 דקות. חזור רק 20 דקות. לכל אורך המסלול זו הליכה
מתונה ומאד נעימה. בדרך צילמנו מרבד של עלי שלכת, פטריות ושיחים עם פרי שלא
זיהיתי אותו. היעד הבא שלנו הינו בבולגריה - MELNIK. אלא שלפני כן צריך לעבור מהמורה קלה של מעבר גבול.
עברנו כבר מעבר גבול אחד בכניסה וכזכור זה לקח 20 דקות. אנו מקווים שהפעם
אולי יהיה קצר יותר
בצד המקדוני עוברים ב-3 דקות. שמחים וטובי לב מתקדמים לצד
הבולגרי כדי לגלות לפנינו שיירת
מכוניות של כ-10 מכוניות.
ההתקדמות עקב בצד אגודל
כשכבר מגיע תורנו הפקיד שבוחן את הדרכונים, עובד לפי הספר.
55 דקות לקח לעבור את מעבר הגבול. ונוסף על כך היה
צריך להזיז את מחוגי השעון שעה אחת
קדימה. בכניסה למקדוניה הרווחנו שעה וכעת
מחזירים אותה בנקודה קריטית מחסור בזמן
לקראת הפינלה של הטיול.

מלניק

מגיעים למלניק .שם העיר נובע מהמילה הסלאבית - MEL שזה גיר חולי על שם אבני הגיר החולי
המקיפים אותה. האיזור סביב מלניק יושב לראשונה ע"י שבט תראקי שספרטקוס השתייך לו.
הכפר ממש בונבוניירה. כל בית כמעט זה או מלון או GUEST HOUSE..
הבתים מאופיינים בשיטת הבנייה עם קורות תומכים מלמטה כלפי החלק העליון. צורות
הצוקים מדהימות. לקראת שקיעה הגוונים של החול הפכו צהובים יותר. מחזה מרהיב.


סמטה במלניק

למרות המרחק הקצר בין קולשין לכאן, כיון שהתלהבנו מהמקום החלטנו ללון כאן. מה
גם שכבר היה 16.00 לפי שעון בולגריה ובשעה 19.00 כבר חושך מוחלט. .מצאנו חדרים,
הנחנו חפצים ויצאנו לסיור רגלי בכפר. קנינו מזכרות - מגנטים ובקבוקי יין. מלניק ידועה
ביין הטוב שלה כיון שאנו שתיינים גדולים קנינו 3 בקבוקי יין קטנים שעטפנו אותם בבגדים
ושמנו במזוודה וקווינו לטוב. אסור לעלות עם היינות למטוס.


צוקי מלניק

17.10.10-יום שני

הבוקר נסענו למנזר רוז'נסקי שידענו כי גם הדרך אליו עם הצוקים האלה. הצוקים עם השמש
של הבוקר מרהיבים
. בולגריה מקדוניה 10.2010 689.JPG

ממלניק הצפנו לכיוון סנדנסקי שעל פי התיאורים שקושרים לה כתרים
של העיר הכי יפה בבולגריה. עברנו בה אך כשלא התרשמנו משום דבר בה, אז לא ממש
נכנסנו אליה כי היו לנו אתרים חשובים להגיע אליהם במירוץ כנגד הזמן. אחרי סנדנסקי,
נסענו למנזר רילה. שדרת עצים יפה קידמה את פנינו וכולה בשלכת..
לפתע ראינו שלט ל-STOBS PYRAMIDS שהם צוקים בצבע בורדו. הפתעה -זו שמורת
טבע מוסדרת עם דמי כניסה מגוחכים 2 לב לאדם. הקופאית מזהירה אותנו שמדובר
בהליכה של 10 דקות. שמחים וטובי לב אנו מתחילים לעלות במעלה גבעה, שמפאת
הגשם הרב שירד בימים האחרונים היתה עיסת בוץ. השתדלנו ללכת על דשא שביצבץ
מידי פעם על השביל כדי לא לבסוס בבוץ. הלכנו והלכנו כשלפתע נגלה מראה הצוקים.
מרשימים מאד. חבורה שדיברה אנגלית באה מהכיוון הנגדי. שאלתי כמה זמן נותר עד
לצוקים, תשובתם כ-20 דקות. מים לא לקחנו בשביל 10 דקות גם לא כובעים נגד
שמש קופחת, ומנזר רילה וסופיה מצפים לנו באותו היום. המרחק בין הכביש הראשי
למנזר 37 ק"מ אותם יש לנסוע הלוך-חזור ועוד כמה ק"מ טובים עד סופיה ובתוך סופיה
.

STOBS PYRAMIDS

נופפנו לשלום לצוקים ושבנו לרכב . בשלב הזה כבר ידענו שאת שבעת אגמי רילה לא נספיק
לראות, את מפל בויאנה ומנזר בויאנה שהיו התוכנית לא נספיק לראות ובטח לא נעלה לויטושה.
רק רצינו עוד לטעום משהו מסופיה
.
הדרך למנזר רילה מרהיבה. צוקים יפים מדי פעם איזה מפלצ'יק, עצים בשלכת וכל זה
אינו מכין אותנו למראה הצבעוני והמבנה הנהדר של המנזר הראשון בחשיבותו ובגודלו בבולגריה. כבר ראינו מנזרים בבולגריה ,מונטנגרו וברומניה אבל אין דומה
לו ביופיו.

הדרך למנזר רילה

מנזר רילה נוסד ע"י איוואן רילסקי המנהיג של מושבת נזירים מתבודדים והיה מצוי במרחק
3 ק"מ ממיקומו היום. הוא עבר למיקום הנוכחי ב-1335. בימי שלטון הטורקים הוא תרם
לשמירת ערכי התרבות והדת הבולגרית. הטורקים הרסו מידי פעם את המנזר וב-1833
פרצה בו שריפה שהתפשטה כמעט לכל המבנים. תרומות נאספו והוא הוקם מחדש.
הוא נמצא ברשימת נכסי העולם של אונסקו החל ב-1983.


מנזר רילהמנזר רילה
מנזר רילה

הגענו בשעה 16.30 לסופיה .עד שיחשיך נותרנו עם שעתיים נטו של ביקור. היות והתלהבתי מהכנסייה
הרוסית במעבר שיפקה החלטתי שהיעד
הראשון יהיה לראות את הכנסייה הרוסית בסופיה. שמתי את
הכתובת ב
-GPS איך שנכנסנו לסופיה, והדרך הובילה אותנו דרך שדרות רחבות וכבישים שבמקום אספלט
סלול יש אבנים
כמו בימי הביניים. בנוסף יש את המסילות של הטראמים למיניהם. בקיצור לא הכי תענוג
להגיע למרכז העיר העתיקה, אבל זה משתלם.

הגענו לרח. TRZAR OSVOBODITEL שמנו את הרכב בחנייה - יורדת מישהי מרכב שחנה לידינו.
אני שואלת והיא עונה לי באנגלית שהיום יום ראשון אז לא צריך לשלם על חנייה.

יופי-נהדר אנו רצים לכבוש את הכנסייה הרוסית. שמים לב שהחנינו ליד בניין יפה שהוא כנראה מוזיאון.
אני קוראת את השלט בקירילית ומגלה שיש שם תערוכה של הצייר
דגה. חושבת לעצמי כמה הייתי רוצה
לבקר בתערוכה אבל זה אומר שלא אראה את סופיה
, והרי לשם כך באתי. אז דגה נשאר במוזיאון ואני
ממשיכה לעבר הכנסייה הרוסית שעומדת
במלוא תפארתה באותו הרחוב קצת הלאה ממני. את הכיפות
המוזהבות קלטנו כבר עם ההגעה
לאיזור, וכך ידענו שה-GPS צודק בניווט
.
הכנסייה הרוסית בסופיהכנסיית לבסקיכנסיית נייבסקי
טכס החלפת משמרות לפני משכן הנשיאות
בדרך הלוך לכנסייה הרוסית שמתי עיני על בית קפה יוקרתי ברחוב זה שחנינו בו בבית מס. 2 עם השם המקורי .BULGARIA . בדרך חזרה למשכן הנשיאות הספקנו לעבור כאן ולדגום שתי עוגות מצויינות. אחר כך ניסינו לחפש את בית הכנסת והמסגד. שמתי את הכתובת ב-GPS , הגענו לרחוב ולא מצאנו דבר. לא היה לנו יותר זמן להתברבר, ונסענו לעבר המלון שהוזמן מראש - מלוןCONSULשנמצא 2.2 ק"מ משדה התעופה.המלון חיצונית לא מרשים, האיזור לא מרשים, ואז מקבלים חדר שזה קינג סייז גם סלון וגם פינת אוכל וגם חדר שינה בחדר ארוך אחד, מעוצב בטוב טעם. כל זאת בעלות של 45 יורו לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר.

לגבי ארוחת הבוקר עדיף להצטייד במשהו מראש, למזלנו היה לנו יוגורט וביסקויטים וזה
הספיק עד הסנדויץ' במטוס, כי בארוחת הבוקר הגישו לחם ועליו קציצת בשר שהרסה
את כל התיאבון.
מי אוכל קציצת בשר בבוקר??? בחדר יש מקרר, טלויזיה וכל הנוחות כולל נעלי בית.
היתרון הוא במיקום ליד שדה התעופה ועם הפקקים של הבוקר נסיעה של חצי שעה.
הרכב הוחזר במלון- הנציג של חברת ההשכרה המקומית בא לקבל את הרכב ושילם
לנו כאמור בעבור התיקון שלו כולל האקסטרה-טיפ ששילמנו לבעל המוסך.


תובנות
אין צורך בשכירת ג'יפ בארצות אילו. עלות השכרת ג'יפ יקרה יותר וזולל הרבה דלק.
הדרכים עבירות גם לרכב פרטי.
  • לא לסמוך רק על תוכנת ה-GPS ולהצטייד במפות למדינות אילו.
  • אין להשיג מטבע מקדוני ב-CHANGE בנתב"ג וגם לא בבנקים בבנסקו אבל אין צורך כי
    במקדוניה מקבלים יורו בכל מקום למעט במכולת. אפילו באוטוסטרדה הסכימו לקבל מטבע יורו .
    עודף נותנים בדינרים – אז הזהרו לא לפרוט יותר מדי.
  • למסלול הטיול שלי כדאי להוסיף עוד יומיים כדי לראות בנחת ואם בוחרים גם את המקומות
    שלא ראינו לפחות יום נוסף.
  • אין לעלות בתיק היד למטוס יינות, ריבות, שמפו אלא לארוז בתיק/מזוודה שנשלחים
    לבטן המטוס. ראו הוזהרתם!!!
  • פולקלור על קצה המזלג:

  • http://www.youtube.com/watch?v=Pm7oDjFnAeo
  • http://www.youtube.com/watch?v=LxDIwMdYdIY
  • http://www.youtube.com/watch?v=Mrv4yPTJSjU&feature=fvwrel
  • פסטיבל הוורדים בקזנלאק במאי:http://www.rose-festival.com/
  • http://www.youtube.com/watch?v=ZPkAPIMevLM
אם הכתבה מצאה חן בעיניכם אתם מוזמנים לעשות לייק.

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל קולומבוסית?

הפוסט הבא ›
סיור בנחלאות בירושלים בחנוכה ואוניברסיטה מורמונית גם
סיור ב"נחלאות" בירושלים בחנוכה ואוניברסיטה מורמונית גם
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
01-12-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
ארמניה הפנינה שבכתר 06.2012
ארמניה הפנינה שבכתר 06.2012
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
27-08-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל קולומבוסית »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

לירדן היקרה - איזו חדשה משמחת!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

רחל כמה טוב שאת גם כאן!

ירדן
השב  · 

לצביה תודה!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

רחל, אין עליך

צביה מטיילת
השב  · 

מודה לך מאד דנט שקראת את הכתבות ונהנית!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

רחל היקרה-אין עלייך! איזו השקעה! תודה!

השב  · 

תודה לכם יקיריי ראנצ'י וחגי

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

יופי של תיאור!

השב  · 

שאפו גדול על ההחלטה לנסוע גם לבלוגרדציק


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

בולגריה היפה

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

בולגריה היפה

אמה
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×