בוליביה - רקע כללי

בוליביה היא אחת המדינות הפראיות והמעניינות ביותר בדרום אמריקה, היא כוללת בתוכה אוצרות טבע שיד אדם עדיין לא קילקלה, תרבות עשירה ומרתקת וארכיטקטורה קולוניאליסטית וגם עתיקה.

צוות למטייל ברשת
תמונה ראשית עבור: בוליביה - רקע כללי - תמונת קאבר

בכתבה זו:

הכרות עם בוליביה

בוליביה היא אחת המדינות הפראיות והמעניינות ביותר בדרום אמריקה, היא כוללת בתוכה אוצרות טבע שיד אדם עדיין לא קילקלה, תרבות עשירה ומרתקת וארכיטקטורה קולוניאליסטית וגם עתיקה. קרוב לשישים אחוזים מהאוכלוסיה הם אינדיאנים, ומרבית שאר האוכלוסיה מעורבת. הניבים האינדיאניים השונים עדיין נשמעים בכל מקום ברחבי המדינה. מנהגים עתיקים ומסורות דתיות עדיין מקובלים. יחד עם זה, בוליביה סובלת מבעיות פנים רבות- עוני, בערות, תנאי תברואה ירודים לרוב האוכלוסיה ועוד. בשנים האחרונות הפכה בוליביה ליעד פופולרי לטיולי תרמילאים, וטרקים רבים בה, הפכו מיתולוגיים ממש.

בוליביה ממוקמת במרכז דרום אמריקה בין פרו, פרגוואי, ארגנטינה, ברזיל וצ`ילה. יחסית לגדלה העצום, יש בה אוכלוסיה מועטה, מה שגורם לכמות בעלי החיים שבה, לשגשג באין מפריע. בוליביה התברכה בעושר של זני בעלי חיים - יגוארים, דובים, למות ואלפקות, דובי נמלים, צבים, תנינים, קונדורים ועוד ועוד.

ניתן לחלק את בוליביה לחמישה אזורים גיאוגרפיים מרכזיים: אזור ה- Altiplano, רמה שמשתרעת מהגבול עם פרו, צפונית לאגם טיטיקקה, ועד לגבול עם ארגנטינה. אזור נוסף נמתח מדרום וממזרח ל- Altiplano, ובו עמקים רחבי ידיים והרים. ה- Yungas, שחוצצים בין הפסגות המושלגות של האנדים לאזור האמזונס. Chaco- שמתאפיין באקלים יבש וחם, נמצא בסמוך לגבול עם פרגוואי וארגנטינה, ואזור האמזונס (בצפון ובמזרח המדינה).

האקלים בבוליביה די נוח לאורך כל השנה, בין החודשים מאי עד אוקטובר, החורף היבש מגיע, ואילו בקיץ (נובמבר עד אפריל) דווקא גשום.

תולדותיה של בוליביה מתחילות לפני יותר מעשרים אלף שנים. בני שבטים שונים, בעלי תרבויות מפותחות ישבו כאן, ובמיוחד מוכרים בני ה-Tiahuanaco, ששגשגו סביב אגם טיטיקקה, בין השנים 600-1200 לספירה. גם בני האינקה טבעו את חותמם על בוליביה, כחלק מממלכתם האדירה. אולם בשנת 1531 השתנה הכל, עת פלשו הספרדים וכבשו כל חלקה טובה. הם הביאו עימם מתישבים מאירופה, שפה , כסף, נצרות קתולית ועוד השפעות אחרות שניכרות עד היום באזור כולו, ולא רק בבוליביה. שילוב זה, בין המקומי, להספני בולט גם כיום בטקסים ובפסטיבלים הצבעוניים של בוליביה. הספרדים והתמקמו תחילה באזור אלטיפלנו. מכרות הכסף שהתגלו בתקופה ההיא משכו למקום מאות אנשים ונדמה היה שהכלכלה משגשגת. בשנת 1825 קיבלה בוליביה, לאחר קרבות קשים, את עצמאותה. מצוקותיה הכלכליות, עם זאת, הלכו והחריפו. בין השנים 1884 ל- 1879 היתה בוליביה שרויה במלחמה עם צ`ילה. בסיומה של המלחמה נעשו מאמצים גדולים מצדה של בוליביה להתאים את עצמה לדרישת השוק ולהפוך את מכרות הכסף שלה למכרות בדיל- ענף כלכלי שהגיע לשיא בזמן מלחמת העולם הראשונה ונשאר חשוב ומרכזי עד היום. במאה האחרונה סבלה בוליביה ממלחמות קשות, מאבקי שלטון פנימיים, שלטון צבאי מדכא ואכזרי, חילופי ממשלות תכופים ומהפכות עקובות מדם. בשנות השישים החל צ`ה גווארה להנהיג את המהפכה עם צבא הגרילה שלו מתוך בוליביה. רק באמצע שנות השמונים החלה הפוליטיקה להתייצב מעט, והדמוקרטיה קנתה לה אחיזה מסוימת במדינה.

לתחילת הכתבה

יעדים מרכזיים


בוליביה, המדינה הגבוהה ביותר ביבשת אמריקה הדרומית. מטיילים המגיעים לבוליביה נהנים מטיול במדינה מאד חביבה, מעניינת ומגוונת. לה פז היא העיר הגדולה במדינה, ונחשבת גם הבירה (יחד עם העיר Sucre). לה פז , בעלת נוף ירחי משהו, נמצאת על בסיסו של קניון, כארבעה קילומטרים מעל פני הים. הנוף האנושי בה מגוון ומרתק. לכו לבקר בכנסית Iglesia de San Francisco, ובסמוך לה- בשוק המכשפות,ובמוזיאונים הנהדרים שבעיר. ממזרח לעיר- על הפסגה המפורסמת והגבוהה ביותר- Illimani, 6460 מטרים. בדרך לשם אפשר לטייל ב-Valle de la Luna, או לבחור בטיול ב-Zongo Valley, שנמצא מצפון לעיר. מדרום ללה פז, במרחק של 8 שעות נסיעה, נמצאת העיר אורורו Oruru. העיר מפורסמת בזכות המכרות הרבים הפזורים בסביבתה. כדאי לבקר באחד מהמכרות ולראות כיצד התושבים עובדים במקום ולועסים קוקה. בכלל, עלי הקוקה משמשים את התושבים בכל המדינה לעשיית תה (מאטה דה קוקה) טעים במיוחד או ללעיסה (הקוקה מקובלת מאד במדינות האנדיות מאז תקופת האינקה).

סאלר דה אויוני, מדבר מלח עצום, הנמצא מדרום לעיר, מושך תיירים מכל העולם לראותו. ניתן לצאת לטיול מודרך ברכב, לחצות את המרחבים וליהנות מהנוף והאגמים הצבעוניים. אפשרות נוספת היא להשכיר רכב או אופנוע ולצאת לטייל לבד.

העיר קוצ`ובמבה Cuchubamba שנוסדה בשנת 1574,נמצאת במזרח המדינה. מטיילים רבים מגיעים לאזור ומבקרים אצל המסיונרים הרבים החיים בה. העיר גם מהווה נקודת יציאה לאגן האמזונס הבוליביני. בעיר מספר אתרים ראויים לביקור, כמו הקתדרלה, מנזר סנטה תרזה, והמוזיאון הארכאולוגי. העיר טרינידד Trinidad היא הגדולה ביותר באמזונס הבוליביאני. בעיר עצמה אין יותר מדי מה לעשות מלבד לצאת לטיולים בג`ונגלים סביבה. לתייר המערבי צפויה הפתעה עם ההגעה לעיר והיא נהגי המוניות. המוניות בעיר הן ברובן אופנועים וזה די מצחיק לראות חבורה של אנשים המגיעים לעיר כאשר כל אחד מהם יושב על אופנוע אחד כשכל הציוד על גבו. מהעיר יוצאות ספינות נהר באמצעותן ניתן להגיע לכל מקום באגן האמזונס, לברזיל, פרו ועד קולומביה.

העיר סנטה קרוז Santa cruz היא הקרובה ביותר לברזיל, נמצאת במזרח המדינה. מטיילים בדרך לברזיל עוברים בעיר וממשיכים ברכבת (בדרך כלל) לקורומבה (ברזיל). בעיר נמצא שדה התעופה הגדול של בוליביה וטיסות רבות יוצאות ממנו, זו העיר השניה בגדלה במדינה, ואווירה קוסמופוליטית ממלאת את חוצותיה וכיכרותיה. האתר טוהנקו Tuhanako, חורבות מקדש אינקה, נמצא בצפון המדינה בדרך לאגם טיטיקקה וממש ליד הגבול עם פרו. אגם טיטיקקה, על מימיו הצלולים, ואיים קסומים, הוא תחנת חובה בכל טיול!
 

יוצאים לטיול תרמילאים בבוליביה? כל המידע שצריך לדעת על בוליביה באתר "עפתי" >>

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

פרו, בוליביה ואקוואדור

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאורורו

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×