בוליביה- תמונת מצב

כתבתה הראשונה של שרון מבוליביה ובה היא מנסה להסביר מי נגד מי בבוליביה ומה הביא להפגנות האלימות.

שרון קרני
תמונה ראשית עבור: בוליביה- תמונת מצב - תמונת קאבר
jkraft5/Depositphoto ©

בכתבה זו:

מעבר לבוליביה בזמן משבר

נתחיל בתשובה לשאלה הראשונה ששואלים ישראלית שגרה בלה פז: מה יש לך לחפש בבוליביה? בימים בהם המדינה עוברת גל של הפגנות אלימות, מחסומי דרכים ואווירה כללית מתוחה, השאלה נראית בהחלט במקום.... למה באמת אני פה?

לבוליביה הגעתי לפני שלושה חודשים בתור מתמחה של האו"ם, לעבוד על פרוייקטים לשיקום יערות (בצד המחקרי - לצערי אני לא מפלסת דרכים ביער חמושה במצ`טה אלא נמצאת רוב הזמן בלה פז...). אני כאן כחלק מלימודים, שאת השנה הראשונה שלהם עשיתי בעיירה קטנה על יד בוסטון בארצות הברית. השנה הראשונה הנ"ל היתה מלאה בילויים, טיולים, חיים משותפים עם אנשים מארצות שונות ומשונות והרבה הרבה שלג. השנה השניה, כלומר הנוכחית, מלאה עבודה, שיטוטים בכל רחבי לה פז ובוליביה בכלל, ובשבועות האחרונים גם משטרה, מחסומים, הפגנות, שלטים וגרפיטי עם ססמאות בעלות מעוף ובאופן כללי חוויות שכנראה מי שלא עבר אותן בצבא צריך בכל זאת לחוות אותן מתישהו.

הפגנות על גבול ההתקוממות האזרחית נפוצות בבוליביה. בשנה שעברה זה היה בלב לה פז, ונגמר ב-16 הרוגים ובחורים ענקיים על קירות בנייני הממשלה, זכר ליריות החיילים שדיכאו את המפגינים. השנה ההפגנות הן באזור האלטיפלאנו Altiplano, הרמה הגבוהה של האנדים. בוליביה עניה מאוד. יש כאן משאבי טבע בשפע - נחושת, כסף, עץ, גז - כולם נשלחים החוצה, למדינות מפותחות. הגז הגולמי נשלח לצ`ילה, שמעולם לא היתה אהודה כאן ומאז שניצחה במלחמה ולקחה לבוליביה את השטח שהוביל לים, נותרו הבוליביאנים, שנאלצים להסתפק מאז בדגים מאגם טיטיקקה ויובלי האמזונס, עם מרירות עזה כלפי השכנה הדרומית בעלת הדשא הירוק יותר.

המפגינים נגד יצוא הגז לצ`ילה, שהם סטודנטים, כמו בכל מקום בעולם, וקמפסינוס- כלומר חקלאים, עניי הארץ- טוענים שמה פתאום לשלוח את הגז לצ`ילה האויבת ההסטורית בשעה שבבוליביה יש כל כך הרבה אנשים שאין להם (כסף, עבודה, לא משנה מה- העיקר שאין). ואם כבר לייצא, אז בוליביה צריכה לעבד את הגז בעצמה - מה שיקפיץ את התעשיה המקומית וגם יאפשר לבקש סכום גבוה יותר עבור הגז המיוצא (בגז כמו בחומוס, מוצר מעובד יקר יותר ממוצר גולמי). טענה אחרת היא שכיון שבוליביה, מדינה בלי כסף ובלי יכולת אנושית מספיקה, לא מסוגלת לעבד את הגז בכוחות עצמה, אפשר להחכיר את המפעל הכביר הזה למישהו מבחוץ. אבל גם כאן יש בעיה: אם חברה חיצונית תעבד את הגז ותייצא אותו, בוליביה תקבל רק 18% מההכנסות, חלק זעום ביותר, בעיקר עבור מדינה עניה כל כך.

חוץ מזה יש גם מס חדש על תושבי אל אלטו, שכונת העוני של לה פז, וגם מגדלי הקוקה של חבל היונגאס Las Yungas הצטרפו בימים האחרונים למחאות. כמי שבאה מבחוץ די קשה לי להבין את כל המניעים של כל הקבוצות, בקיצור אפשר אולי לסכם את מה שקורה כך: האינדיאנים עניים ועובדים כמו סוסים, המסטיסו- צאצאי הספרדים שהתערבבו עם האינדיאנים- הם הסטודנטים באוניברסיטאות המקומיות ומנצלים את אווירת האלימות כדי להפגין על מה שבא, והלבנים שולחים את הילדים שלהם להתחנך בארצות אחרות ואומרים שהאינדיאנים האלה תמיד עושים בעיות ולמה שלא ילכו לעבוד במקום להפגין.

ההפגנות מתרכזות באזור האלטיפלאנו, ובכל אזור מחוז לה פז, כולל היונגאס. במחוזות לה פז ואורורו Oruro, כולל סוראטה ושני מעברי הגבול לפרו - דסגוואדרו Desaguadero וקופקבנה Copacabana- יש דרכים חסומות, הפגנות ושאר "הפרות סדר". באזורים אחרים (קוצ`במבה Cochabamba, סנטה קרוז Santa Cruz , גבול ארגנטינה, סוקרה Sucre) שקט, כמו שכתבו בעיתון פה - "ארץ אחרת" (הכוונה לערים עצמן - ביציאה מלה פז עדיין יכולות להיות בעיות).

לתחילת הכתבה

חיים לא רגילים בלה פז 

לפי מה שאמרו לי בסוכנויות טיולים, טיולי אפניים מלה פז לכיוון קורויקו ורורנבקה ("דרך המוות") לא יוצאים בשבוע האחרון. מעבר הגבול לפרו דרך דסגוואדרו (שהוא היותר זול ומהיר אך פחות פופולרי אצל תיירים) נפתח ונסגר כל הזמן. נכון להיום, מוצאי יום כיפור, אוטובוסים מפונו (פרו) לכיוון בוליביה הפסיקו לצאת והאפשרות למעבר מפרו לבוליביה היא בטיסה (גם זה יכול להשתנות מיום ליום). נסיעות בדרכים באזור לה פז ואורורו הן בדרך כלל לא ממש מסוכנות, למרות שכן מתעופפות אבנים מדי פעם. לפעמים פשוט לוקח יותר זמן לעבור את הדרך, שמלאה באנשים צועדים (לאט...), או שאוטובוסים מראש לא יוצאים. בדרך כלל אין בעיה לברר דברים כאלה לפני היציאה. בכל מקרה לא מומלץ לנוע בחושך. חשוב לומר שאני מספרת על מה שקורה ממה שאני רואה ושומעת - הדברים כל הזמן משתנים, ולמי שרוצה להכנס או כבר נמצא כאן כדאי לבדוק עם המשטרה המקומית ועם חברות הטיולים לאן אפשר להגיע. כמו שאמרתי קודם, רוב הזמן אני נמצאת בלה פז. כאן יש מדי פעם הפגנות אלימות-אך-בשליטה. כנראה נעשיתי יותר מדי רגועה, והאלים של הרי האנדים החליטו ללמד אותי לקח.

אתמול בצהריים, שעת האוכל והסייאסטה, יצאתי מהעבודה, ממש במרכז העיר, והתחלתי ללכת הביתה, שתי דקות הליכה. בכביש היו זרוקות חתיכות לבנים שבורות - רמז מקדם, שאני התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת. כשהגעתי מעבר לפינה הבנתי שמשהו לא בסדר: השער לאוניברסיטה, שבדרך כלל הומה בשעה כזאת, נעול, הכל מלא שוטרים, הרחוב דומם ואנשים שרוצים לעבור מחכים, לא ברור למה (מייד יתברר...).

אני ממשיכה ללכת ונכנסת היישר לתוך הענן הלבנבן שמרחף מעל הכביש ומייד מתחילה לדמוע והאף שלי בוער - כזהו הגז המדמיע הבוליביאני.... בלית ברירה אני ממשיכה ללכת בענן כדי להגיע הביתה. אני חוצה את הרחוב כבר ממש מטר מהבית ופתאום אבנים עפות מעליי והשוטרים שעומדים בצד השני של הגשר צועקים לי: רוצי, רוצי!! (זהון אימון טוב בהטיית פעלים בספרדית לציווי :) ואני יחד עם עיניי הדומעות רצה לתוך הבנין הקרוב ביותר שהוא לשמחתי הבית שלנו. שם חיכיתי שתעבור השריפה בעיניים ובאף, לקחתי את המצלמה וביחד עם נאט, השותף שלי לדירה, ירדנו למטה לרחוב.

הסתבר שהסטודנטים התחילו במחאה אלימה והם נמצאים בתוך האוניברסיטה, לובשים מסיכות סקי ומעיפים החוצה מכל הבא ליד אבנים חצץ בקבוקי זכוכית ושאר הפתעות, השוטרים באטרף יורים גז לתוך הקמפוס ומדי פעם נחנקים בעצמם כיון שכמובן שאין להם מסיכות (אפילו קסדות לא תמיד יש להם וחלקם הצטיידו בקסדת אופנוע...). כשהרוח נושבת בכיוון הלא נכון גם אני ונאט משתעלים ודומעים ובורחים חזרה לתוך הבניין. אחרי שעה בערך אני חייבת לחזור לעבודה, כלומר לעבור חזרה לכיוון שממנו הגעתי. אבל בדיוק מעל הכביש יש, בתוך האוניברסיטה, חלון שעכשיו עפות ממנו לרחוב חתיכות אבנים המשולות לאבטיח במשקל כבד. אני עושה פרצוף גיבור ואומרת לנאט - אני סופרת עד שלוש ונרוץ - ואנחנו רצים וחוצים את הגשם הבלתי ידידותי. כל הכבוד!!! :)

מכאן אני חזרתי לעבודה בשלום (ואף אחד לא התרגש מההרפתקאה - מישהי אמרה לי "ככה זה בובליביה" ומישהו אחר אמר "אל תשלחי את התמונות - את תתני לחברים שלך רושם רע עלינו"...) ונאט הלך לחפש דרך עוקפת לחזור הביתה. המהומה בחוץ נמשכה, ואחרי שעה בערך התחיל גשם שוטף. השוטרים הסתלקו, והסטודנטים יצאו החוצה והתחילו להבעיר מזרונים ברחוב. השוטרים מייד באו בחזרה בריצה ומכאן ועד סוף היום כל הרחוב של האוניברסיטה היה סגור. היום הסטודנטים שוב הפגינו, ובאורח עצוב נשאו שלטים עם שגיאות בדקדוק... בינתיים נסגרו לתנועה עוד שתי דרכים מסביב ללה פז. אם לשפוט לפי מה שקרה בעבר, הרי שכמה שזה לא ייראה קיצוני עכשיו, בתוך שבועיים שלושה ההפגנות ייפסקו, הכל ירגע ואנשים יחזרו לחיים הקשים שלהם עד הגל הבא.

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים בלה פז

בשיתוף בוטלס קומביינד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

Question

השב  · 

סחתיין

השב  · 

מדהים!

השב  · 

יש כישרון לשרון

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה ללה פז

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×