בחזרה לאדיס אבבה

תהילה ומוסא חוזרים לאדיס אבבה לסיבוב אחרון באנטוטו וכנסיות הומות אדם בטרם ימשיכו הלאה, למדינה חדשה עם הרפתקאות נוספות...
המטייל האנונימי
|
תמונה ראשית עבור: בחזרה לאדיס אבבה

חזרה לאדיס

הטיסה שלנו חזרה לאדיס אבבה עברה באקסום, גונדר ובהר-דר לפני שהגיעה לאדיס אבבה. אנחנו מגיעים למלון ברו ומשתעשעים לגלות חבילה של קונדומים מונחת על השולחן ליד הסבון ומגבת... לאחר ארוחה טובה אנחנו פורשים לישון. באמצע הלילה אנחנו מתעוררים לרעש המולה במסדרון. אנחנו מנסים לישון ללא הצלחה. אני קמה ומבקשת מהמרעישים שקט. למחרת מוקדם בבוקר נשמעות דפיקות חזקות בדלת, אני קופצת מיד מהמיטה בטוחה שאולי זה טלפון עבורנו, בפתח עומדת בחורה צעירה. אני שואלת : " yes, what do you want? היא פשוט עומדת שם ואז מלטפת לי את השיער ואומרת : "קוונצ`ו ! " ( יפה באמהרית ). לפי הריח מפיה נראה שהיא שיכורה. אני סוגרת את הדלת המומה ומנסה לחזור לישון.

אנחנו יוצאים לטיול רגלי באדיס אבבה. אנחנו מבקרים בכנסיית סנט ג`ורג` הגדושה באנשים, המחכים לתפילת הצהריים (לכבוד הצום). כולם לבושים בלבן. אחר כך אנחנו מקיפים את הפארק העצום שהיה פעם הארמון של המלך מנליק ונקרא Menelik Palace . היום הארמון משמש את ממשלת אתיופיה. מסביב למתחם כנסיות רבות ובשעה 12:00 הן מוצפות באנשים שעומדים יחפים ומתפללים. בכניסה לכנסיות כל מתפלל מצטלב ומשתחווה עשרות פעמים. התפילה מושמעת ברמקול ומידי פעם כל הקהל הגדול חוזר וממלמל בשקט מילות תפילה. אנחנו ממשיכים ועוברים ליד כנסיית סלאסי Selassie Church הנקראת גם Trinity Church (כנסיית השילוש הקדוש). גם בכנסיה זו מתקיימת תפילה המונית.

לתחילת הכתבה

נסיעה להר אנטוטו

ביום שישי אנחנו מחליטים לעלות להר אנטוטו (Entoto),  הר המשקיף על העיר אדיס אבבה, ועד לפני כמאה שנה שימש כבירתה של אתיופיה. בדרך לאנטוטו אנחנו מחליפים שלושה מיניבוסים ועוברים בדרך בשוק יפיפה של צעיפים ונטאלות (נטאלה - בד לבן ומקושט בדוגמה צבעונית בקצוות אותו לובשות הנשים האתיופיות ). מהשוק אנחנו עולים למיניבוס נוסף אשר מתחיל בטיפוס מעלה וכשנדמה כבר שאנחנו מגיעים לפסגה הוא נעצר ונהגו מצביע על טנדר אחר שעולה למעלה. אנחנו עולים לטנדר ומחכים דקות ארוכות שיתמלא. גם כאשר נאספים שמונה אנשים מאחור, הטנדר לא נוסע ומחכה לאנשים נוספים. אנחנו יושבים כמו סרדינים בערך שישה על ספסל שמיועד לארבעה אנשים, כאשר בין שני הספסלים נמחצים עוד שלושה אנשים. כל פעם שנדמה שאי אפשר עוד לדחוס אדם נוסף לטנדר עולה אדם נוסף. בשלב מסוים, כאשר לדעת הנהג עלו מספיק אנשים הוא מתכונן לנסוע, לא לפני שאדם נוסף מתיישב על זיז שבולט מהדלת האחורית, ומספר נוסף של נוסעים מתיישבים על הגג. המכונית זוחלת לאט לאט בעליה התלולה כאשר המנוע משתנק ונדמה שהוא לא עומד בעומס. לבסוף אנחנו מצליחים להגיע ומאכזבים לגלות שבתום מסע ארוך אל הפסגה הנוף אינו מרשים כפי שתיארנו, והכנסייה הפשוטה שניצבת על ראש ההר אינה שונה מעשרות כנסיות שכבר ראינו.

אנחנו מחליטים לוותר על תענוג הנסיעה חזרה כסרדינים ויורדים ברגל את הדרך עד לשוק הבדים. בצדי הדרך אנחנו מבחינים בקבוצת ילדים שמשחקת כדורגל עם תפוז ועוד ילדים שמשחקים פינג- פונג באמצע הרחוב.

לתחילת הכתבה

תחבולה שכדאי להזהר ממנה

כשאנחנו מגיעים חזרה למלון אנחנו פוגשים בחור איטלקי די תמים, שנפל קורבן לתחבולה מוכרת ממנה הזהירו אותנו רבים. הוא פגש צעיר מקומי ושמח שזה הציע לו ללכת לשתות קפה. הבחור המקומי הזמין את האיטלקי לקפה ואח"כ הם שתו יחד עוד כמה משקאות. בבואם ללכת הוגש לאיטלקי חשבון של 300 ביר ( סכום השווה ל 40 דולר בערך ). התברר שכל המסעדה הזמינה משקאות על חשבנו. הבחור המקומי צעק על האיטלקי והפעיל עליו לחץ שישלם. האיטלקי המסכן הסביר שאין ברשותו סכום כזה וסיכם עמו שיביא לו מחצית מסכום החשבון כאשר יגיע למלון. כאשר הגיעו יחד למלון אנחנו ישבנו בחוץ. האיטלקי סיפר לנו את מה שאירע ואנחנו הסברנו לו שלבחור שאיתו יש ודאי חלק גדול בתחבולה ואל לו להאמין שהכל נעשה בתום. האיטלקי הודיע לבחור שאין בכוונתו לשלם לו והוא התחיל להשתולל לקלל אותו ולאיים עליו. לבסוף האיטלקי איים עליו שיתקשר למשטרה והבחור השמיע עוד כמה איומים והתחפף.
בשבת בבוקר אנחנו נוסעים לשדה התעופה.

אנחנו עוזבים את אדיס בתחושות מעורבות. הצטערנו לעזוב את אתיופיה הנהדרת שהשאירה בנו טעם של עוד וחשק לשוב ולבקר בה אבל הרגשנו גם התרגשות של ההגעה למדינה חדשה וציפייה לחוויות חדשות.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×