צ'או בלה צ'או - צפון איטליה, אפריל (פסח) 2019

תמונה ראשית עבור: צ'או בלה צ'או - צפון איטליה, אפריל (פסח) 2019 - תמונת קאבר

.

אזור צפון איטליה נחשב כיעד מעולה למשפחות.
יש בו שילוב מושלם של אטרקציות כיפיות, עיירות מקסימות ומסלולי טבע.
כהרגלי, בניתי תוכנית יומית מפורטת ומגוונת,
אבל שום דבר לא הכין אותי להפתעה שחיכתה לנו ביום האחרון :-)
מוזמנים להצטרף אלינו לטיול ! כבר יוצאים לדרך...

===========================================
.
.

פרטים טכניים

ההרכב – זוג פלוס שלושה (הבכור בן 14 וחצי, הדיווה בת 12 והקטנה בת 10).
.

טיסות – כדי להגיע לאזור צפון איטליה ניתן לנחות בכמה יעדים. אחרי שיקלול תאריכי ושעות הטיסה אל מול מחיר הכרטיס, בחרתי בטיסה של חברת אוקראינה איירליינס (Ukraine airlines) למילאנו, עם קונקשיין של שעתיים בקייב. מחיר הכרטיס כלל טרולי ומזוודה לכל נוסע, ובחירת מושב.
.
מסגרת הטיול – 10 ימים שהתחלקו כך: 6 לילות באזור אגם גארדה, כולל גיחה לונציה ולוורונה, ועוד 3 לילות באגם מאג'ורה.
.
מזג אוויר – בגלל שיקולי מזג אוויר, בשנים הקודמות העדפתי לבחור יעד עירוני לטיולי הפסח שלנו (רומא, בודפשט, מדריד), ואת טיולי הטבע לדחות לאוגוסט (הולנד/בלגיה, סלובקיה, היער השחור). אבל מכיוון שאזור צפון איטליה חם מאוד ולח מאוד בקיץ, בחרתי הפעם לטוס בחודש אפריל ולא בחופשת יולי-אוגוסט. ואכן נהננו בגארדה ממזג האוויר נעים ונוח, ולעיתים קריר. באזור אגם מאג'ורה אף ירדו גשמים (לא פלא שהכל ירוק שם כ”כ)...יתרון נוסף הוא שבחודש אפריל פחות עמוס בכבישים ובאטרקציות. בקיצור תקופה מומלצת!!

השכרת רכב – סגרתי ב- SIXT רכב ל- 9 ימים בקטגוריה של פולסווגן טוראן (או דומיו), בעלות 460 יורו (1950 ש”ח) כולל ביטול השתתפות עצמית. כמו בטיולנו ביער השחור, גם הפעם קיבלנו את הטוראן במתכונת של 5+2 (כלומר מעבר לחמשת המושבים הרגילים, יש עוד שניים אקסטרה שניתנים לשימוש כאשר תא המטען ריק ממזוודות). רכב גדול, תא מטען מרווח ומתאים למשפחה של חמש נפשות.

.

עד כאן הפרטים היבשים, הנה כמה תמונות אווירה, ומתחילים בטיול:

.
a942c7c0cc1bf25ff288c0d464c5140a.jpg?l=6
.
.
837344aede8ba62c352c8ef776aca589.jpg?l=6

.
.
233c83aefeb9eda4deebe24b3e11aaa5.jpg?l=6
.
.
b63927d28fbc7577b0cd0acbc50203d2.jpg?l=6
.
.
fd4ec02f99bb067bb30e021571f4a83c.jpg?l=6
.
.
29cb181eaf1095e6669d6434438705bf.jpg?l=6
.
.
e4ad2a78a0090a1a6e1b896dc1a3d65a.jpg?l=6
.
.
.

יום רביעי – 17/4/2019 – יום ההגעה

.
טיסת בוקר מוקדמת של אוקראינה איירליינס יצאה בזמן. יש לציין שהיו אלו המושבים הכי צפופים שחווינו מכל טיסותינו בעבר (אך, מצד שני טרם טסנו בלאו קוסט). עצירה קצרה בקייב, המזוודות עוברות ישירות לטיסת ההמשך לאיטליה. אנחנו מחלצים עצמות, עושים הפסקת אוכל קצרה, ועולים לטיסה הבאה.
.
פסגות ההרים המושלגות...אנחנו עוד נגיע אליהן בהמשך
9c0ae28f1d5fefb48ed6a812184cb42d.jpg?l=6
.
.
ב- 12:30 אנחנו כבר בשדה התעופה במילאנו, אוספים את המזוודות, וממשיכים לדלפק של השכרת הרכב. בדרך אנחנו עוברים בדוכן למכירת סים, אך מכיוון שהמחיר נראה לנו מופקע (30 יורו ל- 3 ג'יגה) אנחנו מחליטים לוותר, ולרכוש את הסים בהמשך. אנחנו מעמיסים את כל מטעננו (2 מזוודות גדולות, טרולי ושני תיקים גדולים) בטוראן שקיבלנו, מתרווחים ויוצאים לכיוון אגם גארדה.

נסיעה של 180 ק"מ, שעתיים.

.
לניווט השתמשנו ב- waze, שעבד מעולה (כאמור, בשדה התעופה לא רכשנו סים, ולכן הקלדתי ל- waze את הכתובת כאשר הייתי מחוברת ל- wifi של שדה התעופה, והמשכתי בניווט באוף ליין).
.
טיפ חשוב !! במידה ובארץ ה- waze שלכם נמצא על אופציה של “ללא כבישי אגרה”, זיכרו לבטל את האופציה הזו באיטליה…

.

וזה המקום להסביר לגבי נסיעה בכבישי האגרה של איטליה. כאשר נכנסים למחסום התשלום, יש מסלול למנויים (TELEPASS), ויש מסלול ללא מנוי, בו ניתן לשלם בכרטיס אשראי או במזומן. לעיתים יש גם עמדה מאויישת, אך לרוב מדובר על מכונה אוטומטית. בכניסה לכביש האגרה, יש לבחור את המסלול ללא מנויים (נקרא biglletto) ולקחת את הכרטיס מהמכונה. ביציאה מכביש האגרה, יש להיכנס שוב למסלול שאינו למנויים (מסומן עם ציור של שטרות/מטבעות) ולשלם על המקטע/ים שעברתם. אנחנו העדפנו לשלם במזומן (גם אם העמדה אינה מאויישת, אין בעיה לקבל עודף מהמכונה). הנה דוגמא כיצד נראית הכניסה לכביש אגרה.

.
** התמונות פורסמו ע”י ג'ק אזולאי מקבוצת הפייסבוק מטיילים בצפון איטליה, שאם טרם הצטרפתם אליה, זה בדיוק הזמן להירשם ! בנוסף מומלץ מאוד להצטרף לקבוצה המצויינת של אייל ואמיר – צפון איטליה עם ילדים, ולקבוצת הוואטצאפ הנפלאה של אלחנן - צפון איטליה וטוסקנה **
.
הכניסה והיציאה מכבישי האוטוסטרדה – לא מסובך כמו שנראה, רק להכין מטבעות/שטרות קטנים בהישג יד7e4136862bec1b54d34eb2de20d665e7.png?l=6

.

.

9459b46a93129eed0a16eb39639d8ea6.png?l=6

.
.

אז כאמור, יצאנו משדה התעופה, לכיוון אגם גארדה, והעצירה הראשונה שלנו הייתה בדיוק במחצית הדרך ב- Shopping Center Le Due Torri, לארוחת צהריים, הצטיידות במצרכים למלון הדירות שלנו וקניית סים מקומי. שם הוא עלה 30 יורו ל- 20 ג'יגה, חבילה שהספיקה לנו לכל הטיול ואף שימשה כנקודה חמה עבור גלישת הילדים.

.

משם המשכנו בנסיעה של כשעה (97 ק”מ), עד מקום הלינה שלנו לשבוע הקרוב – Aurora ApartHotel. אין לי מספיק מילים כדי לשבח אותו. מעולה, מעולה, מעולה !
אלו מכם שעוקבים אחר סיכומי הטיולים שאני מפרסמת בבלוג, כבר מכירים את חיבתי למקומות לינה משובחים (ולאו דווקא יקרים בטירוף). בכל יעד שאנחנו נוסעים אליו, אני מחפשת ימים רבים (שלא לומר שבועות) אחר מקום לינה שיעמוד בסטנדרטים שלי, וגם הפעם החפירה באינטרנט השתלמה.

.

אז אחרי שראיתי עשרות מקומות לינה בינוניים למדי באזור גארדה, נתקלתי במלון הדירות Aurora
ומייד ידעתי שזה זה. המתחם נבנה ב- 2018 בפסקיארה דל גארדה (Peschiera del Garda), מיקום מושלם לטיול כוכב באיזור.

.

הבעלים, ג'ובאני, ושאר עובדי הקבלה, אדיבים מאוד, ויוצאים מגדרם לעזור ולסייע ככל שנדרש. המתחם עצמו כולל מספר קטן של יחידות מודרניות צמודות קרקע, ליד האגם, וזה סוד קיסמו. הזמנתי עבורנו את דירת שני החדרים המהממת שלהם, שהייתה נקייה ללא רבב, וריח נפלא אפף אותה במהלך כל השהות שלנו. רצפת פרקרט, חדרים מרווחים, מיטות נוחות, מקלחת מהסרטים (עם ראש גשם ואורות צבעוניים מתחלפים), פינת ישיבה ומטבחון מאובזר (כולל כיריים, מקרר, מיקרוגל, צלחות, כוסות, סכו”ם). לא סתם המקום מקבל ציון 9.7 ב- booking...

.
החדר המפנק שלנו..במציאות הוא הרבה יותר גדול ממה שנראה בתמונה
6e2b9c12655ffc982cb6fdca3660970d.jpg?l=6
.
.

לאלו שמגיעים בחודשי הקיץ, יש בריכה קטנה במקום. אנחנו לא ניסינו, כי מזג האוויר היה קריר לשחייה, אבל היא נראית נקייה וכיפית להתרעננות. ניתן להזמין גם ארוחות בוקר בתשלום נוסף (ההזמנה שלנו כללה רק לינה), ויש מסעדה איטלקית במקום שהייתה מלאה כל ערב באנשים מכל האזור (הבנו שהיא מאוד מומלצת). תמונות נוספות ממלון הדירות Aurora תוכלו לראות ב- booking.

.
התכנון היה לצאת לסיור ערב בסרמיונה, אבל כשהגענו ליחידה היינו עייפים מההשכמה המוקדמת לטיסה, וכבר לא היה לנו כ”כ דחוף לצאת. לא נורא, חשבתי לעצמי, עוד נספיק לבקר בעיירה בהמשך השבוע (ספויילר – בסופו של דבר לא יצא לנו, אז יש לנו סיבה לחזור בעתיד).

.

.

יום חמישי – 18/4/2019 – גארדלנד ומתחם בריכות מפנק

.

מכיוון שנסענו בימי חג הפסח, שגם “נפל” על ימי הפסחא, הייתה לי התלבטות רצינית באיזה יום לבחור להגיע לפארק השעשועים המפורסם של אגם גארדה, הלוא הוא הגארדלנד (Gardaland).
ידעתי שמקובל להימנע מהגעה בסופ”ש, ושקלתי אם להמר ולהגיע בערב חג הפסחא, בהנחה שרוב האיטלקים יישארו בבית לקראת ארוחת החג. אבל בסוף החלטתי שניסע לשם עוד לפני כל “הבלאגן” של הסופ”ש והחג, אפילו שזה אומר להגיע ללונה פארק, שאמור להיות אחד משיאי הטיול, כבר ביום הראשון של טיולנו.

.

וכך היה. אחרי ארוחת הבוקר הטעימה, שהוכנה ע”י האיש שלי, והצטיידות בצידה ליום העמוס שלפנינו, נסענו לגארדלנד. את הכרטיסים קניתי מבעוד מועד באחד מאתרי הקופונים, כך שהמחיר היה זול יותר, וגם איפשר דילוג על התור בקופות. בקיץ יש באיטליה לעיתים מבצעים של 1+1 על מוצרים שונים בסופר, אז שווה לעקוב אחרי הפירסומים (קוקה קולה, חלב וכו'), ואז לקנות במקום.


נסיעה של 15 ק"מ, 10 דקות (מיקום מושלם, כבר אמרתי?), והנה אנחנו כבר רואים מרחוק את כל הקסם.

.9141acc6ae2bb2843f53c9dbcc1b7b80.jpg?l=6

.
4b60ece4e37b5e431da2097493964834.jpg?l=6
.
.

גארדלנד הינו פארק השעשועים הוותיק והגדול ביותר באיטליה, והוא בבחינת אטרקציית חובה למשפחות המטיילות בצפון איטליה. יש בו שילוב של מתקנים לקטנים, לאמיצים ולמשפחות, רק קחו בחשבון שהמרחק בין מתקן אחד לשני גדול מאוד, ולצערי (שלא כמו בפארק אירופה או אפטלינג) האפליקציה של הפארק לא עבדה כלל. לא ניתן היה לנווט איתה בפארק, וגם זמני התורים שהתיימרה להציג - היו רחוקים מהמציאות.

.

ההחלטה להגיע ביום זה לפארק התבררה כנכונה. אמנם היו לא מעט מבקרים, אבל התורים היו שפויים בהחלט, ונעו בין דקות בודדות בחלק גדול מהמתקנים לבין 20 דקות במתקנים היותר מבוקשים. לאלה מכם שמגיעים בקיץ, צפו להמתנה ארוכה הרבה יותר (שיכולה להגיע גם ללמעלה מ- 40 דקות למתקן). במקרה כזה יש אפשרות לקנות ישירות בפארק כרטיס אקספרס למתקן ספציפי או לשילוב של כמה מתקנים. כל הפרטים והמחירים נמצאים פה.

.
לאמיצים בלבד...עד היום לא ברור איך הבן הצליח לשכנע אותי לעלות...
f7f120b176a53e92cd88ba337e8268da.jpg?l=6
.
.

הנוף ממרומי מגדל התצפית בפארק
f605c10bee5809eb57a04ae5de928040.jpg?l=6
.
.

זמני הפעילות של גארדלנד משתנים עפ”י החודשים. באפריל, הפארק נסגר ב- 18:00, אך מכיוון שלא היו תורים ארוכים מאוד, היה לנו הספק מצויין, והילדים היו מרוצים. יצאנו מהחנייה (תשלום בהגעה – 5 יורו), ועצרנו לארוחת ערב מוקדמת במקדונלדס.

.

השעה הייתה כבר 19:30 וכולם חשבו שמפה אנחנו חוזרים למלון שלנו…
טעות ! לי הייתה תוכנית אחרת.

- “לא, עוד לא סיימנו את היום. אנחנו ממשיכים למתחם Aquardens” אמרתי.
הילדים ובעלי הסתכלו עלי בהפתעה גמורה.
- “מה יש שם בשעה כזו?” הם התפלאו (ובסתר ליבי ידעתי שהם כבר קצת מותשים מהיום)
- “תסמכו עלי..הנסיעה תהיה לגמרי שווה את זה” חייכתי.

וכמה שאני צדקתי !

.

נסיעה קצרה של 15 ק"מ, 20 דקות , ואנחנו מגיעים למקום הקסום הזה. אז מה יש שם בעצם?

Aquardens הוא מתחם בריכות יוקרתי, מעוצב, מרהיב ומצוחצח. בכניסה מקבלים צמיד שמשמש לפתיחת הלוקר, שם מאפסנים את התיקים והבגדים, ועולים על בגדי ים. חלק מהבריכות קרות וחלקן חמות, חלק מהן חיצוניות וחלקן במעין מערות נסתרות שכיף לגלות אותן. יש גם נהר זרמים חיצוני, ובר משקאות באחת הבריכות הפנימיות. למי שבעניין, יש גם סאונות וטיפולי ספא.

.
התמונה לקוחה מאתר Aquardens

2a38c45f9b2bc54abe1ac768ce7ba7d8.jpg?l=6

.

וכך, אחרי יום מתיש של מתקנים כיפיים, אנחנו מוצאים את עצמנו טובלים בבריכות טרמיות כשמכל עבר זרמי מסאג'. הכי אהבנו את הבריכה החיצונית הרותחת, כשבחוץ היו 14 מעלות, וכל כמה דקות מתחילים זרמי ג'קוזי נעימים. תענוג ! כולם הסכימו שזה היה מתאים בול. פשוט פינוק אמיתי !

.

מניחה שבקיץ יש שם אווירה שונה, אך לא פחות כיפית, אבל דווקא בגלל שהגענו בערב קריר, כשהיו אנשים בודדים במתחם, הרגשנו שאנחנו במעין אואזיס שעומד כולו לרשותנו :-)
.

המקום פתוח עד שעה מאוחרת, ובסופי שבוע אפילו עד 1:00 בלילה. משעה 17:00 יש כניסה מוזלת (עוד יתרון לכך שכיף להגיע מאוחר). את הפרטים המלאים והמחירים תוכלו למצוא באתר המתחם. ממליצה בחום !

.

נשארנו עד הסגירה כמובן, ומשם נסענו חזרה למלון, כמו שאתם יכולים לנחש, לשינת לילה ערבה ביותר.
מחר יום חדש !
נסיעה של 23 ק"מ, 25 דקות.
.

.

יום שישי – 19/4/2019 – רכבל מונטה באלדו, מפלי וארונה, אגם טנו וריבה דל גארדה

.

את הבוקר לקחנו באיזי (שמתם לב שאני עם מתבגרים? ), ואחרי שהילדים הועילו לקום, התארגנו על ארוחת בוקר מהירה ויצאנו לכיוון רכבל מונטה באלדו (FUNIVIA MONTE BALDO).

נסיעה של 50 ק"מ, שעה.

.

הדרך יפה מאוד והנוף ממש מקסים.

.
00ac49897e3009b2416698c67a3fb34d.jpg?l=6

.
.
ac4c39f7d1c070ab999e2881364f2a40.jpg?l=6
.
.
9fe732bba741f9dd08afb4f8ad9f4ed1.jpg?l=6
.
.

בקרבת הרכבל יש חניון תת קרקעי בתשלום. השילוט ברור, רק שימו לב להיכנס לחניון המקורה של הרכבל הראשון (FUNIVIA 1), ולא להמשיך בנסיעה לכיוון FUNIVIA 2, שכן הדרך יפה אמנם, אך בחלקה תלולה וצרה.

.

מכיוון שהגענו לקראת שעת הצהריים החניון היה מלא. לא התפתנו לעזוב ולחפש מקום חניה אחר בעיירה עצמה. פשוט עמדנו במחסום וחיכינו שאחד הרכבים ייצא (יש שילוט אלקטרוני שמראה האם יש מקומות פנויים בחניון). למזלנו, תוך 5 דקות יצא רכב ואנחנו מייד נכנסנו במקומו.

.

לא היו תורים לרכשית כרטיסים, אולי עקב השעה ואולי מכיוון שלא היה זה שיא העונה. בכל מקרה, מומלץ לקנות מראש כרטיס דו כיווני, עד לפיסגה וחזרה. העלייה מורכבת מ- 2 תחנות. בתחנה הראשונה עולים ברכבל שקוף וסגור, ובתחנת הביניים (שם חונים אלו שהמשיכו ל- FUNIVIA 2 – כאמור לא מומלץ), מחליפים לרכבל שקוף שגם מסתובב על צירו 360 מעלות, ומאפשר לראות את הנוף כולו בצורה מלאה.

.
הנה הנוף מהרכבל הראשון. בקצה – מצודת סקליג׳רו (Castello Scaligero di Malcesine):

.
c9dda4eaa17724b43066a0c6fbe3eb4e.jpg?l=6

.

.
וזה כבר הנוף מהרכבל השני… ככל שאנחנו מתקרבים לפיסגה, אנחנו קולטים שהשלגים שראינו מהמטוס עדיין לא נמסו, ושיש סיכוי לראות שלג ! איזה כיף !

.
edf78ae3c66924492f3ee237e535de94.jpg?l=6
.
.
0e47bdde2ec772cc1572132b83e61db4.jpg?l=6
.

.

ירדנו מהרכבל בשמחה, והילדים כמובן ישר רצו לשלג. איזה מראה מרהיב !

.
2af20b9f1b91ba223add4be6056d1f3a.jpg?l=6
.
.
70e772585292092c76920778607bcc97.jpg?l=6
.

.

מבט על אגם גארדה. עשינו לו בוק.

.
c4081c706efbca9cfc6bd7d51b0d23cf.jpg?l=6

.

.
וזה כמובן מקום מושלם להעלות כמה תמונות לאינסטוש.

.
1e69a98d482cbedec07ea657f47fd9db.jpg?l=6

.
.
9db0b5be69f784ade88fb1a9c88c3250.jpg?l=6
.

.

ראינו גם את האמיצים עם מצנחי הרחיפה.

.
79026fd144efbc016b2cace797ce917d.jpg?l=6

.
.
4cdcf0043645d12e775c4ab6316dedfa.jpg?l=6
.

.
אחרי שמיצינו את שעשועי השלג, העפנו מבט אחרון על כל היופי הזה, וחזרנו לרכבלים.

.
31687f1507c92f0cd6285b5bbcc28afc.jpg?l=6

.
.
משם המשכנו לכיוון מפלי וארונה (Cascata Varone) , שנמצאים 3 קילומטר מצפון לריבה דל גארדה (Riva del Garda).
נסיעה של 50 ק"מ, שעה ורבע.

.

מדובר במפלים שמקורם באגם טנו (Lago di Tenno). המים זורמים דרך ההר ופורצים בעוצמה מגובה 100 מטר. כך נוצר מפל מקסים בתוך הסלע. הסיור העצמאי הוא בתוך מתחם קטן למדי אך חביב, שכולל שבילי הליכה מסודרים כשמכל עבר פרחים צבעוניים, עצים מעוצבים ומוסיקה חרישית שנשמעת לאורך הדרך.

.
הכניסה לאתר
4222a2d6009dbb34613671a77bb54bea.jpg?l=6
.
.
תחילה עוברים במפל התחתון, וממנו עוברים למפל העליון, שם יש מרפסת שמאפשרת להתקרב למים. למרות שלא מדובר במפלים עצומים, שאון המים נשמע למרחוק, והטיפות ניתזות לכל עבר. חוויה קצרה ונחמדה. רק כדי לתאם ציפיות, מדובר בביקור של פחות משעה.
.
המפל התחתון
2e4ceccab8033405f8db50faf42a2f69.jpg?l=6
.
.
שבילים מטופחים
59c58d68be043c1f3310eba555fc0c9b.jpg?l=6
.
.
f02a32ac6144af8d685e2c40bf03566c.jpg?l=6
.

.
התרעננות

.
.
משם המשכנו בכביש SS421 הפתלתל לאגם טנו (Lago di Tenno). חונים בחניה מסודרת (תשלום במדחן), וממנה שלט המכוון לאגם. יש ירידה של כמה עשרות מדרגות (שאח”כ גם צריך לעלות אותן) אבל יופיו של האגם שווה את המאמץ.
נסיעה של 8 ק"מ, 15 דקות.
.
12b030722d15152dbd2703d93190ad8d.jpg?l=6
.

.

הערב אוטוטו כבר מתחיל לרדת, ואנחנו מגיעים לתחנתנו האחרונה להיום – ריבה דל גארדה (Riva del Garda).
נסיעה של 11 ק"מ, 20 דקות.

.

טיילנו בסימטאות, נהננו מהנוף, התפנקנו בגלידה וחזרנו למלון.
נסיעה של 77 ק"מ, שעה.

.
a392fe780cc506127255bbdb9163c4d2.jpg?l=6

.

.
584b4b9b033911a52bf431d979b4792c.jpg?l=6

.
.

59c97d69229ffff66b83c606f77f7693.jpg?l=6

.
.
6b2f85712ae5ec2e68401f5364c5de5c.jpg?l=6
.

.
יום שבת – 20/4/2019 – מפלי מולינה ושופינג

.
שבת בבוקר, יום יפה. אמא שותה המון קפה.
ואבא…? מכין את ארוחת הבוקר.
היום נוסעים למסלול מפלי מולינה (Parco delle Cascate di Molina). הדרך לשמורה יפה ומלאת פיתולים, ואנחנו עוברים כרמים, ומתפעלים מכל הירוק-ירוק הזה שמסביבנו.

נסיעה של 40 ק"מ, 45 דקות.

.
692445176e8a65bd4aadb7ced48194ca.jpg?l=6

.
.
bb785ac336c183016cd3bf9798db5ab1.jpg?l=6
.

.
כשהיינו במרחק של כמה קילומטרים בודדים מהפארק, לפתע קלטנו בצידי הדרך ניידת משטרה. השוטרים, שהיו מחוץ לניידת, אותתו לנו לעצור. בדיקת רישיונות שיגרתית. ופה המקום להדגיש לכל אלה שתמיד שואלים אם יש צורך ברישיון נהיגה בינלאומי, שכן, ממש צריכים, ובמילא מדובר על השקעה פעוטה של כ- 20 ש”ח.
.
השוטר מייד ביקש את הרישיון הבינלאומי והישראלי. הוא ניגש לניידת ועלה מול מישהו בקשר. דקה, שתיים, חמש, וואלה לקח את הזמן שלו. ובינתיים כבר טיפה נלחצנו למה הוא מתעכב כ”כ. אבל בסופו של דבר, אחרי כ- 10 דקות שנראו לנו כמו נצח, הוא חזר אלינו, נתן את הרישיונות ואיחל לנו המשך יום מוצלח, תוך שהוא מצדיע לי :-) . נשמנו לרווחה, והמשכנו בנסיעה.

.

עוברים בכפר FUMANE, וממשיכים צפונה לפארק מולינה. השילוט ברור ומכווין לחניון מסודר, ממנו יורדים בירידה תלולה של מעל 10 דקות לכיוון הכניסה לשמורה. בסופה מגיעים לכניסה לשביל המפלים. ב- waze יש להקליד – Parking Entrata Parco Cascate di Molina.

.
הירידה לשמורה (זוהי רק ההתחלה, אח”כ היא הופכת לתלולה יותר)
22f188a521b382d67ea9d63d78f5dbe8.jpg?l=6

.

.

קונים כרטיסים בקופה ומקבלים מפה עם 3 מסלולים אפשריים. אנחנו בחרנו באדום (הבינוני, כ- 2.3 ק”מ), שנמשך שעתיים וחצי בערך (תלוי כמה עצירות תעשו בדרך). מסלול מקסים וכיפי, שעובר בין פינות מוצלות ורוב המפלים שבשמורה. שעות הפעילות והמחירים מופיעים כאן.

.
31dda730a70c13352e4f62f22500bdbe.jpg?l=6

.
חורש מוצל מלא פינות חמד
2f5308e8375299f2bba0b3557da09141.jpg?l=6
.
.
49291395128b94019b5cd9d720fec24b.jpg?l=6
.
.
b253c3080c700280d9cb415b910bacbd.jpg?l=6
.
.
0a420e6901d57f2fa33e08bb77f4be2f.jpg?l=6
.
.

מכיוון שהיינו באמצע אפריל, מזג האוויר היה פשוט מושלם – חמים ונעים. לאלו שמתכננים אותו בקיץ, קחו בחשבון שהוא ברמה קושי בינונית, ושחייבים להצטייד בכמויות מים גדולות. השוס של המסלול הוא אומגה קטנה (שלא הייתה פעילה כשהיינו) והנדנדה המיוחדת שבסופו. גם פה היה יתרון לתקופה בה היינו, כי לא היו תורים, ויכולנו להתנדנד שוב ושוב. בקיץ, יש לצפות לכמות גדולה של תיירים, שתשפיע על זמן ההמתנה במקום, אבל זה בהחלט שווה את זה.
.
.
מתנדנדים ממש לתוך המפלde6f33d59bbd1623a33b2e3a372d2bb0.jpg?l=6

.

.

.

.

בסיום המסלול, יש לצאת מהשמורה ולעלות את אותה עלייה תלולה, כל הדרך לחנייה. עלייה לא קלה בכלל. למעשה, אני הרגשתי כמו בטירונות, והשתרכתי מאחור, אבל הילדים, שכנראה שמעו אותי אומרת לבעל שהיעד הבא קשור לשופינג, רצו בקלילות :-)..נו, ככה זה עם מתבגרים. אבל גם הם הסכימו פה אחד, ששמורת מולינה היא אטרקציה חובה למשפחות שמגיעות לצפון איטליה.

.

.
אז אחרי שגם אני הגעתי סוף סוף לרכב, יכולנו להמשיך ל- Adigeo Shopping Centre לשופינג המובטח (פתוחים מ- 9:00 עד 21:00, כולל ימי ראשון. חנייה מקורה חינם).
נסיעה של 35 ק"מ, 40 דקות.
.

ברשקה, C&A, קלווין קליין, celio, ליוויס, מנגו, ועוד ועוד. כל המותגים המוכרים נמצאים שם. כולל סניף גדול של פרימארק. אז כבר הבנתם - הילדים הרגישו בגן עדן, וכמובן יצאנו בשלל גדול. כמה דקות בודדות של נסיעה משם יש גם סניף של דקטלון. אנחנו כבר היינו גמורים...אז המשכנו ישירות למלון שלנו.

נסיעה של 25 ק"מ, 20 דקות.
.

.
יום ראשון – 21/4/2019 – ונציה והאי בוראנו

.
אווו ונציה ונציה. כמה חיכיתי ליום הזה, שאומנם אינו כולל אטרקציות לילדים, אבל גם לנו המבוגרים מותר ליהנות, נכון? אז הטיפ הכי חשוב בנוגע לונציה הוא החנייה. אחרי מחקר קטן, הגעתי למסקנה שיהיה הכי נוח לחנות ב- Venezia Tronchetto Parking . חניון טרוצ'נטו וונציה הוא חניון מקורה בדיוק בכניסה לעיר, שכולל 4000 מקומות חניה (כך שגם לכאלה שמגיעים בצהרי היום כמונו, יש מקום) ובעלות של 21 יורו ליום. במפלס 0 ישנן מכונות לתשלום החנייה (משלמים בחזור). מהמלון שלנו לונציה זוהי נסיעה של 140 ק"מ, שעה וחצי. אך מכיוון שהיה פקק בכניסה לעיר התעכבנו קצת יותר, והגענו מעט לפני השעה 12:00.

.
זוהי הכניסה לחניון. התמונה פורסמה ע”י ג'ק אזולאי מקבוצת הפייסבוק מטיילים בצפון איטליה.
ab622c9d48d165c1478a707d58384f3a.png?l=6
.
.
לאחר היציאה מהחניון יש ללכת כמה מטרים לתחנת ACTV בה קונים כרטיס תחבורה. ישנם סוגים שונים של כרטיסים. המחירים מופיעים בלינק הזה. לנו השתלם לקנות את הכרטיס היומי (ל- 24 שעות) שתקף לכל קווי האוטובוס הימי, ללא הגבלת נסיעות, ב- 20 יורו (מחיר זהה לילדים מגיל 6, מתחת לגיל זה הנסיעה בחינם).

.

משם עלינו על אוטובוס ימי (שנקרא ואפארטו) קו 2 לכיוון סאן מרקו. זהו קו מאסף ששט לאורך ונציה, ומאפשר תצפית מקסימה מכיוון הים (אפשר גם לרדת בריאלטו, ומשם להמשיך ברגל לסאן מרקו). פירוט של המסלולים השונים של האוטובוס הימי תוכלו למצוא פה. לא לשכוח לתקף את הכרטיס בכניסה לאוטובוס (כמו שמתקפים במטרו), ומשעה זו מתחילות ה- 24 שעות של הכרטיס.

.
ונציה
6fc880c5d68ff21b0fe4ee7bc2a571a3.jpg?l=6
.
.

5bf7ad755611383646065a63d458907d.jpg?l=6
.

.
מייד כשיורדים מהאוטובוס הימי לכיכר סאן מרקו, נחשפים ליופיין של סימטאות ונציה הצרות ושלל הגונדולות שמתמרנות ביניהן. חלק מהסימטאות ממש ברוחב שני אנשים בלבד.

.
3ec24cb3fb0bfcc819b2f08081e8761a.jpg?l=6

.
.
648c427433621cf84fdfb7f6dd562890.jpg?l=6
.
.
וכך שוטטנו לנו מעט בין הרחובות, בדרכנו לתחנת האוטובוס לאי בוראנו. בדרך עצרנו באחת הפיצריות לארוחת צהריים איטלקית. זה המקום גם להניח לגוגל מפות..פשוט ללכת לאיבוד בין הסימטאות וליהנות מהאווירה המיוחדת של ונציה.

הליכה של קילומטר, 15 דקות.

.
6c40f00c760b80dde7a45cab97d7f742.jpg?l=6
.
.
5405ea844ee7038ce1b6ae955a0f5beb.jpg?l=6
.
.
אנחנו עוד נחזור לונציה בהמשך, אבל תחילה נבקר באי בוראנו (Burano). שייט של 40 דקות, בסירה גדולה (כמה עשרות אנשים) יביא אתכם לאי המקסים הזה, שלמעשה מורכב מ- 5 איים קטנים שמחוברים בגשרונים.

.

בוראנו נקרא גם ”אי התחרה” על שום תעשיית התחרה הענפה שלו, שהחלה לפעול במאה ה-16. סביב הכיכר המרכזית, פיאצה גאלופי (Piazza Galupi) ישנן עשרות חנויות תחרה, שמציגות את סגנון התחרה הייחודי לאי (מאופיין בתיפורים מרובעים ולא מעוגלים). בכיכר נמצא גם מוזיאון התחרה (Museo del Merletto), שמציג אוסף של מאות פריטי תחרה עתיקים ונדירים, לצד תערוכה המציגה את ההיסטוריה של התעשייה הזו, ובעיקר את סיפורן של רוקמות התחרה.

.
חנויות התחרה
a7bea075ecc7c2b8c20d761aaa0236a8.jpg?l=6
.
.

אבל סיבת ההגעה העיקרית שלי לאי, היא חזיתות הבתים הצבעוניים שלו. כל בית צבוע בצבע אחר, מה שהופך את המקום לכ”כ מקסים וצבעוני.

.
987d5dedb4dc6bc9b74bc936c710a438.jpg?l=6
.
.
98be717b232d5d6f2af1b4affa6a7d42.jpg?l=6
.

.

מספרים כי הדייגים, שבילו חודשים רבים בים, היו צובעים את בתיהם כדי שיוכלו לזהות אותם לאחר תקופת היעדרות ארוכה. אחרים טוענים שצבעוניות הבתים אמורה להקל על זיהויים ע”י דייגים שחזרו שיכורים ממסעם בים...כך או כך, המראה מרהיב ומאוד מיוחד.

.
06bd8c1a093e7fdfa86d01e94cb02b54.jpg?l=6
.
.
d5a504ca849d89462b7cf1f4c28ccfe6.jpg?l=6
.
.

בבוראנו חיים כיום כ- 3,000 איש, ואוכלוסיית האי הולכת ומתמעטת. הפרנסה העיקרית של תושבי האי שהתבססה בעבר על דייג, מתבססת היום כמעט כולה על תיירות של אלפי האנשים שבאים לשוטט בין הסימטאות הקטנות והציוריות של האי, מסעדות הדגים, בתי הקפה וחנויות התחרה. אם חשקה נפשכם, שם גם תוכלו לקנות את המסכות המפורסמות של ונציה.

.
32432e163751c82b64ef5f7e46dec7bb.jpg?l=6
.
.
200fb4cd7f14ed5248f8bb71610cace1.jpg?l=6
.
.
276c329a006dc484db77b409ff12cc77.jpg?l=6
.
.
אחרי שהרגשנו שמיצינו את הביקור בבורנאו, הלכנו לתחנת האוטובוס הימי, שהחזיר אותנו לוונציה. שימו לב שיש תורים די ארוכים. אנחנו חיכינו חצי שעה עד להגעת מעבורת פנויה. שייט של 40 דקות, ואנחנו בדרכנו לגשר ריאלטו המפורסם, שהינו גשר האבן הגדול ביותר, ויש האומרים גם היפה ביותר, בוונציה. הליכה של כקילומטר ממקום עצירת האוטובוס הימי.

.

.
261690e40cfc9c5b67cf4c523ee7d140.jpg?l=6

.

.
על הגשר עומדים המוני תיירים, שולפים מצלמות/סלולרי ומצלמים את הנוף היפה של ונציה מכל כיוון אפשרי. גם אנחנו מצטרפים, והנה כמה תמונות טרום-שקיעה.

.

.
b270e0c943b4a3313483c087208c1fa8.jpg?l=6
.

.
5f66d8c1ddda7b611f908c54c83ff990.jpg?l=6

.
.
39d1a322a3b23d3533404c0376345784.jpg?l=6
.

משם המשכנו לשוטט בין סימטאות הצרות עד כיכר סאן מרקו. מלבד המסכות המפורסמות, החנויות גם משופעות בפרטי זכוכית יפים וצבעוניים.
.
79bdda18035ee89441af116ee101990e.jpg?l=6

.
.
35b0775a76a1f0237469fb7f85f736e4.jpg?l=6
.
.

המבנה המרשים ביותר בכיכר הוא בזיליקת סן מרקו, הקתדרלה של ונציה, שם נמצאת גופתו של מרקוס הקדוש, שנגנבה ממקום קבורתה במצרים על ידי שני סוחרים ונציאנים. המבנה העומד כיום נבנה במאה ה-11 ובמהלך השנים התווספו לו פסיפסים וקישוטים נוספים, שהמפורסמים ביניהם הם ארבעת סוסי הברונזה הניצבים בחזית הקדמית. ניתן להיכנס לביקור בתוך הקתדרלה. אנחנו הסתפקנו במראה המהמם שלה מבחוץ.
.
.
ca7eb3ddb3ebb88a0aa944105bc00080.jpg?l=6
.

.

מבנה מרשים נוסף שנמצא בכיכר, הוא מגדל השעון, שנבנה ב- 1496 והמנגנון המקורי שלו הוא זה שמפעיל אותו גם כיום ! בראשו עומדים שני “מורים” שמכים בפעמון בכל שעה עגולה.

.
.
32a82d1867043419a868d858bfa5e597.jpg?l=6

.
.
ליד בזיליקת סן מרקו ניצב ארמון השופטים (Palazzo Ducale), מקום מושבה של ממשלת ונציה, בית המשפט, בית הכלא ומעונם של רבים מפקידי הממשל. לא תוכלו שלא להתפעל מהפאר הוונציאני של המבנה.
.
2b9454a3abe49b28dbc12d982f69831e.jpg?l=6

.
.
בכיכר נמצא גם המבנה הגבוה ביותר בוונציה, ששימש כמגדלור לספינות, וכיום מהווה את אחד מסמליה המפורסמים של העיר – מגדל הפעמונים של סן מרקו.
.
7e5ba5b36fedfd71c121c069e0f8fb71.jpg?l=6
.
.
וכך נראים כל המונמנטים הללו מרחוק.
.
כיכר סן מרקו
e304bfe4b883f5a06737776456577402.jpg?l=6

.
.
4a0d9c018c2bfef3369783e5676f7beb.jpg?l=6

.

.
השמש כבר מתחילה לשקוע אט אט, האורות במסעדות נדלקים, והעיר עוטה אווירה רומנטית במיוחד.
.
e2335100ea2c982b2af11f46362afa57.jpg?l=6
.
.

הגונדוליירים פונים לקשירת הגונדולות שלהם. מחר יום חדש, עם עוד המוני תיירים בעיר.
אנחנו נפרדים לשלום מוונציה היפה, ועולים על האוטובוס הימי שלוקח אותנו לחניון. משם יש לנו נסיעה של 140 ק"מ, שעה וחצי, עד המלון.
.
023debea3c875e4317cdb263bacef75b.jpg?l=6
.
.
66852082be58436b239b8ca758590e7d.jpg?l=6
.

.
יום שני – 22/4/2019 – פארק סיגורטה והעיר וורונה

.

אחרי הנסיעה הארוכה שהייתה לנו מוונציה אתמול, לקחנו את הבוקר באיזי, ולאחר שהתארגנו על צידה לפיקניק נסענו לפארק סיגורטה (Parco Giardino Sigurtà).

נסיעה של 12 ק"מ, רבע שעה.

.

מכיוון שהיה זה יום הפסחא, לא היינו היחידים שבחרו להגיע לבלות בפארק, אבל למזלנו למרות הכל, הצלחנו למצוא חנייה חינמית באחד הרחובות הסמוכים. פארק סיגורטה הוא פארק עצום, ירוק ומקסים. אפשר לבלות בו בכיף 3-4 שעות, וליהנות מהגינות המטופחות, שלל הפרחים, בריכות הדגים והמרחבים האינסופיים של הריאה הירוקה הזו.

.
בכניסה לפארק מקבלים את מפת השבילים, שעוזרת להתמצא במרחב הגדול של הפארק. על אף המחיר הלא זול במיוחד, השכרנו רכב גולף (שמתאים ל- 4 בלבד) ואופניים חשמליות לבכור. ניתן לשכור גם אופניים רגילות, במחיר מוזל יותר. כל הפרטים פה.

.
d3f1be63c9febef9fbc214e53e515692.jpg?l=6

.
.
מחנים את רכבי הגולף בעמדות מסודרות, ונהנים מהגנים המטופחים
063c41f79c3672bf11d7095e20cfdbad.jpg?l=6

.

.
מכיוון שהיו מבקרים רבים בפארק, נאלצנו לחכות למעלה מחצי שעה לרכב גולף פנוי (אופניים היו בשפע), אבל זה בהחלט היה שווה את ההמתנה. מעבר לזה שהרכב היה אטרקציה לבנות, בלעדי השכרת קלנועית/אופניים הסיכוי שתצליחו להקיף בהליכה את כל הפארק -- מצטמצם. הוא פשוט עצום. אך זה גם היתרון שלו – על אף המוני האנשים לא הרגשנו עומס. יש לציין רק, שקצת מעצבן ששבילי ההליכה הם גם אלה שמוקצים גם לרכבי הגולף...מה שמונע נסיעה רציפה. אנחנו פתרנו את זה בכך ששלחנו את הבכור שירכב לפנינו על האופניים החשמליות ויפנה לנו את הדרך. עבד !

.
d205877facec9a4f7d3c8a0eeea4fe3b.jpg?l=6
.
.
מעבר לפארק, גם הנוף לא מאכזב.

.
5ed047fc00437ce2878386f8c8d59bcc.jpg?l=6
.
.
אנחנו אהבנו מאוד את פארק סיגורטה, שהיווה אתנחתא קצרה מהאטרקציות המשפחתיות הרגילות. אני כמובן, לא הפסקתי לצלם את פינות החמד הרבות שלו. הנה דוגמית קטנה.
.
.
447d42c6efdbf470fd6f5dd949e80804.jpg?l=6
.
.
8cad46a911f534d340024a44dbd082e9.jpg?l=6
.
.
טוליפים...לא רק בהולנד
ed65aed672a0bb03126550cf6c1ac8e6.jpg?l=6
.
.
789419d9de0962a16eae76ad8a8f93fc.jpg?l=6

.

.
aa6e5286d34a2f44c559aeebddf4ef23.jpg?l=6
.

.
אחרי שסיימנו את הפיקניק שלנו, והרגשנו שמיצינו את המקום, החזרנו את רכב הגולף והאופניים החשמליות, והמשכנו ליעד הבא – הפעם עירוני יותר – ורונה (Vernoa)

נסיעה של 30 ק"מ, 35 דקות.

.

ביום רגיל, מומלץ לחפש חניון מסודר להחנות את הרכב, אך מכיוון שהיום יום חג הפסחא, מתאפשרת חנייה חינמית ברחובות, ואנחנו מחנים ממש מרחק הליכה מפיאצה ברה (Piazza Bra), הכיכר המרכזית של העיר, בה נמצאת הארנה של ורונה (Verona Arena).

.

זהו אמפיתיאטרון רומי, השלישי בגודלו בעולם, שהוקם בשנת 30 לספירה ונשתמר עד היום. בזמנו נכנסו אליו כ- 30,000 צופים שבאו לראות קרקסים וקרבות גלאדיטורים. כיום הוא משמש במה למופעי אופרה וקונצרטים, בגלל האקוסטיקה המצויינת שלו. אנחנו הסתפקנו בצפייה מבחוץ.

.
107d552a1d17ea92c79012f80a58b2a0.jpg?l=6
.

.

את השעות הבאות העברנו בשיטוט במדרחוב מאציני (Mazzini), ושדרת הקניות האלגנטית שמסביבו. המחירים לא היו מספיק אטרקטיביים לשופינג מטורף, אך האמצעית, שהצליחה למצוא בפנדורה צמיד במחיר מציאה, הפכה למאושרת מאוד להמשך היום. השאר פשוט נהנו להלך בין החנויות המסוגננות, ולהתרשם מהעיצוב הייחודי והמותגים הנוצצים (אל דאגה, בהמשך הטיול המתבגרים שלי עוד יקבלו את מנת השופינג לה הם מחכים).
.
.
2b86ee23f83b4aa0c1e8fc9d944edc58.jpg?l=6
.
.

התיירים גודשים את רחובות מרכז העיר
c00c68c3d78d19fd4e4dd964fa989a3f.jpg?l=6
.
.
5f3e2fb5389451f9c8a60be2765f5e66.jpg?l=6
.
.
לפעמים צריך להסתפק רק window shopping
f4199e97f676266627ac44d71869e696.jpg?l=6

.

.
בסוף המדרחוב, פנינו י
מינה לרחוב Via Cappello, ושם במספר 23 עומד אחד האייקונים של העיר – ביתה של ג'ולייט (Casa Giulietta). כן, זו מסיפור האהבה המפורסם של וויליאם שייקספיר. הבית, שנבנה במאה ה-13, הוא אחד האתרים המתויירים ביותר בוורונה. המונים מגיעים אליו בכל יום על מנת לצלם את המרפסת שבה התוודו כביכול רומיאו וג'ולייט על אהבתם, אף על פי שהמרפסת נבנתה רק במהלך המאה ה-20. אבל מי אנחנו שניתן לעובדות להרוס מיתוס רומנטי כל כך...

.

אל תצפו למשהו גרדיוזי. נכנסים מהרחוב דרך מבואה, שמלאה גרפיטי ומכתבי אהבה שמודבקים בעזרת מסטיקים (קצת הזוי), ואז מגיעים לחצר פנימית חביבה, שם נמצאת המרפסת המדוברת. לא משהו מרשים בצורה יוצאת דופן, אם נודה על האמת, אבל לפעמים הכל זה רק עניין של מיתוג מוצלח (ע”ע ערך העוגייה המפורסמת של אמסטרדם, שמוכרת לרבים בשם “העוגייה הטובה בעולם”).

.
ה-מרפסת
084c4efa98103a1653b01ef050ef255f.jpg?l=6
.

.

בבית יש מוזיאון קטן. הביקורות אומרות שהוא לא מעניין במיוחד, אך הכניסה אליו מאפשרת גם עלייה למרפסת עצמה. אנחנו בחרנו לוותר.

.

49dd01cb1343f970317b938e072b79c3.jpg?l=6

.

בחצר הפנימית של הבית, ניצב פסל ברונזה של ג'ולייט, והאמונה הרווחת היא שמי שיניח את היד על שדה הימני יזכה במזל או באהבת נצח. כך או כך, תצפו לתור ארוך של תיירים העומדים בסבלנות ומחכים שיגיע תורם לגעת ולתעד.

.
.
fe86781b097977e45d37a1b68dbdccb2.jpg?l=6

.

.
הבן התחיל לעמוד בתור, אבל התייאש די מהר, ולי נשאר רק לצלם את העלמה. לא נורא, שיפשוף הדובה ממדריד, שמביא גם הוא לברכה, אמור עדיין להיות בתוקף, אז אנחנו מכוסים :-)
.

ג'ולייט, עומדת ומחכה לאהובה
0e61ace624b122c61554beae6ec45ebc.jpg?l=6

.

.

אז כאמור, וורונה מפורסמת מאוד בזכות המרפסת של ג'ולייט, אבל גם שאר המרפסות שלה נראות לא רע בכלל.

.
b50d34a571cb0e94721464ec5047ea05.jpg?l=6

.
.
d89f9e86ee58df1a63d214130ee21df9.jpg?l=6
.
.

51f0b2f45c1bf32223f82f00c397a758.jpg?l=6
.

.

וכיאה למרכזה של עיר איטלקית, הרחובות נעימים ומסוגננים, עם המון בתי קפה ומסעדות.

.
רחוב טיפוסי במרכז ורונה
e01cc811f8b179fdb7cc1cf67e316c51.jpg?l=6
.

.
98899b0b9c2013b63addbdd329669d9b.jpg?l=6

.

.
אנחנו ממשיכים לאחת הכיכרות המרכזיות שבעיר – פיאצה ארבה (Piazza dell Erbe), או בעברית – “כיכר התבלינים”, בה שכן בעבר אחד השווקים הגדולים של העיר, וכיום היא עמוסת שלל דוכני מזון, בגדים, תכשיטים, מזכרות ועבודות יד.

הכיכר, שהייתה בעבר ליבו של הפורום הרומי, נמצאת במפגש של שני רחובות המסחר העיקריים בעיר, מדרחוב מאציני (Via Mazzini), רחוב הקניות של ורונה, ורחוב קאפלו (via Capello), המוביל אל "הבית של ג'ולייט". הכיכר מאוד יפה ויש בה מספר מונומנטים, המסמלים את שליטי ורונה לאורך השנים. למשל מזרקת "ורונה מדונה" (Fontana Madonna) המרשימה, מתקופת שלטון משפחת סקאליג'רי בימי הביניים.

.
e6099c4013ca618d32826340fe62e6b6.jpg?l=6
.
.
בהמשך אפשר לראות עמוד שיש וונציאני, שבראשו פסל האריה המכונף, סמל לשלטון הרפובליקה הוונציאנית בעיר.
.
67573bd82a288f418fc8c506c3ba2957.jpg?l=6
.

.

בכיכר ניצב גם מגדל למברטי (Torre dei Lamberti), שקרוי על שם משפחת למברטי, שהתחילה את בנייתו בימי הביניים. הבניין, שמתנשא לגובה 83 מטר, הינו הגבוה ביותר בעיר. בעלי הכושר מביניכם יוכלו לטפס במדרגותיו, אחרים אולי יעדיפו לעשות זאת במעלית, בכל מקרה – במרומיו ישנה תצפית פנורמית על ורונה.

.
15ce02ac5b2e2033f29cc68f9562f5b1.jpg?l=6 .
.
אנחנו מסתובבים בין הדוכנים השונים, מתרשמים מיופיה של הפיאצה, וחוזרים דרך סמטאות ציוריות אחרות בחזרה לכיכר ברה.
.
662271c8879d84ef34c60782a57f656e.jpg?l=6

.
.
הדוכנים בכיכר
7a476e84e2eed9069e967b1a293c1c75.jpg?l=6
.
.
דוכני מזכרות – מסכות, הארנה הרומית וזוג הנאהבים המפורסם של העיר
3824b2243d76cc3eca34c97620fe0f38.jpg?l=6

.
.
ביניינים צבעוניים בכל סימטה
6e851b7bce5855cd23d0657436aefdc5.jpg?l=6

.

.

מבט אחרון על ורונה היפה, ואנחנו עוברים בשער העיר העתיקה, וחוזרים למכוניתנו.
נסיעה של 30 ק"מ, חצי שעה.

.
ebd1d15c9b3a72edf93475b672dc1f3f.jpg?l=6

.
.
073ca1136507fb42852a12d6d53f53f0.jpg?l=6

.
.
345ad773b992e815c319fc8218f4c706.jpg?l=6

.


יום שלישי – 23/4/2019 – אגם מאג'ורה here we come

.

לא להאמין, אבל כבר עבר שבוע מתחילת הטיול שלנו, והחלק הראשון (אזור אגם גארדה) הגיע לסיומו. אחרי ארוחת הבוקר, ניפרדנו בעצב ממלון הדירות המהמם שהיינו בו כל התקופה, ומאנשי הצוות המקסימים, והתחלנו בנסיעה לכיוון אגם מאג'ורה, לחלקו השני של טיולנו.

.
בדרך תיכננתי שתי עצירות. העצירה הראשונה הייתה ב- Franciacorta Outlet Village
זוכרים שהבטחתי שופינג למתבגרים שלי? אז זה היה הזמן שלהם לחגוג. באאוטלט יש מגוון רשתות שדיברו לליבם – אדידס, נייק, פומה, אסיקס, קלוין קליין, ליוויס ועוד ועוד, וכן חנויות קוסמטיקה, מזון מהיר ובתי קפה. פתוח כל יום מ- 10:00 עד 20:00.

נסיעה של 63 ק"מ, שעה.

.
אחרי כמה שעות, כולם היו מרוצים. יצאנו בשלל גדול, והמשכנו בדרכנו ל- Shopping Center Le Due Torri, לארוחת קלה והצטיידות במצרכים לדירה. בדרך התחיל גשם, שהפך למבול של ממש ככל שהצפנו לכיוון אגם מאג'ורה, ולא הפסיק לרגע במשך כל הנסיעה למקום הלינה שלנו.

.

וזה המקום לציין, שלחלק השני של הטיול, בחרתי בדירה מקסימה הצופה על האגם. למעשה, זו הייתה פעם ראשונה שהזמנתי מקום לינה שאינו מלון (פרט לכפר הנופש בו היינו בטיולנו בהולנד), וקיוותי לטוב. המקום נקרא – Heart Lake Apartment – דירת 90 מטר, בעלת שני חדרי שינה (באחד – מיטה זוגית, ובשני – שתי מיטות בודדות), סלון מרווח עם ספה נפתחת, ומטבחון מאובזר. בנוסף הדירה כוללת שני חדרי אמבטיה ושירותים, יתרון חשוב בהתארגנות המשפחתית שלנו. שורה תחתונה – נשמע ונראה מבטיח, כך שהזמנתי את הדירה הזו לשלושה לילות.

.

כמה חודשים אחרי ההזמנה ראיתי להפתעתי חיוב בחשבון הבנק. יצרתי קשר במייל עם בעל הדירה, ושאלתי מדוע חוייבתי אף על פי שתנאי ההזמנה היו תשלום בהגעה עם אפשרות ביטול, ומעבר לכך, מדוע לא נשלחה אלי כל הודעה בגין החיוב. הוא ענה שחלה טעות, ובאמת לא הייתי אמורה לשלם כעת, והציע לי כפיצוי 60 יורו (שמהווים למעשה את ההפרש בין הזמנה עם אפשרות ביטול להזמנה ללא אפשרות ביטול). מכיוון שהתשלום כבר בוצע, הסכמתי. כעבור כשבוע ההחזר בוצע. אגב, באופן מוזר, ההזמנה שנעשתה דרך hotesl.com נשארה בסטטוס “לתשלום בעת ההגעה”, ולכן במקביל יצרתי קשר גם עם hotels.com בכדי ליידע אותם שבעל הדירה כבר גבה את התשלום, ושלא יבצעו בטעות חיוב כפול. אני רוצה להאמין שמקרה זה הוא אינו התנהלות קבועה של בעל הדירה, אלא באמת נבע מטעות, אבל מצאתי לנכון לספר לכם על כך בכדי להדגיש כמה חשוב לעקוב היטב אחרי ההזמנות שמבצעים והחיובים בגינן.

.

כבר 21:30, השמש שקעה כבר מזמן, חשוך והגשם לא מפסיק לרדת. בעל הדירה שלח לי מבעוד מועד את כתובת הדירה וקוד הכניסה, וציין שניתן לחנות בתשלום במגרש ממול, או במתחם חינמי שמרוחק ממנה כ- 250 מטר. אבל עוד לפני שהתפננו לחשוב היכן לחנות, האתגר הראשון היה למצוא את הדירה...

.

אנחנו נוסעים לאיטנו בכביש ומנסים לבחון את האזור. לפתע ה- waze מודיע “הגעת ליעד”. וואלה? אתה בטוח? אנחנו נמצאים באמצע רחוב של חנויות ובתי קפה...אבל ה- waze לא עונה :-)
.

כולם מסתכלים עלי – אז איפה הדירה בעצם?
“אין לי מושג”, אני עונה לבעל ולילדים, שמצפים למוצא פי “הכנסתי את הכתובת שבעל הבית נתן, וה- waze החליט שהגענו”.
“טוב, אין ברירה, תיכנסי לבית קפה הקרוב, ותשאלי”, הבעל מציע.

.

נשמע כמו רעיון טוב, פרט לזה שיורד מבול כאילו שופכים עלינו מים מדליים (לא נורא, אז “קצת” התרטבתי), וחבורת הבחורים שנמצאת בבית הקפה בקושי יודעת אנגלית. מנסים איכשהו לתקשר, הם מכניסים את הכתובת שיש לי לגוגל מפות, והסמן מראה שאנחנו ביעד..וואלה מוזר. “אולי את צריכה להמשיך עוד 2-3 בניינים קדימה”, הם אומרים.

.
אני מודה להם, ויוצאת. ננסה לשאול במקום אחר. אנחנו חולפים על פני הבניינים הבאים, ועוצרים במלון קטן. “חבל שלא סגרתי במלון” המחשבה מתגנבת לליבי, אבל לא רציתי להדאיג את בני המשפחה, שנראו כבר ממש עייפים. האמת, רק רצינו להגיע לדירה, להתארגן על ארוחת ערב מהירה ולשקוע בשינה עמוקה. היה יום ארוך…אבל איפה הדירה הזו, למען השם?

.
הבחורה בלובי של המלון הקטן בו עצרנו, כבר ידעה לשמחתי אנגלית היטב. גם היא אמרה שהיא לא מכירה את מתחם הדירות, אבל העלתה את גוגל מפות וסימנה לי היכן הרחוב המדובר. ממש מאחורי בית הקפה...כן, כן, ההוא בו עצרתי לשאול את חבורת הבחורים.

.

טוב, אנחנו חוזרים על עקבותינו. מחנים בשדרה מול בית הקפה במתחם עם תשלום במדחן (מהמרים שלא יגיע פקח ביום גשום שכזה), ויורדים עם חלק מהמזוודות...כבר ציינתי שיורד מבול? אז ממש נרטבנו, עד שנתקלנו במקומי נחמד, שעזר לנו למצוא את המתחם הדירות וליווה אותנו עד פיתחו. הודנו לו מקרב לב. הדירה אכן הייתה בדיוק מאחורי בית הקפה, בצד העורפי של הרחוב….

.

אנחנו מקלידים את קוד הכניסה. השער נפתח למתחם דירות. עולים במעלית לקומה רביעית, ומקלידים את קוד הכניסה בקודן מיוחד, משם נשלף המפתח לדירה (הילדים מתלהבים ואומרים שזה “ממש כמו חדר בריחה”).

.
מתחם הדירות
e04d7714c67b6624eeedb89790860ada.jpg?l=6

.
.

אין מה לומר, הדירה מקסימה. נראית בדיוק כמו בתמונות. אנחנו מתמקמים במהירות, אוכלים ארוחת ערב זריזה, הבעל ואני מעבירים את המכונית למתחם החינמי (למזלנו הגשם פסק, כך שלא היה כ”כ נורא לסחוב את שאר הפקלעות שלנו לדירה) וכולנו מתארגנים לשינה מתוקה בלי לכוון שעון יקיצה למחר...

.
התמונה לקוחה מהאתר
https://www.heartlakeapartments.com/wp-content/uploads/2018/06/lago-maggiore-appartamento-per-vacanze-superior-8.jpg

.
.
יום רביעי – 24/4/2019 – סטרזה, ו...עוד קצת שופינג

.

קמנו ביקיצה טבעית לבוקר סגרירי, כשסוף סוף יכולנו להעריך את מיקומה של הדירה. מכל חלון נגלה אלינו אגם מאג'ורה היפה, עטוף בערפל. מראה קסום. תענוג לפתוח כך את הבוקר. עם כוס קפה רותח ביד, נוף מקסים והמון שלווה. Good Morning Lake Maggiore

.

.

d81b7f166cae5fb420c9aa54b05084ec.jpg?l=6
.

.
cc155b159bcf51700832df79b253acfd.jpg?l=6

.

.
אחרי ארוחת בוקר, אנחנו מתעטפים בסווטצ'ר ומעיל (איזה מזל שהתארגנו גם לימים חורפיים), ויוצאים מהדירה להתרשם מהסביבה – אנחנו נמצאים בעיירה Verbania, הממוקמת 90 ק”מ צפון מערבית למילאנו. וואלה, יפה פה !
.

.
הדירה מסתתרת בצד העורפי של הבניינים
3236c151d4436a0038c2c93e12baafaa.jpg?l=6

.

.
אוניות רבות שטות באגם, אפילו שהגלים די גבוהים היום. משנעות את האנשים ממקום למקום. הגשם ממשיך לטפטף מידי פעם. לא יאומן שבאזור אגם גארדה היה חמים ונעים, ופה כ”כ גשום.

.
.
f8d8eab394fd39287ad3eafbee10a85b.jpg?l=6

.

.
התכנון להיום היה להגיע לעיר סטרזה (Stresa) ומשם לקחת שייט לאחד משלושת האיים הבורומאים (הקרויים על שם משפחת בורומיאו, שהאיים היו בבעלותה) - איזולה בלה‬, איזולה דיי פסקאטורי ואיזולה מדרה. אבל במזג אוויר כזה לא הייתי בטוחה שזה רעיון כ”כ טוב. אז החלטנו פשוט לנסוע לאזור, ולבדוק את המצב. הדרך לשם יפהיפה, ועם כמות גשמים כזו, לא פלא שהכל כ”כ ירוק.

.
.
089ff038352fbf229cb406fdc9bab985.jpg?l=6
.
.
7a03d6daacab21529107ce095d1df301.jpg?l=6

.
.
הגענו למזח ממנו יוצאות המעבורות לאיים, והתרשמנו מיופיו, אבל חשבנו שלא יהיה כיף להסתובב ביום גשום באי, והחלטנו לדחות את השייט ליום אחר. לאלה מביניכם שיצאו לשייט, שימו לב שמומלץ לקנות כרטיסים מהמשרד הרישמי שבמקום, ולא מאלה שמציעים שייט פרטי (תזהו אותם בקלות, לבושים במדי חובלים). ניתן לקנות כרטיס לאחד האיים או כרטיס משולב. לו”ז של השייט מחולק במקום.
.
.
acbf9424e9b7cd95728b9b4a88e676d9.jpg?l=6
.
.
337d0a8a442761f5f6d23ce5f66de44a.jpg?l=6

.
.

אז אנחנו נאלצים לשנות את התכנון. מה אפשר לעשות ביום גשום? הצעתי שניסע למוזיאון אלפא רומיאו, שנמצא בפרברי מילאנו. במוזיאון יש תצוגות גדולות של מכוניות החל מתחילת המאה שעברה ועד ימינו, כולל מכוניות מירוץ, וגם סרט בארבעה ממדים על התפתחות המותג וסימולטור נהיגה. “אחרי הביקור שם נוכל לעבור בקניון IL CENTRO שנמצא ממש ממול המוזיאון”, אני מוסיפה, ועיניי הילדים בורקות משמחה. יאללה זזים.

.
כל הנסיעה טיפטופים, וכשאנחנו מגיעים לאזור המוזיאון, והילדים קולטים את הקניון שממולו, כבר פתאום לא מתחשק להם להיכנס למוזיאון המכוניות :-) “הרי היינו כבר במוזיאון BMW במינכן, כמה זה יכול להיות שונה”...חחח, היה ברור..מתבגרים.
.
טוב, פנינו לקניון, נכנסנו...וואו. מדהים...אחד הקניונים הכי גדולים שראיתי בחיי, וראיתי. כולנו עומדים משתהים. עשרות חנויות גדולות ומעוצבות. הקניון עצום, ואף שהיו בו מאות רבות של אנשים, לא היה דוחק. גם לא בקומות המזון. הכל נקי ומצוחצח, אווירת שופינג במיטבה. יש אפילו מתחם לקטנטנים ותערוכת דינוזאורים ענקיים, ששואגים וזזים…
.

בקניון יש את כל המותגים שכבר ראינו באאוטלט הקודם (כן, אפילו פרימארק), אבל למה שזה יעצור את הילדים שלי? :-) to make a long story short היינו שם עד שעות אחה"צ המאוחרות. המחירים קצת יותר זולים בהשוואה לארץ, וגם מפה יצאנו עם כמה וכמה שקיות. לארוחת צהריים הם בחרו את KFC, והיו מאושרים. אף אחד מהם לא זכר את המוזיאון. כשיצאנו שוב התחיל לטפטף, אז החלטנו לחזור לדירה ולהנות קצת גם ממנוחה. מחר יום חדש, נקווה שיתבהר.
.
.
הטיילת ליד הדירה שלנו, לקראת ערב
2d7eff4251ffb69da273ca8fb893cd88.jpg?l=6
.
.
4942dfd5e7f066e86014971d104577b9.jpg?l=6
.
.
.
יום חמישי – 25/4/2019 – הר מוטארונה ואלפילנד
.
תקוותנו נענות, והבוקר אנחנו קמים ליום בהיר. גם הגשם הפסיק, והראות הרבה יותר טובה. מעולה, כי זה היום האחרון שלנו. מחר הטיסה הביתה, ולי יש עוד אטרקציה אחת שלא רציתי לפספס.
.
הנוף מהדירה – שמיים בהירים
c4e510fce08117e5f39f103103b6e817.jpg?l=6

.

.
אנחנו אוכלים ארוחת בוקר בדירה, ויוצאים לרכב. בדרך נהנים מהמראות של הרחוב שלנו. כבר אמרתי ש- Verbania היא עיירה איטלקית שקטה ויפה? אז הנה עוד כמה הוכחות.
.
.
e1716b6c8e4dd37e9f5066e55f58134f.jpg?l=6
.
.
c08b523ab7ef706d39ed967306e9a5b3.jpg?l=6

.
.
8a55e259dcaff6d87279a0af7564c8d5.jpg?l=6

.
.
אנחנו נוסעים לכיוון הר מוטארונה (Mottarone).

נסיעה של 40 ק"מ, 50 דקות.

.
הדרך יפה ופתלתלה. לאט לאט מתקרבים להר. למרות שהדרך לא ארוכה, קחו בחשבון שבגלל כל הפיתולים, היא לוקחת זמן.
.
119a0d3137293f6afca80df598a2cf59.jpg?l=6
.
.
אחד היתרונות בלהגיע לא בשיא העונה..לעיתים היינו לבד על הכביש...
.
b68f2a0b84bdec9307064fe47e9accd9.jpg?l=6
.
.
ככל שממשיכים בנסיעה במעלה ההר, האגם מתחיל לבצבץ לו, המראה פשוט מרהיב. ירוק וכחול מתמזגים זה בזה לכדי תמונה מושלמת.
.
b12ce08c7afb35e32b4d6b49f83421c5.jpg?l=6
.
.
ואז ממשיכים, וממשיכים, ועוד קצת, ועוד...
.
cfc9abfa5cb642a2951c0b596be8fc32.jpg?l=6
.
.
ובסוף העלייה הפתלתלה מגיעים לחנייה. משם יש לעלות רגלית, במסלול קצר ודי תלול, לנקודת התצפית על אגם מאג'ורה במזרח ואגם אורטה במערב...לכן נקרא הר מוטארונה "ההר של שני האגמים". המראה מרהיב.

.
18c9936507d8a7fa8565aa10d374f3bf.jpg?l=6
.
.
אנחנו נמצאים בפסגת ההר (1491 מטר). קר פה, אבל ממש. מתעטפים במעילים, ומצלמים את האגם מכל הזוויות.
.
.
78d8d4ea36d246e573521a3edf36ccfd.jpg?l=6

.
.
caa515448a55ea9e132b3e819e2f676e.jpg?l=6
.
.
אנחנו לא היחידים שמתפעלים מהנוף
5ece016c339abfe097014279bc6deade.jpg?l=6
.
.
אגב, יש אפשרות הגעה נוספת לפיסגת ההר, במקום נסיעה ברכב. בסטרזה, במקום הנקרא קרצ'אנו (Craciano), יש רכבל שיוצא כל 20 דקות, עוצר בתחנת הביניים של הגנים האלפיניים, ומשם ממשיך לפיסגת ההר. סה"כ נסיעה של 20 דקות ברכבל. המחיר לא זול. הפרטים פה.
.
אז אחרי שסיימתי לעשות לנוף בוק, התפנינו לאטרקציה הכיפית של המקום...Alpyland מגלשות הרים חביבות מאוד. מומלץ! המחירים ושעות הפעילות מופיעים כאן.
.
.
התמונה לקוחה מאתר אלפילנד (כך המקום נראה בימי שמש)

.
.
אחרי שני סיבובים במגלשת ההרים, אנחנו חוזרים לרכב, וממשיכים בנסיעה מצידו השני של ההר, בדרך המובילה לסטרזה. למרות שנראה שאנחנו נוסעים ביער ציבורי, באמצע הדרך יש בוטקה, שגובה מכל רכב שעובר בכביש זה – 10 יורו.
.
.
1477381050cbccc04c47cab904c9c9cb.jpg?l=6

.
.
הירידה מההר לכיוון אגם מאג'ורה והאיים הבורומאים

a8b3715ef34149fda691404f61b5c7f2.jpg?l=6
.
.

וכך אנחנו חוזרים לסטרזה, שנחשבת לאחת העיירות היפות לחופי אגם מאג'ורה, ולא בכדי. הטיילת אריסטוקרטית, משובצת במלונות גרנדיוזיים, ועטופה בריאות ירוקות וצמחייה צבעונית.
נסיעה של 20 ק"מ, 35 דקות.
.
.
גראנד הוטל, אחד המלונות המפוארים אם לא ה-
9be1201d8a636f07015ac2297bb1298f.jpg?l=6

.
.
3239d1e4c6ab91e10f599eccb3159851.jpg?l=6
.
.
5d362136a05e1bf88c31e2d78687bf2a.jpg?l=6
.
.
עצרנו ליד המזח בניסיון חוזר להגיע לאיים הבורומאים. אבל מה לעשות, גם הפעם מזג האוויר לא בישר טובות, ולאור השמיים הקודרים והגשם שהחל מטפטף שוב, החלטנו ברוב קולות (אני הייתי היחידה שהצביעה בעד) לוותר גם הפעם.
.
.
גם הגשם לא מצליח להסתיר את יופיה של סטרזה
9f5957929e67cbaa1f28056e4b0e66b7.jpg?l=6
.
.
השארנו את הרכב ב- Parking Piazza Marconi, מגרש פתוח בו חונים אלה שעולים על המעבורת לאיים (חנייה במדחן, 8 יורו לכל היום), ויצאנו לשוטטות ברחובותיה הצרים של העיירה בין בתי הקפה, המסעדות ושלל חנויות המזכרות. בחרנו באחת המסעדות לארוחת הצהריים איטלקית אמיתית, ונהננו ממרק טעים, מבחר פסטות ופיצות נפלאות.
.
.
24d38d2ae74994826eccf22e267fdf38.jpg?l=6
.
.
בדרך חזרה לרכב, ראינו את איזולה בלה מרחוק, ולי נשאר רק לדמיין את הארמון, הגנים מטופחים והטווסים הצחורים שמסתובבים באי...תהיה לנו סיבה טובה לחזור בעתיד, חשבתי לעצמי.

.
איזולה בלה (האי היפה) – לראותו מרחוק בלבד, דרך מסך ענני גשם
da7c657f4b499ae4cee32a40f183aa0a.jpg?l=6

.
.

עשינו את הדרך חזרה לדירה, בידיעה שמחר היום האחרון, אורזים ומסיימים עוד טיול משפחתי מוצלח...אז, עוד לא ידענו איזו הפתעה מזמן לנו היום הבא...תתכוננו לטוויסט בעלילה.

.
אזור המזח, אוטוטו השקיעה
09d38e5a00028ee44ede2a01bd8bd06b.jpg?l=6
.
.
.
יום שישי – 26/4/2019 – החזרה הביתה (האמנם?)
.
קמנו בבוקר מוקדם, לאריזות אחרונות. אחרי ארוחת הבוקר נפרדנו מהדירה המקסימה שלנו, העמסנו את המזוודות ברכב, ונסענו לכיוון מילאנו.
נסיעה של 70 ק"מ, שעה.
.
הטיסה אמורה לצאת ב- 13:30, נחיתה בקייב ב- 17:30 ואחרי קונקשיין קצר של שעתיים, טיסה חזרה ארצה ב- 19:30 שנוחתת בבן גוריון ב- 22:30, לסופ”ש התאוששות בבית.
.
.
הגענו בזמן לשדה התעופה במילאנו, החזרנו את הרכב במתחם SIXT ונכנסו לאולם הנוסעים לצ'ק אין ומסירת המזוודות. הכל כשורה, יש לנו אפילו זמן לארוחת צהריים. לא ברור איך הזמן עבר כ”כ מהר, אבל מפה לשם פתאום שמנו לב ששעת ההמראה מתקרבת, והזדרזנו לדלפק הבידוק הבטחוני. רק ששם היו מלאאאא אנשים. כשהגענו סוף סוף לדלפק הדרכונים, נשארו לנו 10 דקות להמראה. אוי !
.
בודק הדרכונים הסתכל על כרטיסי הטיסה, ואמר בבהילות “כדאי שתזדרזו, יש לכם עוד דרך עד ה- gate….והוא לא צחק. ממש לא...פתחנו בריצה מטורפת (טוב, בוא נודה על האמת – הבעל והילדים רצו, אני הזדחלתי מאחור...בכל זאת הרגע אכלנו ארוחת צהריים)...
.

אחרי 5 דקות ריצה שנראו לי כנצח (מי לעזאזל תקע את ה- gate הזה כ”כ רחוק), כשכל הסובבים מסתכלים על המשפחה המוזרה ששועטת במסדרון, הגענו לבורדינג, רק כדי לראות שהוא בכלל עוד לא נפתח. בעוד אנחנו מנסים להסדיר נשימה ולסדר את השיער הסתור (טוב, בעיקר אני..הילדים הלכו מייד להטעין את הסלולרי בנקודות החשמל, והבעל נראה כאילו היה מאז ומתמיד פה ב- gate...תזכירו לי בפעם הבאה להיכנס קצת לכושר לפני הטיול), נשמע הכרוז אומר “טיסת אוקראינה איירליינס ממילאנו לקייב, תמריא בעוד 3 שעות עקב עיכוב בהגעה מהיעד הקודם...איתכם הסליחה”.
.
מה? מה?
OMG!
עזבו את זה שהרגע רצתי 5 דקות רצופות, בלי תכלית...הקונקשיין שלנו הוא של שעתיים !
.
- ”שמעתי נכון?” אני פונה לבעלי
- “כן” הוא מילמל
- “יחכו לנו, נראה לך”?
- שקט רועם מהכיוון שלו...
.
אני מסתכלת על הילדים. הם כבר שקועים עמוק במסכים שלהם. מבחינתם קיבלו במתנה 3 שעות גלישה. לא הטרדתי את מנוחתם בשלב זה...אולי עוד נצליח לגשר על הפער. אופטימית, נכון? טוב, אין הרבה מה לעשות. דיילות הקרקע לא נותנות תשובה ברורה, ומציעות שנשאל במטוס את דיילות האוויר.
.
כעבור 3 שעות הבורדינג מתחיל. אנחנו במטוס, אבל גם לדיילות האוויר אין מושג מה יהיה עם טיסת ההמשך שלנו. על אף שיש עוד נוסעים רבים שלהם יש טיסת המשך מקייב, אנחנו היחידים שממשיכים לתל אביב. אז דיה לצרה בשעתה...אולי המטוס יצליח להגיע מהר יותר לשדה בקייב ויעכבו מעט את טיסת ההמשך? הזמן חולף. במקום לנחות ב- 17:30 אנחנו מגיעים כמעט ב- 20:30...והטיסה לישראל? יצאה...כן, לפני שעה.

.

אוספים את המזוודות, הילדים כבר מבינים שפיספסנו שלא באשמתנו את הקונקשיין, וצריכים לעלות לדפלק החברה להוציא כרטיסי טיסה חדשים. אבל פה הסאגה רק החלה…

.

עולים לקומה מעל, כבר כמה עשרות אנשים עומדים לפנינו, מחכים גם הם לכרטיסים חדשים, כי כאמור לרבים הייתה טיסת המשך. והנה, שעתיים (!) אחרי, הגיע סוף סוף תורנו. הללוייה.

.

- “אנחנו זוג פלוס 3, הטיסה ממילאנו לא יצאה בזמן, ולכן פיספסנו את הקונקשיין לתל אביב” אנחנו אומרים לבחורה בדלפק, שנראית מותשת כמעט כמונו

- “נראה מה אפשר לעשות” היא אומרת בטון לא מעודד בכלל

- “אז יש שתי אפשרויות” המבט שלה לא מבשר טובות “טיסה ישירה ביום שני בבוקר מקייב לתל אביב”
- “רגע, אבל היום יום שישי….” אני בהלם קל
- “או טיסה ביום ראשון בבוקר, מקייב לחרקוב (?), עם קונקשיין של 10 שעות (!!) והגעה לתל אביב ב- 5 לפנות בוקר”
- “רגע, אבל היום יום שישי….” הבעל בהלם גדול יותר
- “נכון, אבל אלו שתי האופציות שיש...כל הטיסות לפני כן מלאות”
-”מה? איך יכול להיות?”
- “כן, מצטערת...יש ארבע טיסות לתל אביב, אבל הן מלאות. אין מקום, אפילו לא בביזנס”
.

ה ז י י ה !! מסתבר שישראלים רבים חוזרים מחופשת הפסח שלהם חזרה לישראל, דרך קייב …
מה עושים? אני שואלת את בעלי...קרוב ל- 23:00, קמנו היום מוקדם לטיסה, אנחנו מותשים ורק רוצים להגיע הביתה אחרי טיול אינטנסיבי למדי, אבל שתי האופציות פשוט גרועות.

- “טוב, אז אולי נתפצל? ”
- “יש לי מקום אחד למחר. השאר יצטרכו לחכות ליום ראשון או שני, מה אתם בוחרים?”
לרגע חשבתי שאולי אני חולמת. כזה דבר עוד לא קרה לי. אבל עשרים האנשים שעמדו מאחורי בעצבנות קלה, מחכים שנסיים והבחורה תתפנה לסייע להם למצוא טיסה חדשה, הבהירו לי שהכל אמיתי. פשוט סיוט.
.

התייעצות קלה, ובחרנו באפשרות השנייה. טיסה לא ישירה ביום ראשון בבוקר, כי אין מצב שאנחנו נשארים פה עד יום שני…
.
הבחורה הוציאה לנו כרטיסי טיסה חדשים – משודרגים לביזנס, נתנה לנו וואצ'ר לארוחת ערב בשדה התעופה, והכווינה אותנו לדלפק אחר “שם יתנו לכם את הכרטיסים למלון קרוב, בו תשנו בשני הלילות הבאים, על חשבוננו” היא אמרה.
.
נו יופי...ועכשיו נותרה רק שאלה אחת – איפוא זה חרקוב?!?
אבל כבר היינו כ”כ מותשים, שכל מה שרצינו היה להניח את הראש ולישון. מחר כבר נחשוב על כל הדברים יותר לעומק.

.
אז אחרי שיצאנו קצת מההלם, והפנמנו שאנחנו פה בשלושה ימים הקרובים, הלכנו לאכול ארוחת ערב מאוחרת עם הוואצ'ר שנתנה. מסעדה קטנה בשדה התעופה, שהתחשבה בנו ובמקום הסטנדרט שכלל נקנקיות לא כשרות ועוד שאר מאכלים לא רלוונטיים, המלצרית החביבה הגישה לנו פיצות טעימות ושתייה.

.
סיימנו, לקחנו את המזוודות, והלכנו לכיוון השאטל שאמור היה להוריד אותנו במלון. יש לציין ששדה התעופה בשלב הזה, היה ממש נטוש. מוזר, אף פעם לא ראיתי אולם נוסעים ריק שכזה. עמדנו בתחנה וחיכינו, האוטובוס הגיע, ואחרי נסיעה של 3 דקות, עצר לפני המלון.

.

נכנסנו לקבלה. “על חשבוננו” מסתבר שהיה חשבון מאוד מצומצם. המלון היה, איך אגדיר את זה, סובייטי הארד קור משנות ה- 60. אעניק לו שני כוכבים. הבחורה בדלפק הרימה את עינייה לעברנו.
“יש לנו וואצ'ר משדה התעופה. הפנו אותנו לפה עד הטיסה”

“אוקיי” היא התאמצה לדבר באנגלית, מחפשת לנו חדרים “השאטל לשדה התעופה מחר יוצא כל רבע שעה”

“אנחנו פה שני לילות, הטיסה שלנו רק ביום ראשון”

היא הפסיקה את החיפוש במחשב, והסתכלה עלינו שוב (רק אני פירשתי את מבטה כרחמים?)

“הנה המפתחות. שני חדרים. זוג ושלישייה. אותה קומה. ארוחת הבוקר מוגשת פה, בסוף המסדרון”
.
ניסינו להידחק יחד עם המזוודות לתוך המעלית הפיצפונת. אין סיכוי. התפצלנו.
הגנבתי מבט מהצד לילדים. הם בהלם. מוחלט.
אנחנו יוצאים מהמעלית לתוך מעין פאטיו קומתי שיש בו ספה גדולה מאוד, ספק כחולה ספק ירוקה, שידעה ימים טובים יותר, ולידה בר מים בסגנון תמי 4 (??)
אם לא היינו כ”כ שפוכים הייתי נקרעת מצחוק, או מבכי, או משניהם יחד. לפני 24 שעות עוד היינו בצפון איטליה בדירה המקסימה שלנו, מדמיינים שלמחרת אנחנו בדרכנו הביתה. איך הגענו לפה?

.
אנחנו נכנסים לחדרים, ועוצרים. הכל ישן, מאוד. על השטיח לא הייתי מעזה לדרוך בלי נעלים, הברז מטפטף קלות ודלת הפלסטיק של המקלחת לא נסגרת עד הסוף, כמו יוצאת עוד מעט ממסלולה. והוילונות, אוי הווילונות, אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי...אבל כשהזזתי את אחד מהם, נפל ג'וק קטן מבין הקפלים. מייד הסחתי את דעתן של הבנות, שלא יבחינו...איך נישן פה? דימיינתי פרק מהישרדות….

.

“אז זה החדר?” הן הסתכלו עלי בשוק

“כן, לא נורא. זה מה יש ועם זה ננצח” השבתי, מנסה לשדר אופטימיות

“עד יום ראשון?” הן ענו

“כן, נסתדר. מחר הכל יראה טוב יותר. אבל תראו, המצעים ממש נקיים, וגם המגבות. גם יש מים חמים”

העייפות ניצחה. התארגנו לשינה ופשוט התרסקנו על המיטות.
.
.
יום שבת – 27/4/2019 – קייב !
.
קמנו בבוקר קצת יותר אופטימיים. אנחנו בקייב, מי היה מאמין?!
נתנו לנו לימונים, בואו נעשה לימונדה ! שני טיולים במחיר אחד. יש דברים גרועים יותר, נכון?
.

אז אולי המלון לא משהו, אבל לא נורא, ניסע לעיר ונהנה מהיום. בדיעבד גם הרגשתי שלינה במלון כזה מכניסה את כולנו לפרופורציות..כך הילדים ידעו להעריך יותר את המלונות שאני בוחרת, ושהשקעה כזו היא לא טריוויאלית, כי יש גם אפשרויות אחרות...
.
סיימנו מהר את ארוחת הבוקר. דלה אבל סבירה, והלכנו לקבלה. הבחורה שם הייתה ממש נחמדה. אף על פי שלא ידעה לדבר כ”כ טוב באנגלית, הסבירה שתוכל לארגן לנו נהג שייקח אותנו למרכז, ואף יקבע איתנו את שעת האיסוף כדי שלא נסתבך בחזרה. כסף אוקראיני, לא היה לנו, ולא רצינו לפרוט ליום אחד. אז סגרנו מחיר ביורו, וחיכינו לנהג.

.

הנהג אסף אותנו, ולמרות שלא ידע מילה באנגלית (שמנו לב שרוב נותני השירותים בהם נתקלנו בקייב לא ידעו כ”כ טוב אנגלית אבל היו מאוד חביבים), הסביר לנו בפנטומימה שהוא לוקח אותנו למרכז העיר.

.

40 דקות אח”כ (היו הרבה פקקים) הוא עצר, והוריד אותנו ליד אחד הסמלים המוכרים של קייב –פסל אמא מולדת (Rodina Mat). לפני שנפרדנו הוא נתן לנו כרטיס ביקור של נהג אחר, ואמר לנו ליצור איתו קשר, כי הוא יודע אנגלית ויבוא לאסוף אותנו חזרה למלון, ואף ייתן לנו 5 יורו הנחה בתשלום.

.
הודנו לו, שילמנו ויצאנו מהמונית. איזה שוני מאיטליה. אשכרה טיול אחר :-) קודם כל מזג האוויר היה חמים לגמרי, שינוי מרענן משלושת הימים הסגריריים שעברנו באגם מאג'ורה, ושנית – הנוף. הכל גדול ומוזהב. אין אפשרות לטעות – אנחנו באוקראינה.

.
db93ce685fd3613b3a1d8b77df52b586.jpg?l=6
.
.

פסל אמא מולדת מדהים בגודלו, כמעט בלתי נתפס, ונראה ממרחק רב ביותר. הוא נחנך במאי 1981 במהלך חגיגות יום הניצחון ה- 36 לציון סיום מלחמת העולם השנייה, ומעוצב בדמות אשה (גברית למדי) המניפה בידה הימנית חרב ובידה השמאלית אוחזת מגן, שעליו סמל ברית המועצות. גובהו של הפסל מעל 60 מטרים והוא עומד על בסיס שגובהו 40 מטרים. סה”כ 500 טון של פלדה. מרשים ביותר. פשוט לעמוד ולהשתאות למראה העוצמתיות הזו.

שימו לב לגודל האנשים ביחס לפסל
aed74e0fdf1b93a1c4c272b7a5129f2a.jpg?l=6

.
.
הפסל, שנקרא גם אשת הברזל, הוא חלק מ”מוזיאון המלחמה הפטריוטית הגדולה”, הנמצא למרגלותיו, ומתעד את המלחמה בין גרמניה לבריה”מ, כך שמסביבו ניתן לראות כלי תחבורה עתיקים ששימשו במלחה"ע השנייה (טנקים, מטוסים ומשוריינים) ואנדרטאות לזכר הנופלים. לצערי, מכיוון שלא קראתי על העיר כהכנה לטיול (מי אמר “טיול בהפתעה”?), לא הייתי מודעת לכך שבפסל החלול יש גם מעלית לתצפית מרהיבה על כל קייב, ולכן פיספסנו אותה. אז אם אתם בסביבה, אל תוותרו על ההזדמנות לראות את כל העיר ממבט הציפור.

.
מצליחים לקלוט את מימדי הילד ביחס לאנדרטה?
75c5efe766984f3a779ffcb2136c89f3.jpg?l=6
.
.
a07ed8f80d6344e7a9925e86a90d719b.jpg?l=6
.
.
d0a1a26f4ae2db9d1e0f7055b818ed75.jpg?l=6
.
.
לאורך כל המסלול יש מייצגים המתארים סצנות מהקרבות. הפסלים עצומים ועוצמתיים. אנשים מגיעים, מניחים זרים, נושאים תפילה חרישית וממשיכים בדרכם.

.
0d100bdf18af09011b95ccb880e415e7.jpg?l=6
.
.
689ad1b56db9e81f3c95314af0d10eaa.jpg?l=6
.
.
e68d244eced3db2dc5827f6c1ce98b92.jpg?l=6
.
.
אנחנו יוצאים מהמתחם, והולכים לכיוון מה שנראה לנו כמרכז העיר. העייפות כבר ניכרת, כי בכל זאת אנחנו כבר אחרי 10 ימי טיול, אז החלטנו לקחת את הזמן באיזי, בלי הרבה תכנונים, ולספוג את מראות העיר as is.

.
3cab7e8ed8797531bd3ebe7bf35ef07f.jpg?l=6

.
.
b73353f61523ec794cbf1b896b1c109c.jpg?l=6
.
.
הדרך מלאה בכנסיות מקושטות ומוזהבות, וההבדל בין האנשים “הפשוטים” שברחוב ובין ההוד של המבנים, מייד ניכר לעין. עוד דבר שקולטים במהירות הן מכוניות היוקרה הרבות שברחובות. יגואר, פורש, לקסוס...בדרך חזרה שאלנו את הנהג לפשר הפאר של המכוניות, והוא ענה שזה ההבדל בין אנשי הממשל המושחתים לשאר העם.
.
.
cd5b7e66b305575cc0acb62956ba6bcf.jpg?l=6
.
.
0b05136e2a643c329966d88e3b91c433.jpg?l=6
.
.
fa04168a72a826f6144ba97d547cec4b.jpg?l=6
.
.
a9847ddbbc77a9dfcef0ca6cbca4b2fb.jpg?l=6
.
.
אנחנו עוברים בדרכנו למרכז, על פני פארק ירוק וגדול מאוד. הרבה עוברי אורח מטיילים בין שביליו, ואין זה פלא, סופ"ש הגיע והיום החמים הוציא רבים מבתיהם.
.
4352c29a3f25ec05af4fc1743242ea8c.jpg?l=6

.
.
אח”כ אנחנו עוברים ליד בניין הפרלמנט האוקראיני.
.
2885a0753efccefd7e4ac4d7739cc49b.jpg?l=6
.
.
כשהילדים אומרים שהעמודים מזכירים להם קיורטוש (וואלה צודקים), אנחנו מבינים שזה הזמן לחפש מקום לארוחת הצהריים.

f67dfa818f001dc92067743c03467acb.jpg?l=6
.
.
פותחים את הטריפאדוייזר ומחפשים מסעדות. על המסך מופיע היצע גדול מאוד, ואנחנו שמחים לגלות שיש בסביבה גם סניף של מסעדת Vapiano האהובה עלינו. למי שלא מכיר, מדובר על מסעדה איטלקית מקסימה, בה כל המנות מוכנות לנגד עיניכם, בעודכם בוחרים את התוספות למנה. סניפי הרשת נמצאים בערים רבות באירופה, ובכל מקום בו דגמנו אותה לא התאכזבנו.
.
אבל לפני שאנחנו מגיעים ל- Vapiano אנחנו עוברים בכיכר העצמאות (Maydan Nezalezhnosti), הכיכר המפוארת והמרכזית של קייב. מלאת פסלים, מזרקות, ואובליסק אחד עצום שבראשו המלאך מיכאל, פטרונה של העיר. כיאה ליום שבת בצהריים, הכיכר מלאה אנשים, נשים וילדים, וברחבה קבוצת נערים ונערות רוקדים לצלילי מוסיקה קצבית. האווירה קייצית, צעירה וכיפית.
.
.

.
.
אנדרטת ארבעת אחים (שלושה גברים ואשה אחת), שלפי האמונה ייסדו את קייב
6ad432338d9c4dcb045eb6e497be96c4.jpg?l=6 .
.
15d7fbaa65a3ed9186737ddde654d14f.jpg?l=6
.
.
את הכיכר חוצה רחוב חרשצ'אטיק (Khreshchatyk), שהוא למעשה מדרחוב ראשי גדוש במסעדות, בתי קפה, דוכני גלידה, חנויות מותגים...אנחנו חולפים על פני סניפים גדולים של זארה, מנגו, נייק, אדידס, מעיפים מבט בחלונות הראווה ונרתעים – הכל יקר.
.
.
והנה סוף סוף אנחנו מגיעים ל- Vapiano, ומתוודעים בפעם הראשונה למחירים המצחיקים של אוקראינה. ארוחה כיד המלך, כולל מנות ראשונות וקינוח עלתה לנו – 150 ש”ח. לחמשתנו. מדהים.
.
.
b8331da8b466c2bd0e79f3f3b63c1080.jpg?l=6
.
.
13a8f63360649ceaeb1dbb5df95da025.jpg?l=6
.
.
אחרי שסיימנו את הארוחה, חזרנו לשוטט במדרחוב חרשצ'אטיק, התרשמנו מהחנויות ונכנסנו לקניון TSUM שממוקם במרכזו, בבניין מרשים. הקניון מציג מבחר גדול של חנויות ומותגים יוקרתיים, המחירים גבוהים ביותר, אז אנחנו רק עושים window shopping וממשיכים לקומה העליונה.

.
.
026a5be7fe4c42f9bc3140403035b886.jpg?l=6
.
.
לפעמים הגודל כן קובע
4c1266dcab8bb9c291f1656f63c18aeb.jpg?l=6
.
.
ef1b12f8d0d1f2b7756c73fcd931915c.jpg?l=6

.

.
שם בקומה העליונה, יש יציאה למרפסת עם תצפית מקסימה על המדרחוב השוקק.
.
348f7c218a4e9f34c4f62de0ae9d70a0.jpg?l=6
.
.
576093946ae760bc6a2453a04be6a57d.jpg?l=6
.
.
אנחנו יורדים מהתצפית וחוזרים לאזור כיכר העצמאות, אך הפעם מצידו השני של רחוב חרשצ'אטיק, כך שאפשר לראות אותה במלוא תפארתה.
.
ברקע מלון אוקראינה
0054176fccbd7a229a72a4dbc591e8ee.jpg?l=6
.
.
בכיכר נמצא גם מרכז קניות תת-קרקעי בשם "גלובוס", שכיפות זכוכית גדולות מאפשרות חדירת אור יום אליו. יש גם מזרקות מקסימות, ועמוד גלובוס גבוה המסמל את נקודת האפס, ממנה נמדדים כל המרחקים באוקראינה.
.
54ac20d994c235c6f0992af7902e495f.jpg?l=6
.
.
ad5554a078d574bf649b196bb298cb49.jpg?l=6
.
.
זהו הטיול שלנו בעיר הסתיים, קייב – למרות הכל – נעמת לנו מאוד. אולי עוד נתראה בעתיד, בצורה מתוכננת יותר :-)
לארוחת הערב הילדים בחרו את מקדונלדס (60 ש”ח..לחמשתנו !..לא להאמין), והנה כבר מחכה לנו נהג המונית החביב, ומחזיר אותנו למלון. מחר שבים הביתה..אבל היה עוד שינוי קטן בתוכניות...
.
.
4a15aa44b8897eb720b8ad0e12f872de.jpg?l=6

.
.

יום ראשון – 28/4/2019 – החזרה הביתה !
.
כבר הבנתם שהמלון שהופננו אליו, לא היה מלון החלומות שלנו...אז שינת הלילה עברה בעיקר בציפייה שהלילה כבר יסתיים, ונעוף ממנו הכי מהר שאפשר.
.

קמנו בבוקר כבר ארוזים ומוכנים. ארוחת בוקר זריזה, ומגיעים לשדה התעופה. כרטיסי הטיסה כאמור היו משודרגים לביזנס, כך שמייד אחרי מסירת המזוודות, הפנו אותנו לטרקלין VIP. פינוק אמיתי – שתייה, אוכל, חטיפים, קינוחים, הכל חופשי.
.
בינתיים היה לנו זמן לחקור קצת על חרקוב, אליה אנחנו טסים עכשיו ל- 10 (!!) שעות קונקשיין. אז הסתבר לנו שזו העיר השנייה בגודלה באוקראינה אחרי קייב, ושהיא מהווה אחד ממרכזי התעשייה, התרבות וההשכלה החשובים במדינה. נו, טוב.

.
הטיסה הייתה חוויה, לנו ולילדים. פעם ראשונה בביזנס. איזה מעבר חד - מהמלון האיכסה למחלקה בה איך שהתיישבנו קיבלו את פנינו בשמפניה ולילדים נתנו מיצים סחוטים. לפנק,לפנק, לפנק. חייכנו מאוזן לאוזן. אם כבר עיכוב, אז ככה ראוי שנחזור הביתה. מקבלים תפריטים, בוחרים את המנות. כולנו בהיי.
.
.
טיסה קצרה של שעה וחצי, ואנחנו נוחתים, בשדה תעופה קטן. מסוע אחד, כל הנוסעים לוקחים את המזוודות ומתפזרים, ורק אנחנו מתכוננים לשעות של המתנה. עוד שאלנו את הילדים אם מתחשק להם להסתובב קצת בעיר, אבל כולם ענו פה אחד שהם כבר עייפים ורוצים להישאר בשדה התעופה. האמת, גם לנו כבר לא היה כ”כ כח ורק ציפינו להגיע הביתה. הרגשנו כאילו עברה שנה מאז שעזבנו את הארץ בדרך לצפון איטליה.

.
קצת חששנו שהילדים ישתעממו אחרי כמה שעות, ואז כבר יהיה מאוחר מידי לצאת למרכז העיר, אבל הם גילו בגרות ועמדו בזה בגבורה...אין ספק שגם הווי פיי עזר, ותודה לאלוהי האינטרנט. גם בשדה התעופה מחירי המסעדות היו מצחיקים. אכלו ושתינו ללא הפסקה במחירים מגוחכים.
.
סוף סוף הגיע הזמן למסירת המזוודות, אנחנו עוברים את הבדיקה הבטחונית ונכנסים לטרקלין ה- VIP. פה הוא אפילו יוקרתי יותר. מנשנשים, מנשנשים, ומחכים לטיסה שאמורה לצאת ב- 21:00. ראשוני הנוסעים כבר מתחילים לעבור את הבורדינג, ופתאום אחרי 5 דקות חוזרים. אנחנו מסתכלים בסקרנות מבעד לחלונות הכהים של הטרקלין, ומנסים להבין מה קורה...דיילות הקרקע מקבלות הודעה בקשר, האנשים נראים מופתעים, ואנחנו מבינים שקרה משהו..מה עכשיו??!?

.

אז מתברר שיש תקלה במטוס. הכרוז מודיע “טיסת אוקראינה איירליינס לתל אביב נדחית ב- 3 שעות”...די, אתם לא רציניים נכון? אז הם כן. מאוד. התנחמנו בזה שעדיף לא לעלות על מטוס שגילו בו תקלה, ושבעוד הנוסעים האחרים "מתייבשים” על הכיסאות, אנחנו מתפנקים בטרקלין על כורסאות עור, עם אוכל ושתייה חופשי...הא כן, וגם ווי פיי ...שזה בערך כל מה שעניין את הילדים. מי אמר שזה לא טוב שהם מכורים?...חחח

.
ec8d52ca93904f0c8dea8bd5db85f286.jpg?l=6
.
.

בסופו של דבר הטיסה יצאה לקראת חצות. אנחנו עולים לביזנס, מקבלים תפריטים לארוחת ערב, נהנים מארוחה טעימה, ומייד שוקעים בשינה עמוקה. שלוש שעות אחרי, ואנחנו כבר רואים את אורות תל אביב מרחוק. איזה כיף ! הגענו הביתה ! את הטיול הזה בטוח שלא נשכח.
.
להתראות ביעד הבא !
.

d5f183fdc7b3bdb1279fe7d3f0013e4e.jpg?l=6

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של סיון רביבו?

‹ הפוסט הקודם
חופשת טרום כריסמס, ורשה דצמבר 2018
חופשת טרום כריסמס, ורשה דצמבר 2018
מתוך הבלוג של סיון רביבו
04-01-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של סיון רביבו »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תענוג לקרוא פוסטים שלך..

השב  · 
*** העולם הוא ספר, ואלו שאינם מטיילים קוראים רק דף אחד (אוגוסטינוס) ***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

פוסט מקסים

השב  · 
*** העולם הוא ספר, ואלו שאינם מטיילים קוראים רק דף אחד (אוגוסטינוס) ***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

איזה בלוג מושקע!

השב  · 
*** העולם הוא ספר, ואלו שאינם מטיילים קוראים רק דף אחד (אוגוסטינוס) ***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

איזה יעד מדהים!

השב  · 
*** העולם הוא ספר, ואלו שאינם מטיילים קוראים רק דף אחד (אוגוסטינוס) ***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

חתיכת טיול יצא לכם :-)

mipkin
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 
*** העולם הוא ספר, ואלו שאינם מטיילים קוראים רק דף אחד (אוגוסטינוס) ***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

סגור
×