ברזיל ,ארץ טרופית יפה יומן טיול מנאוס ואמזונס

תמונה ראשית עבור: ברזיל ,ארץ טרופית יפה יומן טיול  מנאוס ואמזונס - תמונת קאבר
דגל ברזיל באמזונס (הדגל המקורי הוא בצבעים ירוק צהוב)

מנאוס ,אמזונס ומה שבאמצע

יומן טיול ,הרפתקאה של 5ימים בלב הג'ונגל

על קצה המזלג ..

יצאנו לטיול בברזיל ,בעקבות הבת שלי ליהיא שהשתתפה באולימפיאדה הפראלימפית בריו 2016 כשנודע לנו על השתתפותה במאי 2015 ,שכנעתי את בנזוגי שיחיה יניב "לקפוץ איתי לריו " לראות את הילדה משחקת ועל הדרך גם לטייל. רכשנו כרטיסים תשעה חודשים מראש והתחלתי לתכנן את הטיול המאוד נוח וקונבנציונאלי שלנו. אבל כאמור לתוכניות יש מנהג משלהם להשתנות והטיול המאוד נוח ואורבני שלנו שונה מקצה לקצה ממש זמן קצר לפני הנסיעה .

דליה,אמא של גל ששמעה את תוכניתי אמרה לי : השתגעת ,את טסה לברזיל "ואנס אין אה לייף מתכוונת להישאר באזור אחד קרוב לחודש? יאללה בואו תצטרפו אלינו אנחנו נוסעים לטייל בברזיל !!

תכניות שמתוכניות , הכל פרח באוויר ושונה באחת בסופנטניות של בני עשרים בעזרתה של חן ,הבת של דליה שעזרה לנו מאוד מאוד בהזמנת טיסות פנימיות בחברת GOL והזמנת מלונות בברזיל ,יצאנו לדרך .

לאחר שהות בת לילה בריו ,נפגשנו עם דליה ויוסי בשדה התעופה(הגענו יום לפניהם) טסנו למנאוס ,העיר והבית של הג'ונגל והנהר הגדול בעולם, האמזונס! טיסה של של 3 שעות מריו הנחיתה אותנו בלב ליבו של אזור מדהים ביפיו ובכיעורו כאחת,לא היו לנו תוכנית מוגבשות ידענו שאנחנו רוצים להגיע לאמזונס ומשם נחליט ונזרום בהתאם. תחנה ראשונה : מנאוס.
41c31b209b0aeaf83ff8021241fa3cdc.JPG?l=8

על קצה המזלג:

מנאוס, בירתה של מדינת האמזונס, ששוכנת בברזיל העיר שוכנת על גדת נהר הריו נגרו, מעט מערבית למקום ישפכו אל נהר האמזונאס, והיא משמשת נמל עיקרי ומרכז כלכלי באזור. אוכלוסייתה מונה כ3 מיליון בני אדם, נכון לשנת 2015 .

מנאוס נהנתה מימי חסד בזכות מטעי הגומי והפכו אותה לאחת מהערים העשירות בברזיל במשך 30 שנה היא נהנתה מעושר ופאר שהקיפו אותה בבניינים מפוארים כגון תיאטרון האמזונאס - בית אופרה גרנדיוזי, והשוק העירוני שנבנה בהשפעה פריזאית כל זה נעלם בעקבות המצאת הגומי הסינטטי שהומצא באנגליה בעקבות גנבת זרעי עץ הגומי שנגנבו מברזיל ללונדון והצלחת פיתוחם, האנגלים פיתחו את הגומי במושבותיהן באסיה ומלזיה ואז "הגברת סיימה לשיר "ונגמרה תקופת הזהב של מנאוס. ומהעיר הכי יפה ומפוארת בברזיל הפכה לאחת מהערים הכעורות ומוכת עוני ופשע בברזיל .

ולמרות הכל, היא כ"כ מיוחדת ויפה בגלל הכיעור הזה שנכפה עליה, ודיי הצטערתי שלא הכנסתי אותה לתוכניות השהייה שלנו מעבר ל24 שעות.

בשדה התעופה של מנאוס , פגש אותנו גבר בשם נאנדו ,נציג של חברת תיירות Amazon Backpackers שבקש שנקשיב מה יש לו להציע לנו בכל הקשור לאמזונס. תוך כדי מילים כמו יאללה וסבבה בעברית טובה ארגן לנו מונית למלון וסידר לנו מפגש עם קלאודיו הבעלים של החברה , איש גבוה מלא קירח ,מנומס וחביב מאוד ,שהמתין לנו בלובי המלון עד שנתארגן בחדרים ונלך אתו למשרד הקרוב למלון בכדי לקבל הסברים, בין לבין קראנו שלא להתפתות לכל מיני מכערים ועבריינים בכל מיני אתרים שמציעים "חבילות נופש" לתיירים , החלטנו ללכת אתו להקשיב בלבד בינתיים בדקנו רקע גם בטריפאדוויזר וראינו שהוא קיבל ביקרת טובות, ובעצם כל המשרדים מציעים את אותם סיורים באותם מקומות . לאחר בדיקת האמינות סגרנו אתו על 3 לילות 4 ימים באמזונס "פולבורד",הכל כלול כולל ליל שינה בערבות הג'ונגל הסבוך. סגרנו לשעות הבוקר המוקדמות וכן שקלאדיו בטוב ליבו יאכסן את המזוודות שלנו אצלו בבית עד שנחזור מחוויה שלנו ,ללא עלות כספית , יצא אחלה גבר .

03a928f11aa78f10516325e4f28c69a0.jpg?l=8

יצאנו מהמשרד לאחר שקבלנו הנחיות אייך להגיע לרחוב הראשי במנאוס בכדי לרכוש בגדים ארוכים כהגנה מהיתושים באמזונס באיזו חנות ברחוב שלא הגענו אליו ,התחלנו להסתובב באזור , המראה והריח גרמו לי לגועל ולמשיכה ,חנויות בגדים מגובצצות בסדר לא ברור ולא אופנתי , תשתיות איומות ,ריח לא נעים ולא ברור באוויר ,שגורם לך לרצות להעלם אבל אתה נמשך להשאר כמו פרפר לאש ,מן משחק של "רוצה ולא רוצה" , האנשים מעניינים ומוזרים ,חלקם חייכנים חלקם עצבניים , הורגש עומס ברחובות ובכבישים ,זו הייתה שעת הלחץ ברחובות, אנשים יצאו מעבודה בכדי להגיע הביתה או לצאת לבילוי והצפיפות במדרכות הגבוהות מאוד מהכביש היוותה כעין תמרור עצור ,כאשר בנוסף מסתובבים בכבישים משאיות צבאיות או טנקים צבאיים ולרגע חשבתי שאני נמצאת בסרט מד"ב בתוספת הצטברות רעב ועייפות וחוסר "התמצאות" בסביבה לא מוכרת וכל זה ברחוב "קטן בעיר" היינו כאמור רעבים וחפשנו מקום לאכול .

מצאנו פיצרייה , בברזיל אוהבים מאוד אוכל איטלקי ומסתבר שאוכל איטלקי הוא יותר ברזילאי מאיטלקי , הרבה מאוד בצק ,פסטות ופיצות מעלפות שולטים במטבח הזה ,המטבח הפורטוגזי .אכלנו בפיצרייה מקומית הממוקמת באולם סנוקר גדול ,ריקה מאדם !!!

דליה כיוונה לפיצרייה אחרת בגוגל מפס אבל מאחר ולא היינו מכוונים נכון ,והגברים היו רעבים לאוכל התיישבנו מסביב לשולחן ענק ,יהיה מה שיהיה, לא ויתרנו בסופו של ענין הצלחנו להסביר מה אנחנו מבקשים והעיקר לא לערבב בשר חלב גם מטעמי צמחונות וגם "מטעמי כשרות" , היה סבבה ,טעים, סביר וזול יצא מחיר לזוג כולל שתיה ומגש ענק כ40 ריאל שווי 50 שח . מאחר שיוסי ודליה היו גמורים מהנסיעה הארוכה מישראל/ריו/מנאוס הם פרשו למלון להתרענן ולנוח ,אנחנו המשכנו לכוון המרכז העתיק שהיה סמוך למלון ,ראינו את בנין האופרה המפורסם והיפה ,היה שם אירוע רב משתתפים ורצתי לצלם ,משם המשכנו לכיכר המקומית ,מזג האוויר "החורפי" (עונת החורף בברזיל מתחילה מאוגוסט עד נובמבר ,כאשר אוגוסט נחשב לחודש יבש) כאילו ,24 מעלות בלילה וטיפות גשם ,והתאורה הצבעונית ומעוממת ברחובות וחייליים עם נשק מכוון ,ובכיכר מישהו שר בלווי סקסופון את פינק פלויד בשיר Wish You Were Here וחשבתי לעצמי כמה הייתי רוצה שחבריי לטיולים יהיו גם אתנו שם , במקום המיוחד הזה בנוסף וזה גרם לטיול הלילי שלנו למעט סוריאליסטיות הזויה . הסתובבנו באזור הפאבים שחלקם נראה כמו בתי מזרח של פעם ,וחלקם מודרניים ויפים, בכיכר בעיר קיימת כנסיה יפה והייתה שם חתונה מקומית, עם מיטב האופנה של מנאוס , הרבה נצנצים כסף וזהב שלטו .aad811a36348a2b68ed847a3b8bb93fa.JPG?l=8

5f240c8440ada3d267cd3a8c16cf1a2e.JPG?l=6
16c274f5b9cf3edf1425c01f84418437.JPG?l=8

התיישבנו שוב באיזה בר , שהסתבר שזו בעצם הפיצרייה שדליה רצתה להיות מהתחלה וניסנו להזמין בירה , השפה הלא שולטת בברזיל היא אנגלית, מעט יודעים ומבינים אנגלית דבר שגרם לנו לאטרף קל ,ויניב ניסה "ללמד" אותם כי לתת שירות במדינה תיירותית חייבים לדבר אנגלית , זה לא תמיד הסתדר לו :) אז עברנו לגוגל טרנס לט , גרוע באותה מידה :) .

למחרת עלינו על בגדי ב' ויצאנו להרפתקה של החיים ,התנתקות מהנוחות האורבנית והמוחלטת שלי , שלנו .

בכל זאת 2 זוגות בגילאי 50+ שלהם בעלי משפחות לילדים או נכדים שרגילים לנוחות יוצאים לסוג של טיול "משבר מוצליארי " בג'ונגל האמתי של הטבע . דליה ויוסי יותר מורגלים בטיולי שכאלו יניב ואני פחות .

אמזונס יום ראשון בדרך לג'ונוגל

52ab04fe950c5ef931d5cb0e9679f91a.jpg?l=6על קצה המזלג:

נהר האמזונס הוא הגדול בנהרות העולם שלנו .

גם הנהר הארוך ביותר וגם הנהר בעל עוצמת שפיעת מים הגדולה ביותר. זורם בשטחן של ברזיל ופרו אבל היובלים שלו מקיפים תשע מדינות בדרום-אמריקה. חמישית מהמים המתוקים בעולם הזורמים לים מקורם באמזונס. עוצמת השפיעה של המי האמזונס היא בלתי נתפסת במונחים ישראלים לנו יש רק את הכנרת והיא אפילו לא מהווה פסיקון בנהר הענק הזה שאורכו של 7,040 ק"מ..

לנהר יש למעלה מ-1,100 יובלים גדולים ועוד אלפי יובלי משנה. 17 מיובליו הגדולים הם באורך של למעלה מ-1,500 ק"מ. אחד מהם הוא RIONEGRO נהר שמתחיל בקולומביה וזורם ומתחבר לאמזונס באזור מנאוס, צבע מי הנהר שחור ומזכיר קוקה קולה בגלל המינרלים שהוא סוחף עמו, אבל המים צלולים כמי ברז הטמפרטורה של המים ומהירות הזרימה גורמים לתופעת טבע מופלאה בה המים של אמזונס וריו נגרו לא מתערבבים כמו מים ושמן ,וכל אחד שומר על הייחוד שלו עד שהם מגיעים לשפך הגדול .

כמו כן מקור שמו של נהר האמזונס בא מהמילה "אמאזונו" בפי הילידים "המיית העננים" ויש שם עננים מהיפים שראיתי בחיי .באזור האמזונס משתרע יער גשם הטרופי הגדול בעולם ומתאפיין בצמחיה סבוכה וייחודית המנוצלת ע"י המקומיים כמקור מזון בגלל שפע פירות מסוגים שונים שאנחנו לא מכירים בישראל ומשמש גם כבית מרקחת טבעי ,באזור האמזונס. חיים כ 15,000 זני חיות, אלפי זני ציפורים ודגים ומאות יונקים. 1800 זני פרפרים ומעל 200 יתושים חלקם מסוכנים בהעברת מחלות שונות לכן חשוב מאוד לבצע את כל החיסונים לפני שמגיעים לאזור הזה.


6d2267d8c7d99c501db9fffb37b1953c.JPG?l=8

בבוקר אסף אותנו וואן עם תוספת בדמותה של סופיה, אנגליה ג'ינג'ית שמתגוררת בכלל בצרפת והסתבר שבדמה זורם דם יהודי מצד סבה, לדעתי היא הייתה מעט בסוג של הלם ואכזבה קלה כשראתה שצירפו אותה "למועדון הקשישים " ולא לקבוצה של צעירים איתם יכלה להשתלב .,אבל החליטה להישאר ולהמשיך את המסע לג'ונגל . הגענו לנמל של מנאוס אחרי כ25 דקות נסיעה עם מדריך נוסף שיוביל אותנו עד לפוסאדה(הצימרים ) כ3 שעות נסיעה מהנמל, לאחר שיטוט בשוק הנמל העמוס עד לעייפה בדוכנים שונים של מזכרות, פירות ירקות שיקויים מוזרים ומאות דוכני דגים מוזרים ואוכל .
8c79282befc1c8ed0b5f3d9841dec7b7.JPG?l=8e4f7d18bb4289bf22c6276fac5a07d15.jpg?l=8477e06c88cb97eb8232035c34d5e447b.jpg?l=6
לספידבוט שיוביל אותנו לגדה השנייה בריחוף מטורף כ40 דקות מעל פני המים וסכנת טבילה/טביעה בעומקו של הנהר , כאשר בדרך אנחנו רואים את הפלא העל טבעי הזה ,שבו המים ,חלקם שחורים כמשקה קוקה קולה של נהר הריו נגרו וחלקם בצבע הענבר כמו משקה של וויסקי מיושן היטב של הנהר הלבן האמזונס. זה מראה ממש מיוחד ונחשב בצדק ,לאחד מפלאי עולם.ebd295de24d65b5cb35132491456b7ea.jpg?l=8802f51a8042300adde4757e5fc920a51.jpg?l=8הגענו לרציף נוסף ולאחר רכישת אשכול שום טרי כסגולה ותרופה נגד היתושים, אסף אותנו פולקסווגן שנות ה70,ענתיקה מתוחזקת היטב ללא מזגן ויניב כ"כ התלהב מהרכב הזה , ונזכר בשלו כשהיה נער בן 20 . 6a4e13074d9c310ea3a4ce4a18690444.jpg?l=8

הנהג, הסיע אותנו במהירות מטורפת בכבישים לא כבישים ודרכי עפר והרוח שנכנסה מהחלונות הבהירה לנו שאין צורך במזגן אבל יש צורך מאוד בחגורות הצלה ,הגענו לרציף נוסף שם המתינה לנו שוב סירת מנוע , כאשר יניב יושב מאחור ומפמפם במשאבת הנפט ,עפ"י בקשת הנהג לפמפם ולתת גז כדיי שנוכל לנוע נוע ברחבי הנהר , הנוף שנגלה ביובל הנהר הזה , שונה מהנוף של הנהר הגדול .

באזור הזה ,הרעש מפנה את מקומו לטובת השקט האין סופי מלבד טרטור המנוע שנשמע ברקע ,וקולות לא מוכרים מתערבלים לתוך "מיקס קוקטלי" מושלם בצבעים טרופיים מדהימים .

וכבר אמר מי שאמר, וצדק שאלוהים הוא הצייר הטוב בעולם.

ירוק חום ושחור מימיי הנהר והאדמה הסחופה והבוצית ,צמרות העצים קושטו כתכשיט יפיפה מנוקדות כפנינים לבנות בדמותן של האנפות הלבנות או החסידות ,ציפורים עטופות נוצות צבעוניות ומרהיבות ,נותנות מענה לתפאורת השמיים הכחולים אפרפרים עטורי עננים שמנמנים בעלי צורה מיוחדת כפותחים דלת לצייר של העולם .

עולם של צבע טבעי חי ונושם וזז .

הייתי מהופנטת , מריחות הנהר, מהצבעים ,מבתי הנהר ,מקולות הציפורים משירת הטבע וריח הנפט והמנוע.. 😄 האצבע לא הפסיקה להקליק על המצלמה ולמצוא טווח לזום וככל שתהא מצלמה מוצלחת אי אפשר להעביר את התחושה לפריים העדשה. 60c0246f3a2e2aa1c96e86f70eac8442.JPG?l=8

2ba37c1b1919139d81d3936b77a5b7c3.JPG?l=8ccecdc737c75f204d0059ac9e4004580.JPG?l=8

מכאן לשם לאחר כ45 דקות שיוט בנהר הגענו לפוסאדה שלנו fusada arca ,פוסאדה זו אכסניה בפורטוגזית ואם תרצו אפשר להשוות את זה לצימרים בארץ ,.

הפוסאדה בנויה באופן כזה שיש "לובי" ענק שמשש גם כחדר אוכל גם כ בר גם כמגרש משחקים וגם כמטבח .הכל כלול "פולבורד" כבר כתבתי . השעה הייתה שעת צהריים ככה שעשינו צק אין ,קבלנו מפתח ל"צימר שלנו " חוויה חוויה אבל יש גבול לכל תעלול ,בתוספת עוד 30 ריאל קבלנו גם חדר עם מזגן וגם חדר ישר "מהקבלן" סיימו לשפץ את הלאונג' שהיינו צריכים לשהות בו ,מתחם חדש עם לובי נוסף ומסביב חדרים חדשים ,לכל חדר מיטה זוגית חורקת עם מזרן של שנות ה50 מימי המעברה ,מקלחת ושירותים בopen spice ,כדאי ומומלץ להציץ לתוך האסלה שלא יצוץ בשעה מחריאה יצור מסוכן שיגרום להכרעה מסוכנת בבריאות שלך ,וכן כשפותחים את המים במקלחת ובכיור ,בכל זאת טבע , וכמו שיניב אמר : אנחנו האורחים שלהם ,לא הם שלנו . בנוסף והכי חשוב מזגן מרקד מודבק עם סלוטייפ עבה לקיר ,אין לכם מושג איזה עינוי נפש עבר יניב שלא היה לו מברג לסדר את המזגן לקיר . עינוי נפש.. אמרתי לו : עיוני אתה בחופש .2bafb99547131d3e12b80a4bbfbc4f13.jpg?l=8a59162a55fc0bd4ea2a909d5c84bd5b1.JPG?l=8

משם לכאן אחרי שגררתי את יניב מהמזגן ומהגשר אותו רצה לסדר עם פטיש ומסמר כי הגשר מט ליפול ,והמתקן לאגירת מים החל לנזול ויניב באמת הרגיש חוסר אונים שהוא לא יכול לתקן ,גררתי אותו לחדר האוכל , היינו רעבים .

ובחדר האוכל חיכה לנו שולחן עמוס אוכל ,שחזר על עצמו כל 3 הימים כולל הבוקר שנוספו לו חביתות וקפה .

מאחר ויוסי גם שומר כשרות וגם צמחוני ,ויניב גם שומר כשרות יותר מטעמי טעם ופחות מטעמי דת הינו צריכים לדעת מה מוגש לנו על השולחן הערוך המלא בקעריות אוכל אז התפריט היה כזה :

שעועית שחורה, טעימה מאוד

אורז, וספגטי אדום ,סלט עם מלפפונים לבנים גדולים, חסה לבנה בצל ועוד איזה ירק לא מוכר מתובל ברוטב ממש טעים .לצד אבטיח אדום חתיכות אננס ובבנות

עוף מטוגן , שזהותו לא נודעה לעולם, . ועוד איזה מאכל שהוא שילוב של שניצל סויה וסוליית נעל מטוגן בפירורי לחם והכל מכל .טפיוקה שזה "הקוסקוס "שלהם ,

ודגים מטוגנים ן ניסינו להבין אם הם דגים כשרים בעלי קשקשים ,לא יודעת מי הבין את מי ,הם אותנו ,כי יניב ויוסי ניסו להסביר בשפת הידיים ,הפנטומימה ועברית משולבת עם אנגלית ,או אנחנו אותם , כי בסוף אכלנו גם מהדגים , לא לא הפריע . תכלס לא מתלוננת , היה טעים ,היה אוכל אפילו שזה חזר על עצמו. c9f773c37a5400989ae91f804d2cc6ff.JPG?l=8060a41a45fce2a0bc1d24ab07d488267.JPG?l=8

לאחר ארוחת הצהריים ,בצהרי היום החום והשמש התישו ממש , המתנו למדריך שלנו שעדיין לא חזר מהסיור ונכנסו למצב של סייאסטה דליה וסופי על הערסל ,אני ישבתי בבריזה מול הנהר , יוסי יצא להכיר את השטח ויניב יצא לעזור לבעלים לסדר את מה שצריך, וכשהוא חזר אמר לי : "אם המקום היה שייך לישראלים , המקום הזה היה גן עדן " אפשר לסדר הכלל בעזרת מקדחה וכלים שאין בנמצא ,אבל הצלחנו איכשהו לתקן את המזגן ,את הגשר ,ואת דליפת המים , החיוך שלו והרצון שלו לעזור שווים הכל ,איזה תותח מקצוען האיש הזה שלי ,ככה מכנה אותו ליהיא שלי .

המדריך שלנו מישל אנג'לו , בחור שחום עור ומתוק אמתי ,הגיע סוף סוף, ולאחר מנוחה ובליעת שיני שום ,יצאנו לקאנו מצוידים עם מצ' אטה ענקית למשימה הראשונה שלנו , שייט באמזונס ודייג פירנאות, החום צלל למים ,השמיים היו מלאים בעננים יפיפיים ומלבד הטרטור של המנוע היה שקט ,מישל החל להסביר לנו על החיים באמזונס, על להקות בעלי הכנף , שאם רוצים לראות חיות צריכים להיות ממש ממש בשקט ולהשתלב ברקע, אבל אנחנו ישראלים , ישראלי יכול להיות בשקט ? התחלנו לסלסל ולשיר , סופי הייתה קצת המומה תרבותית, משפע הסלסולים הישראלתימן ,והיא לא הייתה היחידה ,כי חיות לא התקרבו כ"כ ,כן ראינו מושבות של אנפות ,ברבורים אווזים נשרים תוכים ופרפרים בשלל צבעים ושם טיפס איזה עצלן על גזע ,ואם מישל לא היה מצביע עליו, לא הייתי מזהה את הסוג הזה של העצלנים, אני מכירה זן אחר ;)
48fc685a9531f413fa050f6670dfb68b.JPG?l=8

הגענו ל"שמורת" פיראניות , מישל הטיל חכה והצליח לדוג פיראניה אחד קטן,
81b21cf8a283a974f652f2af573fc440.JPG?l=6

2e3aa96e8617e1447967b61698ef33d9.JPG?l=6
לנו נראה היה כי יש לדג הזה הסכם בלתי כתוב עם מישל , כי כל פעם ששחררנו אותו למים, הוא צץ בחכה אחרת ,מישל הסביר לנו כי לא כדאי לנו להתעסק עם להקת פיראניות בגלל שהן נחשבות כדגים טורפים ויש להם שינים חדות מאוד, וכלהקה הם מסוגלים לחסל פרה תועה במי האמזונס , בקשתי להתרחק מהמקום :)

לאחר דייג ,הפלגנו במטרה למצוא דולפינים ורודים שמידי פעם עולים לנשום מעל פני המים, בדרך ראינו את בתי הילידים המקומיים שחלקם מתגורר בבתי סירה וחלקם מתגורר בצריפים סמוך לגדה, עצרנו ליד בית נהר על רפסודה וגילנו שיש שם מן בית "מזרח" בירות משקאות חריפים, בגדים מוזרים ,

סיגריות, אפילו נעלי עקב פלטפורמות אדומות עם נצנצים .

0d14cc855e19ee6a9c96fdbec4ad23af.JPG?l=8

קנינו לנו בירה ומשקאות במחיר מופקע ,אחרי הכל זה פאב או לא ?

מישל אמר שמאחר ובמים יש דולפינים המקום בטוח לשחייה, כי דולפינים טורפים אחרים ,אז קפצנו לשחייה ,מוזר לשחות במים שחורים ,כאילו קפצת לתוך שלולית קוקה קולה ענקית ועם שקיעת השמש המים הפכו לצבע ענברי יפיפה ,

אז שמים רבי הוד, שקיעה יפיפייה, דולפינים, מים קרירים ,ראש בהיי טוב, מזג אוויר נפלא מה צריך עוד?

3c3edfc75caa7822fc379ae24483dc7c.JPG?l=8

db4cbb5a131daf5dfa74eb018d45f809.JPG?l=8
לאחר השחייה עלינו לקאנו והפלגנו לכיוון הפוסאדה, בדמדומיי היום לארוחת ערב, הקולות בג'ונגל השתנו ופה ושם נשמעו קולות לא מוכרים, קולות הצ'יקאדות הלכו וגברו, קולות צפרדעים מקרקרות ,מידי פעם עלה דולפין לנשום ונעלם כהרף עין והמון יתושים ,מוסקיטו בשפת המקום . את היתושים ,בהפתעה גמורה ומוחלטת, הצלחנו לשרוד את הימים והלילות ולא נעקצנו כמעט ,אולי בגלל השום הטרי שאכלנו והסרחנו ממנו ,אולי בגלל התרסיס נגד יתושים אולי בגלל כל הסיבות יחד , אבל באופן יחסי לדאגתי ,עברנו את זה בשלום.
27d6a5a6dd08f8a41024de2608cd1d40.jpg?l=6

ארוחת ערב הייתה אותו תפריט ללא שינוי כמו בצהריים מלבדנו היו 2משפחות נוספות ,סברינה, ילדה בת 17 ובת זוגתו של מישל הגיעה עם הבת הקטנה שלה בת השלש ,ילדת שוקולד ,ברונה . וקבוצת גברים חברים שבאו ל3 ימי דייג ו והביאו איתם ארגזי בירות וודקה הרבה מצב רוח בפורטוגזית ,רמקולים ורוק כמיטב המסורת נוגנו ברקע ,אבל היינו כל כך עייפים שפרשנו לשקט החדרים,

היום השני בג'ונגל

בבוקר התעוררתי למבט עיניה של לטאה ,אין לי מושג מי היה יותר מופתע, היא או אני (לא סובלת זוחלים למיניהם ).יניב שהתעורר בגלל צעקתי ,הסתובב וחזר לישון , אבל מאחר "והיי חבל על כל דקה ,יאללה קום" הוא קם להתארגנות ,לקח את "הקפה שחור של עלית" שהוא חלק בלתי נפרד מהציוד שלנו לחו"ל ,ויצא להכין קפה שחור ישראלי וטוב ,ואני עדיין בדעה נחרצת : אין כמו הקפה הישראלי שלנו ,ולא מזיז לי באיזו ארץ אני אהיה ,היינו בארץ הקפה ,ברזיל , וטעמו לא מתקרב לקפה השחור שלנו . אז קפה שחור וסיגריה של בוקר ,לנו ולבני הזוג ח' ומראה שלא מהעולם קיבל את פיתחו של היום השני ,
1ab795ae3fd735051eff8bf5c27cda8a.JPG?l=8
לאחר ארוחת בוקר שכללה את אותו תפריט של הצהריים/ערב + חביתות ירדנו לקאנו בליווי מישל והמצ'אטה .יוסי פתח בשיר "שיר למעלות "שפשוט התבקש בתוך קיומנו בנוף היפיפה הזה שהיינו בו ,ואח"כ יניב הצטרף ,מישל היה מוקסם מהניגונים סופי הייתה בהלם ,למרות שהיא אמרה אח"כ "ריילי לאבליי " .מכאן לשם ,היום השני לא היה שונה במיוחד ,שוב שייט בערוצי האמזונס, מושבות של אנפות חסידות ושאר בעלי כנף צבעונים ויפים ,חיפוש אחרי הדולפנים החמקניים שלא שיתפו פעולה איתנו ,ורק מידי פעם הצלחנו לראות סנפיר משייט ,
b5ce7efeb8c670672abb203fc8630242.JPG?l=6
עצירה בפאב השכנתי ,שחייה ,חזרה לצימר לצהרים ,עם אותו תפריט בדיוק מנוחה , אחה"צ יצאנו לחפש את מטעי עצי הגומי ולפגוש מספר ילדי בני המקום ,שהם ברובם אינדיאנים .חלקם מתגוררים בשמורות מוגנות ומרוחקות בתוככי הג'ונגל ולא נחשפו לחלוטין לעולם המתקדם של ה או בשמורות מסודרות או על בתי הנהר,,חלקם מתגורר על השפת הנהר בכפרים מסודרים ומתוירים ומאפשרים ביקורים מסודרים בעלות כספית בחסות איזה ארגון המגן על זכויותהם,חלקם כן חיים נחשפו לחיים והציליבזציה וחיים בבתי נהר על המאזונס רובם דייגים המוכרים את מרכולתם בשווקים במנאוס או בעלי עסקים כגון מרכולים המספקים את התצרכת המקומית ,עד כמה שהבנתי הילדים הולכים לבתי ספר ,אבל ממה שראיתי הם ברובם נמצאים במשך השעות היום עם המשפחות ושותפים לדרך והחיים .
e056f2194b17be0d918aab322ab7375b.JPG?l=8
a0bfb754d83f6e9d49ff254f7a039561.jpg?l=6

9d4026c8e82dae9a816dd1d5423fbafa.jpg?l=8
מצאנו כמה עצי גומי סמוך לבית על הגבעה שמשקיפה על הנהר מצידו האחד ומאחרי הבית מטע עצי גומי,חלק מעצים היה צבוע בלבן ואם הבנתי נכון רובם היו "עצים חולים" שנתקפו בידי טרמיטים . הגענו למרכול יחסית גדול צריכת סיגריות בירות ,יניב מצא קאשסה מקומית וקנה בקבוק בעלות של ריאל ,ועם השלל הזה חזרנו לפוסאדה שעננים מלאיי גשם ואפורים מלווים אותנו בדרכנו לארוחת הערב ,ואייך לא ,, עם אותו התפריט. באותו היום הגיעה קבוצה גדולה של מטיילים צעירים מרחבי העולם, שכנראה הכירו תוכדי הגעה לפוסאדה, והמולה היה גדולה , לאחר ארוחת הערב , החדר אוכל/לובי התרוקן כי הצעירים יצאו לתפוס קיימינים ,חבורת הדייגים היתה בראש טוב ,הם שרו שירים רקדו ושתו בירות וודקות , ואז אחד מהם פנה לשאול אותנו איזו שפה אנחנו משוחחים ,כשענינו שזו השפה העברית ואנחנו מישראל ,קולות התפעלות של או ג'רוסלם ג'רוסלם ,הבה נגילה ובום בום, הבנו שישראל מצטיירת באופן הזה : בום בום , אז כמובן שהשגריר הישראלי ,יניב החל בהסברים להבהרת המצב הבטחוני בארץ וכמה התקשרת העולמית מטעה ברובה את העולם, יוסי הצטרף אליו להסברים וכנראה שהם קיבלו את הסברים שלהם , ככל שהבינו באנגלית ופורטוגזית כי לאחר מיכן הוזמנו להורדת ציסרים של קאשסה קפואה ,לפני שהפכו אותה לקפירניה טעימה ,לעוד ציסרים של וודקה ובירות,הדיירסטרייט נגנו ברקע את - Sultans Of Swing ואריק קלפטון השתלב עם ו Laylaמשם לכאן הם לימדו את יניב להכין קפירניה מושלמת .מאחר והם הכינו כמות אז הכמויות כאן מתאימות ל10 כוסות לפחות .
הכנת קפירניה:

הם לקחו כ: שישה לימונים ,הלימונים שלהם יותר כתומים מצהובים לדעתי זה יותר לימון ליים מאשר לימון כמו שיש לנו בארץ ,קילפו אותם מהקליפה, סחטו את הלימון לתוך סיר ,את הפרי שנותר לאחר שהמיץ נסחט ,הוסיפו לסיר עם מעט מאוד קליפות לימון , הוסיפו כחצי חבילת סוכר, מלא קרח גרוס כחצי בקבוק קאשסה ,וערבלו ביחד עם מוט שנראה כמו מערוך מעץ, הרבה כוח הופעל , אחת הקיפרניות הטעימות ששתיתי בברזיל ,ושתיתי .

וכבר אמר מי שאמר "אלכוהול נכנס מגיעה גם השמחה" ,וסבבה ויאללה יאללה הופה הופה נכנסו לסלנג המקומי ,מישל סברינה יוסי ודליה הצטרפו לחגיגת הקפריניה ורק סופי נעלמה לה,מישל סיפר לנו שלמחרת זה יום שנה להכרות שלו עם סברינה ,היא לא דוברת אנגלית בכלל,ורק כשהוזכר שמה היתה מרימה גבות ומחייכת ,ובקש עצות לארגון יום מיוחד/ערב מיוחד , טוב אנחנו חבורת ישראלים בגילאי הוריו הצענו לו לקחת אותה למנאוס לערב רומנטי במסעדה טובה או ליום ספא או יום קניות מרוכז , אבל מאחר והוא היה בתפקיד איתנו אמר שידחה את כל התוכניות לאחר שיסיים איתנו ,.סברינה לא הצטרפה ליום הפעיליות שלו ,היא היתה נשארת בפוסאדה עם ברונה הקטנה מחכה שאהובה יחזור בשלום ,לכן הצענו לו שמאחר וזה אכן יום מיוחד שיצטרף אותה ואת ברונה אלינו ליום הפעילות שמחכה לנו מחר .הם ממש שמחו שיש להם הזדמנות לבלות יום שלם ביחד ,שתינו לחייהם ,לחיינו לחיי עם ישראל היושב בציון מישל עדכן אותנו להגיע בנוסף לבגדי ים עם נעלים נוחות ובגדים ארוכים יותר כי אנחנו נכנס למעבי הג'ונגל לטיול רגליי והכנת השטח לשנת לילה . יצאנו לחדרים בגשם שוטף ,למקלחת קפואה ושינה עמוקה .

יום שלישי בג'ונגל

קמנו למזג אוויר קר ,הכל היה שטוף ואוויר רענן ונקי , הירוק היה ירוק מתמיד ,תוכים עפו מעלינו ציפורים שרקו ,הבדלי הטמפרטורה באזור הזה משתנים באופן קיצוני ,מחום לקור .התעוררתי עם אהנגאובר ורק הקפה שיניב הכין לנו הציל את המצב ,התארגנו בהתאם לתוכניות היום ,אכלנו ארוחת בוקר עם אותו תפריט רגיל ,ויצאנו לקאנו והמצ'אטה בתוספת של סברינה וברונה המתוקה שלא עזבה את יניב ששעשע אותה ונתן לה תשומת לב שלא נראה שהייתה רגילה לה .
ad1d7beff8ac5ac91bf68a6744493dcb.jpg?l=6

שוב שייטנו בקאנו , השמש עלה לאיטה ופתאום ממש נהייה חם ,השמים היו בהירים מאוד בגלל הגשם שירד שוב פצחנו בשירים מהבית ,בנוסף להלם של סופי גם ברונה נכנסה להלם תרבותי ועשתה פרצופים של : "מה זה השירים האיומים והשפה הנוראית הזו " יניב שר את השיר של אהוד בנאי "כמו ציפור ושרה " והסביר לסופי את המילים של השיר שתרגמה את מה שיניב הסביר לסברינה ,אין לי מושג מה היא הבינה "בטלפון השבור הזה ,זה לא ממש עזר כי המשיכה לעוות את הפנים ולהרים גבות מישל דווקא התלהב, מישל הראה לנו את "מפלס הכנרת" של האמזונס שיורד בהדרגה כל שנה ונסוג בגלל כריתת עצי הגשם שגורמים לשינוים באוזון .

מישל עבר לחתור עם המשוטים ,דליה ויניב החלו לחתור והחלנו לפלס את דרכנו לכיוון הג'ונגל בתוך ביצות מים עמוסות בפרחי מים וצמחי מים וכל מיני עשבים פרפרים צבעונים צפרדעים וקרפדות ברווזים שמעלינו מסוככים עצי הג'ונגל וקרניי השמש חודרים פנימה מבעד לענפים סבך שלם מבולגן ומושלם כאחד .
2bb1d73801838fb7836b1cb15cba6c41.JPG?l=8
לאחר חתירה של ארבעים דקות הגענו למקום בו אפשר היה להשאיר את הקאנו ,ולטפס על גבעונת בוצית וחלקה להפליא עד שהגענו למעין קרחת יער ,מישל הסביר שאם רוצים לראות חיות צריך להיות ממש ממש בשקט, זה לא צלח במיוחד וחיות לא ממש התקרבו אלינו. בנוסף הסביר לנו מישל שבברזיל יש את מרבית עצי הגשם ושטחים רבים מיערות הגשם נמכרים בכדי לכסות חובות כלכלים של התנהלות כושלת של הממשל בברזיל ,ראינו עצים מכל מיני סוגים וגדלים ראינו דקלים שונים ועצי האגוז הברזילאי ועצי האסאי על פרותיו עצים שניתן להכין מהם שיקויים ותרופות ואם יודעים ומכירים את העצים ביער הגשם אפשר להבין למה הם משמשים: למאכל ,לתרופה והצלה, קיימים סוגי תולעים המספקים מנת חלבון יומית ,גחליליות יער בוקעות על עצים ,מישל נתן לי לטעום מבלי שאדע שזו תולעת , חשבתי שזה אגוז ברזילאי בקליפתו, כמעט הקאתי את ארוחת הבוקר על תכולתה , אבל במחשבה שניה לפחות קבלתי מנת חלבון בריאה מבלי לדעת J כך שאם אלך לאיבוד בג'ונגל אוכל לספק לי מנת חלבון לנסות להכות על גזע עץ שההדים שלו נשמעים למרחוק או לשתות מים מגזע עץ מים מתוקים וטובים ,אפילו אש אפשר להדליק מעץ האש .כל הסברים של מישל על עצים הזכירו לי את השיר של נתן זך :

כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שואף למעלה, כמו האדם הוא נשרף באש ,ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה ,כמו עץ השדה .


d1599da9b816a41e32f98063e5f77244.jpg?l=6

9a854ca393cc8e1b61dbc8f58508244a.JPG?l=6
6702e53f2c4b13ef7e1e2d8c3045abca.JPG?l=6
30971af7e74968d9aeb97d8d04a24b0c.jpg?l=6
be23055865286f706f99ce7758652e9e.JPG?l=6295c7efc7481dfcea79a3cff2176c04a.jpg?l=8

על הקצה המזלג

יערות הגשם .
בברזיל כ2.8 יערות הגשם בברזיל מהווים כ50 אחוז מכלל יערות הגשם בעולם ,לפני כריתת עצי הגשם היו מ עצים וכיום יש 1.8מ עצים, העצים נכרתו בעיקר בכדי "לכסות חובות כלכלים" ושטחי מהיערות נמכרים תמורת הרבה מאוד כסף לארצות שונות לתאגידי עץ בעולם בעקר מארה"ב ויפן שכורתים את העצים באופן בלתי מבוקר לתעשית הנייר ותעשיית ריהוט ,רפואה ועוד ועוד (אספתי מידע מהרשת) מה שבעצם גורם לאיבוד האיזון של כדור הארץ ולזהמו , (חסכו נייר ) .

לאחר כ סיור מעגלי של שלש שעות בסבך העצים , הוא הוביל אותנו לחופת רשת וערסלים מזוייעים ואמר שכדאי שנתחיל לקושש עצים לקראת לילה הסתכלתי על יניב ואמרתי לאוו מוחלט !!! יש גבול גם לנכונות שלי , לא מוכנה לישון בגו'נגל בחום זוועתי או מבול נוראי , מה שיחליטו אלי הג'ונגל ,אני חוזרת לפוסטדה,מי שרוצה מוזמן להשאר , אני מוותרת !! יניב הסכים איתי , דליה ויוסי ויתרו גם והעדיפו את הנוחות של החדר והמזגן , רק סופיה התבאסה עלינו קשות.

חזרנו לנקודת המוצא, עלינו לקאנו ושטנו לבית משפחה מקומית , משפחה ילדיים מקומים שנראו לי ילדי תערובת שחיה בפאתי הג'ונגל שארחו אותנו לצהריים אצלהם, הגענו ל"וילה " שלהם פגשנו באב המשפחה שבדיוק מלק לתרנגולת את ראשה והכין אותה לצהריים על הגריל .
bd762fd73836302eda1661526e857c95.JPG?l=8

הבית שלהם שוכן על מרחבי אדמה עצומה , כאשר בכפיפה אחת גרים עזים כלבים חתולים שפנים תרנגולות ושני עזים צב ענק ועוד כל מיני חיות "המשק " ,וכולם מסתובבים בחברותא אחת ,לפעמים מתרחשת איזו מלחמה בין תרנגול לכלב . בבית היו האמא והרבה ילדים בכל מיני גילאים,הם אירחו מאותנו בתוך מרפסת מקורה ענקית ,לא היו כסאות או ערסלים לשבת עליהם ,אז שטחו לנו משטח עור של נחש אנקונדה ענק על רצפה שנוכל לנוח .על הקירות היו פולחצים של ראשי תנינים מבהילים .מישל אמר שנרגיש בבית ,דליה היתה עייפה מכדי לזוז ,סופי נראתה מותשת למדי , יניב ויוסי עשנו בחוץ ונכנסו לשיחות עומק ,סברינה הכירה את המשפחה והתנהגה כאחת מבנות הבית, ברונה שיחקה עם ילדי הבית ,ואני נענתי להזמנה "להרגיש בבית" ולצאת לסיור ,,שאלתי את אם הבית אם זה בסדר לסייר בבית האם שלחה אותי לבד ,ככה הבנתי בכל אופן , שזה בסדר .
e19a140a6776a394074caa7e6df86c94.jpg?l=6

d7f6274a2616c20a33ca38bb277f6fa7.jpg?l=6

a1604a9ccc75589a088d9ba2c740712a.jpg?l=6

כאמור המרפסת היתה גדולה,והיא גם מרכז הבית כי שם אוכלים ויושבים מסביב לעץ קרן
קיימת גדול בסמוך לשולחן היה מנגל ענק שמיני בשר לא מוכרים נצלו עליו ,כולל התרנגולת כרותת הראש.כיור ענק בצד עם כל מיני צינרות בצבעים שונים , ועוד כיריים ,נכנסתי למבואה הראשונה שהוא כנראה המטבח על פי הסירים והמחבתות התלויים על קירות העץ ,אין ארונות סגורים וכל התכולה מסודרת על מדפים צלחות כוסות ,צמחי תבלין וצנצנות עם תוכלה מוזרה מסודרים בשורה ,הכל נקי ונוצץ .מהמטבח מתפצלים שני חדרים קטנים , עם טלווזיה ישנה מאוד ,ואנטנות שהיו בשנות ה60 , מה שהפתיע אותי .בחדרים היו עוד ילדים קטנים ששחקו וציירו והי ממש שקטים .סמוך למרפסת היה חדר נוסף שהוא חדר ההורים ,חדר צנוע עם כיסוי מיטה בצבעי בורדו ואייקון של ישו ומריה תלויים על הקיר. הזמן עבר ממש לאט והחלנו להרגיש יאוש קל , ורצינו לזוז לנוח או ללכת לשחות, אבל בחוץ השמש היתה נוראית וחמה ,ומישל לא היה מוכן לצאת עד שהחום יירד וטען שהוזמנו לארוחת צהריים, לדעתי הוא גם התבאס מחוסר הרצון שלי לשתף פעולה עם לינת שטח."החום" הישראלי התחיל לעלות לי , לא היה איפה לשבת , לא ממש מקום לשכב , ולא בא לי לאכול שם בגלל הריח שעלה מהמנגל , אבל שתקתי והמתנתי לצהריים שסוף סוף הוגשו לשולחן , וכמובן שהספגטי והשועעית כיכבו שוב,קמנו לאכול לא ממש נגעתי באוכל כמו רובנו , ניסינו לפתח שיחה מנומסת , אבל סופיה היתה עצבנית עלינו בגלל שלא רצינו לילה תחת כיפת השמים וסברינה היתה מבואסת כי לא רצינו להשאר אצל החברים שלהם והיתר עייפים למדי , הארוחה סוף סוף הסתימה, מישל רצה עוד להשתהות אצלהם עד לשעת אחה"צ , לא הסכמנו אמרנו תודה ועפנו משם, הוא השיט אותנו במוד הנהר עד שהגענו לפאב המקומי שלנו , שם הוא מצא נחש לא מוכר באורך כמטר והתלטף איתו ,
2d1f1a25e4e429714d93bb08b813eadf.jpg?l=6
f34f94623b38ffbfe6c894f21347ddc6.jpg?l=6

קפצתי למים להתרעננות מוחלטת לנקות ממני את חום ואת סרחון היום , הרגשתי מסריחה משום וריח המנגל ,ואיזה סוג של באסה שהצטברה בי הגלל שהות במקום אחד של נופים יפים שלא ממש משתנים ,ומונטניות של המקום התחילה לתת בי אותתיה וכל מה שרק רציתי זה לומר: טוב יאללה מיצתי מה הלאה?
bd0aa5793d807551d86e08433d9bba34.JPG?l=6

יניב קנה לנו בירות קפואות ומצא שם גופיה של בוב מראלי שהחליט שהוא קונה וזה שיפר לי את מצב הרוח לראות אותו מחייך , אפילו מישל חייך והוביל אותנו חזרה לקראת ערב לפוסאדה , הערב חייך אלינו עם שקיעה מרהיבה . הגענו לפוסאדה לקפה , יצאנו להתרעננות קלה וחזרה לארוחת ערב,עם התפריט הקבוע והמוכר J . לאחר ארוחת ערב מישל אמר שנצא "לצוד" קיימנים " קיימן שייך לממשפחת התנינים , הוא קטן יותר מאליגטורים והם חיים באמזונס מסווים לחלוטין בטבע , אפשר למצוא אותם בלילה בגלל שהעיניים שלהם אדומות בלילה וככה ניתן לגלות אותם. עלינו לקאנו והחלנו לשוט לא הרחק מגדת הפוסאדה , השמיים היו קטיפה שחורה ונוצצת בכוכבים רבים רבים ומאירים שאנחנו לא מורגלים לראות ,מידי פעם ענן כיסה , אבל יכולנו לראות את שביל החלב ואת הדובות , מה שבעצם מחדד את העובדה כמה אנחנו "קטנים ביקום הזה " כמה מדהים ומיוחד המראה הזה הזה של השמים זרועי כוכבים אותם אפשר לראות , ממצפה הכוכבים בגבעתיים , ממצפה רימון , ממדבר הנגב , או מאמזונס ,כמה זה לא נקלט לנו וכמה זה עובר לידנו בטבעיות מבלי להתיחס ליופי רב הוד הזה .
a8cdb454948865e715897c81f2fe798a.jpg?l=6

מישל בקש שנהייה בשקט מופתי , הוא הקיש עם עם המשוט בדופן הקאנו, וחדר יותר ויותר לכוון הגדה העמוסה בפרחי מים ועשבים , קרפדות השמיעו קירקורים רבים וזינקו באוויר והמון גחליליות האירו את השטח , פשוט מיוחד מיוחד ובתוך כל הרקע הזה ,מישל היה צריך למצוא אליגטור , והוא מצא !!! אחד קטנציק שכוב לו על שושנת מים גדולה מסביבו גחליליות חגות ועינים אדומות , לא יודעת אייך הוא עשה את זה , אבל כמה שניות לאחר מיכן הוא החזיק אותו ביד , ושט לכיוון הפוסאדה שם נתן לנו להחזיק אותו , קצת הסברים ואז שחרר אותו לטבע . ולחשוב שביום הראשון ירדנו יוסי ואני לגדות הנהר מבלי חשוב על סכנה כמו אליגטור.

חזרנו ללובי , החגיגות התחילו עם שירים ושלל צייד של הדייגים , בירות וודקה קאסשה צחוקים רבים זה היה הלילה האחרון שלנו באמזונס לקראת החזרה לנוחות המתבקשת , מאחר ווהיינו צריכים לצאת עם הזריחה ,נפרדנו ממישל שלמד לומר : יאללה יאללה, הופה הופה וסבבה ישראל מאנשים סביב ,ומסופיה שהחליטה בכל זאת להשאר לילה נוסף ולישון בג'ונגל!!
זריחה

יום רביעי בגונגל וחזרה לריו

בוקר יום הרביעי קבל אותנו שוב בגשם שוטף , הזריחה רק החלה , קפה שחור חיכה לי , וויתרתי על ארוחת הבוקר , וישבתי על הערסל מתמזגת לתוך השקט עם הקפה והסיגריה של הבוקר. הצטרפו אלינו זוג גרמני שהיה עם חבורת הצעירים , הסתבר שהם ישנו לילה בג'ונגל לאור התיאור שלהם שמחתי שוותרתי על חווית השינה עם כמות הגשם והבוץ שהיה להם לעומת נוחות המיטה הכי חורקת שתהא . חיכינו כשעה עד שהסירה אספה אותנו חזרה לכיוון מנאוס ליום סיור מרוכז,שהיה כלול במחיר ,יום סיור לראות שבטיי אינדיאנים "אבודים" חוות דגים , שמורת טבע ,שחיה עם דולפינים.
הגענו למנאוס שחיכתה לנו אפורה רטובה וקרירה , הורידו אותנו ליד הסוכנות של קלאודיו ,וואן נוסף אסף אותנו והוביל אותנו לצד האחר של הנמל דרך רחובות העיר ,כך שראינו את הרחובות מנאוס ביום והיא נראתה גרועה באותה מידה כמו בלילה .עלינו על ספינת מנוע של תיירים גדולה עם אנשים מרחביי העולם , המדריך שהבין שאנחנו ישראלים טרח להזכיר את זה בכל תיאור והסבר כשעבר לתרגם מפורטגזית/ספרדית לאנגלית במשפט : And now ladies and gentlemen There are Israelis I'm glad you're with us , בכל מעבר של הסבר זה היה הפתיח באנגלית , מחמם את הלב ומתמיה באותה מידה /בסוף היום הוא הסביר לנו שזוגתו ישראלית , והוא יהודי למחצה . נחמד . לצערי לא זוכרת שמו . בדרך לתחנה הראשונה הסביר לנו שתחנות הדלק של הספינות ממוקמות באמצע הים על סוג של רפוסדה כזו מוזרה , והציע למי שרוצה לרדת לרכוש קפה ב "יאלו" הצף , ויתרנו ,משם המשכנו לתחנה הראשונה מיסיון וחוות דגים ענקית , שמרכזת מיני דגים מיוחדים , עצרנו שם להתפנות קפה ,ואז בקרנו במיסיון שבו מלמדים את הילידים לקרוא ולכתוב והם חיים מרווחי המזכרות שתיירים קונים ומגידול הדגים שמוצאים למכירה באזור האמזנוס.
30aa6a71494da4838a478db2b3427390.jpg?l=8

b052f87ed8200491ee29a1f8dbc9c914.jpg?l=6
a9cf89f460e258478ff7c7b95d3aebfb.jpg?l=6

d2699a9d97623e026f02caff03df8d84.jpg?l=8

fbe879f2c8dd664ed7b110cb1e15df1f.jpg?l=6

כשעה משם הפלגנו לכיוון משפחה שמטפחת נחשי אנקונדה ענקיים ,קיימנים "ידידותים" קופי עצלן ודגים שונים ,וגם הם חיים מרווחי רכישת מזכרות ותשלום למי שמצטלם עם החיות . אז כמובן שהצתלמנו עם אנקונדה ענקית , עם קיימן ועצלן חמוד אחד , שילמנו והמשכנו לתחנה הבאה , שמורת טבע שהחיות שם מסתובבות חופשי מבלי שנאלץ להיות בשקט , הם התרגלו לבני האדם שגם מאכילים אותם למרות שזה אסור אז ראינו שם קופים קטנים וחמודים ,עצלנים ,צבים ענקיים מלא פרפרים וצמחים מוזרים ,וכן שמורת חבצלות מים ענקיות שצומחות בתוך מתחם מסודר , ופרחי ליליה יפיפים המתחם כלל גם את ארוחת הצהריים עם מגוון שונה סוף סוף של אוכל כולל הידוע לנו מהפוסאדה J לאחר ארוחת הצהריים , הפלגנו לגולת הכותרת ביום טיול הזה ,שחיה עם הדולפינים הוורודים שחיים באמזונס, אילו שהתחמקו מאיתנו במהלך שלשת הימים בנהר .
d45ffaf99758ed8b0ce954f67cd1e5ed.jpg?l=6

על קצה המזלג :

לא ידוע הרבה על היונק הימי הזה , הדולפין הוורוד.

הם מוכרים בעולם כדולפינים הוורודים (Inia geoffrensis), מכונים בשפת המקומיים "בּוֹטוֹ" ושוכנים במימי נהר הריו-נגרו. מדובר באחד המינים החכמים ביותר מבין חמישה מינים של דולפינים במים מתוקים. הראש שלהם נראה כמו מלון עם חנית ארוכה ,הם ארוכים ועבים יש להם ציצית במקום סנפיר גב , זנב גדול והוא דומה ושונה מהדלופין האפור שאנחנו מכירים הגמישות של הדולפין הוורוד היא ייחודית במינה. עמוד השידרה שלו מאפשר לו לבצע כיפופים בלתי אפשריים בהשוואה למינים אחרים של דולפינים. תודות לצוואר גמיש, הוא יכול להפנות את ראשו ל-180 מעלות. ראייתו של הדולפין הוורוד מצויינת למרות עיניו הקטנות, כאשר הם צוללים במים השחרים של הריו הנגרו צבעם הוורוד מחזיר אור והם נראים זהובים.

כשהגענו לאזור בו הם שוחים בגלל כמות הדגה הרבה הקיימת באזור , קפצנו למים רוב התיירים ואני , למים כדי לשחות עם הדולפינים שהגיעו כאשר האחראי במקום מכה במים בתדר מסוים אותו הם שומעים ומתקרבים לאזור על הדרך הם מקבלים חטיף בדמות דג ,וצוללים שוב , הם התרגלו לנוכחות בני האדם במקום ואינם פוחדים, הם פשוט חמודים וארוכים , נזהרים מלקפוץ כמבינים את מעמדם כמארחים במקום . חוויה אמיתית . שהיינו במים כ40 דקות , עד שהרגשתי שאני קופאת , יצאתי להתארגנות ,והתקפלנו לנקודה האחרונה ביום הזה , שבטי האינדיאנים "המתויירים" , הם יושבים בנקודת חוף מדהימה ביופיה ,הזכיר לי את חוף נואבה ,רק עם מים חומים ולא כחולים , השבט מונה כ 30 אנשים ילדים נשים וזקן שבט אחד שהוא גם ,כהן הדת השמאן וגם על פיו ישק דבר , הם קיבלו את פנינו בחיוך, כשאר הם לבושים כמסורת השבט עם האיפור המצויר על פניהם , חזותיהם חשופים , חצאית רפיה ונוצות סביב ראשם , הם כיבדו אותנו בשירים וריקודים , ושוב הופתענו לגלות שישראל הגיעה גם לשבט הזה , כאשר זקן השבט הבין מהמדריך שאנחנו ישראלי פצח בריקוד הבה נגילה עם יניב , מרוב שהייתי המומה שכחתי ללחוץ על "הפליי" בוידאו והקטע לא תועד , תכלס זה לא היה אמיתי לראות אנידיאני זקן רוקד הבה נגילה , לגמרי ככה . בכל זאת שבט "נידח" באמזונס אלפי ק"מ מהבית, הבה נגילה ?????? יניב השתלב ,,
cac712676b6963b76eff1e0bd293dfe7.JPG?l=6
4f0d4c6ffe096a7333e525615c6ac8cc.JPG?l=8
1a28778801ad466a45a882b27b04662a.JPG?l=6
5827a9192fb2726574599c35572d7e36.JPG?l=8

לאחר המופע ,יצאנו לדוכניי המזכרות שלהם, שבו מכרו חלילי צד, מפוחיות עץ, משרוקיות מיוחדות,חרבות,חץ וקשת, קשתות מנוצות צבעוניות, ערסלים יפיפים , "בגדי רפיה" וכל מיני שיקויים ומאכלים . יוסי רכש שיקוי "הבאבא סאלי " שזה סוג של מים ורודים רעילים שאמורים להבריא את החולים , אני נגררתי אחריו ורכשתי את הדבר הנוראי הזה שאחרי הפעם שטעמתי אותו העברתי ליוסי באהבה רבה , אם המים של אמזונס ,היתושים והטפיל שטעמתי לא הרגו אותי , המים היו עושים את זה !! .

לאחר הביקור המיוחד הזה ,לקראת הצהריים המאוחרות חזרנו למנאוס, נפרדנו לשלום מהמדריך החביב , חזרנו לאסוף את המזוודות שלנו שהשארנו אצל קלאודיו שגם הציע לנו להתקלח ולהתרענן באכסניה סמוכה למשרדים שלו , ללא עלות כספית ,נוספת ,כמובן שקבלנו את עצתו להתרענן סוף סוף ולהוריד את ריח השום הנוראי שלוויה אותי כל הימים אבל לפחות לא נעקצתי ,ואת ריחו הטחוב של האמזונס . הטיסה שלנו לריו היתה בשעה עשר בלילה , ומאחר והיינו בכל זאת רעבים הלכנו לאכול בפציריה בכיכר העיר , הפאב הראשון שיניב ואני ישבנו בערב הראשון שלנו ,והפיציריה שדליה חיפשה בגוגל מפס , אכלנו פיצה ואז הגיעה אלנו נערה צעירה שניסתה למכור לנו צמידים שהיא מכינה , וכמובן שתוכדי שיחה בנינו היא שמעה אותנו מדברים עברית ,ופתחה בעברית עליגת ואמרה שהיא ממש שמחה להכיר אותנו ,הסתבר שהיא יהודיה ארגנטניאית שעושה טיול בברזיל , היא שהתה בישראל במסגרת"תגלית" בקיבוץ ברור חייל בדרום למה קצת עברית וחזרה לאחר חצי שנה לארגניטינה , הזמנו אותה לפיצה שתאכל משהו , כי המחשבה הראשונה שעלתה בראשו של יוסי : מה היה קורה לולא זו היתה אחת הבנות שלו ? שתקועה רעבה וצמאה וללא כסף , לא הססנו ואמרנו שתקח מה שהיא רוצה לאכול ולשתות לדעתי היא היתה נבוכה מהמחווה אבל בענינו זה היה טוב יותר מאשר רק לקנות ממה צמידים שאין לנו מה לעשות איתם . בנוסף השארנו לה כסף .

מכאן לשם , קלאודיו הגבר הזה ,שלח לנו נהג מונית שיאסוף אותנו לשדה התעופה , אין לי מושג מה הוא עישן או שתה או ביחד , אבל הבנאדם לא הפסיק ללהג בפורטוגזית ולתגלגל ממחוק מכל משפט שני שהוא אמר , החברה מאחור התפצצו מצחוק , גם אני, אבל לא היה לי נעים ככ לצחוק וכל הזמן אמרתי לו סי , וקומפרנדו ואובריגדו והוא במקביל צחק כל הדרך לשדה התעופה . בגדול הבנתי שהוא מספר על המשפחה שלו אבל מעבר לזה נאדה , לא הבנתי כלום.

הגענו לשדה התעופה לקראת הטיסה לריו ,עם קונקשין בבלם והגעה לריו בשעת הבוקר המוקדמת לקראת פתיחת המשחקים הפראלימפים והשתתפות הבנות במשלחת בהרבה גאווה וחוויה אחרת מלהיבה ושונה כ”כ ושייכת לפוסט אחר :)
עוד קצת תמונות :
eb2fe9a8cb24dc5b76a374db689b707d.jpg?l=6
ceb6bd472c586c4738fb25338b326585.jpg?l=6
4fd2274fdc1ff19ccc1d0dd70c2b832c.JPG?l=8

63eecd5e87bf2b9e65483ff5d067d365.jpg?l=6

אם הגעתם עד כאן ושרדתם :
תשאירו לייק , ותקראו את הטייפים .

טיפים חשובים :
אם אתם יוצאים לאמזונס , תנסו לכוון לחודשיי החורף שם יולי עד ספטמבר , מזג האוויר נע בסביבות 30/25 מעלות עם 90 אחוז לחות ,ולא כמו בקיץ בחום של 45 מעלות ו100 אחוזי לחות.

מסיפורי מטיילים , לא לנסות להיות גיבורים ולצאת לטיולים לבד באזור האמזונס ותהייו הכי הרפתקאנים ואמיצים שתהיו , עדיף לקחת מדריך מקומי אמין ,לבדוק אמינות , יש והמלצות ורשום בטריפאדוויזר גם בלמטייל שמות של מדריכים מקומים.

בגדול מספיק 2 לילות באמזונס לחוות את חווית השייט , מעבר לזה , זה חד גוני וחוזר על עצמו.

כן לעשות את כל החיסונים החשובים .

לא לוותר על מנאוס , לפחות ל48 שעות , להיות זהירים כן ,אבל גם לראות מציאות שונה ואחרת ממה שאנחנו רגילים אליה.

הרפתקאה הזו לא למפונקים , לא !!!

לצאת עם מינימום ציוד הכרחי ,עם מוצילה או תיק גב המכיל תרופות ,היסטוריה רפואית במידה ויש רשומה ושמורה, אל תוש, פניסטיל ושום טרי !!!!חובה !!! עזבו אותכם מענן הסירחון שעוטף אותכם ,יותר חשוב לא להעקץ מעקיצות של המוסקיטו .

מצלמה איכותית ממוגנת היטב וצמודה אליכם כהרף עין היא יכולה להנזק .

ותתרגלו לרעיון להיות מנותקים מהמציאות ,המציאות באמזונס אחרת לגמרי .

ואגב כל התמונות הנלוות צולמו על ידי ושומורות בזכויות יוצרים .
bc0478b6ebc92e93ab8e4f60eacd6a41.jpg?l=6

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של SARIBD?

הפוסט הבא ›
ברזיל , ריו והחוויה האולימפית
ברזיל , ריו והחוויה האולימפית
מתוך הבלוג של SARIBD
26-11-2016
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
 בולגריה ?אז למה דווקא בולגריה ?
בולגריה ?אז למה דווקא בולגריה ?
מתוך הבלוג של SARIBD
15-05-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של SARIBD »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

חוויה של טיול

השב  · 

היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על נהר האמזונס

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי נהר האמזונס? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
סגור
×