ברזיל - חופים, מפלים, חיות וריו!

ברזיל - ארץ הסמבה והקרנבל לא מפסיקה להפתיע: הנופים, אפשרויות הטיול והאנשים המקסימים. בר לא נותן לשמועות על ריו להפחיד אותו, מבקר ולומד שאכן אין סיבה לחשוש. משם הטיול ממשיך צפונה, דרך איי בוזיוס, ועד לשמורת הטבע פנטנאל.
בר אלוני
|
מפה
תמונה ראשית עבור: ברזיל - חופים, מפלים, חיות וריו!

ממפלי האיגוואסו לריו

תהיתם פעם מה חש פרפר המתיישב על החרסינה של האסלה בדיוק שניה אחת לאחר שסיימתם להשתמש ואתם מורידים את המים? (אינני יודע מדוע, אך לפרפרים במקום מגורי יש נטיה כזו, סוג של פטיש אני מניח...). 

מפלי האיגוואסו, השוכנים בתוך משהו שנראה כשבר גיאולוגי עצום במשולש הגבולות ארגנטינה - ברזיל - פראגוואי יוכלו לתת מענה נאות לשאלה זו, אשר ודאי הטרידה מנוחתכם ימים כלילות. אל פוארטו איגוואסו (Porto Iguaçu), עיירה ארגנטינאית קטנה ושלווה הנושקת לגבול הברזילאי, הגענו, אסף ואני, בידיעה שזו התחנה האחרונה שלנו בארגנטינה. שמרנו את הטוב לסוף. המפלים, אשר עליהם מתבססת כלכלת העיירה, הם אחד היעדים הפופולארים ביותר ביבשת, ולא בכדי. בתור טייל ישראלי אשר התחנך על מפלים בסדר גודל של מפל התנור ומטה, ורגיל למקומות מהם אפשר לקפוץ ראש, קשה היה לי להשאר אדיש לעוצמה של המקום. סיימנו להתפעל מהמפלים, מה עכשיו? הגיע הזמן לחתוך לברזיל! 

בשל קוצר הזמן ויתרנו על הצד הברזילאי של האיגוואסו, ועלינו על אוטובוס היישר אל עיר הדגל של האופי הברזילאי - ריו דה ג`ניירו (אגב, האוטובוסים מהצד הארגנטיני של האיגוואסו לריו זולים ואיכותיים יותר מהצד הברזילאי). לפני בואנו לריו שמענו, כמובן, גדולות ונצורות על העיר, התושבים, חיי הלילה הסוערים, אך גם על רמת הסיכון והפשע. אז מה עושים כדי למנוע בעיות? הגענו לעיר, מכרנו את נשמותינו לשטן (כלומר ביצענו צ`ק אין בהוסטל מבית HI הגובה 20 דולרים ללילה, לא כולל שמיכה המזכה את התייר ההמום בחיוב של שני דולרים נוספים ללילה. לאחר דיון קצר החלטנו לשמור את משכון הכליה השמאלית שלי למקרה חירום אמיתי ולוותר על שמיכות לעת עתה), לבשנו עלינו את הבגדים המרופטים ביותר שהצלחנו לדלות מהמוצ`ילות שלנו ויצאנו, נעולים בכפכפים וחמושים בסכום זעום של ריאלים בכיס, לטייל בעיר. מוכנים לכל צרה שלא תבוא. והן באמת לא הגיעו. 

מהר מאוד נרגענו ונכנסנו לאוירה בה שרויים תושבי המקום- שמחים, רגועים, חיים ללא דאגות ומדברים בשפה הנשמעת כמו יידיש במבטא רוסי ואשר, לי לפחות, לא הייתה מובנת בעליל. הברזילאים, כמו שגילינו בימים הבאים, הם עם שאוהב לעזור. לא פעם ולא פעמיים מצאנו עצמנו מובלים יד ביד ע"י מקומי אל תחנת אוטובוס/ טוריסט אינפורמיישן/ או כל מחוז חפץ אחר, משום שידע שאם ינסה להסביר לנו במילים אנחנו נגיע, במקרה הטוב, בחזרה לארגנטינה.

לתחילת הכתבה

אטרקציות בעיר

לאחר שתיגברנו עצמינו בניב, חבר נוסף שהגיע מהארץ, ומצאנו את אכסניית קינג ג`ורג`, אכסניה חביבה התואמת את מידתנו ואינה שוחטת בפראות את כיסנו. החלנו לסמן "ויים" על אטרקציות העיר, ולפני הכל- חוף הים המפורסם- קופקבנה. בתום שתי הדקות הראשונות על החוף מתחילות עינינו לשרוף. אני מניח שבשל עילגותי בשפה המקומית לא הבחנתי בשלט כלשהו המצהיר "הכניסה לבנות בחוטיני בלבד", אחרת אתקשה להסביר את כמות הישבנים החשופים בחוף. לגברים המקומיים, אגב, יש נטיה להסתובב על החוף בתחתוני "דפוק אותי" (בוקסר צמודים), עובדה שאותי אישית ריגשה הרבה פחות מתופעת החוטיני המבורכת... 

אמנם ההנאה הטמונה בישיבה על החוף ובהיה בעוברים ושבים תוך שתיית משקה האלים המקומי ("אסאי"- סוג של ברד) קרצה לנו עד מאוד, אך לא לשם כך הגענו עד הלום. מתוך מבחר הסיורים המוצעים לתייר (כגון סיור באצטדיון ה"מראקנה" המפורסם או בשכונות העוני של העיר, ה"פאבלות" הידועות לשמצה מהסרט "עיר האלוהים",) בחרנו לנסוע לאתר שהוכרז בזמן שהותנו בעיר כאחד משבעת פלאי העולם החדשים - הקורקובדו (Corcovado), פסל ענקי של ישו העומד בידיים פרושות כמחכה למישהו שיבוא ויחבק אותו ומשקיף מלמעלה, מקצהו של הר, על ריו דה ג`ניירו. האמת? לא נעים לי לחשוף עובדה זו מעל דפי האינטרנט משום שהברזילאים, ככל הנראה, עדיין לא יודעים עובדה זו, אולם לכם אוכל לספר שפסל ישו שכזה קיים כמעט בכל אחת ממדינות דרום אמריקה. עם זאת, כנראה שלבחור בריו יש את הנוף היפה ביותר. נו טוב...

זוכרים שהזכרתי משהו בנוגע לשמועות על חיי הלילה? אז מה עשה עבדכם הנאמן כשירד החושך? ביום שבת בערב, מלווה בשני העבדים האחרים, כשבשלושת פיותינו יחדיו שגורות בערך שתיים וחצי מילים בפורטוגזית, יצאנו לאיזור הנקרא Lapa - שוק תרבות בפני עצמו. עשרות פאבים, עשרות מועדונים, עשרות אלפי אנשים שעדיין לא החליטו לאן להכנס.  ואנחנו? לאחר שקנינו מין משקה לא מוכר ברחוב (פעולה שלקחה חצי שעה והייתה לוקחת אף יותר ללא תיווך של שתי צעירות מקומיות אשר גילו צורות תקשורת מגוונות ופשוטות יותר מהמוכרת הקשישה), מצאנו עצמינו באחד הפאבים, עם חבורת ברזילאים אשר ציוותו אותנו אליהם ולא חדלו להשקות אותנו בירה ולשדך בינינו לבין בנות המקום תוך התקפים של קריאות "פז`ה! פז`ה!" (פז`ה- נשיקה).

לתחילת הכתבה 

מבוזיוס לפנטנאל

לאחר מספר ימים בריו, ולאחר שהתמזל מזלנו ונקלענו לחוף קופקבנה בדיוק בזמן למופע העולמי העצום Live Earth (לני קרביץ, מייסי גריי, שלל אמנים נוספים ועוד כשני מליון צופים נלהבים על החוף), הרגשנו צורך להעלות את רמת ההתחרדנות (מלשון חרדון, כמובן). גישושים בין אנשים הובילו אותנו לקנות כרטיס נסיעה לעבר בוזיוס (Búzios), אי נופש קטן ושליו הנמצא 4 שעות מהעיר הגדולה. החיים מעולם לא נראו ורודים יותר. שכרנו דירה ב"בוזיוס אינטרנשיונל", ולאחר שחרשנו את האי לאורכו ולרוחבו עם ה"בוגי" ששכרנו (הכלאה חולנית של רכב שטח עם רכבי צעצוע של טויס אר אס) בילינו 4 ימים של בטן-גב כשבין לבין אנו לומדים לגלוש (אציין בגאווה שכישורי הנפילות אשר הפגנתי בחופי בוזיוס הם ללא ספק מהמרשימים שנראו שם בשנים האחרונות), מבשלים ארוחות דשנות ומדסקסים על משמעות החיים. למה לעזוב?!

בוקר אחד פקחנו עינינו, הלכנו לחוף, פתחנו את הארנקים בכדי לשכור גלשן וגילינו שהם ריקים! הפכנו אותם, ניערנו אותם, בדקנו בכיסים הפנימיים של המכנסיים- בזבזנו הכל! חזרנו אל הרזרבות שבחבילות הגרביים בדירה, אך מסתבר שגם אותן כבר העלמנו. ברזיל שחטה אותנו כספית! כינוס חירום של מועצת החכמים שלנו (כלומר ניב ואסף, כשאני בחדר השני כוסס אצבעות לקראת תוצאות הישיבה) הולידה את ההחלטה הקשה - עוד מקום אחד ועוזבים את ברזיל. היעד הנבחר- הפנטנאל (Pantanal).

24 שעות נוספות של נסיעה צפונה באוטובוסי הפלא (אלו המצליחים להעלים סכומי כסף מפתיעים מהכיס שלך - הפעם מדובר ביותר ממאה דולרים) והגענו לעיירה "קאמפו גראנג`י".שעה לאחר ההגעה נסגרה עסקה עם חברת טיולים מקומית, Pousada Santa Clara, וב- 9 בבוקר המחרת יצאנו בדרכנו אל הפנטנאל. לאלו מכם אשר לא בקיאים בחומר, אספר שהפנטנאל הוא איזור במערב ברזיל אשר התברך בכמויות גשם גדולות, ולכן גדלה בו סוואנה רטובה- צמחיה נמוכה, נהרות, מים עומדים, והכי חשוב: אלפי סוגי חיות אשר אנשים מכל העולם מגיעים במטרה לבהות בהן. גם אנחנו רצינו לבהות בהן, אז במשך ארבעה ימים יצאנו אל הסבך בדרכים שונות ומגוונות (רגלית, על סוסים, בסירה, בג`יפ, ביום, בלילה) מלווים במדריך ברזילאי הדומה באופן מפתיע למוגלי ילד הג`ונגל, וראינו תנינים, קופים, דגי פיראנה, ארמדילוס, טפירים, ציפורים ועוד מיני חיות שונות ומשונות שאני בספק גדול אם הוריהם ידעו לזהות כיצד נוצרו. בין טיול לטיול הנעמנו את זמנינו במחנה בלב שומקום עם שלוות גן עדן וארוחות מפנקות.

אגב, זוכרים מקרה הטפיר בקורדובה? כנראה שמשטרת החיות הוציאה צו כלל עולמי נגדי, כי בארבעת הימים בפנטנאל חטפתי ביס מתוכי, ביס מסוס וכמות עקיצות יתושים שעדיין נמצאת בבדיקה עם החבר`ה של שיאי גינס. לך תסביר לחבורה של יתושים ברזילאים מה זה אומר צמחוני...זהו, תם פרק ברזיל רבותי. ניפגש בבוליביה!

לתחילת הכתבה

טיפים

  1. Hostel King George, רחוב Travessa Guimaraes Natal 12, קרוב לתחנת הסבוואי Acro-Verde, טל` 2279-7113 (5521). הוסטל עם בעלים ישראלי ואוירה ישראלית, 20 ריאל (10 דולרים) ללילה בחדר משותף, מיקום מעולה- 10 דקות הליכה מחוף קופקבאנה, ואיגואנה אחת המסתובבת בגינה ותשמח לשבת לכם על הכתף.

  2. אל הקורקובדו (Corcovado) ניתן להגיע בסיור מההוסטל, העולה 32 ריאלים לאדם וכולל נסיעה עם נהג מונית עד לנקודה וחזרה עד להוסטל. ניתן לצאת גם עצמאית, אך המחיר הכולל יהיה כמעט זהה משום שהעליה להר, כל עוד לא תתבצע רגלית (ועם כל המוטיבציה לטרק, זו חתיכת עליה) תהיה כרוכה בתשלום.

  3. "Buzios International", קומפלקס דירות באי בוזיוס, הנמצא על הכביש הראשי, מרחק 10 דקות הליכה מתחנת האוטובוס אליה מגיעים האוטובוסים מריו. במקום ניתן לשכור דירה במחיר 25 ריאל לאדם ליום (13 דולרים). בדירות יש מטבח, מרפסת עם ערסל, ומקלחת חמה. על ההשכרה אחראיות שתי אחיות קשישות וחביבות ביותר, אשר אחת מהן ממתינה בדרך כלל בתחנה לאוטובוסים המגיעים מריו. אתר: www.buziosbeach.com.br.

  4. Pousada Santa Clara אנחנו יצאנו לטיול בפנטנאל עם חברת משרד החברה נמצא בתחנת האוטובוסים. מציעים 3 אפשרויות שהות בפנטנאל במחירים של 270-370 ריאל (135-185 דולרים) ל4 ימים, כשההבדל הוא בתנאי השינה. חלק מהמדריכים דוברים עברית חלקית.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
0
×