ברטאן - חופים וטעמים

חבל ברטאן בצרפת - השם עצמו גורם לעיניים להצטעף... אווירה קסומה ושונה, עם ריחות של אוכל צרפתי משובח, ערים מהפנטות עם קסם של המאה ה-19, והחופים האלה... אוי החופים האלה. הצטרפו לסיור באיזור בו מבקרים ישראלים מעטים, ותמצאו שאתם תהיו הבאים בתור.
רבקה קופלר
|
תמונה ראשית עבור: ברטאן - חופים וטעמים

עתיקות ואוכל משובח

אתחיל מזה, שכשהחלטנו ליסוע לברטאן, דבר ראשון חיפשתי טיפים של אנשים שנסעו בלמטייל. מה שמצאתי היה מועט ביותר. לכן, פנינו למישלן הטוב והמוכר, קנינו מפה של מישלן 1:250,000 ובה הכבישים הירוקים, (מישלן מסמן את הכבישים היפים ביותר בירוק) ופנינו לאלבום המקוון הטוב ביותר לדעתי – www.flickr.com שם מיפינו את ברטאן לפי התמונות שאהבנו. בנינו מסלול כללי - מקיף ברטאן לאורך חופי הים הרבים, עובר בערים היפות.

אף על פי שהמקום כנראה לא כל כך מוכר לישראלים, הוא מאוד מתויר, ובחודשים יולי-אוגוסט אי אפשר למצוא מיטה פנויה. בספטמבר הרבה יותר נוח לטייל: מזג האויר כמו אצלנו, ובאותו זמן לא היתה בעיה למצוא חדר (חוץ מפעם אחת...). נסענו ל-7 ימים ברוטו, כולל טיסת הגעה מלונדון וחזרה. הזמנו טיסת ראיינאייר חודש מראש, ולכן המחיר היה מגוחך – 800 ש"ח הלוך וחזור לזוג! וכאן התחילו ההטבות – מכונית של הרץ ב- 203 יורו (קלאס b עם מזגן, שהיה נחוץ ביותר) כרטיס נסיעה משדה התעופה ללונדון בכמעט חצי מחיר (זה הרבה כסף!). ואילו רצינו – יש להם רשימת מלונות בהנחה.

באופן כללי, מה שאהבנו בברטאן היו הערים העתיקות, הדרכים החקלאיות עם הרבה ירוק מרגיע בעיניים, וחופי הים המשגעים! אפשר ללכת לאיבוד בחופים האלה מרוב יופי! וכל חוף שונה מהאחר... למי שמחפש מקומות רומנטיים לטיול – זה המקום! נופים – זה לא המקום. יש מקומות יפים יותר בעולם, אך החוויה של לנסוע בכבישים קטנים ביותר, מתפתלים בין שדות התירס האיינסופיים, פריחת הלוונדר, הפרות הרועות בעצלות באחו, חופי ים מסולעים בסלעים שהים והגשם פיסלו – היא הרגשה של ציורי המאה ה-19 – צבעוניים, מיידיים, נאיביים!

עוד בזמן התכנון מצאנו רשת מלונות צרפתיים והזמנו מלון ללילה הראשון ב- Vannes. שם נתנו לנו את ספר הרשת + מפת המלונות בצרפת – ציוד שהסתבר מאוחר יותר, שעזר לנו מאוד להחליט על כיווני הנסיעה – מקום שסומן שהיו בו הרבה מלונות של logis חייב להיות יפה... מסתבר שבכל מקום יפה יש מלון של הרשת. אלה מלונות קטנים, אוטנטיים בדרך כלל, עם מסעדה, שכשמתעוררים בהם, יודעים איפה נמצאים.... (בניגוד למלונות של רשתות גדולים דוגמת איביס).

מחירם היה נמוך בהרבה מהמצופה – בין 40 ל-50 יורו לחדר ללא ארוחת בוקר. ארוחת בוקר עלתה בין 6 ל-9 יורו לאדם – הוצאה שהסתברה כמיותרת, בהתחשב שקניית הפרודוקטים בסופר (ל-2 אנשים) עולה 4-5 יורו... (צריך רק לזכור להביא כף חשמלי, כוסות חד פעמיות וקפה – אין בחדרים). בקיצור, להוציא הלילה האחרון, בכל הטיול מצאנו חדר באחד מהמלונות של logis . 

האוכל בברטאן היה אלוהי! הם מגישים קרפים ענקיים עם תוספות מתוקות או מלוחות, כשכל קרפ כזה יכול להיות ארוחה, במחיר שנע בין 4 ל-7 יורו! (טוב, שניים ישביעו יותר...). הסיידר, שהוא כנראה המצאה ברטאנית, טעים ביותר, ואין צורך להזכיר את הקפה. העוגה המקומית נקראת Far Bretagne וזה סוג של פודינג וניל ממולא בשזיפים יבשים, אפוי, מוגש עם קרם וניל עדין ונגיעות קרמל – מדהים! קרם ברולה, אורז בחלב, מוס שוקולד – מדהימים! ועכשיו הגענו לגולת הכותרת – פירות ים. כל מה שאכלתי עד היום (ואכלתי....) לא דומה למה שאכלנו בשבוע הזה! טעמם עדין ומדהים כאחת. הם מבשלים מולים בסיידר, בצל ותפוחים! או בשמנת ובצל, או ביין לבן, ופעם הזמנו פשטידת סלמון בגרטן ובייקון. כדאי שאעצור כאן. לא! ומה עם הקרואסונים עם ובלי תוספות, ובגט שאפילו לא מזכיר את מה שמוכרים בסופרים שלנו, והגבינות (של נורמנדי, הן המעולות) ועוד ועוד ועוד....

לתחילת הכתבה

מנאן למערב צרפת

היום הראשון:
הטיסה נחתה ב- Nantes , לקחנו את המכונית – פז`ו 1007 שהאטרקציה שלה – דלתות הזזה חשמליות. בכל מקום שעצרנו אנשים הסתכלו והתעניינו. ככלל היא לא היתה נוחה במיוחד, ובעיקר לא היה לה כוח לעלות את קומות החניה... עד כמה ישראלים לא מגיעים לברטאן הבנו בשדה התעופה בננט – הפקיד בעמדת הדרכונים לא ידע מה לעשות עם הדרכון הישראלי שלנו, שאל את הממונה עליו, בדקו בספר ההוראות, ורק אז החתים אותם. אותו תהליך גם כשעזבנו את ברטאן.

העיר הראשונה אליה הגענו היתה Vannes - שהיתה היותר יפה מהערים הקטנות. למחרת נסענו לאורך מפרץ ואן, החוף הפראי (cote souvage) שם גילינו סלע בצורת צב... משם הגענו לאליגמנטים – 4 ק"מ של אבנים עומדות מהתקופה הפריהיסטורית שלא ידוע מדוע ואיך הן עומדות שם. מעניין ביותר ביחוד האופן בו הן מסודרות בשורות ארוכות... המקום כולו מגודר, ומרכז המבקרים במקום מוציא סיורים מוסברים – בחודשים יולי אוגוסט כל הזמן, ובספטמבר פעם ביום בשעה 14:00.

היום השני:
משם נסענו עם הכביש ה"ירוק" של מישלן: עברנו ביער בדרך ל- Quimperle ואז מצאנו מלון ב- Fouesnant, ונסענו ל- Quimper. עיר יפה ביותר, אך "גמרנו" לתור אותה מהר מאוד... משם נסענו לעיירת נופש בשם Benodet שעל שפך נהר ה- Odet לאוקיינוס האטלנטי. ישבנו שם כמה שעות בבהייה באופק, באנשים המתרחצים בחוף ובסירות השטות...

היום השלישי:
התחלנו עם Point Du Raz – הנקודה הכי מערבית בצרפת. הדרך עוברת יערות וכפרים קטנים. כאלה עם בתים מימי הביניים, וכאלה שרק אתמול גמרו לבנות אותם, וכולם נראים אותו הדבר! חשוב להם מאוד לשמור על המסורת. זה המקום להזכיר שהבראטונים מדברים בראטונית כשפה ראשונה (לאוזן שלנו נשמעת כמו שפה סקנדינבית, או וולשית) וכמובן צרפתית. לא יודעים כמעט מילה באנגלית, אבל יוצאים מגדרם כדי להבין אותנו ולעזור.

בדרך לשם נתקלנו בתופעת טבע מאוד מעניינת – ענן שמכסה את כל האזור. התופעה משונה כי אנחנו מכירים אותה רק במקומות גבוהים מאוד, וכאן זה מישור. ובכן, הענן היה כל כך סמיך, שלא ראינו ממטר, כדברי השיר, ובודאי לא את הנוף הנשקף מקצה הצוק. אך היתה חוויה מאוד מעניינת לטייל שם בתנאים האלה.

כיוון שכך, ויתרנו על הצוק השני – Point Du Van ונסענו ל- Meness Hom שהוא "הר" שמתנשא מעל סביבתו וביום בהיר יותר (כך כתוב במישלן) אפשר לראות את כל ברטאן. אנחנו ראינו רק את הסביבה הקרובה, ואנשים שבאו למקום לספורט אתגרי – רחיפת מצנחים, והטסת דאונים, וסתם להשתזף. הפריחה על ההר היתה משגעת וגם הנוף שהיה בערפל. בירידה מההר רואים את Point Du Raz וזה היה לדעתי אחד הנופים היפים ביותר בטיול.

משם המשכנו לכוון Morlaix עובר ביערות cranou כשהכוונה היתה להצפין ככל שהזמן והכח יאפשר. כשהגענו קרוב מאוד ל- Morlaix היה מאוד מוקדם, ולפי מפת logis ראינו שב- Perros-Guirec שבצפון, מרוכזים הרבה מלונות מה שהבטיח מקום יפה ללון בו. זה היה המקום שבו התקשנו למצוא חדר, גם בגלל שהיה כבר 6 בערב, וגם בגלל שהמקום היה מפוצץ מתיירים. הסתבר לנו שזו היתה גולת הכותרת של הטיול! המקום היה מדהים ביופיו! חוף ים ובו סלעי ענק בצבע ברונזה שפוסלו ע"י גלי הים, ונראים כמו פסלי חימר ענקיים! המפרץ בו חוף הרחצה היה שלו ומדהים. והמלון שלנו ממש נושק לגלים...

לתחילת הכתבה

מסאן-מלו חזרה לנאן

היום הרביעי:
יצאנו לכיוון סאן-מלו, בדרך עצרנו ב- Cap Frehel לפצות על Point Du Raz שלא ראינו אמש... המקום יפה ביותר בפני עצמו, צוקים שמשתפלים אל הים וטיול נחמד לקצה היבשה. הגענו לאזור St. Malo בכוונה להישאר באזור לפחות שלושה לילות. טיילנו ב- Cancal ולא מצאנו ולו מקום חנייה אחד, (גם היה מוקדם מדי לארוחה...) המשכנו ל- Dinard שם מצאנו מלון ללילה, והמשכנו ל- St. Malo, שהיתה אמורה להיות פיק בטיול. שימעה יצאה למרחוק כעיר יפה. עם זאת, אנחנו מצאנו בה עיר ממוסחרת להחריד. חוץ מכמה זויות צילום יפות לא אהבנו אותה. העדפנו לנסוע ל- Dinan עוד באותו יום ובה התאהבנו! יפה לפחות כמו ברוז` שבבלגיה, למרות שאין לה תעלות! בדינן ראינו ילדים חוזרים מבית ספר, משחקים ברחובות וכו`, חיים נורמלים של עיר בתפאורה מדהימה.

היום החמישי:
נסענו ל- Mont St. Michel. התמקמנו במלון על אם הדרך, ונסענו להר. יופי עוצר נשימה של טבע ויצירת האדם. הגענו בשעה שהים נסוג, ובשלט בחנייה היה כתוב שצריך לעזוב עד 18:30 (שעת הגאות). הסתכלנו על המבנה העצום ותהינו איך נטפס עד למעלה... בפנים ראינו נכים עם קביים ועם כסאות גלגלים, וכולם טיפסו במעלה ההר, אז גם אנחנו... מבנה המנזר מעניין ביותר, והנוף מלמעלה מרשים מאוד. זה היה היום הראשון בטיול שקצת האטנו את הקצב, ו"רק" נסענו בכבישים הקטנים סביב ההר, לראות את הכפרים הקטנים, החוות השונות ו... תחנת קמח הולנדית למהדרין, שמופעלת למען התיירים.

בדרך, ראינו המון מכוניות חונות ליד חוף הים הנסוג. כבוגרי הטיול בהרי הרוקי`ס (בריטיש קולומביה, קנדה), למדנו שאם מכוניות עוצרות צריך לעצור גם, כנראה שיש דב... ה"דב" כאן היה מאוד משעשע: המוני אנשים ירדו לחוף הבוצי עם דליים או סלים, כלי חפירה כלשהו, ועלו מן הים עם חיות ים למינהם – צדפות, חלזונות, סרטנים וכו`. מדי פעם העיזו ציפורים ירדו לסלים וחטפו משהו...

בערב, חזרנו למונט סאן מישל, לראות את הגאות. אני חייבת לומר שזו חוויה בלתי רגילה. קשה להאמין איך השדות של הבוקר הופכות להיות ים כשאנחנו עדים להתקדמות הגלים לעברנו, והמקום שהיה חניה אך לפני שעה, מכוסה לגמרי מים.

היום השישי:
נסענו לכיוון Nantes. בתחילה בכבישים קטנים ואח"כ באוטוסטרדה. מצאנו חדר 8 ק"מ לפני ננט, פעם ראשונה ברשת איביס. טיילנו כל היום בעיר. עיר יפה, שכמו כל בירה אירופית מתהדרת במדרחובים רחבים ויפים, הופעות רחוב, בתי קפה ומסעדות. קתדרלה יפייפיה ו- גן מדהים ביופיו. בערב, כשחיפשנו מסעדה, שלחו אותנו מהמלון לעיירה קרובה – Chapel sur la Erdre – עיירה חמודה ובה מסעדות טובות. 

היום השביעי:
הטיסה של רייאנאייר יצאה משדה התעופה של ננט ב-5 אחה"צ. כך שהיה לנו זמן לטיול קטן. החלטנו ליסוע לאורך עמק הלואר, בכביש קט וציורי. בדרך עצרנו בשוק פשפשים מקומי (היה יום ראשון) שהיה חביב ביותר.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×