גאורגיה- שלמות בצניעות

תמונה ראשית עבור: גאורגיה- שלמות בצניעות - תמונת קאבר

בשנים האחרונות, אולי בעקבות הביקור בסיביר, כל מה שקשור לברית המועצות מאוד מרתק אותי. ובהתאם לנסיבות ולכך שגאורגיה היא מקום הלידה של העריץ הרודני והאכזר סטלין, לא מצאתי סיבה שתמנע ממני להגיע למדינה. ובהפתעה יש לומר (לפחות מבחינתי), התושבים הגאורגים ולא הגרוזינים (שם הגנאי שהרוסים כינו אותם בתקופת בריה"מ), בהחלט מתגעגעים לתקופת הקומוניזם וברית המועצות. ולמה? פער המעמדות גודל ומי שצבר תנופה אחרי הפירוק ממשיך להתבסס בדרגות הגבוהות. ומי שלא? נשאר הרחק מאחור. וזאת הסיבה שתמצאו חבר'ה צעירים בני 20+ יושבים בחבורות ומשחקים באמצע היום במקום ללכת לעבוד.

את החצ'פורי, הבצק השומני והמפורסם של הגאורגים אין אחד שלא מכיר כיום בישראל. חצ'פורי נמצא בכל מקום, בכל ארוחה, ומגיע במגוון עצום. אין ישראלי אחד שהיה בגאורגיה ולא מפאר את החינקאלי האגדי, שזה מין כופתאות בצק ממולא בעיקר בבשר כבש. אך החופרים יותר והנועזים יותר יאכלו את הצ'אדי שהוא מין לחם תירס המרגיש כמו יציקת בטון בבטן. או את הצ'ורצ'חלה, בשמה העברי "נקניקיית אגוז" שנמצאת בכל חור ואגב לפי דעתי היא מעדן. תזכרו- איפה שהענבים טובים ככה הצ'ורצ'חלה טעימה. למרות שיש דוכנים שנראה כאילו נקניקיות האגוז תלויות שם עוד מלפני פירוק בריה"מ.

dee88228da6bdc95721c478be3a9864b.JPG?l=8

העם הגאורגי הוא עם מדהים. ההכרות היחידה שהייתה לי איתו עד הטיול זה היה חלוץ מכבי חיפה ולדימיר דבאלשווילי האיום או גיורגי שארמנדיני הסנטר הכושל של מכבי ת"א. אך כיום, אני מודה שזכיתי להכיר אנשים נפלאים שפגשנו לאורך כל הטיול ועזרו לנו ודאגו בלי סוף ובלי ציפייה לתמורה.

והנופים? זו הסיבה העיקרית שהתרמילאים מגיעים למדינה והטבע מחזיר להם ובגדול. הרי הקווקז הנישאים, הים השחור, העמקים האין סופיים והנהרות הבלתי נגמרים הם בהחלט סיבה לקנות כבר מחר כרטיס טיסה.

אנחנו טיילנו בתקופת השלכת והצבעים ביערות הבלתי נגמרים היו מרשימים במיוחד.

לבלוג הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/NitzanBackpacker/

אז יאללה נתחיל-

אחרי עוד יום גינון מעייף בקיץ שרבי ואחרי לבטים רבים ההחלטה התקבלה בפתאומיות די מפתיעה ברגע מיוחד! זהו, קונים כרטיס לגאורגיה!

הבנו שגאורגיה זה בעצם “ללכת על בטוח” ואין מה לחשוש. יש אוכל טוב, יש הרים, שלג, מים, שמש, אנשים טובים וגם סטאלין אחד ומיוחד.

את הטיסה בחרנו לעשות דרך החברה האוקראינית "אוקראין איירליינס" הזולים. כמובן מה שמאריך את הטיסה בכמה שעות טובות לעומת טיסה ישירה, אך יכול לחסוך יותר מ100-150$ (לשיקולכם). גם הטיסות הישירות וגם הטיסות עם הקונקשיין מגיעות לגאורגיה באמצע הלילה, מה שיכול קצת לבאס. אך ניצקה שהגיעה כמה ימים לפנינו דאגה שבעלת הגסטהאוס בפינת רחוב רוסטבלי, בעיר הבירה טביליסי, תזמין לנו מונית מראש ותיקח אותנו עד ביתה המשמש גם כגסטהאוס.

734106edd82fe595158d94448df02cbc.JPG?l=8

אז אחרי האיחוד של הילה, ניצקה ושלי על כוס תה באמצע הלילה, קמנו יקיצה טבעית והחלטנו לעשות סיבוב בעיר למשך היום למחרת, עד הרכבת לכיוון מסטייה שתצא בשעת ערב מאוחרת. בעיר עצמה יש את העיר העתיקה שהיא נחמדה מאוד ומלאה במסעדות זולות, מוזיקה טובה ואווירה רגועה. אל מול האזור חוצה נהר מטקווארי המחלק את העיר לשניים וגשר מודרני להולכי רגל עובר מעליו ובעזרתו אפשר להגיע לרכבל, העולה לתצפית חביבה על העיר וההרים מסביבה.

כמה ימים לפני כן, ניצקה האחראית הזמינה לנו ב15 לארי רכבת לעיירה זוגדידי שבאמצע הדרך למסטייה, הכפר המתוייר בחבל סוונטי. זמן הנסיעה ברכבת לוקח כ8 שעות עד העיירה ומשם צריך לתפוס משרותקה (הנהגים תופסים אותך), מין רכב רוסי וגדול, לעוד 3 שעות מזוגדידי ועד מסטייה.

348aa9e4d45a148e50f4d94401c36402.JPG?l=8

אל מסטייה הגענו בשלהי העונה (אוקטובר), ובהחלט הייתה אווירה רדומה. גסטהאוסים רבים כבר היו סגורים ומסעדות רבות נראו נטושות. בדרך למסטייה עוברים בכפרים ציורים המוקפים בהרים מושלגים, ומעל כולם מתנוסס לו הר אושבה המרשים והחד שנראה מכל פינה בחבל סוונטי העתיק והמפואר. חבל סוונטי נמצא בצפון מערב המדינה וסימן ההיכר שלו הוא מגדלי השמירה העתיקים שסמוכים כמעט לכל בית ומסמנים את הפחד מפלישה שהייתה לתושבים הכפריים לפני כמה מאות שנים. מסטייה מוקפת בהרי הקווקז הגבוהים ומזג אוויר שם יכול להיות מקיצון לקיצון. למזלנו, הרווחנו מזג אוויר מושלם למשך השהייה שלנו באזור זה. אך גם אחרי יום קיצי ונעים כשהשמש יורדת, הקור חודר לעצמות וכולם מצטופפים סביב הקמין במרכז בית האירוח.

c64147602ca1803185c3eaa9787be135.JPG?l=8

למסטייה הגענו במטרה של ללכת קצת ברגל ולעשות את הטיול המפורסם ממסטייה ועד הכפר הציורי אושגולי. אחרי הצטיידות של מפה וקצת אסיפת מידע מתרמילאים אחרים יצאנו לטיול. הטיול עצמו לוקח 4 ימים כשהולכים בקצב נוח. אני, הילה וניצקה לא נווטים גדולים אך סימוני הדרך הגיאורגים ממש לא מהמוצלחים והצבע האדום תמיד רשום על הסלע שלא צריך, מה שמקשה במיוחד בהתחלה. בטיול לאושגולי אין צורך באוהלים ואוכל. כל ערב מגיעים לכפר על הדרך וסוגרים עם בעל(ת) המקום על מחיר ללילה+ ארוחת בוקר וערב. המטבח הגאורגי מצוין והמחיר לא יקר ובגלל זה אני ממליץ לא להיסחב עם אוכל על הגב. לאורך כל המסלול הרי הקווקז, השמיים הכחולים, צבעי השלכת הצבעוניים והעמק הפתוח מלמטה גורמים לאותה הרגשה שחלמתי עליה בקיץ כשעבדתי בגינון בהרצליה פיתוח.

1bcb2ef1abf6114e7a7558d58e6ebeb5.JPG?l=8

היום הראשון הוא ממסטייה לזאבשי ואני חייב להודות שבו התברברנו לא מעט והגענו די מותשים לזאבשי. היום השני והמסובך הוא מזאבשי לאדישי בוא לקחנו מדריך שהתחלק בין לא מעט אנשים שהכרנו בלילה בבית אירוח, ויצא משהו כמו 5 שקלים לבנאדם לשעתיים. ככה שזה לא נורא ומומלץ גם לאמיצים. היום השלישי הוא כבר פשוט יותר אך גם לא מוגדר כקל והוא מאדישי לפירילי. היום השלישי הוא היפה ביותר ובו צופים בקרחון אדישי ומגיעים לפס הרים שיש לך תצפית מטורפת לפסגות הלבנות של הרי הקווקז ב360 מעלות. מדהים! את היום האחרון החלטנו לחסוך ולקחת בערב מפירלי טרמפ עד אושגולי. לאושגולי הגענו בשעת לילה מאוחרת להפסקת חשמל מעצבנת. אך רק בבוקר הבנו לאיזה נכס מרשים הגענו-

אושגולי הוא כפר שנמצא בעמק והוא בהחלט יכול לקבל את הכינוי פנינת הקווקז. כפר צבעוני וירוק על רקע לבן הררי עם בתי אבן נהדרים ובקר וכבשים שמשוטטות להן בחופשי. אושגולי מתוייר מאוד הרבה בזכות זה שהכפר נמצא בסוף הטרק המפורסם ממסטייה אך גם בגלל שהוא נגיש מבחינת רכבים והרבה ג'יפים נוהרים אליו.

d4c6c636edb9db1373a80d478305c445.JPG?l=8

בבוקר קמנו מוקדם לארוחת הבוקר ויצאנו לטיול יום לקרחון של אושגולי הנקרא "שאחרה". במשך כמה שעות הולכים בעמק רחב ויפה עד שלבסוף מגיעים ממש עד הקרחון המרשים. אחה"צ חזרנו לגסטהאוס ותפסנו משרותקה עד מסטייה, בה חיפשנו מקום להעביר בו את הלילה. הנהג קבע אתנו שמוקדם בבוקר הוא גם ייקח אותנו לזוגדידי ומשם חבר שלו ייקח אותנו לטביליסי הבירה.

חייב להודות שהתרגשנו לחזור לטביליסי לגסטהאוס הביתי והחביב של נינו. לחפור על נינו קצת- נינו היא בעלת המקום, בחורה גבוהה, רזה, שמעשנת בשרשראות תוך כדי בישול, תוך כדי שינה ותוך כדי ריצה. היא בעלת שיחה אמיתית ובתור שני עילגים באנגלית, מאוד נהניתי לדבר אתה ולשמוע על תולדות העם הגאורגי, על הקומוניזם, סטלין ועל המשפחה. בנוסף במקום עם הספה הכי מכובדת בסלון יושב לו הכלב של המשפחה הקרוי על שמו של הגיטריסט של U2, ושולט בעניינים. נינו דואגת להכל ומכיוון שאני חולה צליאק והיא שמעה שאני מגיע שוב אז היא דאגה לי ללחמניות מיוחדות שהיא טיגנה במקום, עשתה לנו מכונת כביסה ולא הפסיקה לפטם אותנו בתה ומאכלים. היא לא הסכימה לקבל שקל!!! (ברור שדחפנו לה בכל זאת). ונינו היא ללא ספק דוגמא לעם הגאורגי שהוא החביב מכל המדינות בהן ביקרתי (אפילו פיליפינים) וזאת למרות תקופה פחות מוצלחת מבחינה כלכלית חברתית של המדינה.

ונחזור לטיול, עשינו חושבים והחלטנו לעלות לעיירה קזבגי שקיבלה את שמה בעקבות מיקומה למרגלות הר קאזבק האיום והמרשים בגובה 5,050 מטרים. כדי להגיע לקזבגי, הלכנו לתחנת משרותקות המרכזית בבירה והתחלנו לשאול נהגים לאן הם נוסעים. ואז למזלנו תפסנו נהג של רכב פרטי שחוצה את הקווקז לעיר ולאדי קווקז שברוסיה. הוא לא שולט במחירים וככה סגרנו לשם נסיעה זולה אך יקרה מבחינת הנפש (נהג מזעזע ומלחיץ). המזג אוויר עוד לפי התחזית היה פחות לטובתנו כמו באזור מסטייה. עננים אפורים שמדי פעם הורידו פתיתים לבנים על הדרך הצבאית המפורסמת והארוכה לא עודדו אותנו יותר מדי. הדרך הצבאית, נקראת ככה מפני שנפתחה על ידי הצבא הרוסי בעבר והיא מרשימה במיוחד כאשר עוברת בכנסיות, מנזרים וכפרים עתיקים מצד אחד אך גם בכפרי נופש של עיירות סקי המשמשות את עשירי טביליסי בחורף.

כשהגענו אחה"צ לעיירה, היא הייתה שוממת למדי והגענו לגסטהאוס החביב של נאזי ובעלה. נאזי, אישה מבוגרת ומרשימה, מנהלת את המקום ואת בעלה גם יש לומר. היא מספקת ארוחות מדהימות לפי לוח זמנים מדויק במיוחד ובעלה דואג לשירותי נסיעות למקומות טיול באזור.

13ac68e101062bde4ecf3bc25a349cab.JPG?l=8

למחרת, החלטנו לקום מוקדם ולעשות את הטרק לקרחון בהר קזאבק שנקרא גרגטי. חשוב לקום מוקדם בבוקר כי זה יום טיול ארוך במיוחד אם מחליטים ללכת מהעיירה עצמה (יש אפשרות לג'יפ עד הכנסייה). בדרך עוברים בכנסייה המפורסמת המופיעה על הכריכה של ספר הלונלי פלנט (2,170 מטרים) ומשם ממשיכים לעלות עד התצפית על הקרחון שכבר שוכנת בגובה של 2,940 מטרים. משם הילה וניצקה החליטו לרדת למטה והמשכתי לבדי כמה שיותר לכיוון תחנה המטאורולוגית שנמצאת על הקרחון ויש לא מעט חבר'ה שנשארים לישון בה. הדרך עצמה הייתה קצת לא ברורה ומלאה קרח אחרי לילה מושלג וההליכה הייתה לא קלה. נפש חיה לא ראיתי שם ואחרי ההגעה לקרחון, כמה סלפים ואכילת הסניקרס המסורתית, החלטתי לוותר על התחנה המטאורולוגית כדי להגיע בחיים בחזרה לקזבגי בשאלה נורמלית. ואכן בדרך חזרה פתיתי שלג ליוו אותי כל הדרך עד הכנסייה שם ירדנו שמחים שלושתנו לארוחת ערב כיפית אצל נאזי.

באזור קזבגי יש טיולי יום מדהימים שמומלץ לעשות. כמו עמק סאנו ועמק טרוסו הנמצאים כמה קילומטרים מקזבגי עצמה ומומלץ לקחת נהג לתחילת המסלול ושתקבעו שעה ויחכה לכם בסוף. כמובן שבשביל זה היה את בעלה של נאזי שסידר אותנו מהבחינה הזאתי.

172f8d91ccdbb04bc21c0f0a890cbcca.JPG?l=8756c948aa3ede2faa0c4ed1056e614bf.JPG?l=8

אחרי 4 ימים תפסנו משרותקה חזרה לאזור חמים יותר- טביליסי וכמובן שאי אפשר להגיד טביליסי בלי נינו.

למחרת, תפסנו משרותקה לכפר הבוטיק הציורי סירנארי, אשר שמור ומשוחזר בצורה עתיקה ויפה.

לסירנארי הגענו במיוחד בשביל לנוח ל2 לילות. סירנארי גבוהה ומכל מקום בה אפשר לזכות בתצפית מרהיבה על עמק קחטי ועל כפריי היין השוכנים בו. את הכפר מקיפה חומה עתיקה שתוחמת את האזור העתיק והשמור. אנחנו הגענו מחוץ לעונה למקום ככה שהאווירה הייתה די יבשושית. ישנו בגסטהאוס של משפחת זנדרשוילי והאוכל בו היה מעולה!!! גם בבוקר וגם בערב. אחה"צ הראשון, שכרנו נהג ויצאנו לסיבוב בעמק קחטי ביקבים באזור. בתוך אחד שלא חובב יין והכפר סירנארי די מנומנם- אולי הייתי ממליץ יותר להגיע לים השחור לבאטומי. לעומת זאת- מי שפריק של יין- זה בהחלט ה-מקום. הגפנים באזור זה משובחים וצ'ורצ'חלה שם הייתה מעדן אמיתי.

2a4aee755ab42971c99f99ae92341ec9.JPG?l=8

הילה ואני חזרנו לטביליסי ופספסנו את ניצקה בכמה דקות אחרי שהיא חזרה כבר יום לפני בשביל להיות מוכנה לטיסה. לראשונה בתולדות הטיולים שלנו המלצנו עד כדי כך על גסטהאוס מסוים וקנינו לה מתנה ותמונות שלנו למזכרת.

יאללה לימודים.

מוזמנים לאהוב ולעקוב בבלוג שלי בפיייסבוק:https://www.facebook.com/NitzanBackpacker/

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של ניצן התרמילאי?

הפוסט הבא ›
אתיופיה- מסע בזמן
אתיופיה- מסע בזמן
מתוך הבלוג של ניצן התרמילאי
07-11-2016
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
קירגיזסטן- סוף העולם שמאלה
קירגיזסטן- סוף העולם שמאלה
מתוך הבלוג של ניצן התרמילאי
02-06-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של ניצן התרמילאי »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על טביליסי

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי טביליסי? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

טיביליסי 6 ימים

רגבון
0
תמונת המשתמש

מחפש מדריך מקומי צמוד ל-8 ימים בגיאורגיה

snadav
0
תמונת המשתמש

ביקור בטביליסי

talma91
1
תמונת המשתמש

מזג אוויר אחרי פסח ???

מטייל_3995457
3
תמונת המשתמש

סים מקומי בגיאורגיה......

danadani
2
סגור
0
×