גואטמלה ובליז - מסלול לעשרה ימים

גם בעשרה ימים אפשר לעשות גיחה לגואטמלה ולבליז ולטעום מהתרבות המיוחדת שלהן. זהו משך זמן מספיק כדי לבקר בשוק הצבעוני של צ'יצ'יקסטננגו, לטפס על הר הגעש פקאיה, להתרשם מהעתיקות בטיקאל ואפילו לצלול עם כרישים בקולקר איילנד.
גילאת בניאד
|
תמונה ראשית עבור: גואטמלה ובליז - מסלול לעשרה ימים

לפני שיוצאים לדרך

מסלול הטיול שלנו היה 10 ימים נטו לגואטמלה ובליז. אם אתם יוצאים לטיול ללא הגבלת זמן / לזמן ארוך, הכתבה הזאת לא בשבילכם. אם יש לכם זמן קצר ואתם רוצים להספיק הרבה – אתם מוזמנים להמשיך לקרוא. הטיול שלנו נחלק לשבוע בגואטמלה ושלושה ימים בבליז, בין התאריכים 30.3-10.4/2010. רוב הזמן שטיילנו בגואטמלה חגגו את "סמנה סנטה" (Semana Santa) – הרבה תיירים, אבל גם הרבה אירועים באתרים השונים. מזג האוויר היה נוח לאורך כל הטיול, כך שכמעט לא היה צורך בבגדים חמים מעבר לחולצה ארוכה בערב. נחתנו בגואטמלה ב- 20:30 ולקחנו מונית עם עוד זוג מטיילות (סך הכל ארבעה אנשים) לאנטיגואה. המונית עלתה 50$.

לתחילת הכתבה

יום 1 – אנטיגואה והר הגעש פקאיה

 

טיילנו ברחובות העיר וגם בשוק (יש שוק מאוד נחמד - גם מקומי, של פירות וכו' וגם שוק של מזכרות טיפוסיות). בבוקר סגרנו טיול לצהריים בהר הגעש פקאיה (שילמנו 6$. רוב הסוכנויות ביקשו 10$ ואמרו שהמחירים קבועים. אל תתייאשו). בנוסף לזה שילמנו "דמי כניסה" -5$ (40 קצאל) לאדם, כאשר הגענו לאתר. יצאנו לטיול בהר הגעש – אספו אותנו מהמלון בשעה 14:00 והתחלנו את המסלול בשעה 16:00. חוויה מדהימה, אבל די מסוכן (מגיעים עד למרחק מטרים בודדים מהלבה הזורמת). בטיול המאורגן היה מדריך שהסביר מעט (לא יותר מידי), בספרדית. הסלעים מתדרדרים, האבנים חמות ולא ניתן לגעת בהן. יורדים מהר הגעש כשכבר חשוך – פנס ראש לא יכול להזיק. שמענו אחר כך על מטיילים שהגיעו מאוחר בערב, לא בטיול מאורגן עם מקומיים ולא שילמו דמי כניסה.

לתחילת הכתבה

יום 2 – פנחצ'ל

נסענו בבוקר (יציאה ב- 07:00) לפנחצ'ל עם הסעה של תיירים (6$). שכרנו אופניים ברוג'ר בייקס – 100 קצאל לאופניים לחצי יום (חמש שעות) – נסענו לכיוון סנטה קטרינה פאלופו וסן אנטוניו פאולופו (כ- 10 ק"מ לכל כיוון). נסיעה לא קלה בכביש שקט מאוד. עליות וירידות תלולות בחלקים ניכרים מהדרך, אך הדרך לאורך האגם יפה מאוד והכפרים קטנים וחמודים. ישנו במלון El Viajero בפנחצ'ל - מלון נחמד, 180 קצאל ללילה לזוג, לחדר עם שירותים ומקלחת ומים חמים.

לתחילת הכתבה

יום 3 – פנחצ'ל – סאנטיאגו אטיטלן – פנחצ'ל – קצלטננגו (שלה)

לקחנו מעבורת לסאנטיגו אטיטלן, שם ערכו הכנות לתהלוכה בשעות אחר הצהריים, לקראת יום ו' הגדול של סמנה סאנטה – המון ציורי ריצפה יפים, שכל העיר השתתפה בהכנתם. לקחנו סיור בעיר של כ- 40 דקות בטוק-טוק, בעלות 40 קצאל. ראינו את המקומיות עושות כביסה באגם, בית קברות מקומי צבעוני מאוד ואת המאשימון (האל המעשן סיגר, שבו הם מאמינים). בצהריים חזרנו לפנחצ'ל, וגם שם הכנת ציורי הרצפה היתה בעיצומה. בעוד שבסנטיאגו העדיפו לצייר על הרצפה מנסורת צבעונית (או משהו כזה), בפנחצ'ל השתמשו גם בפרחים, פירות וירקות.

בשעה 16:00 לקחנו הסעת תיירים (במחיר מופקע של 19$) לקצלטננגו. הגענו לקצלטננגו בערך ב-18:00, והתהלוכה בעיר היתה בעיצומה. התהלוכה היתה חוויה מרשימה – עם המון משתתפים וצופים רבים. המלון שלנו בקצלטננגו – Casa Argentina's – מלון מעט רחוק ממרכז העיר (10 דקות הליכה מהכיכר המרכזית),  החדרים ללא מקלחת ושירותים צמודים, חדר בסיסי מאוד וקטן (והמחיר בהתאם – 50 קצאל = כ- 7$).

לתחילת הכתבה

יום 4 – סוניל – צ'יצ'יקסטננגו

בבוקר לקחנו אוטובוס ציבורי לסוניל, ומשם מונית (4 קצאל לזוג) לאתר מרחצאות חמים קטן, בלב היער – פואנטס חאורחינאס (כניסה – 12$). כשביקרנו, היו הרבה מקומיים מבוססים שהגיעו (היה יום חג). בילינו שם מספר שעות ונסענו בחזרה לקצלטננגו. את הדרך חזרה מהמעיינות ניתן לעשות ברגל – כ- 8 ק"מ (בירידה). הנוף יפה וניתן לראות מקומיים מעבדים את השדות בדרכים מסורתיות. ירדנו למטה ברגל חלק מהדרך אבל תפסנו טרמפ, כי הראות היתה מוגבלת בגלל עננות רבה באזור ההר.

אוטובוסים מקומיים ("תרנגולים") – משלב זה השתמשנו בעיקר באוטובוסים המקומיים – הרבה יותר זולים וגם יש גמישות בשעות הנסיעה, למרות שיש הרבה עצירות בדרך והנסיעה ארוכה יותר (בניגוד למיניבוסים של תיירים שיוצאים בשעות מוגדרות). בשעת אחר הצהרים לקחנו אוטובוס מקומי לצ'יצ'יקסטננגו. השוק בצ'יצי נחשב לאחד המרשימים בגואטמלה. השוק פעיל רק בימי א', אז צריך לתכנן בהתאם. בשוק ניתן לקנות מגוון מוצרי אומנות מקומית, במחירים שעשויים להיות גבוהים יותר ממוצרים דומים לאורך הדרך. אם תגיעו בערב תוכלו להתחיל את הקניות במחירים יותר נמוכים, יחסית ליום השוק עצמו (ובפחות התמקחות).

בערב התיישבנו באחד הדוכנים כדי לטעום מאכלים מקומיים. הזמנו משקה תירס מצוין ומשקה פלאטאנו המזכיר דבש בטעמו. כתוספת מצאנו בכוס דבורה. המוכרת לא התרגשה מזה כמונו ואמרה באדישות שזה בשביל הטעם. בגבורה הוצאנו את הדבורה ושתינו את המשקה (5 קצאל – מחיר מקומי – לכוס מרק/משקה חם). ישנו במלון פוסאדה דל ארקו, במחיר של 80 קצאל לחדר גדול עם מים חמים.

לתחילת הכתבה

יום 5 – צ'יצ'יקסטננגו – גואטמלה סיטי – אוטובוס לילה לפלורס

בבוקר הסתובבנו בשוק בצ'יצ'י. אכן שוק גדול ומפואר, אך לאחר מספר שעות ממצים את העניין. צריך להתמקח הרבה על המחירים. אם אתם אדישים לסיפורים של המוכרים על הרעב של הילדים שלהם, תתמקחו בלי בושה. ניתן להוריד כמעט כל מחיר לחצי ואם לא הולך אז לא נורא כי תמיד יש מוכר אחר שרוצה יותר למכור. אנחנו היינו בשוק ביום א' וראינו את התהלוכה הנחמדה. שורה תחתונה – שוק מרשים ויפה, אך יש הרבה שווקים לאורך הטיול – באנטיגואה ובסנטיאגו אטיטלאן. לא בטוח ששווה להגיע במיוחד לשוק (צריך לתכנן את הטיול בהתאם לימי השוק).

בצהריים לקחנו אוטובוס מקומי לגואטמלה סיטי ומשם מונית לתחנת האוטובוסים של חברת Linea Dorada. קנינו כרטיסים לאוטובוס לילה לפלורס (200 קצאל לאוטובוס מפואר לאדם). הנסיעה היתה נוחה.

לתחילת הכתבה

יום 6 – פלורס – טיקאל – בליז סיטי

 

הגענו לסנטה אלינה בשעה 06:30, שם לקחנו מונית ביחד עם ארבעה מטיילים נוספים מסלובניה (מיני ואן) לטיקאל, המתנה של 3 שעות בטיקאל ומשם לגבול עם בליז (80$ למונית לשישה אנשים). הגענו לטיקאל בערך ב- 08:00 וטיילנו שם שלוש שעות (כניסה - 150 קצאל לזרים). אתר מרשים ויפה – אסור לפספס. עברנו את הגבול לבליז, שם יש צורך לקחת מונית לעיירה הסמוכה לגבול (5$ US לשני אנשים). הגענו מעט אחרי 14:00, כך שנסענו לבליז סיטי באוטובוס שיצא רק ב- 15:00. הגענו לבליז סיטי בשעה 17:30 – חצי שעה אחרי המעבורת האחרונה לקולקר איילנד. המלון בליז סיטי – Hotel Isabel – המחיר - 32 $ US לחדר יפה עם מקלחת ושירותים צמודים.

בליז סיטי היא עיר מאוד לא נעימה. מפחיד להסתובב ברחובות, במיוחד בשעות הערב. הרגשנו כאן יותר מאויימים מאשר בגואטמלה סיטי. לעצור בה רק אם ממש חייבים ואין ברירה. שער החליפין בבליז קבוע ועומד על 2$ בליז ל-1$ US. אפשר לשלם בכל מקום בדולרים אמריקאים, אך לא תמיד יהיה להם עודף בדולר אמריקאי.

לתחילת הכתבה

יום 7 – בליז סיטי – למנאי – קולקר איילנד

המעבורת הראשונה לקולקר איילנד יצאה בשעה 08:00, לכן יצאנו למקום אחר – למנאי. אתר עתיקות של בני המאיה בלב הג'ונגל, ולמרות שמהתיאור אפשר לטעות ולחשוב שהאתר דומה לטיקאל – אין זה כך. נוסעים לאתר בשייט על ריו ריבר – שייט ממש יפה, שבמהלכו צופים במיני חיות וציפורים. לקחנו אוטובוס לאורנג' ווק וירדנו בטאוור היל, שם יש מעגן סירות. יש טיול מאורגן, הכולל שייט הלוך וחזור, כניסה לאתר, מדריך וארוחת צהריים בעלות של 40$ US. אנחנו לא יכולנו להצטרף לטיול מכיוון שזה מסתיים ב- 14:00-15:00, ורצינו להגיע לקולקר איילנד עוד באותו היום. לקחנו שייט לכיוון אחד בלבד (12$ US לאדם), עם סירת הטיולים וטיילנו באתר לבד (מקום קטן ביחס לטיקאל) – היה מאוד יפה ושונה מטיקאל.

יצאנו מהאתר לכיוון הכביש ותפסנו טרמפ לכביש הראשי. הנסיעה בטרמפ היתה חוויתית מאוד – בדרך צפינו בתרבות המנוניטים (Mennonites), שנראים כמו איימישים לבנים, הנוסעים בכרכרות רתמות לסוסים. חזרנו לבליז באוטובוס מקומי ועברנו במעבורת של 16:30 לאי קולקר. באי קולקר סגרנו טיול צלילות ליום למחרת לבלו הול – 175$ US לשלוש צלילות בסוכנות הצלילות – ביג פיש. עשה רושם רציני, לפי מה שהבנו, רק בסוכנות הזאת ובמועדון פרנצ'יס באמת מוציאים צלילות. כל השאר – רק טיולי שנורקל. מלון באי קולקר – מלון סאנדי ליין, ליד מגרש הכדורגל. ביתן נקי עם שירותים ומקלחת צמודים – 16$ US.

לתחילת הכתבה

יום 8 – צלילות בקולקר איילנד

כאמור, בעלות של 175$ US לצולל קיבלנו שייט של שעה וחצי בסירה לאזור הצלילות, שלוש צלילות, נישנושים וארוחת צהריים. על הסירה היינו שמונה צוללים ושלושה אנשי צוות. לבלו הול שטנו בערך שעתיים – הים היה יחסית סוער ולא נעים. בצלילה לבלו הול הצטרפו שני הדייב-מאסטרס. היתה צלילה מאוד יפה וראינו המון כרישים. הצלילה השניה היתה להאף מון, והשלישית לאקווריום. לארוחת צהריים עצרנו בהאף מון איילנד – אי מדהים וציורי, עם חול לבן, עצי קוקוס והמון צדפים.

לתחילת הכתבה

ימים 9 – 10 קולקר איילנד – פלורס – גואטמלה סיטי והבייתה

בצהריים עזבנו את קולקר איילנד, ולקחנו אוטובוס לגבול עם גואטמלה. הגענו לגבול בסביבות 17:00, ולקחנו אוטובוס תיירים (לא מפואר) לפלורס (25 קצאל לאדם). בפלורס קנינו כרטיס לאוטובוס לילה לגואטמלה סיטי באותו אוטובוס בו נסענו קודם לפלורס – חברת Linea Dorada.

הגענו לגואטמלה סיטי בשעה 07:00 בערך. שימו לב לחפצים באוטובוס לילה – גנבו לנו פליז מהאוטובוס עצמו. בגואטמלה הלכנו לשוק וקנינו כמה מזכרות – המחירים די יקרים בהשוואה למקומות אחרים (אנטיגואה, צ'יצ'י). בצהריים המראנו הביתה. מונית מאזור 1 לשדה התעופה – 40 קצאל (שני אנשים).

לתחילת הכתבה

הערות לסיום

  • במידה ונוסעים באוטובוס "תרנגולים", שימו לב לתיק שלכם שבמקרה הטוב נמצא מאחורה, ובמקרה הפחות טוב על הגג.
  • כדאי לנסות ולהחליף כסף רק בבנקים ובשום אופן לא בשדה התעופה. השער שם הכי גרוע מכל המדינה.
  • דרך אלטרנטיבית ואף מעניינת ויפה יותר לחזור מבליז לגואטמלה – דרך מעבורת ללוינגסטון. במידה והיה לנו יום אחד נוסף היינו עושים זאת, מהתיאורים זה נשמע מאוד יפה. אם יש זמן – נראה שכדאי לנסות את זה. בדיעבד, היה אפשר לותר על היום בצ'יצ'י לטובת העניין.
  • סמוק שמפיי – ויתרנו בעקבות חוסר זמן. מהערכה שלנו, כדי להגיע לשם היינו צריכים עוד יומיים (יום להגיע ויום לבקר באתר).

לתחילת הכתבה

יוצאים לטיולי תרמילאים בגוואטמלה? כל המידע לטיול שלכם באתר "עפתי" >>

יעדי הכתבה

סגור
×