גיאורגיה - טיול לחובבי טרקים

חובבי טרקים יהנו לפסוע בשבילי גיאורגיה. המרשרוטקות, שהן מוניות השירות במדינה, יהיו להם לעזר רב. ניתן לנסוע בין הכפרים, לטייל בטבע ובדרכים, לבקר במצודות ובפארקים לאומיים. אז אם עדיין לא קראתם על איזור הקווקז המיוחד, זוהי ההזדמנות שלכם לערוך היכרות נחמדה ולהתאהב.
יצהר הופמן, אלון הופמן וזיו רובין
|
מפה
תמונה ראשית עבור: גיאורגיה - טיול לחובבי טרקים
© גיל חן

אזור סוונטי - חבל ארץ במערב הקווקז הגדול

יצאנו שלושה חבר'ה לטייל בגאורגיה מסוף ספטמבר עד אמצע אוקטובר, עונה שיכולה להיות מאוד בעייתית לטיולים רגליים, בעיקר באזורים בהם רצינו לטייל. על אף הבעייתיות, החלטנו לנסות ולבסוף זה השתלם. ארץ יפהפיה עם נופים, תרבות והרבה נהגים גרועים. טיילנו באזור סוונטי (Svaneti) - חבל ארץ במערב הקווקז הגדול. נחתנו בשעה 05:00 בטיביליסי ויצאנו מיד ליום של נסיעות בחבל סוונטי. בשעה 06:30 לקחנו מונית אל העיר קוטאיסי (Kutaisi), המונית יוצאת מתחנת המרשרוטקות (מוניות שירות) והמוניות Didube שבמערב העיר (משדה התעופה לשם עלה 30 לארי ומשם לקוטאיסי עלה 15 לארי לאדם. השלמנו לארבעה אנשים, לכן זה היה זול).

מקוטאיסי לזוגדידי (Zugdidi) לקחנו מרשרוטקה ב - 15 לארי. בזוגדידי פגשנו אדם מאוד נחמד שהתרגש מאוד מהיותנו יהודים ישראלים והציע את עזרתו ואת ביתו, כך שאם אתם נתקעים שם באיזור, אז שמו הוא Sharia vakntumg והוא גר 5 דקות מזוגדידי ב - Zugdidi village Ingiri Baratashvili 52. משם, מרשרוטקה למסטיה (Mestia), בירת סוונטי בעלות של 20 לארי (5 שעות). ישנו אצל נינו (20 לארי), אבל אתם לא חייבים - אם אין לכם כח להרבה ישראלים. נינו מוכרת מפות בסיסיות של המסלולים באזור (את הדרך לחבל סוונטי ניתן לעשות בהרבה צורות: רכבת לילה או יום, מרשרוטקה ישירה מטבילסי ואפילו טיסה במסוק, שאמורה להיות ממש זולה - שווה לברר. הכל תלוי בזמן, כסף ותזמון).

ממסטיה לקחנו ג'יפ (60 לארי) לכפר בשם זאבשי (Zabeshi), שם מתחיל הטרק של השלושה ימים לאושגולי (Ushguli), אנחנו החלטנו להשאיר את התיקים הגדולים באיזה בית בכפר ולטפס אל הקרחון שנמצא מעליו ה - Tviberi Glacier (עליה של שלוש שעות וירידה של שעה וחצי). אספנו את התיקים והתחלנו את העלייה לכיוון הפס שבין Zabeshi ל - Adishi. בגלל שהשבילים היו מכוסים עדיין בשלג היה לנו קצת קשה למצוא את השביל ואת הסימון (אדום לבן), בגדול הוא עולה בין שתי שלוחות גדולות שיורדות מעל הכפר (המפה המצויירת שקיבלנו ממש לא מדוייקת). שימו לב, בעליה הזו לא מגיעים לפס ברור. אל ייאוש, בסוף מפסיקים לעלות (סה"כ עד הכפר- 4-8 שעות, תלוי בקצב).

הגענו לזאבשיi די עייפים, והלכנו לישון אצל Muchran Avilyani ו - Nargiza, שגרים במורד הכפר בחלקו המערבי. אנשים מאוד נחמדים, למרות שטיפה יקר (25/40 לארי עם/בלי אוכל ), זה היה האירוח הכי טוב שהיה לנו בגאורגיה! כשקמנו ירד שלג וחשבנו להישאר בכפר. לאחר התלבטויות שכנענו את Muchran לקחת אותנו עם סוסים עד הפס (60 לארי לסוס). השכן הביא את הסוס שלו ויצאנו לדרך. כשעלינו לפס הבנו שזו הייתה החלטה נכונה משום שהעלייה הייתה מכוסה בחצי מטר שלג ולא היינו מוצאים את הדרך בחיים. מהפס יש נוף משוגע, שם נפרדנו מהסוסים והמשכנו לבד ברגל לכיוון איפרלי (Iprali). בדרך לאיפרלי עוברים בכמה כפרים נטושים, ובסוף לכפר עצמו (הכפר יושב על ההר ולא בערוץ, אז אל תמשיכו עד למטה). באיפרלי יש אופציות מעטות לאירוח, כשהגענו יצאו לקראתנו אוצה ומשפחתו. יש להם בית סובייטי לתפארת גאורגיה, תהנו (25/40 לארי, עם/בלי אוכל). היה אירוח נהדר והוספנו למילון הגאורגי שלנו עוד כמה מילים שלמדנו מהבת- מרי.

בבוקר ירדנו מהבית אל השביל הראשי שמוביל אל אושגולי. הדרך מאוד נחמדה ומומלצת ואורכת שלוש שעות (למרות ההמלצות לעשות אותה ברכב, אנחנו מאוד נהנינו מההליכה). הגענו לאושגולי, שהוא כפר מדהים. התמקמנו בבית של דַאתו רָטִיאָנִי. השעה הייתה עוד מוקדמת אז עשינו טיול למצודת תמר - חובה. משם יש נוף מטורף על האזור, אסור לפספס. בשבת עשינו טיול קצר לכיוון הקרחון - הליכה פשוטה ולא קשה מידי.

אזור בוּרג'וּמִי - למרגלות הקווקז הקטן

קמנו ביום ראשון ויצאנו עם ג'יפ (150 לארי, קשה להוריד מחיר), כבר בשעה 04:00, כדי לתפוס את המרשרוטקה שיוצאת ב - 06:00 ממסטיה לזוגדידי. מזוגדידי לקחנו אוטובוס ב - 12 לארי עד חָשוּרי. לקחת אוטובוס זו טעות של קמצנים- מחניק, איטי ומסריח, אל תעשו את זה. מחשורי לקחנו מרשרוטקה בשני לארי עד בורג'ומי, חצי שעה נסיעה. בבורג'ומי יש דוכן מידע לתיירים מאוד נוח, במרכז העיר. הבחור שם שידך אותנו לבחור מאוד נחמד בשם Levan Jangirasvili - יודע אנגלית מצוין ומאוד מומלץ. בוּרג'וּמִי היא עיר למרגלות הקווקז הקטן, עיר נחמדה, אפשר להסתובב בה קצת. לנו היו רק יומיים באזור, אז ליאון המליץ לנו לעשות טיול של יום בפארק הלאומי ויום אחר כך לנסוע לעיר המערות וארדזיה. ישנו בבית של ליאון. משפחה נחמדה ומים חמים (20 לארי).

כדי לטייל בפארק חייבים להירשם בהנהלה, שנמצאת בכניסה לפארק (חמש דקות נסיעה ממרכז העיר, נפתח רק ב - 10:00). שם מקבלים אישור להסתובב בפארק ואם מתכננים לישון בו משלמים מחיר סמלי. הטיול בפארק היה יפה ומאתגר, אבל פחות מרשים מהקווקז הגדול, בו היינו לפני כן. אפשר לטייל באזור זה עם סוסים - 40 לארי ליום (פגשנו חבר'ה שטיילו יותר מיום אחד בפארק, הם סיפרו על נופים מדהימים בהרים היותר גבוהים של הפארק).

למחרת יצאנו עם המרשרוטקה הקבועה, שיוצאת כל יום מבורג'ומי לוארדזיה. הנסיעה לוארדזיה לוקחת שעתיים וחצי ועולה 20 לארי הלוך-חזור. וארדזיה זו עיר מערות, שנחצבו על צלע הר. מקום מאוד מרשים, אבל אין מה לעשות בו יותר משלוש שעות. קצת קפה, תמונות וחזרה לבורג'ומי. מבורג'ומי לקחנו את המרשרוטקה האחרונה לטביליסי - דידובה (7 לארי).

הגענו לטבילסי והלכנו לישון בבית של מישהי בשם אִיאַה, היא משכירה חדרים בביתה, אבל עובדת תחת המלון שנמצא מעל הבית שלה. שמו של המלון הוא Maka Hotel. כתובת: Ninoshvili 3b. יש לה בית נחמד ואין הרבה ישראלים, בניגוד לאירנה, שזה שלוש דקות משם, אבל אתה מרגיש בבאר שבע (25 לארי). בכל מקרה, כדאי לדעת שיש מטרו (רכבת תחתית) מצויין בטביליסי, שעולה שקל לנוע בו. למטרו יש תחנה שנקראת Marganshvili - חמש דקות הליכה מאזור הגסטאוסים.

אזור קזבגי - חבל ארץ במרכז הקווקז הגדול

יצאנו לדידובה עם המטרו ומשם לקחנו מונית לקזבגי (Kazbegi). סגרנו עם הנהג על 70 לארי, כולל עצירות בכל הנקודות המוכרות ב"דרך הצבאית". נקודת חובה לעצירה, לטעמנו, היא מבצר Ananuri ומבנה הקשתות אחוות העמים, יש שם נוף מטורף. בקזבגי התמקמנו אצל נינו - מלא ישראלים, אז מי שמפריע לו, ראו הוזהרתם. באותו יום נשאר לנו רק חצי יום. למרות זאת, טיילנו בעמק Truso - עמק יפהפה (יותר אטרקטיבי מעמק Sno). בכפר יש חנות שמוכרת מפות ומוצרים לטיולים. מומלץ לקנות את המפה הבסיסית של האזור אם אתם מתכננים לטייל בו.

למחרת טיפסנו לכיוון הקרחון של ההר קזבגי. תחילה עולים עד כנסיית Sameba (עלייה של שעה בקצב טוב). מתחם הכנסיה יפה מאוד ויש ממנו נוף מרשים. לאחר מכן המשכנו לטפס לכיוון הקרחון. לאחר שעתיים וחצי עליה התחיל לרדת שלג, אז הסתובבנו חזרה לכיוון הכנסייה והכפר. באותו יום החלטנו שאנחנו ממשיכים לטייל באזור בימים הבאים. חיפשנו משהו מאתגר ומצאנו. לקראת ערב נסענו ל - Juta - כפר ציורי שנמצא בעמק Sno. שם ישנו אצל Dariko Noshrevani - אישה מעניינת, שהייתה בארץ חמש שנים כעובדת זרה ונשארה לה קצת עברית על הלשון (15/25 לארי).
יצאנו בבוקר מוקדם לכיוון ה - Sadzelis Pass כדי לחצות את הרכס לכיוון הכפר רושקה (Roshka), בו נעשה את השבת (הטרק הסטנדרטי יותר הוא לחצות דרך ה - Chaukhi Pass, אבל אותו אפשר לעשות רק באוגוסט). ההליכה היא בנחל Juta, הליכה יפה מאוד לוקחת בערך 4 וחצי שעות עד לעלייה לפס. בדרך פוגשים חיילים ונדרש להציג דרכונים. העלייה לפס, כשיש שלג על הקרקע, היא לא פשוטה בכלל ואף מעט מסוכנת. לאחר שעה וחצי של עליה בשלג הגענו לפס - שווה כל מאמץ! מהפס יש לרדת בזהירות, ירידה די מסוכנת. השביל לא מאוד ברור ואין ממש סימון. אבל אין סיבה לדאוג, הנחל בו יורדים מגיע בסוף עד הכפר. כך גם אנחנו הגענו. שבת היתה לנו שבת מנוחה, לאחר טרק לא פשוט.

במוצאי שבת תכננו לצאת עם רכב של אחד הכפריים לכיוון הכפר המרכזי של האזור באריסאקו. הרכב נתקע ונאלצנו לחזור לכפר ולנסות לצאת בבוקר. אחרי שהתחלנו להבין כיצד מתנהלים הדברים באזור הזה, החלטנו לצאת ברגל ולא לסמוך על הרכבים. הכפר רושקה יושב יחסית גבוה מעל הנחל המרכזי של האיזור. מהכפר יש שביל גישה שמוביל אל שביל מרכזי שסלול לאורך הנחל. ירדנו עם השביל כשעתיים וקיווינו לתפוס טרמפ לכיוון הכפר הידוע שטילי. אל תבנו על טרמפים, בקושי אנשים יש שם. המשכנו עם השביל עוד שעה עד הכפר קורשה, כפר סמוך לכפר המרכזי באריסאקו. מקורשה תפסנו טרמפ, שהתברר כלא כל כך יעיל, כי הוא היה רק עד הכפר גודני. לאחר שהתייבשנו ללא טרמפים סמוך לגודני, בחור מהכפר לקח אותנו לביתו וניסה לדאוג לנו לרכב לכיוון שטילי.

למחרת מצאנו ג'יפ בבריסאקו, שלקח אותנו עד שטילי והחזיר אותנו באותו היום (מקומות לינה באזור הם בקורשה - שוטה ארבולי, טלפון: 895503134. וברושקה - שוטה ציהברי, טלפון: 899399789). שטילי הוא כפר נחמד, שבנוי כולו מהאבן המקומית. הוא מאוד מיוחד, אבל אני לא יודע אם הוא שווה את ה - 150 לארי שמשלמים לג'יפ שייקח לשם. למחרת חזרנו משם עד טביליסי. בעקרון, יש כל איזה יומיים אוטובוס מהאזור, לשאול את המקומיים

אזור קחתי

יצאנו מתחנת המרשרוטקות Samgori. אפשר להגיע לשם עם המטרו לכיוון סירנארי במרשרוטקה (חמש לארי- שעתיים נסיעה). משם נסענו לעיירה צנוֹרִי במרשרוטקה ומשם ל - Lagudahi במונית (15 לארי אחרי מיקוח עיקש). הגענו לפארק הלאומי בלגודחי בצהריים, שמנו את הפקלאות במלון של הפארק ויצאנו לטייל ביער. יש שם כמה אופציות- מפלים קטנים וגדולים. אזור נחמד, אבל לא "נפלנו". למחרת, החלטנו לעזוב את האזור לכיוון טבילסי - לא ממש נהננו - נחמד, לא הרבה יותר מזה. חזרנו לסירנארי - עיירה אירופאית טיפוסית. המון ישראלים ושאר תיירים. אין מה לעשות בעיירה יותר ממספר שעות מועט. משם לטבילסי שוב.

הגענו אחר הצהריים לעיר והלכנו למקום בו ישנו בפעם הקודמת. מעל העיר העתיקה יש כנסייה עם מבצר, שמשקיפים על העיר (לא המגדל המנצנץ למי שחשב). מהמצודה יש נוף יפהפה על כל העיר. שווה ביקור. בערב עברנו דרך המאפייה הכשרה, על הפנים, לא מומלץ להתקרב (אמרו לנו שהמסעדה הכשרה אותו הדבר). בבוקר הלכנו לחמאם, היה נחמד מאוד (50 לארי לטיפול, קרצוף שטיפה ומאסז' + 30 לארי על חדר פרטי). אחר כך הלכנו לשוק הגדול - Dinamo Bazar, שהוא בעצמו צורך כמה שעות טובות והביתה (אם רוצים לחסוך בכסף במונית לשדה התעופה, אפשר לקחת את המטרו עד Samgori וזה מקצר מאוד את הטווח). דברים חשובים על טביליסי:

1. יש מטרו! ישראלים לא יודעים להשתמש בו ונוסעים במוניות - חבל.
2. תשאירו יותר מיום אחד לעיר הזאת, יש מה לעשות בה.

נקודות חשובות לטיול בגיאורגיה

  • העונה לטייל בגאורגיה היא מסוף יולי עד אמצע ספטמבר. אחרי זה, זה עניין של מזל. רצוי לדעת שגם בעונה המומלצת יכול להיות מזג אויר לא נוח במיוחד ולכן כדאי לבדוק מראש ולהתכונן בהתאם.
  • מיקוח - בהרבה מקרים שווה להתמקח, כי המחיר יורד פלאים. לא להגזים.
  • לא טיילנו בחבל תושתי, אבל שמענו המון המלצות עליו. בחודש ספטמבר האנשים כבר יורדים מהכפרים, אז אין איך לטייל שם.
  • הגיאורגים הם מארחים נפלאים, ובדרך כלל לא ינסו לרמות אתכם.
  • אל תתקבעו לסיפורי דרך, טיילו במקומות חדשים, יש שם עוד הרבה איפה.
  • גזייה - נכון לטיסה שבה אנחנו טסנו לא היתה בעייה להטיס מכלי גז לגזייה, בתיק הגדול ובנפרד מהגזייה עצמה (שם קשה למצוא ומאוד יקר).
  • כדאי להביא שיחון עברי גיאורגי.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לגאורגיה (גרוזיה)

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0
×