גיאורגיה - 8 ימים . כן ולא.

תמונה ראשית עבור: גיאורגיה - 8 ימים .  כן ולא. - תמונת קאבר

גיאורגיה

הנסיעה המשפחתית שבטית השנה שלנו הייתה לגיאורגיה. למה גיאורגיה? טוב, בגדול כי אחותי לחצה ולחצה ובסוף כולנו נכנענו. השיקולים בעד- מחיר זול, טיסה קצרה (צריך להתחשב באמא שלי שהיא כבר בת 86 ולא הכי הכי...) . הנגד, מדינת עולם שלישי על כל המשתמע מכך.

בקבוצה 15 איש בטווחי גילאים מ 86 ועד 7. לך תספק את כולם. לא פשוט. ונראה היה שנצליח למצוא פעילויות לכולם.

את הטיול ארגנו בעזרת סוכן/נות שמתמחה בטיולים באיזור.

הטיסה לטביליסי אורכת כשעתיים – יציאה בשעה סבירה (9.30) וטיסה בחברת התעופה הגיאורגית מתגלית כחוויה נעימה. נוסע נוסף שהצטרף ברגע האחרון טס הלוך וחזור עם חברה ישראלית בשעות לא נוחות ובאיחור של 2-3 שעות בכל פעם.... מרגיז. ואחר כך הם מתפלאים שכולם מעדיפים חברות זרות.

בשדה התעופה אנחנו מתעכבים קצת (סיבות "פיפיות" ) ומגיעים אחרונים לתור לדרכונים. מכיוון שנשארו רק מעט אנשים בתור במקום לעבור בתור המתפתל אשתי וביתי עוברות מתחת לפס ההפרדה המתוח ומתווה את המסלול. השוטר תופס אותן (למרות שאין אף אחד מאחרינו) מחזיר אותן לתחילת ה "מסלול" ומכריח אותן לעשות את כל הדרך המתפתלת בבדידות מזהירה. ברוכים הבאים לגיאורגיה. ביציאה מהשדה טפטוף קל של גשם (איזה כיף!) אנחנו מוצאים את המלווה שלנו. זה שדה קטנטן אי אפשר לפספס מישהו שמחכה לכם. המלווה מעמיס את המזוודות על מיני וואן ואז הפתעה!! מסתבר שכולנו נוסעים במין לימוזינה ארוכה ולבנה , כמו של סרסורים בסרט אמריקאי. בהתרגשות רבה נכנסים כולם לרכב (ובקול המולה). שמפנייה לא הייתה ( אם כי היו כוסות) אבל חצ'פורי טרי וטעים היה.08f886edf0e2309485ba34b296a3a7ab.JPG?l=6

המלון נמצא בבעלות סוכן הנסיעות (זהו בניין דירות ישן ששופץ והפך למלון). חדרים מרווחים ויפים, מזגנים יעילים, בקבוק יין לכל חדר וקצת פירות. ממש נחמד. ארוחת הבוקר פשוטה ומאוד טעימה והצוות דובר עברית בסיסית ומכין לכם חביתה לפי ביקוש. סלט טרי, חצ'פורי, יוגורט, שתייה חמה וכו'.

לאחר התארגנות אנחנו יוצאים לקנות כרטיסי סים ולשוטט קצת בשדירת אחמשנבלי היפה. זוהי שדירה ששופצה ובקצה שלה אף נמצא מדרחוב שוקק חיים בערבים. אגב, הגיאורגים עושים מאמץ וכל שלטי הרחובות כתובים בגיאורגית ובאנגלית.e12ff230108bb950689b7faab9d6a789.JPG?l=6

לאחר קנית הכרטיסים וטיול קצר אנחנו חוזרים למלון ואז מסתבר שיש בעיה. הסוכן יוצר עמנו קשר מהארץ ולטענתו במלון שאותו הזמנו בהרים "הורידו " לנו לילה מפני שאנשים מקושרים כאלה או אחרים קיבלו את החדרים במקומנו. התכנון היה לשהות יומיים בטביליסי- שלושה ימים בקזבג (במלון די מפואר) ולחזור לטביליסי. הוא מציע לנו לעלות להרים ליומיים . אנחנו מסרבים ולאחר דין ודברים ממשוך מסוכם שנעבור למלון אחר , בכפר ג'ווארי, פחות מפואר אבל לארבעה לילות במקום לשלושה ולחצי פנסיון במקו ם רק א. בוקר. בנוסף הוא "ידביק" לנו מדריכה מקומית. בקבוצה היו חילוקי דיעות. חלק חשבו שייתכן וזה אכן קרה, חלק חשבו שהסוכנות ידעה על הסיפור הזה מראש ולא הודיעו לנו כי פחדו שנבטל את כל העסקה. כך או כך הפור נפל ואנחנו גם מבצעים שינוי בלו"ז המתוכנן. בערב אנחנו הולכים למסעדה נחמדה שהומלצה לנו ליד המלון. ומתוודעים למסעדנות הגיאורגית- אוכל פשוט טדי טעים אבל ההגשה איטית ובלי קשר למה שהזמנתם, מנה ראשונה יכולה להגיע אחרי העיקרית. המנה שלי תגיע לפני שלך והעוף בגריל שלאחותי הגיע כשכולם גמרו לאכול. בגדול : הם–נוטים קצת למלוח וגם בבשר על הגריל לייבש אותו ולא לאכול אותו עסיסי. אבל האוכל זיל הזול וארוחה משביעה עולה כ 25-30 ₪ לאדם.3f537dc73280048722a74221aaecfee9.JPG?l=6

מהמסעדה עלינו לפארק השעשועים על ההר על מנת שהילדים יבלו קצת. מונית לכל כיוון- משהו כמו 15-20 שקלים. בכלל מוניות בטביליסי זולות 5-15 לארי לכל כיוון (הלארי היה שווה 1.5 ₪ בביקורנו).a9076d5c80cab43bf8e596ab43a06344.JPG?l=65c07e3e71c1e4b9f799c322f96f23643.JPG?l=6b0b84f2534498302ff5cfd9e6b53567a.JPG?l=6

למחרת הרכבים מגיעים – שלושה ג'יפים. אחד טויוטא ושניים לקסוס. לאחר תהליך מייגע של מילוי טפסים , תוספת ביטוח (היססנו אבל עשינו- חיוני) אנחנו מקבלים את הרכבים , חוברים למדריכה הנחמדה- צעירה בשם טאטו שמדברת עברית שוטפת. מסתבר שהיא הביאה איתה מכונאי/ נהג בשם ג'וצה (איש חביב להפליא שמדבר גם כן קצת עברית) – אבל מכיוון שאין מספיק מקום לכולם הסוכן מספק לנו על חשבונו רכב נוסף שעליו יועמסו כל המזוודות ואותו ינהג גוצ'ה.

מילה על הדרכה וליווי- בדיעבד זה יצא לנו שיחוק רציני. המדריכים והמלווים מכירים כל חור בדרך ויודעים על מה להמליץ. בנוסף- ברגע שיוצאים ל "פריפריה" כמעט ואין אנשים דוברי שפות זרות. בעיה רצינית . אם אתם רוסים שיחקתם אותה כי גיאורגים רבים דוברי השפה.

חוץ מזה שטאטו וגוצ'ה היו פשוט נחמדים לאללה וכולנו התאהבנו בהם. אז כל בעיה,,משא ומתן או תקלה. ויש תקלות . הם פותרים בשבילכם. אפילו ברמה של התפוצץ צמיג בדרך לראפטינג- אז גוצ'ה נשאר לתקן את הרכב בשעה שאנחנו המשכנו לראפטינג ובלילה הוא דאג לכך שיגיע צמיג חדש.

לטעמי- שווה לשקול מדריכים ונהגים , אפילו בתשלום. בעיקר כי הדרכים משובשות לאללה.

וכן- ג'יפים זה מאסט- בן דוד שלי נסע שנה לפנינו לגיאורגיה וחשבתי שג'יפ זה בקטע של פינוק/סטייל. אבל אם אתם לא בעיר גדולה כל טיול מתחיל בנסיעה על דרך ראשית ואז ממשיך ביציאה לשטח. במקרה הטוב דרך "קרן קיימת" סבירה. ברוב המקרים שביל עם חורים, בולדרים וסלעים חדים. ממש נהיגת שטח. בשבילים שבצבא היינו עוברים עליהם רק עם טנקים או נגמש"ים...

המקומיים בהרים מסתובבים עם איזה מיצובישי שנראה כמו הניסן סרנה שמכרו פה פעם אבל עם עבירות מדהימה. נוסעים כמו מטורפים בשבילים הכי קשים איפה שהתיירים זוחלים לאט ובזהירות. מצחיק ומפריד.

בטביליסי לא הייתי ממליץ לכם לנהוג- החבר'ה שם נוהגים בצורה פשוט מפחידה. והמוניות זיל הזול.

יום שני:

לאחר חתימה על הרכבים נוסעים לטיול. טאטו מביאה מכשירי קשר בשביל לחלק הוראות נסיעה ולתת הסברים על מה שרואים. נוסעים לתדלק כי הרכבים ללא טיפת דלק (כך גם החזרנו אותם . לא לדאוג). ותחת הדרכתה/ השגחתה / הסבריה המעניינים של טאטו נוסעים למצחטה.

מצחטה נמצאת כחצי שעה נסיעה מהעיר. וזה המפגש הראשון שלנו עם מפיין גיאורגי- בניית כנסיות/ מנזרים על צוק או על קצה הר. במקרה הזה (ברוך השם) כביש מוליך על לכנסייה. משם טיפוס קצר על הגבעה. ו...נוף מדהים של שני נהרות חשובים שנפגשים מתחת. גם הכנסייה ההיסטורית עצמה מאוד יפה ומעניינת (מסתבר ששם אחד ממקורות הנצרות "שלהם") וכמו הרבה כנסיות היא פעילה כך שהביקור צריך להתנהל בשקט ולפעמים גם עם לבוש מכובד. ביציאה ליד החניון אנחנו קונים (עוד מאפיין מקומי) כוס פלסטיק גדולה מלאה בפירות יער טריים (יש גם אבטיח ומלון) ב 15 לארי.d715f06525550cc6f0a557234da2b1fb.JPG?l=6

נכנסים לרכבים וממשיכים לכפר/ עיירה ג'וואקי. משוטטים בעיר העתיקה (למרות חום כבד כבד) במין שוק שקצת מזכיר את זה של העיר העתיקה בירושלים. הרבה דוכני צ'ורצו'חלה, כובעים וצעיפים מצמר כבשים (בחום הזה???) , ביגוד ותכשיטים אותנטיים אבל הכי מגרה היה דוכן של גלידה בסגנון תיאלנדי שמכינים במקום על פלטה קפואה. משם נכנסים למנזר גדול ומרשים, עם פרסקאות עתיקות. בחוץ מתארגנת לה חתונה והזוג+ השושבינים עסוקים בסשן צילומים. בפנים מרשים ויפה ואפילו אנחנו זוכים לשמוע טקס או תפילה של נזיר שמתפלל ואחריו חוזרות נשים , כפריות ככל הנראה, ששרות / מתפללות בצורה מרהיבה.2d202c9566e8575220c329d6be8620b3.JPG?l=6

בערב הולכים למסעדה מאוד ידועה (הרבה ישראלים מגיעים אליה) שנמצאת קרוב לשפת הנהר. מתקיימים בה ריקודי פולקלור מדהימים. רעש אימים (כמו בחתונה בארץ) הרקדנים משאירים אותנו פעורי פה ולאוכל לוקח שעות להגיע. אבל טעים. יש לומר. צריך סבלנות במסעדה גיאורגית. גם למוניות (שהזמינו לנו) חיכינו הרבה, ואפילו זכינו שהמונית שלנו תיכנס בנון שלנטיות לאין כניסה ותיסע ככה איזה ק"מ שניים.....1a628f2ec63b9e8d27a7b422eceb3a04.JPG?l=6

יום שלישי:

יוצאים להרים. בדרך עוצרים להחליף כסף בבנק כי בהרים אין איפה לעשות את זה. זה מצריך תכנון של ההוצאות מראש. לא הכי נוח.

עולים על הדרך הצבאית. לא להיסחף –בחלקה אוטוסטרדה אבל מרגע שמגיעים להרים שני מסלולים- אחד בכל כיוון. בדרך סוטים ועולים על כביש צדדי שהופך לכביש עפר, מקיפים אגן מלאכותי מאוד גדול שנמצא שם ומגיעים למתחם . קטן בין העצים. חותמים על קסדות ומצופים ומשם נוסעים לנהר בשני רכבים (השלישי נשאר במקום. ) בדרך לאחד הרכבים מתפוצץ גלגל. לא פנצ'ר ממש פיצוץ. גוצ'ה וטאטו דואגים לאסוף טת הנוסעים וגוצ'ה נשאר להחליף פנצ'ר. (יש לו"ז לתחזק!!) . הרפטינג עצמו נחמד. לא מפוצץ אדרנלין אבל אנחנו עם ילדים והם נהנים. נקודת הסיום היא איפה שחנינו בהתחלה ולמעשה גוצ'ה וטאטו מחזירים את הרכבים מקום המוצא. בשלב זה עורכים פיקניק ממוצרים שקנינו עוד קודם לכן (כולל אבטיח ע-נ-ק במחיר מצחיק של 15 ₪).521c6c975763dffedcee3e9e2762e9bf.JPG?l=6

לאחר ששבענו הילדים והנערים עולים לפארק החבלים שנמצא במקום. חלק מהמבוגרים נח, חלק משגיח מלמטה ומצלם. לא כל המתקנים פשוטים כמו שהם נראים. אבל המטפסים נהנים בגדול.9e23c29cf1d761d6a3aabd466c866973.JPG?l=6

שעת אחה"צ ומשם יש לנו עוד שעה ומשהו נסיעה בדרך שעולה לקווקז. הכביש עמוס, המון מסאיות שמובילות סחורה ל - ומ - רוסיה (ובצד השני ארמניה) ובשלב כלשהו אני זוכה לחוויה של נהג משאית שבעלייה עוקף וחותך אותי רק כי שמרתי מרחק מהרכב לפני....

עם חשכה מגיעים למלון בכפר גודאורי- המלון החלופי שסופק לנו. החדרים יפים ומרווחים . כל חדר הוא עם גלריה למיטה זוגית למעלה ולמטה מיטת ספה, שולחן כורסאות ומקלחת. א-ב-ל. משום מה אין מיזוג בחדרים ( כי זה מלון סקי....) אז בלילה הגלריה העליונה פשוט לוהטת. גם כשמשאירים חלון פתוח- כל לילה התעוררתי וישבתי חצי שעה יד המרפסת להתקרר בטרם אעלה חזר למעלה לישון. גם האוכל לא מי יודע מה. מצד שני היה בו ספא מאוד מוצלח, באולינג (בתשלום), וחדר כושר קטן. הכפר עצמו? אוי ואבוי- מזכיר כפר ערבי. מלא סמטאות לא מסודרות שלא מובילות לשום מקום. רק למלון אחר או בית כלשהו. מי שרוצה לשוטט שם אין לאן. אין סופר- רק חנות נוחות בתחנת דלק. בקיצור, או במלון או.... כלום בעצם.3f1964fb75a7d6a37a4990940ac27469.JPG?l=6

יום רביעי:

עם בוקר נוסעים חמש דקות מהמלון לאתר מצנחי רחיפה (250 לארי לאדם). רק הנערים/ות עושים את זה. האחרים מחכים לתורם ומתפננים מהנוף ומהאוויר. ומשחקים קצת קלפים. רצוי להזמין מראש מקום כי העסק לוקח זמן. יש להם 4 מצנחים. צריך לעבור תדרוך, הלבשת הציוד ואז אחרי הריחוף אוספים אתכם למטה ומעלים ברכב חזרה למעלה. סיפור של 45 דק' מינימום. כל "מרחף" צמוד למדריך שגם מצלם את כל הריחוף! אם אתם יותר מ- 4-5 איש תצטרכו להביא בחשבון כמה נגלות ( עד שהמצנחים חוזרים) . מהמדריך תקבלו כתובת מייל שאליה יעלה לינק של הסרטון שלכם אחרי כמה ימים.989622ada956dde41ecc0a49503c83d4.JPG?l=6

לאחר הצניחה עולים לג'יפים וממשיכים לנסוע לכיוון רוסיה/ קזבג. באיזשהו מקום ליד איזה חירבה סוטים שמאלה מהכביש ומתחילים לנסוע 10-15 דק' על דרך עפר ע שמגיעים לגשרון מעל נחל שזורם בעוז. מכאן אנחנו יורדים והולכים ברגל על שביל עפר במשך כשעה בנוף הררי. לכל אורך הדרך יש ישראלים שחוזרים מהמקום (מזהים אותם לפי חולצות דרייפיט עם כיתובים של מירוצים שונים...) שמחליפים אתנו אינפורמציה. בשלב כלשהו עבר שם רכב מקומי שהציע לנו טרמפ. בסוף ( אחרי טיפוס קצר על מדרגות חצובות בהר עם אדני עץ) מגיעים לבריכה יפה של מי סודה/ גופרית. אפשר לטעום את המים (לא טעימים אבל בריאים). די משעשע לראות בועות יוצאות מתוך בריכה טבעית. e949fe48d542c591b3ec682c25917940.JPG?l=6

שם נחים וחוזרים ברגל לרכבים. בדרך חזרה פגשנו כמה רכבי נזירים. ובחווה שנמצאת ממש ליד הגשר גם כמה חזירונים חמודים.8df77719c489845b467eda09c7aee7f8.JPG?l=6

בדרך חזרה עוצרים ליד נביעת מים מינרליים שנמצאת על הכביש (אי אפשר לפספס- מצד אחד המון דוכנים מצד שני משהו שמזכיר את פמוקלה בטורקיה). המים דווקא טעימים פה. עוד נסיעה קצרה ועוצרים באנדרטת האחווה. מכוערת אבל חובה לבקר. זה שריד לתקופה הסובייטית והאנדרטה מראה בציור את רוסיה בחצי אחד ואת גיאורגיה בחצי השני. צריך לבקר. וגם יש נוף מדהים. בכל איזור האנדרטה יש מלא דוכני אוכל ופירות. מומלץ- השיפודייה ליד החניון (הלכנו אליה למחרת) – צריך קצת לחכות אבל בשר הכבש טעייים (יש גם עוף) רק צריך להתאזר בסבלנות. מזמינים והוא מכין הכל. רצוי שיהי אתכם איזה גוצ'ה כזה שיוכל להזמין מה שצריך כי אנגלית לא מדברים שם. רציתם אותנטי? קיבלתם!

c8303f6684eaf0a48639d4d8c153198a.JPG?l=6

יום אחרי גיליונו שאת הכבשים שוחטים לא רחוק משם- גם על הדרך. יש אנשים שבאים לוקחים כבש שחוט וממשיכים הביתה.... ואנחנו? עשר דקות נסיעה ואנחנו במלון.

ec5092346bb802317523d5cf76fa61f3.JPG?l=623aad3bf164b1a361b0216e10a6469e7.JPG?l=6

יום חמישי:

היום הארוך מבחינת נסיעה. נוסעים לעיירה קזבג (שם היינו אמורים ללון) – מהעיירה מטפסים בשביל קשה ומלא בורות לכנסיית השילוש הקדוש שנמצאת מתחת להר קזבג המרשים.

18500967af050713f9bee31e038493a2.JPG?l=6

היום הוא אופף עניים.זה הר בגבה 5 ק"מ שמשמש מקום טיפוס לאלפיניסטים. הכנסייה קטנה אבל גם פה נוף מרהיב.

5f23e5130d71edc20c5a508c84f08e22.JPG?l=6

משם יורדים ונוסעים בשביל עפר אחר לנקודה ממנה מטפסים ברגל למפל מים גדול למעשה יש שניים ואנחנו הלכנו ל "קטן" מביניהם שגם ככה הוא אדיר. הטיפוס וההליכה מזכירים קצת את ההליכה בהרי הכרמל או הגליל. שביל מתפתל בין סלעים וצמחיה. מגיעים למפל גבוהה מאוד שיורד באון. המים קפואים אבל חלקנו מעז להיכנס ואפילו לעמוד מתחת לזרם (כואב....).

652d466efd4a9385ae31c6923a329bbc.JPG?l=6

6a9437f4e38b3520c75fe895d3762880.JPG?l=6

עד שאנחנו יורדים גוצ'ה מסובב את המכוניות שלנו ומחנה אותן בשורה בצד בשביל שלא יפריעו לתנועה. בדרך חזרה, אחרי עצירה בקרחון, מחליטים לתקוע שיפודים כי כולם קיבלו דודה לבשר ביום הקודם.…

191467e4b518f018aede704cb6a9ab92.JPG?l=6

ab6ccc59b81595ab6cc33e6fc34b38f5.JPG?l=6

יום שישי:

היום זה יום שבת והרוב מחליטים להשאר לנוח או במלון לשחק באולינג ולשרוץ בבריכה. אחותי ואני מחליטים לנסוע לכפר ז'וטה ( JUTA) . מרחק של 45-60 דק' מהמלון- גוצ'ה מסיע אותנו.

הגענו לכפר היפה. גוצ'ה מסביר שבכניסה צריך לפנות שמאלה . התחלנו ללכת ומיד פגשנו זוג תיירים ממהרים שתזמנו חצי שעה עד לבקתה / בית קפה שמהווה בסיס לכל טיולי האיזור. כך קראתי בספר שברוב טפשותי השארתי במלון...94434fc2e5910675ace7d2affdb38e91.JPG?l=6
לאחר 10 דק הליכה אמרתי לאחותי שנראה לי שאנחנו לא בכיוון אבל ההם אמרו חצי שעה לא? אז המשכנו באותו שלב הגיעה אלינו חיל גיאורגי מבוגר שניסה להבהיר לנו, בתנועות ידיים, משהו שקשור לרוסיה. אבל לא ממש הבנו ואחותי עוד אומרת שזה בטח לאלו שעושים טרק של 4.5 שעות ואנחנו יצאנו לשעתיים עד למפל ובחזרה.
בקיצור, אחרי 45 דקות הליכה בודדה ( בנוף יפה אגב) ותקוות שמיד אחרי העיקול תתגלה הבקתה המיוחלת מגיעים לאסופת קראוונים ושם מסמנים לנו מרחוק חיילים לבוא אליהם.

47ccc86f44c119d80023f4790276aff3.JPG?l=6
אז הלכתי ומסתבר שהם ממשמר הגבול הגיאורגי ואנחנו פחות או יותר בכיוון לרוסיה ( זה מה שהחיל המבוגר הנחמד ניסה להסביר לנו,,,) הם גם הסבירו לי שטעינו ובעצם היינו צריכים לטפס איפשהו ב-ת-ו-ך הכפר ושם למצוא את בית הקפה.....חזרנו על עקבותינו , מסע של 7 ק"מ. בכפר גילינו פניה לא מסומנת שפספסנו. טיפסנו טיפוס מפרך . ממש. פשוט קשה, בשביל עיזים תלול והגענו אל הבקתה האמורה. אכן בית הקפה משמש בסיס לאנשים שיוצאים לטרקים של יום יומיים בהרים. יש שם אוהלים להשכרה, מין אכסניית נוער של כמה חדרים ובית קפה/ מסעדה.

כבר לא היה זמן לצאת לטרק אבל לפחות שתינו קפה ונהנינו מנוף מרהיב. הרים גבוהים מחד והכפר שנמצא 120 מטר מתחתינו

b4922dc7fbec0442b88f5ebb7feabe80.JPG?l=6
חזרנו עייפים אך מרוצים.... (ועל הדרך נתנו טרמפ לשני בר'ה צעירים שזיהינו כישראלים והסתבר שהם מירושלים)

יום שביעי:

e5fd846e0e94655eb158b1967a586d62.JPG?l=6

עם בוקר חוזרים לאנדרטת האחווה שם טאטו תיאמה לנו טיול טרקטורונים. יוצאים לדרך ולא כולם משתלטים על כלי הרכב (שאגב, לא מתוחזקים מי יודע מה) נוסעים כ -10 דקות על העביש הראשי- די מפחיד ומלחיץ ואז עולים על שביל עפר, בשלב הזה מרגישים יותר בטוחים. מטפסים עד לראש ההר (יש שם רכבל סקי בבניה) ולצערי הרב חוזרים בדיוק באותה הדרך ולא בדרך אחרת . הפעם כשנוסעים על הכביש כבר כולם מרגישים יותר בטוחים. אפילו נוסעים “מהר”.

734b0e469c08fa5699381f91b8010627.JPG?l=6

שורה תחתונה- לא זול אבל נהנינו (150 לאדם כמדומני). על כל טרקטורון ישבו שניים (מבוגר וילד. בודד משלם יותר. אגב, בשלב כלשהו אמרתי למדריל שלי שהטרקטורון שלי לא פונה טוב שמאלה ואז הוא אומר לי כן, זה כלי שמישהו התהפך איתו לפני כמה ימים..... ככה זה.

משם חוזרים למלון לאסוף את כל מי שלא נסע. עולים לרכבים ומתחילים לרדת חזרה לטביליסי.

בדרך עוצרים למסעדה מקומית שהומלצה על ידי המדריכים שלנו עם חינקלי ממש טעימים. אח"כ עוצרים באגם המלאכותי שהקפנו לפני כמה ימים לטבילה קצרה ובחזרה למלון ולהזדכות על הרכבים.

3ca6b2e7e41665d5b31973088167cd4b.JPG?l=6

יום שמיני ואחרון:

98911ed8adf4bbced561b449fef9943e.JPG?l=6

בבוקר נוסעים לשוק פשפשים שנמצא ליד אצטדיון הכדורגל של דינמו. הקטן מצטייד בתלבושת של דיבאלה. לאחר מכן מפצלים וקובעים פגישה בכרב במסעדה. אנחנו נוסעים לחפש חנות בלו לבת שלי – כשמגיעים לשם (בחום של 40 ומשהו מעלות- איזה סבל-) מסתבר היא כבר לא שם. מאוכזבים תופסים מונית ומגיעים לאזור הנהר- חוצים את הגשר המודרני ופ היפה לעבר העיר העתיקה ומטיילים בה. מאוד יפה וציורית. משם עולים ברכבל לתצפית מרביה על העיר. אם לא היה כל כך חם היינו יורדים ברגל ועוצרים במצודה בדרך אבל העדפנו לרדת חזרה ברכבל ולמצוא פינה מוצלת לנוח.

ce004678d86feb396388e4ffad93e0a3.JPG?l=6

בערב נפגשים במסעדת בירה טובה טעימה וקצת יקרה (נו.... 30 ₪ לאדם) ושוב מתפצלים. חלק יוצאים לטייל בעיר העתיקה בערב. חלקנו חוזר למלון. יוצא ללקק גלידה מעולה מגלידריה שנמצאת על השדרה בצמוד לתיאטרון שבשיפוץ ומשם לאורך השדרה עד למדרחוב לספוג אווירה ובחזרה.

358009784d1303b545303162be4b6bda.JPG?l=6

ב 4.30 קמים ויוצאים לשדה התעופה. מזדכים על הלארי האחרונים והבייתה

סיכום:

אז כן או לא ?

גיאורגיה הי ארץ רבת ניגודים. היא קרובה , זולה מאוד, שעתיים טיסה והנופים מרהיבים. היא עם הפנים מערבה אבל עדין במובנים רבים עולם שלישי. בטביליסי אפשר לטייל ברחוב מפונפן עם בתי קפה ובמקביל לו יש רחוב של חושות עם חיבורי חשמל פירטיים. צעירים מעודכנים בצד מבוגרים אדוקים. הגיאורגים נוהגים כמו מטורפים ומצד שני יעצרו להציע טרמפ (לפעמים יצפו להשתתפות בדלק , סמלית).

הנופים? מדהימים. הכנסיות בעיני מרתקות. על האוכל היו דעות חלוקות. לא כולם התלהבו. מחלקת הירקות והפירות נפלאה. בשר? הם נוטים קצת לייבש ותו ולהמליח. החצ'פורי עורר התלהבות- החיניקלי פחות. צורת ההגשה שלהם איטית ומבולבלת. מנות לא מגיעות ביחד ולא לפי סדר הגיוני.

77a84c7003de1450eb995c932d891f2e.JPG?l=6

המלון בטביליסי היה אחלה. זה בג'ווארי [למרות שהוא לכאורה 4* ככה ככה]

טביליסי הייתה חמה להחריד. זה קצת קלקל. אפשר אבל בשקט לשוטט שם יום עד שלושה ימים. תלוי במה שמעניין אתכם [אם מזג האוויר נעים].

הדרך הצבאית- צאו במצב רוח של "טרק" ולא כתייר מערבי- ככה תוכלו להינות יותר. בכל מקרה. לטעמי זה טיול לחובבי טבע נופים והליכות בשטח. לא לחובבי תרבות מוזיאונים וכו'.

ג'יפ חובה. מדריך טובה [או מדריכה כמו אצלנו] מומלץ.

אז איך אאפיין את הגיאורגים? לפי הרכבים- בגיאורגיה אתה יכול לבחור הגה מימין או משמאל. זה די הזוי ויוצר חוויה של ג'ונגל. כל אחד מאיתנו רואה את גיאורגיה אחרת ומחליט אם זה טוב או לא.

או אולי הכלבים שלהם שמשוטטים בכל מקום, גם בעיר, כמו בעלבתים אמיתיים. הכי מאפיין זה כלב הרועים הגיאורגי. אימתני, קצת מפחיד, נובח [בישיבה, מה אנחנו זאבים שצריך לקום בשבילנו?] לפעמים כשמתקרבים אליו אבל נותן בקלות שילטפו אותו.

חוץ מזה, מלא שם ישראלים, הרבה צעירים, חובבי טבע ומשפחות. אפילו לא מעט דתיים!

מילה אחרונה על הישראלי ה "יפה". בטיול לבריכת הסודה אבד לנו כרטיס סים ישראלי. ישראלים שעברו במקום מצאו אותו על השביל. כשהגענו לרכבים ולאיזור של קליטה חיכה לנו סמס הודעה מהם. אפילו לא ידענו שזה נפל. הסתבר שהם לנים בג'ווארי והם אפילו טרחו והשאירו את הסים בקבלה של המלון שלנו. אז אם אתם קוראים את הפוסט- תודה!!

460bdc507d237d0e34475e0c887c2086.JPG?l=6

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של ldude?

הפוסט הבא ›
שלדמינג? שלגמינג! כרוניקה של תקלות והרבה הנאה
שלדמינג? "שלגמינג"! כרוניקה של תקלות והרבה הנאה
מתוך הבלוג של ldude
21-01-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
סיכום שבוע בקלאב וולטור מרילבה
סיכום שבוע בקלאב וולטור מרילבה
מתוך הבלוג של ldude
01-02-2018
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של ldude »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×