דרום אמריקה - טיול מאורגן 2006 - חלק ב`

תמר ושמעון טיילו כבר במדינות רבות. הפעם הם מבקרים בדרום אמריקה בטיול מאורגן. בחלק הזה הם מתחילים בריו ומסיימים בבאונוס. בין לבין הם עושים את המעשה הברזילאי והולכים למשחק כדורגל, וכן מבקרים במפלי האיגווסו.

תמר ושמעון
תמונה ראשית עבור: דרום אמריקה - טיול מאורגן 2006 - חלק ב` - תמונת קאבר

בכתבה זו:

אתרים בריו

3.2.06 יום שישי- ריו דה ז`נירו: בצער רב אנחנו עוזבים את סלבדור. הרגשתי היא שלא מיצינו את המקום והיה צריך לפחות עוד יום בכדי להשלים את החוויה אבל ריו מחכה ובשעות הבוקר אנו טסים להיפגש אתה. היטבנו כנראה להתפלל לימאנז`ה והיא הקשיבה לתפילותינו. לפני ימים מספר ירד בריו גשם שוטף - במשך 3 שעות ירדו 120 מ"מ. אנחנו מתקבלים בשמיים כחולים ללא ענן, אפשר להגיד שאפילו די חם. משמעות השם ריו דה ז`נירו - הנהר של חודש ינואר. המאפיין את סביבת ריו הם הרי גרניט שיורדים עד החוף ממש. באזורים שלמים עשו מילוי אדמה או חול, כדי להרחיב את רצועת החוף ולאפשר חיים על החוף כפי שהקריוקאס כל כך אוהבים. תושבי ריו מכונים קריוקאס. שם זה ניתן להם על ידי האינדיאנים על שם הבתים הלבנים בהם הם גרו. בגלל המבנה הטופוגראפי של הרים ומפרצים, כל מפרץ מהווה שכונה בפני עצמה.

צבע האנשים כאן יותר מוקה וככל שיורדים דרומה נעשה יותר לבן. אנו עוברים על פני שכונות העוני - הפאבלות. הן יושבות על צלע ההר ומרחוק נראות מאד ציוריות וצבעוניות. נכנסים לשכונת קופאקבנה בה נמצא מלוננו. האגדה מספרת כי עולה רגל ספרדי הביא פסל בתולה למזכרת אשר הוצבה בכנסיה קטנה בשכונה. מאז לשכונה קראו על שמה - קופאקבנה. נוסעים ברחוב אונידה אטלנטיקה, במקביל וליד חוף הים שארכו בשכונה זו 4 ק"מ. כל הדרך דוכני מכירות, תחרויות פיסול בחול עם פסלים יפים יפים, במות קונצרטים, המון שמשיות צבעוניות. ומהצד השני של הרחוב הרבה מאד מלונות ובתים יפים.

לארוחת צהריים אנו הולכים למסעדת בופה ליד המלון. המחיר נקבע לפי משקל האוכל שהעמסת למגשך, שיטה אשר מאד מאפיינת את ריו - סידור זול, נוח וטעים מאד. אחר הצהריים יוצאים להכיר את מרכז ריו. ראשונה בתור היא קתדרל מטרופוליטנה, קתדרלה בצורת קונוס, מבנה מודרני לחלוטין, נראית מבחוץ כעוטה קשקשים מבטון חשוף. לקח 12 שנים לבנותה והיא מכילה 25.000 איש. גובהה 83 מ` וקוטרה 104 מ`. הדגש הוא על מרחב פתוח, גודל, לתת לאנשים להרגיש עד כמה הם קטנים. בכנסייה גם חלונות ויטראז` ענקיים בצורת צלב והמון חלונות לצידם, בכדי לאפשר לאור להיכנס מבחוץ ללא צורך בחשמל. במרכז תלוי צלב ענק נוסף.

בקתדרלה תבליטים משיש אדום ובהם 3 סיפורים: הראשון מתאר את העבדים והשחורים מול האדם הלבן. בשני רואים את קרב סירות הקנו של הפורטוגלים מול הצרפתים שניסו גם הם לתקוע יתד ביבשת החדשה. הפורטוגלים ניצחו בעזרתו של הקדוש סאן סבסטיאן שהפך להיות הפטרון של ריו על כן שמה המלא של ריו הוא סאן סבסטיאן ריו דה ז`נירו. הגלגול של הקנדומבלה בריו הוא האונדמבלה וגם בכנסיה זו יש סימנים לכך בדמותו של הפטרון הקדוש סאן סבסטיאן. הסיפור השלישי מתאר את טקס הנחת אבן הפינה להקמת העיר. מהקתדרלה אנו ממשיכים לנסיעה הלוך וחזור בבונדיניו, רכבת חשמלית עם קרוניות קטנות שעולה אל שכונת סנטה תרסה המקסימה הבנויה על גבעות, בתים עתיקים, המון ירק, רחובות מרוצפים ורכבת קרוניות קטנה אשר המקומיים קופצים אליה במהלך הנסיעה ונעמדים תלויים משני הצדדים.

חם בחוץ ומוכר הארטיק העומד בפינה עושה עלינו קופה. הוא כבר יכול ללכת הביתה, את המכסה שלו להיום הוא גמר עלינו. תוך כדי הליכה ברובע קאריוקה, מרכז החיים של העיר, אנו עוברים את בית האופרה, המוזיאון לאמנות יפה, הספרייה הלאומית, מוסדות הממשל של ריו וכו` וכו`, עד שמגיעים לבית הקפה קולומבו העתיק והיפה, כאן עושים אתנחתא בחברת קפה טוב ועוגות. בערב יוצאים למועדון ריקודים. לאכזבתנו לא נמצא לנו מקום ביחד, חלק מאתנו הושיבו ליד פחי האשפה וחלק העלו לקומה שנייה אשר בה רואים את הרוקדים במסך טלוויזיה. אנחנו מוותרים על "העסקה" ומבלים את הערב במסעדה, על חוף הים, ליד המלון. שרית ויפעת מקפצות במועדון עד השעות הקטנות של הלילה.

4.2.06 יום שבת- ריו דה ז`נירו: הבוקר מחכים לנו ליד המלון 2 ג`יפים בצורת קומנדקרים פתוחים. חוצים את העיר לעבר הר הקורקבדו. הדרך היפהפיה מתפתלת ומטפסת, עוברת ביער טיז`וקה. יער טרופי סבוך. פריחות יפות. בולטים במיוחד עצי לילה פורחים בסגול ולבן, עצי קפה פורחים ועצי ג`קה (ג`ק פרוט). זהו היער העירוני הגדול בעולם, יער מחודש. בשנת 1820 התחיל בברזיל בום הקפה ולצורך זה בראו חלקים גדולים מהיער ושתלו מטעי קפה. עם השנים נכחו כי הסביבה אינה מספיק גבוהה לגידול קפה באיכות טובה. המטעים ניטשו והיער הטבעי חודש בכדי לשמש ריאות ירוקות לעיר. קורקובדו - משמעו הגיבן. פסל ישו הפושט את 2 ידיו לצדדים. מימדיו עצומים. משקל הפסל 1100 טון. עומד על פודיום בגובה 8 מ` וגובהו עוד 30 מ`. מוטת הידיים - 28 מ`. גודל כל כף יד - 4 מ`. יד שמאל מצביעה צפונה ויד ימין מצביעה דרומה - עוזר להתאפס כשנמצאים בעיר.

המראה מלמעלה עוצר נשימה. כל מפרץ גואנברה שעליו נבנתה ריו פרוש לפנינו. גשר באורך 14 ק"מ מחבר את ריו עם העיר השכנה ניטרוי. רואים את הדאון טאון של ריו והקתדרלה בתווך, את אצטדיון הכדורגל הגדול - המרקנה, את הר הסוכר חולש על הפתח של מפרץ גואנברה מצד אחד ואת האוקיינוס מצד שני. את מפרץ קופאקבנה וכן את התעלה המחברת את הלגואה לים, משמאלה שכונת איפנמה ומימין שכונת לבלון. רואים גם את פאבלה רוסיניו אליה מועדות עכשיו פנינו וכן את ההר עם הפסגה השטוחה - פדרה בוניטה (האבן היפה). חולפים שוב על פני היער היפה בדרך לשכונת רוסיניו - "שיח ורדים" - הפבלה הגדולה ביותר בריו.

מספר תושביה מוערך בין 180 ל-250 אלף. הפבלות הן תולדה של ביטול העבדות בשנת 1888. העבדים המשוחררים מגיעים לערים הגדולות ובונים שכונות/פחונים מסביב לעיר. במהלך הזמן השכונות מתרחבות ומטפסות על הגבעות מסביב. האלימות גואה. בשנות ה-90 פבלה שלמה הייתה יורדת לחוף ומכסחת את כל מי שנקרה בדרכה. עם השנים, המודעות החברתית והמעמדית התפתחה ובשכונות התחילו הקהילות להתארגן להקמת מוסדות. כיום השכונות מנוהלות כמעט באופן עצמאי. עירייה עצמאית עם מרכז בריאות ומרכזים קהילתיים. בתי ספר לסמבה הוקמו בפאבלות - כולל יום לימודים ארוך, ארוחות וכדומה. באותם בתי ספר מתקיימים שעורי ערב למבוגרים. וכך ירדה רמת התסכול והאלימות. גם היום לא כדאי להיכנס לשכונה ללא ליווי. גם אנחנו נכנסים בלווי אנשי השכונה - פרויקט הג`יפים יזום על ידם. כאן לא מצלמים. עדיין יש אנשים שאינם רוצים להיתפס בעין המצלמה. ברמת הפרט, עדיין יש סוחרי סמים, גניבות וכדומה.

משכורת מינימום בריו - 350 ריאל. מורה מרוויחה 500 ריאל. בכדי לחיות צריך לפחות 1000 ריאל. ממול השכונה - בית הספר האמריקאי היוקרתי ביותר בריו והניגוד בולט ומנקר עיניים. עבדנו קשה אז קדימה לחוף של שכונת סאו קונראדו, שם, על חוף הים, יש קיוסק קטן המכין משקה אדיר הנקרא אסאי. זהו פרי בצבע סגול כהה הגדל באזור האמזונס. טוחנים אותו עם בננות ומוסיפים גוארנה וקרח כתוש והתוצאה היא נפלאה. טעים מאד להוסיף לו גרנולה. אומרים שיש לו גם סגולות רפואיות נפלאות. ומשם - לשוק עבודות יד. לסיום בילינו שעה ארוכה בגן הבוטאני היפהפה. זהו גן המשתרע על כ-1.5 קמ"ר,מוחזק מאד יפה, לא מטופח מדי כך שיש לו ארומה טבעית. קיימים בו כ-5000 מיני צמחים. עץ ברזיל עם הגזע האדום שנתן למדינה את שמה, פילדנדרומים ענקיים, כל עלה באורך מטר, חממת צמחים טורפים, דקלים מסוג זנב הדג, במבוקים, סחלבים, אגבות, ברומליות, עצי אבריקוזי מקקו (מקקו - קוף) - אלה עצי ג`ונגל עם פרחים אדומים ענקיים ופרי בצורת כדורים ענקיים אשר אוי למי שייפלו על ראשו.

תאנה חונקת מטפסת על עץ אחר עד שחונקת אותו ומשתמשת בו כמשענת. שדרת דקלים מלכותיים אשר שמשו בזמן הפורטוגלים כסמל מעמד ואסור היה לגדל אותם, אלא בארמונות המלכים. עץ הצומה אומה - שימש טלפון של האינדיאנים, בעזרת מכות בגזע שידרו לכולם. שורשי אזני הפיל - תופעה אופיינית ליערות גשם שבהם שכבת הקרקע דקה , רוב חמרי המזון נמצאים בשכבה העליונה והעץ, בכדי להשיג מזון מתפרס באופן שטחי עם שורשיו ועולה כלפי מעלה להשגת אור. כתוצאה הוא חייב לגדל תמיכות הנראות כמו קביים או עיבוי והתוצאה מאד מיוחדת.

בערב - חזרה כללית בסמבודרומו לקראת הקרנבל. מקור הקרנבל הוא הבכחנליות שהתקיימו ברומא לכבוד האלים. כך חגגו הלבנים גם בריו. העבדים המשוחררים הם שחגגו את החג ברחובות וכך, עם הזמן והתפתחות התחרות בין בתי הספר לסמבה, עבר מרכז הכובד לרחובות ולסמבודררו. במשך חודשים נערכות החזרות של בתי הספר והיום, קרוב מאד לתאריך קיום הקרנבל אנו יוצאים לראות חזרה כללית, ללא תלבושות. המוזיקה רועמת, היום החזרה היא רק של בית ספר אחד אך מדובר באלפי אלפי אנשים המתנועעים בקצב. קצב זהו שם המשחק.

לתחילת הכתבה

כדורגל בריו ומפלי האיגוואסו



5.2.06 יום ראשון- ריו דה ז`נירו: הר הסוכר - עולים בעזרת 2 רכבלים. ריו היפהפיה פרושה לרגלינו. לאחר גיחה לעיר השכנה ניטרוי, לחזות במבנה המוזיאון שתוכנן על ידי אוסקאר נימאייר ונראה כמו פרח נפתח, אנו יוצאים לעבר אצטדיון הכדורגל מרקנה לחזות במשחק כדורגל. מעולם לא הייתי באצטדיון כדורגל אבל איך אפשר להיות בריו בלי לצפות בהצגה הכי טובה בעיר? עברנו הכנה מוקדמת אשר עסקה באמצעי זהירות, בדחיפות, בגניבות. אז אנחנו יוצאים לדרך ללא תיקים וללא מצלמות. כבר בכניסה מבחינים בתכונה הרבה. המתח נמצא באוויר. קבוצות קבוצות מתגודדות. המשחק היום הוא חצי גמר בין הקבוצה המקומית בוטפוגו המופיעה בשחור-לבן לבין קבוצה אחרת ששמה אמריקנו והיא מופיעה בלבן.

היציע של בוטפוגו מלא עד אפס מקום. היציע של אמריקנו חצי ריק ויש אומרים שהם פחדו להגיע לכאן. חם מאד, 45 מעלות והמשחק מתנהל בעצלתיים. אבל הצופים מנסים כל הזמן לחמם את האווירה בעזרת תופים, דגלים ושלטים והכי חשוב - קולם האדיר וידיהם המוחאות בקצב אחיד. לטעמי המשחק אלים ביותר והרבה פעמים נראה כי האלימות היא מכוונת, שחקן אחד מפעיל אותה על השני ללא כל בושה. האצטדיון הוא ענק - מיועד ל-120 אלף צופים. מדי פעם נפרש דגל ברוחב של כמה עשרות מטרים על פני כל הקהל - מלמעלה ועד למטה ובאמצעות אצבעותיהם הזריזות של כל היושבים הוא מתקפל כלפי מעלה. קבוצת אמריקנו היא הראשונה שמכניסה גול וההתרגשות מסביב , קשה לתארה. בקושי רב, לקראת סוף המחצית קבוצת בוטפוגו מצליחה להשוות ולהכניס גול. הקהל קם על רגליו והתרועות קורעות את האוזניים. לנו הספיקה מחצית אחת בכדי להבין את העניין (החום היה בלתי נסבל). במחצית השנייה בוטפוגו שלטו במגרש והכניסו גול נוסף. בוטפוגו ניצחה והעיר צהלה ושמחה.

אחר הצהריים, הרעש מחוף קופאקבנה עליו משקיף חלון חדרנו, מוציא אותנו החוצה. רמקול משמיע מוזיקה והמוני אנשים רוקדים על החוף. שמעון מצטרף ל-2 נערות וילדה קטנה אחת ושעה ארוכה רוקד בחברתן. משובב נפש במיוחד הוא הריקוד שהוא רוקד עם הילדה הקטנה. בערב מחכה לנו מסעדת מריוס, מסעדת בשרים ככל יכולתך. רק הליכה של כמה ק"מ ברגל עד המלון מרגיעה את בטננו. זוהי גם הפרידה מריו הרוקדת.

6.2.06 יום שני- מפלי איגואסו: הטיסה והנחיתה עוברות עלינו בשלום. לאחר נסיעה קצרה מגיעים למלוננו הוורוד השוכן היום ממש על שפת המפלים. השביל המוליך מהמלון למבט פנוראמי על המפלים עובר בתוך צמחיית יער גשם סובטרופי. המון סחלבים, ברומליות, פילדנדרום - כולם גדלים על העצים. יורדים למטה, לכוון המפלים הזורמים בעוז. בדרך לטאות קטנות, פרפרים צבעוניים. ככל שמתקרבים מתחזק שאון המים ורסיסים משיבים את נפשנו. המראה מהמם. זרם אדיר אדיר אדיר של מים הנשפך לעומק של 70 מ`. המפלים הם תוצאה של תהליך שהתחיל לפני כמאה אלף שנים.

נהר הפראנה זורם מצפון לדרום. נהר האיגואסו זורם ממערב למזרח והוא יובל של הפראנה. כתוצאה מפעילות געשית ורעידות אדמה נוצר שבר גאולוגי, הגדה המערבית של הפראנה נשארה גבוהה מהמזרחית והוא התחפר כ-80 מ` לעומק והשאיר את נהר האיגואסו תלוי. האיגואסו זורם לאורך כ-600 ק"מ ובגלל עוצמת זרם המים נשחקו הסלעים ונוצר מצב שהמפלים נסוגים אחורה. כיום המפלים נמצאים 23 ק"מ מנקודת השפך והתהליך בעיצומו. המפגש, השפך של האיגואסו לפראנה, מסמן את משולש הגבולות. מהצד המערבי של הפראנה - פארגוואי, מהצד הצפוני של האיגואסו - ברזיל ומדרום לאיגואסו, בין איגואסו לפראנה - ארגנטינה, אשר לה שייכים 80 אחוז מהמפלים. טיול אחר הצהריים ביער מפגיש אותנו עם צעקות של קופים, עם חוטמן אדום ועם ארמדיל.

7.2.06 יום שלישי- מפלי איגואסו: ארוחת הבוקר על מרפסת מלוננו, מול המפלים. אינני זוכרת מתי כוס הקפה היה לי כה טעים. המראה עוצר נשימה. עוברים את הגבול לארגנטינה וכבר אנחנו על קרוניות המובילות אותנו לשבילי הליכה ולמרפסות תצפית בצד הארגנטינאי של המפלים. השיא כמובן היא התצפית על המפל החצי מעגלי גרגנטה דה דיאבלו - גרון השטן - שהוא הגדול והשוצף מכולם ואליה מגיעים בעזרת גשרים תלויים. לשמחתנו אנו רואים קשת במפל. הולכים בשביל העליון, יורדים בשביל התחתון, בין המפלים. ולסיום היום החם במיוחד אנחנו עולים כולנו על זודיאק, מרבית בגדינו ונעלינו ארוזים בשקים מיוחדים ואנו שטים לעבר גרגנטה דה דיאבלו ולעבר מפל סן מרטין והאי הנמצא לידו. מתקרבים למפל ואז באחת הוא שוטף אותנו, לרגע נעתקת הנשימה, הפוגה ועוד מכת מים. החברה מתלהבים ומתחילים לצעוק לעבר השייט אוטרה, אוטרה (עוד פעם, עוד פעם) והוא משתף פעולה, עובר לצד השני של המפל ושוב לעבר המים עד שהסירה ממש מתנגשת בקיר. חזרנו רטובים ושמחים, ושירת הבאנו שלום בפינו.

לתחילת הכתבה



בואנוס איירס



אחר הצהריים - כשעתיים טיסה לבואנוס איירס השוכנת במפרץ לה פלאטה שאליו נשפך נהר הפראנה והמקבלת את פנינו בשדרות רחבות. רחוב ה-9 ביולי על 20 מסלוליו, שדרות העצים הפורחים בורוד ולבן ובתיו האלגנטיים הם הפתעה אמיתית. הערב אנו סועדים במסעדת לה צ`אקרה הממוקמת מרחק הליכה מהמלון. את פנינו מקבל איש שמן ואדום פנים. המנות המוגשות מיועדות לפילים. למרות שאנו מזמינים שנינו מנה אחת, גם על הכמות הזו קשה להתגבר.

8.2.06 יום רביעי- בואנוס איירס: יום סיור בעיר. המדריך המקומי הפעם הוא גבי הדובר עברית ועל כן משתתף הרבה יותר פעיל בהדרכה. חוצים שוב את שדרות ה-9 ביולי המעוררות את התפעלותנו. גם בעיר מודרנית איננו רגילים למצוא רחוב עם 20 מסלולי נסיעה ועם שדרות עצים פורחים כה יפות. נוסעים לעבר אזור פלרמו צ`יקו, האזור העשיר ביותר בעיר, עם הרבה שגרירויות ופארקים יפים. בגנים מסתובבים מלווי כלבים. כל אחד מהם מוביל כ-15 כלבים קשורים בחגורות. מתברר כי זה הנוהג כאן. גבי מספר כי הם מקבלים כ-25 פזו לשבוע מכל בעל כלב. מטיילים בגן הוורדים ומשם ממשיכים לעבר רובע ריקולטו. לכאן אנו מגיעים בכדי לבקר בבית הקברות ריקולטו, שם קבורה אווה פרון. בית הקברות קיים מאז 1822. "ריקולטו" משמעותו מקלט רוחני, וכאן קבורים עשירי העיר. חלקת קבר עולה כ-3 מליון דולר. מחוסר מקום התחילו לבנות בקומות והתוצאה היא קוטג`ים יפהפיים אשר בהם קבורות המשפחות בקומות. אתה מסתובב ואינך מאמין כמה רחובות של פאר ועושר נמצאים כאן. פסלים בגובה אדם ויותר מברונזה ומשיש, חזיתות שיש מגולפות. הם היו מביאים ארכיטקטים מאירופה בכדי שיבנו להם את הקבר הכי יפה. גם קברים של יהודים קיימים כאן.
.
המוזלאום של אוויטה פרון נמצא בחברה טובה ואינו מבייש את גברתו. דרך ארוכה של הברחת הגופה ממקום למקום היא עברה עד שהגיעה למנוחתה המכובדת תחת אבני השיש השחור. רק טבעי הוא שמכאן נמשיך לעבר ארמון הנשיאות הורוד, קאסה רוסאדה שעל מרפסתו עמדה אוויטה שמוצאה משכבות העם, דיברה אל לב ההמונים וסחפה אותם לתמוך בפרון בשנים שמדיניותו הביאה את ארגנטינה לשפל כלכלי נורא. גם מדונה עמדה כאן כאשר גילמה בסרט את דמותה של אוויטה.

אנחנו צופים בארמון מפלאסה דה מאז`ו - ככר מאי. על המדרכה סימונים - סמלם של האמהות אשר מאז מהפכת הגנרלים כל יום חמישי צועדות כאן לזכר יקיריהן שנעלמו. בשנת 1976, לאחר מות פרון ובעת שליטתה של אשתו המושחתת איזבל, אתה התחתן לאחר מות אוויטה, השתלטו הגנרלים על המדינה והשליטו משטר צבאי. תחת שלטונם נעלמו ונרצחו עשרות אלפי אנשים. עד היום לא ידוע מה עלה בגורל מרביתם. והידוע- אכזרי מנשוא. בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות המדע, מתברר לעשרות ילדים הבאים מבתים של אנשי צבא, כי הוריהם האמיתיים הומתו והם נלקחו בכפיה לאימוץ ע"י משפחות מקורבות חשוכות ילדים. לאחר 6 שנים איומות, עם גמר מלחמת פוקלנד, בה הפסידו הארגנטינים לאנגלים בא הקץ למשטר הצבאי והדמוקרטיה חזרה לארגנטינה.

בכיכר עומדת גם הקתדרלה המוקדשת לסן מרטין אשר שחרר את ארגנטינה ב-1816 משלטון הספרדים. כאן הוא גם קבור. על הקירות כתובות של המקומות החשובים אותם הוא שחרר. כי זאת לדעת, לאחר ששחרר בשנת 1816 את ארגנטינה מעול הספרדים, הוא חוצה, ביחד עם סימון בוליבר, את הרי האנדים. הם עוזרים לשחרר את צ`ילה ובשנת 1820 מכריזים על עצמאות פרו ואחר כך, בשנת 1825 משחררים את בוליביה. פסליו נמצאים בכל עיר גדולה בדרום אמריקה. לבקשתנו, צריך גם קצת להינפש, אנו פושטים על קפה טורטוני בן מאה השנים. המלצרים קצת המומים מהחוצפנים המצרפים שולחנות, אבל משרתים אותנו באדיבות רבה. השוקולטה עם העוגיות המיוחדות, הנקראות צ`ורוס, מעדן אמיתי.  ברוח השוקולטה ממשיכים לרובע לה בוקה (הפה) - אזור האמנים ליד הנמל. בעבר זה היה אחד האזורים הכי עלובים בעיר. הבתים, העשויים מפח גולמי, נצבעו בצבעים עליזים, חלק מהרחובות הפכו למדרחוב, בצרוף יחסי ציבור הפכו את הרובע למרכז משיכה לאמנים ולתיירים. כיום הוא מלא בתי קפה בהם רוקדים טנגו. מחלונות הבתים מציצות לרחוב בובות מסוגננות וכמובן מלא תיירים והאווירה בוהמיינית ותוססת.

כאן גם ביתה של קבוצת הכדורגל בוקה ג`וניירס אשר צבעיה הן ירוק וצהוב ובגללה חברת קוקה קולה נתנה אישור מיוחד להחליף את צבע השלטים שלהם בשכונה מהאדום המסורתי לצבע ירוק. החבר`ה מראיינים את גבי, המדריך הספרדי דובר העברית, לגבי קניות והוא לוחש באוזן את מילת הקסם - בית חרושת לנעליים ותיקים. לחץ קבוצתי לא מתון מביא אותנו ל"חצי שעה ביקור" וכולם יוצאים עם מינוס בכיס. אחר כך, מתברר, כי המחירים במדרחוב משתווים למחירי בית החרושת. האתר הבא שבו אנו מבקרים נוגע ללבנו ותופס כל אחד מאתנו בבטן הרכה. זהו אתר הזיכרון לפיגוע בשגרירות ישראל ב-1992.
 

השגרירות כולה נהרסה בפיצוץ והקיר החשוף הושאר כפי שהוא. במקום ניטעו 29 עצים לזכר 29 קורבנות הפיגוע. במדרחוב פלורידה היפה חברינו מתפזרים לכל עבר, חוזים בריקודי טנגו ברחוב וחוזרים למלון עמוסי שקיות. בערב - ארוחת ערב ומופע טנגו. הרקדנים מפליאים לרקוד, הרגליים נשלחות לפנים ולאחור, בין רגליו של בן הזוג בתנוחות מדהימות, והכול אלגנטי ומסוגנן. שמעון ואני שמחים שבהמשך, בטיולנו הפרטי עוד נחזור לכאן ונזכה לראות מופע טנגו נוסף.

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים בפוארטו איגווסו

בשיתוף בוטלס קומביינד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובה לכתובתי הפרטית שיש בה ענין לציבור

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לפוארטו איגווסו

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×