דרום אמריקה - ברזיל - חלומות לפעמים מתגשימים !!!

תמונה ראשית עבור: דרום אמריקה - ברזיל - חלומות לפעמים מתגשימים !!! - תמונת קאבר
לפני כנסיית בונפים בסלבדור - רחל לבון

ביצענו את הפרוצדורה של מעבר הגבול ובעיירה הראשונה לאחר מעבר הגבול ניגשנו לתחנת המשטרה. בכתבה הקודמת על ארגנטינה-צ'ילה סופר איך נגנבו שתי מצלמותי בבואנוס איירס.

תחנת המשטרה נראתה מוזנחת לחלוטין. קירות מתקלפים .בחדר הראשון השוטרת הראשונה שלחה אותנו לשוטרת בכירה ממנה. לאחר שהמתנו כעשר דקות היא חזרה עם בשורה שאנו צריכים לעבור לבניין אחר לשוטרת בכירה ממנה.

בתוך החדר שלה ישב בנה בן ה-9 משועמם ומדי פעם שיחק במכשיר הנייד של האמא. השעה היתה 18.00 והילד נמצא שם ממועד סיום בית הספר שהיה בשעה 12.00.

האמא- השוטרת חוקרת ומקלידה על מחשב מהדור הישן את התלונה שלי ראשונה. איציק המדריך מתרגם לספרדית איך קרה אבל לפני זה היא צריכה מידע עליו. מה מספר דרכון, בן כמה הוא , מה כתובתו בארץ ועוד פרטים שאינם רלונטיים לתלונה. אח"כ אותם פרטים עלי. היא אוחזת בדרכון שלי ושואלת את המדריך על סמך מה ההצהרה של מספר הדרכון. למרות 3 פלאפלים בחזית חולצתה השכל שלה לא משהו.

בעת התלונה נכנסת הבחורה השניה שהיא בחורה נאה והבחור שאיתנו מתלוצץ שהשוטרות בברזיל מאד יפות והוא מתלוצץ שהיה רוצה להצטרף לתחנת המשטרה. הוא מספר על אשתו שהיתה קצינה במשטרה גם כן והשוטרת מתפעלת.

אירוע חשוב יותר התרחש ודורש את התערבותה. אנו ממתינים בסבלנות כאילו אין קבוצה באוטובוס שממתינה.

לבסוף מגיעה גם לתלונה של הגבר. על הקיר יש אלות ואני חושבת לתומי מתי היא משתמשת בהן? הגבר בכלל שכח מה הוא צריך להצהיר שנגנב לו מרוב התרגשות ממראה השוטרת, אז אני כאשת ביטוח שמה לו מילים בפיו , הוא חותם על כל מילה שלי שכל זה היה לו במזוודה.

אנו חותמים על ההצהרה ויוצאים כעבור למעלה משעה מתחנת המשטרה. מזלנו הטוב שהתחנה היתה בעיר קטנה ונידחת כי אילמלא כן, בעיר גדולה עם הרבה מתלוננים היינו יוצאים בחצות הלילה.

משם נוסעים למלון GOLDEN TULIP INTERNATIONAL.

מצטיידים בבקבוקי מים כי בברזיל אסור לשתות מי ברז.

ארוחת ערב במלון ויאללה ביי ללכת לישון.

יום שישי - 2.10. סכר איטאיפו - איגואסו - פארק הצפורים - מופע פולקלור

הבוקר השכמה מוקדמת בשעה 7.20 יציאה מהמלון, אנו מתבשרים כי יש שביתה של הפועלים הברזילאים התובעים השוואת שכרם לזה של הפועלים בפרגואי שמשלמת את שכר הפועלים בסכר בדולרים. לפיכך לא נוכל לבקר בסכר בצד הברזילאי ואנו חוצים נוסעים לעבר פרגוואי ושם חוצים את הגבול . תחילה למרכז המבקרים של סכר איטאיפו שם ממתינים לפרוצדורה מתי יגיע תורנו לעבור עם האוטובוס שלנו לעבר הסכר. ממתינים ומתייבשים באוטובוס עד שמגיע תורנו. ואז מגיעים לסכר ולנקודת תצפית יפה.

בדרך אנו רואים את נהר פראנה שעליו הסכר. הסכר נבנה ע"י ממשלות ברזיל ופרגוואי בשנות ה-70 של המאה ה-20.

מימדי הסכר: אורכו - 7760 מ' גובהו 196 מ' .

מתוך 20 הטורבינות שהוקמו בסכר מייצרים חשמל לטורבינה אחת 70.0 MW . ספיקת המים לטורבינה אחת 690 קוב לשנייה, מחצית מכמות המים במפלי האיגואסו. רק טורבינה אחת מספקת את כל התצרוכת של פרגוואי היתר עובר לברזיל חלק לצריכתה וחלק מיוצא למדינות השכנות. פרוויקט שמכניס מטבע זר רב לברזיל.

על הסכר נכתב בויקיפדיה: מאחורי הסכר נאגר אגם איטייפו ששטחו 1,350 קמ"ר, ואשר הציף לחלוטין אתמפלי גוואירה שהיו הגדולים בתבל עד אז.

הסכר, שנחשב בעת סיום בנייתו לתחנה ההידרואלקטרית הגדולה בעולם (כיום מחזיק בתואר סכר שלושת הערוצים), נמצא בבעלות משותפת של ברזיל ופרגוואי ולכל אחת מהמדינות עשרה גנרטורים שבבעלותה. בסכר עובדים 3,000 עובדים, 1,500 מכל אחת מהמדינות. פרגוואי משתמשת רק ב-3% מתפוקת החשמל של הסכר המספקת 90% מתצרוכת החשמל שלה, ואת 47% החשמל הנותרים שבבעלותה היא מוכרת לברזיל שהסכר מספק 20% מתצרוכת החשמל שלה.

תמונה ליד גשר הידידות

268327.jpg

סכר איטאיפו בפרגוואי

268330.jpg

ריו פארנה שעליו נמצא סכר האיטאיפו הוא מהנהרות הגדולים בעולם. הוא השני אחרי נהר האמזונס. הוא מתחיל בצפון ברזיל וממשיך לפרגוואי עד שנסכר בסכר איטאיפו.

לאחר שסיימנו לבקר בסכר, המדריך תכנן שנגיע לעיר הגבול סיודאד דל אסטה שבה יש מרכזי קניות גדולים ששם אולי נוכל לקנות מצלמה, אך פקק תנועה עצום שעמדנו בו כשעה סיכל את התוכניות. עיר זו היא איזור סחר ללא מכס, אחד מאיזורי ההברחה הגדולים מברזיל. בין היתר מבריחים גם סמים.כיום נמצאים שם פליטים פלסטיניים וכדאי להצניע את היותנו ישראלים.

בזמן ההמתנה התלהבתי מציורי הקיר המרהיבים וצילמתי כמה מהרוכלים שעברו בין המכוניות ביניהם גם ילדה ממש קטנה.

פרגואי היא מדינה הומוגנית מבחינה דתית וגזעית. 95% מהאוכלוסיה הם בני תערובת נקראים מסטיצוס - שזו תערובת של דם אינדיאני עם לטיני ספרדי - פורטוגלי. היתר בני מיעוטים ביניהם אינדיאנים שני גווארני שעל שמם גם שם המטבע של פרגוואי.

268337.jpg

268333.jpg

המוכרת הכי צעירה

268336.jpg

הטקסי של פרגואי ספיישל שלוקח את האנשים מברזיל לעבודה בפרגואי. ומחזיר אותם בסוף יום דרך גשר הידידות המפריד בין ברזיל לפרגוואי.

נחיל האופנועים – טקסי

המבט על מפלי האיגואסו מהצד הברזילאי – אחד משבעת פלאי תבל.

Zbz5m5l.jpg

גם נחש ארוך ראינו בשמורת איגואסו

VS70QLA.jpgeLulZlU.jpg

איגואנה שהיתה ממש מעבר למעקה צמודה אלינו.

ושוב נגלים מפלי איגואסו בשיא תפארתם עם פנורמה נהדרת

0zNpYaZ.jpg

השביל היה במגמת ירידה ומולנו ניצבה כל הפנורמה של המפלים. הלכנו והתקרבנו לעבר קיר של מים שנופלים ממש לידינו בשאון רב. לידם היה גם גשר שהוביל לאיזור עם רסיסי מים רבים שנרטבים אבל לנו כבר לא היה זמן לכך . עלינו במעלית שקופה דרכה גם צילמתי את המפלים. בדרך התפעלתי לא רק ממפלים , נחש ואיגואנות אלא גם מהפרחים. למטה שניים מהם .

כשהגענו למעלה לאיזור המסעדות חבורת חוטמנים החלה לרוץ לעבר המסעדות כנראה שהודיעו להם שתיכף יהיה להם אוכל.blush וגם לנו.

inEis14.jpg

268350.jpg

268346.jpg

268347.jpgהפריחה באביב
268348.jpg

החוטמנים היו כל כך רעבים ממש כמונו אז כל מה שיכולתי להמליץ להם זה על

אוכל הרחוב של ישי גולן מברזיל בסרטון המצ"ב.

החוטמנים הרעבים בשיירה לחדר האוכל

268352.jpg

268351.jpg

כשנרשמתי לטיול זה הבחנתי כי פארק הציפורים (לחץ כאן על השם ) עליו שכנתי-חברתי חיה כה המליצה לי, שנמצא בדרך מאיגואסו לכיוון המלון ולא רחוק מאיגואסו אינו בין המקומות לביקור, נחמץ ליבי בקרבי.

פניתי מייד למדריך וביקשתי ממנו אם יוכל שישלב אותו. שלחתי לו קישורים לסרטונים כדי שיראה לחברי הקבוצה כדי שאף אחד לא יחמיץ. הוא אמר לי שיהיה בסדר אבל לא הפיץ הסרטונים.

כשסיימנו הביקור באיגואסו התחילה רוח, השמים קדרו מאד והבנו שעוד מעט ירד גשם זלעפות. הבנתי שאת פארק הציפורים לא נוכל לבקר. כשהגענו לפתח הכניסה לפארק המדריך אמר נו את רוצה? ואני השתהיתי לרגע לאור מזג האויר. הרי כל כך הרבה האצת בי לגביו, זה היה אחד מהחלומות שלך.

מייד ירדתי מהאוטובוס עם רפי ועוד כמה חברות לטיול ששוחחנו מראש שאנו נבקר בפארק.

הפארק היה מדהים וכל מי שאוהב ציפורים זה מקום חובה לביקור. נכנסנו לכלובים גדולים והציפורים עפו מעל ראשינו ובכלובים אחרים היו ממש לידינו. גם הגינון המקסים העצים את החוויה בשלל צבעים ועיצוב. חוויה אדירה.!!!

איתנו בקבוצה שסיירנו היתה גם מורה לביולוגיה שדאגה להסביר לנו בעת הביקור על אופן אכילתן של הפלמנגו ופרטים נוספים שידעה לגבי הציפורים אז היה לנו גם ערך מוסף. יעל - תודה לך!!!

268413.jpg268412.jpg

לעיתים תוך כדי הליכה התעופפה לידינו ציפור כזו גדולה ונחתה על המעקה שבשולי השביל עומדת בפוזה המזמינה לצילום.

כל הזמן חשבתי איזה מזל שאירגנתי איתנו עוד כמה חברים בקבוצה להנאה מושלמת ולא קיבלתי

רגליים קרות.

268420.jpg

268421.jpg

את הדרך חזרה למלון עשינו עם מונית ואן שהתאימה ל-8 אנשים. כל נוסע שילם 10 ריאל, שזהו סכום מגוחך למרחק שנסענו מהפארק למלון. (כמחצית השעה)

וגשם? היה לנו מזל שלמרות השמים הקודרים לא ירדה ולו טיפה אחת של גשם.

268432.jpg

268431.jpg

לאחר ששבנו מפארק הציפורים היה לנו זמן חצי שעה בדיוק להתקלח ולהתלבש ולנסוע למופע הפולקלור היפיפה ב-RAFAIN שהיה משולב בארוחת ערב מזנון עם מבחר עצום של מאכלים. רעבים משם לא יוצאים. המופע כלל מוסיקה וריקודים מהרבה מדינות מדרום אמריקה. היה ססגוני ומלהיב. מיני קרנבל.

פרטים:Av. das Cataratas, 1749, Foz do Iguaçu - PR, 85853-000, ברזיל

טלפון:+55 45 3523-1177

שעות:פתיחה: יום ראשון 11:30–16:30 יום שני (All Souls Day) 11:30–16:30, 19:30–23:00 ייתכנו שינויים בשעות

יום שלישי 11:30–16:30, 19:30–23:00 יום רביעי 11:30–16:30, 19:30–23:00 יום חמישי 11:30–16:30, 19:30–23:00 יום שישי 11:30–16:30, 19:30–23:00 יום שבת 11:30–16:30, 19:30–23:00
בחסות היוטוב סרטון שמשקף את המופע שאנו ראינו.

תמונות נוספות מהמופע

268520.jpg

268519.jpg

כדי להבין את ברזיל צריך לקרוא קצת רקע עליה. אביא כאן חלק מכתבתו של המדריך הידוע

גילי חסקין: לכתבה במלואה ניתן לקרוא כאן.

ברזיל היא המדינה החמישית בגודלה בעולם. שטחה העצום (8,511,965 קמ"ר) מהווה כמחצית משטח היבשת כולה. בכל זאת, הטיול בברזיל כמעט ואיננו טיול של נופים אלא בעיקר של אנשים. זהו כור היתוך מופלא של גזעי השחור האדום והלבן, שיצרו כאן תרכובת נפלאה, בלתי גזענית, חמימה ומלטפת. יש בה משהו בברזיל שכובש את המטייל בקסמו. החמימות האנושית, הקשר הבלתי אמצעי בין בני אדם, המיניות המורגשת באוויר, השפה הקטיפתית הבלתי מובנת ובעיקר המוסיקה המושמעת מכל מקום וממהרת לנענע את כל מי שנמצא בסביבתה. ברזיל הינה גם ארץ של פערים חברתיים הגדלים והולכים, ארץ בה מרובים השקר, השוחד והשלמונים, ארץ של שיעור פשיעה ההולך ומאיים, ארץ של ניוון וחדלון. הגיהינום וגן העדן קרובים מאד בברזיל, מרחקם אינו יותר גדול מהמרחק בין הפבלות (משכנות העוני) במרומי גבעותיה של ריו דה ז'נרו לבין החווילות המפוארות של הרבעים העשירים. כל אלו, בתוספת בליל האמונות האפרו-ברזילאי, אהבת הכדורגל ושמחת החיים, הופכים את הביקור בברזיל לחוויה מרתקת.
ברזיל היא הארץ היחידה בעולם שנקראת על שם עץ - עץ הברזיליה.
היא ארץ שדי באזכור שמה בלבד, כדי לעורר תחושות של קצב ועליזות. ברזיל היא מולדת הסמבה, הפרוו, הבוסה נובה. ברזיל היא זמר דייגים נוגה של דוריוול קאימי וסערת חושים אינסופית ששיאה הוא כמובן הקרנבל. ברזיל היא ארץ בעלת פוטנציאל כלכלי עצום, שלמרות חובותיה המעיקים, מאמינים הכול כי צפוי לה עתיד מזהיר. הטיול בברזיל מוטה בדרך כלל לכיוון של פולקלור ולא בכדי, ארץ זו נכבשה פעמיים: לראשונה על ידי האדם הלבן ואחר כך על ידי האדם השחור. הפורטוגלים הותירו מורשת קולוניאלית מופלאה של ערים ציוריות ושל כנסיות מפוארות. השחורים הותירו את המוסיקה, הפולקלור והשפעה עצומה על הדת, המחול ומה לא. אולם, מטיילים רבים אינם מודעים לעושר הנופי של ברזיל ולמגוון האפשרויות של טיולי טבע.
* סלבדור
בירת מדינת באהיה. בירתה הפולקלוריסטית של ברזיל; מולדת הקנדומבלה והקפוארה. שילוב של עולם פאגאני שחור עם עולם איברי שטוף אמונות תפלות. שילוב אותו היטיב לתאר הסופר הבהייני ז'ורז'ה אמאדו. זו עיר מוקפת חופים, הבנויה על מצוק. חלקה העליון עתיק וחלקה התחתון חדש. בין שני החלקים מקשרת מעלית. זהו המקום להתחקות אחר השורשים האפריקאים כמו גם אחר העבר הפורטוגזי. בעיר כנסיות יפהפיות ומוזיאונים חשובים להמחשת התרבות האפרו - ברזילאית. לבה של העיר העתיקה הוא כיכר פלוריניו,שם נמכרו העבדים בתקופה הקולוניאלית ובעשורים הראשונים לקיומה של הרפובליקה. לא רחוק ממנה נמצאת כנסיית סן פרנסיצקו שגילופי המזבח שלה מצופים זהב והמוזיאון לתרבות האפרו-ברזילאית. הכנסה המעניינת ביותר מבחינה פולקלוריסטית היא כנסיית בון פים, שבפולחנה הקתולי מעורבת מאגיה ממקור אפריקאי. בחוף ריו ורמליו ( (Rio Vermelhoמתקיים מדי שנה, הטקס הגדול של חג הימנז'ה. ניתן לשוט לאיי הקייט איטפריקה ( (Itaparicaבשילוב בחוף הקסום של Ihla do Fradis או לשוט לואילה דה מארה (Ihla da Mare) אשר במפרץ. הראשון מפורסם יותר השני אותנטי יותר. יש הנוסעים לעיירה קשורייאה, משם שינעו את הסוכר, שהיה מקור הצמיחה הכלכלית של ברזיל באמה ה-16 .
כתבה מרתקת נוספת של גילי חסקין על תולדות ברזיל כדאי לקרוא כאן.
סלבדור דה באהיה מונה 2,500,000 תושבים. בסלבדור מתקיים קרנבל ענקי בחודשים ינואר - פברואר שמשתנה כל שנה , היא אומנם גדולה אך גם באותה מידה היא עיר עם נשמה! הריקודים, המוזיקה והקפואירה - זהו מקום הולדתה .הכל חי בלבם של תושבי העיר. העיר עצמה היא מוקד תרבות חשוב שמשלב מספר תרבויות בתוכו ובייחוד את התרבות האפריקאית משום שבעבר היתה סלבדור מרכז סחר העבדים בברזיל כולה. התרבות האפריקאית דבקה באזור וניתן לראות זאת ע"י ערכים רבים כמו ריקוד המלחמה -קפואירה, סגנון בישול ייחודי שמשלב את המטבח האפריקאי, מוזיקה, ריקודים שונים ודתות כמו הקנדומבלה.
המנקה במשרד שאני עובדת נולד בסלבדור והשביע אותי שאני חוזרת עם הרבה תמונות מעיר הולדתו. אז מילאתי את בקשתו. זה המקום בברזיל שהצית את דמיוני ונגע לליבי.

268526.jpg268525.jpg

הסיור התחיל בחוף RIO VERMELIO ,וזאת לאחר שקיבלנו בצהרי היום את החדרים במלון, שם נערך מדי 2.2 פסטיבל אלת הים - האימנג'ה - YEMANJA

ביום זה האנשים יורדים לחוף לבושים בלבן עם נרות דולקים וזרי פרחים. הפרחים נשלחים ללב הים לאלה יאמנז'ה.

להלן התיאור של הפסטיבל מתוך אתר GO TRAVEL.

268534.jpg268531.jpg

268533.jpgהילדים והאנשים בחוף. הצלחנו אפילו לתקשר עם האיש שנותן כיף עם אגרוף.

268541.jpg268536.jpg268543.jpgאיך נותנים כיף בסלבדור?

המשכנו למגדלור FAROL DE BARRA - מצודת סנטו אנטונין -SANTO ANTONIO DE BARRA שם צפינו על הכניסה למפרץ כל הקדושים.

משם נסענו דרך הסכר של TORORO וראינו באגם פסלים של דמויות האלים מדת הקנדומבלה ORISHAS . האל העליון של דת הקנדומבלה המזוהה עם "אדוננו של ההצלחה", משלבת אמונות קתוליות ואפריקאיות. האל הראשי הוא האושאלה - OSHALA. הוא בורא העולם.

היום הקדוש לו הוא יום שישי.

הקנדומבלה זהו אוסף של פולחנים שחלקם הובאו מאפריקה ועובדו ע"י הברזילאים. ספגו השפעות נוצריות ואטוכוטנטיות. זו מילה אפריקאית שמשמעותה - ריקוד האלים.

האורישאס זה עמוד התווך של דת זו.

עוד כמה אלים מתוך כתבתו המצויינת של גילי חסקין שכדאי לקרוא כאן:

ימנז'ה (Yamanja) היא אלת הים. צבעה כחול. היום המקודש לה הוא שבת ומקבילתה הנוצרית היא מריה.

אומולו (Omulu) הוא אל המחלות. צבעיו שחור ואדום, היום הקודש לו הוא שני ומקבילו הנוצרי הוא סנט לזרוס.
אושונמארה הוא הקשת בענן. צבעיו ירוק וצהוב.היום המקודש לו הוא שלישי ומקבילו הנוצרי הוא ברתולומאו.
נאנאן (Nanan) היא זקנת הים. צבעיה כחול ולבן. היום המקודש לה הוא שלישי ומקבילתה הנוצרית היא אנה.
שנגו (Xango) הוא אל הסערות. צבעיו אדום ולבן. היום המקודש לו הוא רביעיי ומקבילו הנוצרי הוא ג'רונימוס הקדוש.
אובה (Oba) היא אלת הנהרות. צבעיה אדום ולבן. היום המקודש לה הוא שלישי ומקבילתה הנוצרית היא ז'אן ד'ארק.
ינסה (Yansah) היא אלת הסערות. היום המקודש לה הוא שבת ומקבילתה הנוצרית היא סנטה ברברה.
אושון (Oxun) היא אלת הנשית. הצבע שלה זהוב. היום המקודש לה הוא שבת ומקבילתה הנוצרית היא גברתנו של המנורות
אווה (Eua) היא אלת הנהר. צבעיה אדום וצהוב. היום המקודש לה הוא שבת ומקבילתה הנוצרית היא גברתנו מהשלג.

268643.jpg268640.jpg268641.jpg

ביום שהגענו לסלבדור התקיים משחק כדורגל באיצטדיון FONTE NOVA שהשתמשו בו לראשונה במשחקים במונדיאל 2014. זה היה אחד מ-12 איצטדיונים.

איצטדיון זה מסוגל להכיל 55000 מקומות.

פקק תנועה אדיר הקיף את האצטדיון שהמשחק היה אמור להתחיל בשעה 16.00 .

כוחות משטרה גדולים ניווטו את התנועה. אנשים הלכו ברגל מרחקים לבושים בחלקם בבגדי הקבוצה שהם אוהדים. אלפי מכוניות חנו על כל פיסת אדמה פנויה בכל האיזור סביב האיצטדיון.

הקבוצות היריבות היו באהיה וויטריו שזה כמו הפועל נגד מכבי. כל קבוצה והאוהדים השרופים שלה.

המשכנו ברחובות בעיר העתיקה של באהיה ואלה שלא נסעו לצפות במשחק באיצטדיון ישבו בחצר מכונסים חבורות חבורות מול מסכים בתוך הבתים, על המדרכות. מדי פעם הבקיעו גול והשאגות היו עד לב השמים. שמחה אמיתית נראתה ברחובות.

התמונות מהאיצטדיון ניתן לצפות כאן.

הלכנו לכיכר הראשית של רובע פלוריניו LARGO DE PELOURINHO, המקום בו היו נוהגים לקשור את העבדים ולמכור אותם. ראינו את המוזיאון של ג'ורג' אמאדו. נכנסנו לספר ששמו מוזס, ובאותו הרגע הוא סיפר מישהו. שניהם כמובן צפו בטלויזיה במשחק. מייד לאחר שנכנסנו למספרה שלו הובקע גול, ומייד האיש שהסתפר קפץ ממקומו ואנו הרענו כאילו הכרנו את אחת הקבוצות. אני אפילו לא יודעת מי הבקיע גול אבל מה זה משנה לנו?.

אגב, המנקה היום סיפר לי שלאיצטדיון קוראים בקיצור BAVI קיצור של באהיאה וויטוריה.

בתחילת הסיור ראינו גם חתונה עם שושבינות. ביקשתי מהמדריך שנכנס גם אנחנו לכנסיה ונצפה במאורע המשמח אבל לו היו תוכניות אחרות עבורנו בערב זה ולא מעטות. שעה וחצי של הליכה עד המרכז העתיק של סלבדור.

268685.jpg

268681.jpg

מדינת באהיה מונה 17,000,000 תושבים.

היא אחת מ-32 מדינות המחלקות את ברזיל.

הסמטאות מאד ציוריות וצבעוניות. וכנסיות יש בשלל צבעים וצורות. כל בית שני זו כנסייה.

268689.jpg268688.jpg

אנו הולכים בסמטאות ולפתע מגיעים לגרם מדרגות ארוך שצריך לרדת. אני עדיין עם כאבי ברכיים מהנפילות. לאחר הליכה של מחצית השעה עד כה חושבת איך ארד. אילו היתה דרך מילוט הייתי מוותרת. מתחילה לרדת מדרגה אחר מדרגה ומה שמדרבן אותי זה ציור הקיר למטה. אחד מני רבים בברזיל.

268695.jpg

ממשיכה בסמטה ולפתע גרם מדרגות ארוך נוסף הפעם צריך לעלות. מקטרת לרפי עד ששומעת קול תיפוף תופים בכיכר שבה היו משחררים את העבדים וזה מעלה אותי כמו טיל למעלה לכיכר.

268698.jpg

268696.jpg

המוסיקה הקיצבית בכיכר פליורינו העלתה את מפלס ההתרגשות בקבוצה

ונתנה להם קצב ברגליים. הקבוצה התחילה לנענע בקצב התיפוף כשבראשם המדריך איציק בחולצה האדומה.

268712.jpg

268709.jpg

שתי תמונותיה של תמי ארקין למטה

850b63753581668153895493f64e0d34.jpg?l=6

0e10c6393a380e46da52fee95cbc8cbf.jpg?l=6

המשכנו לטייל ברובע פלוריניו שבתמונה למטה תוכלו לראות איך המוסיקה נמצאת בכל מקום וספונטנית. עד שהגענו לכנסיית סאו פרנסיסקו - Igreja Sao Francisco העשירה בזהב כפי שמעולם לא ראיתי כנסייה כזו. היא נבנתה במשך 60 שנים מתרומות של אנשים.

בתחילה הקימו אותה נזירים מהמסדר הפרנציסקני שהגיעו לסלבדור והחלו בבנייתה, אולם היא נהרסה כשבאהיה נכבשה על ידי ההולנדים בתחילת המאה ה-17. מבנה הכנסייה הנוכחי נבנה בין השנים 1708-1723.

זו כנסייה ברוקית מפורסמת ומדהימה ביופייה, . פנים הכנסייה מעוטר בזהב וכסף והתקרה מכוסה ציורים, אשר יש האומרים כי אינם נופלים מציורי התקרה של הקפלה הסיסטינית. על ציורי התקרה עמל José Joaquim da Rocha, מי שהקים את בית הספר הראשון לאומנות בברזיל. עוד בכנסייה פסל של פרנסיסקו מאסיסי שבאיטליה.אגב, באסיסי יש כנסייה על שמו, גם היא מיוחדת. אני ביקרתי בה לאחר רעידת אדמה שאירעה ופגעה בה קשות. מתארת לעצמי שמאז שופצה.

שעות פתיחה: ימי שני-שבת 08:00-17:30, ראשון 07:30-17:00
כתובת: Lgo Cruzeiro São Francisco, 7 – Centro
טלפון:+55 71 3322-6430
268725.jpg

268726.jpg

וכך שרים ומנגנים ברחובות סלבדור

268723.jpg

בתום הביקור בכנסייה הקבוצה המשיכה עם המדריך בסיור באיזור, ואילו אנחנו נותרנו בכנסייה כדי לתת מזור לרגלי הדואבות. האזנו למיסה שהתקיימה בכנסייה. לאחר שהתאוששתי, יצאנו לכיכר שלפני הכנסייה, פגשנו כמה מהקבוצה שישבו בבית קפה בכיכר והצטרפנו אליהם. בתוך בית הקפה על הקיר יצירה יפיפיה מובאת למטה וגם בדלת הכניסה לשירותים כדאי להציץ. אני ניצלתי את ההזדמנות שליד בית הקפה נשים שמכרו אוכל רחוב עם תלבושת יפה והצטלמנו.

ליד בית הקפה מוכרות אוכל רחוב ובמסעדה תלויה העבודה המופלאה

268732.jpg268733.jpg

מופע פולקלור בשילוב ארוחת ערב טובה ב- COLOSEU שבעיר העתיקה. מופע הפולקלור הוא בהאייאני של אקדמיה טופז וכלל גם קפוארה ברמה מאד גבוהה.

לקפוארה אני פחות מתחברת אבל את ריקוד האלים מאד אהבתי.

לא החמצתי צילום עם השפית המקסימה

268735.jpg

התמונות מהמופע הן באדיבותה של חברתנו לקבוצה תמי ארקין ולה התודה.

268742.jpg

268744.jpgשני סרטונים קצרים שרפי הקליט מתוך ריקוד האלים בקולוסיאו בסלבדור

סלבדור בלילה בכיכר המרכזית מול הכנסיות הומה אדם ומוארת מאד יפה.

ראינו את הפסל של ZUMBI DOS PALMARES שהנהיג מרד נגד הפורטוגזים והקים מעין קהילה עצמאית ב-1694. עוד פרטים על זומבי כאן.

התמונה עם המעלית - לה סרדה המוארת בורוד הינה באדיבותה של גניה וין.

268754.jpg

268752.jpg

יום א' - 4.10. סלבדור - קאשוארה - חוות סנטה קרוז - סלבדור

בשעה 8.15 יצאנו לדרך לחצי האי ITAPAGIPE שלו אחד החופים היפים ובתים יפים.

268836.jpg268835.jpg268837.jpg

עצרנו ברחוב מול החוף ליד הבית הכי מסכן ורעוע, שרק מבחוץ אפשר לנחש מה מחכה לנו בפנים. בית מלאכה של זוג מבוגר שמכינים אריחים מקרמיקה מצויירים כשאחד יותר יפה ממשנהו. בנוסף מגנטים עם בחורות עטורות בשמלות מלמלה.

האומן הראה לנו את תנור הקרמיקה הקטנטן שמשמש אותו.

בחשאי נכנסתי גם לשירותים במקום ואפילו התקרה שם עם עבודות יפיפיות.

קניתי כמה אריחים כדי לתת מתנות אך כשהגעתי לארץ וראיתי כמה הם יפים

אימצתי אותם אל ביתי. אילמלא בעיית המשקל העודף הייתי קונה את כל המקום!!!

268839.jpg268841.jpg

למרות השעה המוקדמת, ולמרות שהיינו שבעים עדיין מארוחת הבוקר,

המדריך עצר שנטעם מהגלידה בגלידריה המפורסמת.

הגלידה היתה טעימה אבל לא נפלתי ממנה, וברכתי על העצירה כי היו בה שירותים נקיים.

קוקוס בכל פינת רחוב אבל לידם לא עצרו לנו ובכל הטיול רק פעם אחת יצא לי לטעום.

268850.jpg268848.jpg

היעד הבא בו עצרנו זו כנסיית BONFIM- הסוף הטוב כנסייה מאד מפורסמת. כיון שזה היה יום ראשון המונים צבאו על הכנסייה וחלק מהם התפללו מחוצה לה. אני השתחלתי דרך ההמונים לפתח הכנסייה לראות איזו עמדת צילום טובה וידעת שרפי מאחורי. גם המדריך ויתר הקבוצה היו אמורים להגיע לפתח הכניסה. משסיימתי לצלם הסתובבתי לאחור ולא היה זכר לאיש מהקבוצה. הלכתי לעבר הפתח השני שמא הם פנו לשם אבל אין איש, כאילו בלעה אותם האדמה.

זכרתי פחות או יותר היכן עצר לנו האוטובוס והתחלתי לפסוע לעברו. הנהג לא היה שם אך כשהבחין כי אני עומדת לידו ומחכה שמישהו יפתח את הדלת הקדמית אכן הבין ופתח. רווח לי לפחות זה האוטובוס שאליו תגיע גם הקבוצה.

כשהגיעו שאלתי את רפי איך הוא נעלם, והשיב שאינו יודע איך פתאום נעלמתי לו אבל היה בטוח ולא דאג כי ידע שאני אמצא את הדרך ולא אלך לאיבוד. הרי אני הנווטת בטיולים הפרטיים שלנו.

מהי הכנסייה הזו שכל כך מפורסמת? מתוך האתר של יאיר טיולים:

כנסיית בונפים הקדוש (Church of Nosso Senhor do Bonfim) זוהי הכנסייה הקתולית הידועה ביותר בעיר סלבדור. בשנת 1740, אחד מהפורטוגזים שהגיעו אל סלבדור הביא עמו פסל של אל הסוף הטוב – "בונפים" – שלכבודו הוקמה מאוחר יותר, בשנת 1745, הכנסייה המיוחדת הזו. ממבט ראשון, וודאי לא תראו בכנסייה משהו מיוחד, אך אם תיכנסו פנימה ותסתכלו אל התקרה בחדר הפנימי, תראו איברי גוף שונים משתלשלים מהתקרה. האיברים כמובן עשויים מפלסטיק ומעץ, כך שאין צורך להיבהל. הם נתלו שם לבקשת המאמינים המקומיים, שפעמים רבות מגיעים אל הכנסייה על מנת להתפלל לשלום יקיריהם והאיברים החולים שלהם. אבל אם תתעלמו לרגע מהאיברים, תוכלו להתרשם גם מתקרת העץ הצבועה של הכנסייה, שקושטה על ידי הצייר המקומי פרנסו וולסקו בין השנים 1818-1820. התקרה מציגה מספר אנשים אשר מודים לבונפים הקדוש על כך שהציל אותם מספינה טובעת.

"הסעודה של בונפים" (Feast of Bonfim) היא אחד מהאירועים השנתיים החשובים והפופולאריים ביותר בעיר סלבדור. החגיגות מתחילות ביום חמישי השני אחרי יום שלושת המלכים, שחל ב-6 בינואר ומציין את יום התגלותו של אלוהים בדמותו של ישו בפני שלושת האמגושים, ונמשכות עשרה ימים. ביום חמישי הראשון של החגיגות, המאמינים מתכנסים בפני כנסיית Conceição da Praia שבעיר התחתית ועושים את דרכם, אחרי התפילה, אל עבר הגבעה עליה יושבת כנסיית בונפים הקדוש. כשמגיעים אל ראש הגבעה, המאמינים שוטפים את המדרגות המובילות אל הכנסייה ואת הרחבה שלפניה במים ריחניים, בזמן שהם רוקדים ושרים בשפת היורובה. במהלך עשרת ימי החגיגות, תוכלו ליהנות ממגוון דוכנים המוכרים מאכלים מסורתיים ומזכרות, להתרשם מהריקודים המסורתיים ומההופעות החיות של קבוצות מוזיקאליות מקומיות. הכניסה חופשית.

שעות הפתיחה: הכנסייה פתוחה מדי יום. שעות התפילה: ימי ראשון בשעות 6:00, 7:00, 9:00, 11:00, 15:00 ו-17:00, ימי שני בשעות 9:00 ו-17:00, ימי שלישי עד חמישי בשעות 7:00, 8:00, 10:30 ו-17:00, ימי שישי בשעות 6:00, 7:00, 9:00, 11:00 ו-17:00, ימי שבת בשעות 7:00, 8:00, 10:30, 17:00.

הכתובת: Praça Senhor do Bonfim

268863.jpg268864.jpg

כנסיית בונפים ביום ראשון

268862.jpg

בלי קוקוס אי אפשר

268865.jpg

לפני הכנסייה עמדו הרבה נשים שרצו למכור לנו סרטים, שאח"כ הם קושרים על הגדר המקיפה את הכנסייה. hאורי תרם את ידיעותיו לגבי הסרטים אלה הם סרטי המזל או סרטי שלוש הבקשות. על ההסטוריה של הסרטונים הללו אפשר לקרוא בקישור כאן.

אנו כמובן לא קנינו אבל מה שכן עלו לאוטובוס שני ילדים חמודים ששרו לנו שיר ואח"כ כל אחד תרם להם כרצונו.

268869.jpg

מוכרות הסרטים

268871.jpgבתום הביקור בעודנו ישובים באוטובוס עלו שני ילדים ושרו לנו שיר יפה וכל אחד תרם להם ע”פ רצונו.

268870.jpg

נסענו לעיר העתיקה נכנסנו לשוק של עבודות היד שהייתי יכולה לבלות בו חצי יום ולא לשבוע MERCADOMODELO שמו אבל העדפתי לעלות במעלית המפורסמת שתמונתה למטה ELEVADOR LACERDA.

268876.jpg

עוד על המעלית מתוך המדריך השלם של יאיר טיולים:

מעלית לאסדרה היא אחת מהאטרקציות הפופולאריות ביותר בעיר. המעלית, שהינה למעשה ארבעה מעליות נפרדות, נחנכה בשנת 1873 ומחברת בין כיכר העיר שבעיר העילית לבין כיכר קיירו (Cayru Square) שבעיר התחתית, הנמצאות במרחק של 72 מטרים האחת מהשנייה. כל מעלית מסוגלת לשאת בתוכה עד 128 איש והנסיעה נמשכת 22 שניות. בזמן הנסיעה לא תוכלו לראות את הנוף, כיוון שהמעליות סגורות, אולם כשתגיעו אל חלקה העליון של המעלית, תצאו ממנה ותוכלו ליהנות מנוף מרהיב של מפרץ סלבדור והעיר התחתית. הנסיעה כרוכה בתשלום סמלי וזול. קחו בחשבון שהמעבר הרגלי בין העיר העילית לעיר התחתית עובר דרך שכונות מקומיות, שחלקן מסוכנות בשעות מסוימות ואינן מומלצות לתיירים. לכן, מעלית לאסדרה היא האופציה המומלצת ביותר למעבר בין שני חלקי העיר.

268878.jpg

שעות הפתיחה של המעלית: מדי יום בין השעות 7:00-23:00, ובימי הקרנבל אף מאוחר יותר.

268879.jpg

כשנכנסנו לאיזור של השוק המדריך הזהיר אותנו להכניס את כל דברי הערך לרבות ניידים שמא מישהו ינסה לגנוב לנו. הנוף מלמעלה של כל המפרץ עם הסירות ביום השמשי שהיה לנו עם השמים הכחולים היה פשוט מרהיב.

268880.jpgלאחר שעלינו למעלה במעלית והשקפנו על מפרץ כל הקדושים והנמל, מצודת סן מרסלו, האי ITAPARICA, פנינו שמאלה ובכיכר ראינו את הבניינים היפים של המושל לשעבר של באהיה ואת בניין העירייה, את הפסל של תומה דה סוזה שייסד את סלבדור בשנת 1549. את הבתים הצבעוניים ושוב את הכיכר בין שתי הכנסיות שבבוקר היו כמה דוכנים פתוחים.

268885.jpg

268881.jpgבניין העירייה היפה

268882.jpgעוד ראינו למעלה את PRACA SE SE בה ניצב הצלב הנפול, זכר להרס הקתדרלה לצורך בנייה הטראם. ראינו את האישה הכי יפה בעיר מוכרת את המאכל הלאומי של באהייה - אקראז'ה שזו קציצה מטוגנת בשמן עשוייה משעועית ולתוכה מכניסים רוטבים שונים ושרימפסים. אך זו היתה שעת בוקר שעוד הספקנו להכניס לבטן שני כדורי גלידה אז לא היה מקום להכניס פירור.

268888.jpg

20151004_112841.jpg20151004_112959.jpg
268890.jpgואם רוצים ויש זמן אפשר גם להתחפש

268886.jpg

נסענו לאורך מפרץ כל הקדושים לכיוון העיירה MURITIBA לארוחת צהרים מיוחדת בחוות SANTA CRUZ.

הנוף הנשקף ממנה מדהים לכל עבר. מצד אחד רק עמק ואגם בצד השני בריכה שבהמשכה רחוק יותר העיירות קשואיירה וסאו פליקס והנהר פאראגוואסו. המבנה עצמו בנוי באדריכלות קולוניאלית הרבה רהוט מעובד בעץ.

בכניסה לחווה מצד ימין גן ירק שמאד אהבנו.

החווה סגורה בדרך כלל ביום ראשון אבל המדריכה המקומית עם הקשרים הטובים שלה הצליחה שהם יארחו אותנו לצהרים. זו היתה סעודה מהטובות שסעדנו. השלווה שהיתה שם עם הנופים המקיפים אותה הייתי מוכנה להשאר שם גם שבוע.

האיזור הזה היה הלב הכלכלי של ברזיל הקולוניאלית. קשאוורה במאה ה-17 היתה השניה בחשיבותה אחרי סלבדור.

268891.jpg268893.jpgהנוף סביב החווה מהמם

268895.jpgציפור גן עדן בגירסה הברזילאית

268903.jpgבגן הירק גם עץ הקקאו

268904.jpg

CACHOEIRA נמצאת 70 ק"מ מסלבדור סיירנו בה מעט רגלית והתרשמנו מאד מהבתים הקולונייאליים.

וזה מה שכתוב עליה ועל SAO FELIX בלונלי פלאנט:

Cachoeira, affectionately known as the jewel of the recôncavo, is a sleepy place, full of colorful, mostly preserved colonial architecture uncompromised by the presence of modern buildings. The town sits below a series of hills, strung along the banks of the Rio Paraguaçu in a face-off with its twin, São Félix – the two towns are connected by a striking British-built bridge divided for cars and pedestrians. A steady trickle of tourism flows through the area, attracted by Brazil's best tobacco, its reputation as a renowned center of Candomblé and a strong wood-sculpting tradition. If you get an early start, it's possible to see both Cachoeira and São Félix on a day trip from Salvador.

Read more: http://www.lonelyplanet.com/brazil/the-northeast/cachoeira-a nd-sao-felix#ixzz3qhlZQ5sF

268985.jpg

268977.jpg

זה לא פאן אלא תא טלפון

בתים מאד צבעוניים אבל גם אלה שלא הייתי רוצה לגור בהם. השמחה של האנשים ניכרה

בהם

268991.jpg

268992.jpgבמחצית אוגוסט.מתנהל בקשוארה פסטיבל בואה מורטה המרתק.המון קונדומבלה

,שמחת חיים במקצבים ותופים של הבלוקוש בכל פינה ביום .בערב ממש בבית הקפה על שפת הנהר שבצילומים שלי לעיל נאספים האנשים לשמוע את השירים העתיקים והעצובים של באהיה והעבדים אכזר ויאמאנז'ה

הדברים הנ”ל הובאו ע”י hאורי ועל כך התודה.

בתים מטופחים לצידם של בתים הרוסים שוכנים בכפיפה אחת

269003.jpg

בעוד אנו מסיירים, בקעה מאחד הרחובות הסמוכים מוסיקה וצהלות של אנשים, התקדמנו מהר לרחוב כדי לראות את "שרה ורוקדת ברחובות" הברזילאית. היא רקדה ונענעה כל כך יפה. ממש מקצועית . תוך כדי ריקוד גם שרה לצלילי המוסיקה. כל כך יפה רקדה שהיא סחפה את הקבוצה וחלק התחילו לרקוד איתה. זו היתה חוויה בלתי רגילה. היה לנו קשה להפרד ממנה.

269008.jpg269010.jpg

יום ב- 5.10. סלבדור - ריו דה ז'אנירו

בשעה 3.45 השכמה , ארוחת בוקר בשעה 4.20 למרות שלא רעבים אוכלים ובשעה 5.00 יצאנו לשדה התעופה. בשדה בניגוד לסדר שהיה בצ'ילה כאן עובדים בקצב הצב. השעה כבר היתה 6.20 שזו כבר שעת עלייה למטוס והתור שלי ושל רפי טרם הגיע לצ'ק אין. לבסוף כשהתפנה אשנב אני התפרצתי לעברו. אחרת היינו נשארים שם עד עצם היום הזה.blush

הטיסה לריו אינה ישירה אלא עוברת דרך ברזיליה. בעת ההמתנה לירידה מהמטוס נוסע אחר שואל אותי איזו שפה אנו מדברים. הנוסע לבוש בחליפה עושה רושם של אדם משכיל. אני שואלת אותו מאיזו עיר הוא ומספר לי כי הוא מעיר בצפון ברזיל, יודע כמה מילים בעברית. איך שהוא השיחה נסבה על בעיות המים בברזיל. הוא מספר שבצפון אין בעיית מים בגלל נהר האמזונס אבל בסן פאולו יש ולעיתים סגרו את ברז המים השנה עקב מיעוט הגשמים.

בשדה התעופה בברזיליה יש עיכוב יציאה עקב סערת גשם בריו דה ז'אנרו, יושבים במטוס במשך שעה עד שהטייס מקבל אישור המראה כי הסערה שכחה.

מימיני במושב המטוס יושבת בחורה נאה שאני מפתחת איתה שיחה. היא מדברת אנגלית לא רעה ומתברר שהיא מהעיר BELEM שבצפון ברזיל (בפורטוגל בעיר ליסבון קיים רובע BELEM הזכור לי לטוב מביקורנו שם ובמיוחד מהעוגיות המפורסמות). היא בת 28 תובעת בפרקליטות שבעיר BELEM כי היה יותר קל למצוא תפקיד לאחר סיום לימודיה בפריפריה מאשר במרכז בריו.אני מספרת לה על העיר בלם שביקרנו בפורטוגל ועל העוגיות והיא מיידעת אותי שגם בריו אוכל למצוא את העוגיות האלה ומציינת שיש קונדיטוריה אחת בקופה קבאנה ועוד אחת קולומביה במרכז ריו. אני שואלת אותה מה המקומות היפים לביקור בעיר והיא מציינת לי בין היתר את הגן הבוטני שעליו קראתי גם לפני הטיול.

היא בדרכה לכנס פרקליטים בריו ומדי פעם היא נשלחת לכנסים ל-3-4 ימים למקומות אחרים בברזיל. החלפנו כתובות בפייסבוק ונפרדנו לשלום בתום הטיסה.

אנו נוחתים בריו דה ז'אנירו למזג אויר מעונן אבל לשמחתנו ללא גשם. פירוש השם הנהר של ינואר (ריו=נהר) וזאת כי כשהגיעו אליה הפורטוגלים לראשונה הם חשבו את המפרץ שלה לנהר. אולי בדומה לנהר הכסף בארגנטינה שנראה כמו אוקיינוס.

ריו היא בירתה האמיתית של ברזיל. כמובן, מאז שנות ה- 60, הבירה הרשמית היא ברזיליה, השוכנת במרכז המדינה באמצע שום מקום, אבל שם שוכנים הפרלמנט, בית המשפט ומשרדי הממשלה. שם גם עובדים, בעל כורחם, הפקידים רמי הדרג, שבכל הזדמנות חוזרים לריו.

כתבה מצויינת על ריו ואתריה של גילי חסקין כדאי לקרוא כאן.

וכתבה נוספת מ-GO TRAVEL כאן.(בה נפלה טעות בתמונה של המעלית שלקוחה מסלבדור)

משדה התעופה SANTO DUMONT יצאנו לדאון טאון של ריו.

תחילה ביקרנו בקתדרלה החדשה של ריו שהיא ע"ש סאו סבסטיאן הפטרון של ריו, שבנוייה בצורת חרוט קטום ונחנכה בשנת 1974. מגדל הפעמונים נמצא לימינה ולא כנהוג על הגג. מבחוץ אין יופי לכנסייה אך מבפנים חלל גדול ומרשים עם ויטראז'ים בצורת צלב מהתקרה ועד למטה.

269027.jpg269025.jpg

269028.jpgלצפות בכל המבנים היפים שמשכו את עייני בריו תוכלו לצפות בכתבה בפורום בהודעה 321 ואילך.

עברנו רגלית דרך התיאטרון, הספריה הלאומית, ובית העירייה משם הלכנו לכיכר CARIOCA ולבית הקפהCOLOMBO עם העוגיות מ-BELEM שכה חשקתי בהן ושהפרקליטה סיפרה לי במטוס.

בית הקפה נוסד ב-1894 ע"י מהגרים פורטוגזים ובראשם יואכים בורגס. סגנון הבנייה הוא ארט נובו שטח בית הקפה מאד גדול ומשתרע על שתי קומות. נתנו לנו מעט זמן לאכול שם בחטף, בחרנו כמה זוגות בשרימפסים מצופים והעוגיות הזכורות לי לטוב מליסבון. אומרים שהקפה שם מצויין אבל לא היה לנו זמן לקפה.

גם אם לא בא לכם לטעום שם משהו חובה להכנס ולראות את המקום ואולי יתחשק לכם איזו עוגה לשבת שם על כוס קפה. המבחר עצום.

Colombo information

Location Rio de Janeiro City , Brazil Address Gonçalves Dias 34 Telephone +55 2505 1500More information www.confeitariacolombo.com.br
Prices pastries around R$9, sandwiches R$18-40 Opening hours 9am-7pm Mon-Fri, to 5pm Sa

Read more: http://www.lonelyplanet.com/brazil/rio-de-janeiro/restaurant s/brazilian/confeitaria-colombo#ixzz3qo6blsCF

269095.jpg269099.jpgואלה עוגיות בלם שכה חלמתי עליהם מאז הביקור בליסבון , אבל אגלה לכם סוד בליסבון היו יותר טעימות.

269097.jpg

לא אמנה כאן את כל מבני הציבור המעניינים שעברנו אבל מה שמשך את עייני זו הסימטה – ARCO DE TELE בה עברנו ועצרנו ליד הבית הזמרת-שחקנית כרמן מירנדה שהתחילה דרכה בברזיל בריו דה ז'נירו ואח"כ היגרה לארה"ב וגם שם הצליחה מאד.

היא התפרסמה בזכות הכובעים שחבשה עם פירות עליהם. ברור שכולם שמו לב אליה בגלל הכובעים האלה.

אז ממחר מי שרוצה תשומי - כובע עם פירות העונה מומלץ.blush

להלן שיר בביצועה מהיוטיוב.

269100.jpg

נכנסנו למבנה של הבנק של ברזיל שם היתה מוצגת תערוכה עם מסגרות, מראות ונברשות. היה מעניין וגם איפשר לשתות שם קפוצ'ינו ולהעזר בשירותים במקום.

בסיום המשכנו לכנסיית CANDELARIA.

269107.jpg269106.jpgוזו כנסיית קנדלריה

269109.jpg

ברזיל בלי כדורגל היא אינה ברזיל. אמנם הזכרתי כבר 2 איצטדיונים אבל מרקנה הוא האיצטדיון ב”ה" הידיעה.

פיליו, המכונה מרקנה, הוא אצטדיון כדורגל מהגדולים בעולם, הנמצא בריו דה ז'ניירו שבברזיל. האצטדיון מכיל78,838 מקומות ישיבה והוא מגרשן הביתי של הקבוצות פלמנגו ופלומיננסה. ויקיפדיה
כתובת: Av. Pres. Castelo Branco, s/n - Maracanã, Rio de Janeiro - RJ, 20271-130, ברזיל
תאריך פתיחה: 16 ביוני 1950
הרבה היסטוריה והיסטריה גלומים באצטדיון הענקי הזה, הגדול בעולם, המשרת את אומת הכדורגל הגדולה בעולם. מאז תבוסת ברזיל לאורוגוואי במשחקי גביע העולם ב-1950 – השנה שבה הוקם האצטדיון – הוא ידע הרבה זיעה, חגיגות, כשלונות, רגשות סוערים, שירים ובעיקר שערים. בימים אלו ממש, עובר האצטדיון שיפוץ מקיף לקראת משחקי מונדיאל 2014, שהתקיימו בעיר ביוני-יולי. ב-2016 אמורים להתקיים בו גם משחקי האולמפיאדה וטקס הפתיחה והסיום יתקיימו באיצטדיון זה.

עצרנו ליד הטריבונות שם נערכים המצעדים של בתי הספר לסמבה ובחנות הנמצאת שם התפעלנו משלל התלבושות שאפשר להצטלם עם התלבושת שבא לכם SAMBODRAMO - זהו השם העממי המוכר של מבנה הטריבונות לאורך השדרה "מרקס דה ספוקאי" שבריו דה ז'ניירו, ברזיל. הפרויקט האדריכלי תוכנן על ידי האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר. מתוך ויקיפדיה כתובת: R. Marquês de Sapucaí - Santo Cristo, Rio de Janeiro - RJ, 20220-007, ברזיל טלפון: +55 21 2976-7310

למצב רוח טוב מצרפת לכם סרטון מהיוטיוב שתראו את הטריבונות וקרנבל כהלכתו.

269127.jpg

בחנות הצמודה לטריבונות ישנן הרבה תחפושות

269128.jpg

נסענו לאורך הטיילת עם החופים המפורסמים עם החולות הלבנים של קופה קבאנה רק כדי לראותם

במזג אויר אפרורי ואביך. מדי פעם רואים ארמנות מחול שכדי להצטלם איתם צריך לשלם. נסענו למלון

המצויין WINZDOR PLAZA ולאחר קבלת החדרים הלכנו ברגל למסעדת הבשרים

המצויינת Churrascaria Carretao Lido תראו למטה מה קרה בטוב ליבנו ביין.

269133.jpg

וגם כל המשקאות האקזוטיים האלה הוגשו לשולחן לבחירה

269132.jpg

כמובן גם הרבה בשר ששם זה CARNE

269134.jpg

החופים ברוח ומזג אויר אביך בלי ראות ביום זה

269130.jpg

ארמונות מחול יפים לאורך הטיילת

269131.jpg

RIO DE JANEIRO

ריו נחשבת לאחת הערים היפות והמדהימות בעולם. ריו היא עיר ענקית שמונה מעל לשבעה מיליון תושבים המכונים "קריוקאס" (Cariocas). הנוף של ריו פשוט עוצ נשימה והיא ממוקמת על הרים, מישורים וים, הרבה ים!!! כשמתקרבים פנימה לתוך העיר המצב נראה קצת שונה ובאיזורים מסויימים ריו נראית מפחידה ומאיימת, עוני רב קיים באיזורים מסויימים, שכונות אלו נקראות פבלות (Favelas), והן מקום שאסור להכנס אליו בגלל הסכנות הרבות שקיימות באיזורי מוכי עוני אלו.בליווי המדריך אנו נכנסנו והיה מאד מעניין לבקר שם.

ריו עברה שינוי מאד גדול, המונדיאל(קופה ג'י מונדו) שהתקיים בברזיל ובעיקר בריו, מרגע הבחירה בריו כעיר מארחת התחילו השינויים ואחד מהם הוא ניקוי הפשע, המלחמה בפאבלות עלתה מדרגה והמשטרה והצבא פשוט נכנסו פנימה והחלו בניקוי הפאבלות מהפשיעה. נכון לעכשיו ההתקדמות גדולה מאד וצצו להם המון פרוייקטים כמו רכבות תחתית וקניונים, הכל עבור אירוח בכבוד של המשחקים. הבעיה שנגרמה מזה היא עליית מחירים גדולה של נדל"ן ושל יוקר המחייה הכללי. ריו בעבר היתה נחשבת יחסית לעיר זולה שתוכלו למצוא בה כל מה שאתם מחפשים אך היום זה קצת שונה ובנוסף חשוב לציין המחירים בברזיל כולה בשנים האחרונות במגמת עליה.

מרכז העיר של ריו הוא מקום בטוח בשעות היום ואין שום סיבה לחשוש כמו בעבר הרחוק. מגוון החופים גדול וניתן להנות מהחופים המוכרים ביותר בעולם: קופקבנה, איפנמה, לבלון. בתנאי שמזג האויר יאיר לכם פנים ולא כפי שהיה לנו ביומיים הראשונים . בערב כדאי להזהר ולא לענוד תכשיטים וללא חפצי ערך אחת מהקבוצה ניסו לשדוד אותה בטיילת בקופה קבנה.

אטרקציות רבות בריו ביניהן: תצפית הקורקובדו, משחקי כדורגל באיצטדיון המרקאנה , הר הסוכר,. הקרנבל המוכר של ריו היא פיאסטה ענקית גדולה והעיר כולה בחגיגות מטורפות.

מצעד המנצחות הוא האירוע הבולט בשנה מתרחש בד"כ כשבוע אחר הקרנבל והוא נחשב לאחד מהאירועים המתויירים ביותר בעולם.

יום שלישי -6.10. – ריאו דה ז'נירו - סיור ג'יפים

יצאנו בשעה 9.00 מהמלון בג'יפים פתוחים בצבע ירוק שנראים כמו מימי המנדט. בשיירה המונה 3 ג'יפים. המדריך שלנו הוא המדריך של כל החברה צעיר, חתיך ודיבר אנגלית רהוטה. כדי לעשות לנו מצב רוח טוב הוא שר לנו את השיר על הבחורה מאיפנמה.

כשנעצור ליד הבית שלה בסיור הלילי ארחיב על השיר.

269164.jpgהיי הג'יפ היי הג'יפ

269165.jpg

ראשית עברנו בשכונת יוקרה מטופחת שבה נטועים עצי ארכידיאה שפעם ראשונה בחיי ראיתי ובהמשך נכנסנו לפאבלה ROCHINA בברזיל 786 פבלות (פבלה = שיכון של עניים) וגרים בהם מליוני עניים. הן בנויות למעלה במידרון ההר, תחתן נושקות להן שכונות הפאר של העיר. אוטובוסים לא יכולים להיכנס לסימטאות. לכן אולי נסענו עם הג'יפים, למרות שראינו בכביש הראשי גם אוטובוסים.

בתוך הפבלות אסור לצלם. בקרנות הרחוב יושבים צעירים חמושים שחוששים שהתמונות יגיעו למשטרה. מידה כנגד מידה: If you want to take a shot - you will GET shot. למרות זאת לא עשו לנו בעיות לצלם וצילמתי הרבה.

פבלת רוסינה זו הפבלה היחידה שיש לה כביש. מלמעלה, נוף יפה של המפרץ, הלגונה, פסל ישו בראש ההר. הבתים בפבלות בנויים במדרון זה על זה ללא תכנון, לעיתים הבית העליון גורם לקריסת אלו שתחתיו. קירות ללא טיח, חלונות פרוצים, בחלקן אין מים וחשמל. הממשלה נלחמה בהם, הרסה בתים, ביצעה מעצרים, אבל הפבלות גדלו והתעבו ואיתן הבעיות. אם תביטו בתמונות למטה תראו שלטכנאי חשמל או טלפון תהיה בעיה גדולה לתקן משהו מרוב חוטים.

ב- 1982 הגיע האפיפיור לברזיל והתעקש לבקר גם בפבלות. למרות שלא הראו לו את הגרועה ביותר, הוא יצא בתחושה קשה. בהשפעתו הפכה הממשלה את הבתים לחוקיים, בנתה בתי ספר ומוסדות סעד. ב- 1990 התחילה לחבר אותן לרשת החשמל. יש בפבלה בארים, בתי קולנוע ומסעדות, שני בתי חולים, אפילו 5 בתי ספר לכדורגל ובית ספר לסמבה. יוצאים כאן שני עיתונים ויש תחנת טלוויזיה. הרבה חולים באיידס, קונדומים מחלקים חינם.

ב- 4 קמ"ר חיים בצפיפות 100,000 איש. כאן המאפייה שולטת, אם עולים שוטרים יש יריות. צעירים מובטלים מתגודדים, ערמות אשפה, מיכלי מים על הגגות. אין בפבלות פשע, חוץ מסמים. לפעמים יורדים הצעירים לעיר וחוגגים כדרכם - יריות, חלונות ראווה מנופצים, פורצים לבתים, גונבים מכוניות. הם לא רעים, אלא מבקשים שעשירי העיר ידעו להיכן נעלמים הפועלים בסיום יום העבודה.

269204.jpg

לפבלה שלושה קווי אוטובוס, אבל התחבורה הפופולארית היא מונית-אופנוע שיורד ועולה תוך כמה דקות. יש לפבלה ועד שמייצג אותם. הם לא משלמים מיסים עירוניים, אבל משלמים עבור מים וחשמל.

269205.jpg

תחילה עלינו באחד הבתים למצפור עם נוף יפיפה של כל הפבלה והמפרץ. המון מדרגות שכמעט פרשתי בדרך אבל הבטיחו פרס בדמות נוף מהמם מלמעלה אז המשכתי. חנות מזכרות למעלה ורכשתי מגנט יפיפה.

269218.jpg

לאחר מכן ירדנו במדרגות של הבניין וירדנו דרך אחת הסמטאות העקלתניות שלעיתים המרחק בין בית לבית כמטר עד מטר וחצי, פוחדת למעוד ואוחזת היטב בידו של רפי. שום מעקה לירידה בטוחה. עובר אחד התושבים ומקפץ בזריזות למטה ואני שוקלת כל צעד. המדרגות אינן בגובה שווה וכמובן אינן תקניות. שום דבר בבנייה ובחיווט כאן אינו תקני. מאחד החלונות אני מבחינה באשה זקנה רתוקה למיטה ומביטה בנו עוברים ממש לפני החלון אני עושה לה שלום והיא מחייכת אלי. בטוח אינה מבינה מה אנו מחפשים שם. למה בכלל אנו עוברים שם. כשהגענו למטה רווח לי.

תמונתה של תמי ארקין

269207.jpg269217.jpgבפאבלה הזו אנו רואים לפתע דוכן שעליו מילים בעברית.

269215.jpg

משפשפים עיניים ולא מאמינים. לבחור שעומד לפנינו דוכן לשכפול מפתחות, שהשתתף בתוכנית המירוץ למליון (לצערי לא ראיתי תוכנית זאת) והוא מעיד כי הוא היהודי היחיד בכל הפבלה. המזוזה שתקועה בדוכן היא מסבתא שלו שהיא בכלל מסוריה. הוא מאד שמח לפגוש ישראלים ודיבר איתנו בעברית. נפרדנו ממנו בצילום קבוצתי.

269219.jpg

יער הגשם טיז'וקה היה היעד הבא שלנו.

זהו יער הגשם האורבני הגדול ביותר בעולם המכסה שטח של 32 קילומטרים רבועים .

היער הוא ביתם של מאות מינים של צמחים ובעלי חיים, רבים נמצאים בסכנת הכחדה ונמצאים רק ביער גשם אטלנטי. אפשר למצוא פה קופים ממינים רבים וציפורים טרופיות.

בשנת 1961 הוכרז היער כפארק לאומי.

269254.jpg

אין תחבורה ציבורית בתוך הפארק ולכן נסענו בג'יפים. יש חברות רבות המציעות טיולים רגליים בתוך הפארק.

היער הראשוני שהיה קיים במקום נכחד ולכן בשנת 1861 נשתל יער חדש במקום ,בהוראה ישירה מדון פדרו השני, נציג פורטוגל בברזיל בזמנו, שהיווה דוגמא ראשונה של דאגה לטבע מצידם של הפולשים האירופאים בברזיל. לא בגלל שהפכו לצמחוניים או משהו דומה, אלא בגלל שכבר בתקופתו הרגישו חיסרון במים מתוקים באזור ריו – תוצאה ישירה של העובדה שמשפחת המלוכה הגיעה, וריו התחילה "לפרוח" מבחינה מסחרית,היערות והטבע מסביב נוצלו לבנייה ושריפה.

269258.jpg

לאחר ניצול העצים נטעו קפה באותם אזורים והמטעים גדלו בקצב מהיר. מכיוון שבתקופתו הקפה היה מוצר נדיר ובברזיל היה כל מה שצריך כדי להפיק קפה- האנשים איבדו קצת את הראש ובתחילת המאה ה-18 ריו סבלה ארבע שנות בצורת ולאחר מכן החלו את השתילה מחדש. בשנה הראשונה שתלו 13.500 שתילים ועד סוף המאה נשתלו לפחות עוד 120.000 וכך נולדה מחדש השמורה "יער טיז'וקה" שעד היום מקיפה ומגנה על מרכז העיר ריו.

269255.jpg

הלכנו רגלית ביער אך במהלך ההליכה לא פגשנו חיות כלשהן לעומת זאת פגשנו בסוף ההליכה את הפרפר הכחול שהיה גדול ויפה וממש תעתע בנו כשרצינו לצלמו.

בהמשך הגענו לנקודת תצפית שנקראת VISTA CHINESE - התצפית הסינית.

למרות שמזג האויר היה אביך וערפילי משהו התצפית הזו היתה בכל זאת מהממת. ואל תשכחו שזה מצולם בנייד!!!

269262.jpg
269263.jpg
הג'יפים מימי המנדט

269260.jpg“החיה” היחידה שראינו ביער היה הפרפר היפה הזה

269259.jpg

עלינו עם הג'יפים להר המפורסם בריו - הקורקובדו- הגיבן - CORCOVADO. גובהו של ההר 710 מ' בלבד אבל איזה נוף מרהיב נשקף שם למרות שהיה עדיין ערפילי. ראינו את מפרץ גוואנאברה, הר הסוכר , הגשר לניטרויי, ניטרויי, הסנטרו,קופה קבנה, ההיפודרום ועוד. בראש ההר מתנוסס הפסל של ישו הגואל שגובהו 38 מ'.

זהו אחד משבעת פלאי תבל החדשים. הפסל נחנך רשמית ב-12.10.1931. הגו את זה 80 שנה קודם לכן.

מתוך ויקיפדיה: הנסיכה איזבל לא נענתה לבקשה הראשונה להקים פסל ישו על ראש ההר.

בשנת 1921 הוצע הרעיון שוב, הפעם על ידי הארכיבישוף של ריו דה ז'נירו שארגן את שבוע האנדרטה, אירוע שבו נאספו תרומות עבור הפסל. התרומות נאספו בעיקר מברזילאים קתולים, וכעשר שנים מאוחר יותר הוצג הפסל לציבור בטקס חגיגי.

הוצעו עיצובים רבים עבור הפסל, מצלב פשוט ועד דמותו של ישו ובידיו גלובוס המיצג את העולם. בסופו של דבר נבחר העיצוב של ישו הגואל, דמותו של ישו עם ידיו פרושות לצדדים.

עיצוב הפסל נעשה על ידי הארכיטקט הפולני-צרפתי פול לנדוסקי, והבנייה נוהלה על ידי המהנדס המקומי היטור דה סילבה קוסטה. אחרי בחינה של העיצובים ששלח לנדוסקי הוחלט לבנות את הפסל מבטון ולא מפלדה, שכן צורת הפסל הייתה צלב. השכבה החיצונית של הפסל נבנתה מאבן סבון בגלל חוזקה ועמידותה לתנאי מזג אוויר קיצוניים.

עד 2002 כדי להגיע לקרבת הפסל ולראותו מקרוב, צריך היה לטפס על ההר באמצעות גרם מדרגות בעל 222 שלבים, או לצאת למסלול הליכה מהפארק שבתחתית ההר. אולם מאז נוספו להר גם שלוש מעליות וארבעה גרמי מדרגות נעות כדי לאפשר את הגישה לקהל הרחב.

269266.jpg

ב-18 בינואר 2014 השתוללה סופת ברקים שבמהלכה פגע ברק בפסל ושבר את האצבע.

מספר מוטיבים בפסל נועדו להציג את ישו וגדולתו:

גודלו - הפסל גדול מאוד ונישא לגובה רם, כך שניתן לראותו ממרחקים.

רעיון ההשקפה - ככל שמתקרבים לפסל, נשקף הנוף שמאחוריו באופן שיסמל כיישו משקיף אל העם, ובהתאמה - העם משקיף אל ישו ממרחקים.

תנוחת ישו - פרישת הידיים נועדה לסמל את תנוחת התפילה וקבלת הפנים (קבלת האנשים לנצרות ותפוצתה); החיבוק האבהי שנועד לסמל את ישו בתור אבי הנצרות; ותנוחת הצליבה המאפיינת את ישו עצמו. אמני הפסל מצליחים לייצר את תנוחת הצליבה מבלי להכניס את הצלב עצמו לפסל בשלוש דרכים: ישו עצמו בתנוחת צלב, הצל הנוצר מהפסל (התורם לרעיון התפוצה), והעובדה כי הפסל עשוי מגוש אחד וממרחקים ניתן לראות צלב בלבד ולא לזהות את דמותו של ישו.

269265.jpg

במקום שהו המון תיירים עד כדי כך שהיה צריך קצת מרפקים כדי לתפוס תנוחת צילום כשברקע הפסל. היו כאלו שאף נשכבו על הרצפה כדי לתפוס את כל הגודל.

269264.jpg

סרטון מהיוטיוב על הנוף

בשעה 16.30 נסענו קרוב לחוף איפנמה לסעוד במסעדה המצויינת בסגנון מזנון אכול כפי יכולתך, שכמובן מבוססת על בשרים אך גם הצמחוניים שבינינו לא קופחו והגישו להם מנת דג סלמון והיו גם סלטים, כך שאף אחד לא גווע ברעב.המסעדה היא CARRETAO אחות תאומה לזו שבחוף קופה קבאנה בכתובת: Visconde de Pirajá Street 112 Rio de Janeiro - RJ - Brazil
Telephone: 55 (21) 2267.3965

פתוחה כל יום מ-12.00-23.30.

שבנו למלון לשנ"צ ובערב יצאנו לשתות קפוצ'ינו. הסתובבנו ברחובות הסמוכים למלון ומה בסה"כ רצינו???

בכל קרן רחוב ניתן למצוא רק קיוסק מיצים מכל הסוגים וכל המינים. מיצים קרים וטעימים. אין תייר שמגיע לריו שלא יטעם מהמיצים האלה. אז לא היתה ברירה והזמנו מיץ כזה בהתאם להדרכת המדריך איציק - SUCO MISTU שזה מיץ מעורב מכמה סוגי פירות. שהיה קר מרווה וטעים. ולא הסתפקנו בכך אלא גם הזמנו פרוסת עוגת לימון ואחת שקדים כדי להעלות למעלה את מפלס הסוכר בגוף. לא ספרנו קלוריות באותו היום.

יום רביעי - 7.10. - ריו דה ז'נירו - ו-PETROPOLIS

יצאנו מהמלון במזג אויר שהאיר לנו פנים סוף כל סוף כדי לעלות ברכבל להר הסוכר נקרא: Pão de Açúcar המתנשא לגובה 396 מ' וממנו נפרש נוף כל המפרץ של ריו.

הרכבל המוביל למעלה ההר יוצא ממגרש החניה שליד חוף ורמלה Praia Vermelha (כתובת: Avenida Pasteur 520 אתר: www.bondinho.com.br). ההעפלה לפסגה היא בשני שלבים: התחנה הראשונה היא ב-Morro da Urca (מורו דה אורקה), תאומו הנמוך יותר של הר לחם הסוכר שגובהו 218 מטר. יש כאן בית קפה ומסעדה הצופים אל הנוף, אמפיתיאטרון קטן המציג סרט על תולדות הרכבל, שירותים (דווקא נקיים) וחנות מזכרות, כמובן. בקיץ נערכות כאן הופעות מוזיקה שזוכות לפופולריות רבה. מכאן ממשיך הרכבל אל פסגת לחם הסוכר, שגובהה 396 מטר. ריו דה ז'נרו כולה נפרשת בפנורמה מרשימה לרגליכם, על כל היופי והכאוס שבה.

269297.jpg

לפני שעלינו לרכבל השני פגשנו כאן לראשונה בקוף הננסי ששמו: המרמוסט הננסי ניתן למצוא אותו בדרום אמריקה באגן האמזונס העליון מזרחית להרי האנדים. הם חיים בסביבת יערות הגשם על עצים ושיחים. המרמוסט הננסי הוא הקוף הקטן בעולם- משקלו רק כ 100 גרם! ארכו של קוף בוגר מגיע ל 13 ס"מ בלבד. המרמוסט הננסי הוא קוף פעיל במיוחד- רוב היום הוא רץ , קופץ ומדלג בין עצים ושיחים. הם חיים בקבוצה של 2-6 פרטים, שבנויה מזוג בוגר וצאצאיהם. המרמוסטים הננסים מתקשרים ביניהם על ידי סימוני ריח וקריאות שנשמעות כצווחות של ציפורים. בתוך הקבוצה ישתמשו גם בהבעות פנים. בגן החיות יכול המרמוסט הננסי להגיע לגיל 20 שנה ואילו בטבע יחיה עד גיל 12 שנה. המרמוסטים ניזונים בעיקר מגומי ושרף של עצים אך גם מלטאות קטנות, עכבישים,חרקים וגם מכמה סוגי פירות. הוא מנהל אורח חיים מונוגמי.

צולם ע"י גניה וין ולה התודה - נכון שאני יפה?

269298.jpg

חלק משגרת היום בלהקה היא להעלים את המזון בכל פעם לקוף אחר, רק בשביל בדיחה מוצלחת.

כן, גם לקופים יש חוש הומור ומסתבר שהוא לא רע בכלל.

269294.jpg

אתם מבינים שהתפעלתי מאד מהנוף הנשקף על הר הסוכר.

ולמה קראו לו הר הסוכר?

על שום דמיונו ללבנה של סוכר מזוקק, בצורת חרוט קטום, בדומה לאלו שיוצרו בעבר בבתי החרושת של המתיישבים הפורטוגזיים.

269302.jpg269300.jpgהר הסוכר מהרכבל נראה כך​

269299.jpg

בראש הר הסוכר צפינו בהרבה ציפורים ואני רק יכולתי לקנא בכל בעלי המצלמות שיכלו לצלמן. הנייד ממש לא התאים לצילום מעוף ציפורים. למזלי בקבוצה היתה תמי ארקין שגם היא חובבת ציפורים והואילה ברוב טובה להעביר לי את מיטב התמונות שלה .אלפי תודות לה!!!

המעוף שלהם היה מרהיב ולא הפסקתי להתפעל מהן.

269307.jpg

269308.jpgכמה תמונות נוספות מהר הסוכר ועוד קופיף ננסי חמוד על העץ

269336.jpg269337.jpg

בשעה 10.30 לכיוון העירPETROPOLIS בדרך מרהיבה תוך כדי עצירה בתצפיות מרהיבות לאורך הדרך.

בדרך לפטרופוליס עצרנו בבית קפה CASA DO ALEMAO - שמייסדו הוא נצר מהעלייה מגרמניה. השטרודל והקפוצ'ינו במקום היו מצויינים.

269341.jpg

פטרופוליס - היא העיר הקיסרית , נמצאת כ- 60 ק"מ מריו דה ז'נרו. הדרך אליה עוברת בין גבעות מיוערות המכונות סיירה דוס אורגאוס, בעמק הנהרות קיטנדיניה ופיאבניה.

העיר משמשת עיר נופש וקייט בתקופת הקיץ תודות לאקלים הנוח שלה, יופיה וההיסטוריה המרתקת שלה. שמה ניתן לה על שמו של הקיסר Pedro Segundo, שהיה השליט הקיסרי הראשון של ברזיל העצמאית.
מוקד המשיכה המרכזי בעיר הוא ארמון הקיץ של מלכי ברזיל, אשר משמש כיום כמוזיאון. ארמון הקיץ שוכן בתוך גן יפה ומטופח. בתחילת הגן תמונה של השושלת של הקיסרים.

במוזיאון האימפריאלי - הארמון לשעבר ,בעל הסגנון הניאו-קלאסי, שמורים רהיטים וחפצים מביתו של הקיסר והכתר המלכותי העשוי מזהב והמשובץ ביהלומים ופנינים,
אשר היה שייך לדון פדרו הראשון ודון פדרו השני.

למי שראה ארמונות באוסטריה, בצרפת זה כבר אינו מלהיב אבל זה מה שיש למקום להציע.

מתוך ויקיפדיה על פטרופוליס:

מקורותיה של העיר הם בפעולתו של ברנרדו סוארז דה פרואנסה, שבשנת 1720 פתח מסלול אלטרנטיבי בין ריו דה ז'אנירו ומדינת מינאס ז'ראיס, לאורך הסרה דל אסטרלה. כאשר נסע הקיסר פדרו הראשון בנתיב זה מצא כי האקלים באזור פטרופוליס הוא לרוחו, וכך רכש חווה חקלאית שנמצאה במקום, והחל בונה את ארמונו שם. בשנת 1830 הושלמה בניית הארמון, ואריסטוקרטים ברזילאים אחרים החלו עד מהרה לבנות אף הם מעונות קיץ בסמוך למעון המלכותי.

יורשו של פדרו הראשון, הקיסר פדרו השני, הביא למקום חוואים גרמנים, שאת הגירתם עודד, והפך את האזור השומם לעיר. היישוב פטרופוליס נוסד ב-16 במרץ 1843, ובשנת 1857 הוכרז כעיר. המחוז נוסד ב-1844. הדרך בין העיר פטרופוליס לריו דה ז'ניירו נפתחה רשמית ב-1910 ונסללה ב-1928.

בביקור בתערוכה שערכה ארצות הברית בפילדלפיה ב-1876 במלאת מאה שנה לעצמאות ארצות הברית,התרשם פדרו השני מן הטלפון והתקין בארמונו את הטלפון הראשון בברזיל, שחיבר בין ארמונו ובין משרדו.

אחרי ייסוד הרפובליקה והגליית המשפחה הקיסרית, בשנת 1889, ארמון הקיץ המשיך לשחק תפקיד חשוב בהיסטוריה הברזילאית. בשנת 1903 נחתם בארמון הסכם השלום עם בוליביה שהעניק לברזיל את השטח שעליו הוקמה מדינת אקרי. ב-15 באוגוסט 1947 נפתחה בארמון הוועידה הראשונה של ארגון מדינות אמריקהשנועדה לשמור על השלום והביטחון ביבשת, והביאה לעולם את האמנה הבין אמריקנית לעזרה הדדית.

העיר ידועה אף בכך שהסופר היהודי האוסטרי הגולה, סטפן צווייג, ואשתו, שכנו בה בשנותיהם האחרונות בטרם התאבדו בשנת 1942.

בעיר הוקמה בשנת 1966 הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל. הישיבה - "מחנה ישראל" חב"ד - בראשותו של הרב חיים בנימיני ובניהולו של בנו הרב אברהם דוד בנימיני. בישיבה זו התחנכו רבים מרבני ברזיל מכל החוגים הדתיים וחרדים, והיא היוותה תשתית למוסדות היהדות הפועלים היום בברזיל.

הגנים סביב הארמון והארמון

269348.jpg

269346.jpg

לאחר הביקור בארמון הלכנו למסעדה מיוחדת MARIA FUMACA

כתובת: Rua do Imperador, 744 - Centro, Petrópolis - RJ, 25620-001, ברזיל
שעות: פתוח היום · 9:00–23:30
המיוחד במסעדה זו שזה מזנון חופשי וכל אחד בוחר את המאכלים שהוא מעוניין.
התשלום הוא לפי המשקל על הצלחת וזה ממש לא יקר
269350.jpg

בכיכר המרכזית קרוב לפסלו של פדרו השני היה דוכן של האגודה למלחמה בסרטן השד, שהתרים כספים עבור חולות. ניגשתי אליהן מתוך סקרנות (כחולה לשעבר במחלה) והתעניינתי מה שיעור החולות במחלה בברזיל. עם מעט המילים שאני מדברת בספרדית הם הבינו את השאלה, הם סיפרו לי שכל המתנדבות בדוכן הן חולות לשעבר, אבל לאף אחת לא היה מושג מה השיעור בברזיל. בישראל היה בעבר 1:9 והשיעור השתנה ל-1:8 ולפי החדשות האחרונות הגיע ל-1:6.

המשכנו מי ברכב ומי ברגל לקתדרלה הבנויה משני סוגי אבן - אבן ובטון ובה נמצא הקבר של פדרו השני ואשתו תרזה קריסטינה. הויטראז'ים מאד מרשימים.

269356.jpg

269355.jpg

מהקתדרלה , המשכנו רגלית לאורך השדרה שבמרכזה הנהר ועליה גשרים, חלפנו על פני בתים קולוניאליים יפים. בסופו של מסלול הגענו לכיכר שמולה ניצב ארמון נוסף, בריכת מים עם מזרקה ובשוליים דגם המטוס הראשון שהומצא ע"י Alberto Santos-Dumont. ואנו גדלנו על אגדת האחים רייט שהם היו הראשונים. ב-1901 הקיף אלברטו, שהיה חלוץ התעופה, את מגדל אייפל.

בשדרה לאורך הבתים הקולוניאליים

269360.jpg

למעוניינים לקרוא על הויכוח בנושא מי קדם למי להלן כתבה מהסי.אן.אן כאן. ובכתבה נוספת של ההרולד טריבון ניתן לקרוא כאן.

269361.jpg

המשכנו לנסוע ועצרנו ליד ארמון הקריסטל, שניתן במתנה לנסיכה איזבל ע"י בעלה הצרפתי לרגל החתונה.

פטרופוליס שוכנת בגובה 840 מ' ומזג האויר בה פשוט מצויין. מזג האויר היטיב כאן גם עימנו.

269362.jpg

המשכנו דרך נופים מאד יפים עם צמחיה ואגמים. באחד הדוכנים שבדרך המדריך עצר וקנה את הפרי שכבר יצא לנו לראות ביער הטוג'וקו בריו. הפרי נקרא ג'אקה עם קליפה קצת קוצנית צהובה ורק כשהוא רך מתאים למאכל.

269365.jpg

ביקש מהמוכר רק חצי מהפרי והבאנו אותו אחר כבוד למלון בריו. לפני המלון מצאנו מקום להניחו ולטעום מהפרי המתוק לו גרעינים גדולים.

269366.jpg

חזרנו למלון בערך בשעה 17.30 , ניתנה לנו מנוחה של כמעט שעתיים בסופה יצאנו רגלית למסעדה הידועה בקופה קבאנה מהערב הראשון בריו. המלצרים כבר הכירו אותנו, בקבוקי היין המתינו לנו ומצב הרוח שלנו הרקיע.

בסיום הארוחה יצאנו לסיור לילי בריו. התחלנו באיזור איפנמה וראשית עצרנו ליד בית הקפה הידוע

GAROTTA DE IPANEMA שבו היו רואים את הנערה מאיפנמה שהיוותה השראה לשיר המפורסם.

המדריך הראה לנו תמונה כפי שנראתה הנערה ב-1962.

על השתלשלות כתיבת השיר כדאי לקרוא כאן, זה לא בדיוק כפי שידענו.

עצרנו להצטלם ליד הפסל של ז'ובין בטיילת של איפנמה , המשכנו לקופה קבאנה.

269369.jpg

הנערה מאיפנמה בביצוע המדריך בג'יפ והזמזומים והזיופים של הקבוצה.

הסרטון הוסרט ע"י תמי ארקין ולה התודות.

269367.jpg

וכך נראתה הנערה

269368.jpg

המשכנו למרכז חיי הלילה של ריו דה ז'ניירו שזה איזור LAPA שכדי להתרשם הלכנו רגלית בין הפאבים אבל המדריך הזהיר אותנו עם דברי הערך להסתיר. לא הרגיש הכי בטוח וגם היו כמה חשודים.

269371.jpg

בילינו בעיקר בצפייה וחלק מהקבוצה גם רקדו ברחוב עד כמעט חצות. הרחוב המה אדם ובעיקר בני נוער.

269372.jpg

להלן סרטון של רפי ואפשר לראות גם את ציורי הקיר מלבד הריקודים בפאב.

מדוע ברזיל דוברת פורטוגזית ושאר אמריקה ספרדית ?

נוגה מהפורום העלתה את השאלה החשובה ולהלן הסבר מפורט.

269680.jpg

המפה שהביאה הינה מהמוזיאון הימי במדריד היא של חואן דה לה קוזה - מפת אמריקה ומראה את מסעו של הצי הימי הספרדי מהמאה ה-15 ועד ה- 18.

לדברי נוגה:

מה שמעניין במפה במיוחד הוא הקו הירוק המשורטט (כן גם להם כבר היה קו ירוק).

הקו הנ”ל מבוסס על ההסכם של טורדסילאס TRATADO DE TORDESILLAS שנחתם ב7/6/1494 בין המלכים הקתולים לבין חואן II מלך פורטוגל. ההסכם מחלק על ידי קו זה את הטריטוריות החדשות העתידות להתגלות בין 2 המעצמות. ממזרח לקו - של פורטוגל וממערב - של ספרד . אכן בהתחלה נוהל על ידי האפיפור אלכנסדר ה 6 אך בהמשך המלכים קיימו משא ומתן ישיר וחואן וו שיפר מעט את מיקום הקו- במקום לעבור ב-38 מעלות עבר ב 46 מעלות - כלומר זז מערבה וכך ה"בטן " של ברזיל נפלה על הקו הנ”ל ולכן ברזיל היא פורטוגזית ושאר אמריקה (מערבית לקו) היא ספרדית! אגב בתם של המלכים הקתולים נישאה לבנו של חואןII...מצרפת את ההעתק ההסכם שגם הוא נמצא במוזיאון הימי במדריד, המקור בליסבון.

אגב במפה מופיעות גם דמויות אנושיות ללא ראש ועם ראש של חיה באזור סין, היו כנראה שמועות על דברים כאלה במזרח הרחוק…

ההרחבה שלי בנושא:

דרום אמריקה היתה בחלקה קולוניה של פורטוגל . אל ברזיל הם הגיעו ב-1500, בעקבות מסעו החלוצי של דה-גאמה, שלח מלך פורטוגל, מנואל הראשון, את הנווט פדרו אלוורש קברל, בראשות צי של 13 ספינות ויותר מ-1,000 יורדי ים, להקים תחנת מסחר בהודו. בדרכו לשם נסחף לחופי דרום אמריקה. יש הגורסים כי טעות בניווט ובניצול זרמי ים הביאו, יחד עם 13 ספינותיו, לשם. אחרים גורסים, שקיום יבשה זו כבר היה ידוע לכתר הפורטוגזי, והדבר נחשב לסוד מדינה. בחלק זה של יבשת אמריקה הקימו הפורטוגזים מאוחר יותר, בשנות ה-30 של המאה ה-16, את המושבות הראשונות בברזיל.

מפה פורטוגזית משנת 1519 המציגה את חופי ברזיל הבתוליים, בטרם החלו הפורטוגזים ליישב את היבשת.

הארמדה עגנה בחופי ברזיל ב-25 באפריל 1500, באזור בו נמצא כיום מחוז פורטו סגורו. שלושה ימים קודם לכן הבחינו המלחים בהר אותו כינו הר פסקואל. נערך שם טקס דתי והוכרזה ריבונות פורטוגל על הארץ החדשה.

בשנים הבאות הוקמו שם מושבות זעירות במטרה ללקט עץ ברזיל, ממנו אפשר להפיק צבע אדום ולייצר, בין השאר, קשתות לכינורות. הארמדה של קברל שהתה בברזיל כשבועיים. בטרם הרימו המלחים עוגן ויצאו להודו, שלח קברל את אחת הספינות חזרה לליסבון להודיע למלך מנואל הראשון על גילוי האדמות החדשות בצדו השני של האוקיינוס האטלנטי. (מתוך ויקיפדיה)

מצד שני בשנת 1492 קולומבוס אף הוא לאחר שנדחה ע"י הפורטוגזים (היה נשוי לאשה פורטוגזית וממנה נולד לו בן שנפטר צעיר) פנה למלך ספרד שתחילה סרב אף הוא אך אח"כ נעתר.

אחרי חגיגות תחילת השנה האזרחית החדשה יצאו קולומבוס ואנשיו ב-4 לינואר במסע חזרה לאירופה כשהם על סיפונה של הנינה. להפתעתם הם פגשו יומיים לאחר מכן את הפינטה שחברה אליהם ללא מטען של זהב. במהלך חזרתם לאירופה פקדה אותם סופה ושתי הספינות נפרדו שוב. קולומבוס הצליח לעגון עם הנינה באיים האזוריים. בשל סערה נוספת הוא נאלץ לפנות ולעגון בחופי פורטוגל במקום בספרד. השלטונות הפורטוגלים לא ראו בעין יפה את העובדה שיצא למסע תחת חסות ספרדית וגם חזר בשלום. קולומבוס עוכב שם לזמן קצר והגיע לספרד באמצע חודש מרץ. עת סיפור מסעו המוצלח כבר נודע ברבים והפכוהו לדמות לאומית נערצת. הגעתו לספרד הייתה מתוזמנת כראוי, כי מספר שעות אחריו הגיע גם פינזון על סיפונה של הפינטה, שנחשבה אבודה. פינזון עצמו חשב שהנינה יחד עם קולומבוס טבעה במצולות הים ושכל התהילה תיפול בידיו.
בפני חצר בית המלוכה הספרדי הציג קולומבוס את רווחי מסעו שכללו: אננסים, טבק, תרנגולי-הודו וכמה מקומיים אותם שבה בכוח. אוצרות מעניינים, אך לא מה שציפה למצוא, למעט מעט הזהב שהביא עמו.

דבר הגעתו של קולומבוס לאיים שנחשבו כנמצאים באוקיינוס ההודי, מרחק קצר מיבשת אסיה עצמה, התפשט בכל רחבי אירופה והצית את דמיונם של רבים. באותה עת היו שתי מעצמות ימיות עיקריות שחיפשו דרך חדשה לאסיה, היו אלה כמובן ספרד ופורטוגל.

על-מנת להשכין שלום בין שתי המעצמות היריבות הורה האפיפיור אלכסנדר ה-6 (Alexander VI) על חלוקת האזור החדש שנגלה לאזור פורטוגזי ואזור ספרדי. קו הגבול עבר מצפון לדרום, כך שכל מה שנמצא בצד המזרחי יהיה נתון לחזקה פורטוגזית וכל מה שמהצד המערבי של אותו קו גבול דמיוני יהיה נתון לחזקה ספרדית. הקו עבר כ-560 ק"מ מערבית לאיים האזוריים שבאוקיינוס השקט. חלוקה זו לא הייתה הוגנת כלפי פורטוגל, מכיוון שכל השטחים שעתידים היו להתגלות ממערב, יהא גודלם אשר יהא, צפויים היו להיות בחזקה ספרדית. ייתכן מאוד שבגלל מוצאו הספרדי של האפיפיור נעשתה חלוקה בלתי צודקת זו. מאוחר יותר תמרוד המעצמה הפורטוגלית בהסכם זה ותאלץ את השגת קו הגבול הדמיוני מעט יותר מערבה כדי לקבל יותר שטחים לקולוניה היחידה שלה בדרום אמריקה, ברזיל.

ברזיל היא אכן גם היום המדינה היחידה ביבשת דרום-אמריקה שהשפה הפורטוגזית כלולה בין השפות הרשמיות שלה. בכל שאר היבשת שהייתה נתונה בחזקת המעצמה ספרד נהוגה הספרדית כאחת השפות הרשמיות. (מתוך הכתבה של דע מדע שמומלץ לקרוא כאן.)

בתוך הג'ונגל של האמזונה היו גויאנה, גויאנה הצרפתית וסורינאם - אף אחת ממדינות אלה אינה דוברת אף אחת משתי השפות.

ישנם הסטוריונים שהם בדעת מיעוט הסוברים כי קולומבוס פעל בספרד כמרגל מטעם חצר מלך פורטוגל כדי להסיט את ליבה של ספרד מהטריטוריות בדרום אמריקה. למעשה היתה יריבות בין ספרד לפורטוגל מי תשיג יותר השפעה וקולוניות בעולם אז זו היתה לחימה פסיכולוגית. היו מפות רבות מהתקופה הזו במוזיאונים בליסבון אך ברעידת אדמה שפקדה את ליסבון 1.11.1755 ירד לטמיון אוצר זה.

כתבה מצויינת מויקיפדיה על האימפריה הפורטוגזית כדאי ומומלץ לקרוא כאן.

יום חמישי - 8.10. ריו דה ז'נירו

הבוקר ע"פ התוכנית עד השעה 11.00 היה חופשי. המדריך הציע למי שרוצה לטייל בטיילת או ללכת לקניון הקרוב, אבל אני לא רציתי לבזבז כמה שעות בלי לראות משהו. כבר בערב פניתי לכמה אנשים בקבוצה ועניינתי אותם לבקר בגן הבוטני שהומלץ לי ע"י הפרקליטה במטוס. יידעתי את המדריך שזו כוונתי והוא תידרך אותי היכן הכי יפה לבקר בגן. הזמנתי מהמלון שתי מוניות ובשעה 8.00 יצאנו לגן הבוטני.

הגן הבוטני של ריו דה ז'ניירו ממוקם בחלקה הדרומי של העיר. הוא משתרע על שטח של 540 אלף מטרים מרובעים ובו 6,500 מיני צמחים מברזיל ומחוץ לה, מהם 900 מינים של דקלים. הגן הוקם בשנת 1808 על ידי ז'ואאו הששי, מלך פורטוגל. ויקיפדיה
כתובת: R. Jardim Botânico, 1008 - Jardim Botânico, Rio de Janeiro - RJ, 22460-030, ברזיל
שעות פתיחה: פתוח כל יום · 6:00–20:00 טלפון: +55 21 3874-1808
נסענו במונית חצי שעה עד שהגענו. לאורך כל הביקור בקושי פגשנו מבקרים אחרים ורק כשסיימנו הביקור הגיעה מסה של מבקרים
קופת הכרטיסים אינה ממוקמת ליד שער הכניסה אלא צריך להכנס פנימה וליד פסל הדמויות ישנו ביתן שם ניתן לרכוש ולקבל דף מידע על הגן
269411.jpg269414.jpg

הדקלים הם עצי דקל מלכותי ולא דקלי וושינגטוניה.

לא רק אני ביקרתי בגן הבוטני גם אלברט איינשטיין ב-1925!!!

269419.jpg269417.jpg

מזל שהקצבתי לגן הבוטני רק שעה כי אחרת הייתי מסיימת את כל הזכרון שהיה לי בנייד.

בחזור בשער של הגן פניתי לבחור שעמד שם וביקשתי שתי מוניות, הושטתי לו את כרטיס הביקור שלקחתי מהמלון ולמזלנו תוך חצי שעה חזרנו והספקנו בדיוק להוריד את המזוודות לאוטובוס.

269422.jpg

המזל היותר גדול הוא שלא נקלענו לפקק התנועה העצום שהחל בשעה 11.00 עת יצאנו ליעד הבא.

באותו היום קרתה תאונה מאד קשה בריו בה נהרגו 6 אנשים וזה הקרין על התנועה הסואנת. במקום חצי שעה ליעד הגענו אחרי שעה וחצי!!!!

269423.jpg

הביקור בגן מומלץ מאד והייתי מבלה שם חצי יום בכיף. כמובן שלא הראיתי את כל התמונות שצילמתי והיו עוד חממות ומקומות שבכלל לא הגענו אליהם . אבל גם ממה שראיתי נהניתי מאד.

269420.jpg269423.jpg

אם ראיתם את החופים היפים של ריו : קופה קבנה, איפנמה ולברון ביום הראשון שהגענו אליה בוודאי לא תאמינו איזה הבדל ואיך הם נראו לנו ביום האחרון על אדמת ברזיל. בנסיעה עם המונית חזרה מהגן הבוטני היה לנו נהג ממש חמוד שעצר לי מדי פעם כדי שאצלם. הוא כנראה הבין שאני חייבת להביא תמונות לחברים.

הרי התוצאות לפניכם.

269458.jpg269453.jpg

כאמור ההגעה ליעד הנכסף שדבר קיומו התגלה לנו רק הבוקר, זו היתה הפתעה של חברת "פגסוס" כי בתוכנית הטיול היה השלמות בעיר. בית הספר לסמבה ג'וניור GRANDE RIO שיש לי זכרון מעומעם שנקרא אחרת ואני מקווה שמישהו יודע. זוכרת איזו תמונה של לוגו עם צוף.

על בתי הספר לסמבה והזמנת כרטיסים ניתן לקרוא כאן.

הופתעתי בסיור לשמוע שמדריך הראשון שהרצה הוא ישראלי , שנישא לברזילאית ומאז הוא עובד בבית הספר לסמבה, כיון שהקרבל של הג'וניור זקוקים להרבה כסף הם מצאו דרך יצירתית ע"י פתיחת בית הספר לסיורים מאורגנים שמכניסים להם כסף ומכירת חולצות כפי שהמדריכים לבושים (בקבוצה שלנו דווקא לא היתה הענות לכך). הוא ליווה אותנו בסיור והסביר לנו בעברית עד הנקודה שנאלץ ללכת ואז המדריך הברזילאי המשיך באנגלית טובה.

המדריך סיפר לנו כי את הקונסטרוקציות האדירות משנה קודמת הם מפרקים והחומרים של הבסיסים הקודמים משמשים אותם ליצירת הדמויות והבמות לקרנבל הבא. במשך כמעט שנה שלימה הם עובדים על ההכנות.

269493.jpg

אני אראה לכם בתמונות בהמשך איך נראה בית המלאכה וכמה בעלי מקצוע משתתפים בהכנות. זה לא יאומן.

התמונות כאן צולמו ע"י תמי ארקין המקסימה שברוב טובה המציאה לי אותן.

269494.jpg269496.jpg

קרנבל במקורו הוא חג דתי קתולי הנחגג במקומות שונים בעולם. אופי הקרנבל משתנה ממקום למקום. בברזיל הקרנבל התחיל כדרך של תושבי המדינה לפרוק את מתחיי היום יום. עד 1899 לא נכתבו שירים מיוחדים לקרנבל והחוגגים היו רוקדים לצלילי מוסיקה שהובאה מאירופה הרחוקה - הוואלס, המינואט, הפולקה ועוד. ב-1917 ארנסטו דוס סנטוס "דונגה" (Ernesto dos Santos "Donga) הקליט את השיר "Pelo Telefone" (מילולית: בטלפון) ששילב מקצבים מהמסורת האירופאית עם המקצבים של המהגרים האפריקניים. אז למעשה, נולדה הסמבה באופן רשמי. בשנות ה-20 תחנות הרדיו הפיצו את המוסיקה החדשה ברחבי ברזיל עד שהפכה לסוג המוסיקה הפופולרי ביותר בקרנבל השנתי הגדול. (על מקורות הסמבה תוכלו לקרוא בנפרד). צריך לזכור שאמנם הסמבה היא המוסיקה המזוהה ביותר עם ברזיל ועם הקרנבל אך מלבדה צמחו במדינה, במשך 500 שנים, עוד סוגים רבים של סגנונות מוסיקלים. שירת הסמבה המלווה את ימי הקרנבל נוגעת בתחומי עניין ובנושאים שונים: שמחה ועליזות, דיכאון, מחאה חברתית או אהבה שסופה מר.

מדי שנה נוהרים מאות אלפי אנשים, מקומיים וזרים, לקחת חלק בשכרון החושים המטורף של הקרנבל. יש מי שבא לרקוד, ולהשתולל, יש מי שבא לצפות מהצד, ויש מי שבא לראות על מה כל ההמולה והמהומה...מופע להקות הסמבה, תחרות בתי הספר ומצעד המנצחות הם האירועים הראשיים של הקרנבל, אבל הם לא היחידים. בכל פינה ובכל שכונה מתקיימות בתקופת הקרנבל מסיבות מדהימות עד אור הבוקר, ואי אפשר להישאר אדיש ולא להידבק באווירה המיוחדת.

תחילת החגיגות הן כאשר ראש העיר מוסר את המפתח לדמות הקרנבלית- "המלך מומו". מסירת המפתח נותנת את האות לתחילת הקרנבל. זה מתחיל עם פרץ שימחה וריקודים שהולכים ומתגברים מיום ליום בכל תקופת הקרנבל. המיקצבים, הצבעים והמוסיקה שמלווים את הארועים הם חוויה שנוגעים בכל החושים- הריח, המימוש, הראיה, השמיעה וגם הטעם.

בריו, בולטת התחרות בין בתי הספר השונים המתחרים בינם לבין עצמם על מקוריות, יצירתיות, דמיון והמקצבים. מצעד בתי הספר לסמבה הוא חוויה שלא כדאי להחמיץ. ארבע עשרה קבוצות של בתי ספר לסמבה צועדות במשך יומיים, שבע בכל יום. המצעד נמשך יותר מעשרים שעות. לתחרות מגיעים בתי הספר עם כמות רצינית של מעודדים ואוהדים, ארבעת אלפים עד חמשת אלפים משתתפים, עם שש עד שמונה במות, הנושאות אורחים מיוחדים. אורחים אלה מכונים- destaques והם רק חלק מהאטרקציה הבימתית. תפאורות מרהיבות מציגות את הנושא שבית הספר בחר (בדרך כלל הנושאים שואבים מהפולקלור ומהתרבות הלטינית) ולעיתים קרובות מוסיפים אפקטים מיוחדים כמו בעלי חיים מתנועעים, ציפורים עפות וכדומה. גודל הבמות מוגבל לרוחב הרחוב, והן נדחפות על ידי גברים לבושים חולצות לבנות או תחפושות. הזמן המותר לצעידה לכל אחד מבתי הספר הוא בין שישים לשמונים דקות. בתי הספר מחולקים בינם ליחידות המכונות- alas והמשתתפים לבושים בתחפושת זהה.

269510.jpg

ה- abre alas הם הגברים הצועדים לפני בית הספר בכוריאוגרפיה מיוחדת. קבוצה נוספת היא ה- Velha guarda- גברים הלבושים חליפות לבנות וכובע panama ומייצגים דמות מקומית מסורתית, ה- Malandro. קבוצת נשים שלבושה בחצאיות רחבות נקראת ה- Ala das banias. קבוצה זו ססגונית במיוחד ושמורה לגברות מהקהילה, שמסתובבות על מקומן במהירות עם החצאיות הצבעוניות. תפקיד חשוב שייך גם לצמד הנקרא- Mestre sala ו- porta bandeiras. בנדרה נושאת את דגל בית הספר בגאווה רבה, לתשואות הקהל שקם להריע לה. תפקיד בן הזוג שלה הוא למשוך אליה את תשומת לב הקהל. הוא עושה זאת על ידי צעדים אקרובטיים מדהימים- צריך לראות כדי להאמין! להקת המתופפים, ה- bateria קובעת את הקצב ויש לה השפעה גדולה על הקצב של הרקדנים.
269511.jpg
התייר המגיע לריו והולך לבלות לילה שלם על הטריבונות של מסלול הסמבודרומו במרכז העיר, יכול לרקוד לקצב השירים, אך בסופו של דבר הוא רק צופה מן הצד. לעומת זאת, בקרנבלים של צפון מזרח ברזיל אפילו התייר המזדמן מהווה חלק בתי נפרד מהקרנבל. (מתוך כתבה בלמטייל)

269505.jpg

הקרנבל הוא לא כמו העדלאידע בחולון אליה מגיעים 150,000 אנשים נשים וטף מדי שנה ואני מתפעלת כמה הרבה מגיעים אלא אירוע של מעל 4,000,000 אנשים. קשה לתאר מסה כזו של אנשים.

269513.jpg

בכניסה לבית הספר לסמבה נכנסים לאולם גדול בו שהוא בית מלאכה עם המון חלקי תפאורה מפורקים מהקרנבל הקודם ומסגרים ורתכים עובדים על בניית הקונסטרוקציה של הבמות לקרנבל הבא. חלקי תפאורה נמצאים על הרצפה.

269530.jpg

עולים בגרם מדרגות ולמעלה משרדים שונים למתכננים, לתלבושות שתהיינה בקרנבל הבא אליהם לא מורשים להגיע ולצלם זה "סוד צבאי", ואז מגיעים לאולם בו מקבלים הסבר על כל התהליך ומוקרן סרט מעניין שבחלקו גם קרנבלים קודמים.

269527.jpg

בתום הסרט מגיעים לאולם אחר ושם נכונה לנו הפתעה גדולה.

מתוך סרטון שהוקרן בבית הספר לסמבה - מהם הקריטריונים שהשופטים נותנים עבורם ניקוד כשהם באים לשפוט את בתי הספר כדי להכריז בסופו של דבר על בית הספר הזוכה.

תאריכי קרנבל 2016:
סלבדור - 04 בפברואר עד ה-09 בפברואר
ריו דה ז'ניירו - 05 בפברואר עד ה-08 בפברואר
מצעד המנצחות בריו - 13 בפברואר (יום שבת)

הקרנבל בסלבדור
הקרנבל בסלבדור הוא מסיבת הרחוב הגדולה ביותר בעולם ובשל הביקוש האדיר ללינה בזמן הקרנבל, רב התיירים בוחרים לישון בקרנבל בדירות אשר מושכרות לתיירים. למעלה מ-4 מליון איש יוצאים כל ערב למסיבת הרחוב, כשלמעלה ממליון מהם מגיעים מכל רחבי ברזיל והעולם. לקרנבל שלושה סיבובים בהם מופיעים טובי הזמרים הדי.ג'יי. והלהקות בברזיל ובעולם על גבי משאיות שעושות את דרכם בין מליוני החוגגים. הסיבוב המוכר והתיירותי הוא סיבוב בארה-אונדינה, ובאיזור זה גם מומלץ לישון. סיבוב נוסף הוא קאמפו גראנדה אשר הוא הסיבוב הראשון, ונחשב כיום לסיבוב העממי ו"האמיתי" אך גם למעט יותר מסוכן. הסיבוב השלישי נערך בעיר העתיקה "פלוריניו" ונמשך בעיקר במשך היום ובשילוב השכונה היפה ביותר בעיר הביקור בו מאוד מומלץ.

הקרנבל בריו
בקרנבל בריו מגיעים מאות אלפי תיירים מכל רחבי העולם, אשר מציפים את בתי המלון וגרמים לעליית מחירים עצומה. אחת הדרכים של התיירים לחסוך מעט כסף היא לישון בדירות אשר מתפנות לתיירים הבאים לקרנבל. היתרון בכך הוא הכניסה לדירה מעל 3 אנשים, ובכך לחלוק את ההוצאה הגבוהה. הקרנבל בריו מתרחש בכל רחבי העיר, אם בקופה קבנה במסיבות רחוב ומשאיות ענק עם מוזיקה ברחבי השכונה, ואם בשכונת לאפה שם ממשיכים את המסיבה כל השנה, והסמבה-דרומו הוא אצטדיון רחוב שם מתרחש המצעד המרכזי והמפורסם, הממוקם במרכז העיר. לכן למיקום הדירה אין חשיבות מיוחדת אך רוב התיירים מעדיפים את הקרבה לים שנמצאת בקופהקבנה.

מופעים וכרטיסים לקרנבל, העברות והסעות בסלבדור או בריו
הקרנבל בסלבדור הוא מסיבת הרחוב הגדולה ביותר בעולם, ספר השיאים של גינס הכתיר את הקרנבל כחגיגות ההמוניות הגדולות ביותר בעולם. למעלה מ-4 מליון איש יוצאים כל ערב למסיבת הרחוב, כשלמעלה ממליון מהם מגיעים מכל רחבי ברזיל והעולם. לקרנבל שלושה סיבובים בהם מופיעים טובי הזמרים הדי.ג'יי. והלהקות בברזיל ובעולם על גבי משאיות שעושות את דרכם בין מליוני החוגגים, כשמסביב לכל משאית יש איזור סגור לאלו שקנו כרטיס למשאית, אותו "כרטיס" מגיע בצורת חולצה או לבוש אותו יש לרכוש מראש. אופציה נוספת ומאוד מומלצת היא לקנות כרטיס למרפסות המתצפתות על כל המסיבות ברחוב. או להיות "פופקורן" כמו שהמקומיים קוראים לכל אלו שאין להם כרטיס לכלום ועוברים בין כל המסיבות וחופשיים ברחוב.
הקרנבל בריו הוא מסיבת סמבה אשר קוראת בכל פינה בעיר, אך במרכז הקרנבל עומד מופע הסמבה המפורסם ב"סמבה-דרומו". המסיבות הרחוב לרוב הם חינם, כמו בסלבדור "פופקורן" אך מופע הסמבה המרכזי דורש קנייה של כרטיס מראש. מחירי הכרטיסים משתנים מאוד מאחר והשוק "השחור" מאוד מפותח סביב מכירת הכרטיסים. המופע נמשך כל ערב בסביבות 6 שעות, והימים המבוקשים ביותר הם הימים השלישי והרביעי לקרנבל אז מתחרים 12 בתי הספר הטובים ביותר בריו דה ז'ניירו. כל בית ספר לסמבה עורך הופעה של עד 40 דקות בהם הוא עובר מסלול של כמעט קילומטר לאורך האצטדיון.

על התפתחות הקרנבל בברזיל כדאי לקרוא בכתבה מצויינת כאן.

עברנו לחדר נוסף ואז התחילו להוריד תחפושות מהקולבים ואביזרי תחפושות

והלבישו לכל אחד לפי מה שנראה כי יתאים לנו.

רוח השטות אפפה אותנו והרגשנו לרגע כאילו אנו בקרנבל.

לבסוף הצטלמנו תמונה קבוצתית.

269604.jpg269600.jpg

הפכנו לרגע למלכות ולמלכים

269601.jpg

גם החלפנו זוגות

269603.jpg

החברות הכי טובות

269605.jpg269608.jpg

גם נסיכה היתה לנו

269607.jpg

אביר על סוס לבן רק בלי הסוס

269609.jpg

לאחר שהתחפשנו ועלזנו, עברנו לאולם נוסף שם המדריך אמר כמה מילות סיכום בקצרה, אני כתבתי מילות סיכום בשם המטיילים והקראתי אותם.

עברנו לחדר אחר ושם היתה חגיגת יום הולדת לאחת מבנות הקבוצה שמלאו לה 18 באותו היום.

לגמנו מהמשקה הברזילאי קפאייפירינה שהיה טעים, הדלקנו זיקוק לכבוד המאורע, הגיעה גם עוגת יום הולדת מקושטת וכמובן שרנו HAPPY BIRTHDAY בעברית-אנגלית- וספרדית.

269614.jpg

כלת היום הולדת

269612.jpg

יום הולדת חגיגה נחמדת

269613.jpg

לבסוף אחד מהמדריכים צילם במסרטת הוידיאו של רפי, הוא היה אמנם צריך לעבור קורס צילום קצר לפני כן אבל אני בטוחה שתחושו את השמחה שלנו.

בזאת תם ונשלם הטיול בדרום אמריקה.

טסנו לשדה התעופה טיסה למדריד.

המדריך ברוב טובו סייר איתנו והדריך גם במדריד . היו לנו 10 שעות של קונקשיין .

בשבת לפנות בוקר נחתנו בארץ אחרי 23 ימי טיול מדהימים

לסיכום: היו לנו חוויות מדהימות גם אם אין מספיק זמן לעשות טיול מקיף בדרום אמריקה, אפילו טעימה של 22 ימי טיול בהחלט נותנת תחושה של מה זו פטגוניה, ארץ האש והקרחונים, המפלים הכי אדירים שאי פעם ראיתי והתרבות הכי מדהימה בברזיל.בעלי חיים נדירים ומופעים מהממים.

דעו שטיול מאורגן אינה מילה גסה עובדה נהניתי מאד מאד והשד גם הפעם לא היה נורא.

ולכל סיום יש הדרן:

מי שמכיר אותי יודע שאני מאד אוהבת את ANDRE RIEU אז אני חייבת

להביא לכם הופעה שלו בברזיל. זו הופעה שחייבים לצפות עד הסוף!!!

להנאתכם הסרטון הקצר עם הקרנבל הפרטי של הקבוצה. להתראות בטיול הבא.

הכתבה בפורום עם תמונות נוספות ועוד קצת הרחבות – לחץ כאן.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של לבון רחל קולומבוסית?

הפוסט הבא ›
בתי קברות בעולם - לא מחוץ לתחום !!!
בתי קברות בעולם - לא מחוץ לתחום !!!
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
24-11-2015
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
דרום אמריקה - ארגנטינה - צילה - חלומות לפעמים מתגשמים !!!
דרום אמריקה - ארגנטינה - צ'ילה - חלומות לפעמים מתגשמים !!!
מתוך הבלוג של לבון רחל קולומבוסית
17-11-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של לבון רחל קולומבוסית »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

ליעל המון תודות!!!

***בבלוג שלי תוכלו לקרוא על ארצות מערב ומזרח אירופה, סקנדיביה, אסיה התיכונה, סין, יפן, מרוקו, דרום אמריקה ודרום אפריקה, בוצואנה וזימבבואה וכתבות רבות על ישראל וירושלים בפרט ולאחרונה גם על השואה ואיסור האכלת ציפורים בלחם*** לחצו על הבלוג מטה***
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

דרום אמריקה לפעמים חלומות מגשמים

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×