הוואי

תמונה ראשית עבור: הוואי - תמונת קאבר

Aloha לכולם,
אלוהה (מילולית: אהבה) היא, כידוע, בירכת השלום בשפה ההוואית, השמשת גם לקבלת פנים וגם לפרידה, בדומה לברכת השלום העברית.
ההוואית (שפה מתנגנת, לה רק 7 עיצורים) היא אמנם אחת משתי הלשונות הרשמיות במדינה ה-50 של ארה"ב, אך אינה נשמעת כלל ברחוב. גם בקרב ההוואים המקוריים (פולינזים, שהגיעו לאיים לפני כ-1,500 שנה), המהווים אך 10% מתוך 1.3 מיליון תושבי האיים, שרובם במכריע מתרכז באי אחד, שולטת האנגלית. השפות הזרות הדומיננטיות הן סינית, יפנית וטגאלוג. למעלה משליש מתושבי הוואי הם מהגרים מהפיליפינים, יפן וסין, או צאצאיהם.
בנסיבות אלה מפתיע לגלות את השפעתה של ההוואית על האנגלית של כלל התושבים. לא רק aloha נשמע בפי כל, אלא גם mahalo מחליף את ה-Thank you, הכל מבלים ב-lanai ולא במרפסת; והבקשה היא בדרך כלל, גם בכתובים, דו- לשונית: "please kokua".
להוואי לא רק שאין שפה, אלא לאמיתו של דבר, מבחינה תרבותית, לא קיים עם הוואי. אמנם "קיבוץ הגלויות" שלהם מצליח למופת, אך תושבי האיים אינם מגדירים עצמם, בדרך כלל, כ"הוואיים", אלא נוקבים בארץ מוצא הוריהם או סביהם. המונח "Hawaiian" (כן, בשני ii וגם מבטאים זאת כך) שמור לילידים בלבד. בהתייחסות כוללת לתושבים מקובלים המינוחים "locals" או "islanders". לעובדת אזרחותם האמריקאית של התושבים אין כל ביטוי, זולת בפי אמריקאים אתניים. בנוסף לאלה יש גם 5 מיליון תיירים מארה"ב מדי שנה, כשהיפנים תורמים את חלקם ל-7 מיליון התיירים בכמיליון וחצי.
חוסר הלאומיות אינו מפריע בעליל לתושבי הוואי, אבל לי דווקא כן.
אם חובה עלי לומר מילה רעה על הוואי, היא תתייחס להעדר תרבות אתנית. אמנם יש שפע של מופעי פולקלור אותנטיים (מחיר הכרטיס עולה אך בקושי על 100$. סליחה – יש עוד מילה רעה: המחירים הפרועים), אך אלה אינם מותירים ספק, שנועדו לתיירים.

לאחר שהכרתם את ההוואים, הגיע הזמן להכיר לכם את מדינתם: 137 איים, שנוצרו כולם, בזה אחר זה, כתוצאה מהתפרצויות געשיות תת-ימיות, במהלך כ-25 מיליון שנה. האיים, שרק 10 מהם מיושבים, מרוחקים למעלה מ-4,000 ק"מ מה-mainland, כפי שהם מכנים את ארה"ב, שהיא הגוש היבשתי הקרוב ביותר אליהם.

טיולנו בהוואי החל במפגש נרגש בנמל התעופה של לוס אנג'לס, אליו תלמה הגיעה מניו-יורק ואני מתל-אביב, לאחר טיסה של 15 שעות (כשישנים 11 מהן, זה לא כל כך קשה). הגעתי הרבה לפניה ואף הספקתי להתאכסן במלון. קבלת פניה של תלמה (מי שהגיע ממלונו לטרמינל, כמוני ברגל, שיקום), תרמה תרומה צנועה להערכתי העמוקה את האינטליגנציה של האמריקאים: הללו משגעים אמנם את המשתמשים בטיסותיהם בבדיקות שונות ומשונות, אך במסוף הטיסות הפנימיות של לוס אנג'לס יכול כל אחד להגיע, ללא הפרעה כלשהי, למסוע המזוודות, ליטול אחת מהן ממנו, למלא אותה בצד בכל אשר ידבנו לבו, להחזירה למסוע וללכת לדרכו שמח וטוב לב (אם כי פעולה שכזאת אינה מזכה אפילו בבתולה אחת).
עם שחר טסים עוד 5 שעות ואנחנו בהונולולו, שלהבדיל מיתר המקומות באיים היא עיר גדולה, עתירת גורדי שחקים ושאר סממנים של ארה"ב.
הונולולו הוכיחה לנו מייד בהגיענו, שהיא חלק אינטגראלי מארה"ב: המזוודות שהגיעו בטיסתנו מתחלקות בין שני מסועים והדרך היחידה למצאן היא בהתרוצצות מתמדת בין השניים. כנראה, גם התאים האפורים מחולקים אצלם באותה צורה, משום שאחרת לא ניתן להסביר שיא איוולת זה.
ואם אני מביע כאן את רגשותיי החמים כלפי ארה"ב, לא אוכל שלא לשתפכם בחוויה, שספק אם מישהו מכם חווה דומה לה והמעידה שיש מקום לפקפק גם באגדת האמינות האמריקאית. רצינו לבלות 3 ימים בחוף הצפוני של האי קאוואי, כשראוי לשם כך להזמין חדר במלון בעיירה התיירותית פרינסוויל. נכנסתי לאתר מלונות אמריקאי מכובד, בו מצאתי את דף מלונות פרינסוויל ובחרתי אחד מהם, שנראה מזמין בתמונותיו ומחירו לא היה ברוטאלי. בהגיענו לקאוואי בקשתי מג'יפסי (כינוי חיבה ל- GPS שלי, כדי שיהיה מרוצה ויתפקד, מה שקורה לו לעתים נדירות למדי) להובילנו לכתובת שהופיעה באישור ההזמנה. שלא כמנהגו הוא עשה מלאכתו בנאמנות וכשהצהיר: "הגעת ליעד" ראיתי משני צדי הכביש יער גשם יפהפה, ככל שהעין מגעת. הנחתי שג'יפסי שוב התחרפן והתחלתי בבירורים מילוליים בסביבה. הנשאלים הראשונים הסתפקו במענה, לפיו אין בפרינסוויל מלון בשם זה, מלווה במנוד ראש של רחמים, עד אשר נמצאה פקידה חביבה, כמוה כרוב המקומיים (שבנחמדות מספקים שירותים בקצב המעיד על הימצאם בסייסטה מתמדת), במשרד העוסק בארגון טיולים, אשר זיהתה את המיקוד שבכתובת שבידי כמיקודה של העיר ממנה יצאנו לדרך. היא התקשרה למלון, אשר פקידיו התקשו להאמין מה גרם לנו לנסוע 22 מייל צפונה, תחת הגעה למרחק של 5 מייל מנמל התעופה, שם הכה לנו חדרנו. החלפתי לג'יפסי רק את שם העיר וצ'יק צ'אק, תוך 50 דקות, היינו במלון, שהיה באמת מעולה. בקבלה הפכנו לאטרקציה, כאשר עובדיה נטלו מידי את השובר והתרוצצו להראותו לכל מאן דבעי. בשובי ארצה התלוננתי בפני מנהלי האתר על מצגם המטעה, שעלה לי ב-44 מייל מיותרים של נסיעה בכל יום, אך למענה לא זכיתי.
וחזרה להונולולו: אין להבין מציון אמריקניותה, שהונולולו אכזבה אותנו. לא שמענו לעצות הכתובות, לפיהן כדאי לדלג על העיר ולעבור בהקדם האפשרי לאיים האותנטיים יותר. מי שאומר שבוואיקיקי (אזור המלונות וחופי הרחצה) אין מה לראות – וקראתי לא מעט כאלה – אינו יודע על הוא מדבר. דומה שרק לאס ווגאס עולה על וואיקיקי באקסטרבגנצה של מלונותיה (נכון, בדובאי לא היינו), כאשר לאלה של האחרונה מרינות, לגונות מרהיבות ומזג אוויר נפלא. אמנם הגענו ב"עונה הגשומה", אך מתוך 21 הימים בהוואי ספק אם צברנו אפילו יום אחד שלם של גשם.
אגב מלונות וחופים, החוק המקומי לא רק אוסר על המלונות סגירתו של חוף בפני הציבור, אלא אף מחייבם לשלט את המעברים לחופיהם.
הונולולו זה גם פרל הרבור ובו אתר ההנצחה לאוניה "אריזונה" הטבועה, שהוקם על גבי שלדה הטבוע,89dfb8770a0696b2e9ea87463f551493.png?l=6 ול-2,335 חללי ההתקפה ששינתה את פני ההיסטוריה. אמנם, להבדיל מה"יד ושם" הארמני המרגש, למשל, קשה גם לאזרחי המדינה ה-51 – כמונו - להזדהות, אך קשה גם שלא לתהות מה היה עולה בגורלנו, אילולא אותה התקפה ואילו המשיכה ארה"ב בשאננותה ובאי-התערבותה.
הונולולו זה גם ארמון המלוכה היחיד ברחבי ארה"ב,42b0e9cd2e17b6e1d29264bede8041c7.jpg?l=6

ששימש את שלושת מלכיה האחרונים של הוואי (מתוך 8 מלכים, שמשלו במצטבר, במאה ה-19, כ-90 שנה בסה"כ) וגם רובע סיני על מקדשיו.

בקרנו במקדש בודהיסטי,

8cffb2a3c5d58d8dfa9fb32d51326048.png?l=6

קבלנו ברכה לרגל ראש השנה

e4f5949f6c2afd53f9570160ae182f1d.jpg?l=6
במקדש שינטו היפני,

af63150c04ea829b89719ecac840a158.jpg?l=6

אכלנו דים-סאם מהאגדות באחת המסעדות המתמחות בכך ושבנו "מערבה" שבעים ומרוצים.
לפני כן יצאנו לחגוג את הסילבסטר. יצאנו – משמעותו: יצאנו למרפסת (סליחה, ל-lanai) של חדרנו, שבקומה 26, כשכל מערב העיר פרוש מול עינינו וצפינו להנאתנו הרבה באלפי הזיקוקים, שבכל פעם באו מכיוון אחר. בגילנו המופלג מותר לנו להיות גם קצת אינפנטילים.
הונולולו היא גם חופי ים קסומים וצמחייה מדהימה, אבל לאלה אייחד פרק נפרד.
הונולולו היא גם מוזיאון בישופ, כנראה המוזיאון מס' 1 בעולם לתרבות איי האוקיאנוס השקט, כשחלקם של איי הוואי בו הוא צנוע למדי. וכל כך למה? – משום שבני הוואי, שלא היו תרבותיים פחות מבני דודיהם באיים המרוחקים (כולל המאורים של ניו-זילנד), קבלו את הנצרות בהתלהבות כה רבה עד כי מיהרו, להבדיל מהאחרים, להשמיד מן היסוד את פסליה ומקדשיה של דתם הקדומה.
כיום כ-65% מתושבי הוואי מגדירים את עצמם כנוצרים, דבר שאינו מונע את המיעוט הפולינזי מלהניח שרשראות פרחים ומנחות אחרות במקומות שונים ומשונים,

f5633bbd3acc9ca9c2aa3de7f5865cba.jpg?l=6
a55c795b7119350923be29023e8b215c.jpg?l=6

לרבות חורבות מה שבעבר הלא רחוק (פחות מ-200 שנה) שימש כ-luakini heiau – מקדש להקרבת קורבנות אדם. לשרידי ה-heiau אסור להתקרב בגלל היותו kapu, דהיינו – קדוש.
בנוסף לשרידי המקדשים, שברובם אינם אלא בסיסיהם,

9241b4e9c79d3b6459ff1158aea89f92.png?l=60547bb33acc8180d38e9a4ab813d7823.png?l=61abb8f341bd6edae95ef05eb58fdbe36.png?l=6

אם חשבתם שתיירים המגיעים להוואי מקבלים שרשראות פרחים (lei), כמו שרואים בסרטים - לא טעיתם.
מחוות אירוח מרגשת זו מתרחשת מייד לאחר שהתייר נפרד מ-15-10$.

הזכר הממשי היחיד לדת ההוואית המקורית הוא בשדות הפטרוגליפים.

7e3c49e791bcef835038d7a54a2d3644.jpg?l=6 1cb8d163ea1aac0df0652c833db3196f.jpg?l=6

החורים הנראים בסלעים הם חלק מ-16,000 ה-puka, בשדה בו ביקרנו, שבתוכם היו הילידים מניחים את ה-piko – חבל הטבור של הילוד, כדי להבטיח לו חיים ארוכים ומאושרים.
ואם לענייני דתות הגענו, הרי הוואי עשירה לא רק בכנסיות,

27ac2569a90618aa8a3a25c14e599a52.jpg?l=6

bb459c2aafab08f97099d99856b993af.jpg?l=6 d520874a3740069a5b3e60f8d4b306be.jpg?l=6

כי אם גם במקדשים שונים ומשונים,

ab6cc996edf7e90e349ed030051c0211.png?l=6

30fee83ea764585031e99d7dea4f7f44.jpg?l=6

לרבות מקדש הינדי, המאויש כולו "אשכנזים", הסוגדים כהלכה לשיווה ולגאנש גם.

9d94ffbacb5826a85a06346ffc79fe60.jpg?l=6

בקרנו גם במקדש יפני מרשים, הנטען להיות העתקו המדויק של מקדש הניצב ביפן.

202e0ee28213725120c91d42283b5929.jpg?l=6

ב-Food Court (טרם ראינו כמוהו לגודל) של Ala Muana Center, מגדולי המרכזים המסחריים בארה"ב וממילא בעולם, שמלוננו היווה חלק ממנו, קבלנו הוכחה נוספת לכך שהעולם הוא קטן; וזאת כאשר הזמנו את ארוחתנו התאית אצל מוכרת, שענדה על צווארה מגן דוד ענק, מתנתו של חבר תל-אביבי. זה היה קשרנו המקומי הכמעט יחיד עם ישראל, כיוון שלא "כדרך הטבע" לא פגשנו בשלושת שבועות שהייתנו באיים ולו ישראלי בודד. ישראלים הם "מצרך" כה נדיר באיים, עד כי עשרות פעמים נשאלנו לזהותה של שפת דיבורנו, ששומעיה שמעוה בפעם הראשונה.
להבדיל מישראליות פגשנו, לאו דווקא בהונולולו או אואהו, לא מעט זיקה ליהדות.
אמריקאי, טייס בן 75, שצלח בשחייה את תעלת לה-מאנש, הסביר לנו שהוא ובני ביתו קוראים מדי יום ביומו את ה-Bible וזוכרים היטב את "שורשיהם" היהודיים, לא דרך הסבתא אלא דרך ישוע. בטרם הספיקותי להתאושש, המוכר בשוק השמונצעס הסביר לי, שהארץ היא שלנו בגלל שניתנה על-ידי אלוהים לאברהם ולנו כצאצאיו. הייתי מקבל באהבה את הסקירה ההיסטורית, למרות ספקותיי האישיים אם גם אלוהים זוכר את ההבטחה ההיא או שמא נפגם זכרונו באיזושהי תאונה היסטורית, מעלת עשן סמיך, מלפני כ-70 שנה, אך העניין הפך לקשה כאשר מעריצנו התעקש לשאת בפני (תלמה נמלטה לדוכנים אחרים) הרצאה מפורטת לא רק על העבר, אלא גם על ההווה והעתיד, שכמובן אף הוא לא נסתר ממנו. לרגע הזדהיתי עם אכיש מלך גת.

ולסיום פרק אואהו – איינו הראשון, חוויה חזויה מעט: בקרנו במרכז התרבות הפולינזית, התיירותי למופת, ובין יתר האטרקציות המוצעות היה גם "Temple Tour". כיוון שאנחנו אוהבים מקדשים ובחוסר חשדנות בלתי אופייני מצאנו את עצמנו באוטובוס, השכור על-ידי מקדש מורמוני סמוך, כשמטרת הסיור – מיסיונרית מובהקת. לא הייתי מספר לכם על פדיחה זו, אילולא חברנו לסיור היו שני צעירים כורדים-עיראקיים מוסלמים, הלומדים בארה"ב. השניים, בעליל אוהבי ישראל – ואולי נכון יותר לומר: שונאי ערבים - גילו התמצאות מפליאה לא רק בתולדותיה של מדינתנו וברזי הפוליטיקה הישראלית, אלא אף בקיאות בתרומתנו הסודית לעמם.
מפגש חריג נוסף היה עם מוכר הפירות, כולל צברים ענקיים ומתוקים וקני סוכר, שהפתיעני בהיותו מהגר דרוזי מלבנון ואני גמלתי לו בהפתעה של המשך שיחה בערבית. הידידות המופלאה שהחלה בכך לא מנעה ממנו קביעת מחיר המעיד על היות הפירות עשויים מזהב.

לפתע אני נזכר, שטרם סיפרתי לכם מה נשתנה בהוואי מכל המקומות האחרים. את מופלאות איי הוואי ניתן לסכם בראשי התיבות ציצ"ן. זה לא מה שאולי חשבתם לרגע, אלא צמחיה, ים, ציפורים ונופים.

צמחיה
אני מבקש סליחה ומחילה מקוסטה ריקה ומדרום אפריקה, שעד לפני זמן קצר התחרו ביניהן על גביע הצמחייה, אך התואר מגיע חד-משמעית להוואי. באיי הוואי יחסית יותר גנים בוטניים מאשר בכל מקום אחר בעולם, אך קשה להשתחרר מההרגשה, שתפקיד הגנים הוא לסחוט כסף (רב) מהתיירים. מה שנמצא מחוץ לגדרותיהם הוא כמעט כולו גן הבוטני אחד גדול.
חלק מהצמחייה אנדמי לאיי הוואי, לעתים – רק לאחד האיים; ולפחות אחד – Ahinahina - צומח, מכל המקומות שבעולם, אך ורק על מדרונות הר הגעש הכבוי Haleakalā.

4401f2948cdb79eab3e039f2242ddc5f.jpg?l=6
וכך נראה רוב רובם של איי הוואי בתקופה, שלדברי המקומיים אינה תקופת פריחה.

79dbd59ddc9d56cd3bcd5e466c22aab5.jpg?l=60955bfe1b2ead515031c926a2fc28813.jpg?l=6 0fb757cdd47567343d104cefabc3abc5.png?l=6

56e8f129faf43c33f95c06cd2614f17f.jpg?l=6
925ebe88c5dd5ba29c2fb0c036015526.png?l=60b976126bfcabb33c41cd907f546bdfb.jpg?l=6

ים
בכפוף לחריגים נדירים, האוקיינוס "השקט" ליד איי הוואי הוא בלתי רחיץ, אלא לבעלי נטיות אובדניות, שלדברי המקומיים, מתממשות לעתים תדירות.
אם תתבוננו בתמונות אלה,
f5326aa456c254c3d7268de1bd494e98.jpg?l=6

95cd3959f191b20c483f5ad0e54edc46.jpg?l=695cd3959f191b20c483f5ad0e54edc46.jpg?l=6
תבינו גם אתם עד כמה נכון השלט
b199ce40c9dc9957474f230f1b89ffdc.jpg?l=6
ועד כמהמוצדקת הצבתם של ריינג'רים, המונעים לעתים כל גישה לא רק למים, אלא לחוף בכלל; ומדוע מוזהרים כל הקרבים לשפת הים, שלא להפנות לעולם את גבם למים.
האיים מצטיינים לא רק בגובה גליהם ובעוצמתם, אלא גם בכך שהגלים באים מכיוונים שונים, נפגשים בקרבת החוף ויוצרים מערבולות, ששומר נפשו ירחק מהן.
החוויה הויזואלית מאיימת ומדהימה כאחת, אך הרחצות, אותן הבטחתי לתלמה, ירדו כמעט כליל מהפרק.
לא תאמינו (גם אני אינני מאמין), אך כמעט עד סופו של הטיול אני הייתי זה שטבל פעמיים במים, שאינם מי מקלחת מבויתים: תחילה בתוך בריכה טבעית, שהבעת פני מעידה על הטמפרטורה של מימיה;
7dd66585495aa20e4c21980c5e3b1b43.jpg?l=6

ופעם נוספת, כשנכנסתי למי האוקיינוס למרבה חרדתה של תלמה, שמרוב בהלה לא צילמה את הרגע ההיסטורי. תלמה סירבה להצטרף, כיוון שלא מצאה טעם להיכנס למים הקרים, כשממילא אי-אפשר לשחות בהם.
לאחר מכן, תקפו החיידקים את גרונה ונושא הים ירד מהפרק עד לימיו האחרונים של הטיול, כאשר מצאנו חוף מוגן מגלים ומערבולות

0c86e03374023e82a84b29a3f28a4621.jpg?l=6

ובהזדמנות נוספת - בריכה טבעית סגורה, שהספיקה לשנינו ולמספר לא מבוטל של דגים קטנים, אשר בחרו לבלות בחברתנו.

3738c6cb5168b15fa7f42b6934fb7b48.jpg?l=6
גם אםבדרך כלל מן הנמנע להיכנס לתוך הים, אי אפשר שלא להתפעל מחופיו על מגוון סוגיהם וצורותיהם

4e96efcad2c800aad6fe9075be6fa70e.jpg?l=61d65a6a6c30d660422010e597a93c091.jpg?l=6

5f20384530d5d3a31e3230afd3a7fa4d.jpg?l=6a33b7b86a61e872f33ec73ba3280c7cf.png?l=6

79b80991bb48ec0fc094d433e0778d31.jpg?l=6

החוויה הימית המעניינת ביותר הוא "הגייזר" הזה,

447e2bf103baab3c34899d745006de95.jpg?l=6

שאינו כלל גייזר, כי אם blowhole, דהיינו – בור בסלע, הפולט מתוכו בהתזה את המים הנקווים במערה שמתחתיו.
כאשר רגליך דורכות על היבשה, הסכנה היחידה שמפניה צריך להישמר, היא נשירת אגוזי קוקוס,

5a42503410ccfe706c96746dd52d1a01.jpg?l=6
שהרשויות מקפידות להזהיר מפניה
ffb317d6c210f94281f6e9e0c7085784.jpg?l=6
ציפורים
מי שלא ראה את מיטב ציפורי הוואי באלבום ששלחתי, יראה את תמונותיהן בהמשך. מי שראה יכול לראותן שנית. הן לא מתנגדות. אף אחת מהמצולמות אינה מבויתת, אינה כלואה וכולן צולמו בסביבתן הטבעית.

3b59a8c9164abb56e52061ad3ba32a1f.jpg?l=6

befd6e7a2cfb8f540f3c4ad1366d579d.jpg?l=6 7c7cdb35de1e8a25bd6f358676ae8dd2.png?l=67bc0009584e5c49d8f587beabca2f0fd.png?l=6d1271f72d1b4a45764b9617598b0c5b3.jpg?l=6

בלי סיפור עופות "אישי" אי-אפשר. העוף ההוואי הלאומי אינו עוף מגריל, כי אם ה-nēnē, אווז בר בלתי מעופף, החי אך ורק באיים אלה. לחזור מהוואי מבלי לראות נה-נה זה כמו לחזור מביקור בישראל מבלי לראות מנגל. לא יכולנו להרשות לעצמנו בזיון שכזה, אבל הימים חלפו ולא ראינו אלא כאלה

0daf098947f9d2d91f3b54a34977a027.png?l=6
בכל מקום מבקשים להימנע מהאכלת הנה-נה, אך איך יכולנו להימנע באין נה-נה בסביבה.
לפתע, ליד פסלו המפואר של Kamehameha the Great, מייסד ממלכת הוואי,
ab6d97c74f6a6936c84d7400619eadf4.png?l=6
וכאלה באו לקראתנו

778051ea9b53ccd1c6071b5db9514038.png?l=6

צילמתי אותם בהתלהבות וראיתי את עצמי כמי שהשלים את משימת הנה-נה (מודפס בעברית, זה נראה כמו נ-נח-נחמ-נחמן), עד שגיליתי, לאכזבתי הרבה, שמה שצולם אינו אלא ברווז, שאת אבות אבותיו גידל דודי, בגינת הבית בשכונת עג'מי, בו גרנו בשנות ה-50. וכשכבר התחלתי להשלים על העדרה של תמונת נה-נה, ארבעה מהם חסמו לפתע את דרכי בכביש שמורת העופות של קאוואי. בטרם שלפתי את מצלמתי הם נמלטו אל תוך השיחים. כידוע, תלמה לעולם אינה מוותרת. עוצרים במקום בו העצירה אסורה, נכנסים לשטח שהכניסה אליו אסורה והנה התוצאה
110bf17545a0e194f5ab6cecdc47fb2a.png?l=6
אי-אפשר לסיים את הפרק האורניטולוגי מבלי לספר על תרנגולות האי קאוואי. לפני כ-20 שנה, באחד מאסונות הטבע שפקדו את האי נהרסו לוליו והניצולים נמלטו לחופשי והפכו ברבות השנים לעופות בר. בכל מקום ואתר באי, לרבות כבישים וחופי הים, אתה פוגש בהמוני תרנגולים כמו אלה

93a7dbdea492f20a6cfa8243412502d8.jpg?l=6

b08f47d850e19dfdcc5e005d9a143503.jpg?l=6
למרבה התמיהה, יש יותר תרנגולים מתרנגולות, כשכל אלה שראינו, למעט תרנגולת אחת שחורה ותרנגול יחיד לבן, צבעוניים להפליא. תאמינו או לא, אבל הם מתים מוות טבעי, למעט אלה שנדרסים, ואיש אינו מעלה בדעתו להכין מהם מרק עוף או שיפודי פרגית.
נופים
על נופי האיים אפשר לספר עד קריאת שמע של שחרית (בקרוב שוב פסח, לא?), אך כידוע טוב מראה עיניים (בתמונות) ממראה עיניים (באותיות).

439cd20119314b328d3e6783a981c9eb.jpg?l=609d0b2298dfaa1e7a9d5215fb6a665a7.jpg?l=6

fead57aef17a639c81d889ab681680da.jpg?l=6

94720f804912de680324348e43b7c7c3.png?l=6
ובכל זאת, לא ניתן להסתפק רק בתמונותיו של ראש וראשון למראות הוואי – גדול הרי הגעש הפעילים בעולם Kilauea.
Pele, לא זה מהכדורגל, אלא אלת הרי הגעש המקומית, לא האירה פניה אלינו והשפכות הלבה מאחד מלועות ההר אל תוך האוקיאנוס, שנמשכה שנים, פסקה 4 ימים לפני בואנו. אמנם החמצנו חוויה נדירה, אך בכל זאת קבלנו פיצוי חלקי. סתימתו של הלוע ההוא גרמה לזרימת המגמה לעבר פתח הגזים החדש Halema'uma'u, שנפתח רק ב-2008, ולתופעה שלדברי הריינג'רים נראתה רק מזה 4 ימים. שמענו בקולם של האחרונים, נשארנו עד רדת החשיכה במרכז המבקרים, לא נסענו לעבר אתר השפך הלבה לאוקיאנוס וצער ההחמצה הופחת נוכח מחזה זה

cc561ad737c0b9f41667e3c1c26d581a.jpg?l=6

46272a872f04061c386cc542690775d6.png?l=627e3a7862ce325054c368a842827b9e4.png?l=6

מעבר לתופעה זו, כל הפארק הוולקאני הענק של "האי הגדול" (כינויו של האי הוואי, כדי למנוע בלבול בינו לבין המדינה) הוא חוויה מרשימה גם למי ששוטט, לא כל כך מזמן, כשבועיים בין הרי הגעש ומשטחי הלבה של איסלנד.
שיפטו בעצמכם:
f86d7b159e213f39d0e98200e253c6a0.png?l=6

441aa82544eac360db6a1ca340373471.png?l=6
חבל רק שתלמה ממש לא אהבה את דו-תחמוצת הגופרית, שנפלטה בשטח הפארק בכמויות מסחריות, וסבלה קשות בגרונה. אני כנראה חסין בפני רעלים, כי מלבד צחנה לא חשתי בדבר.
שני לפארק הרי הגעש בנופיו המרהיבים, הר הגעש הכבוי Haleakalā

696125e6d9d00cff6e392fc62e8fe064.jpg?l=6

הדרך לשמורת ההר היא חוויה נופית כשלעצמה, כשחלקה מעל לעננים.
4d30f664c66a43f6e397a69100dcc777.jpg?l=6
בדרך חזרה צפינו בתופעה, שאשמח אם מישהו יוכל להסבירה לי. השמש עדיין בכשני שליש הרקיע ובקו האופק אור מובהק ומבהיק של שקיעה.
718fa553e543ab300f489ece6009f70c.jpg?l=61353e57e5eab81e13f731b4c79ab24f5.jpg?l=6
השקיעות בהוואי גם הן חוויה מיוחדת במינה ולא פלא שכל אחת מהן מרכזת לקראתה המוני תיירים.
ניתן לתמונות לדבר
57f4a3694bf5186a3974c2663665ddc4.jpg?l=6 a6874a71f3dc9cb9a480df354b698abf.jpg?l=6 c2e67839f5ab789ce4e64c6629efd024.jpg?l=654a3e62e46b25f245e786307d691a4da.jpg?l=6b2adb9be37b3552ed44fc3d6d2273288.jpg?l=6
כמתחייב מעברם הוולקאני של האיים, ניתן לראות בצעיר שבהם שטחי מדבר לבה
4c7265b8016daf91808e0789100f9638.jpg?l=6

82748a428e043118bc8ad26d1b80e1eb.jpg?l=6
ובהם מתנהל תחביב מקומי מוזר למדי
2bc81ee091464de66a23a79ec7ae107d.jpg?l=6
לצורכי גרפיטי זה, מגיעים תושבים, בדרך כלל בטנדרים עמוסי אבנים לבנות, ומתבטאים בכתובים על גבי הלבה השחורה.
הייתה לנו גם מפלה נופית אחת, שנבעה מאי-הבנת הנקרא. צוקי Na-Pali באי קאוואי נחשבים לאחת מהאטרקציות העיקריות של הוואי. אפשר לראותם מתוך ספינה, ממסוק או מטרק בן 18 ק"מ. תלמה שללה את שתי החלופות הראשונות ובחרנו בזו האחרונה. ליתר דיוק - בחלקה הצנוע, שאורכו כמייל וחצי לכל כיוון. משום מה הבינותי, שהמסלול הוא על שפת הים לאורכם של הצוקים. מייד כשהתחלנו בו, גילינו שזהו טרק נהדר לבוגרי סיירת, בתנאי שיעשו אותו מייד עם שחרורם. במהלך כשעה עברנו כקילומטר של טיפוס מאומץ (החוף נראה באמת מדהים ממרומי הצוקים

4f28ae107ffec3a308f7b7038eadc140.jpg?l=6

והתחלנו לחזור מתוך וודאות שהשלמת המיני-טרק תחייב אותנו לשוב בחשיכה. את הצוקים עצמם כמעט שלא ראינו.
בעלי חיים
איי הוואי דלים ביונקים, זולת אלה הימיים. כיוון שמאז איסלנד ותצפית הלווייתנים הזכורה לרע, אני מוכן לראות בעלי חיים ימיים אך ורק בעלותם ליבשה או בהתקרבם אליה לטווח ראייה; וכיוון שהלווייתנים, הדולפינים וכלבי הים של הוואי לא הסכימו לאולטימאטום, הסתפקנו בתצפית "המזרקות" של הלווייתנים, הנראות לקילומטרים, ובמספר דולפינים, שתלמה טוענת בלהט שראתה אותם מרחוק. רק צבי הים וויתרו על עקרונותיהם למען הנצחה במצלמתי ויצאו מהמים
לחול השחור (לבה שהתפוררה עד הפיכתה לחול).

d121a2ace57311f1da9a23f267589d80.jpg?l=6ed4d40c608dc0edec48f62e30eeb052e.jpg?l=6
בטיילנו לאורך רציפי נמל הונולולו, תלמה גילתה לתדהמתנו, כי מה ששוחה בקרבתו המיידית של אחד מהם הם

140ab49d8ed0e26d72d089238222cc2c.jpg?l=6

f72bf621f470ba3a29bae0ed8fd5133a.jpg?l=6

הצלחנו גם לצלם נימיה אחת מבין הרבות שחצו את הכבישים
e6575283f98bae5f511811c2eaf724ff.jpg?l=6

אוכל
אמנם להוואים המקוריים מטבח משלהם, אבל זולת השרימפס המטוגנים בפירורי קוקוס, ממש אין על מה לכתוב הביתה או לכל מען אחר. בכל 4 האיים בהם ביקרנו ניתן למצוא שפע של מסעדות סיניות, יפניות, איטלקיות וכמובן אמריקאיות, כך שרעבים לא נשארנו.
נושא המזון סיפק לנו את אחת החוויות הטעימות ביותר וללא ספק את החוויה המביכה ביותר.
בהוואי מקובל שבצד הדרך ניצב אוהל פלסטיק גדול ובו מיכלי מתכת מחוממים, כמו אלה שבמזנוני חתונות, שתכולתם נמכרת לכל דורש. לא הופתענו לכן לגלות אוהל כזה באחד מחופי הים. כיוון שהיינו רעבים, פנתה תלמה לצעיר הפיליפיני שעמד ליד המיכלים ושאלה לתכולתם. למרבה הפליאה, הוא חייך וזז הצידה מבלי להשיב. נותרנו במקום נבוכים קמעא וכשאישה מבוגרת, שבדיעבד נוכחנו לדעת שהיא אמו של הצעיר, ניגשה למיכלים, חזרה תלמה באוזניה על שאלתה. הגברת הסירה את מכסי המיכלים אחד לאחד ואף טרחה להסביר לנו מה רואות עיננו. ראינו והרחנו כי טוב, החלפנו בינינו דעות ותלמה ניגשה למלאכת ההזמנה. משזו הסתיימה, בשתי צלחות פלסטיק עמוסות כל טוב, שאלנו את השאלה, שצריכה הייתה להישאל מראש: כמה זה עולה? "המוכרת" השיבה במבוכה רבה, שהייתה כאין וכאפס לעומת מבוכתנו אנו לשמע תשובתה, שזה לא עולה, כי זו מסיבה פרטית, שנערכת לרגל הגירת בנה עם רעייתו "הלבנה" לארה"ב. לא מחמת דלות אוצר המילים באנגלית, לא מצאנו די מילות התנצלות על שהזמנו את עצמנו שלא ביודעין למסיבתם. את האוכל, שהיה ממש נפלא, טרפנו עד תום ואיחלנו לזוג הצלחה בכל אשר יפנו.

ועד סיפורו של הטיול הבא, מיטב הברכות גם לכם


אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של Yoram_3300200?

הפוסט הבא ›
איסלנד
איסלנד
מתוך הבלוג של Yoram_3300200
10-07-2019
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
אוקראינה 3
אוקראינה 3
מתוך הבלוג של Yoram_3300200
09-07-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של Yoram_3300200 »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0
×