הטיול אל רועי האיילים - אגם חופסגול ועמק דארחאדין, צפון מונגוליה

הטיול אל רועי האיילים - אגם חופסגול ועמק דארחאדין, צפון מונגוליה

הכתבה מתארת את המסלול שעשיתי בצירוף קצת רקע, פרטים טכניים ותיאור הדרך עצמה לצד חוויות אישיות עיקריות. מקווה שהיא תהיה מועילה למי שמתכנן טיול באזור.
רקע
אוכלוסיית מונגוליה מונה כ-3 מיליון בני-אדם. היחס בין כמות האוכלוסייה לשטחה העצום הופך אותה למדינה בעלת הצפיפות הנמוכה ביותר בעולם. מבחינה אתנית, רובה המכריע (95%) של האוכלוסייה מורכב משבטים מונגוליים, אשר העיקרי שבהם הוא החַ'לְח' (Халх), המהווים כ-85% מהאוכלוסייה. חמשת האחוזים הנותרים הם שבטים טורקיים, בעיקר קזאחים החיים במערב הרחוק. האמונה המונגולית הייתה במקורה שאמנית (פולחן הטבע - זו הייתה גם אמונתו של ג'ינגיס-ח'אן), אך כיום החליף הבודהיזם הטיבטי את הפולחן השמאני.
ביערות הטייגה המחטניים של מחוז חוׂבְסְגוׂל (Хөвсгөл) בצפון מונגוליה, חיות כיום כ-40 משפחות של רועי-איילים, הנקראים בפי המונגולים טְסָאטַן (Tsaatan = אנשי איילים). בניגוד לשאר המונגולים באזורי הספר, המתקיימים מעדרי בקר, צאן וסוסים, חייהם של הטסאטנים סובבים סביב עדרי האיילים שלהם (אייל צפון - Reindeer). הם רוכבים עליהם, חולבים אותם, ואוכלים את בשרם. הם אינם משתייכים לשבטים המונגוליים מבחינה אתנית, אלא לשבטים סיביריים אשר ברחו למונגוליה לאחר תהפוכות פוליטיות באזור, ולבסוף ב-1956 קיבלו אזרחות מונגולית והושבו ע"י הממשלה באזור טְסַגָאנּוּר(Tsagaan-nuur), אשר בעמק דרחאדין (Darkhadin) ממערב לאגם חובסגול.
אל תחילת המסלול
אגם חובסגול הוא השני בגודלו במונגוליה, ואחד ממאגרי המים המתוקים הגדולים בעולם. מכנים אותו "האחות הקטנה" של ימת בייקל, השוכנת לא רחוק ממנו ברוסיה. בקצהו הדרומי של האגם, הוא נעשה צר לכדי נהר (נהר ה-Egii), המתחבר לנהר הסלנגה (Selenge) שזורם באיגוף דרומי גדול של אלף ק"מ עד שמתחבר אל האחות הגדולה – ימת בייקל. במקום הזה, קצהו הדרומי של אגם חופסגול, נמצאת העיירה חַטְגַל (Hatgal).
בעיירה הזו, בתחילת אוגוסט 2011, הגיעה לקיצה נסיעתנו בת ארבעת הימים מהעיר אולגיי במערב הרחוק של מונגוליה*. פרקנו את הציוד מהואן הסובייטי המפוקפק והנפוץ כל-כך בדרכי העפר ברחבי המדינה, שנסיעה בו דומה לנסיעה ב-T-55 (לפחות כמו שהייתי מדמיין אותה). היינו שבעה חבר'ה שחברו יחד לצורך הנסיעה, ועכשיו התמקמנו בגֶר (Ger - אוהל מונגולי, יוּרְטָה) של אחד הגסט-האוסים שלאורך האגם. זה היה בין המקומות היחידים שעוד נותרו פנויים בשעה כזו של ערב, בעונה כזו של תיירות. אחרי שישנו כבר לא מעט ימים באוהלים, זה לא שהייתה לנו בעיה לישון באוהל גם הלילה... הלכנו לגסט-האוס לאחר סריקה קצרה שהראתה שאין חלקה ציבורית בתחומי העיירה התיירותית. אגם חופסגול הוא אכן אחד ממוקדי המשיכה התיירותיים במונגוליה, אך רובם לא מרחיקים ממנו יותר מימים אחדים.
שניים מאיתנו נאלצו לעזוב לכיוון אולן-בטאר כבר ביום למחרת. שניים אחרים הקציבו לעצמם חמישה ימי טיול (לאחר יום התארגנות) עד שיאלצו לחזור גם הם לאולן-בטאר. לעופר, לשי ולי היו תכניות קצת יותר מרחיקות לכת. נזכרנו ששמענו על רועי-האיילים שנמצאים איפשהו הרבה צפונה מכאן, והחלטנו שלשם אנחנו הולכים.
את שי ועופר פגשתי בעיר אולגיי, לאחר שטיילתי במערב מונגוליה. משם נסענו ביחד לגבול הרוסי ובחזרה, טרם הנסיעה לחטגל, על-מנת לחדש את הויזה שלנו**. מכיוון שהייתה לנו ויזה מחודשת עד תחילת ספטמבר, יכולנו להרשות לעצמנו טיול ארוך.
העברנו את הלילה האחרון של שבעתנו בארוחה צנועה פלוס בתוך הגר, והלכנו לישון לקראת יום המחרת שיוקדש להכנות: סגירת סוסים, קניות וכל מה שצריך לקראת הטיול.
* הנסיעה נעשתה בוואן שכור + נהג. לא תחבורה ציבורית – דיי נחמד. אפשר לעשות אותה גם בשלושה ימים.
** כניסה של ישראלים למונגוליה מעניקה אוטומטית ויזה של חודש. ראו כתבה בנושא:https://www.lametayel.co.il/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%9C+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A8
איך מגיעים?
מאולן-בטאר נוסעים לעיר מוׂרוׂן. ישנם אוטובוסים (20 שעות), וניתן להתארגן על רכב – בסביבות ה-50$ ליום + דלק. מהעיר מורון נוסעים אל העיירה חטגל שלחופו של אגם חופסגול.
מי שרוצה להצפין אל אזור רועי האיילים, צריך להוציא פרמיט במורון. הפרמיט מאפשר להתקדם צפונה מהעיירה צגנור (ראו בהמשך...), ויש להחתים אותו כשמגיעים לעיירה. לנו לא היה פרמיט משום שהגענו ישירות לחטגל בלי לשהות במורון. לקחנו את הסיכון ואף אחד לא נתקל בנו בדרך, ולא היו לנו בעיות. אבל כמובן שעדיף למנוע אי-נעימויות ולארגן את הפרמיט כל עוד אפשר.
מבחינת מפות – אפשר לקנות רק באולן-בטאר. מכיוון שלא הגענו משם, לא היו לנו מפות. צילמנו מפה בגסטהאוס (במצלמה, וגם במכונת צילום שחור-לבן).
הכנות לטיול סוסים (שכורים)
ישנה אכסנייה דיי ידועה בחטגל (כנראה בגלל שמופיעה בלונלי-פלנט), והיא נקראת MS-GuestHouse. הלכנו לשם כדי לארגן את הסוסים והמדריכים, אך בסוף סגרנו את העיניין דרך ה-Tourist Information Centre (נמצא ברחוב הראשי, לא קשה למצוא) בגלל המחיר.
אז עובד טיול סוסים מאורגן במוגוליה? (מאורגן = אם לא קניתם סוס)
- קודם כל, צריך לשלם כמובן על כל סוס – בדר"כ 7,000 עד 10,000 טוגרוק לסוס ליום.*
- כל אדם רוכב על סוס, לא לשכוח גם את הסוס של המדריך...
- אם אתם מתכננים טיול ארוך (יותר מלילה), כנראה שתצטרכו לקחת את כל התרמיל שלכם. תוסיפו עוד סוס ציוד לכל שלושה תרמילים.
- ולבסוף צריך לשלם גם על המדריך עצמו – 10,000-12,000 למדריך ליום. חיוב שגרם לי לתהות לעצמי: "אז למי הולך כל הכסף שאני משלם על הסוסים? לסוסים?!"
- יכול להיות שאם תהיו יותר משלושה אנשים, המדריך ירצה לקחת עמו מדריך נוסף (מה שאומר עוד לשלם). אפשר לנסות ולשכנע אותו שאתם יודעים לרכוב, לבשל ושמבטיחים לארח לו חברה, אבל לא בטוח שזה יעבוד, והגיוני שהוא ירצה עוד מישהו שיעזור לו עם קבוצה גדולה והרבה סוסים.
- אפשר גם לנסות להתמקח בקטנה, או לעגל מחיר כולל כלפי מטה, אבל בעקרון המונגולים לא כל-כך אוהבים להתמקח, אז לא לצפות להנחה משמעותית.
- אם לקחתם סוסים לכיוון אחד, כנראה שתדרשו לשלם על החזרה של הסוסים, אבל זה יהיה פחות...
- בדר"כ המדריים ידאגו לעצמם לאוהל ולאוכל ויבשלו לעצמם (עדיף לוודא מראש). אבל תהיו ישראלים טובים ותזמינו אותם למדורה שלכם ותציעו להם מהאוכל שאתם מבשלים.
* מחירים ע"פ קיץ 2011. אתם יודעים איך זה בכלכלה...
1 דולר באותו זמן היה שווה כ-1,200 טוגרוק.
היציאה לדרך (תיאור מסלול)
מכיוון ששניים מאיתנו היו צריכים לחזור לאחר חמישה ימי טיול, החלטנו לבסוף לקחת טיול מעגלי של חמישה ימים, כאשר אני שי ועופר ניפרד מהסוסים לאחר שלושה ימים. במקום לחזור לחטגל עם השניים האחרים, נמשיך ברגל אל העיירה הקרובה Renchinlhumbe (רנצ'ינלחומבּ – בקיצור: רנצ'ין), ומשם כבר נזרום הלאה...
10/8/2011
היום במונגוליה בקיץ ארוך. אתה לא מרגיש אשם לקום רק בשעה שמונה, כהשמש כבר הרבה זמן בשמיים (כשהיא לא, אז קר), ואין שום בעיה להמשיך ללכת עד שעה שבע בערב, ורק אז להחליט להתחיל לחפש מקום להציב בו את האוהל. השמש תשקע רק בתשע. כך גם המונגולים מודעים לעובדה זו, ואינם ממהרים להשכים קום. קבענו עם המדריך בשעת בוקר לא-מוקדמת מדיי. עד שארזנו את הכל והעמסנו את הציוד, והתקפלנו (בנוסף לעוד איזו בעיה לוגיסטית שעיכבה אותנו) הגיעה כבר שעת צהריים. שיירתנו יצאה לדרך. שמונה סוסים סה"כ: חמישה שלנו, שני מדריכים וסוס משא.
ביום הראשון יצאנו מחטגל צפונה. מכיוון שחופה של העיירה חסום מצפון ע"י מצוק היורד לאגם, הדרך מתעקלת מערבה ועוקפת את המצוק בעיקוף רחב, עד שחוזרת חזרה אל האגם. הדרך שלאורך האגם מסומנת לכל אורכה בסימון של צבע ירוק על גזעי העצים. את האוהלים הקמנו בסוף היום באיזו קרחת יער – ככל הנראה מקום שנהוג לעצור בו בדר"כ בטיולים בסביבה – קצת לפני שהדרך חוזרת שוב אל האגם.
11/8
במהלך היום השני לרכיבה המשכנו עם הדרך הראשית לאורך האגם. בין האגם לבין היער היה רוב הזמן שטח פתוח רחב, המתאים לרעיית עדרים ולדהירות. לאורך האגם ישנם מדיי פעם אתרי נופש לתיירים, ובסה"כ עוברים בה הרבה אנשים, בין אם על סוסים או רכבים. לקראת סוף היום חתכנו מדרך האגם מערבה אל עבר רכס ההרים, שם התמקמנו.
12/8
ביום הרכיבה השלישי המשכנו ללכת לאורך הגיא העולה מערבה אל עבר הר "אִיךְ" (Иx). עלינו עם הסוסים עד לאוכף, שם ניתן להביט אחורה ולראות הגיא שממנו באנו יורד עד לאגם שנפרש מאחוריו. מהאוכף, אשר נמצא בכתפו של ההר, ירדנו לנחל בכיוון צפון, והמשכנו בו עד סוף היום.
13/8
המשכנו בתוך הנחל עוד קצת עד שהתחבר אל נחל רחב. המשכנו עוד קצת במעלה הנחל הרחב (מערבה), עד שהגענו אל המקום בו דרכינו תפרדנה. שלושתנו המשכנו ברגל צפונה. הדרך אל העיירה רנצ'ין, כפי שנאמר לנו, צפוייה להמשך שלושה ימים. פנינו לפיצול הצפוני של הנחל, בעוד שני חברינו ממשיכים עם מערבה להמשך דרכם חזרה לחטגל. הלכנו צפונה במעלה הנחל הרחב עד שהגענו אל מעבר ההרים, ממנו יורדים אל הנחל הזורם מערבה, אל עמק דרח'דין. המשכנו בנחל הזה עד שהתקרב זמן החשיכה ומצאנו לנו מקום עם זרימה קטנה של מים להעביר בו את הלילה.
14/8
גם הבוקר המשכנו בתוך אותו הנחל. זרימת המים חסמה פעמים רבות את התקדמותנו, ופעם אחר פעם נאלצנו לחלוץ את נעלינו ולטבול במים הקפואים והמסולעים ע"מ לחצותם (סנדלים ומקל הליכה עושים את העבודה הרבה יותר פשוטה ומהירה). בשלב מסויים הנחל יוצא אל מחוץ לרכס – זוהי תחילתו של עמק דרח'דין. בתחילה קשה להבחין שנמצאים בתוך העמק. השביל פונה ימינה אל מחוץ לערוץ הנחל, ומתרחק ממנו בהדרגתיות. הדרך ממשיכה צפון-מערבה דרך יערות, ובשלב מסויים אדמה בוצית וביצות (יתושים...), ואז חוזרת שוב לאזור מיוער. רק כשיוצאים מהיער ניתן להבחין שנמצאים בתוך העמק. עשב ירוק מנוקד בגרים (אוהלים מונגוליים), שמיים שהיו כחולים כמעט תמיד, והרים אפורים ברקע – בדיוק כמו שמדמיינים את מונגוליה. העיירה רנצ'ין עדיין לא נראתה, היא הוסתרה מאחורי אחת הגבעות, אך הבנו שאנחנו לא רחוקים, והתמקמנו באמצע העמק בשעה יחסית מוקדמת.
15/8
הדרך עולה אל הגבעה אשר נמצאת מדרום-מזרח לעיירה. מהאוכף, המסומן בדגלים, מתחילה הירידה המיוערת (מפנה צפוני). כשיוצאים מהיער ניתן להבחין בעיירה. האוכף מסמן גם צומת דרכים: מכאן מתחילה הדרך הישירה מזרחה אל אגם חובסגול (דרך מעבר ג'יגליגין), אותה בחרנו בדרך חזרה. התקדמנו היום בעצלתיים, וקיימנו מספר הפסקות ארוכות בטרם הגענו לרנצ'ין בשעת צהריים.
המקום לא גדול במיוחד, אך יש בו חנויות מכולת רבות וניתן להתארגן ממנו להמשך הטיול. ישנם גם שני בנקים מקומיים, אך אל תצפו מהם ליותר מדיי. האכסנייה היחידה ככל הנראה היא Saridag Inn, בה החלטנו ללון (ניתן גם לישון באוהלים בפאתי העיירה למי שמתעקש). בסמוך לה נמצאת תחנת דלק וניתן למלא בנזין.
כעת ,מכשהגענו אל העיירה, היה עלינו למצוא דרך להגיע אל העיירה הבאה בדרך צפונה – Tsaganuur. משמעות השם צָגָנוּר היא "אגם לבן" (לא להתבלבל עם האגם הלבן היותר מפורסם במרכז מונגוליה. שמות חוזרים על עצמם...), אך שמו של האגם אשר היא שוכנת לגדותו המערבית הוא למעשה Dood nuur. הזמן שלוקח להגיע מרנצ'ין לצגנור: יום אחד של רכיבה, יומיים ברגל.
מכיוון שאנחנו במונגוליה, חיפשנו סוסים. שאלנו באכסנייה. היה שם מדריך אחד שלא היה פנוי, אבל הוא הציע לנו חבר שלו בתור מדריך. לא הייתה אופציה אחרת, אז הסכמנו. מכיוון שאותו חבר לא היה מדריך מנוסה, ולא בקיא בעינייני התיירות, המחיר יצא כמעט חצי ממחיר רגיל. סיכמנו שנצא מחר בבוקר למשך שלושה ימים עד שנגיע לשבט האיילים.
16/8
בבוקר בושש הבחור להגיע. וכשהגיע עם חמשת הסוסים (לשלושתינו + ציוד + מדריך) לקראת הצהריים, היה חסר לו אוכף אחד... וכך בוזבזו להן עוד מספר שעות בעוד הוא מסתובב ברחבי העיירה בנסיונות לחפש אוכף. הבנו שהיום כבר לא נגיע לצגנור. לבסוף כשהסוסים כבר היו מוכנים רכבנו רק כמה קילומטרים עד למחנה האוהלים של משפחת ה"מדריך", הנמצא בסמוך לעיירה, ונשארנו ללון שם. אמנם לא מה שתיכננו, אבל היה דווקא דיי נחמד.
17/8
הדרך מרנצ'ין לצגנור די פשוטה: עוקבים אחר קו המתח המחבר בין שתי העיירות (לכיוון צפון מערב. ודאו עם המקומיים שאתם עוקבים אחר הכבל הנכון) עד שמגיעים לנהר הזורם בחלקו המערבי של העמק. הדרך לחצות את הנהר היא בעזרת רפסודה. הרפסודה נמצאת צפונה יותר למקום בו חוצה קו-החשמל את הנהר, והיא גדולה מספיק בשביל לשאת בני-אדם, סוסים וגם מכונית. המחיר לעבור הוא שקלים בודדים, מכונית עולה יותר. אחרי שחוצים את הנהר ממשיכים מערבה, עוברים רכס קטן, ואחריו ניתן להבחין באגם. הדרך מובילה אל קצהו הדרומי של האגם, ומשם ממשיכים בצדו המערבי עד לצגנור.
לא אלאה אתכם בבעיות שהיו לנו עם אותו מדריך, אך בסופו של יום הודענו לו יפה שאנחנו לא ממשיכים יותר. שילמנו לו ונפרדנו לשלום.
חלק גדול מתושבי צגנור לא גרים בעיירה עצמה, אלא בגרים או בבתי-עץ מעט מחוץ לה. הגענו אל ביתה של אישה בשם טוּמְנֶה. היא בעלת גסטהאוס שנמצא במרכז העיירה, והיא אולי היחידה במקום שדוברת אנגלית. פגשנו שם זוג ישראלים ששהו שם כבר כמה ימים בעוד הם מחכים למדריך סוסים שיהיה פנוי. זה היה כבר לקראת סוף הקיץ, בתקופה בה אנשים מתחילים לקצור אוכל בשביל העדרים על-מנת להתכונן לחורף הקשה, ולכן רוב האנשים עסוקים במלאכה זו.
בבוקר למחרת בכל אופן, כבר נמצא מדריך סוסים לחמישתינו.
18/8
בגדול ישנם שני שבטים באזור (המזרחיים והמערביים), וכדאי להתייעץ עם המקומיים בצגנור על-מנת להתעדכן במיקומם ולאן כדאי ללכת.
חשבנו שהדרך אל המקום בו שוכנים רועי האיילים תקח לפחות יומיים. אך אחה"צ של אותו יום זיהינו מולנו אוהלים שונים מאוהלי הגֶר המוגוליים הטיפוסיים. היו אלה אוהלי טיפי, ולידם הסתובבו חיות מוזרות, אשר התבררו כאיילים כשהתקרבנו אליהם. הגענו מהר יותר ממה שחשבנו... גם הם כבר התחילו בתהליך הנדידה לקראת סוף הקיץ, ולמעשה לא כל השבט נכח במחנה. לנו בכל אופן, זה היה מספיק טוב.
נאמר לנו שלמחרת בלילה יתקיים טקס שאמני. ישנם מספר מועדים בחודש לטקסים אלה, אחד מהם הוא שלושה ימים לאחר ירח מלא. למען האמת, קשה לי לומר אם אותו טקס היה מתקיים בכל מקרה, או שהחליטו לקיים אותו בגללנו, ולמען ההצגה לתיירים.
19/8
החלטנו להשאר היום באזור המחנה. תיקשרנו קצת עם המקומיים, והעברנו את הזמן עם שני המדריכים שלנו. בשלב מסויים נתנו לנו לעשות סיבוב על האיילים תמורת סכום זעום לכל אחד. רכיבה על אייל היא חוויה שלעולם לא חשבתי שאתנסה בה...
בערב, לאחר לאחר הקידוש, ניתפננו אל הטקס השאמני. המדריכים שלנו היו אלה שקישרו בינינו לבין עורך הטקס. והסבירו לנו לפני כן איך להתכונן. ביקשו מאיתנו שנכין "מנחות" צלחת שסידרנו בתוכה כמה עוגיות וממתקים, ואיך לא גם כמה שטרות...
נכנסנו לאוהל וההכנות לטקס התחילו. השאמן הגדול התכסה בלבוש סרטי הבד שלו בעוד הוא מבשם עצמו בעשן של ענף אורן שרוף, והכין את התוף. הטקס התחיל בתיפופים ובחזרה על מנטרה בלתי-מובנית, שבשלב מסויים הפכו לטראנס. שני מונגולים חסונים עמדו לצידי השאמן בזמן ששהה בטראנס התיפופים, ותמכו בו בכל פעם שמעד. הטראנס נמשך זמן דיי ארוך, במהלכו נקראו מספר אנשים להגיע אל השאמן על-מנת שהרוחות יוכלו לחוות את דעתן על אותו אדם. בזמן הטראנס השאמן מקשיב לרוחות ועושה מה שהן אומרות לו. בסוף הטראנס השאמן היה מותש לגמרי, והנוכחים התכבדו מהמנחות שהגשנו קודם. הוא הבטיח שלמחרת בבוקר הוא יכתוב פתק לכל אחד מהנוכחים בטקס ובו יתאר לו מה אמרו עליו הרוחות.
20/8
התארגנו לעזוב את מחנה האיילים ולחזור בחזרה לצגנור. נפרדנו מהשאמן, והוא קיים את הבטחתו וכתב לכל אחד מאיתנו פתק (בשפה המונגולית. לתרגום נאלץ להמתין...) בצירוף כרטיס ביקור שגרם לי גיחוך: "D. Ganzurik – Shaman" אפילו כתובת מייל הייתה שם...
עלינו על הסוסים ועשינו את אותה הדרך בחזרה לצגנור. הגענו לגסטהאוס אחר הצהריים ונפרדנו לשלום מהמדריכים הנחמדים. טומנה, בעלת הגסטהאוס דוברת האנגלית, תירגמה לנו את הכתוב. לי היה כתוב שעליי להמעיט בריכולים, להמנע מויכוחים ולשלוט בעצמי – אין לי מושג איך הוא הגיע למסקנה הזו דווקא... לשי נכתב שהרוחות כועסות עליו כי הוא טימא את הנהר...
21/8
עכשיו היה על שלושתנו למצוא דרך לחזור בחזרה לחטגל, שם השארנו חלק מהציוד שלנו לפני צאתנו. אפשרויות התחבורה הציבורית באזור לא כל-כך קיימות. ניתן למצוא וואנים שנוסעים למורון או לאולן-בטאר מדיי פעם, אך לא היה מענה לחטגל. לבסוף מצאנו (בזכות טומנה) טרמפ על אופנועים בחזרה לרנצ'ין. יצאנו אחה"צ בגשם שוטף, מכוסים במעילי גשם, רכובים כל אחד משלושתנו על גבי אופנוע.
הגענו רטובים בחזרה לאכסנייה ברנצ'ין.
22/8
הבנו שאת הדרך לחטגל נאלץ לעשות ככל הנראה ברגל, אם אנחנו לא רוצים לשלם יותר מדיי. ולמען האמת, לא הייתה לנו כל בעיה להמשיך עם הטיול. אך הפעם החלטנו לא לחזור בדיוק דרך אותה הדרך ממנה הגענו לראשונה (מדרום מזרח), אלא ללכת ישר מזרחה אל מעבר ההרים Djiglegiin (נקרא לו בקיצור ג'יגליג). לאחר שחוצים את מעבר ההרים הזה יורדים ישר אל חוף אגם חופסגול. הערכנו שייקח לנו שלושה ימים להגיע לשם. משהו גרם לנו לחשוב שיהיה שם כפר...
באותו יום יצאנו מעמק דרחאדין מזרחה והגענו לפאתי הרכס המפריד בינו לבין אגם חופסגול.
23/8
בבוקר המשיך עדיין לרדת הגשם שירד עלינו כל הלילה – מה שאילץ אותנו להתעכב לקראת היציאה לדרך. הדרך הייתה דיי מפרכת, ואף היה בה אתגר ניווטי מסויים, אך לא רציני יותר מדיי. בסוף היום חנינו למרגלות הגיא העולה למעבר ג'יגליג.
24/8
הלילה האחרון היה קר במיוחד, ובבוקר היה הכל מכוסה בכפור. מעבר ג'יגליג כבר לא היה רחוק. עלינו, ומשם ירדנו לכיוון האגם. כשהגענו לחוף גילינו שהכפר ג'יגליג אינו אלא שני בתים, ושאין שום דרך לרכב ממנו והלאה. האישה שאירחה אותנו בביתה אישרה לנו שאין סיכוי למצוא טרמפ. בעלה הציע לנו סוסים, אך דרש סכום גבוה מדיי. הבנו שההליכה טרם נגמרה, ושנאלץ להמשיך להעביר לפחות עוד לילה אחד בשטח עד שנגיע למקום מיושב. קיווינו מאוד שזה יקרה. לא נשאר לנו הרבה אוכל... התחלנו ללכת דרומה לאורך האגם.
25/8
במהלך היום המשכנו ללכת עוד דרומה, לא מוותרים על מקלחת צהריים באגם, עד שלבסוף התחברנו עם דרך עפר שירדה מההרים והמשיכה דרומה עד לחטגל. את הטרמפ הראשון לקחנו עם רכב של כמה תיירים שהסיע אותנו עד לאיזה כפר נופש ליד האגם. השני כבר היה רכב מקומי שלקח אותנו עד חטגל...
ובכך הגיע אל סיומו טיול בן שבועיים מאגם חופסגול, דרך עמק דרחאדין, אל רועי האיילים שבטייגה הסיבירית ובחזרה...

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של moshe_e?

הפוסט הבא ›
עמק המוסטנג – נפאל
עמק המוסטנג – נפאל
מתוך הבלוג של moshe_e
01-01-2012
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
תכנון יעיל של טיול במונגוליה וסיביר
תכנון יעיל של טיול במונגוליה וסיביר
מתוך הבלוג של moshe_e
01-01-2012
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של moshe_e »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לימת חובסו גול

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×