הטיול הגדול לניו זילנד

תמונה ראשית עבור: הטיול הגדול לניו זילנד - תמונת קאבר
Abel Tasman

אז אחרי הבלוג על ברזיל ומלטה החלטתי להמשיך במסורת של תיעוד הטיולים (בעיקר בשביל עצמנו), ולהלן פירוט הטיול שעשינו בניו זילנד.

בסף הכל היינו כמעט 4 שבועות, גם באי הצפוני וגם באי הדרומי. המטרה של הבלוג היא בעיקר לתת מידע לאחרים שיבחרו לנסוע לשם עם ילדים וכן לעזור בבניית מסלולים. האתגר הכי גדול בלתכנן טיול ארוך (בעיקר עם ילדים), זה להעריך כמה זמן דברים ייקחו, עלויות, רעיונות למקומות וכו'.

אז לכל המתעניינים, וגם סתם למי שמציץ בתמונות, ניסיתי לפרט כמה שיותר ולהתמקד בעובדות האובייקטיביות - בסופו של דבר לכל אחד יש סגנון והעדפות שונות.

הערות כלליות

  1. עלות המחייה בניו זילנד לא מאד גבוהה (או כמו שאנחנו אמרנו – בישראל פשוט מאד יקר) – האוכל יותר זול מאשר בארץ (בסופרמרקט וכן במסעדות) וכן הלינה (עלות ממוצעת של לילה עלתה לנו משהו כמו 600 שקל למשפחה תמורת יחידה די גדולה במוטלים, שלרוב כללה שני חדרי שינה, מטבחון מאובזר וסלון).
    החלק היקר בניו זילנד הוא האטרקציות, אבל מצד שני אין הרבה, כי יש הרבה טבע ומסלולים, וכל כניסה לשמורה (בהנחה שלא ישנים בה) היא ללא עלות.
    סך כל הטיול עלה כ-66 אלף ₪. בהתחשב בעובדה שהיינו קרוב ל-4 שבועות בניו זילנד, טיסות ל-5 אנשים ואטרקציות, ולא ויתרנו על דברים שרצינו לעשות, המחיר הינו סביר. תמיד אפשר להוציא פחות (עניין של תיעדוף) או יותר.
    בגדול ההוצאות התחלקו כדלקמן (ל-5 אנשים):
    - טיסות (כולל עצירה בהונג קונג ל-4 ימים בחזור): 24.5 אלף שקל
    - השכרת רכב + ביטוח + החזרה במקום שונה: 3500 שקל
    - בתי מלון: 15.5 אלף שקל
    - אטרקציות: 7000 שקל
    - דלק, חנייה וכו': 2500 שקל
    - אוכל (מסעדות, סופרים): 8000 שקל
  2. כמעט בכל מקום (בין אם זה תחילת מסלול טיול, סופר, גן שעשועים או כל מבנה ציבור) ישנם שירותים ציבוריים. בכולם תמיד היה נייר טואלט ורובם היו ממש נקיים. בכלל, מאד נקי בניו זילנד.
  3. גן עדן לחולי צליאק – בכל מסעדה שהגענו אליה תמיד היו מסומנות אופציות למנות ללא גלוטן. בכלל, נראה שיש הרבה רגישות לנושא האלרגיות והרגישות למזון. בסופרים יש מחלקה שלמה של מוצרי מזון ללא גלוטן, אלרגיות וכו'.
  4. כל שמורת טבע מסומנת ומשולטת בצורה מאד ברורה כולל אפשרויות המסלולים בשמורה ואורך המסלול (בק"מ ובדקות/שעות).
  5. ישנם אתרי אינטרנט בהם אפשר למצוא כרטיסים בהנחה, קופונים וכו'. שווה לעשות חיפוש באינטרנט לפני ולבדוק את האופציות. לא תמיד זה משתלם, אבל שווה בדיקה.
  6. אנחנו בחרנו להתנייד במכונית ולישון במוטלים. אבל הרבה מאד משפחות בוחרות באופציה של טיול בקרוואן. אין ספק שהתשתית בניו זילנד לקרוואנים נחשבת אחת מהטובות – מעבר לחניונים הרבים, אפשר גם כמעט בכל מקום להחליט לעצור. בכל מקרה, זה עניין אישי וכל אחד בוחר במה שמתאים למשפחתו. אנחנו העדפנו את אופציית השכרת הרכב ולינה במוטלים. הלוגיסטיקה היא כמובן שונה.

יום רביעי, 25.9.19 - יוצאים לדרך

יוצאים מהבית בתשע בבוקר - יחד עם הפקקים זה אמור לתת לנו קרוב לשלוש שעות בשדה. השדה אמנם לא עמוס אבל יש תור בצ׳ק אין. בסופו של דבר עולים על הטיסה למוסקבה, אשר יוצאת (יחסית) בזמן.

במוסקבה אנחנו אמורים לעבור טרמינל. זה דורש מעבר של בטחון וחתימה על הבורדינג. התור נוראי - מלא אנשים וחוסר יעילות נוראי. אנחנו צולחים את זה ומגיעים בסופו של דבר לדיוטי פרי. ההליכה עד לשער העלייה למטוס לוקחת כעשרים דקות. בסוף נשארה לנו איזה רבע שעה עד שהשער של הטיסה נפתח. לא היה שרוול למטוס, אבל תוך כמה דקות אנחנו כבר יושבים במטוס.

נוחתים בהונג קונג, שם הזמנו חדר במלון בשדה. יש לנו תשע שעות עד הטיסה הבאה והשהייה במלון מאפשרת לנו לעשות מקלחת ולהשלים קצת שעות שינה. אנחנו קופצים גם למקדולנד'ס בשדה ואוכלים צהריים.

הטיסה למלבורן יוצאת ב-19:20. טיסה של מעל תשע שעות. המטוס של Qantas לא רע - מערכת מולטימדיה יותר טובה משל אירופלוט ואוכל יותר טוב, אם כי הילדים עדיין מקטרים שהאוכל זוועתי.

חלקנו מצליחים לתפוס כמה שעות תנומה (אני בעזרת כדור שינה), וקצת לפני שמונה בוקר שעון אוסטרליה אנחנו כבר נוחתים. הפעם יש לנו קונקשיין של ארבע שעות. איכשהו אנחנו מצליחים להעביר את הזמן עם עייפות שלנו ושל הילדים, עד שמתחילים לעלות למטוס שייקח אותנו סוף כל סוף לניו זילנד. גם בטיסה הזאת חלקנו מצליחים לתפוס קצת שינה עד אשר בשעה 17:45 אנחנו נוחתים סוף סוף באוקלנד, ניו זילנד.

מחכים למזוודות שמגיעות כולן (ונושמים לרווחה), וממשיכים אל עבר ביקורת הדרכונים. הכל הולך די מהר, כי אין תור בכלל. אחר כך אנחנו מצהירים שלא הבאנו איתנו שום מאכל (כמו פירות, ירקות וכו׳) והתיקים והמזוודות עוברים שיקוף (לא בטחוני אם כי מזוני). רגע לפני היציאה כלב נחייה מרחרח את תיק הגב שלנו, ואנחנו נעצרים לבדיקה יסודית. חשבנו שזה בגלל התפוח שהיה בתיק כמה שעות קודם, אבל יש מצב שזה בגלל הורמון הגדילה שנמצא בדרך כלל במקרר וסופג כנראה ריחות אוכל (או זה מה שלפחות אומרים לנו שם).

מחכים לשאטל של חברת ההשכרה (Aerodrive – הזמנה דרך RentalCars) שיבוא לקחת אותנו, ולבסוף בסביבות שמונה בערב אנחנו מקבלים את הרכב שלנו. משם ישירות למלון .Quality Hotel Parnell בשל העייפות וחוסר החשק לחפש משהו אחר, אנחנו הולכים למסעדה של המלון לאכול ארוחת ערב. סך הכל לא רע - המבורגרים, פיצה, פסטה וקינוחים.

יום שבת 28.9.19- אוקלנד

קמנו יחסית מאוחר - מיכי הלך לסופר לקנות מצרכים לארוחת בוקר ב-countdown (אחת מרשתות הסופרים בניו זילנד). ארזנו ויצאנו ל-Sky Tower. יום קודם ראינו שאם קונים כרטיסים באתר אינטרנט של המקום, יש אפשרות להנחה של 20%. זה כלל גם כרטיס משפחתי (שנועד לזוג +2 ילדים). הוספנו כרטיס לילד ואחרי הנחה הכל יצא 68$. אחרי שעלינו לשתי הקומות, הצטלמנו והתרשמנו מהנוף, חזרנו לאוטו, אותו חנינו בחניון של המקום. עלות החנייה היתה 20.5$.

משם נסענו להר עדן (Mount Eden) - הר געש לא פעיל. ירוק כולו. הגענו עם האוטו הכי קרוב לפסגה. עשינו סיבוב קצר, צילמנו וחזרנו לאוטו. הכיוון היה Whitianga (שאת שמה יש להגות בפ' רפה היות ו-WH נהגה ככה בניו זילנד). בדרך עצרנו לאכול בפפקורה במקום שנקרא .Stampede האוכל היה לא רע אבל חיכינו המון זמן למנות. אחרי האוכל נסענו למלון Beachside Resort, הנמצא ב-Whitianga. שני לילות במחיר של 401$. מעין דירה עם סלון, מטבחון וחדר להורים. הילדים ישנו בסלון.

יום ראשון, 29.9.19 - מתחילים לראות טבע

מסתבר שישנו שעה פחות, כי בלילה עברו לשעון קיץ בניו זילנד. שמחנו שזה ייתן לנו עוד שעת אור. רשמית הקיץ מתחיל...

יצאנו לא מוקדם מאד למקום הנקרא Cathedral Cove - נקודה בה ישנו סלע בצורת קשת שנוצר ממי הים. כדי להגיע לנקודה ישנו מסלול של 2.5 ק״מ היוצא מהחנייה ואורך כ-45 דקות (אם לא עוצרים כל שנייה להצטלם). בסוף מגיעים לחוף הים, שם נמצאת הקשת. למזלנו היום היה ברובו שמשי כך שיכולנו ליהנות מההליכה. הטמפרטורות לא מאד גבוהות (עבורי בעיקר, כי הן סביב ה-17 מעלות), כך שזה עוד לא מזג אוויר המתאים לרחצה. בילינו קצת על החוף ואז חזרנו חזרה לאוטו. בדרך ל- Hot Water Beachעצרנו לאכול בדוכן של פיצות, ופיש אנד צ׳יפס. היה מאד טעים!

אחרי נסיעה של כ-25 דקות הגענו לחוף שנקראHot Water Beach - תופעה תרמית בה החוף הוא לשולי האוקיינוס, אבל כשחופרים בורות על החוף, המים חמים כמו מעיין ספא טבעי (יכולים להגיע עד ל-60 מעלות צלסיוס). הרבה אנשים מגיעים לשם עם בגדי ים ומנצלים את המקום כספא. הילדים נהנו לחפור ולעבור מבריכה לבריכה (הבורות השונים שאנשים חפרו). אתי חפירה לקחנו מהמלון בו ישנו. מומלץ להגיע כשעתיים לפני ועד כשעתיים אחרי נקודת השפל. חתכנו ברגע שהרוח התגברה והגשם שהתחיל לטפטף התחיל להציק.

בערב אכלנו במסעדה אשר הזמנו אליה מראש מקוםEnigma - בכל זאת היה ערב ראש השנה, ורצינו לאכול ארוחה קצת יותר חגיגית. בדיעבד לא היה ממש צורך להזמין מקום. האוכל היה סבבה.

יום שני, 30.9.19 - ההוביטון

קמנו בבוקר והכנו ארוחת בוקר גדולה יחסית - היום לפנינו כלל נסיעות לא קצרות ורצינו לוודא שהבטן מלאה כבר מתחילת היום.

עשינו צ׳ק אאוט ונסענו להוביטון - אתר הצילום של סרטי שר הטבעות וההוביט. התחזית היתה פסימית - גשם לאורך כל היום בכל האיזור בו נהיה.

הדרך מהמלון להוביטון ארכה כשעתיים וחצי, ולאורך כל הדרך הגשם לא פסק. כשהגענו לחנייה שמנו מעילים, ויצאנו מהאוטו בתקווה שהגשם לא יהרוס את הסיור במקום שהינו בשטח פתוח לגמרי.

למזלנו השמש התחילה לצאת, ולאורך כל הסיור שארך שעתיים, לא ירד גשם, מה שהפך את הסיור ליותר מהנה. הסיור מועבר ע״י מדריך המספר כמה עובדות מעניינות על המקום ועל הסרט. את הכרטיסים רכשנו כמה חודשים מראש דרך אתר האינטרנט כדי להזמין שעת סיור ספציפית (סיור יוצא כל 10 דקות), היות ותיכננו להגיע למקום ביום מסוים ולא היינו גמישים. העלות לכל המשפחה היתה 252$. בסוף הסיור עוצרים ב-Green Dragon Inn, שם מקבלים כוס בירה לכל אחד (הילדים מקבלים משקה לא אלכוהולי).

משם המשכנו למערות התולעים הזוהרות - Waitomo Glowworm Caves - כשבדרך עצרנו לאכול צהריים בעיירה קיימברידג׳ (כן, גם בניו זילנד יש עיירה שנקראת בשם זה). כרטיס למשפחה עולה $131 ועוד כרטיס לילד שלישי שעולה $18. מדובר בסיור בתוך מערת נטיפים כשבחלקו ישנן ״תולעים״ שבחושך נראות זוהרות. סוף הסיור הוא בתוך סירה ששטה במערה בחושך ובשקט.

בדיעבד הבנו שיש עוד מקומות בניו זילנד בהם ניתן לראות את התולעים הזוהרות, ואולי אפשר היה לוותר על המקום הספציפי הזה. בעיקר כי הרגשנו שהחוויה לא היתה מאד מרשימה, והמחיר היה יחסית לא זול.

משם נסענו למלון הבא שלנו בעיירה Rotorua, הנקרא Wyile Court Motor Lodge . שני לילות עלו 500$.

אחרי ששמנו את הדברים בחדר המלון, נסענו ל-Redwood treewalk הפתוח עד 22:00. מדובר בגשרים תלויים בין עצים כאשר בלילה תלויות מעין מנורות ודברים שמאירים בין העצים. חביב ביותר ואורך כ-40 דקות. מחיר למשפחה עם 3 ילדים הינו 79$.

אחרי הביקור עצרנו בדומינוס פיצה ואספנו פיצות אותן אכלנו בחדר במלון.

יום שלישי, 1.10.19 - רוטורואה

אחרי היום העמוס של אתמול, ביום הזה קמנו יותר מאוחר. נסענו ל-Wai-O-Tapu park, פארק עם מעיינות תרמיים. ב-10:15 בדיוק יש הצגה של הגייזר הנקרא.Lady Knox קנינו כרטיסים באינטרנט וכך נסענו ישר לגייזר הזה. אחר כך חזרנו עם האוטו לכניסה הראשית לפארק. עשינו את מסלול 1 ו-2 (יש אפשרות לעשות גם עוד אחד נוסף) - כולם מסלולים מעגליים המתחברים. רצינו לסיים בזמן כדי להספיק לאכול צהריים ולהגיע לכפר המאוריWhakarewarewa ב-14:00 כדי להגיע להופעה שם.

עצרנו לארוחה קטנה במקום הנקרא El Burrito - מעין פאסט פוד מקסיקני - מקום מאד נחמד עם בעלים מאד נחמדים (בחור מקסיקני) - טאקו ונאצוס (בלי גלוטן) או בוריטו עליהם אפשר להוסיף תוספות שבוחרים - מומלץ! היות והיינו מוגבלים בזמן זה היה מקום אידיאלי בשבילנו.

משם נסענו מייד לכפר המאורי. הגענו מהר לנקודה בה קונים כרטיסים, הראינו את האישור לקנייה באינטרנט ומייד נכנסנו לתוך הפארק היישר לתחילת המופע. את הכרטיסים רכשנו מראש באתר היות וזה כלל הנחה - כרטיס למשפחה עלה 100$.

המופע כלל הסבר קצר על הכפר ועל הריקודים/שירים, כולל הפעלה של הקהל. הילדים וגם אנחנו נהנינו.

מייד אחרי המופע (שארך כ-25 דקות) חיכינו במקום לתחילת הסיור בכפר. המדריכה, תושבת המקום, סיירה איתנו במקומות ספציפיים בכפר, הסבירה על המקום, המורשת וחלק מהמנהגים. היה נחמד מאד.

את הערב העברנו בחדר אחרי שרכשנו מוצרים לארוחת ערב בסופר הקרוב למלון (הפעם זה היה סופר של הרשת New World).

יום רביעי, 2.10.19 - טאופו

התכנון היה להגיע לטאופו (Taupo) ואפילו לעשות איזה מסלול באיזור ההר טונגרירו. אבל מזג האוויר לא היה לטובתנו - באיזור ירד שלג והתנאים לא התאימו לטיול באיזור. לכן עשינו שינוי קל - התחלנו את היום לא מוקדם מאד ונסענו לשמורה לא רחוק מ- Rotorura הנמצאת על הכביש המוביל לטאופו:Rainbow Mountain Reserve קיבלנו המלצה על המקום והיה נראה שזה מסלול המתאים למשפחות. מדובר במסלול שאינו מעגלי של 3 ק״מ לכל כיוון, שבסופו מגיעים לפסגת הר ממנה אפשר לתצפת על כל האיזור ולראות ממש 360 מעלות. בדיעבד - לא היה כל כך פשוט. הקטע האחרון (משהו כמו 300 מ׳ אחרונים) היה די תלול. ההלוך לקח לנו כשעתיים. הירידה חזרה לקחה קצת יותר משעה. בסופו של דבר כולם עמדו בגבורה במסלול למרות הקיטורים בדרך והרצון לחזור באמצע. התצפית למעלה היתה מאד מרשימה, אך העננות הכבדה קצת פגעה ביכולת ליהנות מהנוף ולצלם תמונות יפות.

אחרי שירדנו מההר, נסענו לטאופו לעצירה לארוחת צהריים. במקרה הגענו לאחת מהבורגריות הכי שוות בטאופו -Pauly's Diner המבורגר שווה ביותר (כולל אופציה לחמניה ללא גלוטן), אופציה לארוחת ילדים, שניצלים וקומבינציות של תוספות. מאד טעים ומאד מומלץ. מחיר להמבורגר רגיל - 11$.

אחרי ארוחת הצהריים עצרנו בiSite- - זה בעצם סוג של מודיעין תיירות - רצינו לבדוק אופציות למחרת (מבחינת מזג האוויר).

יום חמישי, 3.10.19 - אגם טאופו

את הבוקר התחלנו בשייט באגם טאופו. הזמנו יום קודם דרך Sail Fearless, והיה שייט מוצלח ביותר. הטמפרטורות אמנם היו נמוכות, אבל השמיים היו נקיים לגמרי מעננים והשמש זרחה. משקפי שמש, כובע צמר ופליז הם לגמרי מחזה מיוחד...

השייט ארך כשעתיים וחצי והגענו לנקודה בה רואים תחריט של דמות מאורית על אחד הסלעים. השייט היה רגוע ואמנם היו רגעים בהם הרוח קיררה אותנו מאד, אבל ביאכטה היו שמיכות חמות תחתיהן הצטופפנו.

אחרי השייט קפצנו לאכול במרכז העיר במקום הנקרא Best Kebabs - שווארמה תורכית בתוספת אורז או צ׳יפס. ענה על הצורך למשהו זריז.

אחרי ארוחת הצהריים הזריזה נסענו לאגםRotopounamu - מרחק של כ-50 דקות נסיעה מטאופו. נמצא בתוך שמורת טונגרירו אך במרגלות ההר, כך שפה מזג האוויר היה סביר. מדובר במסלול של 6.4 ק״מ מעגלי מסביב לאגם. חלק גדול מהמסלול הוא בתוך סבך יער כאשר יש קטעים שמגיעים לגדות האגם ממש כמו חוף ים. לנו לקח כשעתיים וחצי לעשות אותו אם כי אפשר יותר מהר כמובן.

מנקודה זאת נסענו למפלי Huka. נסענו רק לנקודת התצפית בלי לעשות מסלול. צילמנו כמה תמונות וחזרנו למלון אחרי עצירה בסופרמרקטPac'n Save ובתחנת דלק לתדלוק.

יום שישי, 4.10.19 - דרך העולם הנשכח

היום תוכנן ללא מעט שעות נסיעה. התחלנו בנסיעה לכיוון דרום מערב כאשר הרעיון היה להגיע להרTaranaki לעשות מסלול של גג שעה. הדרך לשם עברה בדרך מקסימה הנקראת Forgotten World Highway. דרך של כ-150 ק״מ בכביש מפותל שחלקו לא סלול, העוברת בנופים מרהיבים. התעכבנו קצת ביציאה (שכחנו את הורמון הגדילה בחדר והיינו צריכים לחזור למלון), וגם הדרך לא מאפשרת נסיעה במהירות גבוהה.

העצירה הראשונה לארוחת צהריים תוכננה ב- Whangamomona-עיירה ותיקה אשר הצהירה על עצמה כרפובליקה עצמאית לפני 30 שנה. בעיירה מלון אחד הכולל מסעדה שם עצרנו לאכול. המקום מקסים עם אווירה של פעם. מזג האוויר היה ממש כייפי, כך שאפשר היה לצלם תמונות יפות גם בדרך.

חשבנו להספיק לעשות מסלול למרגלות הר ה-Taranaki אבל ההתעכבויות בדרך לא איפשרו הרבה אופציות (היות והיינו עם ילדים והשקיעה היא בסביבות שבע ומשהו בערב). לכן עצרנו רק ב-Dawson Falls. עשינו מסלול שיורד למפלים, הצטלמנו וחזרנו לאוטו בשביל להמשיך לנסוע למקום הבא בו ישנו - עיר בשם Whanganui (זאת העיר היחידה שהשם שלה לא מבוטא עם פ׳ למרות שהשם מכיל את צמד האותיות Wh).

ישנו במוטל הנקרא Kings Court Motel - - המקום חביב, החדר בהחלט מתאים למשפחה עם שלושה ילדים (חדר עם 3 מיטות יחיד לילדים ובסלון מיטה זוגית, ובנוסף מטבחון די מאובזר עם שולחן ו-5 כיסאות לשם שינוי). עלות לילה היתה 185$.

יום שבת, 5.10.19 - בדרך לעיר הדרומי

יום של העברות - עוזבים את האי הצפוני ועוברים לדרומי. מ-Whanganui הנסיעה לוולינגטון למעבורת לוקחת כשעתיים וחצי. לא תיכננו להישאר בוולינגטון או להסתובב בה, אם כי היא נראית עיר חביבה. כן הספקנו להגיע ל- Victoria Mount Lookout - נקודה בה יש תצפית על כל העיר והמפרץ למטה. לצערנו מזג האוויר היה זוועתי - רוח, עננים, שמיים אפורים וקצת גשם, כך שאי אפשר היה ליהנות מהנוף. משם נסענו לעשות צ׳ק אין למעבורת אליה נכנסנו עם הרכב.

כרטיס למעבורת קנינו מראש על מנת לוודא שיש לנו מקום עם מכונית בתאריך שרצינו. יש לפחות שתי חברות של מעבורות. אנחנו בחרנו בInterislander- בעיקר בגלל השעה - ידענו שיש לנו נסיעה לא קצרה, אבל מצד שני לא רצינו להגיע למקום הבא מאוחר מדי. עלות כרטיס למשפחה והעברת מכונית גדולה היתה 374$.

הגענו חצי שעה לפני שהצ׳ק אין נסגר, נכנסנו עם המכונית, ואז אמרו לנו שנצטרך לחכות עד השעה 14:00. אפשר היה לצאת מהאוטו אבל חשבנו שאוטוטו נחנה את המכונית. בפועל - עד 14:20 ישבנו באוטו כי בחוץ ירד גשם והיה די קריר.

במעבורת יש מסעדה, פינה ג׳ימבורי לילדים קטנים, אולם קולנוע (ברכישת כרטיסים בנפרד) ושני סיפונים. הסיפון העליון מכיל סוג של מחלקה ראשונה (למי שקונה כרטיסים). אורך השייט הוא כ-3.5 שעות.

העצירה הראשונה באי הדרומי היתה בעיר נלסון (Nelson), שם גם ישנו. מרחק נסיעה של כשעתיים מהנקודה בה המעבורת עוצר - Picton.

המקום שישנו בו נקרא Asure Fountain resort. משום מה, וזאת פעם ראשונה שקרה לנו כזה מקרה - ההזמנה שלנו לא היתה מעודכנת. הבעלים, איש מבוגר ונחמד נתן לנו להיות לילה אחד בחדר משפחה ובלילה השני אמר שייתכן שנעבור לשני חדרים נפרדים. מבאס – אבל לא ממש היתה אופציה יותר טובה. עלות לשני לילות היתה 530$.

יום ראשון, 6.10.19 - Abel Tasman

היום הוקדש לפארק הימי הלאומי Abel Tasman. מדובר בפארק ימי, כאשר המעבר ממקומות מתבצע בעזרת Taxi Boat. אפשר להגיע לנקודות מהן יוצאים למסלולים ואז לחזור עם מונית ימית. אפשר גם להיעזר בחברות המוציאות סיורים או נותנות שירותי הסעה והמלצות לטיולים. אנחנו הזמנו מקומות באתר של חברה הנקראת Wilson . במעבורת היה גם מגזין עם פרסומת שלהם שנתן לנו הנחה של 10% בהזמנה דרך האתר.

קשה להמליץ על מסלול מסויים - תלוי בכמה זמן רוצים לטייל, מזג האוויר וכו׳. בקיץ אפשר גם להיכנס למים ולשחות. אנחנו אמנם זכינו ליום שמשי לגמרי, אבל עם טמפרטורות נמוכות. אפשר גם לקחת סירת קייאק ולשוט באיזור. כאמור, מקום יפיפיה עם הרבה אפשרויות.

שווה לדעת שהעליה לאונייה/סירה מתבצעת כשהרגליים נכנסות למים - לא היינו מוכנים לזה, אבל חוץ ממים קפואים זה לא היה כזה נורא - הורדנו נעליים וגרביים והפשלנו מכנסיים.

אנחנו ירדנו בתחנה שנקראת Melands Beach. מחיר הכרטיס הוא לפי התחנה בה יורדים (אורך המסלול). עשינו מסלול רגלי שעבר ביער ואז ירד לחוף וחזרנו לנקודת המוצא. כשהסירה הגיעה בשעה היעודה, עלינו עליה ובעצירה הראשונה ירדנו שוב ל-45 דקות עצירה על חוף. מזג האוויר היה שמשי ויכולנו ליהנות מהשקט והנוף. אחרי 45 דקות הסירה העלתה את הנוסעים וחזרנו לנקודה ממנה יצאנו בבוקר. אכלנו ארוחת צהריים קלה ב-Gone Burgers - מעין דוכן אוכל המגיש המבורגרים, פיצות וכו׳. אחרי ארוחת הצהריים הילדים שיחקו בגן שעשועים שהיה לא רחוק, ואז חזרנו למלון לעשות כביסות – מכונת הכביסה לא ממש עמדה בכמות שהיתה לנו וגם המייבש לא הצליח לייבש הכל. בסוף פיצלנו את הכביסה לשתיים והשתמשנו במייבש הגדול של בעל המקום (בתמורה ל-10$ נוספים).

יום שני, 7.10.19 - בדרך לקאיקורה

למעט הנסיעה לקאיקורה (Kaikoura), לא תיכננו משהו ליום זה. אחרי כמה ימים עמוסים ונסיעות ארוכות, ורגע לפני יום כיפור, לקחנו את היום באיזי. עשינו עצירה קצרה במתחם עם יקב וטעימות (באיזור Marlborough) – היה נראה שלילדים יהיה יותר מה לעשות שם, אבל לא ממש. אנחנו עשינו טעימות יין (5 טעימות עבור 5$) והמשכנו הלאה.

קצת לפני קאיקורה עצרנו במושבת כלבי ים עליה צפינו מגשר – בעבר היה מסלול קצר שהוביל למפלים בהם אפשר היה לראות כלבי ים ותינוקות של כלבי ים, אך מאז רעידת האדמה ב-2016 המקום סגור, אך לפני כשנה המקום הספציפי בו עצרנו (Ohau Point Lookout) נפתח, וממנו אפשר לצפות בכלבי ים.

הגענו למלון (Admiral Court Motel, עלות ל-3 לילות היתה 885$), אכלנו משהו קל, ואז קפצנו לסופר להצטייד בדברים לפני יום כיפור. אחר כך יצאנו לארוחת ערב במסעדה-בר במרכז העיירה הנקראת The Whaler.

את היום סיימנו מוקדם, כי למחרת היינו אמורים לקום מוקדם על מנת להגיע לצפייה בלווייתנים.

יום שלישי, ערב יום כיפור 8.10.19 - פוטנציאל ללוויתנים וכלבי ים

יצאנו על הבוקר (7 בבוקר) לנסות ולצפות בלווייתנים. את השייט הזה הזמנו מראש היות וראינו שנשארה רק שעה אחת אופציונלית לשייט והיינו מוגבלים בגלל יום כיפור. כך יצא שלקחנו את השייט שיצא ב-7:45.

מראש הצטיידנו בכדורים למניעת בחילות (אחרי החוויה בדרום אפריקה) והשייט עבר ללא הקאות. עם זאת לוויתנים לא ראינו - ראינו דולפינים ואלבטרוס אך לצערנו לא לוויתנים. מאחר ולא ראינו אותם קיבלנו החזר של 80% משווי הכרטיס.

חזרנו לחדר לבראנצ׳ ואחר כך הלכנו מהמלון שלנו עד ל-Seal Colony הנמצאת בקצה המפרץ (מרחק של כ-1.5 ק"מ מאיפה שישנו). ראינו כמה כלבי ים וחזרנו באותה דרך למלון. בדרך עצרנו לגלידה בדוכן שהיה לאורך החוף. חזרנו לחדר למנוחה עד לארוחה המפסקת אותה עשינו במסעדה שהיתה מול המלון - The Pier.

יום רביעי, 9.10.19 - יום כיפור

ביום כיפור אנחנו עוצרים הכל, צמים ולא עושים פעילות. את הארוחה אחרי הצום עשינו שוב באותה מסעדה בה אכלנו אתמול - גם היתה ממש ממול למלון וגם היה טעים. הפעם גם פינקנו את הילדים בגלידת ילדים (בגודל שלא היה מבייש מנה רגילה) ואני אכלתי פבלובה.

יום חמישי, 10.10.19 - סלעי פנקייק

הכיוון היום הוא החוף המערבי. חלק מהדרך אנחנו נוסעים באותה דרך בה נסענו בהלוך. עושים עצירה ב-Nelson Lakes. רצינו לעשות מסלול קצר - התחלנו מסלול של כשעה וחצי סביב האגם אבל הגשם פשוט לא פסק והחלטנו לחזור חזרה - לא היתה הרבה הנאה מהליכה בגשם עם נופים של עננות ואפור.

צהריים אכלנו ב-Alpine Lodge - גם פה המנות היו גדולות וטעימות.

משם המשכנו לנקודה של סלעי הפנקייק (Punakaiki Pancake Rock) - עצירה של כחצי שעה בה אפשר לראות סלעים בצורה של מגדלי פנקייקים. למזלנו הגשם פסק. היה קצת קריר אבל בלי גשם אפשר היה לראות את הנוף.

משם המרחק למלון ב-Greymouth היה כ-40 דקות - נסענו ל-Scenicland motel. עלות ל-2 לילות היתה כ-420$.

יום שישי, 11.10.19 - שאנטי טאון

בגלל מזג האוויר חיפשנו משהו קליל. נסענו ל-Shantytown - שיחזור של עיר מהמאה ה-19 שגרו בה מחפשי זהב. ישנו כרטיס כניסה משפחתי המאפשר גם חיפוש זהב שעולה 99$. להפתעתנו ולשמחת הילדים היה עלון הסבר בעברית.

במקום ישנם מבנים של דואר, בית חולים, חנויות וכו׳ עם שיחזור יפה של הדברים. בנוסף הכניסה כוללת נסיעה קצרה ברכבת עם קטר קיטור - נסיעה של כ-10 דקות עד למקום בו אפשר לבצע חיפוש זהב - ממש כמו פעם.

המקום בהחלט חביב ולמרות שתיכננו את הזמנים לפי הזמנים של הרכבת, היתה להם בעיה עם הקיטור ובמקום לצאת לנסיעה ב-9:45 הרכבת יצאה רק ב10:45. יש במקום כמה כמה מתקנים לילדים ואומגה כך שהילדים מאד נהנו במקום.

אחר כך נסענו ל-Arthur's pass -במקור רצינו לעשות שם מסלול אבל הצפי של מזג האוויר היה שלג. אז החלטנו לנסוע בכל זאת וליהנות מהדרך (שהיתה מאד יפה) ולאכול שם ארוחת צהריים. אכלנו במקום היחיד שם בערך - Wobbly - יקר אבל טעים.

חזרנו לעיר ואז נסענו למבשלת בירה Monteith - החלטנו שהילדים ישתעממו, ולכן הקפצנו אותם למלון שהיה שתי דקות משם, ואנחנו נשארנו לסיור שארך כמעט שעה ובסופו קיבלנו 4 טעימות של בירה (כוסות של 200 מ״ל).

בערב קפצנו לסניף New World שהיה צמוד למלון - שם גם גילינו שיש כרטיס לתיירים המאפשר 10% בקנייה בסניפי New World - חבל שכבר עבר חצי טיול...

צמוד לסופר היה גם סניף של דומינוס - הזמנו פיצות (ולחם שום לאריאל) לארוחת ערב. בעלות של 21$ קיבלנו פיצה גדולה, פיצה בינונית ללא גלוטן (בשבילי) ולחם שום. לחשוב שבארץ בעלות כזאת בקושי פיצה משפחתית אפשר לקבל.

יום שבת, 12.10.19 - פרנז גוזף

בבוקר עזבנו את המלון בדרכנו ל-Franz Joseph - לכיוון הקרחון. קודם עשינו עצירה בדרך ב-Hokitika Gorge - ערוץ נחל יפה (הליכה קצרה של 15 דקות לנקודת התצפית). מזג האוויר האיר לנו פנים.

משם נסענו לכיוון Franz Joseph – היכן שנמצא הקרחון המפורסם. הגענו לעיירה, עשינו צ'ק אין והשארנו את הדברים בחדר במוטל – The Terrace והלכנו לאכול ארוחת צהריים ב-The Landing. עלות לילה במלון היתה כ-260$.

חזרנו למלון על מנת לנסוע לראות את הקרחון – עשינו שני מסלולים קצרים המאפשרים תצפית לקרחון. מזג האוויר היה מעונן ותוך כדי גם ירד גשם, מה שקצת פגע בראות, אבל עדיין הצלחנו לראות את הקרחון.

חזרנו למלון למנוחה ובערב קפצנו לשתות בירה ולנשנש ב-The Landing.

יום ראשון, 13.10.19 - בדרך לקווינסטאון

הכיוון היה קווינסטאון עם עצירות בדרך. עצירה ראשונה (בעיקר לפיפי) - ב-Haast. משם המשכנו ל-Fantail falls - מהחנייה למפלים 2 דקות הליכה.

עצירה הבאה - Blue Pools - הליכה של כ-15 דקות עד לנקודה בה רואים את ״הבריכות״ – מים בצבע טורקיז. היתה קצת שמש כדי לאפשר לנו לצלם תמונות לא רעות.

ארוחת הצהריים אכלנו ב-Wonderland Makarora Lodge. חוץ משניצלונים והמבורגר - לא היו דברים אחרים לאכול.

המשכנו לנקודת תצפית - Lake Wanaka viewpoint. תצפית לא רעה על האגם, אם כי בהמשך הדרך ראינו אותו במלוא הדרו.

משם נסענו למלון שלנו - The Sherwood- אחד הטובים שהיינו בו. לילדים היה חדר אחד עם 3 מיטות ולנו חדר עם מיטה זוגית. חדרי השינה היו למעלה והסלון והמטבחון היו בקומת הכניסה. הנוף היה לאגם והיה מדהים! העלות ל-3 לילות היתה כ-930$. יותר יקר יחסית לשאר המקומות בהם היינו אבל שווה ביותר.

נסענו בערב לעשות קניות בסופר. עצרנו אחר כך לטייק אוואי של סושי שאכלנו בערב עם הילדים.

יום שני,14.10.19 - וואנקה

בבוקר יצאנו למסלול ליד Wanaka - הר Iron - עלייה של 250 מטר שממנה רואים את כל האיזור. למעלה עשינו לא מעט תמונות של קפיצות - היה נוף מטורף ומזג אוויר מעולה!

קפצנו לאכול בוואנקה בדוכן מקסיקני - האוכל היה טעים מאד! Burrito Craft. ואז נסענו למוזיאון Puzzling World. העלות למשפחה היתה 85$. הילדים מאד נהנו שם. מוזיאון עם אשליות אופטיות, מבוך בחוץ ועוד כמה דברים.

אחרי שעתיים בערך יצאנו משם לכיוון Queenstown - אני ומיכי הזמנו מקום לParagliding במקום שנקרא skytrek - הבעלים מסתבר ישראלי. העלות היתה 225$ לאחד ויש אפשרות לתמונות ווידאו בעולת נוספת של 60$.

הילדים באו איתנו עד לנקודה ממנה צונחים. משם הם נסעו עם אחת העובדות לנקודת הנחיתה וחיכו לנו שם.

בהחלט חוויה מרהיבה!

בחזרה החזירו אותנו למרכז העיר והמשכנו להסתובב בעיר. נכנסנו לבר של עוגיות - Cookie Time - חנות מפורסמת של עוגיות חמות בכל מיני שילובים. הבנות בחרו במילקשייק בתוספת עוגיות שוות מעל ודניאל אכל איתנו 3 סוגים של עוגיות.

המשכנו להסתובב עוד קצת בעיר - כמה חנויות מזכרות היו פתוחות - ואז חזרנו למלון.

יום שלישי, 15.10.19 - אקסטרים בקווינסטאון

היום הוגדר כיום פעילויות האקסטרים - בבוקר נסענו ל-Shotover - שייט בנהר בסירת מנוע - הרבה שפריצים ואקסטרים - בהחלט החוויה שהילדים יזכרו כהכי שווה. הזמנו מקום מראש ובחרנו דווקא בחברה הזאת שהיא ותיקה ומאד מומלצת. ההבדל משאר החברות שהחברה הזאת מבצעת את השייט בנהר ולא באגם והשייט הוא יותר אקסטרים. המחיר היה יותר גבוה משאר החברות ולטעמנו זאת היתה חוויה בהחלט שווה!

משם נסענו ל-Skyline - חנינו את האוטו ליד משרד הזמנות דרכו קנינו כרטיסים לרכבל ול-Luge - ככה קיבלנו 4 שעות של חנייה חינם (כי לא היתה חנייה פנויה באיזור). קנינו כרטיס משפחתי ל-3 נסיעות ב-luge - מעין מזחלות הרים במסלול. הילדים התלהבו בטירוף. הנוף מלמעלה היה מדהים.

משם ירדנו לעיר והלכנו לאכול ארוחת צהריים. החלטנו לנסות את מזלנו במסעדת ההמבורגרים המפורסמת - Fergburger - באמת אחד ההמבורגרים הטובים שאכלנו.

אחר כך חיפשנו ספר לדניאל ומיכי - איכשהו יוצא שתמיד בחו״ל השיער של דניאל מצריך תספורת.

ליד הספר היה מכון קעקועים. מראש עוד השתעשעתי ברעיון של לעשות קעקוע בניו זילנד. בקווינסטאון יש כמה מקומות מומלצים. המכון הזה היה אחד מהם -White Tiger. קיבלתי הצעת מחיר והלכתי למכון השני שהיה לא רחוק על מנת לקבל עוד הצעת מחיר. בסוף חזרתי למכון הראשון ועשיתי את הקעקוע! ביקשתי משהו פשוט ועדין, אז התהליך לא היה ארוך (עשרים דקות בערך).

המשכנו עוד קצת להיות בעיר, להנות ממזג האוויר ומהאווירה ואז חזרנו למלון, שם אכלנו ארוחת ערב ויותר מאוחר קפצנו שוב לבר של המלון.

יום רביעי, 16.10.19 - טה אנאו

עזבנו את קווינסטאון ואת המלון השווה ל-Te Anau – עיירה נוספת בדרום השוכנת על אגם Te Anau. הנמכנו ציפיות לגבי מקום הלינה – כי כל כך נהנינו ב-Sherwood – אבל הופתענו לקבל ממש וילה ממש חמודה – היה בה סלון, פינת אוכל, מטבחון, חדר הורים וחדר לילדים ושירותים שלא נמצאים באמבטיה (יתרון גדול!) - Lakeside Motel & Apartments- עלות לשני לילות היתה כ-650$.

אחרי ששמנו את הדברים במלון, הלכנו לאכול ארוחת צהריים. בהמלצת בעלת המוטל נסענו למסעדה הנקראת Fat Duck – היה מאד טעים וארוחות הילדים היו ממש מקסימות – מעבר למנה עצמה (המבורגר או שניצל וצ'יפס), הילדים קיבלו מלפפון, גזר, אגס ותפוח בצד. בנוסף קרקרים של אורז קטנים ופופקורן מתוק.

אחרי ארוחת הצהריים נסענו לאיזור האגם – קרוב ל-Visitor Center – מזג האוויר היה נחמד – השמש זרחה מבעד העננים והשמיים היו תכולים. הלכנו סביב האגם ועצרנו קצת לנוח (אני הייתי עם מיגרנה חזקה).

ארוחת ערב אכלנו במלון – קפצנו לסופר וקנינו מצרכים כולל בשר, ועשינו על האש.

יום חמישי, 17.10.19 - מילפורד סאונד

בבוקר יצאנו כבר בשמונה לכיוון מילפורד סאונד ולאיזור ארץ הפיורדים. הנסיעה עצמה היתה מדהימה – נופים מדהימים – שילוב של שלג, הרים מסביב והרבה מים.

הזמנו כרטיסים בשייט של Mitre Peak כמה ימים מראש. השייט יצא ב-11:10, אך היה צריך להגיע חצי שעה לפני. בנוסף, את הרכבים משאירים במגרש חנייה המרוחק כקילומטר מהנמל, ומשם יש שאטלים שלוקחים את הנוסעים. הגענו למקום החנייה, השארנו את הרכב ובדיוק הגיע שאטל. תוך 2 דקות נסיעה הגענו כבר לנמל. הגענו די מוקדם כך שחיכינו כשעה.

השייט עצמו ארך שעתיים. בחרנו בחברה הזאת מכיוון שמדובר בסירה קטנה יחסית (עד 75 מקומות), שעוצרת קרוב למפלים ולצוקים לאורך הנהר. מי שמעוניין, יכול להיות על סיפון הסירה בזמן שהיא מתקרבת למפלים ולהירטב כהוגן! היינו מוכנים והבאנו מעילי גשם ובגדים להחלפה.

אחרי השייט הלכנו לבית הקפה הנמצא 5 דקות הליכה מהנמל כדי לאכול ארוחת צהריים. המחירים די יקרים יחסית, אבל ככה זה כשאין שום דבר קרוב בנמצא.

אחרי ארוחת הצהריים חזרנו לרכב והתחלנו את הנסיעה לכיוון המלון, כשהפעם אנחנו עוצרים בכמה מקומות תצפית וצילום תמונות, כמו The Chasm, Mirror Lakes ו-Eglinton Valley – הכל עצירות לא ארוכות – נוף מהמם והרבה תמונות לאוסף.

יום שישי, 18.10.19 - לכיוון החוף המזרחי

יצאנו בתשע בבוקר כשאנחנו עוזבים את ארץ הפיורדים וממשיכים לחוף המזרחי. בגדול הכיוון היה העיר דנידין (Dunedin), אם כי לא ישנו שם בלילה אלא בעיירה סמוכה בשם Mosgiel במקום עם צימרים שנקרא Longbourne Lodge Motel. עלות לילה במלון היתה כ-240$.

בדרך עצרנו בכמה מקומות. קודם עצרנו ב-Purakaunui Falls – מפלים מדורגים די מרשימים. ישנה הליכה של כ-10 דקות מהכביש עד למפלים. לקח לנו 3 שעות עד שהגענו למפלים, כך שאחרי הביקור בהם עצרנו בעיירה Owaka לאכול ארוחת צהריים. אין הרבה אופציות באיזור, אך המקום בו עצרנו היה בהחלט נחמד – השירות היה ממש טוב והאוכל טעים: Lumber Jack Café & Restaurant.

אחרי ארוחת הצהריים המשכנו בנסיעה צפונה יותר בתקווה לצפות באריות ים ב-Surat Bay. לצערנו לא ראינו אף אריה ים. מזג האוויר התחיל להיות קריר יותר ונשבו רוחות חזקות, כך שויתרנו על הליכה עד לסוף המפרץ וחזרנו לאוטו.

העצירה האחרונה היתה ב- Nugget Point Lighthouse – מקום בו ישנו מגדלור, אך גם תצפית על סלעים גדולים מאד בים שהם בצורת Nuggets. ישנה הליכה של כ-900 מ' עד למגדלור, והנוף מאד מאד מרשים. מזכיר מאד את הנופים של אירלנד וסקוטלנד – צוקים גבוהים מעל הים. הרוח היתה מאד חזקה וכמעט עפנו תוך כדי הליכה.

משם כבר נסענו למלון, איפסנו את הדברים ואז החלטנו לצאת לאכול בחוץ. חיפשנו בעזרת גוגל מקום, והחלטנו לנסוע אליו. לצערנו בשישי בערב התפריט היה שונה ממה שראינו באתר של המקום, ולכן המשכנו למקום אחר שראינו בגוגל במרחק של 5 דקות הליכה. היה כבר קר והיתה רוח, והתאכזבנו שנאמר לנו שאין מקום. חזרנו לכיוון האוטו ועל הרחוב הראשי של העיירה עצרנו בבית קפה קטן יחסית, אבל עם מנות מתאימות לנו ולילדים – בהחלט היינו מופתעים לטובה: Blend Esperesso.

יום שבת, 19.10.19 - חוף בולדורס ואומארו

סוף הטיול מתקרב ואיתו גם היעד האחרון שלנו: קרייסצ'רץ (Christchurch). יצאנו בתשע בבוקר לכיוון קרייסצ'רץ ועשינו שתי עצירות: הראשונה היתה ב-Moeraki Boulders Beach – חוף ים שמצויים בו סלעים גדולים בצורה של גולות ענקיות – או כמו שמיכי תיאר – זה כאילו ענק גדול שיחק בגולות שלו והניח אותן על החוף. מכיוון שהשמש חייכה אלינו, יכולנו לעשות שלל פוזות למצלמה וליהנות מהמקום, שמעבר לסלעים היה מאד יפה.

החוף עצמו מצוי למרגלות צוק, כשלמעלה מצוי בית קפה. במלון שיצאנו ממנו המליצו לנו מאד על הקפה במקום. בסופו של דבר, גם הילדים קיבלו ארטיקים ויצא שבילינו במקום קרוב לשעתיים.

משם חשבנו לנסוע ל-Oamaru Blue Penguin Colony לנסות לראות פינגווינים. אבל כשהגענו למקום בסביבות 13:00, הבנו שלא ממש נראה אותן, כי בשעה הזאת הם מקננים ושומרים על הקינים שלהם. השעות הטובות יותר הן אחרי 8 בערב אז הם יוצאים ועולים מהחוף. ויתרנו על הפינגווינים, אבל המרינה שליד נראתה קורצת. חנינו ליד המרינה והיה שם גן שעשועים חביב ביותר לילדים (כולל כמובן אומגה). השמש היתה נעימה והחלטנו שאת ארוחת הצהריים נאכל באיזור הזה. ראינו שלא רחוק מצויה מבשלת הבירה Scotts Brewing Co. שם מגישים גם אוכל, ונכנסנו לשם. הפיצות היו טעימות מאד והבנות הזמינו גם פוק'צות טעימות. היה מאד מוצלח.

לאחר ארוחת הצהריים ואחרי עוד עצירה בגן השעשועים, נכנסנו לאוטו לנסיעה של יותר מ-3 שעות לקרייסצ'רץ למלון האחרון שלנו בניו זילנד: Amross Motor Lodge – קיבלנו יחידה עם שני חדרי שינה, סלון ומטבח. מאד גדול ומרווח. עלות שני לילות היתה כ-500$.

אחרי כחצי שעה יצאנו לכיוון מרכז העיר – התחיל כבר להיות קריר ורצינו גם לאכול ארוחת ערב. יש לא מעט אפשרויות, אבל חיפשנו משהו שמתאים גם לילדים. הסתובבנו קצת באיזור המרכז ובסופו של דבר עצרנו ב-Givanni's Restaurant & Bar – מסעדה איטלקית. המחירים כבר היו יותר גבוהים ממה שהתרגלנו עד כה, אבל המנות היו טעימות.

חזרנו למלון לשנת לילה לקראת היום האחרון בניו זילנד.

יום ראשון, 20.10.19 - קרייסצ'רץ

את היום התחלנו יותר מאוחר, ויצאנו לדרך רק ב-9:30. מכיוון שהיה יום ראשון יכולנו לנצל את היום לביקור בשוק Riccarton Rotary Sunday Market הפועל רק בימי ראשון בין 9 בבוקר ל-2 בצהריים. בהתחלה היה נראה שהגענו לשוק של מזרח תיכוני רגיל, אבל אחרי מעט מאד זמן מצאנו דוכנים מעניינים, מוזיקה ברקע ודוכני אוכל מגוונים. השמש שוב האירה לנו פנים, כך שממש נהנינו במקום. אכלנו ארוחת צהריים קלילה במקום וסה"כ בילינו שם כמעט 3 שעות.

לאחר מכן המשכנו ל-International Antarctic Centre לנסות בכל זאת לראות פינגווינים. מדובר במעין מוזיאון לאנטרטיקה – אפשר למצוא הסברים על הקוטב הדרומי, תערוכה קטנה, סרטי D4 שהילדים ואנחנו מאד נהנינו, פינגווינים פצועים (או נכים) שחיים שם (כולל האכלה שלהם) וכן כניסה לחדר המצוי ב-8- מעלות וסימולציה של סופת שלגים, שהטמפרטורות בחדר מגיעות ל-18- מעלות. בנוסף בחוץ ישנם כלבי האסקי שניתן ללטף ויש שם גם חנות מזכרות ממש מיוחדת (אם כי לא רכשנו כלום). בילינו במקום שעתיים וקצת ובכך סיימנו את היום, היות ורצינו שהילדים יילכו לישון מוקדם כי הטיסה להונג קונג יצאה למחרת בשבע בבוקר. ארוחת ערב אכלנו בחדר מכל השאריות שנותרו לנו.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של אורית מ?

‹ הפוסט הקודם
שבוע במלטה עם ילדים
שבוע במלטה עם ילדים
מתוך הבלוג של אורית מ
05-08-2019
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של אורית מ »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
×