הטיול לברלין ומזרח גרמניה - חלק ב'

המשך של הכתבה הראשונה על ברלין עם כל מה שהיא צופנת בחובה -כיכרות, מוזיאונים ומראות ואז אל פוטסדם, לייפציג, ויימאר, דרזדן, סקסוניה השוויצרית ועוד מקומות נפלאים.
דוד נחמוני
|
תמונה ראשית עבור: הטיול לברלין ומזרח גרמניה - חלק ב'
Guido Werner, Weimar GmbH ©

בוכנוואלד- Weimar

לאחר ארוחת בקר יצאנו לכיוון וימאר על כביש 7. ירד גשם. הגענו עד למקום שבו היה שלט Gedenkn Buchenwald וכן שלט לעיר Sommerda שהיא יותר רחוקה. אנחנו הגענו מכיוון ארפורט. הסתובבנו שמאלה ונסענו עד אובליסק המפנה לכיוון המחנה כ-8 קמ`. נסענו עד למגרש החניה שליד המודיעין. נכנסנו פנימה. יש במקום חומר כתוב בהרבה שפות כולל בעברית. לקחנו חומר בעברית. כמו כן, אפשר לשכור אוזניות עם הסבר. הרבה גרמנים מבקרים במקום. הסיור היה מאד עצוב אבל חשוב. הולכים בחוץ לאורך מסלול המופיע בברושור. מאד קשה לראות את הקרמטוריום, בית הקברות והמוזיאון ההיסטורי. לבסוף ראינו סרט על המחנה שבו הוסבר מה עשו שם, איך סבלו האסירים ובאיזה תנאים חיו כאן. הסרט בגרמנית עם כתוביות באנגלית ואורכו חצי שעה.

לאחר מכן נסענו לוימאר. נכנסנו למרכז, לא רחוק מתחנת הרכבת והחנינו את הרכב במגרש חניה ליד מרכז הקונגרסים (ביום ראשון אין צורך לשלם חניה). לאחר מכן הלכנו בהתאם למופיע בספר פספורט וראינו את המקומות הבאים: כיכר התיאטרון- Theaterplatz שבה יש בית קפה גדול בעל שתי קומות המוכר עוגות, קפה, כריכים, לחם טרי ולחמניות שאופים במקום. יש בו גם שירותים בקומה השניה. ביקרנו בבית ברטוך שנמצא במספר 7 ברחוב קרל ליבקנכט- Bertuchhaus, בביתו של שילר, בכיכר Frauenplan - פראונפלאן, בבית גתה בכיכר מארקט -Marktplatz, בבית העירייה בכיכר הדמוקרטיה, בארמון העיר ולבסוף בפארק An der lim שהוא מאד יפה ועשיר בירק ומים. ב- Tourist Information יש מידע על מדינת לותרינגיה כולל Thuringen Wald ומערת הנטיפים בעיר Saalfeld. לאחר שסיימנו חזרנו למלון בעיירה Obernissa. סך הכל הביקור בוימאר מעניין. כתובת הפנסיון:
Gasthaus &Pension
Zur Eintracht
Kauptstrase 57
Tel:03620350242
Fax:03620360799
pegaobernissa@t-online.de

לתחילת הכתבה

Gota- Eisenach

יצאנו בבקר אחרי ארוחת בקר ועלינו על כביש 7 לכיוון Erfurt . הגענו לעיר ואז הסתבכנו. כדאי להמשיך בכביש 7 וזאת משתי סיבות: יש הרבה עבודות תיקונים וכתוצאה מהתיקונים שילוט לא ברור (גם המקומיים מעט מתבלבלים). יש שילוט שכתוב בגרמנית לגבי המעקפים ולא בכל מקום מצוין כביש 7 או העיר Gota ולכן עשינו את הטעות הראשונה- מ-Erfurt ירדנו לכיוון הכפר Neudietendorf משם לכפר Grosrettbach ולאחר מכן עלינו על כביש 7 ונכנסנו ל- Gota. החנינו את הרכב ברחוב Schwabhauser, שילמנו 1 יורו לשעה והלכנו ל-Tourist Information הנמצא ב -Hauptmarkt 2 (המקום שונה ממה שהיה בעבר וכתוב בספר פספורט). קיבלנו חומר ועשינו טיול קצר בכיכר Hauptmarkt [השוק המרכזי]ומסביבה. ראינו מבנים עתיקים, את בית העירייה, את רחוב היהודים (בפינת הרחוב כתוב Juden). הרחוב משנת 1504. לאחר מכן הלכנו לארמון Friedenstein. זאת עליה קלה ומהארמון יש מראה יפה של כיכר השוק ובית העירייה.

כאן סיימנו את הסיור בעיר [לדעתי מספיקה שעה נטו]. חזרנו לרכב ונסענו לכיוון Eisenach, עצרנו במגרש החניה של תחנת הרכבת, שילמנו 1 יורו לחניה של שעה וחצי והלכנו ברגל ל- Tourist Information הנמצאת בכיכר מארקט. קיבלנו מידע, סיירנו באזור הכיכר. העיר יפה. חזרנו לחניה בתחנת הרכבת ונסענו למבצר Wartburg [וארטבורג]. מתחנת הרכבת נסענו עד הפניה לכביש 19 B וגם היה שילוט למבצר. נסענו בו עד שילוט של חניה למבצר. פנינו ימינה ונסענו בתוך יער יפה בכביש שעולה עד שהגענו לחניה. שילמנו 3 יורו כדי לחנות [לתשומת לבכם-רצוי להחנות כאן עם הפנים קדימה מאחר ובכוון היציאה יש גם מכוניות שחונות לאורך וקשה מאד לצאת אחורנית, אפשר להמשיך מעט יותר רחוק ולנסות לחנות במקום יותר מרווח].

לאחר שירדנו מהרכב עלינו בשביל עם מדרגות עד למבצר. היה קר והתחיל לרדת גשם והראות לא היתה כל כך טובה. המבצר מרשים ויש ממנו תצפית טובה על העיר והסביבה. יוצאים מכאן שבילים לפארק של המבצר ואפשר לטייל ברגל. אם הגעתם ל-Gota ול-Eisenach לאחר ערים עתיקות אחרות מספיק להקדיש ל-Gota שעה נטו ול- Eisenach שעתיים עד שלוש נטו כולל המבצר. החלטנו לשנות תכנית ולא ללון ב- Eisenach אלא לעלות על האוטוסטרדה לכיוון וימאר ולרדת בירידה 48 כדי לנסוע ביער תורינגיה. חזרנו חזרה מהמבצר, התחברנו לכביש 19 B וירדנו בו לכיוון תחנת הרכבת וכבר ראינו שילוט לאוטוסטרדה A-4. נסענו עד הסימון A-4 לכיוון דרזדן וכאן עלינו על A 4 ונסענו עד ירידה 48 ממנה המשכנו עם השילוט לכביש 85 ל-Bad Berka. עלינו על כביש 85 ונסענו בדרך יפה ביער התורינגי עד העיר Rudolstadt. נכנסנו כאן למלון בשם Thuringer Hof בעלות 60 יורו (כולל ארוחת בקר). יש להם גם מסעדה. התארגנו והלכנו לטייל בעיר. יש במלון גם חניה ללא תשלום. טיילנו אל ארמון בשם Heidecksburg שממוקם בנוף מאד יפה. טיילנו גם בעיר שיש בה הרבה בתים עתיקים. בארמון יש מוזיאון אבל הוא היה סגור (בימי שני). חזרנו למלון, אכלנו שם ארוחת ערב טעימה ( 15 יורו לשנינו). כתובת המלון:
Bahnhofsgasse 3
07407 Rudolstadt
Tel:03672422438412422

לתחילת הכתבה

מערת הנטיפים וחזרה לברלין

בבקר ירד גשם. יצאנו מ-Rudolstadt לכיוון Saalfeld על כביש 85. בדרך היו תיקוני כבישים שגרמו למספר ברבורים. הגענו ל- Saalfeld ופנינו ימינה לכיוון המערה לפי השילוט. שם המערה הוא Saalfelder Feengrotten. כתוצאה מתיקוני כבישים קשה היה למצוא את המערה (גם לתיירים גרמנים היה קשה). הגענו למקום והחנינו את הרכב תמורת 1 יורו לכל היום. הלכנו לקנות כרטיסים (4 יורו לאדם לפנסיונרים). כדי לבקר חייבים לקחת סיור מודרך שאורך 45 דקות. קיבלנו גם דף הסבר באנגלית והלכנו עם קבוצה שבה כולם היו גרמנים. היתה לנו מדריכה שהסבירה בגרמנית ומעט אנגלית. המערה מאד מעניינת ובעלת שלושה מפלסים. בעבר זה היה מכרה Alum Shale Mine וכרו כאן אבנים המכילות מינרלים שונים וצבעוניים שמפיקים מהם חומר הגנה על עץ וצבע לצביעה על בדים. בתוך המערה יש מעינות שבהם מים המכילים מינרלים שונים העוזרים גם לבריאות. בתוך המכרה יש עץ אלון בן 200 שנה כאשר השורשים שלו בתוך המכרה והוא יוצא מחוץ למערה לגובה של 10 מ`.

כל מה שהוא זקוק לו כדי להתקיים נמצא בתוך המכרה. לדברי המדריכה זו אחת המערות הצבעוניות והיפות בעולם. ציטוט מעלון ההסברה: Most Colourful Visitor Caves On The Planet (Guinness Book Of Records 1993). הסיור מתחיל במפלס העליון כאשר הולכים בנתיב מסודר מדי פעם צריך להתכופף. לבסוף מגיעים לגולת הכותרת- מערת סטלקטיטים מאד צבעונית שבה אקוסטיקה נהדרת. המערה שווה ביקור אפילו אם צריך להוסיף מספר שעות לטיול כדי להגיע אליה. לאחר הסיור עלינו על כביש 281 לכיוון Gera. בדרך הופיע גם השילוט של כביש A 9 שזאת האוטוסטרדה לברלין. רצינו להגיע אליה. נסענו על כביש 281 עד שהיה שלט של A 9 ונסענו איתו עד שדה התעופה שנפלד בברלין. הסימן של שדה התעופה מופיע הרבה לפני שעולים על כביש הטבעת של ברלין. נכנסנו למלון El Condor ליד שדה התעופה בעלות של 70 יורו ללילה (כולל ארוחת בקר) והחזרנו את הרכב.

לתחילת הכתבה

ברלין

אחרי ארוחת בקר הלכנו לתחנת הרכבת. ירד גשם. התחנה שלנו היתה זאת שלפני תחנת שדה התעופה. שם התחנה Grinbergallee. הלכנו כ-10 דקות אליה. בתחנה קנינו כרטיס יומי לרכבות S, הרכבת התחתית ולאוטובוסים. הכרטיס עלה 12 יורו לשנינו (הכרטיס נקרא Tages Karte A.B). עלינו לרכבת S- 9 (רכבת שלוקחת לשדה התעופה שנפלד) ונסענו עד תחנת Friedrich. ירדנו והלכנו לשדרת Unter Den Linden. הגענו לשדרה והלכנו בה עד שער ברנדנבורג.

לאחר מכן המשכנו לכיכר פוטסדאם (10 דקות הליכה). בדרך ראינו שוב את עבודות ההקמה לאנדרטת השואה. הגענו לכיכר פוטסדאם והלכנו משם דרך רחוב Stresemann. פונים שמאלה לאחר כ-5 דקות והולכים לאחר הפניה עוד כ- 300 מ`. מצד ימין רואים את מוזיאון Martin Gropius bau ומיד לאחריו רואים את המוזיאון: הטופוגרפיה של הטרור. מוזיאון זה מראה את פעולות הטרור של הנאצים מ-1933 עד אחרי המלחמה. במקום משרד מודיעין ואפשר לקבל אצלם תכניה של המוזיאון באנגלית וכן אוזניות (תמורת תעודה כערבון). לא גובים כאן דמי כניסה. הסיור לוקח בערך כשעה והוא מאד מעניין. המקום עצמו נמצא בשטח פתוח ולא בתוך מבנה. זהו המקום שבו הייתה בעבר מפקדת הגסטפו שנהרסה במלחמה. שווה ביקור.

לאחר שסיימנו שתינו קפה ועוגה בכיכר פוטסדאם ואז עלינו על התחתית A 2 ונסענו עד תחנה לפני כיכר אלכסנדר. משם הלכנו ברגל עד אי המוזיאונים והלכנו למוזיאון בשם בית הגלריה הלאומית הישנה- Alte Nationalgalerie שיש בו 3 קומות. עלות כניסה: 6 יורו לאדם לקומה הראשונה והשלישית. אם רוצים לבקר גם בקומה השניה (שבה ציורים של הזרם הריאליסטי, האידאליסטי והאימפרסיוניסטי) העלות היא 8 יורו לאדם. אנחנו נכנסנו לקומה הראשונה והשלישית בלבד. יש אוזניות עם הסברים באנגלית שכלולות במחיר וכן יש גם כתוביות באנגלית על הציורים. היה מעניין מאד. מספיק להקדיש לכך עד שעתיים. לאחר מכן הלכנו לכיכר אלכסנדר, הסתובבנו, אכלנו ארוחת ערב וחזרנו ברכבת למלון. סה"כ הטיול היה מוצלח ומעניין. למחרת חזרנו לארץ.

לחלק א' של הכתבה לחץ כאן

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×