הכנות לטיול אופניים

בטיול אופניים, כל מה שאתה לוקח אתה צריך גם לסחוב. מה שמעודד הוא שמה שצריך לטיול של שבועיים לא ממש שונה ממה שצריך לטיול של חודשיים. צריך להשקיע הרבה מחשבה ברשימת הציוד. הנה המחשבות שאני השקעתי.
ביני
|
תמונה ראשית עבור: הכנות לטיול אופניים
© איתמר ברק

הכנות לטיול אופניים

גם אם לא במודע, פרק ההכנות לטיול שלי התחיל לפני שנה וחצי, כשקניתי את אופני ה-Cannondale Jakyll האהובות שלי. בתור רוכב לא מו�טרף, ובשום פנים לא חבר מרכזי ב"סצנה" של רוכבי האופניים בישראל, רציתי אופניים חדשים מאיכות מעולה, וכתירוץ בשביל להוציא יותר מ-13,000 שקל על זוג אופניים, אמרתי לעצמי שזוהי רכישה ראשונה עבור הטיול, שיום אחד עוד יגיע. שתי השאלות הבסיסיות ביותר בתהליך ההצטיידות לקראת טיול אופניים משמעותי הן איזה סוג אופניים לקחת, וכנגזרת מכך - איך לסחוב את הציוד. באופן בסיסי, האופניים המתאימות ביותר לסוג כזה של מסע נקראות אופני touring, בעלות מבנה קשיח ושיכוך קדמי בלבד ("hard tail"). המבנה הקשיח והעמיד שלהן מאפשר להן לעמוד בעומסים הנדרשים בטיול מסוג זה, ללא ביצועים מרגשים עבור הרוכב או משקל קל במיוחד. למרות שרוב הרכיבה נעשית על כבישים, אופני כביש אינן מתאימות, בגלל המבנה העדין ועובי הצמיגים הדק. על אופני טו�רינג ניתן להתקין סבלים - אחורי וקדמי - ועליהם להעמיס תיקי-צד מיוחדים, שמאכסנים את כל הציוד באופן מאוזן יחסית למרכז הכובד של האופניים.

סוג מתאים פחות של אופניים למסע אופניים ארוך - ואני הוא בעליהם הגאה של אופניים מסוג זה - הוא אופני הרים מסוג שיכוך מלא ("full suspension"), שכולל, בנוסף לבולם קדמי גם בולם אחורי. אלו אופניים שמתאימות לטיול בשטח בעייתי יותר, והן מעניקות נוחות והנאה גם כשתנאי השטח קשים. לעומת זאת, ברכיבות ארוכות, הבולם האחורי אמנם סופג את זעזועי הרכיבה ומעדן את החוויה, אבל גורם לבזבוז עצום של אנרגיה, היות והדיווש של הרוכב מתבזבז במידה רבה על-ידי נענוע הקפיץ אחורה וקדימה בתוך הבולם. אם כבר לצאת עם אופני שיכוך מלא, חובה להקפיד שהבולם האחורי יוכל להינעל באופן מושלם, כך שבעליות או ברכיבה מהירה ניתן יהיה לוותר על הנוחות שבשיכוך לטובת ניצול אנרגיה מיטבי.

בעיה נוספת של אופני שיכוך מלא היא שאין אפשרות להתקין עליהן סבל אחורי, משום ששני הצירים שעליהם מותקן הסבל - ציר הגלגל האחורי וציר המושב - נעים אחד ביחס לשני. לכן, האופציה היחידה שיכולתי לבחור בה לסחיבת הציוד היא עגלה ("trailer") המתחברת לציר האחורי של האופניים, ועליה תיק גדול המכיל את כל הציוד. החיסרון של טריילר לעומת תיקי-צד הוא חוסר האיזון: מרכז הכובד של האופניים מוסט אחורה מגוף הרוכב, מה שמקשה מאוד על טיפוס עליות. לעומת זאת, טריילר נוח יותר מהבחינה הטכנית, גם משום שקל יותר לנווט את האופניים טכנית ימינה ושמאלה וגם משום שלא צריך כל פעם לפרוק ולארוז את כל התיקים, ולאזן את המשקל בין ימין לשמאל ובין קדימה לאחורה - פשוט מנתקים את העגלה מהאופניים בשליפה ומוציאים ממנה את התיק.

העגלה שאני קניתי, לאחר מחקר מעמיק באינטרנט, היא של חברה הנקראת Bob Yak והיא מצוינת. לשמחתי הצלחתי להפחית מחירו של טריילר חדש כזה (260$) ומצאתי עגלה כזו יד-שניה בארץ. בכל זאת הזמנתי באינטרנט תיק חדש לעגלה, כי חשוב שהוא יהיה אטום למים וחסר שריטות וחורים. רצוי גם שיהיה בצבעים זוהרים ובולטים, משום שהוא האלמנט הראשון שרואה רכב שנוסע אחרי הרוכב. לפני ההמראה כדאי להשאיר את האופניים לטיפול 10,000 אצל מכונאי האופניים המועדף עליכם. החלפת הצמיגים לחדשים תבטיח שהם יחזיקו מעמד לאורך קילומטרים רבים בטיול, וכיוונון של הבלמים וההילוכים ימנעו חוסר-נוחות אם אין לכם את הידע לכוונן אותם בעצמכם. כדאי גם לקבל טיפים מהמכונאי לגבי הדרך המומלצת לפרק את האופניים לקראת האריזה לטיסה.

לתחילת הכתבה

ציוד לאופניים

יש להשקיע מחשבה בסוג הצמיגים שנועלים על האופניים. אם הטיול יכלול כמות נכבדה של רכיבה טכנית בשטח ובשבילים, שימו עליהן צמיגי הרים רגילים. אם אין לכם שום כוונה לרדת מהאספלט, שימו עליהן צמיגים חלקים לחלוטין (כמו באופני כביש), שיקטינו את החיכוך עם הכביש וימנעו בזבוז אנרגיה. הפתרון המשולב, בו אני בחרתי, הוא צמיגים הנקראים Semi-Slik, והם חלקים יותר בחלק המרכזי ומשוננים בצדדים. צמיגים כאלו נותנים אחיזה מסויימת - אם-כי לא אופטימלית - בשטח, ונסיעת-כביש חלקה ויעילה יותר מצמיגים משוננים לגמרי. חשוב להצטייד במנעול טוב וחזק, כדי שהרוכב יוכל להיות שקט כשהוא ישן בלילה באוהל והאופניים נעולות בחוץ, או כשהוא נכנס לשעתיים למוזיאון בזמן שאופניו ממתינות, קשורות לעמוד ברחוב. הבעיה היא שככל שהמנעול מאסיבי ויעיל יותר, כך משקלו רב יותר והוא מעיק על הרכיבה. אני לקחתי שני מנעולים, אחד מינורי יותר לעגלה, והשני עבה וארוך, לאופניים. כדאי לבחור מנעול עם קוד, ולא עם מפתח, כדי שלא צריך יהיה להסתובב עם מפתח לכל מקום.

גם אם אין כוונה לרכוב בלילה, צריך לקחת פנסי רכיבה, קדמי ואחורי. תמיד אפשר להיגרר בעל-כורחך לחשכה, או להודות על תאורה נוספת ביום סגרירי או ערפילי. כדי לחסוך במשקל אפשר לקחת פנס קדמי קטן וקל שיוכל לשמש גם כפנס לאוהל ולקמפינג בלילה. פריט חשוב שיכול להקל מאוד על הרכיבה הם נעלי רכיבה, המתחברות לדוושות בעזרת קליטים. כך פעולת הדיווש נעשית גם כשהרגל בדרך למעלה, ולא רק בעת הדריכה כלפי מטה. חשוב שנעל הרכיבה תהיה בעלת סוליה קשה, כך שלא תאבד אנרגיה בפעולת הריכוך של הסוליה. קשה למצוא אותן בחנויות האופניים, אבל קיימות נעלי רכיבה שנראות מבחוץ כמו נעלי הרים נמוכות רגילות (רוב נעלי הרכיבה הן בצבעים מצועצעים ובולטים), והן עדיפות משום שאיתן אפשר להסתובב בנוחות גם ברגל ולא צריך לארוז גם נעלי הליכה. בין אם האופניים מצויידות בתיקי-צד ובין אם בטריילר אחורי - תיק קדמי המתחבר לכידון הוא שימושי מאוד לפריטים שצריכים להיות נגישים, כמו מצלמה, ארנק או ספר-מדריך, ובחלק העליון של התיק ניתן להכניס לניילון מפה וכך לנווט בעזרתה בה תוך-כדי רכיבה. שני פריטים קריטיים נוספים לניווט הם מחשב-דרך (שמודד את המרחק ואת זמן הרכיבה) ומצפן.

מי שמבין בטיפול באופניים ובתיקון תקלות בדרך יודע איזה ציוד טכני לקחת. לאלו שלא מבינים בזה יותר מדי - ואני ביניהם - רשימת חלקי החילוף וכלי העבודה היא קצרה ובסיסית. הדברים החשובים ביותר הם משאבה וערכת תיקון פנצ`רים. לפנצ`רים רציניים יותר (או לפנצ`רים רגילים בתנאים לא נוחים לתיקון, נגיד בגשם) עדיף להצטייד גם באחת או בשתי פנימיות עודפות (הן לא שוקלות הרבה). בנוסף יש לקחת ערכת מברגים (רגיל ופיליפס), מפתחות אלן (לוודא שהערכה כוללת מפתחות לכל הברגים באופניים), פותח יחידות שרשרת וחולץ צמיגים. אם תדעו איך להשתמש בזה, הכניסו לחבילה גם כבל הילוכים וכבל ברקס עודפים. לטיפול בשרשרת קחו שמן (מכונאי אופניים אמרו לי שהדבר הטוב ביותר הוא בקבוקון עם שמן מכונאים, שמטפטפים בעזרתו טיפה לתוך כל יחידת שרשרת) חומר לניקוי לפני שימון (השמן במנגנונים צובר במהלך הרכיבה הרבה לכלוך ואבק ויש להסירו לפני השימון מחדש) ואמצעי ניקוי - באופן בסיסי סמרטוט ומברשת שיניים ישנה יעשו את העבודה.

לתחילת הכתבה

ביגוד לרכיבה, קמפינג וביטוח

הביגוד לרכיבה תלוי כמובן בעונה ובמקום שבו תעשה הרכיבה. לטיול שיכלול סוגים שונים של מזג-אוויר הייתי ממליץ על המלתחה הבאה: זוג או שניים של חולצות רכיבה קצרות וזוג או שניים של מכנסי רכיבה קצרים ומרופדים היטב. למזג-אויר קריר ניתן או להוסיף חולצה או מכנס ארוכים, או להוסיף לחבילה הבסיסית רק שרוולים לידיים או לרגליים. שיטת השרוולים מאפשרת גמישות בלבישה ובהורדה של פרטי הלבוש בהתאם למאמץ ולשינויי הטמפרטורה. לרכיבה בתנאים קרים יש לקחת עליונית רכיבה חמה (פליז) ונושמת, או ווסט חסר-שרוולים, שנושם מהצדדים אבל עוצר את הרוח לאזור החזה. לרכיבה ברוח חזקה כדאי לקחת מעיל רוח (חשוב שיהיו לו פתחי איוורור מיוחדים, למשל בבית השחי) ולרכיבה בגשם - מעיל גשם (כנ"ל). כדאי להקפיד לקנות את הפריטים למז"א קר בצבעים בולטים וזוהרים כדי להגדיל את הבולטות בימים סגריריים ואפורים. מה שיכול לעזור לנהגים להבחין בכם הן רצועות מחזירי-אור, שלובשים סביב לרגליים או לידיים.

מומחים מציעים לרכוב עם גרביים מיוחדות לרכיבה, שעשויות מחומר סינטטי (כגון CoolMax), מסיעות את הזעה הרחק מהרגל ושומרות על הרגל יבשה גם ברכיבה מאומצת. ישנן גרביים דקות או עבות, למזגי-אוויר שונים, אבל חשוב לדעת כי גרבי רכיבה אינן נוחות להליכה ויש להן תחושה סינטטית ולא טבעית, לכן ארזו גם גרביים רגילות, לימי המנוחה. כפפות רכיבה עם כריות בבסיס כף היד יעזרו לידיים לא לקבל תחושה קפואה ורדומה, גם אחרי שעות רבות על הכידון, וגם יגנו עליהן במקרה של נפילה. לימים חמים כדאי ללבוש כפפות קטועות-אצבעות ומאווררות, לימים קרים כפפות חמות יותר ואטומות לרוח ולמים. סרט לחימום האוזניים יציל אתכם בירידות מהירות בהרים גבוהים או בטמפרטורות נמוכות, ובד לניגוב זיעה ינעים את הרכיבה בטמפרטורות גבוהות. הציוד לסיטואציות שאינן רכיבה - כלומר, ערבים וימי מנוחה, צריך להיות מינימליסטי ויעיל כדי לחסוך במשקל ובמקום. אם אחוז ימי המנוחה אינו ניכר, עדיף להסתפק בכמה שפחות ביגוד. גם הציוד לקמפינג צריך להישקל בקפדנות ולהיארז בחסכנות. רשימת הציוד שלי כוללת:

  • אוהל
  • מזרן מתקפל ומתנפח (חשוב לנוחות השינה ולבידוד מהקור של האדמה)
  • שק שינה
  • מגבת סינטטית שמתייבשת בסחיטה
  • חבל נמתח לתליית כביסה (כמעט כל ערב צריך לשטוף את בגדי הרכיבה של היום, ובגלל תכונות הנשימה שלהם הם צריכים להיות יבשים עד הבוקר)
  • חומרי ניקוי לכביסה ולכלי הבישול
  • נרות, מצית וגפרורים
  • גזיה וערכת בישול ותבלינים (אני משתמש בערכת בישול מסוג Trangia, שפועלת על אלכוהול)
  • בקבוק SIGG לדלק לטרנגיה
  • ערכת תפירה
  • אולר לדרמן וסכין יפנית
  • אזיקונים בגדלים ואורכים שונים
  • יוד וכלור לטיהור מים
  • שקיות נאטמות לאריזה פנימית של דברים שחשוב שישארו יבשים
  • מיתרים ומסקנטייפ חזק
  • אטמי אוזניים
  • שעון מעורר
  • כלי רחצה
  • מצלמה וחצובה (חצובה חשובה במיוחד בטיול סולו).

בחודשים האחרונים השקעתי מאמצים רבים מאוד כדי למצוא דרך לבטח את האופניים שלי מפני גניבה. סך-הכל, אלו אופניים יקרים מאוד, ויהיו סיטואציות שבהן אני ארצה להיות רגוע כאשר אני בלעדיהן (כדאי לצאת לטיול עם תעודת הבעלות על האופניים, עם מספר השלדה שלהן ועם תמונתן, מה שיכול לסייע למשטרה המקומית במקרה של גניבה). לצערי הרב לא הצלחתי למצוא דרך כזו. הציעו לי לבדוק אצל חברות שעורכות ביטוח נסיעות - ואלו לא כוללות הרחבת תחולת הביטוח על האופניים. משם הפנו אותי לסוכני ביטוח רגילים, שיבטחו את האופניים "נגד כל הסיכונים", בפרמיה מיוחדת, או שיוסיפו אותן לביטוח הדירה, אבל כל הסוכנים שפניתי אליהם לא ידעו על כך דבר ולא יכלו לעזור.

חבל, גם בגלל הסכנה שהן באמת יגנבו, וגם בגלל השקט הנפשי שמשיג אדם שיודע שהרע מכל במקרה של גניבה הוא עוגמת הנפש (אם אחד הגולשים יודע על כך משהו, אני אשמח לשמוע). לעומת זאת יש לבטח את הרוכב ביטוח נסיעות, וחשוב להקפיד שהפוליסה תכלול ספורט אתגרי נוסח רכיבה על אופניים. כדאי לברר עם חברת התעופה מראש כיצד יש להביא את האופניים לטיסה. מקובל שחברות התעופה תקבלנה את האופניים גם אם פשוט תיגשו אתן לדלפק כשהן מורכבות, אבל אולי עדיף להבטיח את ביטחונן בכך שתארזו אותן בקופסה של אופניים חדשים (אפשר להשיג מכל חנות אופניים). כדאי להוציא חלק מן האויר כדי שהפנימיות לא תתפוצצנה בלחץ האויר בגובה.

האמת היא, שבתור טייל שאוהב את שלב ההכנות ומתרגש ממנו, אני ערכתי מזה חודשים רשימות על רשימות לגבי ציוד, סידורים, תזכורות וכו`. אבל זה לא צריך להיות כל-כך מסובך; מי שהתנסה כבר בטיולים על בסיס קמפינג מכיר את הציוד הנדרש, ומי שטייל - גם בארץ - על אופניים, מכיר את הציוד המועדף עליו וצריך להצטייד רק בפריטים ספציפיים למזג האויר או לתנאים ביעד. מלבד אלו לא צריך להתרגש יותר מדי, אלא לגשת לחנות אופניים ולאסוף קופסא ריקה (תודה לחבר`ה מקנונדייל ישראל ברח` החשמונאים בת"א), להרכיב רשימת ציוד מינימליסטית ככל האפשר - ולהמריא...בדיווח הבא: אילן מסתובב בשדות התעופה של ישראל ושל מדריד, עם קופסא ענקית ותיק צהוב זוהר, בתקווה שגם האופניים ינחתו איתו בליסבון ושהוא אפילו יידע איך להרכיב אותן.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×